גוגל הודיעה באופן רשמי כי החל בינואר 2024 היא תבטל את האפשרות להשתמש בתצוגת HTML בסיסית בכל חשבונות הג'ימייל. החברה אמנם טרם פרסמה בינתיים תאריך מדויק לביטול האפשרות הזו, אך היא תאפשר עד אותו רגע למי שרוצה בכך להשתמש בגרסת התצוגה המיושנת של שירות הדואר המקוון, בין אם מדובר בגירסה הטלפונית או בגירסה שמיועדת למערכות ההפעלה למחשבים. גירסת ה-HTML הבסיסית של ג'ימייל מיועדת לשימוש בחיבורים איטיים או בדפדפנים מדור קודם, והיא אינה כוללת חלק מהתכונות שמוצעות בגירסה העדכנית של השירות כגון בודק איות, מקשי קיצורי דרך, פורמטים עשירים לכתיבת הודעות ועוד. הגירסה המעודכנת של ג'ימייל החליפה את גרסת ה-HTML הבסיסית כבר לפני עשור, ומאז התמיכה ברוב מערכות ההפעלה המיושנות, בטלפונים, טאבלטים ומחשבים כבר אינה קיימת, כמו גם בדפדפנים שמוגדרים לפי גוגל כדפדפני דור קודם – כך שההחלטה של גוגל די מובנת.

המעבר של טושיבה ממעמד של חברה ציבורית לחברה פרטית הגיע לסיומו – אם כי התהליך הרשמי אומר שזה יימשך עוד כחודשיים עד להודעה הרשמית. ג'אפאן אינדסטריאל פרטנרס, החברה שעומדת בראש קונסורציום ענק המורכב מחברות ובנקים יפניים, הודיעה כי השתלטה על הרוב המכריע של המניות שבשוק, כ-79%. לפי ההודעה הרשמית, עדיין לא הסתיים חישוב מספר המניות שנמכרו עד היום, אבל מנהלי הקבוצה בטוחים שהמשאים ומתנים שנותרו לרכישה המלאה של המניות יסתיימו בהצלחה – ובכל מקרה היא כבר לא תהיה סחירה יותר בבורסה. הקונסורציום היה זקוק ל-75% ממניות החברה כי לקבל שליטת בעלות מוחלטת, ובסך הכל מסתכמת העסקה לרכישת מניות הבעלות בכ-13.5 מיליארד דולר, קצת פחות מההערכות, שעמדו על כ-14 מיליארד דולר לאור השנתיים האחרונות – כשהמטרה העיקרית של קבוצת החברות הרוכשת, כזכור, הייתה להשאיר את טושיבה חברה בבעלות יפנית. טושיבה הוקמה ב-1875 והיא אחת מחברות הטכנולוגיה הוותיקות ביותר ביפן, אם לא הוותיקה שבהן. המניות שלה היו רשומות למסחר בבורסה כ-74 שנים, וכעת, כאמור, היא חוזרת להיות חברה פרטית אחרי שנים קשות מאוד, שבהן סבלה מהפסדים כבדים, חקירות עקב הצהרות הון שקריות שהציגו רווחים גדולים מהאמת, והפסדים כבדים עקב תוכניות הגרעין שלה בארצות הברית. בין השאר, החליטה הקבוצה להעביר את עסקי המחשבים שלה לידיים אחרות, של קבוצת חברות אחרת שמוכרת כעת את המחשבים תחת המותג דיינבוק (Dynabook). "אנו אסירי תודה רבה לכל בעלי המניות הרבים שלנו על כך שהם מבינים את עמדת החברה בעניין זה. קבוצת טושיבה תעשה כעת צעד גדול לעבר עתיד חדש עם בעל מניות חדש", אמר נשיא טושיבה, טארו שימאדה.

