היצע הדפדפנים שמתמקדים בפרטיות הולך וגדל, ואל הרשימה הצטרף באחרונה אחד חדש בשם Mullvad Browser, שהוא פיתוח של החברה שהעניקה לו את שמו. הוא מתחרה במוצרי VPN ובדפדפן של פרויקט תור. המטרה שלו היא לא להשאיר עקבות וטביעות אצבע מאחור בעת שגולשים באינטרנט, תוך כדי שמקשים על החברות שאוספות מידע מהמשתמשים. בדומה למה שעושה הדפדפן של תור, כדי להקשות על המעקב אחרי המידע הפרטי של המשתמשים, הם מוצגים כאחד, כך שככל שיהיו יותר משתמשים בדפדפן, כך ההגנה שלהם תהיה מסיבית יותר. "המעקב ההמוני כיום הוא אבסורדי. הדפדפן Mullvad עוסק כולו במתן חלופות פרטיות נוספות כדי להגיע לכמה שיותר אנשים ולהפוך את החיים לקשים יותר עבור אלה שאוספים ממך נתונים", אמר יאן ג'ונסון, מנכ"ל Mullvad VPN. Mullvad Browser זמין בגרסה שמיועדת לשולחן העבודה בלבד, לפחות בינתיים, והוא מוצע בגרסאות שמתאימות ל-Windows ,macOS ולינוקס, וכן כתוסף לפיירפוקס.

"חייהם של מנהלי תשתיות ה-IT בארגונים לא קלים כלל ועיקר. האתגר הראשון שמולו הם ניצבים הוא העלויות – הן גדלות, בגלל הגידול הנמשך בקיבולת ובנפחי האחסון. לצד העלות הישירה יש את העלויות העקיפות – חשמל, מיזוג אוויר, מערכות קירור ושטח רצפה", כך אמר לאנשים ומחשבים ארז גל-חן, CTO נט-אפ ישראל. לדבריו, "על מנת לענות למצוקה התקציבית הזו השקנו סדרת מערכות אחסון פלאש מלא ליישומים עתירי נפחים (All Flash FAS Capacity). זו מציעה יכולות אחסון במחירים נמוכים משמעותית, עם יכולת לצמצום שטח הרצפה בחדרי המחשב ב-עד 95% והורדת עלויות החשמל והמיזוג ב-עד 85% – יחסית לדיסקים מסתובבים". הוא הוסיף כי "הסדרה החדשה מספקת ביצועי פלאש מהירים עבור שימושים שונים, עם ביצועים טובים יותר ועלות בעלות כוללת (TCO) נמוכה. יחד עם חבילת התוכנה ONTAP One, ארגונים יכולים להפוך את הדאטה סנטר שלהם למודרני, ועם יכולת לבחור את האחסון הנכון: פלאש עתיר ביצועים, פלאש עתיר נפחים או אחסון היברידי לסביבות VMware, או לסביבות של בסיסי נתונים. כל הפתרונות הללו מנוהלים בצורה מרכזית. כך ארגונים מקבלים חוויית ענן היברידי למול שלושת העננים הציבוריים הגדולים – AWS, גוגל קלאוד (GCP) ו-Azure – ובין חדרי המחשב שלהם". גל-חן ציין כי "לטובת הורדת העלויות השקנו גם את תוכנית Advance. ארגונים נהגו להחליף את המערכות שלהם בכל שלוש שנים. עם התוכנית הזאת אנחנו באים לארגון ואומרים: 'קנה מערכת עם אחריות למשך זמן כפול, של שש שנים. אם תעשה זאת – נחליף את ה-'מוח' של המערכת ואת בקרי האחסון – על חשבוננו. בנוסף, אם תרחיב את נפח האחסון נציע לך, בחינם, לקחת ממך את כל הדיסקים הקיימים ולהחזיר במקומם דיסקים בעלי נפח גדול יותר. עוד יש אפשרות למעבר ממערכות מקומיות, און-פרם, לשירותי הענן שלנו בשלושת העננים הציבוריים הגדולים, ללא עלויות נוספות'. כך