שרה סילברמן – סטיריקנית, קומיקאית, סופרת ושחקנית טלוויזיה אמריקנית – תבעה ביולי האחרון את החברות OpenAI ומטא בטענה להפרת זכויות יוצרים שלה. לטענת סילברמן בתביעתה, OpenAI – החברה שפיתחה את כלי ה-AI הפופולרי ChatGPT – השתמשה בספרים שלה ושל כותבים אחרים, השותפים לתביעה, באופן לא חוקי וללא רשות, כדי לאמן את ChatGPT ומודל השפה הגדול שמגבה אותו, GPT. התביעה הייתה חלוצית למדי, ולכן קיבלה מיד מהמדיה ומהציבור תשומת לב רבה, מתוך חשיבה שהיא יכולה להוות מקרה תקדימי שישנה לחלוטין את התנהלות כלל החברות המפתחות ומאמנות LLMs וכלי GenAI. התביעות הנפרדות נגד שתי ענקיות הטק הוגשו בקיץ בידי סילברמן ושני כותבים אחרים, ריצ'רד קדריי וכריסטופר גולדן, אבל אחרי אירועי המשפט האחרונים – מצב הדברים לא נראה טוב במיוחד דווקא עבורם.  אם אומן שלא כחוק בתוך גניבת זכויות יוצרים? כלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית ChatGPT מבית OpenAI. הכל התחיל כי ChatGPT הודגם מסכם ספר של סילברמן הפרשה החלה כשבתצוגות יכולות של ChatGPT הופיע ספרה של סילברמן, The Bedwetter, כספר הראשון שסיכום שלו הודגם כיכולת של הכלי החדשני. גם בספריהם של גולדן (Ararat שמו) ובספרו של קאדרי (Sandman Slim) נעשה שימוש דומה שכלל לא הוסתר. הטענה בתביעות המקוריות הייתה שהצ'טבוט מעולם לא טרח "לשחזר כל מידע מהאינפורמציה על ניהול זכויות היוצרים שהתובעים כללו ביצירות שפורסמו". אלא ש-צו שהוצא השבוע (ב') על ידי השופטת המחוזית של ארה"ב, ארסלי מרטינז-אולגוין, דחה את טענות המחברים. השופטת מצאה כי לא חלה, כפי שטענה התביעה, הפרת זכויות יוצרים שילוחית (Vicarious copyright infringement) – שמשמעותה היא שהחברה ידעה על ההפרה, לכאורה, והרוויחה ממנה. כמו כן פסלה מרטינז-אולקוין גם את הטענות בדבר שיטות עסקיות בלתי חוקיות, אשר באו לידי ביטוי בהפרת חוק זכויות היוצרים ששמו 'חוק המילניום הדיגיטלי' (DMCA – ר"ת Digital Millennium Copyright Act), וכן טענות להתנהלות רשלנית ולהתעשרות לא הוגנת, על חשבון התובעים. המקרה כולו נתלה בעצם בשאלה האם ChatGPT מעתיק ישירות אלמנטים המוגנים בזכויות יוצרים מיצירותיהם של המחברים – אם לאו. לפי הדיווחים, בית המשפט סבור כי טרם הוצגו ראיות משכנעות לכך. בנוסף, OpenAI מצידה טוענת שהשימוש בתכנים של הקומיקאית ויתר התובעים לשם אימון הבוט החכם שלה נופל תחת הקטגוריה "שימוש הוגן", וזאת בהתבסס על דוקטרינה משפטית המאפשרת העתקה מוגבלת למטרות טרנספורמטיביות. בנוסף, עורכי הדין של הנתבעת טוענים שיצירות המוגנות בזכויות יוצרים מהוות חלק קטן מכלל הנתונים שעליהם הוכשר מודל השפה הגדול שלה – דבר המחליש את טיעוני התביעה נגדה. סילברמן ושותפיה העלו תחילה טענות רחבות יותר, והאשימו את OpenAI בשלל היבטי הפרה של זכויות היוצרים שלהם, לכאורה. אך בית המשפט דחה את רוב הטענות הללו בטענה שאין מספיק ראיות המגבות אותם. האם תביעתו נגד OpenAI תזכה במענה דומה מבית המשפט? הניו יורק טיימס. האם לקביעות תהיה השפעה תקדימית על תביעות דומות אחרות? יצוין כי ההתפתחויות האחרונות סביב התביעה של סילברמן הגיעו חודשים לאחר שבית המפשט קיבל חלקית את טענות הנתבעת השנייה בפרשה, מטא – החברה האם של מספר רשתות חברתיות שגם היא מפתחת AI כיום. מטא