"ה-Low Code נחשב לבאזזז חדש, אבל הוא כאן כבר שנים רבות. יש בחמש השנים האחרונות עליית מדרגה משמעותית ביכולות שלו, וקיימים ארגונים שיש להם יותר מפתרון Low Code אחד ויותר מצוות אחד בתחום. כל זה הופך את הבחירה בפתרונות Low Code, שהיא ממילא קשה, ליותר מסובכת", כך אמרה יעל מיתר ריי, ארכיטקטית פתרונות בכירה במטריקס. מיתר ריי דיברה בכנס Low Code No Code של אנשים ומחשבים, שהתקיים בראשית השבוע במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. היא ציינה שלוש קטגוריות שעל הארגון לקחת בחשבון לפני שהוא מחליט על פיתוח ב-Low Code: היערכות, תכנון ובקרה ו-On Boading והכשרות. באשר להיערכות, ציינה, "ה-Low Code משנה את נקודות האיזון בעשייה ובתכנון של הפרויקט. כשמשתמשים בפלטפורמות Low Code, מקצרים את הפיתוח בבין 40% ל-60%. הקיצור הזה גורם לארגונים לנסות לאזן את הפרויקט לפיו. זה צעד נכון עד לנקודה מסוימת, שבה האיזון מתחיל להשתנות ולשבש את התכנון. אם לא שמים לב לזה, עלולים לצפות למשהו אחד ולקבל משהו אחר". "איפה זה פוגש את אנשי הפרויקטים?", שאלה מיתר ריי והשיבה: "באפיונים, בנתונים, בבדיקות ובממשקים. ההפחתה של בין 40% ל-60% נכונה כשחושבים בתוך הקופסה, אבל כשחושבים מחוץ לה – זה עלול להשתנות. ככל שהפיתוח מהיר יותר, כך המשקולות שרגילים לשים על האפיון והבדיקות הם לא נכונים. אין מצב שבדיקה של 10 תהליכים תיקח 10% מהפרויקט, כי התהליך עדיין דורש את כמות הקליקים שצריך לבדוק. בנוסף, אפיון הדרישה לא אמור להיות שונה כי מפתחים בפלטפורמת Low Code, גם אם מספר הגורמים בארגון שצריכים לבחון את התהליך רב יותר". "אסור לוותר על התכנון", ציינה מיתר ריי. "התכנון והארכיטקטורה הם חשובים, אבל יש חדשות טובות: אם עד היום התכנון היה משהו שעושים על הנייר, עכשיו אפשר לעשות את זה תוך כדי עבודה, כולל ניסויים על הפלטפורמות". היא הדגישה ש-"פרויקט Low Code דורש צוות עם תמהיל נכון של מפתחים חדשים ו-ותיקים. החדשים רוצים לדעת לבד ולרוץ קדימה, ועם פלטפורמת Low Code הם יכולים לעשות את זה, אבל אל לנו לוותר על הידע והניסיון של הוותיקים. צריך לא לוותר על בקרות, כי אנחנו לא רוצים לראות חודש אחרי סיום הפרויקט שהתוצאות לא משביעות רצון". עוד דברים שכדאי לקחת בחשבון לקראת יציאה לפרויקט ה-Low Code הראשון מיתר ריי תיארה מה קורה – או, יותר נכון, מה צריך לקרות – כשהארגון יוצא לפרויקט ראשון של פיתוח ב-Low Code. "עלולות להיות בפרויקט הזה הרבה משימות שצורכות הרבה זמן, למשל אבטחת מידע ורגולציות, וזה ידחה את לוח הזמנים שלו. רצוי מאוד לעשות את המשימות האלה במקביל, כדי לקצר את לוחות הזמנים. במעבר לענן, יש פרויקט תשתיות שצריך להיות מוגדר לצד פרויקט הפיתוח. כמו כן, יש להתאים את המתודולוגיה ולבנות את התשתית האפליקטיבית", הוסיפה. מה עם מפתחים שלא מתים על Low Code, שזה לא עושה להם טוב? את חלקם, אמרה מיתר ריי, כדאי לארגון להשאיר בפרויקטים שהם כבר עובדים עליהם, ואת חלקם האחר לצוות לחלקים של הקוד בפרויקט ה-Low Code. "אלה אנשים שמחזיקים ידע ארגוני וטכנולוגי, ולא כדאי לוותר עליהם", הדגישה. כמו כן, ציינה, "יש בארגון אנשים שהם טכנולוגיים במהותם, שמסוגלים ללמוד את הכלי, אבל התכנות לא מעניין אותם. הם יכולים לפתור בעיות רבות של כוח אדם. כדאי לארגון להכשיר