מיקרוסופט עושה את צעדיה הראשונים לעבר יכולת סנכרון של iPhone עם Windows 11, והציגה גירסה ראשונית של תכונת Phone Link שתתמוך ב-iPhone החל מהשבוע. התכונה, דרך אגב, זמינה במכשירי אנדרואיד מאז 2015. הגירסה הראשונית תאפשר בינתיים רק סנכרון של שיחות, הודעות ואנשי קשר מה-iPhone למחשב Windows 11, וגם זאת עם כמה מגבלות: לא ניתן להשיב להודעות קבוצתיות, ושליחת מדיה בהודעות גם אינה נתמכת. לפי הודעת החברה, Phone Link עבור מכשירי iPhone תהיה זמינה רק ל"אחוז קטן" של קבוצת בודקים, הרשומים לתוכנית Windows Insiders (שמקבלים גירסאות מוקדמות של Windows 11 ו-Windows 10 לפני שהן משוחררות עבור כל המשתמשים). בנוסף, לדברי מיקרוסופט, החברה תרחיב את הזמינות לבודקים נוספים תוך כדי איסוף התגובות מקבוצת הבודקים הראשונה. יתר על כן, הגישה ל-Phone Link היא מבוססת ענן, כך שלא תהיה גירסה ספציפית של אפליקציית Phone Link המאפשרת שימוש בה.

המשטרה השתמשה היום (ד') בצהרים ב-"אמצעים לפיזור הפגנות", בהם רימוני הלם ופרשים, בהפגנת ההיי-טק בתל אביב נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, שאליה הצטרפו מגזרים אחרים ומפגינים נוספים. כמו כן, השוטרים עצרו מפגינים. זאת, לאחר שהמוחים חסמו את נתיבי איילון ופרצו מחסום משטרתי. אחד השוטרים אף הצמיד ברך לראשו של מפגין. כמה מפגינים נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי, בהם כאלה שפונו לבית החולים. במשטרה טענו כי הם נדרשים למלא אחר הוראות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אולם לאחר מכן היא הוציאה הודעה רשמית שבה נכתב כי השר לא פיקד על הכוחות אלא רק קיבל סקירה בחפ"ק המשטרתי שהוקם במקום. פצוע מירי רימוני ההלם. צילום: זאק שוורצבאום המחאה התקיימה במסגרת "יום השיבוש הלאומי" שעליו הכריז מטה המחאה נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, שבמקביל להפגנות, ולמרות ההפצרות הנרחבות, ממשיכה להיות מקודמת. כחלק מהיום הזה אירעו שלל פעולות מחאה ברחבי הארץ, ובערב צפויות להתקיים שתי הפגנות מרכזיות: ליד ביתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ברחוב עזה בירושלים, וברחבת מוזיאון תל אביב. החלק של ההיי-טקיסטים במחאה היום החל בשעות הבוקר, אז הציבו המוחים במתחם שרונה בתל אביב מיצג ובו מאות לפטופים, כשעל המסך (השחור) שלהם מופיעה המילה Shutdown (כיבוי). לפני המיצג הם הציבו שלט שעליו נכתב "מכירת החיסול של ההיי-טק" ודגל ישראל. מיצג הלפטופים במחאת ההיי-טק. צילום: דוברות מחאת ההיי-טק לפני הצהרים התקיימה במקום הפגנה של מחאת ההיי-טק, שאליה הצטרפו צעדות שהגיעו ממקומות אחרים בתל אביב. ביחד, המוחים צעדו לעבר נתיבי איילון וחסמו אותם ואת צומת עזריאלי. בשלב מסוים החלה המשטרה בניסיון לפזר את המפגינים, שאותו הם הגדירו כ-"אלים במיוחד". אחד המפגינים נפצע בראשו מרימון הלם וטען כי השוטרים ירו עליו "בכינון ישיר". ההיי-טקיסטים המוחים צועדים על נתיבי איילון, היום (ד'). מארגני יום השיבוש הלאומי מסרו כי "משטרת ישראל בפשיטת רגל והפכה היום למשטרה פוליטית. המפכ"ל צריך לפטר עוד היום את האחראים למחדל. זריקת רימונים ודריסה באמצעות סוסים של מפגינים למען הדמוקרטיה הן חציית הקו השחור. בושה למדינת ישראל. חייבים לעצור את ההפיכה המשטרית כי אם חוקי הדיקטטורה יעברו, האלימות כלפי מפגינים תהיה עניין שבשגרה, אם בכלל יתאפשר להפגין".

