10:26:01 | ◀︎ | חושפים את האמת מאחורי עולם ה-SaaS: הפרכת מיתוסים נפוצים | |
11:22:48 | ◀︎ | חברת הסייבר סייפאגו גייסה 13 מיליון דולר | |
11:40:47 | ◀︎ | חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי נכנס לתוקף | |
11:48:35 | ◀︎ | תומר גל מונה ליו"ר פורום AI באיגוד ההיי-טק הישראלי | |
12:37:48 | ◀︎ | באה לבקר במאורת הנמר: יאנה לב, טראזון | |
12:56:42 | ◀︎ | גל אפיק מונתה לתפקיד מנהלת השיווק של קבוצת רדי | |
13:33:34 | ◀︎ | חדש בווטסאפ: שיתוף וידיאו ב-HD | |
14:30:35 | ◀︎ | סקר חדש: הקשר של עובדים מרוחקים לארגון שלהם הולך ופוחת | |
14:53:11 | ◀︎ | האם וויז תרכוש את סנטינל וואן? בשוק ההון ממש לא בטוחים | |
15:24:28 | ◀︎ | תוצאות מעורבות לאמת מחשוב; ממנה מנכ"ל חדש | |
16:18:10 | ◀︎ | חברת היי-טק ישראלית תובעת את מיקרוסופט בטענה לפגיעה בתחרות | |
16:39:20 | ◀︎ | רימונים מצילי חיים, שמורכבים על ידי בעלי צרכים מיוחדים | |
17:10:15 | ◀︎ | אלעד מערכות תטמיע CRM בחברה למתנ"סים – בעשרות מיליונים | |
17:22:32 | ◀︎ | דרופבוקס מבטלת את התוכנית המאפשרת אחסון ללא הגבלה |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:01 | 17:13 |
תל אביב | 16:16 | 17:14 |
חיפה | 16:05 | 17:13 |
באר שבע | 16:20 | 17:17 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
27/08/23 16:18
14.52% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת ההיי-טק הישראלית פאסט קורפורייט (Fast Corporate) הגישה באחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב תביעה ובקשה לצו מניעה נגד מיקרוסופט העולמית ומיקרוסופט ישראל, בטענה לפגיעה קשה בעסקיה וחשש למניעת תחרות. סכום התביעה הוא שני מיליון שקלים, לצרכי אגרה בלבד, ובסביבת החברה מעריכים את הנזקים בעשרות מיליוני דולרים.
פאסט קורפורייט פיתחה את PC App Store, שהינה חנות אפליקציות שפועלת על גבי מערכות ההפעלה השונות של Windows, ומציעה למשתמשים שלל תכונות ויישומונים. מכתב התביעה עולה כי מאז פיתוחה של החנות ויציאתה לשוק לפני כשלוש שנים, היא פעלה על גבי מערכות ההפעלה של Widows באופן רציף וללא תקלות מיוחדות. "אולם", ציינה התובעת, "באחרונה ממש, באופן תמוה ובלתי מוסבר, החליטו מיקרוסופט ומיקרוסופט ישראל לחסום ולמנוע את התקנתה והפעלתה של תוכנת ה-PC App Store במערכות ההפעלה השונות של Windows. בתוך כך, הן החליטו, על דעת עצמן ובאופן חד צדדי, לסווג אותה כ-'תוכנה לא רצויה פוטנציאלית (PUA)'". בפאסט אומרים כי ההחלטה נעשתה בחטף ומבלי שניתנה לה התראה מראש, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים ישירים ועקיפים של מיליוני שקלים רבים.
פאסט ביצעה בדיקה ראשונית וטענה כי התוכנה הוסרה בלא פחות מ-860 אלף מחשבים של לקוחות שלה, המהווים יותר מ-50% מלקוחותיה. כמו כן, נטען, מיקרוסופט חסמה את הורדת חנות האפליקציות על ידי לקוחות חדשים.
לטענת פאסט, להחלטה לסווג את PC App Store כתוכנה לא רצויה אין כל בסיס, והיא לא עומדת בקריטריונים לסיווגה של תוכנה כלא רצויה, שמיקרוסופט עצמה מפרסמת.
"מיקרוסופט מחזיקה את השאלטר"
בתביעה טוענת פאסט כי מיקרוסופט "מחזיקה את השאלטר" על הורדת, התקנת והפעלת ה-PC App Store, בעוד שהיא מאפשרת רכישת אפליקציות באמצעות החנות שלה – Microsoft Store, שאליה ניתן לגשת הרבה יותר בקלות – דרך לחיצה על כפתור ה-"התחל" במחשב. בכך, לטענת פאסט, מיקרוסופט והיא הן חברות שמתחרות זו בזו בתחום שיווק ומכירת תוכנות ואפליקציות. יתרה מזאת, בפאסט טוענים שלמיקרוסופט יש יתרון בתחרות, בכך שבעוד שחנות האפליקציות שלה כבר מותקנת על המחשב של הלקוח, כחלק מ-Windows, כדי להתקין את PC App Stire צריך לבצע הורדה, התקנה והפעלה בצורה אקטיבי.