מנתחי מערכות, בודקים ומיישמים, כי הם יכולים לעזור בפיתוח". אורן שטיינברג, מנהל חטיבת המוצרים של מטריקס. צילום: עמית אלפונטה אורן שטיינברג, מנהל חטיבת המוצרים של מטריקס, הסביר בכנס על פתרון ה-Low Code של מנדיקס, שהחברה מייצגת בישראל. "מנדיקס היא חברה הולנדית שהוקמה ב-2005, ויש לה מעל 1,700 עובדים, יותר מ-5,000 לקוחות וקהילה של יותר ממיליון איש, שגדלה ב-50% משנה לשנה", אמר. "פלטפורמות Low Code הן פשוטות ומאפשרות לעשות דברים מסוימים. מהצד השני, אנחנו ישראלים, ובארץ רוצים לעשות את הכול, ללא מגבלות. מנדיקס מציעה את שתי האפשרויות: גם אג'יליות וגם שליטה על ה-IT. יש לה סטודיו מצומצם וסטודיו מלא, שמאפשר לפתח ללא מגבלות. כמו כן, הפתרון מאפשר לא להשאיר את הפיתוח רק אצל ה-IT הארגוני, אלא להרחיב אותו גם לאזורים אחרים בארגון".

בזמן שרבים משתתפים בקביעות בשבתות באירועי מחאה נגד ההפיכה המשפטית שממשלת נתניהו מקדמת, שלושה יזמים בנו יחד את אפליקציית משמר הסף. המטרה העיקרית של הפאונדרים היא חיזוק הקשר בין ארגוני המחאה השונים לאזרחים והעמקת שיתוף הפעולה, כתחליף יעיל להעברת המידע בקבוצות ווטסאפ שונות. האפליקציה מרכזת את כל פעולות המחאה במקום אחד – היכן יש הפגנות, מי מגיע לכל הפגנה – ומאפשרת להזמין אנשים לכל אירוע. היישום, המותאם לכל מכשירי ה-iPhone והאנדרואיד, חינמי וזמין להורדה מחנויות האפליקציות. שוחחנו עם המייסדים, שמרביתם בחרו שלא להיחשף, אודות המיזם המעניין. קריאות לפעילויות מחאה בכל זמן נתון. משמר הסף. צילום: לכידת מסך מהיישום האם אתם, הפאונדרים, קשורים לארגון מחאת ההיי-טק? "בתור יזמי היי-טק, כולנו לוקחים חלק כזה או אחר במחאת ההיי-טקיסטים. את 'משמר הסף' הקמנו באופן עצמאי לחלוטין, ללא קשר למארגני מחאה זו, אבל בידיעתם, כמובן, ואפילו קיבלנו את עזרתם בגיוסים הראשונים של המתנדבים. כיום, אנחנו משתפים פעולה גם עם מטה המאבק וגם עם ארגונים רבים: מחאת ההיי-טקיסטים, אחים לנשק, התנועה לאיכות השלטון, בונות אלטרנטיבה, מחאת הסטודנטים, קריים מיניסטר (Crime Minister), החזית הוורודה, מחאת הצעירים ועוד". מתי עלתה האפליקציה ומה עשיתם עד כה כדי לקדם אותה? "ההשקה הרשמית הייתה יומיים לאחר פתיחת מושב הקיץ של הכנסת – ב-2 במאי השנה. הפצנו ברחבי הווטסאפ דרך הקבוצות וארגוני המחאה השונים, שלטים בהפגנות, פליירים. אנחנו לא מפחדים מעבודת שטח קשה, לצד עבודת דיגיטל מתבקשת. כל הפעילויות נעשות בהתנדבות מלאה, וכך גם קידום האפליקציה – החל מהארגונים עימם אנו בקשר וכלה באנשי תקשורת (דוגמת בן כספית) שאכפת להם וצייצו עלינו". מה ייחשב בעיניכם כהצלחה לאפליקציה? הרבה הורדות? "זו שאלה מצוינת. משמר הסף הינו סטארט-אפ חברתי, ועל כן 'בעלי המניות' (התיאורטיים, כמובן) שלנו הם אזרחי מדינת ישראל. התשואה שאנחנו מכוונים אליה היא חיזוק השלטון הדמוקרטי. בהתאם, ההצלחה של משמר הסף מתחילה מחשיפה גדולה. הנחת העבודה שלנו, המגובה בנתוני שימוש אמיתיים, היא שחלק ניכר מהאנשים שייחשפו אלינו יורידו את האפליקציה וישתמשו בה באופן קבוע. כל הבעת מחאה באמצעות משמר הסף מוכיחה לנו עד כמה ההנגשה של פעולות המחאה השונות, והתאמתן למשתמשים השונים, קריטית להמשך המאבק על הדמוקרטיה בישראל". האם אתם סבורים כי ההפיכה המשפטית/משטרית בישראל מסוכנת להיי-טק