הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
02/05/23 19:05
14.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שינוי מסוים בשוק הדפדפנים: Edge, דפדפן הבית של מיקרוסופט, שמשולב ב-Windows 11, ירד מהמקום השני בשוק הדפדפנים למחשבים אישיים. בפעם הראשונה מזה כמה שנים, את המקום הזה תופס ספארי, הדפדפן של אפל. נראה שזה אומר משהו על שוק המחשוב: שאפל היא החברה שהכי פחות סובלת מהירידה במכירות של המחשבים האישיים.
לפי נתוני האתר GlobalStats, הדפדפן השולחני של אפל הגיע בסוף אפריל לנתח שוק של 11.87% – עלייה של כמעט 1% לעומת החודש הקודם, בעוד ש-Edge ירד ב-0.15% ל-11% בלבד.
שני הדפדפנים נמצאים הרחק מאחורי השליטה הבלתי מעורערת של עולם הדפדפנים – גוגל, עם כרום שלה, שעלה בחודש האחרון ב-0.36% ל-66.13% מהשוק. הדפדפנים העצמאיים לסביבות שולחן העבודה – פיירפוקס של מוזילה ואופרה – ממשיכים לדשדש: הראשון מאבד גובה כבר כמה חודשים ברציפות וירד הפעם ב-0.82% לנתח שוק של 5.65%, ואילו השני שומר על יציבות סביב ה-3%.
מה בישראל?
הנתונים הללו משתנים בצורה משמעותית כשמדובר על השוק הישראלי: בארץ, כרום כלל לא משאיר מקום לדפדפנים האחרים, עם נתח שוק מעודכן שעומד על 82.52%. לעומת המגמה העולמית, כאן Edge שומר על המקום השני, עם 6.23%, ונמצא הרבה לפני ספארי, שנתח השוק שלו בישראל עומד על בסך הכול 4.03%.
02/05/23 18:26
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המדינה גועשת בימים אלה בעוד פרק, בולט במיוחד, ב-"מערכה" שניטשת כבר שנים על גיוס חרדים לצה"ל ועל חיובם ללמוד לימודי ליבה. המפלגות החרדיות דורשות מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחוקק ובמהרה את חוק הגיוס, שלמעשה ייתן להם פטור גורף מגיוס לצה"ל, ומחאת קפלן, שהחלה כמחאה נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, פונה גם לכיוון הזה, והכריזה שתקיים מחרתיים (ה') את יום השוויון.
החרדים מהווים כיום 13.3% מהאוכלוסייה והנתון צפוי לעלות ל-16% עד 2030. על פי תחזית שהלמ"ס פרסמה לפני כמה שנים, ב-2065 הם יהוו כמעט שליש מתושבי המדינה (32%). בשנים האחרונות מדובר על הצורך בשילובם של החרדים בהיי-טק, בין היתר לאור המגמות הללו. דבר שהולך והופך למוסכמה הוא שאי שילובם בענף יזיק לכלכלה הישראלית בטווח הארוך.
עטיפת הספר
בימים אלה יצא לאור ספר חדש, שנושא את השם המאתגר כשהחרדים יהיו רוב (הוצאת ספרי חמד, ידיעות אחרונות). את הספר כתב איציק קרומבי, יזם ואיש היי-טק חרדי, שבעשור האחרון מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, על מנת לסייע להם להשתלב בתעשיית ההיי-טק – בין אם כיזמים ובין כעובדים בחברות בענף.
קרומבי כתב את הספר משום שהוא סבור שהקונפליקטים בין החרדים לחילונים ולשאר האוכלוסייה בישראל, כולל העובדה שחלקם בתעשיית ההיי-טק קטן, נובעים מכך שחברי הקבוצות לא מכירים אלה את אלה מספיק טוב. לדבריו, הקונפליקטים האלה יכולים להגיע לכדי פתרון אם חרדים וחילונים ישבו וידברו – כולל פתרון של סוגיות שעולות במחאה בקפלן, כגון גיוס החרדים לצה"ל ולימודי הליבה.
הספר מבוסס על מחקר מעמיק שערך קרומבי על החברה החרדית בכל תחומי החיים, ועל מחקרים אקדמיים אחרים שנעשו בנושא. יש בו פרק שלם על החרדים וההיי-טק, שבמסגרתו המחבר מסביר איך הוא הגיע לעולם היזמות: "זה היה ב-2012, כשהוזמנתי לחוג בית שארגן יזם ההיי-טק אראל מרגלית. בסוף המפגש פניתי אליו ושאלתי אותו: למה אתה לא מטפל בחברה החרדית? הוא השיב: למה אתה לא מתעסק? לך יש את הכוח לעשות זאת". כאן החל המסע של קרומבי לעולם היזמות החברתית.
איך אתה מתחבר לעולם החרדי וליזמות בהיי-טק?
"גדלתי בצפת, עשיתי מסלול של תלמוד תורה וישיבה, ובשלב מסוים הלכתי ללמוד מערכות מידע במסגרת לימודי ההמשך של הטכניון. אחרי סיום הלימודים הקמתי סטארט-אפ, שעשה אקזיט. בעשור האחרון אני פעיל בעולם החברתי, בשילוב חרדים בתעסוקה, ובהיי-טק בפרט".
איציק קרומבי. צילום: ריקי רייכמן
פרט במה המדובר?
"אני מנהל מרכזי תעסוקה והכשרות לחרדים. במסגרת זו אני אחראי על פרויקט מיגו – תוכנית הכשרה לגברים חרדים להיי-טק, בשיתוף קרנות פילנתרופיות, הממשלה וחברות היי-טק. שם הם לומדים לימודי ליבה ולאחר מכן פיתוח תוכנה. ההכשרות שלנו נמשכות 14 חודשים ועוברים אותן מאות תלמידים, שנבחרים לאחר סינון קפדני. כך הם מגיעים קצת יותר בשלים לעבודה בענף.