כיצד עסקת מיקרוסופט-אקטיוויז'ן בליזארד קשורה לכתב התביעה?
בפאסט נתלים כנימוק להצדקת התביעה שלהם בעסקת הרכישה של מיקרוסופט את אקטיוויז'ן בליזארד "בסכום אסטרונומי של 69 מיליארד דולר", כלשון כתב התביעה. העסקה, ציינו בחברה, "העלתה אצל הרגולטורים בכל רחבי העולם חששות כבדים ומשמעותיים לפגיעה בתחרות והעלאת מחירים. על מנת לנסות ולשכך את חששות הרגולטורים בעולם בנוגע לפגיעה בתחרות ולשכנעם לאשר את העסקה, בראד סמית', סגן יו"ר מיקרוסופט, פרסם באתר האינטרנט של החברה הצהרת עקרונות בנוגע לפיתוח ושימוש בחנויות אפליקציות חיצוניות על גבי מערכות ההפעלה של Windows, שבה הצהיר כי החברה מבקשת לקדם את התחרות בשוק חנויות האפליקציות. בכלל זה, הוא הצהיר שמיקרוסופט תאפשר שימוש בחנויות אפליקציות חיצוניות ב-Windows".
לטענת התובעת, ההחלטה של הענקית מרדמונד לחסום את חנות האפליקציות שלה מנוגדת להצהרה זו, ונובעת מרצונה "לשמר שלא כדין את המונופול שלה בתחום חנויות האפליקציות, למנוע כל תחרות בה ולעשות עושר ולא במשפט על גבה של פאסט, שכן חסימת תוכנת ה- PC App Store תביא למעבר של לקוחות לחנות האפליקציות שלה, Microsoft Store".
פאסט נוסדה על ידי זאק דחוביץ', משרדיה ממוקמים ברעננה והיא מעסיקה כ-50 עובדים. דחוביץ' החל את דרכו בתחום ההיי-טק בשירותו הצבאי, כראש מערך החקירות של עבירות המחשב במצ"ח. לאחר מכן הוא הקים את סקיור-או-אל – חברת אבטחת מידע באמצעות טכנולוגיית פרה וירטואליזציה, שעליה הוא קיבל את פרס המדען הראשי ממשרד התמ"ת. בהמשך הוא הקים את Reimage, שפיתחה תוכנה אוטומטית לתיקון מחשבים מרחוק ושנמכרה לטדי שגיא. חברה נוספת שאותה הוא ייסד, הפעם בשותפות עם איירון סורס, היא קליק מי אין – חברת הפצת ופיתוח תוכנה, לרבות מוצרי גיבוי, שיתוף מרחוק, פקס ומוצרי אנליטיקה.
הדיון בצו המניעה צפוי להתקיים מחר (ב'). התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין משה ברהוד, בני אשכנזי ויוסי רוזנבלום ממשרד שטיינמץ, הרינג גורמן ושות'. מערכת אנשים ומחשבים פנתה למיקרוסופט לבקשת תגובה, וזו טרם נתקבלה.
27/08/23 16:39
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רס"ן אלירז פרץ ז"ל נפל ב-2010 בעת פעילות מבצעית ברצועת עזה, לאחר שכדור של חוליית מחבלים פגע ברימון שהיה באפוד הקרב שלו – ופוצץ אותו. רס"ן פרץ ז"ל היה בנה של אשת הציבור מרים פרץ, שאף הייתה מועמדת לתפקיד נשיא המדינה. אחיו, אוריאל ז"ל, נפל ב-1998 בדרום לבנון.
בעקבות התקרית שבה נפל רס"ן פרץ המנוח פיתחו מהנדסים באלביט רימון מציל חיים, שמונע התפוצצות כאשר הוא נמצא באפוד של החייל וסופג יריות מכלי נשק – כפי שקרה במקרה שבו הוא נהרג. זהו פיתוח טכנולוגי ראשון מסוגו, שמקטין את הסכנה לחיילים בשדה הקרב.
חלק מרגש בסיפור הזה הוא שמעטפת הרימונים החדשים, ללא חומר הנפץ, מיוצרת במרכז תעסוקה ייחודי שנקרא מרכז רימון ע"ש אלירז פרץ ז"ל, ופועל בתוך כפר עידוד, שממוקם בלב נתניה.
אחת המכונות שבאמצעותן מורכבת מעטפת הרימונים. צילום: מערכת אנשים ומחשבים
הכפר הוקם לפני 30 שנים על ידי הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שעברו את גיל 21 והמדינה לא דואגת להם למסגרות המשך. כל הדירות בכפר רשומות על שמם של הדיירים בטאבו, ובסך הכול מתגוררים בו 150 איש בגילאים שונים, כאשר הדייר המבוגר ביותר עבר את גיל 70.