אנחנו מסייעים ללקוחות להכין את עצמם לסביבות המחשוב העתידיות שלהם, כאלה שמשלבות ביצועי פלאש לאפליקציות עתירות ביצועים וביצועי פלאש לאפליקציות עתירות נפחים בדאטה סנטר הפרטי או בענן ציבורי – באופן גמיש ובמחיר יעיל. המטרה היא לאפשר לארגונים להימנע ממחזורי ריענון מורכבים ויקרים, שגוזלים משאבים רבים, באמצעות שדרוגי חומרה שאינם משבשים את עבודת הארגון ומבטיחים אחסון יעיל ומאובטח". לסיכום הוא אמר כי "עם הפתרון שלנו, ארגונים יוכלו לבחור בין אחסון באתרים המקומיים לאחסון בענן, ויוכלו לבנות את סביבות העתיד שלהם, כדי לצמוח באופן מאובטח, רציף ובלא שיבושים. אנחנו מספקים לארגונים שקט עתידי בכל הקשור לפתרונות האחסון וניהול המידע שלהם, על בסיס אחסון הפלאש המשתלם ביותר, שהינו בר קיימא".

"מולטימדיה בעולם ה-AV זה אומר הרבה מסכים, מצלמות, מקרנים ומערכות ליבה, שיושבים מאחורי הקלעים. אבל למרות זאת, אני נתקלת בארגונים בכל גודל, עם מחלקות שמטפלות במחשוב ובתקשורת, בהם תחום האודיו/ויז'ואל די נופל בין הכיסאות", כך סיפרה אביבה אברהם, יועצת מולטימדיה, ליווי וניהול פרויקטים ומנכ"לית AVA Tech בכנס AV-TLV 2023, שנערך לאחרונה בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף האתר AVmaster באולמי לאגו שבראשון לציון. אברהם עלתה על הבמה כדי להשתתף בפאנל 'תפקיד חדש נולד?', בו ההתייחסות העיקרית הייתה לשאלה האם כל  הארגונים, בוודאי הגדולים, כבר מגייסים מנהל תחום AV אל מחלקות ה-IT שלהם, כחלק מההמרה הדיגיטלית והיישום של כלי העבודה החדשים בעולם ההיברידי בו אנו פועלים כיום. אברהם נותנת מענה חיצוני לאותם ארגונים אשר להם עדיין אין נושא תפקיד כזה. "אני זו שעושה עבור הארגון את החיבור בין טכנולוגיה לאנשים. אחרי שבודקים את הארגון, ומבינים את הצרכים שלו, אני מציעה מיפוי של ציוד קיום במטרה לשמור או לשדרג, ואז מובילה אותו לקבל נקודת קצה של ממשק משתמש פשוט, קל ונוח לתפעול, במנעד רחב של תרבויות וארגונים, ויוצרים פתרון קל לתפעול וברור מאוד למשתמש הקצה", היא סיפרה. אלכס זבז'ינסקי, מנהל תפעול טכנולוגיות שיתוף פעולה, פסייבוק ישראל. צילום: ניב קנטור "שהטכנולוגיה לא תהיה סוג של הפרעה, אלא תתרום לעבודה" אלכס זבז'ינסקי, מפסייבוק ישראל, הוא אחד מאלו שכן משמש בתפקיד חדש שמתייחס לכלי העבודה המודרניים וההיברידיים, כמנהל תפעול טכנולוגיות שיתוף פעולה. זבז'ינסקי סיפר בפאנל על ההטמעה של הטכנולוגיות החדשות: "חוויית משתמש נמצאת בלב ליבה של התפישה הארגונית המודרנית, וזה בא תמיד כדי לתמוך בהחלטות מונעות דאטה. עד היום זה לא היה משהו שהיינו טובים בו, כי רובנו באים מרקע מאוד טכנולוגי שמתקשה בהנגשה למשתמשים שלנו. איך אפשר להתמחות באזורים הללו? קודם כל להוריד את רמת החרדה של המשתמשים מפני טכנולוגיה, אם כי אין עוצמה