ההכשרות האלה הן אתגר, בין היתר כי צריך להבין את הצד של המעסיקים: יש מהם כאלה שלא רוצים להעסיק חרדים, כי הפערים בינם ובין בוגרי 8200, למשל, גדולים, אבל אלה שמעסיקים חרדים עומדים מהר מאוד על היכולות האינטלקטואליות שלהם, כתוצאה מהלימודים בישיבה.
במקביל לזה אני מנהל אקסלרטור לסטארט-אפים חרדים ומעורב בעוד כמה פרויקטים".
אילו סוגים של סטארט-אפים אתם מקדמים?
"סטארט-אפים בשלבים יחסית מתקדמים, שכבר גייסו לפחות 200 אלף דולר, ושיש להם צוות ומוצר. אנחנו מלווים אותם במשך חצי שנה, בתוכנית מאוד אינטנסיבית, עם סדנאות, מנטורים, יועצים, פורום משקיעים וכל מה שצריך, על מנת שהם יהיו מסוגלים לגייס עוד כסף. אנחנו לא משקיעים בהם ולא לוקחים אחוזים מהחברה שלהם. אנחנו עושים את זה מתוך תפיסה שאם ניתן להם את הכלים העסקיים הטובים כיצד לבנות תקציב, איך לבנות תוכנית שיווק ותוכנית עסקית, וכיצד לגייס כספים ולגבש את הצוות, הם יהיו מסוגלים לגייס כסף כמו כל אחד אחר".
משתתפים בפרויקט מיגו. צילום: יח"צ
איך נולד הרעיון לכתיבת הספר?
"זה התחיל מכך שראיתי והבנתי את מגמת העלייה בשיעור החרדים באוכלוסייה. כיום, בעוד שהחרדים מהווים כ-13% מתושבי המדינה, רבע מתלמידי כיתות א' מגיעים ממגזר זה. אם לא נפתור את האתגר של שילוב החרדים בתעסוקה היום, החברה הישראלית תהיה בבעיה קשה מאוד בעוד 20 שנים".
מדוע, לדעתך, מספר החרדים בהיי-טק עדיין קטן יחסית לגודל של הציבור הזה באוכלוסייה?
"בגלל שורה של חסמים. למשל, חרדי שלומד ומנסה להתקבל לעבודה בהיי-טק לא יכול להתחרות בחלק ניכר מהמועמדים האחרים, ועל זה אנחנו מנסים להתגבר בהכשרות. יש עוד חסמים, שקשורים בציבור החילוני, בממשלה ובאקדמיה. אם חרדי הולך ללמוד מדעים, הוא לא רוצה שיחייבו אותו ללמוד נושאים שמנוגדים לאורח חייו ולאמונתו. בנוסף, יש המבקשים ללמוד בהפרדה מגדרית, וחלק גדול מהחברה החילונית לא מוכן לכך".
מה המסקנה מהספר?
"המסקנה היא שכל צד יצטרך לעשות ויתורים, כי עולם העבודה בעוד 20 שנים יהיה שונה מהיום וכי חלקם של החרדים באוכלוסייה יהיה גבוה בהרבה מאשר היום. אם לא נדע להתמודד עם זה עכשיו, מה שאתה רואה בימים אלה ברחובות יהיה רק פרומו למה שיתרחש".
אתה טוען שהמצב ניתן לשינוי – שהגברים החרדים יכולים גם ללמוד ולעבוד, וגם לשמור על אורח החיים שלהם.
"חד משמעית כן, וההיי-טק הוא הדוגמה לכך. למשל, בארצות הברית יש לא מעט חרדים היי-טקיסטים, והם עובדים באותה החברה לצד העובדים האחרים, ממוצאים אחרים ומדתות אחרות, ואף אחד לא מנסה לכפות על האחר ולהתערב בחייו. התפיסה בישראל היא שהחרדי רוצה להחזיר את החילוני בתשובה – ולהפך. למה התפיסה הזאת לא יכולה להשתנות, ושיהיה אצלנו אותו המצב כפי שתיארתי שקיים בארצות הברית?"
בעולם היזמות המצב קצת יותר טוב, יש לא מעט יזמים חרדים. אז בעצם אתה אומר: אם החילונים לא רוצים אותנו, החרדים, נקים חברות סטארט-אפ משלנו?
"זה ממש לא מדויק. אם אתה לא מספיק טוב להיות שכיר, אז לא תהיה טוב גם כיזם. יזם חייב להיות עם אותם כישורים גבוהים של שכיר ועם כישורים נוספים. גם בעולם היזמות החרדית אין קיצורי דרך".
מה אתה מצפה שהקורא הלא חרדי ייקח מהספר ומהראיון הזה?
"שהאינטרס של חרדים ולא חרדים כאחד צריך להיות שכולם יחלקו אחריות משותפת. שנרצה מדינה שבה הילדים יתחנכו מבלי שירחף מעל ראשם איום תרבותי, ושהחרדים ואלה שאינם חרדים יהיו שותפים לפיתוח ההון האנושי. הקטר של המשק יכול להוביל גם פה, ולהביא להידברות בין חרדים לחילונים, לכך שכל צד יוותר. או אז, ניתן יהיה לפתור את כל הוויכוחים שקיימים כיום, כגון גיוס חרדים לצה"ל ולימודי ליבה".
02/05/23 16:01
7.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"המין האנושי נועד לשרוד, זו מהותו. לכן, האנושות תקדם את הבינה המלאכותית בעולמות התחבורה האוטונומית, הרפואה המותאמת אישית והמגזר הביטחוני-צבאי. אנחנו כבר שם, זה כבר קורה – אבל עדיין יש להיכן להתקדם, כי אין, למשל, אוטומציה מוחלטת בנהיגה", כך אמר ד"ר מאור פריד, מדען בעל שם עולמי לתורת הכאוס ולבינה מלאכותית.
ד"ר פריד היה דובר המפתח בכנס Agile Israel 2023. האירוע, שאותו ערכה אג'יילספארקס בשיתוף אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, ונשא את הכותרת Making an Impact (לעשות אימפקט).