פרויקט CHIPS, לקידום הקמת מפעלים לייצור שבבים על אדמת ארצות הברית, יוצא כעת בפועל לדרך. שרת המסחר האמריקנית, ג'ינה ריימונדו, הודיעה כי הממשל פתח את הרישום לקבלת הסיוע ליצרניות בתחום, ומדובר בסכום כולל של כ-39 מיליארד דולר, שנועד לתמוך בהקמת מפעלים, בהרחבה של מפעלים וכמובן גם בהגדלת כוח העבודה. חברות שיבקשו מימון ממשלתי יצטרכו להראות, כאמור, כיצד הן מתכוונות לפתח כוח עבודה מקומי, כשחברות שיבקשו סיוע שעולה על סכום של 150 מיליון דולר יצטרכו לספק גם תוכניות שמראות כיצד הן יספקו לעובדים גישה לטיפול נגיש ונוח בילדים שלהם. איזה חברות כבר עושות מאמץ לשם קבלת המימון? כזכור, מדובר בחלק מהסיוע הכללי שמציע הממשל בארצות הברית בדמות סובסידיות, מענקים והלוואות, כשברשימת החברות שכבר החלו בתהליכי בנייה והרחבה, מתוך רצון לקבל חלק מהסיוע הזה, ניתן למצוא את אינטל, TSMC, יבמ, מיקרון וגם טקסס אינסטרומנטס. ריימונדו הזכירה כי הממשל יוכל לבטל את המענק, או לדרוש אותו חזרה, אם חברות שיקבלו אותו יפרו את התנאים, שכוללים איסור השימוש בכסף לצורך רכישת מניות חזרה, איסור הגדלת נפח העבודה במפעלים שנמצאים במדינות אחרות, שמהוות מקור לסיכון ביטחוני – כינוי אחר לסין, ואולי גם לרוסיה כיום – וכן איסור על הקמת שותפויות עם חברות מאותן מדינות לצורך פיתוח טכנולוגיה מתקדמת. "מדובר בבסיס ביוזמה שמתקשרת לביטחון הלאומי. אנחנו לא ניתן המחאות פתוחות לכל חברה שתבקש", אמרה השרה.

מועדון המשקיעים המוכר מזה כעשור בשמו מועדון המאה פלוס מקיים אחת לשנה מפגש סופ"ש במלון מחוץ למדינת תל אביב. בסופ"ש האחרון הוא קיים את המפגש לשנה זו במלון הרודס בעין בוקק שבים המלח. כפי שניתן לראות בתמונה שלמעלה, יעקב נוי, מייסד ומנכ"ל מועדון המאה פלוס, הציג את תמצית הנתונים של המועדון ב-10 השנים הראשונות שלו: המאה פלוס צמחו ל-1,000 חברים והיקף ההשקעות הגיע ל-130 מיליון דולר. יעקב נוי מציג את ששת המאפיינים העיקריים של פעילות מועדון המאה פלוס. צילום: פלי הנמר נוי הציג גם את ששת המאפיינים העיקריים שמאפיינים את מועדון המאה פלוס ומבדילים אותו מקבוצות השקעות אחרות במשק. אלוף (מיל') תמיר היימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ולשעבר ראש אמ"ן. צילום: פלי הנמר שתי הרצאות מרתקות וחשובות ניתנו על ידי אלוף (מיל') תמיר היימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ולשעבר ראש אמ"ן: הראשונה על מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל לקראת שנת ה-75 לעצמאותה, והשנייה על מרכזיותו של הסייבר בתחום המודיעין ועל הלחימה במרחב הקיברנטי. דב מורן, יזם, משקיע הון-סיכון, איש עסקים, סופר ומרצה ישראלי. צילום: פלי הנמר עוד מרצה מעניין שהרצה בכנס היה היזם הוותיק דב מורן, ממציא הדיסק און קי ומי שנחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם שמגיע מתעשיית ההיי-טק הישראלית. מורן הוא המייסד של קרן הון-הסיכון גרוב ונצ'רס, שמנהלת כחצי מיליארד דולר. הוא סיפר לבאי הכנס על ההצלחות והכישלונות שחווה במהלך הקריירה המפוארת שלו כיזם היי-טק, החל מימיו כמייסד אם-סיסטמס ועד היום, בגרוב ונצ'רס. מאיר מתנה, שותף-מנהל בקראון. צילום: פרטי תחום נוסף שבו עסק האירוע הוא הנדל"ן. מאיר מתנה, שותף-מנהל בקראון, תיאר את מצב שוק הנדל"ן בארצות הברית ושם דגש על ההשקעות של מועדון המאה פלוס בחברה שלו. ד"ר אורי נויבירט. צילום: פרטי ד"ר אורי נויבירט, בנם של יעל ויעקב נוי-ניובירט, הרצה על החיבור המרתק שבין פסיכולוגיה חיובית, פורים והרב קוק. בסיומה של ההרצאה הוא חילק לנוכחים את ספרו תורת הגוף והנפש, שעונה על השאלה כיצד ויסות רגשות תורם לבריאות, לחוסן ולרווחה נפשית על פי הרב קוק, הפסיכולוגיה החיובית ושיטת הטיפול CBT. בכנס השתתפו מעל 70 איש, בהם אהרון מרקוביץ', לשעבר מנכ"ל חברת הביטוח איילון; איציק מלאך, שהיה מפקד ממר"ם ומשנה למנכ"ל בנק לאומי; זאב גוטמן, דירקטור ויו"ר ועדת ההשקעות במגדל ביטוח; ברוך גינדין, לשעבר נשיא גרטנר בישראל ובמזרח התיכון; דליה ופלי פלד, הבעלים של קבוצת אנשים ומחשבים; אהוד סביון, לשעבר מנכ"ל דרך ארץ; אבי פרי, שהיה מפקד ממר"ם וסגן נשיא אלרון; תא"ל (מיל') אלכס אייל, ראש פרויקט דולפין/סער 5 ומנכ"ל כתר פלסטיק לשעבר; יוסי פיקל, בעברו מנכ"ל EMC ישראל; משה אלון, לשעבר מנכ"ל כלנית; גדעון מילויצקי, שהיה מנכ"ל בית החולים שיבא; בעז ליננברג, שהיה משנה למנכ"ל הפניקס; דב הלפרין, יו"ר קבוצת הלפרין יועצים; שלמה אגסי, מנכ"ל ביטוח ישיר; ושמואל מסנברג, לשעבר סמנכ"ל בבנק המזרחי. שירה בכיף עם דפנה צור. צילום: פלי הנמר בכל כנס שכזה, ודאי כשהוא מתקיים על פני סופ"ש שלם, יש גם את החלק התרבותי. בכנס הנוכחי של מועדון המאה פלוס נהנו המשתתפים משירה בציבור של שירי ארץ ישראל, בהסיפורים מאחורי השירים – מופע נוסטלגי בליווי מצגת וקלידים על השירים שהפכו לפס הקול של חיינו, בליווי ובשירה של דפנה צור.