גוגל הודיעה אתמול, כי תסגור את אפליקציית גוגל פודקאדסטס בשנת 2024 כחלק מהמהלך הרחב שלה להסיט משתמשים ממוצרים ישנים יותר ולהפוך את יו-טיוב מיוזיק למתחרה מול אמזון מיוזיק, אפל מיוזיק, ספוטיפיי ואחרות. מוקדם יותר השנה הודיעה החברה, כי אפליקצית יו-טיוב מיוזיק תתחיל לתמוך בפודקאסטים בארה"ב, וכי התמיכה תתרחב ברחבי העולם עד סוף השנה, ולאחרונה הודיעה, […]

תקנות ניטרליות הרשת, שהגבילו את יכולתן של ספקיות האינטרנט ושירותי התקשורת להשפיע על מהירויות הטעינה של אתרים ואפליקציות, ובוטלו ב-2017 – עושות סימנים של חזרה בארצות הברית. ועדת התקשורת הפדרלית (ה-FCC) כבר ניסחה תקנות מחודשות בנושא, שישפיעו על ספקיות כגון AT&T, קומקאסט ו-וריזון. התקנות הקודמות נכנסו לתוקף ב-2015, בימי ממשל אובמה, והן אסרו על חברות הכבלים והטלקום לחסום או להאט כל אתר או אפליקציה. הן גם אסרו על ספקיות הפס הרחב להוציא לפועל עסקאות מיוחדות שיקנו לאתרים או ליישומים מסוימים עדיפות על פני אחרים. מטרת התקנות הייתה פשוטה: לדאוג לאיזון ובקרה על קצבי החיבור, ההעלאה וההורדה באינטרנט. שנתיים לאחר מכן, ב-2017, אותה FCC, תחת ממשל טראמפ, ביטלה את התקנות. חלק מהמדינות החזירו אותן, ברמה המדינתית, וכעת, בזמן ממשל ביידן (שהיה סגנו של אובמה), מתחיל, כאמור, תהליך של החזרתן בכל ארצות הברית, כלומר – ברמה הפדרלית. השפעת הקורונה: שירותי האינטרנט יוגדרו כ-"תקשורת חיונית" יו"רית ה-FCC, ג'סיקה רוזנוורקל, אמרה כי במסגרת התקנות החדשות, שירותי אינטרנט חוטיים, שנמצאים בבתים ובמשרדים, וכן אינטרנט סלולרי יוגדרו כ-"תקשורת חיונית". התקנות יאסרו על הספקיות לחסום או להאט גישה לאתרים ולתוכן אונליין, וכן להגביר את מהירות הגישה לאתרים המועדפים עליהן, או לאתרים שהיו מוכנים לשלם בעבור זאת. כך, יימנעו "מסלולים מהירים" ויימנע יתרון של אתרים אלה על פני אחרים. לדברי רוזנוורקל, "בהחלטתה לבטל את נירטליות הרשת, זנחה ה-FCC את מחויבותה לשמור על אינטרנט פתוח, וזה היה חוסר צדק. זה לא היה טוב אז, ועוד פחות טוב עכשיו. מגפת הקורונה הוכיחה שהרשת חיונית לחיים המודרניים. היום אנחנו מתחילים תהליך להחזרת הצדק, מציגים תהליך חקיקה להחזרת ניטרליות הרשת. כאומה, אנחנו מחויבים לפס רחב לכולם, במיוחד בעידן רוזנוורקל אמרה כי השלמת החקיקה ויישומה יקלו על ה-FCC לשמש כרגולטור אפקטיבי בין היתר נגד בוטים ששולחים הודעות ספאם, במקרים של נפילות של אתרי אינטרנט והפרת פרטיות בדיגיטל, וכאמור, בנוגע לגישה לאינטרנט בפס רחב. כמו כן, הם יקלו על ה-FCC להתחיל תהליכי חקיקה שנוגעים לפן של הרשת בתחומים שונים, כגון ביטחון הציבור והביטחון הלאומי של ארצות הברית. החקיקה המוצעת צפויה להיתקל בקשיים, בעיקר בדמות התנגדות של ספקיות האינטרנט, שהשקיעו שנים ומשאבים רבות בסיכול גרסאות קודמות של ניטרליות הרשת – מהלך שצלח בזמן ממשל טראמפ. החזרת ניטרליות הרשת תחזיר עליהן חובות רגולטוריות, שיצריכו אותן להשקעות נוספות.