מוגדרת, אבל אם מביאים כלים שקלים לשימוש, מפלס החרדה יורד, ורואים מייד את האפקטיביות של השימוש בכלי ה-AV עולה", הוא אמר. רועי ליברמן, ארכיטקט פתרונות בחברת רד האט. צילום: ניב קנטור רועי ליברמן, ארכיטקט פתרונות בחברת רד האט, סיפר בקצרה על הדרך שהחברה עברה כדי להתקדם לעולם ההיברידי ואיך זה בא לידי ביטוי. "לפני כשמונה שנים הקמנו צוות לחדשנות של שירותי IT ו-AV בעולם, והחשיבות שלו הייתה, ועדיין, ליצור חוויית משתמש אחידה וטובה לכל העובדים בחברה, ולא משנה מאין הם מתחברים והיכן הם עובדים ביחד. שהטכנולוגיה לא תהיה סוג של הפרעה, אלא תתרום לעבודה בצורה יעילה יותר. הממשקים בתוך הארגון הם חלק מה-IT ועובדים בשיתוף פעולה עם המחלקות ב-IT, אבל חלק מהאחריות נופלת על הצוות שלנו, למשל כשהטכנולוגיה שאנחנו מכניסים עוברת את בדיקות האבטחה והציות הנדרשות, וכשמדובר בטכנולוגיה אחידה באמצעותה עובדות כל המחלקת בחברה, כולל תפעול הבניין", הוא ציין. יריב מנור, מנהל בכיר, תחום תקשורת אחודה, אפלייד מטיריאלס. צילום: ניב קנטור ה-AV – משרת בעיקר את עובדי החברה הלקוחות של ה-AV, גם אם הוא משולב בתוך כלל יקומו של המנמ"ר או פועל כגוף עצמאי בחברה, הם בסופו של דבר ברוב המכריע של המקרים, אם לא המוחלט, עובדי החברה. לכך התייחס יריב מנור, מנהל בכיר, תחום תקשורת אחודה, אפלייד מטיריאלס. לדבריו, "הנושא של תקשורת אחודה צבר המון תאוצה. הלקוחות הם משני סוגים – קבוצות IT שבאות בדרישות בכל אזור ומחפשות מישהו שיאפשר לפשט את העניינים, ויש גם את משתמשי הקצה, שרוצים להכניס טכנולוגיות חדשות ולהגביר את שיתוף הפעולה. המטרה של הקבוצה שלי היא להביא את זה בצורה הפשוטה ביותר, להפוך את חדר הישיבות למשהו מעודכן וחדשני. דיברנו רבות על הקורונה, היא עשתה אולי רע, אבל בעולמות התקשורת האחודה היא עשתה רק טוב וגרמה לרנסנס טכנולוגי, כי היא אפשרה לנו לעשות הכל, לבדוק טכנולוגית, לשנות, לעשות דברים שאי אפשר כשכולם במשרד", סיפר מנור. תמיר שטיינברג, יועץ מומחה מתחומי רשתות, תקשורת וסייבר בחברת CSP Networks. צילום: ניב קנטור תמיר שטיינברג, יועץ מומחה מתחומי רשתות, תקשורת וסייבר בחברת CSP Networks, סיפר כי לנוכחים בפאנל כי "המולטימדיה, ככלי שמאתגר ארגונים, זה בעיקר בחברות הגדולות, עם הרבה מאוד סניפים והרבה מאוד עובדים שמפוזרים גלובלית, והסיבה לכך היא שהתרבות הארגונית, בעיקר בארגונים גדולים, מאוד מגוונת. יש פיזור עולמי עם הבדלים של תרבות ושפה, עם רמת חשיפה שונה, עם מקומות בהם יש דרגי ביניים ומטה, שבכלל לא חשופים לשיתוף עבודה, כי זה רק ברמת הניהול. חשוב גם להגביר את המודעות והחשיפה לטכנולוגיה עצמה, כי חלק מהעובדים מאוד שולטים בגאדג'טים ובטכנולוגיות, וחלק ממש לא מבינים, וכדי שיהיה שיתוף פעולה טוב, חייבים ללמוד לסגור את הפער הזה".