סיפורו האישי של ד"ר פריד אינו שגרתי: הוא סיים פוסט דוקטורט באוניברסיטת MIT והוא גם בוגר תוכנית המנהיגות של הרווארד, לאחר שבעברו הוא היה נער בסיכון ועובד ניקיון. ד"ר פריד הוא הראשון במשפחתו שרכש השכלה תיכונית והיה הצעיר ביותר שסיים דוקטורט בטכניון – בגיל 24 בלבד. כמו כן, הוא היה מפקד מצטיין ביחידה 8200 והוכתר כאחד המדענים המובילים בצה"ל. כיום עומד ד"ר פריד בראש סטארט-אפ שהקים, סקינטיום, שלהגדרתו הוא "מעין גוגל לרופאים".
"העולם נמצא בצומת דרכים", אמר. "לבינה המלאכותית יש את פוטנציאל הצמיחה הכי גבוה בתחום הפיתוח, אבל יש בו גם אתגר המאיים עליו". לדברי ד"ר פריד, "בשורת ה-AI היא הבטחה, היא המהפכה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. קדמו לה מהפכת התקשורת והמצאת השפה בין בני אנוש לפני 70 אלף שנים, המהפכה החקלאית לפני יותר מ-10,000 שנים והמהפכה התעשייתית במילניום הקודם".
"הניצחון של המחשב על קספרוב – נקודת מפנה בעולם ה-AI"
"אף שהבינה המלאכותית קיימת בעולם זה עשרות שנים", אמר ד"ר פריד, "ניתן לציין כנקודת מפנה בתחום את הטורניר בין אלוף עולם בשחמט, גארי קספרוב, למחשב 'כחול עמוק', שפותח על ידי יבמ. המחשב ניצח את קספרוב בטורניר של שישה משחקים, שנערך במאי 1997, והייתה זו הפעם הראשונה שבה מחשב ניצח בן אנוש. במשך מאות שנים, משחק השחמט היה פסגת הבינה האנושית. מה שהיה שונה ב-'כחול עמוק' הוא שהמדענים שפיתחו אותו נתנו לו מודל ללימוד של המון משחקי שחמט".
גארי קספרוב. צילום: SHutterStock
"כיום, אנחנו פוגשים AI בכל מקום – מ-ווייז דרך שאזאם ועד ליוטיוב", ציין. "כמו כן, 97% מהמניות נסחרות על ידי כלי AI ולא סוחרים בני אנוש. בעולם הפיתוח, כלי בינה מלאכותית מסייעים לכתוב קוד מהר וטוב יותר. מה שעוצר את ההתקדמות המואצת של התחום כעת אלה הן הרגולציות".
"עדיין", סייג ד"ר פריד, "יש בעיות אינהרנטיות בבינה המלאכותית. אנחנו עדיין נדרשים לרופא שיחלץ מידע מהחולה, כי הוא מבצע את פעולת החילוץ טוב יותר מה-AI. יש חשיבות למושג 'ליד מיטת החולה', לשם קבלת נתונים בצורה מלאה".
"בעיה נוספת היא שה-AI הוא סוג של 'קופסה שחורה'. רוב הבינות המלאכותיות לא יודעות להסביר, אלא רק לחזות. לכן, לא ניתן לאמץ כלי AI בעולמות של 'חיים ומוות', בשל החוסר בהסברתיות", אמר. "עוד בעיה היא חוסר בסיבתיות. האנושות פיתחה לאורך הדורות מערכי כלים אקסיומטיים, שמטפלים בהיבטים של הגיון ומוסר, כגון עשרת הדברות. ל-AI לוקח זמן רב ללמוד זאת, כי חוקים ומוסר הם לא ערכים מוחלטים".
"קללת ההכללה"
"עוד בעיה", אמר ד"ר פריד, "היא 'קללת ההכללה'. הבינה המלאכותית יודעת ללמוד את נתוני העבר, להסיק תובנות לעתיד ולחזות. אלא שבהכללות שאותן היא עורכת יש 'בליעה' של נתונים רבים מאוד, אין מענה לשאלות מוסר, קשה 'לחנך' אותה וקשה לטייב את פעילותה".
"הבינה המלאכותית לא תחליף את המפתחים בעתיד הנראה לעין", העריך ד"ר פריד, "אבל היא תניב יתרון למפתחים מבוססי AI, למול מפתחים נטולי בינה מלאכותית. עלינו להתמקד בחלק מהיכולות של ה-AI, למשל ב-Augmented Intelligence, משמע בינה רבודה, אינטליגנציה מועצמת. עוד אנחנו יכולים – וצריכים – לשנות את הפרדיגמות שלנו. אם במקום לחפש תרופה לסרטן, תהליך שייקח מאות שנים, נוכל לבנות מנוע חיפוש לתחום הרפואה, הוא יוכל לסייע ולומר לצוות הרפואי אילו תיקים רפואיים רלוונטיים לטובת טיוב הטיפול הרפואי".
דבר נוסף שניתן לעשות, לדבריו, הוא "לשנות את השאלה. במקום לשאול שאלה גדולה, 'איך אפשר לנהוג באופן אוטונומי?', נשאל 'איך ניתן לזהות את המכונית שנוסעת לפני ומה המרחק שלי ממנה?'. אמנם שאלה שכזו עונה רק לחלק מהבעיה, אבל המענה לה טוב יותר".
"עצתי האחרונה היא: אל תשתמשו בבינה מלאכותית כאשר אינכם נדרשים לכך", סיים ד"ר פריד. "במקרים רבים, אין תחליף לעבודה האנושית. עתיד התחום הוא, להערכתי, בבינה מלאכותית שתהיה כללית מספיק מהצד האחד, אבל רלוונטית ונקודתית מהצד השני, וככזו, היא תעצים אותנו בסדר גודל אחר, תתבסס על הניסיון של הקודמים לנו, אבל ההחלטות יהיו ברשותנו".