המקומי באמת? "בוודאי. ראשית, ניתן לנתונים לדבר: לא מכבר פורסם כי 80% מיזמי היי-טק בתהליכי גיוס דיווחו על ביטול פגישות השקעה מאז קידום חוקי ההפיכה המשטרית. בנוסף, לפי דו"ח האקזיטים של PwC Israel, ההיקף הכספי של מכירות חברות עמד על 16.9 מיליארד דולר בשנה הנוכחית, ומדובר על צניחה של 80% בהשוואה לשנה שעברה. מודי'ס, כידוע, הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מחיובית ליציבה, וזה רק קצה הקרחון. כל האירועים האלה הם בעצם 'איתותים' של השווקים השונים למדינת ישראל, האומרים באופן ברור: עצרו. עצרו את החקיקה. הדמוקרטיה קריטית למרקם העסקים". כמה זמן ארך לפתח את היישום? האם הוא עדיין מתפתח ומשתנה? "התחלנו לפתח את משמר הסף לפני מספר חודשים. תחילה את גרסת ה-Web, ולאחר מכן את גרסאות המובייל. האפליקציה בטוחה לשימוש ואנחנו שמים דגש על פרטיות המשתמשים. העובדה כי השימוש באפליקציה גדל משמעותית על בסיס יומי – כמה מאות משתמשים ביום – כשאנחנו זמן קצר מהשקת הגרסה הראשונה, עוזרת לנו ללמוד הרבה ומהר, ולהוציא גרסאות חדשות עם הפיתוחים שאנחנו רואים שהשטח דורש. כאן המקום לפרגן לצוות, למתנדבות ולמתנדבים שעובדים ימים כלילות, סופי שבוע וחגים, כדי לאפשר את משמר הסף". מדוע סברתם שיש צורך באפליקציה, מעבר למידע על אירועים המופץ כיום בלאו הכי ברשתות החברתיות, בתקשורת ואפילו בפרסומות? "לא לכל האנשים יש גישה לכל המדיות, ולפעמים הקריאות אובדות בערימה של הודעות. מעבר לכך, יכולת החיפוש אינה קיימת, כך שאם מתחשק למשתמש לחפש הפגנה קרובה, או פעילות אונליין מהירה – באמצעות משמר הסף הוא יוכל למצוא את מה שמתאים לו ביעילות ובזריזות". האם יש באפליקציה גם אפשרות לתקשר עם או בין יוזמי אירועים ומוחים? "כרגע לא". איך מצטרפים ומעדכנים אצלכם בקביעות אירועים שעל הכוונת? "מצטרפים כשותפים של משמר הסף. ניתן להיכנס לאתר הבית שלנו ולשלוח טופס יצירת קשר. כל פניה נבחנת באופן ידני – הן ברמת האותנטיות שלה והן ברמת התועלת ההדדית של שיתוף הפעולה. אנחנו חוזרים לכולם". האם מארגני אירוע יכולים לבקש מכם פושים לאירועים ספונטניים? "בהחלט. האפשרות הזו לא רק תיאורטית, אלא גם פרקטית. הדבר קרה, ויותר מפעם אחת". דן פלד, מנהל מוצר בחברת מיקרוסופט. צילום: פרטי "המחאה הזו יצרה מחנה חשוב וחדש" אחד המייסדים שמוכן להיחשף הוא דן פלד, מנהל מוצר בחברת מיקרוסופט. פלד סיפק לאנשים ומחשבים כמה תשובות ותובנות מעניינות. איך עלה הרעיון ליצירת האפליקציה ומתי? "כשהמחאה החלה, כולנו הלכנו להפגנות, והנושא מעסיק אותנו על בסיס יומיומי. כאשר גל המחאות החריף, הרגשנו שאנחנו פשוט מוצפים באפשרויות שונות למחות: בבוקר מקבלים סמס על פייק ניוז שמפיצים בטוויטר, בצהריים ווטסאפ שמזמין להרצאה ובערב פוסט בפייסבוק שמזמין להפגנה ספונטנית ברעננה. האזרחים המוחים הלכו לאיבוד בשפע הבקשות של גופי המחאה, וגופי המחאה הרגישו שהבקשות שלהם הולכות לאיבוד בבליל המידע שמציף את הרשתות. הבנו שאי-אפשר להמשיך כך. וכאן נולד החזון שלנו. היום אנחנו סטארט-אפ לכל דבר ועניין. יש לנו חברי הנהלה, פיתוח, מוצר, שיווק, קריאייטיב ועוד. כאן המקום להדגיש שוב – הכל בהתנדבות מלאה. אנשים שעובדים במשרות מלאות, אנשי משפחה, מקדישים את הזמן הפנוי שאין להם על-מנת ליצור עתיד טוב יותר. הם עושים את זה למענם. למען