הפרשות של נערות שנאנסות באכזריות על ידי צעירים בעקבות קשר שנוצר באינסטגרם וסיפור התאבדותו של הנער בן ה-13 מרעננה עקב חרם שעשו עליו "חבריו" לבית הספר מצטרפים למספר הולך וגדל, למרבה הצער, של מקרי בריונות ואלימות ברשתות החברתיות – שם שוהים חלק גדול מאוד מהילדים ובני הנוער במשך שעות בכל יום. באשר לעבירות מין, רוב המקרים מתחילים מתקשורת "תמימה", שמתחילה בין הילדים ובני הנוער לבין אותם עברייני רשת, שלוכדים אותם, משכנעים אותם להגיע לפגישה פיזית – ושם מממשים את זממם. האתגר של ההורים הוא קשה, כמעט בלתי אפשרי: לעקוב אחרי הילדים כל היום, לדעת שהם לא נתונים בסכנה ואם כבר זה קורה – להציל אותם רגע לפני האסון. עם האתגר הזה מתמודדת אפליקציית ההורים בוסקו, שפותחה ב-2016 על ידי היזם ואיש ההיי-טק הוותיק ינון לנדנברג. הייחודיות שלה הוא שהאפליקציה מופעלת על ידי בינה מלאכותית עם יכולות מתקדמת, שיודעות לנטר את הפעילות של הילד בסמארטפון שבאמצעותו הוא פעיל במדיות החברתיות השונות, לרבות התכתבויות בווטסאפ. ינון לנדנברג, האיש שמאחורי בוסקו. צילום: פרטי "אחת הסיבות שבגללן יצאנו לדרך היא כי הבנו שכדי להתמודד עם מקרי האלימות ברשת כלפי ילדינו עלינו קודם כל להדק את התקשורת איתם ולדעת מה קורה איתם, תוך שקיפות מלאה כלפיהם. חסימת טלפונים וענישה אינן הדרך", אמר לנדנברג. הוא ציין כי "הדאגות שלנו, כהורים לילדים, שונות מאלה שהיו להורים שלנו כשאנחנו היינו ילדים. המציאות השתנתה. אז ההורים סמכו עלינו ואילו כיום, הסכנות כל כך גדולות ורבות, עד כדי כך שהן לא מותירות להורים ברירה אלא להתערב, לדעת מראש האם הילד בסכנה ואיך אפשר להציל ולהוציא אותו ממנה". איך זה עובד? "הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על לימוד ואיסוף נתוני הפעילות של הילד ברשתות החברתיות. אנחנו בונים לו פרופיל התנהגותי, שעל פיו המערכת עוקבת אחריו. הבינה המלאכותית משלבת ומנתחת את הנתונים, ויודעת לזהות חריגות בדפוסי ההתנהגות של הילד, ולהתריע אם הוא נמצא במקום או באזור שהוא לא אמור להיות בו, או שבמקום הזה יש סכנות. בנוסף, היא מייצרת תובנות להורים מבלי לחשוף תוכן שיחות או נתונים רגישים אחרים". אפליקציית בוסקו. צילום: באדיבות החברה מה עושה האלגוריתם שהמערכת מבוססת עליו? "זהו אלגוריתם מתקדם, שמתחשב בהבדלים בתרבות, גיל, מגדר ותכונות ההתנהגות הייחודיות של כל ילד, כדי לנתח טוב יותר כל ילד בנפרד. רמות הרגישות והתחכום הן גבוהות ביותר ולמשל, האפליקציה יודעות למשל לזהות מצב רוח ירוד של הילד באופן לא מוסבר, פחד ממשהו שלא ברור וכדומה – נניח כתוצאה משיחות שיימינג". עלולה להיווצר כאן פגיעה, ואף