התפיסה שהכפר פועל על פיה היא שלעבודה יש תפקיד מרכזי בחיי האדם הבוגר, וכל דייר בכפר משולב בתוכנית תעסוקה שמותאמת לו אישית. הכפר לא מוכר על ידי רשויות הרווחה בגלל רגולציה קשיחה, והוא מתקיים מכספי ההורים והדיירים, ומהכנסות מתעסוקה. כעת מבקשים בכפר להגדיל את מקורות התעסוקה ולתת לדיירים הזדמנויות לבצע עבודות מדויקות ואחראיות, כמו הרכבת הרימונים.
"דגם ייחודי של דיור מוגן"
"כפר עידוד הוא דגם ייחודי של דיור מוגן, שמיועד לאנשים עם קשיי למידה, תפקוד והסתגלות על רקע נזק מוחי", מסבירה אתי מקמל, מנהלת מרכז התעסוקה רימון. "הרכבת מעטפת הרימון נעשית בעזרת שלוש מכונות חדישות, שמופעלת על ידי 60 מדיירי הכפר, לאחר שעברו הכשרה מתאימה".
"הפעלת המכונות דורשת דיוק, בקרת איכות גבוהה ועמידה ביעדי ייצור קפדניים וקשוחים ביותר", אומרת מקמל. היא אחראית להשגת עבודות לא רק בהרכבת הרימונים ופתרונות נוספים בעולם הביטחון, אלא גם בעבודות של מיון ואריזה לתעשיית התרופות ובתעסוקה עבור מפעל הפיס. 80 מדיירי הכפר עובדים אצל מעסיקים חיצוניים, במסגרות מוגנות. כלל הדיירים מתוגמלים בשכר כמו כל עובד אחר.
מימין: אתי מקמל, מנהלת מרכז התעסוקה רימון, ואפרי אקרלינג, מתנדב במרכז. צילום: מערכת אנשים ומחשבים
מקמל עובדת בכפר המיוחד והפסטורלי הזה 20 שנים, מתוכן 12 שנים כמנהלת מרכז התעסוקה. לפני כן היא שימשה במשך שנים כשפית במסעדות ובבתי מלון. לדבריה, "הקשר שלי עם הכפר החל בהתנדבות בו, ומאז נקשרתי למקום לדיירים ולעבודה". לדבריה, המגמה היא להצעיר את הכפר ולקלוט אנשים מתאימים, שהוריהם יכולים להרשות לעצמם לרכוש עבורם יחידות דיור לכל חייהם.
"ההכנסות מעבודות דרושות לנו גם כדי לשפץ את הדירות של הדיירים, כולל הנגשת בניינים – דבר שלא נעשה כשהם נבנו, לפני 30 שנים", אומרת מקמל. "בניין אחד כבר הונגש באמצעות תרומות וסיוע מתנדבים".
"אין כל סיבה שההיי-טק לא יעסיק בעלי מוגבלות"
אחד המתנדבים בכפר הוא המנמ"ר הוותיק אפרי אקרלינג, עד לא מכבר מנהל הרכש הטכנולוגי של מגדל, ומי שהקים את אגף המחשוב של חברת הביטוח אליהו וניהל אותו במשך שנים רבות.
אקרלינג התגייס לפעילות בכפר באמצעות חבר. "המשימה שלי היא לסייע למרכז רימון לקבל עוד מקורות תעסוקה – הן בתוך הכפר והן על ידי העסקת עובדים במסגרות חיצוניות", הוא אומר. "אני בטוח שיש לא מעט פרויקטים ועבודות בחברות אלקטרוניקה והיי-טק שהעובדים שמתגוררים בכפר עידוד יכולים לעשות ללא כל בעיה. זו המשימה שלקחתי על עצמי לשנה הקרובה". בין היתר, הוא מכוון להעסקת דיירי הכפר בעבודות של בקרת איכות, טיפול ואדמיניסטרציה בבק אופיס של חברות.
"המודעות לגיוון תעסוקתי גדלה בחברות היי-טק, והעסקת עובדים מהכפר, תוך ליווי צמוד שלנו, משתלבת היטב במדיניות זו", אומר אקרלינג. "זה בעיקר עניין של מודעות, ואנחנו פונים גם באמצעות המדיה שלכם לחברות היי-טק לבחון שילוב עובדים שלנו. זאת, בנוסף לרכישת מוצרים ולביצוע פרויקטים שקשורים ברווחה לעובדים, תרומות לסיוע לתפעול הכפר וכל שיתוף פעולה אחר". הוא מעיד כי בעת שעבד במגדל, הוא העסיק עובדים בעלי מוגבלות בעבודות במחסן. "הם עובדים מאוד חרוצים, נאמנים ויודעים לבצע את המשימות שלהם בצורה הכי טובה, ואין כל סיבה שהתעשייה לא תתגייס כדי להעסיק אותם", מציין אקרלינג.