02/05/23 15:22
6.48% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ד"ר ג'פרי הינטון עזב באחרונה את משרתו בגוגל, עבורה חקר את תחום ה-AI ביחידת Google Brain משנת 2013, לצד פועלו בתחום מדעי המחשב באוניברסיטת טורונטו.
הינטון הוא מדען מחשב ופסיכולוג קוגניטיבי בריטי-קנדי בן 75, שהתפרסם בעיקר בשל עבודתו על רשתות עצביות מלאכותיות ואשר זכה לכינוי "הסנדק של הבינה המלאכותית". הכרזתו הפומבית האחרונה על עזיבתו את שורות הענקית ממאונטיין וויו הגיעה בתוך שהוא מעלה חששות לגבי הסיכונים שבעיניו מגולמים בתחום ה-AI כיום.
בהודעתו על ההתפטרות תלה הינטון את הסיבות להחלטתו בכך שברצונו "לדבר בחופשיות על הסיכונים של AI", והוסיף כי הוא מתחרט חלקית כעת על מפעל חייו, שאת רובם הקדיש לחקר תחום זה. ד"ר הינטון הצטרף לגוגל במרץ 2013, אחרי רכישת החברה שלו, DNNresearch. באותה עת תכנן לדבריו "לחלק את זמנו בין המחקר שלו באוניברסיטה לבין עבודתו בגוגל". במחקריו חיפש דרכים לשימוש ברשתות עצביות לצורך למידת מכונה, זיכרון, תפישה ועיבוד של סמלים.
ואולם נראה כי חוקר ה-AI הבכיר נמלך בו כיום, דווקא בדיוק ברגעים שבהם הבינה המלאכותית הפכה לנושא הלוהט ביותר בתחום הטכנולוגיה, ובזמנים שבהם יותר ויותר תהליכים נסמכים על יכולותיה. בנוסף, כידוע, מזה מספר חודשים שהשימוש בבינה מלאכותית יוצרת – בעיקר ב-ChatGPT מבית OpenAI – הולך ותופס תאוצה ומאיים לשבש תחומים רבים. כל אלו, במקום לעודד את החוקר המנוסה, דווקא העלו בליבו ספקות וחששות כבדים מהמחיר שהפיתוח יגבה מהעולם. In the NYT today, Cade Metz implies that I left Google so that I could criticize Google. Actually, I left so that I could talk about the dangers of AI without considering how this impacts Google. Google has acted very responsibly.
— Geoffrey Hinton (@geoffreyhinton) May 1, 2023 חשש מהמאבק בין מיקרוסופט לגוגל
בראיון לניו יורק טיימס שפורסם אתמול (ב') עידכן ד"ר הינטון אודות התפטרותו מגוגל, כאמור, פשוט כדי שיוכל לעסוק בסכנות ה-AI "מבלי לשקול כיצד זה משפיע על גוגל". בנוסף הוא הביע חשש ספציפי מפני המאבק בין גוגל למיקרוסופט בתחום וממרוץ ה-AI הנלהב של שתיים מבכירות ענקיות הטק הגלובליות כיום.
כידוע, מיקרוסופט, שהקדימה לזהות את הפוטנציאל הלא נתפש שיש למודל השפה התבוני של OpenAI, השכילה להשקיע במעבדת הבינה המלאכותית כסף גדול, שהסתכם כבר לכ-10 מיליארד דולר. בהתאמה, היא משלבת יותר ויותר יכולות מבוססות GPT-4 בשירותיה, כולל בענן שלה וכמובן – ביכולות החיפוש המתקדמות שהחלה מציעה למשתמשיה.
מוסיפה את GPT-4 לעוד ועוד ממוצריה. מיקרוסופט, המשקיעה הגדולה של OpenAI. צילום: ShutterStock
מאידך, גוגל ממשיכה לנסות להשיב מלחמה ולהפגין יכולות AI מתקדמות משלה, בעיקר כדי שמנוע החיפוש הדומיננטי, Google Search, לא יפסיד את הבכורה שלו ל-בינג (Bing) – כלי החיפוש המגובה ביכולות GPT-4 של המתחרה מרדמונד.
גוגל מצידה נחפזה לשחרר את בארד (Bard) – צ'אטבוט יוצר תואם ChatGPT, אבל כבר יום למחרת ההשקה התגלה ונחשף בתקשורת כי בארד "עשה בושות" ושגה במענה בהדגמה שהחברה ערכה. הפאשלה הזו עלתה לגוגל הון – כ-100 מיליארד ד' נמחקו משווי החברה.
אחר כך בישרה גוגל כי היא שוקדת ביתר שאת, ובתוך גיוס של 160 בכירים ומומחים בתחום, על פרויקט ששמו 'מאגי' (Project Magi), ואלו עובדים מסביב לשעון על מנוע חיפוש חדש שהחברה מפתחת, שצפוי להציע למשתמשים חוויה חכמה ומותאמת אישית בהרבה ממה שמוצע להם כרגע ב-Google Search.
ד"ר הינטון: "גוגל פעלה באחריות רבה"
עבודתו החלוצית של הינטון על רשתות עצביות עיצבה מערכות AI המניעות רבים מהמוצרים של ימינו. כחלק מעבודתו במשרה חלקית בגוגל במשך עשור עסק ד"ר הינטון כמובן במאמצי פיתוח ה-AI של ענקית הטכנולוגיה עצמה. אלא שכעת הוא טוען באוזניי הטיימס: "אני מנחם את עצמי בתירוץ הרגיל: אם לא הייתי עושה את זה, מישהו אחר היה עושה זאת".
בציוץ שפרסם אתמול, ציין ד"ר הינטון שבכוונתו לדבר בחופשיות מעכשיו על הסיכונים של ה-AI, אך שלא עזב את החברה ספציפית בשל רצון למתוח ביקורת על גוגל. הוא אף הוסיף וקבע בציוץ: "גוגל פעלה באחריות רבה."