בארגונים בהם מפעילים מערכות שליטה ובקרה (שו"ב) אנו רואים תופעה הולכת וגוברת של העברת מידע בין רשתות – בין הרשת הארגונית (IT) לרשת התפעולית (Operational Technology – OT). רשתות תפעוליות כמו מערכות חשמל ומים, ייצור, תעשייתי וכדומה, היו בעבר מבודדות, אבל לאחרונה אנו עדים לצורך של שילוב מאובטח בין המערכות האלה. קישוריות כזו מצד אחד מאפשרת לארגונים להשתמש בנתוני ייצור כדי לשפר את התפוקה והיעילות, אבל מצד שני קישוריות זו מגדילה את היכולות של תוקפי סייבר לחדור למערכות OT. כידוע, הגנה היקפית היא תנאי חיוני לאבטחת סייבר והגנת בסייבר היא תנאי חיוני להשגת בטיחות תפעולית. לכן הכרחי לשקול אבטחה היקפית תוך תכנון חיבור מאובטח בין רשתות IT ו-OT הסיכון הוא לבטיחות האנשים וכן לאמינות מערכות המחשוב שמנהלות את התהליכים התפעוליים. אבטחת סייבר על מערכות OT לא הייתה בראש סדר העדיפויות בעבר עד 2010 (אירוע סטוקסנט – Stuxnet), בגלל אמונה שהבידול ממערכות ה-IT מגן עליהן. אלא שקישור לא מאובטח בין רשתות IT ורשתות OT כבר אפשר פעמים רבות תקיפות סייבר, שגרמו לסיכון בטיחותי וגם להפסדים כספיים לארגונים. כידוע, הגנה היקפית היא תנאי חיוני לאבטחת סייבר והגנת בסייבר היא תנאי חיוני להשגת בטיחות תפעולית. לכן הכרחי לשקול אבטחה היקפית, תוך תכנון חיבור מאובטח בין רשתות IT ו-OT. אמצעי אבטחה יעילים עבור אבטחה היקפית בסביבת ה-OT בעבר נצפה שצוותי OT יצרו חיבורים לא מאובטחים, כדי לאפשר תחזוקה נוחה מרחוק. לכן המתכננים נדרשים למזער את נקודות הכניסה למערכות בארגון, על מנת לאפשר אבטחה יעילה של זרימת הנתונים פנימה וגם החוצה מסביבת OT אל סביבת IT. שימוש בהתקנים כמו דיודות נתונים/שער חד-כיווני הוא קריטי בהשגת רמת האבטחה במקום שממנו נדרשים להעביר נתונים מרשת OT לצורך ניטור אבטחה רציף, כגון מערכות IDS וכומה. דיודות חד-כיווניות (Unidirectional Data Diode) לא דורשות בדרך כלל תחזוקה, בהשוואה לחומת אש (FW – Firewall). הקמת חומת אש מבטיחה בידול יעיל בין הרשתות. יש לזכור שחומת אש תהיה יעילה רק אם היא מוגדרת ומתוחזקת כהלכה. פילוח רשתות ויצירת הפרדה מסוג אזור מפורז (Demilitarized Zone – DMZ) בין סביבת ה-OT ו-IT הם אמצעים יעילים כדי למנוע חדירה לרשת OT. אזור DMZ מוקצה לטיפול מאובטח בנתונים ובכך מפחית את הגישה של מהמשתמשים החיצוניים וגם של תוקפים לרשת השו"ב. מערכות שו"ב אשר נדרשות לאבטח אזור מורחב ונקודות כניסה רבות מהתקני IIoT (ר"ת Industrial Internet of Things), מהוות אתגר מיוחד בכל הנוגע להגנה היקפית. הגנה חזקה למטרות אלה דורשת שימוש בפתרונות יעילים, חדישים וגם רב-שכבתיים, המסוגלים להגן על מערכות שו"ב מפני איומים צפויים. *** הכנס הבינלאומי ICS CyberSec⁸ 2023 של חברת אנשים ומחשבים, יתמקד באופן פרטני בנושאים אלה ויכלול מרצים מישראל ומחו"ל. הכנס יתקיים ב-LAGO ראשל"צ, ב-29 בנובמבר הקרוב (הרשמה בלינק), וכותב המאמר, דניאל ארנרייך, יועץ אבטחת סייבר, משמש גם כיו"ר הכנס.