27/08/23 17:22
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת שירותי האחסון בענן דרופבוקס, כמו חברות אחרות לפניה, שינתה באחרונה את המדיניות שלה, כך שהיא לא תציע יותר תוכנית שמאפשרת נפח אחסון ללא הגבלה. האפשרות הזו אמנם הוצעה רק כתוכנית למנויים שמיועדת להציע תמיכה לעסקים, אבל החברה טוענת שמספר גדל והולך של משתמשים החל לנצל אותה לרעה.
דרופבוקס דיווחה כי היא גילתה פעילות של כריית מטבעות קריפטוגרפים, יצירת מאגרי אחסון יחד עם אנשים שלא מנויים לשירותי החברה ואפילו עסקים שביצעו השכרת משנה למשתמשים אחרים במחירים שנמוכים, כמובן, מאלה שהיא דורשת במסלולים השונים שלה.
מעתה, התוכנית המתקדמת של החברה תציע נפח אחסון של 15 טירה-בייט, שלדבריה מתאימה לאחסון של כ-100 מיליון מסמכים או כ-7,500 שעות וידיאו באיכות HD. ארגונים יוכלו להוסיף עוד רישיונות למנוי כזה, כשכל הוספת רישיון תזכה את החשבון ב-5 טרה-בייט נוספים לאחסון.
לקוחות נוכחיים ברמה המתקדמת שמשתמשים בפחות מ-35 טרה-בייט לרישיון – ולפי דרופבוקס מדובר בכ-99% מכלל המשתמשים המשלמים שלה – יישארו עם נפח האחסון הנוכחי ואף יקבלו לתקופה של חמש שנים עוד 5 טרה-בייט ללא תשלום. כל מי שמעבר לכך יקוצץ באופן הדרגתי אל המגבלה הזו.
במהלך זה מצטרפת דרופבוקס לחברות כמו מיקרוסופט וגוגל, שכבר הפסיקו את התמיכה בשטח אחסון ללא מגבלה (או, לפי גוגל, "אחסון ככל שאתם צריכים") – דבר שגרם למעבר משתמשים אליה. כעת החברה המוכרת היחידה שתומכת באפשרות דומה היא בוקס, שעדיין מציעה אחסון ללא מגבלה ללקוחות ארגוניים.
27/08/23 10:26
6.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשנים האחרונות, תוכנה כשירות (SaaS) צברה פופולריות כחלופה יעילה לפתרונות תוכנה מסורתיים ומספקת לעסקים מגוון יתרונות. עם זאת, מיתוסים רבים ותפיסות מוטעות סביב SaaS עדיין שולטים ומפריעים לארגונים מסוימים לאמץ באופן מלא את הטכנולוגיה הזאת. הנה כמה מהמיתוסים הבולטים יותר, שהגיע הזמן לשחרר מהם:
מיתוס 1: SaaS מיועד רק לעסקים קטנים – המיתוס הנפוץ ביותר הוא ש-SaaS מתאים רק לעסקים קטנים. עם זאת, מיתוס זה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. SaaS יכול להועיל לעסקים בכל הגדלים, מסטארט-אפ ועד אנטרפרייז. הוא מציע מדרגיות, ומאפשר לארגונים להתאים בקלות את רמות המנוי והשימוש שלהם כאשר הצרכים שלהם משתנים. ארגונים גדולים יכולים למנף SaaS כדי לייעל את התפעול, לשפר את שיתוף הפעולה ולהפחית את עלויות תשתית ה-IT, כך הם מתפנים להתמקד בפעילויות ליבה עסקיות.
מיתוס 2: SaaS פחות מאובטח מפתרונות מקומיים – חששות אבטחה מתעוררים לעיתים קרובות כאשר דנים ב-SaaS, מתוך תפיסה מוטעית, שהפתרון פחות מאובטח מפתרונות מקומיים. ספקי SaaS משקיעים רבות באמצעי אבטחה חזקים להגנה על נתונים. הם משתמשים בשיטות הצפנה מתקדמות, מעדכנים באופן קבוע פרוטוקולי אבטחה ועורכים ביקורות קפדניות כדי להבטיח עמידה בתקני התעשייה. לספקי SaaS יש צוותים ייעודיים, המתמקדים בשמירה על אבטחת נתונים ובהפחתת הנטל על עסקים שאחרת היו צריכים ליישם אמצעים אלה בעצמם.
מיתוס 3: SaaS מציע התאמה אישית מוגבלת – מיתוס נוסף הוא שפתרונות SaaS חסרים יכולות התאמה אישית. בעוד SaaS מציע גישת תוכנה סטנדרטית, זה לא אומר שזה לא יכול להיות מותאם לצרכים עסקיים בודדים. פלטפורמות SaaS רבות מספקות אפשרויות התאמה אישית, המאפשרות לעסקים להגדיר הגדרות, להשתלב עם מערכות אחרות ולפתח מודולים או תוספים מותאמים אישית. ספקי SaaS מבינים את הצורך בגמישות ושואפים להציע פתרונות הניתנים להתאמה אישית לפי דרישות עסקיות ספציפיות.