עד לשנה שעברה, אמר ד"ר הינטון לטיימס, גוגל פעלה כ"מנהלת ראויה" של הטכנולוגיה, ונזהרה לא לשחרר משהו שעלול לגרום נזק. אבל עכשיו, כשמיקרוסופט הגדילה את מנוע החיפוש שלה בינג עם צ'טבוט – המאתגר את הליבה של גוגל – גוגל דוהרת לפרוס את אותו סוג של טכנולוגיה. ענקיות הטכנולוגיה ננעלות בתחרות שאולי בלתי אפשרי לעצור אותה, כך לפי התרעותיו של החוקר הבכיר.
ג'ף דין, מדען ראשי בגוגל, אמר בתגובה על סיום פועלו של המדען בחברה כי המדען "עשה פריצות דרך בסיסיות בתחום הבינה המלאכותית" והביע הערכה ל"עשור התרומות של הינטון בגוגל".
מתריע אף הוא מהתחום, אך מפתח אותו. אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX, טוויטר וטסלה. צילום: מתוך ויקיפדיה
סכנות ה-AI – נושא חם לא פחות מהצלחות התחום
הבינה המלאכותית הפכה לנושא המעורר גם עניין והתלהבות אך גם דאגה עצומה בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ הכלי ChatGPT לחיינו. בעוד שהיתרונות הפוטנציאליים של AI הם רבים, כמה מומחים השמיעו התרעות לגבי הסכנות והסיכונים שהטכנולוגיה עלולה להביא איתה.
בין הדאגות מונים המתריעים את הפוטנציאל של הטכנולוגיה להטיה ואפליה; להקטנה משמעותית במשרות שמיועדות לבני המין האנושי שיוחלפו ברובוטים, מצב שעלול להוביל לאבטלה המונית ולבעיות כלכליות; להפרעה משמעותית בתחומי הפרטיות והמעקב; ובעיקר מפני מצב שה-AI תתחיל לקבל החלטות הרות גורל, תשולב במלחמות ובצבאות (עניין שכמובן כבר קורה כיום), וכן שהטכנולוגיה אפילו תילחם בעצמה בבני האנוש ותשמיד אותם, כך בתסריטי אימה שונים שהושמעו כבר על ידי כמה וכמה מומחים.
לאחרונה התבטאו מספר דמויות בולטות בנושא הסכנות הפוטנציאליות של ה-AI. יזם הטק אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, טוויטר ו-SpaceX בין השאר, היה "קולני" במיוחד בדאגותיו לגבי הטכנולוגיה ואף נכלל בין יוזמי מכתב פתוח שקרא לעצירת הפיתוחים בתחום ולקידום רגולציה ופיקוח רב יותר עליו בגין סכנותיו. יצוין עם זאת שמאסק בעצמו פתח מעבדת בינה מלאכותית ובה הוא ינסה להגיע לפיתוח של כפיל ChatGPT יותר אחראי ומוצלח – בעצמו.
אפשר ש-הינטון יצטרף כעת אל הפיזיקאי והקוסמולוג הנודע, סטיבן הוקינג, שאמר כבר ב-2014, בראיון ל-BBC, כי "פיתוח של AI מלאה יכול לאיית את סופו של המין האנושי", ושקרא להגביר מחקר על הסיכונים והסכנות הפוטנציאליים של ה-AI.
02/05/23 15:47
6.48% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"האח הגדול" של ישראל בשטחים: הרשויות הישראליות עוקבות אחרי פלסטינים ומבצעת את המגבלות שהן מטילות עליהם באופן אוטומטי, וכך מבססת את משטר ה-"אפרטהייד" שלה – כך על פי דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל, שפורסם היום (ג').
הדו"ח של ארגון זכויות האדם הבינלאומי חושף את מערכת זיהוי הפנים "זאב אדום", ומתמקד ביישום שלה בחברון ובמזרח ירושלים – שתי ערים שיש בהן גם התיישבות יהודית. הוא מבוסס על ראיונות עם פלסטינים, ניתוח מידע ממקורות חופשיים ועדויות של אנשי צבא ישראליים בעבר ובהווה, שהועברו למחברי הדו"ח על ידי שוברים שתיקה.
בחברון משמשת מערכת "זאב אדום" לסריקת פניהם של פלסטינים ולהוספתם למאגרי מעקב נרחבים ללא הסכמתם – נכתב בדו"ח. במזרח ירושלים, הורחב השימוש במערכת במיוחד לאחר הפגנות, ובאזורים הסמוכים להתנחלויות. "הן בחברון והן במזרח ירושלים", נמסר מהארגון, "המערכת נתמכת על ידי רשת צפופה של מצלמות במעגל סגור, שנועדה לנהל מעקב כמעט בלתי פוסק אחר התושבים הפלסטינים שם". כך, טוענים באמנסטי, ישראל כופה על הפלסטינים סביבה עוינת, במטרה למזער את נוכחותם באזורים אסטרטגיים.
"המעקב אחר פלסטינים הפך למשחק"
באמנסטי אומרים כי יש ראיות מוצקות שמצביעות על כך שמערכת "זאב אדום" קשורה לשתי מערכות מעקב אחרות המנוהלות על ידי צה"ל, שדבר קיומן כבר פורסם – "להקת זאבים" ו-"זאב כחול". "להקת זאבים" היא מאגר מידע עצום, שמכיל את כל הנתונים הזמינים על פלסטינים תושבי השטחים, לרבות מקום מגוריהם, קרובי משפחתם והאם הם מבוקשים לחקירה על ידי הרשויות הישראליות. "זאב כחול" היא אפליקציה שזמינה לכוחות הישראליים במכשירי טלפון ניידים ובטאבלטים, והיא מאפשרת שליפה מיידית של המידע המאוחסן במאגר של "להקת זאבים".