ילדיהם. למען הדמוקרטיה של ארץ ישראל, אותה כולנו אוהבים כל-כך". אשמח אם תתנבא מה עומד לקרות בעתיד הקרוב בכל הכרוך במחאות והצלחתן בכלל, ובהשפעת המצב על ההיי-טק בפרט. "כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה, אז אשתדל שלא להתנבא. אני רק יכול לומר שאני אופטימי מטבעי. המחאה הזו יצרה מחנה חשוב וחדש. אנשים וחבר'ה צעירים שפחות התעניינו בפוליטיקה ובמצב המדיני, מבינים עכשיו שדמוקרטיה זה נכס לאומי, וצריך להילחם עליו. אני רואה את האחדות והדבקות של כולנו במטרה – ומבין שהדבר הזה יותר גדול מכולנו. גם לעניין ההייטק אני מאמין שיהיה טוב, ברגע שהחקיקה תיגנז. למטבע יש שני צדדים – אז מצד אחד העולם כולו ראה איך הממשלה מנסה להשתלט על הדמוקרטיה בישראל, ומצד שני – ראו מיליוני ישראלים נאבקים על העצמאות והדמוקרטיה. יש לזה ערך עצום. ולסיום, אם כי לא חובה לענות, כמובן – מה עומד מאחורי בחירתם של מרבית המייסדים שלא להיחשף? "אמנם רוב המייסדים מעדיפים שלא להיחשף, אבל חשוב לציין שאף אחד לא מתחבא. אנחנו אנשי עשייה, אנשי משפחה. רובנו לא אוהבים את אור הזרקורים ומרגישים איתו שלא בנוח. כך היה לפני המחאה, וכך יהיה גם לאחריה. לא זה מה שיעצור אותנו מלכתוב את שורת הקוד הבאה, ולהיות כלי מחאה עבור מיליוני אזרחים ישראליים, על-מנת לאפשר את הדמוקרטיה שחשובה כל-כך לכולנו".

יחידות התקשוב של משרדי הממשלה יעברו בתוך כמה שנים לקריית היי-טק חדשה, שתוקם באזור התעשיה הר חוצבים בירושלים – כך אמר איציק עוזר, מנהל הפיתוח העסקי ברשות לפיתוח ירושלים, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל יום ירושלים, שהחל הערב (ד'). לדברי עוזר, "מדובר באחד המהלכים המשמעתיים ביותר בתחום ההיי-טק והחדשנות בירושלים, שיגדיל משמעותית את מספר המועסקים בענף בעיר". מדובר בשטח של 150 אלף מ"ר, שירכז את יחידות התקשוב הממשלתיות – הן אלה שנמצאות בתוך משרדי הממשלה השונים, שמטבע הדברים נמצאים בעיקר בירושלים, והן אלה שנמצאות מחוץ להם, במקומות שונים בארץ. הוא ציין שהמכרז לבניית הקריה יצא בקרוב, ושהצפי הוא שהבנייה תסתיים בתוך 4-5 שנים. "ההשפעה של המשבר על ההיי-טק בירושלים – מינורית" כיום מועסקים בירושלים 22 אלף עובדי היי-טק, בלא פחות מ-650 חברות שפועלות מהעיר. הבירה, בניגוד למה שיש מי שחושבים, ממשיכה להיות אזור משיכה לחברות, שבוחרות להקים באזורים שונים של העיר מרכזי פיתוח ושירותים – ולא רק בהר חוצבים או בגן הטכנולוגי במלחה. עוזר אמר שעד כה, המשבר בהיי-טק לא השפיע באופן משמעותי על הענף בירושלים. "לא ראינו כאן גלי פיטורים או סגירה של חברות, מעבר למה שקורה באופן שוטף, ואפשר לומר שההשפעה של המשבר על אזורי ההיי-טק בבירה היא מינורית", אמר. יתרה מזאת, ציין, גם חברות שהודיעו שהן מתכננות לעבור לבירה לא שינו את תוכניותיהן. כך, למשל, ביונטק חתמה באחרונה עם עיריית ירושלים הסכם להקמת מפעל לפיתוח ולייצור חיסוני MRNA, אלפא טאו מדיקל מתכננת לבנות בעיר מפעל ייצור שיעסיק 100 עובדים, וחברות טק גדולות כמו אפל ממשיכות בהיערכות להקמת פעילות בירושלים. איציק עוזר, מנהל הפיתוח העסקי ברשות לפיתוח ירושלים. צילום: דוד סקורי עם זאת, עוזר ציין שכמו במקומות אחרים, בחמש השנים האחרונות חל גם בירושלים קיטון משמעותי בהקמת חברות היי-טק חדשות. "הסיבה לכך היא שהחברות הרב לאומיות הגדולות מציעות תנאי שכר גבוהים, והן מגייסות את כוח האדם האיכותי – מה שמשפיע על כל השוק", אמר. יש לציין שתחום הביוטק בולט בירושלים במידה רבה בגלל הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ובתי החולים הגדולים בעיר: הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים (שהוא בית חולים אוניברסיטאי) ושערי צדק. אלה גורמים לכך שהבירה ממשיכה להיות אבן שואבת לחוקרים ולסטודנטים.