My AI הוא צ'אטבוט חדש שהשיקה באחרונה פלטפורמת סנאפצ'ט, המשתמש בטכנולוגיה של ChatGPT מבית OpenAI. סנאפ, החברה שמאחורי הרשת החברתית, היא עוד אחת מחברות רבות שמוסיפות בזמנים אלו את השירות של ה-AI הג'נרטיבית לסל מוצריהן. כפי שרבים רבר למדו ומכירים, הבוט שמוסיפה סנאפ לשירות שלה יודע לענות לשאלות ולדבר עם המשתמשים באופן אישי ובנימה אנושית, וזמין מעכשיו רק למנויי Snapchat Plus בתשלום של 3.99 דולר בחודש. ChatGPT – הצ'אטבוט מבית OpenAI. צילום: BigStock לשלם על הטעיות? אלא שאליה וקוץ בה – בדומה לשירותי האחרים המונעים על ידיהטכנולוגיה החדשנית, ביניהם ChatGPT ו-Bing Chat, סנאפ בישרה שגם הבינה המלאכותית שהיא מציעה נוטה ל"הזיות". החברה סייגה את השירות בגילו נאות ארוך למדי בפוסט ההכרזה אודות My AI, ובו ציינה בין השאר כי "כמו בכל הצ'אטבוטים המופעלים על ידי בינה המלאכותית, גם ה-My AI נוטה להזיות וניתן לתמרן אותו לומר כמעט כל דבר. אנא היו מודעים לחסרונות הרבים שלו וסליחה מראש! כל השיחות עם ה-My AI יאוחסנו וייתכן שייבדקו כדי לשפר את חוויית המוצר. אנא אל תשתפו סודות עם My AI ואל תסתמכו עליו לייעוץ". למעשה בחברה מבקשים מהמשתמשים להיות מודעים לחסרונות השירות ומתנצלים למפרע על הכשלים הצפויים, אבל מאידך הם גם אומרים ש-My AI הוא רק ניסוי ושהגולשים יכולים לעזור לשפר אותו באמצעות המשוב שלהם, בהנחה שהם מוכנים להשתתף בניסוי, כשלמעשה נגבה עליו תשלום. "היום אנחנו משיקים את My AI, צ'אט בוט חדש שמריץ את הגרסה העדכנית ביותר של טכנולוגיית ה-GPT של OpenAI שהתאמנו עבור סנאפצ'ט", עדכנה סנאפ בפוסט שעלה לבלוג החברה. בהמשך אלא שאז הגיע השלב שבו סנאפ הוסיפה "אנא היו מודעים לחסרונותיו הרבים (של השירות – ג"פ) וסליחה מראש! …בעוד ש-My AI נועד למנוע מידע מוטה, שגוי, מזיק או מטעה, טעויות עלולות להתרחש. אנא לחצו והחזיקו כל הודעה מה-My AI כדי לשלוח משוב. אנו מצפים לשמוע על החוויה שלכם עם My AI". מה הכוונה בבינה מלאכותית הזויה? המושג שבו השתמשה סנאפ, והמקובל לתאר את הטעויות של הצ'אטבוטים המתקדמים, נקרא "הזיות" ומדבר למעשה על מצב שבו מכונה מספקת תשובות משכנעות לשמיעה או קריאה, אבל שהן למעשה מזויפות לחלוטין. ההזיה הזו היא תופעה חדשה בימינו ומפתחים נשמעים מזהירים שוב ושוב לגבי מודלים של AI שמציעים עובדות לא נכונות לחלוטין ועלולים להפיץ פייק ניוז. גם אילון מאסק התריע בדיוק מאותו דבר. לדברי המתריעים, מודלים כאלו של AI אשר עונים על שאילתות בתשובות לא נכונות שאינן מבוססות עובדות הם משהו שצריך לחשוש ממנו. טיי של מיקרוסופט. הזויה ממש. צילום: טוויטר נזכיר היכרות מהירה וקצרה שערך העולם עם צ'אטבוטית הזויה אחת כבר בשנת 2016. טיי, הצ'אטבוטית של מיקרוסופט