חמורה, בפרטיות של הילד. "חלילה. חשוב מאוד להבהיר שהאפליקציה שלנו לא פוגעת בכל צורה שהיא בפרטיות הילד, וההורים לא נחשפים לכל נתון אישי שהוא שהילד לא רוצה לחשוף. אנחנו רק מנתחים את הנתונים, שולחים את הניתוח להורים ואחר כך מוחקים אותו. ההורים מקבלים התרעה רק אם יש סכנה". בגלל רגישות הנושא, והדגש שבוסקו שמה על הגנה על הפרטיות ועל הילדים, החברה השקיעה משאבים רבים באבטחת מידע. "השרתים ומסדי הנתונים שלנו מוגנים בהצפנה ברמת SSL, ואנחנו לא אוספים כל מידע שיכול לחבר בין נתון אישי לילד מסוים", אמר לנדנברג. "כל פיסת נתונים מוצפנת באופן מיוחד, ואנחנו לא חולקים אותם עם כל גורם חיצוני שהוא, בכל רמה שהיא". בבוסקו לא יודעים לספר על מקרה ספציפי שבו המערכת הצילה ילד מבריונות, משום שכאמור, החברה לא עוקבת אחרי המידע שמנוטר. עם זאת, יש הורים ששולחים לחברה מכתבי תודה. כך, לדוגמה: מ.ב., אבא לשלושה, כתב ש-"זה כמו לעשות ביטוח נגד בריונות סייבר"; נ.י., אימא לשניים, ציינה ש-"מעקב המיקום של בוסקו ממש הציל את חייה של בתי. שיתפתי את מיקומה עם המשטרה, שאספה אותה מחוסרת הכרה ביער סמוך"; וא.ג., גם היא אימא לשניים, שקבעה ש-"כל הורה בעולם צריך את בוסקו בטלפון של הילד שלו!". אלה הן רק דוגמאות בודדות. העלות של האפליקציה היא כחמישה דולר לחודש, כאשר בהתקנה אחת ההורה יכול לעקוב אחרי כל הילדים שלו – בין אם זה ילד אחד או יותר. היישומון פותח בעזרת פנסוניק, עם מימון של ממשלת סינגפור והמדען הראשי בישראל, וכיום יש לו מיליון משתמשים במדינות שונות בעולם. לנדנברג השתתף בחודש שעבר בכנס של מנהלים מישראל, שהוזמנו על ידי ממשלת אלבניה כדי לבחון השקעות במדינה הבלקנית. במהלך הכנס בוסקו סיכמה עם עיריית טיראנה, בירת אלבניה, שהאפליקציה תסופק להורים בעיר, במימון ציבורי. ומה בישראל? למרות המקרים הרבים של בריונות ועבריינות מין ברשת שקרו במדינה, המודעות של ההורים לאפליקציה של בוסקו עדיין קטנה. "למרבה הצער", אמר לנדנברג, "אחרי כל סיפור טראגי שמתפרסם בתקשורת אנחנו רואים עלייה בהתעניינות. אלא שגם כללית, המודעות לאפליקציה נמצאת במגמת עלייה". לנדנברג הוא יזם ואיש היי-טק, ודמות מוכרת בתעשייה. כך, למשל, ב-1999 הוא ייסד את סוכנות הפרסום האינטראקטיבית הראשונה בישראל, אידיאולוג'יק, והוביל קמפיינים דיגיטליים רבים. את בוסקו הוא רואה לא רק כמיזם עסקי, אלא גם כשליחות. "פיתחנו אותה כי הרגשנו שיש צורך להחזיר להורים את ההגה להובלת החיים הדיגיטליים שלהם ושל ילדיהם. באמצעות בוסקו הם יכולים לדעת מה קורה עם הילד שלהם בכל רגע נתון, להציל אותו מסכנות ובכך גם לחזק את האמון שיש להם אתו – שזה הנדבך החשוב ביותר", אמר.