"המנמ"ר.ית ואנשי צוות ה-IT שלהם פועלים בסביבה מאתגרת. עליהם לדאוג לאספקת שירותי IT חדשים ולענות לדרישות המשתמשים הפנימיים והלקוחות. בנוסף, עליהם לפעול בתוך סד תקציבי לא פשוט כלל, ובעיקר – עליהם להזריק חדשנות לעורקי הארגון. את כל זאת הם לא יצליחו לעשות לבד. הם נדרשים להיצע פתרונות מבוסס בינה מלאכותית, אשר יסייע להם.ן לפעול בצורה משופרת", כך אמר איציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר (Juniper Networks) ישראל. מלכה דיבר בפתח בשני כנסים אשר ערך הסניף הישראלי של ענקית התקשורת. הכנסים, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיימו אתמול (ד') ושלשום (ג') בקומה ה-61 במגדלי שרונה עזריאלי בתל אביב, בהשתתפות עשרות מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים. פותרת את בעיות התפעול. בינה מלאכותית. צילום: ShutterStock שיבוש "מטורף" בשוק הארגוני בזכות רכישת מיסט לדברי מלכה, "ניתן לחלק את ההיסטוריה של החברה לשני חלקים – ל-'לפני' ול-'אחרי'. עד לפני ארבע שנים, היינו 'עוד' ספק תשתיות תקשורת, של מבואות ומתגים. פעלנו בעולם הקישוריות. בעקבות רכישת מיסט (Mist), אנו מציעים פתרונות טרנספורמציה דיגיטלית עבור ארגונים במגזרים שונים. את ההאצה של השינוי הנדרש אנו עורכים בעזרת שורה של פתרונות מבוססי בינה מלאכותית, אשר אחת מהמטרות שלהם היא להבטיח את חוויית המשתמש לאורך כל הדרך. עוד אנו מעניקים את השליטה על כל הרשת, גם אם הארגון פועל באופן מבוזר, מה שמאפיין ארגונים בעידן על פי מלכה, "ארגונים נדרשים להיות עם שליטה על הרשת לכל אורך הדרך, לדעת אם יש בעיית אבטחה או קישוריות ומהי הסיבה לבעיה. יכולות להיות הרבה סיבות לבעיות שכאלו – ואנו מספקים את הפתרון לכך". "פתרון בקרת הרשת, NAC, אותו השקנו", ציין, "נדמה להמצאת הרשת שוב – ומחדש. עם רכישת מיסט עשינו שיבוש 'מטורף' בשוק הארגוני. להערכתי, השירות החדש יביא לשיבוש נוסף. זאת כי העומק של הבנת הרשת והבנת חוויית המשתמש שאנו מעניקים ללקוחות, עושה את כל ההבדל. ארגונים רוצים, משתמשים ואוהבים AI". מלכה הוסיף כי "בינה מלאכותית פותרת את בעיות התפעול, שהן כאב ראש לכל ארגון וארגון. בעיות רבות נפתרות בצורה אוטומטית. מקימי מיסט, שהיו יוצאי סיסקו, בחרו לנצל את ה-AI לטובת הבנת חוויית המשתמש. על מנת לעשות זאת נדרש מוצר חדשני, עם הארכיטקטורה הנכונה. למתחרים אין את זה". על לקוחות הסניף הישראלי של ג'וניפר נמנים ארגונים פיננסיים, ארגוני בריאות, חברות היי-טק וחברות אבטחת מידע ישראליות-בינלאומיות. "חווינו צמיחה בהיקף הפעילות שלנו, כי אנו מזריקים חדשנות מבוססת AI לארגונים", סיכם מלכה. "החברה מצויה בתהליך של צמיחה וזה בגלל החדשנות המבדלת. החברה החלה כחברת הנדסה – ולא עוד. נמשיך להשקיע בתחום, כי הוא מניב לנו יכולת בידול תחרותית".