ביקשה אז לדחות את התביעה שהגישו סילברמן ושותפיה בנוגע לשימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים שלה בידי כלי ה-GenAI של מטא, Llama שמו. בנובמבר 2023, מתח השופט המחוזי של ארה"ב, וינס צ'הבריה, ביקורת על אופי התביעה, אם כי איפשר לתובעים זמן לתקן את טענותיהם בה. הוא אף הצהיר כי ישוב וידחה את הטענות, אם התביעה לא תצליח להוכיח שפלט של Llama אכן דומה לתכנים שלהם. נראה כי התקווה היחידה של התובעים כעת היא סביב טענת "חוסר ההוגנות" שנכללת בתיק, ושמתבססת על הפרשנות הרחבה של מדינת קליפורניה לחוקי תחרות בלתי הוגנים. אבל גם סוגיה זו לא תהיה פשוטה להוכחה – כדי לחזק טענה זו שלהם, לסילברמן ולכותבים האחרים ניתנה ארכה עד ה-13 במרץ לתקן את תלונתם, לספק ראיות מובהקות יותר לתלונותיהם, ובמיוחד – לנסות להוכיח העתקה ישירה שביצע ChatGPT. נזכיר כי בשלהי 2023 ספגו OpenAI ושותפתה העסקית מיקרוסופט תביעת זכויות יוצרים דומה אבל משמעותית בהרבה מהניו יורק טיימס. גוף המדיה הענק הגיש אז תביעה נגד OpenAI והספונסרית שלה, מיקרוסופט, העוסקת בטענה להפרת זכויות יוצרים פרועה שבוצעה לשם פיתוח דגמי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית שלה החברות, כשהטיעון העיקרי של הטיימס היה שמיליוני מאמרים שלו, המוגנים בזכויות יוצרים, שימשו להכשרת מודלי הבינה המלאכותית של החברה, לכאורה ללא רשות או פיצוי. כעת לא ברור אם התבוסה המסתמנת והולכת של סילברמן בתביעתה הדומה והמוקדמת תקרין על התביעה של הטיימס, והאם תוצאותיה יחשבו כתקדימיות בתיק זה או בתיקים נוספים ותביעות זכויות יוצרים אחרות שספגו החברות בחודשים האחרונים.

שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, חתם אתמול (ד') על רישיון הפעלה של מוצרי חברת סטארלינק בישראל. הפעלת שירותי החברה יהיו מוגבלים בתחילה, ובהמשך צפוי שימוש נרחב יותר. לצד רישיון ההפעלה בארץ אושרה על ידי מערכת הביטחון גם הכנסת יחידה אחת כזו לבית חולים שדה של איחוד האמירויות ברפיח. חברת סטארלינק בבעלות ובתפעול SpaceX של אילון מאסק מפעילה שירותי תקשורת, הכוללים אינטרנט פס רחב באמצעות לוויינים וללא תלות במרכזי תקשורת הנמצאים על הקרקע, גם כאשר יש תקלות תקשורת קווית וסלולרית, כמו שקרה ב-7.10, כאשר נותקו אתרי סלולר במרחק של עד 10 ק"מ מרצועת עזה, מה שהוביל לקריסת מערכות התקשורת הסלולריות באזור. באוקטובר האחרון הודיע מאסק כי יאפשר לארגונים הומניטריים בעזה להשתמש ברשת שלו, ובעקבות כך הודיע קרעי על ניתוק הקשר עם החברה. ואולם בחודש נובמבר הגיע מאסק לביקור בישראל וסייר יחד עם ראש הממשלה נתניהו בכפר עזה, ובעקבות הביקור הגיע להסכמות עם השר, כי הפעלת שירותי הרשת הלוויינית ברצועה תיעשה רק באישור ממשלת ישראל. כזכור, סטארלינק העניקה יכולות תקשורת לאזרחי וחיילי צבא אוקראינה מיד לאחר מתקפת סייבר מצד רוסיה בתחילת המלחמה של השתיים. השר קרעי ציין: "זוהי בשורה גדולה ומשמחת. אני מודה לנציגי סטארלינק על הדיון הענייני וההבנות בעניין רצועת עזה. כניסת סטארלינק לישראל תאפשר תקשורת לוויינית מתקדמת בזמני שגרה וחירום. היחידות ברצועת עזה לצורכי סיוע הומניטרי יאושרו באופן פרטני, רק לאחר שגורמי הביטחון הישראליים וידאו כי מדובר בגורם מוסמך וכי אין חשש לפגיעה בביטחון המדינה".