מיתוס 4: SaaS פירושו אובדן שליטה על נתונים – ארגונים מסוימים חוששים לאבד שליטה על הנתונים שלהם בעת שימוש ב-SaaS. עם זאת, ספקי SaaS בעלי מוניטין נותנים עדיפות לפרטיות נתונים ולבעלות. הם מציעים מנגנוני גיבוי ושחזור נתונים, המאפשרים לעסקים לשמור על שליטה בנתונים שלהם תוך שהם נהנים מהנוחות של תוכנה מבוססת ענן. בנוסף, עסקים יכולים לנהל משא ומתן על הסכמי רמת שירות (SLA) עם ספקי SaaS כדי להבטיח שנגישות הנתונים, זמינותם וזכויות הבעלות מוגדרות בבירור.
מיתוס 5: SaaS דורש חיבור אינטרנט קבוע – טעות נפוצה נוספת היא המחשבה שיישומי SaaS דורשים חיבור אינטרנט קבוע. בעוד שנדרשת גישה לאינטרנט כדי לגשת לנתונים ולסנכרן אותם, יישומי SaaS רבים מציעים יכולות לא מקוונות. משתמשים יכולים לעבוד במצב לא מקוון, והמערכת תעדכן את הנתונים באופן אוטומטי לאחר חיבור לאינטרנט. גמישות זו מאפשרת למשתמשים להמשיך לעבוד גם בסביבות בהן הקישוריות מוגבלת ומבטיחה שהפרודוקטיביות לא תיפגע.
לסיכום, ניפוץ מיתוסים נפוצים סביב SaaS הוא עניין חיוני להבנה מלאה של היתרונות וההתאמה שלו לעסקים. SaaS אינו מוגבל לעסקים קטנים, הוא מציע אמצעי אבטחה חזקים, ניתן להתאים אותו אישית לצרכים ספציפיים, מבטיח שליטה ובעלות על נתונים ומספק יכולות לא מקוונות. על ידי הפרדת עובדות מבדיות, ארגונים יכולים לקבל החלטות מושכלות ולמקסם את היתרונות הפוטנציאליים של SaaS, תוך אימוץ מודל אספקת תוכנה טרנספורמטיבי שמעצים עסקים לשגשג בעידן הדיגיטלי.
הקליקו כאן לפרטים נוספים על פתרונות SaaS.
27/08/23 11:22
6.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת הסייבר סייפאגו (Cypago) – שפיתחה מערכת אוטומטית המאפשרת לארגונים לוודא את תאימות תכנית הסייבר לתקנים שונים (Cyber GRC Automation), נחשפה שבשבוע שעבר, עם גיוס כולל של 13 מיליון דולר. את ההשקעות בחברה הובילו הקרנות Entrée Capital, Axon Ventures ו-Jump Capital, כמו גם מספר אנג'לים מהבולטים בתעשייה, ביניהם אריאל מייסלוס, פרופ' אודי ויינשטיין ואופיר שלוי.
במציאות שבה ארגונים מתקשים לעמוד בקצב הגדילה והמורכבות של התקנים השונים שקיימים בתחום אבטחת מידע וסייבר (כ-250 נכון להיום), מערכת ה-Cyber GRC Automation של סייפאגו מאפשרת לארגונים לאסוף ולעבד באופן אוטומטי את פריטי המידע הנחוצים המפוזרים על פני עשרות מערכות במקום אחד, כך שיוכלו להתמקד בקבלת החלטות מושכלות מבוססת דאטה וליישם אותן בקלות רבה. בנוסף, הפלטפורמה של סייפאגו ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכי הטרנספורמציה של ארגונים רבים מתהליכים ידניים לאוטומטיים ו-Data driven בהטמעת רגולציות אבטחת מידע.
מהחברה נמסר כי "למרות המצב בשוק העולמי, ארגונים מרחיבים את הפעילות בכל מה שקשור לאבטחת מידע וסייבר, זאת בהתאם לדרישות רגולציה הולכות וגוברות. על סמך זה, הביקוש למערכת כמו זו של סייפאגו הולך וגובר ככל שהזמן מתקדם".
זקוקים לייעול בארגונים. תהליכי GRC. צילום: ShutterStock
מייסדי החברה – יוצאי מערכות הסייבר הצה"ליות
החברה הוקמה בשנת 2020 על ידי אריק סולומון (מנכ"ל), יוצא מערכת הביטחון ו-CTO לשעבר במרכז הסייבר של EY, ויהב פרי (CTO/VP R&D), בעברו מפקד קורס אר"מ ביחידת 81, קורס הסייבר הנחשב ביותר של צה"ל. סייפאגו מונה היום כ-25 עובדים בישראל ובארה"ב, ומחזיקה במאגר של עשרות רבות של לקוחות ביניהם צ'ק פוינט, Operative, Hippo Insurance, MTX, ועוד. עיקר פעילותה של החברה היא בשוק האמריקני.