בזק התחילה את השנה עם תוצאות כספיות טובות: על פי הדו"חות שהקבוצה פרסמה היום (ד'), היא רשמה ברבעון הראשון של השנה עליות בהכנסות, ברווח הנקי וברווח התפעולי שלה, במה שהיא מגדירה כתוצאות שיא רבעוניות. העלייה בהכנסות נרשמה בכל החברות הבנות של הקבוצה. לעומת זאת, בעוד שהרווח הנקי של בזק קווי עלה ובזק בינלאומי עברה לרווחיות, פלאפון ו-יס רשמו ירידה בסעיף זה. ההוצאות של בזק גדלו ברבעון ב-45 מיליון שקלים, או 2.5%, ל-1.8 מיליארד, ואילו ההכנסות שלה עלו ב-53 מיליון, או 2.4%, ל-2.3 מיליארד. על רקע, בין היתר, של העלייה הגבוהה יותר בהכנסות מאשר בהוצאות, הרווח הנקי של הקבוצה צמח ב-10.3% ל-311 מיליון שקלים והרווח למניה – ב-10% ל-11 אגורות. ההכנסות של בזק קווי רשמו ברבעון עלייה של 1.4% ל-1.1 מיליארד שקלים, אלה של פלאפון גדלו ב-2.7% ל-616 מיליון, יס רשמה גידול של 4.1% בהכנסות ל-580 מיליון ובזק בינלאומי – של 1.6% ל-312 מיליון. הרווח הנקי של בזק קווי עלה ב-14.2% ל-249 מיליון שקלים, זה של פלאפון ירד ב-21.4% ל-44 מיליון, הרווח הנקי של יס נחתך בחצי לחמישה מיליון ובזק בינלאומי עברה מהפסד של חמישה מיליון לרווח של 13 מיליון שקלים. מספר מנויי פלאפון עלה ב-2,000 מאז הרבעון הראשון של 2022 ועמד בתום הרבעון המדווח על 2.585 מיליון. מספר המנויים של יס רשם עלייה ניכרת יותר – של 16 אלף מנויים ל-580 אלף. נתונים נוספים מראים כי הרווח התפעולי של קבוצת בזק גדל ב-1.7% ל-468 מיליון שקלים וה-EBIDTA עלה ב-2% ל-926 מיליון. כמו כן, במהלך הרבעון ירד החוב נטו של הקבוצה ב-331 מיליון שקלים ל-5.3 מיליארד. "בזק מתמודדת היטב עם האתגרים בכלכלה" גיל שרון, יו"ר בזק, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "ברבעון הראשון של 2023 המשכנו ביישום אסטרטגיית הצמיחה, המתבטאת בגידול בהכנסות בחברות העיקריות של הקבוצה. גידול זה נבע בעיקר מצמיחה בפעילויות הליבה של הקבוצה – בסיבים האופטיים, בדור 5 בסלולר, בטלוויזיית ה-IP של יס ובפעילות המגזר העסקי של בזק בינלאומי". שרון התייחס לתחום ה-AI וציין דו"ח שפרסם באחרונה בנק אוף אמריקה על השפעותיו על תעשיית הטלקום. "מהדו"ח עולה כי הבינה המלאכותית תייצר שינוי עמוק בשוק, וכי הגידול בשימוש בדאטה בעולם יצור ביקושים הולכים וגדלים לשירותי תקשורת", ציין. "על פי אותו דו"ח, תחום ה-AI עשוי להיות הקטליזטור שיגדיר את חברות הטלקום כחלק ממובילות ה-'מהפכה התעשייתית' הבאה, על גבי רשתות הסיבים האופטיים ודור 5. ההשקעות המתמשכות של קבוצת בזק בתשתיות תקשורת מתקדמות והובלה טכנולוגית של השוק יאפשרו לה לספק את אותם הצרכים". טובי פישביין, סמנכ"ל הכספים של החברה, אמר כי "ברבעון האחרון הפחתנו את החוב נטו, ובכך חיזקנו את איתנותה הפיננסית של החברה. מהלכים אלה מתבטאים גם בהעלאת תחזית הדירוג שמעלות S&P ומידרוג העניקו באחרונה לבזק – מיציבה לחיובית. הפרופיל הפיננסי החזק שלנו מאפשר לחברות הקבוצה להמשיך להתמקד בצמיחה באמצעות המשך השקעה בתשתיות תוך שיפור ברווחיות. מיצובה העסקי ואיתנותה הפיננסית של הקבוצה מאפשרים לנו להתמודד היטב עם האתגרים בכלכלות הישראלית והעולמית".