אלעד מערכות הטמיעה במוזיאון ישראל מערכת CRM של סיילספורס, שממחשבת את תהליכי רישום המשתתפים ואת הניהול של החוגים והפעילויות השונות באגף הנוער של המוזיאון. היקף הפרויקט נאמד במאות אלפי שקלים. תהליך ההטמעה נעשה בשלבים. הוא החל ב-2020, אולם נעצר בגלל הקורונה , ובימים אלה משלימים במוזיאון את היישום המלא של המערכת. בשלב האחרון של הפרויקט, שהסתיים באחרונה, הוטמעה פלטפורמת EDA, שמאפשרת ניהול של נתוני התלמידים והלקוחות, רישום ותשלום, וכן את ניהול תוכנית הלימודים, הקצאת חדרים, ניהול והקצאת מדריכים ועוד. באמצעות הפלטפורמה, המוזיאון הקים פורטל מיוחד לטובת 1,500 המנויים שלו, שבעזרתה הורים יכולים לנהל את כל תהליכי הרישום לפעילויות של ילדיהם בצורה קלה ושקופה. המערכת אף משלבת את ההיסטוריה של הלקוח, ויודעת לשקלל עלויות וחיובים. כמו כן, הוטמע ממשק למערכת ה-ERP של המוזיאון, לצורך סליקת תשלומים, ולמערכת Smarticket, שמנהלת את מכירות הכרטיסים והמנויים. "לאור ההצלחה, אנחנו חושבים על הפיתוח הבא" אוהד גריינר, מנמ"ר מוזיאון ישראל, אמר כי "אחרי שנה של התנסות ומיפוי נקודות חולשה בתהליך, יצרנו את הפורטל הדיגיטלי ללקוחות, שמאפשר ביצוע פעולות רבות באופן חכם. לאור ההצלחה, אנחנו כבר חושבים על הפיתוח הבא, שיעסוק בייעול קשרי החוץ והקשר עם התורמים של המוזיאון". ליעד כהן לב, מנהלת מחלקת סיילספורס בעמותות ובמגזר הציבורי באלעד מערכות. צילום: עצמי לדברי ליעד כהן לב, מנהלת מחלקת סיילספורס בעמותות ובמגזר הציבורי באלעד מערכות, "הטמעת מערכת ה-CRM תסייע לשיפור השירות וחיזוק חוויית הלקוח במוזיאון ישראל, שהם מהערכים שמנחים אותנו בכל פרויקט ובכל ארגון". "הפתרון שהוטמע במוזיאון מבוסס על ענן החינוך שלנו, שיאפשר לו להפוך לגוף פרודוקטיבי, חדשני וחכם", ציין איתי מרגלית, סגן נשיא אזורי ומנהל מערך המכירות של סיילפורס בישראל.

ממשלת ארה"ב, דרך זרוע נציבות הסחר הפדרלית שלה, ה-FTC (ר"ת The Federal Trade Commission), יחד עם 17 מדינות, הגישו תביעת הגבלים עסקיים נגד אמזון, בטענה שענקית המסחר האלקטרוני ניצלה לרעה את דומיננטיות השוק שלה ופגעה בתחרות. התביעה מגיעה אחרי שנים של בדיקות מטעם רגולטורים ומחוקקים, שהביעו דאגה לגבי כוחה הגדל והולך של ענקית הקמעונאות אונליין והשפעתה על הכלכלה במדינה נזכיר כי לאורך השנים, מלבד היותה זירת מכירות מקוונת בולטת שבה מתרכזת התביעה הנוכחית, אמזון, כידוע, הלכה והתרחבה לתחומי עיסוק רבים אחרים. כך למשל רק אתמול דיווחנו על השקעה ענקית שביצעה החברה באנתרופיק, שתחזק אותה בתחום ה-GenAI הלוהט. האם בית המשפט יורה על פירוק אמזון? אבל אם לחזור ל-Amazon Marketplace – לפי התביעה, אמזון השתמשה בכוח השוק שלה כדי לחנוק את התחרות במספר דרכים. על פי הטענות של התובעים, החברה העדיפה מוצרים ושירותים שלה על פני אלה של מוכרי צד שלישי. התובעים הסבירו כי חשפו, לכאורה, שאמזון משתמשת באלגוריתמים שלה כדי להציג באופן בולט את מוצריה בתוצאות החיפוש ולהציע אותם במחירים נמוכים יותר nהמוכרים האחרים. החברה גם משתמשת, לכאורה, בשירות המנויים שלה פריים (Prime) כדי להעניק למוצריה יתרון באמצעות משלוחים נוחים ומהירים יותר. עוד צוין בתביעה כי החברה מפעילה לחץ על מוכרי צד ג' לחתום על הסכמים שמונעים מהם למכור את המוצרים שלהם בפלטפורמות אחרות במחירים נמוכים יותר. סעיף זה שנקרא MFN (ר"ת Most Favored Nation) מונע למעשה