"כבר שנים שתהליכי Cyber GRC מתנהלים באופן 'שבור' – עבודה ידנית, תקשורת לקויה בין הגורמים השונים בתוך החברה ועלויות גבוהות, הן מבחינת זמן וכח אדם והן מבחינת הוצאה על יועצים", אמר סולומון, המייסד השותף ומנכ"ל סייפאגו. "ככל שהסיכונים למידע של לקוחות הולך וגובר, ההיקף והמורכבות של יישום וניטור בקרות אבטחת מידע עולה בסדרי גודל, כך שכיום ארגונים כורעים תחת הנטל הידני והקושי לייצר תמונת מצב איכותית באופן שוטף ומבוסס מידע. כתוצאה מכך ארגונים נאלצים להסיט משאבים יקרים לביצוע משימות ידניות, שבאופן בלתי נמנע גם מביאות לטעויות אנוש וכאמור דורשות זמן ומשאבים רבים. בנוסף, בשל האופי הידני של התהליכים הקיימים, ארגונים עלולים להיחשף לסיכונים של אי עמידה בתקני התאימות ויתרה מכך בפגיעה ביחסי האמון (trust) עם הלקוחות שלהם".
"המשימה שלנו ב-סייפאגו", הוסיף סולומון, "היא לתת לארגונים את הכח, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, למקד את המשאבים שלהם בקבלת החלטות מושכלת ומדויקת, ולהשאיר למערכת לבצע את כל שאר הפעולות עבורם, ובכך להנות מניצול מקסימלי של הכישרון הארגוני ושיפור יחסי האמון עם לקוחותיהם".
"פתרון ה-CGA של סייפאגו משנה את הדרך שבה חברות ניגשות לתהליכי Cyber GRC", אמרה עדי גוזס, שותפה ב-Entrée Capital. "על ידי אוטומציה והגברת היעילות ביישום של תקני אבטחת מידע ופרטיות, סייפאגו מקלה על ארגונים בתהליכים מורכבים אלה ,שהולכים ודורשים יותר משאבים ככל שהמידע של לקוחות מאוחסן ומנוהל באמצעות תשתיות ענן מגוונות. סייפאגו סוללת את הדרך לעתיד בטוח יותר שבו דרישות ה-GRC הן הרבה יותר מצ'קבוקס של תאימות. אנחנו מתרגשים להיות השותפים של סייפאגו בשיפור פרקטיקות ה-GRC ובסיוע לארגונים לנווט בקלות ובביטחון בעולם המורכב של אבטחת מידע ותקינה".
27/08/23 11:40
6.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (Digital Services Act – DSA) נכנס לתוקף ב-25 באוגוסט ומאלץ את ענקיות הטק, כמו גוגל, פייסבוק, אמזון ועוד לציית לחקיקה גורפת, המחייבת את הפלטפורמות המקוונות באחריות משפטית לתוכן שמפורסם בהן.
מטרת העל של ה-DSA היא לטפח סביבות מקוונות בטוחות יותר. על פי הכללים החדשים, פלטפורמות מקוונות חייבות ליישם צעדים למניעה והסרה של פוסטים המכילים סחורות, שירותים או תוכן לא חוקיים ובו זמנית לתת למשתמשים את האמצעים לדווח על סוג זה של תוכן.
בנוסף, ה-DSA אוסר על פרסום ממוקד המבוסס על נטייה מינית, דת, מוצא אתני או אמונות פוליטיות של אדם, ומטיל הגבלות על מיקוד מודעות לילדים. זה גם דורש מפלטפורמות מקוונות לספק יותר שקיפות לגבי אופן הפעולה של האלגוריתמים שלהן.
ה-DSA קובע גם כללים נוספים למה שנחשב בעיניו כ"פלטפורמות מקוונות גדולות מאוד", ומאלץ אותן לתת למשתמשים את הזכות לבטל את הסכמתם למערכות המלצות ופרופילים, לשתף נתונים מרכזיים עם חוקרים ורשויות, לשתף פעולה עם דרישות תגובה למשבר ולבצע פעולות חיצוניות, כמו גם ביקורת עצמאית.
החוק עבר בפרלמנט האירופי ביולי 2022, ומי שחייבות לציית לו הן חברות גדולות מאוד בתוך ארבעה חודשים לאחר שהוגדרו כך בחודש אפריל האחרון. חברות קטנות לא מחויבות עדיין לציית לו.