קליק (Qlik) השלימה את רכישת טלנד (Talend). פתרונות שילוב ואיכות הנתונים של טלנד וקליק הופכים את אספקת הנתונים המהימנים לנגישים לעסקים, ומאפשרים להם קבלת החלטות חכמות יותר, יעילות תפעולית וחדשנות. ככל שפיצול הנתונים, שמונע על ידי אלפי מקורות ויעדים, גדל, ארגונים נאלצים לבחור בין פתרונות מדור קודם או כמה פתרונות נקודתיים שונים – שכולם מגיעים עם סיכוני עלויות וחדשנות. עם טלנד, קליק מביאה גישה חדשה, שמציעה מגוון שלם של יכולות מהטובות שיש, ועוזרת ללקוחות לצמצם עלויות תוך הגברת הביטחון שלהם שנתונים מהימנים זמינים להם לקבלת החלטות. החברה הממוזגת זכתה לעמדה מובילה בקטגוריות שוק מרובות. במשך שבע שנים ברציפות, גרטנר מיקמה את טלנד כאחת המובילות בכלי שילוב נתונים, ובמשך חמש שנים רצופות היא מוקמה בין המובילות בפתרונות איכות נתונים. גרטנר מיקמה את קליק בין הבולטות בפלטפורמות אנליטיקה ובינה עסקית במשך 13 שנים רצופות. בנוסף, קליק היא אחת המובילות ב-IDC MarketScape: U.S. Business Intelligence and Analytics Platforms 2022 Vendor Assessment. "קליק וטלנד יביאו יחדיו יתרונות משמעותיים ללקוחות, כולל היצע מוצרים מורחבים, תמיכה ושירותים משופרים, והגדלת ההשקעות בחדשנות ובמו"פ", אמר מייק קפונה, שמנהל את החברה הממוזגת. "המומחיות הרחבה של קליק באינטגרציית נתונים, ניתוח, בינה מלאכותית ולמידת מכונה, בשילוב עם פתרונות שילוב הנתונים ואיכות הנתונים של טלנד, יספקו ללקוחות את הפתרון המקיף ביותר בתעשייה". יוסי רודריק, מנכ"ל aQurate, נציגת טלנד בישראל, אמר כי "הפתרונות של קליק וטלנד משלימים, ומרחיבים את היכולות בתחומים חיוניים רבים, כגון איכות נתונים, טרנספורמציה, קישוריות יישומים ושירותי API. זו דוגמה מושלמת של 1+1 = 3. אלה שתי חברות מובילות בשוק, שיאפשרו ללקוחותיהן להפיק תועלת לאורך מחזור החיים של הנתונים והאנליטיקה, ללא קשר למקום שבו הם נמצאים במסע הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. אנחנו ממשיכים להתרכז סביב הפעילות של טלנד כפלטפורמת השינוע, הטיוב והפצת הנתונים הטובה בעולם".