שהוכנסה לצ'אט כדי לשוחח עם משתמשים, התנהלה באופן הזוי ובגדול לאחר ששהתה בלייב בטוויטר במשך כ-24 שעות. טיי החלה להשמיע תכנים של שנאת נשים וגזענות כשדיברה עם המשתמשים. די מהר הסתבר כי היא אמנם תוכננה להבנת שיחה ודיבור אנושי, אך עם זאת, לא היה קשה לתפעל אותה וללמד אותה דברים מחרידים, וזה בדיוק מה שהמשתמשים עשו. כל מה שנדרש אז כדי לתפעל את הצ'אטבוטית היה פשוט לבקש ממנה "תחזרי אחרי", וכך נוצר מצב כאותי. מיקרוסופט התנצלה מאוד, ניטרלה את הבוטית, וכיום מציעה את ChatGPT בכמה שירותים שלה, כשהוא ככל הנראה מוגבל שלא ללמוד קללות או רעיונות פוליטיים קיצוניים, למשל. האם זה ימנע ממנו לדבר בצורה מכנעת על המצאות שווא שינפיק? ימים יגידו.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול חשף נתון מעניין וגם קצת מדאיג, שלפיו רק 16% מכלל המשרתים ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל מגיעים מהפריפריה, בעוד שביתר היחידות אחוז המשרתים מהפריפריה הוא כמעט פי שניים. המבקר ממהר להדוף תגובות צפויות, בעיקר מפוליטיקאים, שמבססים את האג'נדה הפוליטית שלהם על האפליה של הפריפריה, של עדות המזרח ועוד. מקריאת הדו"ח אפשר להבין באופן די ברור, כי הנתון הזה אינו תוצאה של אפליה או הסללה מכוונת מצד הצבא, אלא נובע משיטות המיון ליחידות אלו, וגם מתהליכי הפעולה של מערכות מלש"בים בכלל, שיש בהן אמנם מערכות תקשוב, אבל מסתבר שהן לא מספיק יעילות, ללא קשר לפריפריה. אין ספק שצה"ל עושה וצריך לעשות מאמצים גדולים יותר כדי להגדיל את מספר המלש"בים ולשלבם ביחידות הטכנולוגיות, ב-8200 ולא מעט יחידות תקשוב אחרות, שללא ספק יכולים לשרת בהן הצעירים המתגייסים בפריפריה. יש רק לציין עובדה שלא תמיד ידועה, שבדרך כלל ליחידות הטכנולוגיות משובצים חיילים בעלי פרופיל רפואי נמוך, על פי הגדרות של הצבא, למעט אחוזים בודדים של חיילים שמאותרים על ידי המערכת כבעלי פוטנציאל גבוה, שיכולים לתרום רבות במסגרת היחידות הטכנולוגיות, והם מופנים לשם. אפשר כמובן לנסות להסביר את הנתון הנמוך של בני הפריפריה בשילוב ביחידות הטכנולוגיות בזה שאין בקרבם אחוזים גבוהים של בעלי פרופיל נמוך, אבל סביר להניח שניתן להסכים, כי הסיבות הן הרבה יותר עמוקות, והן לא רק באחריות הצבא ולא תמיד בשליטתו. צמצום הפערים החברתיים הפערים הדיגיטליים הם חלק בלתי נפרד מהפערים החברתיים הכלכליים. בני הנוער שמגיעים מהפריפריה, גם הגיאוגרפית וגם החברתית בתוך הערים הגדולות, צריכים לקבל הרבה יותר תשומת לב עוד בשלבים שטרם הצבא במערכת החינוך ובמערכות המשלימות, ותשומת לב ליכולות הכלכליות והפיסיות של משפחותיהם לתת להם אותם משאבים שזוכה להם ילד מרמת אביב, לצורך הדוגמה, או משכונת רחביה בירושלים. וכאן חוזרים