בחלוף יותר משנה מתחילתה של מלחמת רוסיה-אוקראינה, רוויית מתקפות הסייבר, מערכת אנשים ומחשבים שוחחה עם כמה מומחי הגנת סייבר, בעיקר על השאלה: ומה איתנו? המסקנה העצובה מניתוח הנתונים והשיחות הללו היא שישראל איננה ערוכה למצב שבו ארגונים במדינה יחוו מתקפות סייבר באופן עקבי ולאורך זמן. כך, ציין אחד המומחים, "בשל מלחמת הסייבר של רוסיה נגד אוקראינה, חברות הטכנולוגיה האמריקניות 'לקחו צד' בעימות. עקב כך, נוצר מצב שבו מערכות קריטיות ישראליות נסמכות על ענן אמריקני. לאור ההחמרה במערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית, לא נעשתה חשיבה ארוכת טווח מהי המשמעות של מצב זה, שבו יותר מדי ארגונים בארץ – ממשלתיים, ציבוריים ובעיקר פרטיים – נשענים על עננים של חברות אמריקניות". תובנה נוספת, ציין מומחה הגנת סייבר אחר, היא ש-"ישראל לא נערכה כראוי בממד הסייבר לעימות בין רוסיה לאוקראינה ולהשלכותיו. גורמים רבים במערכת הביטחון ומחוצה לה היו משוכנעים שהאיום לא ימומש, ולכן ההיערכות בממד הגנת הסייבר בקרב חלק ניכר מהארגונים הייתה ברמה נמוכה, אם בכלל. לא הונפקו כל הנחיות ברמה האזרחית והממשלתית. מדובר בכישלון מודיעיני משמעותי". הוא הוסיף כי "כיוון שהחולשה הרוסית בשדה הקרב לא הוערכה נכון, כאשר מנגד, נוצר שיתוף פעולה הדוק ברמה הצבאית בין רוסיה לאיראן – נוצר נזק אסטרטגי, שמביא להחלשה כוללת של גופים בישראל במרחב הסייבר". לדבריו, "אנחנו עדים לריבוי מתקפות בשבועות האחרונים, חלקן מאיראן וחלקן מרוסיה ושלוחותיה, דוגמת המתקפה שביצעה קבוצת אנונימוס סודן על אתרי האוניברסיטאות בישראל, שנחשפה היום (ג'), וכן המתקפה שאירעה אתמול על אתרי בתי חולים בארץ. זה מהווה עדות לחוסר חשיבה לטווח ארוך". מקצוען הגנה שלישי אמר כי "על מנת לייצר שרידות ברמה הלאומית יש לעצור את הריצה של ארגונים לעננים הציבוריים. ניתן לבנות מערך שרידות לאומי רק בממד האון-פרם. כולם צריכים להבין את זה – אף שהענן הוא פתרון תשתיתי זול יותר עבור מערכי IT, הדבר מוריד את רמת החוסן שלנו בסייבר". בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור "ארגונים בישראל לא הפנימו את לקח השרידות" לדברי בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, "העימות בין רוסיה לאוקראינה הפך למתמשך, והוא מתנהל מזה יותר משנה. במהלך תקופה זו היו עשרות תקיפות, גם בסייבר, של רוסיה וכנופיות האקרים שפועלות בשליחותה או תחת חסותה על גופי ממשל במערב, על חברות באוקראינה, על צבא אוקראינה ועל ארגונים במדינות שהן בעלות בריתה. אלא שארגונים בישראל לא הפנימו את לקח השרידות: ככל הנראה, אין בארץ גופים שיודעים לעבוד תחת מתקפות לאורך זמן. מדובר באתגר גדול". דולב הוסיף כי "על מנת לבנות חוסן סייבר אנחנו נדרשים לחשוב מתי מנתקים את עדכוני התוכנה האוטומטיים. יש לעשות זאת כבר בהתחלה של העימות". לסיכום הוא אמר ש-"מערכות ההגנה שלנו, הישראלים, טובות. הדבר הכי קריטי שנדרש לעשות הוא לייצר יתירות נוספת, על ידי חיבורים נוספים לרשת האינטרנט, עם כבלים תת-ימיים ותקשורת לוויינית. כך נצליח לבנות שרידות מספיק גדולה, שתעמוד במתקפות – שיגיעו בוודאות. כל ארגון נדרש לראות כיצד הוא מצליח לתפקד במצב לא מקוון, שעלול להימשך כמה ימים או יותר. עליו לנסות לתרגל תפקוד באופליין משך שבועיים – ואז לבחון את המשמעויות הנובעות מכך".