לפי האיחוד האירופי, פלטפורמות גדולות מאוד (או מנועי חיפוש מקוונים גדולים מאוד) הן כאלה שיש להן יותר מ-45 מיליון משתמשים חודשיים במדינות האיחוד. עד כה, הוגדרו ככאלה 19 פלטפורמות ומנועי חיפוש: עליאקספרס של עליבאבא, חנות אמזון, חנות האפליקציות של אפל, פייסבוק, בוקינג.קום, חנות Play של גוגל, מפות גוגל, גוגל קניות, אינסטגרם, לינקדאין, פינטרסט, סנאפצ'ט, טיק-טוק, X (טוויטר לשעבר), ויקיפדיה, יו-טיוב, זאלאנדו, בינג, חיפוש גוגל.
האיחוד האירופי דורש מכל אחת מהפלטפורמות האלה לעדכן את מספר המשתמשים שלהן לפחות אחד לשישה חודשים. פלטפורמה שיהיו לה פחות מ-45 מיליון משתמשים חודשיים במשך שנה שלמה – תוסר מהרשימה.
רבות מהחברות ברשימה כבר הודיעו על הצעדים שנקטו כדי לציית ל-DSA.
פלטפורמות מקוונות שלא יעמדו בכללי ה-DSA עלולות לספוג קנסות של עד 6% מהמחזור העולמי שלהן. לפי נציבות האיחוד האירופי, למתאם השירותים הדיגיטליים ולנציבות תהיה הסמכות "לדרוש פעולות מיידיות במידת הצורך כדי לטפל בנזקים חמורים מאוד". פלטפורמה שמסרבת להיענות עלולה להיות מושעית זמנית באיחוד האירופי.
בתוך כך, יש גם חברות שהגישו ערעור על הגדרתן כפלטפורמה גדולה מאוד, כמו אמזון, שהגישה בחוד שעבר עתירה המבקשת מהאיחוד האירופי להעריך מחדש את הסיווג שלה כפלטפורמה מקוונת גדולה מאוד, בטענה שהיא זוכה ל"יחס לא הוגן" או הקמעונאית הגרמנית זאלאנדו, שהגישה תביעה נגד נציבות האיחוד האירופי, ם כן בטענה שהיא לא עונה על ההגדרה של פלטפורמה מקוונת גדולה מאוד.
27/08/23 11:48
6.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
איגוד ההיי-טק הישראלי הודיע החודש על מינויו של תומר גל לתפקיד יו"ר פורום AI באיגוד ההיי-טק הישראלי של התאחדות התעשיינים. במסגרת תפקידו יפעל גל להנהגת הפורום והגדרת היעדים האסטרטגיים; לייצוג הפורום בממשקים השונים; להגדרת התמיכה בחברות בינה מלאכותית המצטרפות לאיגוד ההיי-טק הישראלי; לתמיכה בחברות מסורתיות אשר רוצות לאמץ טכנולוגיות בינה מלאכותית; לשיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים ורגולטוריים, בכדי להבטיח שה-AI יצמח בסביבה מובנית ותומכת; וזאת לצד עוד מגוון פעולות לקידום ופיתוח תחום ה-AI.
ל-גל רזומה עשיר במגוון תפקידים בהם: כיום בעלים, מנכ"ל ו-CTO של חברת OpTeamizer. החברה היא Preferred Partner של אנבידיה (NVIDIA) ומספקת שירותים בתחומי הבינה המלאכותית, ה-HPC ומחשוב הקצה (Embedded Edge).
מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: ניב קנטור
גל הוא גם מרצה של אנבידיה בתחום הבינה המלאכותית ובתחומי האצת ביצועים באמצעות GPU (שפת CUDA), וכן חבר סגל במחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית להנדסה בראודה. כמו כן הוא מרצה בתחום בינה מלאכותית עבור ראייה ממוחשבת ומרצה אודות בינה מלאכותית עבור עיבוד שפה טבעית, וכמו כן בודק של רשות החדשנות בתחום של בינה מלאכותית.
גל – בעל תואר ראשון (B.Sc) במדעי המחשב מאוניברסיטת חיפה וכמו כן בעל תואר שני (M.Sc) במדעי המחשב מאוניברסיטת חיפה ומועמד לדוקטורט במדעי המחשב – הגיב על המינוי החדש ואמר: "שמח על הצטרפותי לאיגוד ההיי-טק כיו"ר פורום בינה מלאכותית. אין ספק כי מדובר על מהלך שימשיך להציב את האיגוד כארגון בולט בתעשייה, תוך התמחות בתחום ה-AI".
יו"ר איגוד ההיי-טק ונשיא קבוצת מר, מריאן כהן: "תומר מביא עימו יכולות מגוונות בכניסתו לתפקיד זה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אנושית. אנו מאמינים כי צירופו לשורות האיגוד מהווה צעד מבורך ובעל חשיבות להמשך צמיחתנו, תוך דגש על הבינה המלאכותית שמהווה חלק מרכזי מעתיד התעשייה".