לנושא שעומד על עקרונות היסוד של כל ממשלה בישראל תחת שם הקוד "צמצום הפערים החברתיים". כך גם בממשלה הנוכחית. ריבוי התפקידים והשרים אפשר להקים ועדה מיוחדת לצמצום הפערים החברתיים בראשות ח"כ אברהם בצלאל מש"ס. לפני שבועיים קיימה הוועדה דיון ראשון בהשתתפות ראי ערים וחברי כנסת שדנו בין היתר בתקצוב הממשלתי לפריפריה, שנמצאים תחת האשכולות 1-4 שהם הנמוכים ביותר. אחת הבעיות ביישובים אלו, שגם אם מצליחים לגייס משאבים כדי לשפר את החינוך, למשל בבתי הספר שלהם, שיטת התקצוב היא שיטת המאצ'ינג, כלומר היקף כספי שווה מצד הרשות מול הממשלה או כל גוף אחר. מצבן של חלק מהרשויות אלו לא טוב ואין להן את המשאבים הנדרשים, ולא מעט יוזמות חשובות, שבין היתר יכולות לצמצם את הפערים ולתת לבני הנוער הזדמנות לשפר את הציונים שלהם, הולכות לאיבוד. ח"כ בצלאל דרש ששיטה זו תשונה, ושהממשלה תגדיל את חלקה בשיתוף עם פרויקטים שונים בפריפריה, כמו, למשל, בחינוך. הפערים קיימים גם בכל נושא ההכשרה הטכנולוגית. מסיבות היסטוריות לא ברורות, החינוך הטכנולוגי בישראל, כולל לימודי הנדסה ומדעים, מפוצל בין משרד החינוך לבין משרד העבודה והרווחה באמצעות מה"ט. המוסדות שנמצאים באחריות מה"ט הם בתי ספר מקצועיים, למקצועות שונים, וגם בתי ספר שמכשירים הנדסאים. פערי התקציבים שנמשכים שנים ביו שני ארגונים אלו פוגעים, בין היתר, באותם בני נוער מהפריפריה. צריך, כמובן, לציין שבמהלך השנים חל שיפור משמעותי במשאבים שמופנים לפריפריה בתחום החינוך, בין היתר בזכות הטכנולוגיה, האינטרנט, הלימוד מרחוק, שמצמצם פערים, אבל עדיין, במרבית יישובי הפריפריה מתקשים למצוא מורים איכותיים שיבואו לעבוד שם, כחלק ממשבר כללי של מחסור במורים במערכת החינוך. לפני קצת יותר משנה עורר הרמטכ"ל הקודם, רא"ל אביב כוכבי, סערה קטנה כאשר דיבר בסיום קורס טיס על הצורך לשנות את הכמיהה של צעירים ללכת ל-8200 ולתת עדיפות לחיילים קרביים להשתלב בהיי-טק גם בצה"ל. כוכבי התייחס למודעה שפרסם היזם דורון אמיר – "הטובים להייטק", שמטרתו בדיוק למה שהתכוון כוכבי: לאפשר לצעירים, במיוחד מהפריפריה, להשתלב בהיי-טק גם אם לא סיימו שירות ב-8200. הביקורת שהופנתה אז כלפי כוכבי מתכתבת עם דברי המבקר, שלפיהם הצבא חייב לעדכן את תהליכי המיון שלו, וגם לעשות מאמצים לתקן את העיוות שלפיו רק שביעית מצעירי הפריפריה מגיעים ליחידות העילית הטכנולוגיות. אבל כדי שזה יקרה, המערכת האזרחית, הממשלה, משרד החינוך והחברה האזרחית צריכים לעשות כל מאמץ כדי להגדיל את מספר הצעירים בפריפריה שילמדו חמש יחידות ומעלה התחומים האלה, כדי שהצבא יוכל בכלל לבדוק את התאמתם, ולאזן את הפער שלא צריך להיות בין צעירים מהפריפריה למרכז בסיכויים שלהם להשתלב בהיי-טק בצבא ובאזרחות.