אחת החברות הגדולות בשוק שטרם הכריזה על כלי בינה מלאכותית יוצרת (AI ג'נרטיבי) היא סמסונג. אלא שזה עומד להשתנות: לפי דיווחים, החברה, באמצעות שיתוף פעולה עם חברה דרום קוריאנית אחרת בשם נאוור, החלה לבנות כלי משלה בתחום. אולם, להבדיל מחברות אחרות בשוק כמו גוגל וכמובן OpenAI, המפתחת של ChatGPT, היא לא מתכוונת לשחרר אותו לכלל הציבור, כי אם לייעד אותו לשימוש פנימי. ההחלטה הגיעה לאחר שסמסונג החליטה לחסום בפני העובדים בתאגיד כולו את הגישה ל-ChatGPT ושאר הכלים הדומים. זה קרה לאחר שכמה מהם גרמו, גם אם לא בכוונה תחילה, לדליפת קוד סודי. אותם עובדים השתמשו בכלי הצ'טבוט של OpenAI כדי לנסות לקצר דרכים לשיפור הקוד, וכמו כל דבר שמעלים ל-ChatGPT, גם הקוד הזה יצא מאבטחת המידע של סמסונג עצמה לשרת חיצוני, שהיא לא שולטת בו. שם הוא חשוף לטובת האימון של מנוע הבינה המלאכותית, וגם כמענה לשאלות של אחרים. המנוע שסמסונג מפתחת יוכל להשתמש רק בנתונים הקנייניים של החברה, בענייניה שלה בלבד, ולא יהיה נגיש מבחוץ. בנוסף, לפי הדיווח, גם היישום שלו יהיה הדרגתי, והוא לא יוצע בבת אחת לכל החברות בתאגיד הדרום קוריאני הענק. חטיבת פתרונות החומרה של סמסונג אמורה להיות זו שתשתמש בכלי החדש ראשונה – אולי גם כדי לבדוק את ההתאמה לשאר חלקי החברה.

גארי גנסלר, יו"ר הרשות האמריקנית לניירות ערך (ה-SEC), מצטרף לשורה של בכירים שמזהירים מפני הבינה המלאכותית והשלכותיה על תחומים שונים בחיינו. מתוקף תפקידו, הוא מתייחס לתחום הכלכלי. על פי גנסלר, הבינה מלאכותית עלולה להיות הגורם למשבר הפיננסי הבא – לא פחות ולא יותר, וייתכן שזה יקרה כבר ב-5-10 השנים הקרובות. "ה-AI עלולה להיות המקור למשבר ב-2027 או ב-2032", העריך גנסלר בסשן של שאלות ותשובות, שנערך שלשום (ב') במסגרת כנס של הבנק המרכזי של ארצות הברית, הפד, באטלנטה. "אני חושב שאנחנו באחת מתקופות המעבר הבולטות ביותר, בוודאי בימי חיי, ותקופת מעבר בולטת יותר אפילו מ(הימים הראשונים של – י"ה) האינטרנט", אמר. הוא הביע דאגה שיהיו מעט מדי אפליקציות פינטק, המבוססות על AI ג'נרטיבית, ושאנשים יסתמכו עליהן. זה, לדבריו, עלול להביא לתוצאות קטסטרופליות. גנסלר ציין כי העובדה שתעשיות שלמות מתחילות להסתמך על AI עלולה להביא לסיכון שיטתי בעתיד הקרוב מאוד. "הסיכון הזה נובע מריכוזיות, מכך שכל הגורמים יסתמכו על אותם בסיסי נתונים מרוכזים, מבוססי AI ג'נרטיבית, שסביר להניח שיופיעו ממש בקרוב". גישה ביקורתית – גם לגבי הקריפטו בדבריו התייחס גנסלר גם לתחום הקריפטו. בתשובה לשאלה מדוע ה-SEC לא פרסם קווים מנחים בתחום, הוא השיב שכבר יש כאלה. גנסלר אמר כי הקריפטו הוא "תחום שבדרך כלל לא עומד בדרישות. ה-SEC פרסם כללים מה יכול להיחשב בורסה, מה זה אומר להיות ברוקר, מה זה אומר להיות יועץ או להיות בעל נכסים, ואיך להציע הצעת ניירות ערך". הוא אמר כי זוהי רגולציה קיימת, והיא חלה גם על טכנולוגיות חדשות, כולל הקריפטו. עוד ציין יו"ר ה-SEC שבניגוד לטענות, הקריפטו הוא לא תחום מבוזר. "זה נרטיב שקרי לומר שמדובר בתחום מאוד מבוזר. הם (השחקנים בתחום – י"ה) נוטים לריכוזיות. אם יש 12 אלף או 23 אלף טוקנים, אתה יכול למצוא סביב רובם קבוצה של יזמים באתר מסוים, או בערוץ ב-רדיט או בטוויטר", טען גנסלר.