כאשר פלסטיני עובר במחסום שבו מופעלת מערכת "זאב אדום", מפרט הדו"ח, פניו נסרקות, ללא ידיעתו או הסכמתו, והנתונים מושווים לערכים ביומטריים במאגרי מידע שמכילים מידע על פלסטינים בלבד. המערכת משתמשת בנתונים הללו על מנת לקבוע אם אדם יורשה לעבור במחסום, ושומרת את המידע הביומטרי של כל פנים חדשות שהיא סורקת באופן אוטומטי. אם האדם לא מופיע במערכת – הוא לא מורשה לעבור. היא יכולה בנוסף למנוע כניסה של פלסטינים לישראל אם הם מבוקשים לחקירה או למעצר.
טכנולוגיית זיהוי פנים. צילום: ShutterStock
המערכת מרחיבה את המאגר לאורך הזמן. בעדות שנמסרה לשוברים שתיקה אמר מפקד ישראלי שמוצב בחברון שעל החיילים מוטלת משימה לאמן ולייעל את אלגוריתם זיהוי הפנים של "זאב אדום", כך שהמערכת תוכל להתחיל לזהות פנים ללא מגע יד אדם.
באמנסטי טוענים שהמעקב אחר פלסטינים הפך בידי הצבא למשחק. לדוגמה, שני חיילים שהוצבו בחברון ב-2020 אמרו שאפליקציית "זאב כחול" מייצרת דירוגים על סמך מספר הפלסטינים הרשומים, ומפקדים ישראלים מעניקים פרסים לגדוד בעל הניקוד הגבוה ביותר. כך מתומרצים חיילים ישראלים לבצע מעקב מתמיד על פלסטינים.
מצלמות בכל מקום
בדו"ח צוין כי ישראל הציבה מצלמות רבות ברחבי השטחים, והיא אף מגדירה את חברון כ-"עיר חכמה". במציאות החברונית, מדובר ברחובות מלאים במצלמות מעקב, שמוצבות בצדי בניינים, על עמודי תאורה, על מגדלי פיקוח ועל גגות. "הדבר מחריף את ההפרדה הקיצונית הקיימת בחברון גם כך", אומרים באמנסטי.
לדבריהם, "עבור הפלסטינים, המעקב בכל מקום מחריף את התחושה שאזורים מסוימים בעיר (ולא רק אלה שבהם גרים המתנחלים – י"ה) הם מחוץ לתחום עבורם, אפילו כאלה שנמצאים במרחק מטרים ספורים מבתיהם". כך, צוין, שכונת תל רומיידה, שבה מותקנים לפחות 24 מכשירי מעקב אודיו-ויזואליים וכן חיישנים אחרים, הפכה, לדברי אחד הפלסטינים שמצוטטים בדו"ח, מאזור שוקק חיים לכזה שבו "חוסל כל סוג של חיי חברה". הוא הוסיף כי המערכת משמשת חיילים על מנת למנוע מפלסטינים לחזור לבתיהם.
עיר עתיקה, טכנולוגיה חדשה
אמנסטי אינטרנשיונל מיפתה את פריסתן של מצלמות שמשמשות לזיהוי פנים של פלסטינים באזור המשתרע על פני 10 קמ"ר במזרח ירושלים, לרבות העיר העתיקה ושכונת שייח' ג'ראח, ומצאה שיש מצלמה או שתיים בכל חמישה מטרים.
הרשויות הישראליות התמקדו, באמצעות כלי מעקב חדישים, באתרים כמו הכניסה לשער שכם שבעיר העתיקה, שמשמשת עבור פלסטינים מקום מפגש, מחאה ומהומות נגד צה"ל. רבים מהפלסטינים ששוהים שם, כולל אלה שלא נוקטים באלימות ומהומות, חשים שעוקבים אחריהם כל הזמן. "בכל פעם שאני רואה מצלמה, אני חשה חרדה. תמיד מתייחסים אלינו כאל מטרות", אמרה נדיה. אזור נוסף שבו ישראל הציבה מצלמות רבות הוא שכונת שייח' ג'ראח, והיא עשתה זאת בעקבות המהומות של הפלסטינים באזור נגד ההתרחבות של ההתנחלות היהודית בו.
באמנסטי לא יודעים לזהות בוודאות אילו חברות מספקות לרשויות הישראליות את הטכנולוגיה. עם זאת, הארגון זיהה שמדובר בטכנולוגיות שמיוצרות על ידי שתי חברות מחו"ל – מצלמות במעגל סגור בעלות רזולוציה גבוהה מתוצרתה של Hikvision הסינית ומצלמות מתוצרתה של TKH Security Solutions ההולנדית.
על פי ארגון זכויות האדם, "מעקב המוני זה פוגע בזכויות לפרטיות, לשוויון ולאי אפליה. נוסף על כך, יש לו השפעה מצננת על הזכות לחופש הביטוי ולחופש ההפגנה הלא אלימה, שכן הוא מרתיע פלסטינים ממחאה ומחריף את אווירת הפחד והדיכוי. מנגד, יצוין כי לא אחת, הפלסטינים פותחים במהומות אלימות ופוגעים בחיילי צה"ל ובאזרחים ישראלים באזורים אלה, בפרט במזרח ירושלים, לרבות בשער שכם".
אמנסטי לחברות שייצרו את המצלמות: אל תמכרו לישראל
מזכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל, אנייס קלאמאר, קראה ל-Hikvision ול-TKH Security "להתחייב להבטיח שהטכנולוגיות שלהן לא ישמשו על מנת לשמור או לבסס עוד יותר את מערכת האפרטהייד של ישראל נגד פלסטינים. עליהן להפסיק לספק טכנולוגיות שמשמשות את הרשויות הישראליות לתחזוקת התנחלויות בלתי חוקיות, המהוות פשע מלחמה על פי המשפט הבינלאומי, ולוודא כי הן מוכרות רק ללקוחות המכבדים את זכויות האדם".