האם מובילאיי בדרך להוציא את הפעילות שלה מישראל בגלל התוכנית המשפטית של הממשלה? לפי דברים שאמר בשיחות סגורות מייסד ונשיא החברה, פרופ' אמנון שעשוע, ושפורסמו אמש (ב') בחדשות 12, התשובה לכך עלולה להיות חיובית. לעומת זאת, לפי הודעה שמובילאיי פרסמה בתגובה, זה לא יקרה. על פי הדיווח, פרופ' שעשוע – מהדמויות הבולטות בהיי-טק הישראלי, שיקבל על כך ביום העצמאות את הקרוב את פרס ישראל – הזהיר מפני השלכותיה של התוכנית על המשק ועל החברה שהוא ייסד. "זאת קטסטרופה", הוא צוטט. "גם מובילאיי, על 3,200 עובדיה, עלולה לצאת מישראל. קיבלנו רמזים שאם האיחוד האירופי יראה שיש פגיעה בדמוקרטיה, לא נוכל להחזיק יותר מידע של משתמשים כאן". פרופ' שעשוע הסביר כי "המשמעות היא שאי אפשר להחזיק עובדים בישראל. נצטרך הרבה יותר עובדי פיתוח בחו"ל. זה אומר שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו לאט לאט כל החברה יוצאת החוצה ובישראל יישאר רק גרעין. זה נזק אמיתי, שאי אפשר יהיה לתקן אותו. האיחוד האירופי הוא ספינה שברגע שמזיזים אותה – קשה להחזיר בחזרה". בתגובה לפרסום טענה מובילאיי שהיא "לא שקלה ולא שוקלת לצאת מישראל. מובילאיי נולדה ישראלית ותישאר ישראלית". מובילאיי היא אחת החברות הוותיקות בהיי-טק הישראלי: היא נוסדה ב-1999 והקימה את מרכז המו"פ הראשון שלה ב-2004. החברה נמכרה לאינטל ב-2017 בעסקת ענק בסך של 15.3 מיליארד דולר. אם היא אמנם תוציא, בסופו של דבר, את הפעילות שלה לחו"ל, היא תצטרף לחברות היי-טק ישראליות אחרות שהתוכנית המשפטית של הממשלה הניעה אותן לבצע מהלכים. בין היתר, וויז הודיעה כי תוציא בעקבות התוכנית את מרבית הכספים שלה מישראל, וכך גם כמה קרנות הון-סיכון, ובמרכזן פאפאיה גלובל של עינת גז. כמו כן, מאז שהממשלה הכריזה על התוכנית, סטארט-אפים רבים שנוסדו על ידי ישראלים נרשמים בחו"ל ולא בארץ.