מהמוכרים להתחרות עם אמזון בתמחור הסחורה שלהם. בו יעסוק המשפט. ה-Amazon Marketplace. אמזון מואשמת גם ברכישת מתחרים פוטנציאליים ואז – בחיסולם. לאמזון יש היסטוריה של רכישת חברות קטנות יותר ונוהג שלה לסגור אותן, או לשלב אותן בעסקיה. ההתנהלות הזו הפחיתה, כך נטען, את מספר המתחרים איתם מתמודדת הענקית מסיאטל והקשתה יותר על גורמים חדשים לפרוץ לשוק. התביעה טוענת שהשיטות האנטי-תחרותיות והמונופוליסטיות של אמזון פגעו בצרכנים ובעסקים כאחד. הצרכנים התמודדו, לפחות כך נקבע בחקירות, עם מחירים גבוהים יותר ופחות מבחר כתוצאה מהדומיננטיות של אמזון. העסקים נפגעו גם הם, שכן רבים מהם נאלצו למכור את הסחורות שלהם דרך אמזון, או להתמודד קשיים משמעותיים בשוק. התביעה מבקשת מספר סעדים מבית המשפט, לרבות: להורות על פירוק אמזון לעסקים נפרדים – דבר שיפחית את כוח השוק שלה ויקל על התחרות מולה; לאלץ את אמזון להפסיק להשתמש באלגוריתמים שלה כדי לתעדף את מוצריה ושירותיה – מה שיהפוך את המרקט פלייס של אמזון ליותר הוגן ותחרותי עבור מוכרי צד שלישי; להטיל על אמזון איסור לכפות על מוכרים לחתום מולה על הסכמים אנטי-תחרותיים – מה שייתן להם יותר חופש להתחרות באמזון במחיריהם; לאלץ את אמזון לבטל חלק מהרכישות שלה – מהלך שיחזיר את התחרות לשווקים מסוימים שבהם אמזון הפכה לדומיננטית מדי. The #FTC's case against #Amazon is a career-defining moment for its Chair, Lina Khan.https://t.co/7v4r0VVMDG — BQ Prime (@bqprime) September 27, 2023 הרגע שלו חיכתה היו"רית לינה קאן המאבק המשפטי שצפוי לאמזון מול ה-FTC – המובלת על ידי היו"רית לינה קאן, שידועה כאויבת ניצחת של אמזון – והמדינות התובעות עומד להיות מורכב וקריטי עבורה, ויכולה להיות לו השפעה משמעותית מן הסתם על החברה בפרט ואך למעשה גם על תעשיית המסחר האלקטרוני בכלל. אם הממשלה והמדינות יצליחו, אמזון עלולה להיאלץ לשנות כליל את שיטות העבודה העסקיות שלה, ואולי סופסוף ליצור שוק הוגן ותחרותי יותר. היו"רית קאן בודקת את התנהלות הקמעונאית האלקטרונית העוצמתית כבר מאז שהייתה סטודנטית למשפטים, ומאמר שכתבה אז, ששמו "פרדוקס ההגבלים העסקיים של אמזון", שקרא להחיל רגולציה חריפה על ענקית הקמעונאות המקוונת ולהתנגד לה, עורר הדים רבים. העובדה שקאן נחשבת כרודפת אמזון מימים ימימה הביאה לכך שביולי 2021, קצת אחרי שהיא נכנסה לתפקיד יושבת ראש נציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב, הענקית מסיאטל עתרה בבקשה ש-קאן לא תנהל את חקירות ותביעת ההגבלים העסקיים נגדה, משום שאינה אובייקטיבית, לטענתה, בכל הקשור באמזון. העתירה, כפי שניתן להבין, לא התקבלה, וכעת הגיעה הרגע הגדול של קאן, שבו היא תנסה להכות באמזון סופסוף מכה ניצחת, לכאורה. אלא שבאופן לא מעט אירוני, מאז שקאן נכנסה לתפקידה כיו"רית ה-FTC, היא והנציבות בהובלתה ספגו שורת הפסדים בבית המשפט בניסיון להפיל חברות ביג טק, כולל הצעה לחסום את עסקת מיקרוסופט–אקטיוויז'ן בליזארד, שנכשלה, וניסיון נפל למנוע ממטא לאמץ אל חיקה את Within – סטארט-אפ הכושר מבוסס המציאות המדומה. נזכיר כי גם ביוני הגישה ה-FTC תביעה נגד אמזון על כך שהערימה, לכאורה, על משתמשים להצטרף כחברים לשירות פריים שלה, והקשתה על ביטול ההצטרפות בדיעבד. על תביעה זו אמרה אמזון שהיא שגויה ב"הן העובדות והן החוק". We think the FTC’s lawsuit against Amazon is misguided. Here is our initial