הארגון קורא לרשויות הישראליות "לשים קץ למעקב ההמוני ולמעקב הממוקד נגד הפלסטינים, ולהסיר את המגבלות השרירותיות שהן מטילות על חופש התנועה של הפלסטינים בשטחים הכבושים כצעדים הכרחיים לקראת פירוק מערכת האפרטהייד". במקביל, באמנסטי ממשיכים לקרוא לאיסור עולמי על פיתוח טכנולוגיה לזיהוי פנים, מכירתה ושימוש בה למטרות מעקב – לא רק בשטחים.
תגובת דובר צה"ל
מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל פועל על מנת להבטיח את הסדר, המשמעת והביטחון באזור יהודה ושומרון. במסגרת המאבק בטרור, צה"ל מבצע פעולות ביטחוניות ומודיעיניות נדרשות, וזאת תוך מאמץ לצמצם את הפגיעה במרקם החיים של האוכלוסייה הפלסטינית. מטבע הדברים, אין באפשרותנו להתייחס ליכולות המבצעיות והמודיעיניות בהקשר זה".
02/05/23 12:23
5.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משטרת ניו יורק וראש העיר שלה, אריק אדמס, מבקשים מתושבי העיר לסייע להילחם בגניבת כלי הרכב בעיר באמצעות הנחת ה-AirTag של אפל במכוניותיהם, המאפשר למשתמשים לנטר את מיקומו באמצעות אפליקציית מצא את ב-iPhone. כך, אם נגנב רכב כשה-AirTag נמצא בתוכו, בעליו יוכלו לעקוב אחריו בסיוע המשטרה ולמצוא אותו.
"זו באמת חתיכת המצאה מדהימה", אמר אדמס במסיבת עיתונאים שקיים בתחילת השבוע. הם מכשיר מעקב "מעולה", לדבריו, שלדעתו יעזור להאט את שיעור גניבת המכוניות בעיר. "שימוש בטכנולוגיה כדי להילחם בפשע, להגן על אנשים, להציל רכוש הוא הכיוון שאליו הולכים הממשל והמשטרה הזאת", אמר אדמס, וסיפר גם, שארגון ללא מטרות רווח בניו יורק תרם 500 מכשירי AirTag לחלוקה לתושבים בחינם. עוד הוא ציין, כי כלי הרכב הפגיעים ביותר לגניבות הם דגמי קיה, יונדאי והונדה.
משטרת ניו יורק שיתפה בתחילת השבוע סרטון, המדגים כיצד תושבים יכולים להשתמש ב-AirTag כדי להגן על כלי הרכב שלהם. ובציוץ בטוויטר כתבה, כי "המאה ה-21 מחייבת שיטור של המאה ה-21. ה-AirTag במכונית שלכם יסייע לנו למצוא את הרכב שלכם אם ייגנב. נשתמש במזל"טים שלנו, בטכנולוגיית StarChase שלנו ובעבודת המשטרה הטובה והישנה כדי להחזיר בבטחה את המכונית הגנובה שלכם. עזרו לנו לעזור לכם, השיגו AirTag".
בהודעה שפרסם אדמס בחודש שעבר נאמר, כי בסוף השנה שעברה חוותה ניו יורק עלייה של 890% בגניבות של רכבי קיה, ועלייה של 766% בגניבות של רכבי יונדאי בחודשים קודמים. בנוסף, העירייה הצטרפה לתביעה ארצית, שמטרתה להטיל אחריות על יצרני הרכב על אי התקנת אמצעים סטנדרטיים למניעת גניבה בדגמים מסוימים.
02/05/23 12:56
5.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יו"ר ועדת המדע והחדשנות, ח"כ איימן עודה, פנה אתמול (ב') לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בדרישה לכלול בתקציב המדינה הקרוב תקציבים משמעותיים להשקעה במחקר, בפיתוח ובהכשרת מדענים. "במקום להשקיע בהתנחלויות תשקיע במו"פ לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל", אמר עודה בתום דיון שקיימה הוועדה על בדו"ח מצב המדע בישראל, שהוגש על פי חוק על ידי האקדמיה הלאומית למדעים.
במהלך הדיון, שבו השתתפה נציגת האוצר, דרש עודה לקבל תוך שלושה ימים מספרים מדויקים, מה היקף התקציבים שמופנים למדע, למחקר ולתשתיות בתקציב המדינה שיאושר בסוף החודש. "לשמוע דיווחים כי התקציבים יגדלו וכי הממשלה מודעת לחשיבות המדע זה לא מספיק. אנחנו דורשים מספרים כדי לוודא שאכן המדע לא הוזנח", אמר עודה.
"הקהילה האקדמית זועקת על כך שחסרים לה תקציבים משמעותיים לתשתיות מחקר ולמחקר ופיתוח", אמר עודה והוסיף: "דרשתי לקבל דו"ח עם פרטי התקציב לתשתיות מחקר ממשרד האוצר, ואני יוצא מהדיון עם דרישה לסמוטריץ׳ – במקום כסף להתנחלויות, תשקיע במדע, בפיתוח ובמחקר".
נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' דוד הראל, שפתח את הדיון אמר, כי "דו"ח זה שנכתב בשנתיים האחרונות לא יכול היה לצפות פוטנציאל הרס והתנגשות כמו שמתפללים שלא יקרה עכשיו. הדו"ח מדבר בעיקר על תקציבים שחסרים וכדו' ולא בזה. ניסיונות החקיקה של הממשלה הנוכחית – להשתלט על מוסדות תרבות ורוח (הספרייה הלאומית) יביא לכך שכל מה שנבנה כאן בנושאי מדע יירד לטמיון", הזהיר פרופ' הראל.