עדכון חדש ששחררה אנבידיה עבור מנהלי ההתקנים של כרטיסי המסך שלה משתמש בבינה מלאכותית כדי להציע טכנולוגיה לשיפור הרזולוציה של סרטוני וידיאו. הטכנולוגיה, שמכונה RTX Video Super Resolution, לא זקוקה לסביבת עבודה מיוחדת כדי לעשות את זה: היא מיועדת לעבודה בתוך הדפדפנים המבוססים על המנוע של כרומיום – כרום, אדג' ואופרה. היא יודעת בזמן אמת להמיר סרטונים ברזולוציה שבין 360p ועד 1440p, ובקצב ריענון שמגיע לכל היותר ל-144 הרץ, לסרטונים ברזולוציית 4K. מדובר בתכונה שמוכרת לאלה שרכשו טלוויזיות מתקדמות בשנתיים האחרונות, כולל כאלה שמציעות רזולוציות 8K, כשכל יצרנית הציעה פתרון משלה. האלגוריתם של אנבידיה הוצע עד עתה רק בשירות ה-Shield TV שלה. כעת אפשר להשתמש בו בכל מחשב, בזכות התאמת המנוע של הדפדפנים ליכולות הנדרשות. מכיוון שהיא בדפדפן, היכולת החדשה הזו מתאימה לשימוש בכל שירות שמציע הזרמת וידיאו ברשת – מנטפליקס, דרך יוטיוב ועד לטוויץ'. כפי שאפשר ללמוד מהשם שהעניק אנבידיה לטכנולוגיה, RTX Video Super Resolution, היא מיועדת לכרטיסי GeForce RTX בלבד, ולמעשה רק לשתי המשפחות האחרונות: RTX 30 ו-RTX 40.

הבורסה לניירות ערך פרסמה אתמול (ג') טיוטה להערות הציבור לאישור הרחבת תחומי הפעילות המותרים לבתי השקעות בישראל (חברי בורסה שאינם בנקים) ופעילות בנכסים דיגיטליים, כגון מטבעות קריפטו. הבורסה מבקשת להסדיר ולפקח על ההשקעה של חבריה בנכסים דיגיטליים, זאת, בין היתר, בעקבות פשיטות רגל גדולות של חברות שסחרו בקריפטו, שגרמו למשקיעים ברחבי העולם הפסדים כבדים. "שוק הנכסים הדיגיטליים והמטבעות הקריפטוגרפים צמח, הן בישראל והן בעולם, בצורה משמעותית במהלך התקופה האחרונה, וגם עבר לא מעט תהפוכות (כגון קריסת FTX, קריסת חברת צלזיוס וקריסת המטבע היציב טרה-לונה)", אומר דן קמינצקי, מנהל תחום אסטרטגיה בבורסת תל אביב. "אנו עדים לגידול בביקוש למטבעות קריפטוגרפיים ולגידול בהיקפי הפעילות מצד הציבור הרחב וגם לכניסה לשווקים החדשניים האלו מצדם של גופים מפוקחים. התהפוכות הללו, והסיכונים הגלומים בשווקים האמורים, מצריכות הסדרה של הפעילות, וזאת לאחר שבשנים האחרונות חל גידול בקצב התפתחות שוק המטבעות הקריפטוגרפים. לכן נדרשת הסדרה, אשר תמזער את הסיכונים השונים (תפעוליים, משפטים, סייבר ואחרים) הטמונים בפעילות במטבעות אלו, תסייע להתפתחות תקינה של השווקים האמורים ותגן על המשקיעים בישראל. "הרגולטורים הפיננסיים, בעולם ובישראל, החלו להידרש לעניין זה ולקבוע כללים והוראות. גם בישראל, הרגולטורים הפיננסיים המרכזיים (רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, בנק ישראל, הכלכלנית הראשית באוצר) פרסמו הוראות וניירות עמדה, אשר מסייעים להסדיר את הפעילות בתחום. אנחנו גם הולכים בעקבותיהם ומבקשים להסדיר את הפעילות של בתי ההשקעות בישראל. "הגישה הרגולטורית בישראל, בדומה למדינות נוספות, היא לקבוע רגולציה על פעילויות או שירותים פיננסיים