response. https://t.co/VuIExpJGPa — David Zapolsky (@DavidZapolsky) September 26, 2023 אמזון פרסמה פוסט תגובה ארוך במיוחד לדבר התביעה, עליו חתום דיוויד זפולסקי, סגן נשיא בכיר למדיניות ציבורית גלובלית ויועץ משפטי כללי בחברה, שציין בו בין השאר: "אנו מכבדים את התפקיד שמילאה ה-FTC בעבר בהגנה על צרכנים ובקידום התחרות. למרבה הצער, נראה שה-FTC הנוכחית סוטה באופן קיצוני מהגישה הזו, ומגישה תביעה מוטעית נגד אמזון, שאם תצליח, תאלץ את אמזון לעסוק בשיטות שפוגעות בפועל בצרכנים ובעסקים הרבים שמוכרים בחנות שלנו – כמו הצורך להציג מחירים גבוהים יותר, להציע משלוח פריים איטי יותר או פחות אמין – ותהפוך את פריים ליקר יותר ולפחות נוח". עוד כתב זפולסקי כי "השיטות שה-FTC יוצאת נגדן סייעו לדרבן תחרות וחדשנות בכל ענף הקמעונאות, והניבו מבחר גדול יותר, מחירים נמוכים יותר ומהירויות משלוח גבוהת יותר עבור לקוחות אמזון, כמו גם הזדמנויות גדולות יותר עבור העסקים הרבים שמוכרים בחנות של אמזון". ג'ף בזוס, מייסד החברה, היו"ר שלה ומנכ"לה לשעבר, לא הגיב בפומבי על התביעה אך בעבר, בראיון שהעניק, הגן על שיטות העבודה העסקיות של אמזון ואמר, ממש כמו זפולסקי, שהחברה טובה לצרכנים ולתחרות. "אנחנו כל הזמן מחדשים ומביאים מוצרים ושירותים חדשים לשוק", אמר אז בזוס. "אנחנו גם משקיעים רבות בתשתית וברשת הלוגיסטית שלנו כדי לוודא שנוכל לספק את המוצרים והשירותים שלנו במהירות וביעילות. כל זה טוב ללקוחות, וזה טוב לתחרות".

Bard עושה בושות? גאגאן גוטרה, יועץ לקידום אתרים מאוסטרליה, הבחין שמנוע החיפוש של גוגל החל לאנדקס גם קישורי שיחה של Bard ששותפו בתוך דפי תוצאות החיפוש שלו, מה שעלול לחשוף מידע שהמשתמשים התכוונו לשמור פרטי או חסוי. המשמעות היא, שאם אדם שאל את Bard שאלה כלשהי – אולי אפילו שאלה הקשורה לתוכן האימיילים הפרטיים שלו, ואחר כך שיתף את הקישור עם מישהו נוסף, למשל בן/בת הזוג, חבר או שותף עסקי – השיחה שנגישה בקישור הזה יכולה להופיע בפומבי, לכל העולם, בתוצאות החיפוש, לאחר שגורדה על ידי הסורק של מנוע החיפוש של גוגל. גוטרה פרסם ב-X צילום מסך של עדויות למספר שיחות Bard, שנוספו לאינדקס על ידי מנוע החיפוש של גוגל. מדען מחקר המוח של גוגל, פיטר ג'יי ליו, השיב לגוטרה ב-X וציין, שמנוע החיפוש מאנדקס רק שיחות שמשתמשים בחרו לשתף את הקישור שלהן, ולא כל שיחות Bard, וגוטרה השיב לו את מה שמתבקש: "רוב המשתמשים לא היו מודעים לעובדה ששיחה משותפת משמעה שהיא תתווסף לאינדקס על ידי גוגל ואז תופיע בתוצאות החיפוש, רוב האנשים, אפילו אני, חושבים על זה כעל תכונה לשיתוף שיחה עם איזה חבר או עמית ושזה גלוי רק לאנשים שיש להם את כתובת ה-URL של השיחה". "פידבק טוב", משיב לו ג'יי ליו, "אני חושב שיש לך פה נקודה חשובה". ובהמשך, חוקר נוסף מגוגל כותב תשובה: "Bard מאפשר לאנשים לשתף את השיחות שלהם אם הם בוחרים לעשות זאת. אנחנו לא התכוונו שהשיחות האלה יאונדקסו במנוע החיפוש. אנו עובדים כעת על חסימתן". Haha ???? Google started to index share conversation URLs of Bard ???? don't share any personal info with Bard in conversation, it will get indexed and may be someone will arrive on that conversation from search and see your info ???? Also Bard's conversation URLs are ranking as… pic.twitter.com/SKGXJD9KEJ — Gagan Ghotra (@gaganghotra_) September 26, 2023