ערן כהן מונה לדירקטור פיתוח עסקי בחממת המכשור הרפואי מדקס (MEDX). במסגרת תפקידו יתרום כהן לחברות הפורטפוליו של החממה מניסיונו בפיתוח עסקי ושיווק עם מיקוד בתעשייה המכשור הרפואי ותעשייה הבריאות הגלובלית. תוך מינוף צמיחתה של החממה בשוק הישראלי והגלובלי. לכהן ניסיון עשיר במגוון תפקידים מעשיים וניהוליים בחברות גדולות בתחומי הבריאות והמכשור הרפואי כגון נאופארם, שם כיהן כסמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי, ניהל את הספקים בחו"ל והכניס תחומים חדשים לחברה. כהן בעל תואר ראשון (BsC) בביוטכנולוגיה וגנטיקה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בניהול ויישוב סכסוכים מהאוניברסיטה העברית.

קבוצת האקרים ביצעה הבוקר (ג') מתקפה רחבת היקף על האתרים של האוניברסיטאות בישראל, לדבריה "בגלל מה שישראל עושה בפלסטין". הקבוצה שלקחה אחריות על המתקפה היא אנונימוס סודן, ונראה שהיא ביצעה אותה כחלק מקמפיין OpIsrael#, שבו מדי שנה בתחילת חודש אפריל מנסות קבוצות האקרים להפיל אתרים ישראליים. בדרך כלל הן לא רושמות הצלחות, אלא שנראה שהשנה זה אחרת. על פי מה שמצוין בקבוצת הטלגרם של אנונימוס סודן, הותקפו האתרים של כל האוניברסיטאות בישראל: האוניברסיטה העברית, מכון וייצמן, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת תל אביב. נכון לשעה זו, כניסה אל האתרים האלה מעלה שהם אמנם לא פועלים. אנשי אנונימוס סודן כתבו בקבוצה כי "מערכת החינוך בישראל הורדה מהאוויר בגלל מה שהיא עושה בפלסטין". כאמור, המתקפה בוצעה רק על אתרי האוניברסיטאות, ולא על חלקים אחרים במערכת החינוך. ההערכה היא שמדובר במתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS) – סוג מתקפות שמאפיין את קמפיין OpIsrael#. האירוע בא בהמשך לאזהרה שפרסם אתמול מערך הסייבר הלאומי לקראת אפשרות למתקפות במסגרת המבצע. חברי הקבוצה הזהירו שלשום כי "ב-7 באפריל נתקוף את ישראל בכוח רב. שכבה 7: 35 מיליון בקשות לשנייה. שכבה 4: 4 TB UDP – 1.7 TB SYN. ולפני ה-7 באפריל נתקוף את ישראל, אבל ה-7 באפריל יהיה היום המרכזי של תקיפת ישראל". רשימת רוב האתרים שחברי הקבוצה תקפו, לדבריהם. צילום: קבוצת הטלגרם של אנונימוס סודן (צילום מסך) ליאור פרנקל, יו"ר פורום הסייבר באיגוד ההיי-טק הישראלי, ומנכ"ל ויזם ווטרפול סקיוריטי, אמר כי "מתקפות מסוג זה הן חלק ממערכה נרחבת המכונה OpIsrael#, שמתרחשת בכל שנה בתקופת יום העצמאות. אמנם, לרוב המטרה היא הפלת אתרי אינטרנט, אך לעיתים המתקפות מכוונות גם לפגיעה בפעילות עסקית ולשיבוש תהליכי ייצור. פורום הסייבר באיגוד ההיי-טק הישראלי קיבל בימים האחרונים כמה פניות לגבי תקיפות סייבר על חברות יצרניות, ואת חלקן ניתן לייחס לתקופה הזו בשנה. אנחנו פועלים תמיד, ועוד יותר בתקופה זו, על מנת לסייע למגזר היצרני והתעשייתי בארץ בהעלאת רמת המוגנות והמוכנות למתקפות סייבר".