בנכסים דיגיטליים, שתהיה דומה לכללים הקיימים כיום בנכסים שאינם דיגיטליים, תוך התחשבות במאפיינים החדשניים והייחודיים לתחום". האם אתה אומר שאתם פועלים בהתאם לביקוש חברי הבורסה, למרות שיש מדינות  שאוסרות שימוש במטבעות דיגיטליים? "הכללים והרגולציה בעניין זה הם בהתהוות. בארה"ב, למשל, רגולטורים שונים (ה-SEC, ה-NYDFS ואחרים) החלו לגבש כללים ורגולציות לגבי המסחר והמשמורת במטבעות קריפטו, שאמורים להגן במידת מה על משקיעים במטבעות אלו. גם באירופה אושרה רגולציה, המסדירה בצורה מקיפה את תחום המטבעות הווירטואליים והנכסים הדיגיטליים (רגולציית Mica). הרגולטורים במדינות השונות מודעים לכך, שנכסי קריפטו הם נכסים בעלי סיכון גבוה, לכן מתגבשת לה אסדרה" האם גם אתם הולכים עם הזרם ונענים לדרישות השוק, במקרה שלכם חברי הבורסה שאינן בנקים? "אנחנו עדים לתהפוכות ולשינויים בדרך שבה נעשית הפעילות במטבעות קריפטו, כולל כניסה של גופים מפוקחים לתחום. בראייתנו, שינויים אלו מחייבים הסדרה של הפעילות. כן, היו פניות מצד חברי בורסה שבקישו להנגיש מסחר בנכסים דיגיטליים ללקוחותיהם. אנו רואים חשיבות בקידום ובפיתוח שוק ההון המקומי ותחום הנכסים דיגיטליים, במתן אפשרות לבתי ההשקעות בישראל להרחיב את תחומי העיסוק המותרים להם – והכל בשים לב לסיכונים ולרגולציה בהתהוות. בפועל, ועל מנת לאפשר את זה, אנו מציעים במסגרת תקנון הבורסה להרחיב את תחומי העיסוק המותרים לבתי ההשקעות ולאפשר להם לתת שירותי מסחר ומשמורת ללקוחותיהם במטבעות קריפטו לפי המנגנון שנקבע בהצעה". למה הכוונה ב"נכסים דיגיטליים שאינם מטבע", כמו, למשל, ביטקוין? "ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים בשנים האחרונות, ובכלל זה השימוש בטכנולוגיות DLT וטוקניזציה של נכסים מסוגים שונים, עשויות להשפיע באופן מהותי וחדשני על השווקים הפיננסיים בכלל, וגם על עולמות המסחר והסליקה המסורתיים בפרט. לכן, ולדוגמה,  הבורסה ואגף החשב הכללי במשרד האוצר עובדים בימים אלו על פרויקט, אשר בוחן את היישום של הנפקת אג"ח דיגיטלית של ממשלת ישראל על גבי תשתית מבוססת בלוקצ'יין. הוקם צוות משותף לבחינת היתכנות עסקית וטכנולוגית של סליקת אג"ח דיגיטלית של מדינת ישראל על גבי פלטפורמה חדשה למסחר וסליקה בנכסים דיגיטליים (פרויקט "עדן"). האם נכון לומר שהנכסים הדיגיטליים למעשה מנותקים ממטבעות? הרי אגרות החוב צריכות להיות צמודות למשהו, הלוא כן? "חשוב לציין, שההסדרה שמקודמת כרגע נוגעת אך ורק למטבעות קריפטוגרפיים ולפעילות של חברי בורסה בהם. "מצד שני, חשוב להדגיש, שהערכים המוספים של טכנולוגיות הבלוקצ'יין, טוקניזציה של נכסים מסוגים שונים וחוזים חכמים, נבחנים על ידנו בערוץ מקביל ואחר, ובמסגרתו, בין היתר, אנחנו מנסים להבין האם יש ערכים מוספים לטכנולוגיות אלו על תהליכים מסורתיים של מסחר וסליקה, לדוגמה. שיתוף הפעולה בינינו לבין האוצר, כחלק מפרויקט 'עדן', עוסק בזה בדיוק, בניסיון משותף לייעל תהליכים".