פרופ' רשף טנא, יו"ר הוועדה באקדמיה הלאומית למדעים שהכינה את הדו"ח, אמר, כי ישראל נחשבת לאחת המדינות המשכילות ביותר בהשוואה למדינות ה-OCED, אבל בין המדינות הנמוכות יותר בכל מה שקשור לקצב הגידול של השקעות ממשלתיות במחקר ומדע. "ב-20 השנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בהוצאה הלאומית למו"פ אקדמי של ישראל כאחוז מהתמ"ג, דבר המתבטא במעברה של ישראל ממדינה מובילה במדד זה למדינה ממוצעת", אמר פרופ' טנא, והוסיף, כי בשל מחסור בתשתיות מחקר בישראל, המלצת הוועדה היא לאפשר גישה של מדענים מישראל לתשתיות מחקר בחו"ל. "אירופה משקיעה כחמישה מיליארד דולר במתקני מחקר שכאלו," ציין פרופ' טנא, "ומדינת ישראל אינה שותפה ונהנית מזה. המלצת הוועדה היא, שישראל תהיה חברה בפורום האסטרטגיה האירופית לתשתיות מחקר (ESFRI)".
בפרק על מדעי המחשב ומדעי הטבע התריעו עורכי הדו"ח, כי קיימת תופעה מדאיגה של בריחת מוחות של חוקרים מהאקדמיה לתעשיית ההיי-טק, וזה נובע מכך שאין מספיק תשתיות ומשאבים כדי לשמר אותם במחקר באקדמיה, והמוסדות מתקשים לגייס חוקרים חדשים, דבר שפוגע במחקר הבסיסי. "על הממשלה לחפש דרכים יצירתיות כדי לטפל במגמה זו, וזה לא תלוי רק בשיפור תנאי השכר של אנשי הסגל האקדמי", נאמר בדו"ח.
נושא נוסף שהעלה ח"כ עודה היה חלקם של המדענים מהחברה הערבית, שאינו עומד ביחס לחלקם באוכלוסייה. בדיון שנערך סביב סוגיה זו הוסכם, כי יש לאתר את הפוטנציאל בחברה הערבית כבר מגיל צעיר, כדי שיהיה קאדר של מדענים שיוכלו להשתלב במחקר ופיתוח.
02/05/23 14:11
5.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מטריקס גלובל, המספקת שירותי מיקור חוץ במודל אופשור במדינות מזרח אירופה, חושפת לראשונה מהם חמשת התפקידים והמקצועות המבוקשים ביותר על ידי חברות ישראליות במיקור חוץ מחוץ לישראל.
על המשרות המבוקשות והיכולות הנדרשות מטאלנטים במזרח אירופה, מרחיב זמיר בן-עקיבא, יועץ שירותי אופשור במטריקס מזרח אירופה: מנהל פיתוח/מנהל הנדסת תוכנה – משרה זו דורשת את היכולות הבאות: שליטה בשפות תכנות, כגון: ג'אווה, פייתון, C++ או ג'אווה סקריפט; היכרות עם פיתוח תשתיות Front-end , כגון AngularJS, ReactJS או VueJS; ידע בתכנות Back-end, כגון Node.js, Spring או Django וניסיון במערכות ניהול מסדי נתונים, כגון MySQL, MongoDB או PostgreSQL. אנליסט אבטחת סייבר – משרה זו דורשת את היכולות הבאות: ידע בשיטות עבודה וסטנדרטים של אבטחת מידע, כגון: NIST, ISO או OWASP; הבנה של פרוטוקולי נטוורקינג ואמצעי אבטחה, כגון: Firewalls, VPNs או מערכות המזהות/מגינות מפני מתקפות; היכרות עם כלי אבטחת סייבר, כגון סורקי חולשות, מערכות SIEM (ר"ת Security Information and Event Management), או כלי PT (ר"ת Penetration Testing); הבנה בשפות תכנות, כגון פייתון, Perl לשם אוטומציה והבנת סקריפטים. מדעני נתונים – משרה זו דורשת יכולות בתחום הבינה המלאכותית (AI) ולימוד מכונה (ML) וכן יכולות בתחומים: שליטה בשפות תכנות, כמו פייתון או R, לשם אנליזת נתונים או למידת מכונה; ניסיון בעבודה עם תשתיות, כגון TensorFlow, Keras או PyTorch; ידע במודלים סטטיסטיים וטכניקות הדמיית נתונים; הבנה של טכנולוגיות ביג דטה, כגון Hadoop או Spark. מנהל פיתוח פול סטאק – תפקיד זה מצריך כישורי Front-end ו-Back-end, וכן את היכולות הבאות: ידע בטכנולוגיות פרונט-אנד של פיתוח אתרים, כגון HTML, CSS ו-JavaScript; מומחיות בתשתיות פיתוח פרונט-אנד, כגון AngularJS, ReactJS או VueJS; היכרות עם תשתיות פיתוח בק-אנד, כגון Node.js, Spring או Django; ניסיון במערכות ניהול של מסדי נתונים, כגון MySQL, MongoDB או PostgreSQL. מהנדסי DevOps – משרה זו דורשת יכולות כגון היכרות עם כלי אוטומציה ופריסת תוכנה, כגון Jenkins, Ansible או Chef; הבנה טכנולוגית בקונטיינרים, כגון Docker או Kubernetes; ידע בפלטפורמות ענן, כגון Azure, AWS או GCP; הבנה בשפות תכנות, כגון Python, Ruby, או Shell scripting, לשם אוטומציה או משימות הדורשות קריאה/כתיבת סקריפטים. לדברי יהודית בוכניק, מנהלת פעילות מטריקס מזרח אירופה, "גם כיום, לאחר כמה גלי פיטורים בארץ ובעולם, אנו עדים לקושי במציאת כוח אדם איכותי, יציב ובעל ניסיון מתאים. בשל המחסור שעדיין קיים בישראל לתפקידים הללו קיים קושי לגייס ולהחזיק עובדים טובים לאורך זמן. הליכי הגיוס עלולים להיות ארוכים והשכר במקצועות הללו בישראל עדיין גבוה במיוחד. הפנייה למיקור חוץ במזרח אירופה והניסיון רב השנים שלנו חוסכים לחברות טכנולוגיות בישראל זמן רב בתהליכי איתור, גיוס, ושימור עובדים, זאת בין היתר בשל ההיצע הרב יותר ורמות השכר האטרקטיביות יותר.