27/08/23 12:37
6.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בעקבות האירועים החוזרים של פריצות למאגרי מידע, העלייה החדה בפגיעות וירוס כופר בארגונים וחברות, דוגמת בבית החולים מעייני הישועה, ביטוח שירביט, בית החולים הלל יפה ועוד, אירחתי במאורת הנמר את יאנה לב, מייסדת משותפת וסמנכ"לית המכירות והפיתוח העסקי של חברת טראזון (TERRAZONE).
לב סיפרה על החברה, ולדבריה טראזון היא בית תוכנה ואבטחת מידע עם תובנה ממוקדת וטכנולוגיות מיוחדות המתאימות במיוחד לענפים הדורשים אבטחת מידע ברמה גבוהה מאוד, בהם המגזר הביטחוני, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, חברות ביטוח ופיננסים, בתי חולים ומגזר הבריאות ועוד. מייסדי החברה הם מומחי אבטחת סייבר, טכנולוגיה וענן בעלי ניסיון בינלאומי עשיר, אשר הציבו בפניה שליחות מאתגרת: לאפשר לארגונים אלו לאבטח נתונים רגישים על גבי רשתות מבוזרות ובענן ולמנוע התקפות פוטנציאליות, שעלולות להביא להשבתה מיידית של פעילות, להפסד משמעותי של הכנסות, לחשיפת מידע קריטי של הארגון ולקוחותיו ולפגיעה קריטית במוניטין של הארגון ובאמינותו.
ארגונים בוחרים לעבור לתשתיות בענן במטרה לחסוך במהלך זה מיליארדי דולרים בשנה, אומרת לב, אך עם המעבר לענן, מסיבות רגולטוריות, הם נתקלים בקושי בהנגשת מידע המסווג כרגיש למשתמשים השונים, כדוגמת פרטים אישיים, מידע רפואי ועוד. התוצאה היא, שהמעבר לסביבת ענן מוגבל ולמעשה מיושם חלקית ומשיג תוצאה של חיסכון כלכלי חלקי, ולצד זה – ניהול הרשת של ארגונים אלו הופך להיות מורכב יותר.
לב מציינת כדוגמה את פרויקט נימבוס – פרויקט הענן הענק של הממשלה, המהווה עוגן מרכזי ונועד לתת מענה מקיף ומעמיק לאספקת שירותי ענן ציבורי למשרדי הממשלה, למערכת הביטחון ולגופים ציבוריים נוספים. תשתיות הענן שעל בסיסן הוקם פרויקט נימבוס מביאות ברכה בזכות שיפור תהליכי עבודה, האצת תהליכי דיגיטציה ואופטימיזציה של ניהול כלל הנכסים בתחום הטכנולוגי, אך עם זאת, פרויקט נימבוס לא פותר סוגיה מורכבת וכואבת – איך תשתיות נימבוס מאפשרות למשתמשים גישה למידע רגיש ברמת אבטחת מידע גבוהה מבלי לחשוש שהמידע יגיע לידיים הלא נכונות?
באופן דומה, מציינת לב, גם איומי וירוס כופר הולכים ונהיים יותר ויותר משמעותיים, כשרק בישראל נרשמות מדי חודש 450 אלף מתקפות של וירוס כופר. ארגונים שהמידע שלהם רגיש במיוחד, כמו גופי ממשלה, גופים ביטחוניים, חברות ביטוח ובתי חולים חשופים הרבה יותר: ארגונים אלו נדרשים, באופן טבעי, לשמור על רציפות תפקודית 7X24, ומצד שני – הם מטרה מועדפת לניסיונות תקיפה מכיוון שהמידע הרגיש שלהם מאוד מבוקש וסחיר, ועל כל מידע ורשומה שלהם משלמים סכומים גבוהים מאוד. ככל שעובר הזמן מרגע ההתקפה, המידע הולך ומתפזר, נסחר ונחשף יותר ויותר, כך שהפגיעה בלקוחות מחמירה, הנזק לחוסן של הארגון גדל והמוניטין שלו נרמסים.
"כאן נכנסת לתמונה טראזון", מספרת לב. "בין שאר הפתרונות הייחודיים שאנו מציעים, הפטנט הרשום שלנו מאפשר לכל ארגון להעביר את התשתיות שלו לענן, ובה בעת להמשיך לשמור על המידע הרגיש בצורה היברידית בצד הארגון. כלומר, בעזרת הטכנולוגיה שלנו אנו מאפשרים לכל ארגון ליהנות מהאפשרות של מעבר באופן מלא לסביבת לענן, מה שיכול לחסוך מאות ואלפי דולרים בצד התשתיות ובכוח האדם, ויחד עם זאת, המידע שלו שמור ומאובטח ברמה גבוהה. זה מאפשר למנהלי אבטחת מידע בארגונים אלו להיות רגועים בזכות