עכשיו זה רשמי: לאחר הדיווח שפורסם בתחילת השבוע, מודיעה חלוצת רשתות האינטרנט סיסקו סיסטמס (Cisco Systems) כי היא מפטרת יותר מ-4,000 עובדים, ובכך מצטרפת למגמה של חברות טכנולוגיה נוספות שמפטרות עובדים כדי להגביר את הרווחים ואת מחירי המניות שלהן, תוך שהיא מספקת תזכורת מפוכחת לחוסר הביטחון התעסוקתי העובר על תעשייה שמאמצת יותר ויותר טכנולוגיות בינה מלאכותית. החברה הכריזה על תוכנית הפיטורים שלה במסגרת פרסום התוצאות הרבעוניות האחרונות שלה. הפיטורים מייצגים כ-5% מכוח העבודה העולמי של סיסקו, המונה 84,900. בפיטורים באים במסגרת רה-ארגון שהחברה עורכת בעקבות הקיצוצים שסיסקו הכריזה עליהם בסוף 2022, שכבר הובילו לפיטריהם של 5,000 עובדים ולקראת רכישת ספלאנק (Splunk) ב-28 מיליארד דולר, שההנהלה מצפה להשלים עד ה-30 באפריל. הפיטורים בחברות הטק מתרחשים למרות שרוב החברות עדיין מציגות תוצאות נאות. סיסקו, שבסיסה בסן חוזה, קליפורניה, הרוויחה 2.6 מיליארד דולר, או 65 סנט למניה, במהלך הרבעון השני הפיסקאלי שלה המכסה את אוקטובר-דצמבר, ירידה של 5% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. ההכנסות לתקופה ירדו ב-6% לעומת השנה הקודמת ל-12.8 מיליארד דולר. אבל סיסקו צופה ירידה בביקוש למוצריה ולשירותי התוכנה שלה במהלך שלושת עד שישה החודשים הבאים, כשמנכ"ל החברה, צ'אק רובינס, ציין במהלך שיחת אנליסטים בעקבות פרסום התוצאות, שלקוחותיה נוקטים "מידה רבה יותר של זהירות" על רקע תחזית כלכלית לא ברורה. לאנשים ומחשבים נודע, כי היקפי הפיטורים בארץ יהיו קטנים יותר מבעולם ויעמדו על בודדים או עשרות מועטות, מיעוטם ממרכזי המו"פ ורובם מגוף המנהלה והמכירות.

שם ותפקיד: אלואיסה כץ, יועצת אסטרטגיה עסקית ומובילת פרויקטים באקסנצ'ר. ותק בתפקיד: בסך הכל מציינת חמש וחצי שנים בחברת אקסנצ'ר, בתפקידים שונים. תפקידים קודמים: התחלתי את תפקידי ב-אקסנצ'ר בתור אנליסטית תחת קבוצת המיזמים ו-open innovation של החברה. לאחר מכן עברתי מסלול לקריירת הייעוץ האסטרטגי, בו עסקתי בניהול פרויקטים, ובייעוץ עסקי ואינטגרציה. לצד התפקידים העסקיים שלי, שילבתי קריירה בתור שחקנית כדורסל מקצועית (מעל 15 שנה) וכשחקנית נבחרת ישראל מעל עשור. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון משולב בהתמחות במדעי המוח ופסיכולוגיה (קנדה), תואר שני בביוטכנולוגיה עם תיזה מחקרית ב-Food-Tech מהאוניברסיטה העברית. בצבא שירתי כספורטאית מצטיינת-עילוי, בהיותי שחקנית כדורסל בנבחרת ישראל לאורך כל התקופה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? לאחר ארבע שנים של לימודים בחו"ל ועיסוק אינטנסיבי בספורט כספורטאית בקולג', חזרתי לישראל כדי לשחק כדורסל וליהנות מהים. הרצון שלי לשלב לימודים עם הספורט המקצועי הוביל ליצירת מסלול ייחודי, שלא היה קיים בעבר בארץ, המשלב לימודים אקדמאיים ופיתוח קריירת כדורסל מקצועית – בדומה למודלים קיימים בחו"ל. כך מצאתי את עצמי לומדת לתואר שני בביוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית, ותוך כדי משחקת כדורסל בליגת העל, בקבוצות בכירות שונות. עם סיום התואר השני רציתי הפסקה מהאקדמיה והחלטתי לנסות להיכנס לתעשייה. בזכות קורסים ביזמות ואסטרטגיה עסקית, הבנתי שאני רוצה להבין מה קורה מאחורי הקלעים של חברות גדולות, וחיפשתי חברה בינלאומית שתבין את לוח הזמנים שלי כספורטאית מקצועית. כך הגעתי ל-אקסנצ'ר – חברת הייעוץ הטכנולוגי הגדולה בעולם. תחילה עבדתי בעיקר מול סטארט-אפים, ובהמשך התמקדתי בתעשיית הפיננסים, בדגש על פרויקטים בינלאומיים, המשלבים אסטרטגיה וטכנולוגיה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? בתור מישהי שגדלה בשתי תרבויות, גרה בשלוש מדינות שונות, באה מעולם הספורט התחרותי, ובשנים האחרונות השתפשפה בעולם העסקי – לדעתי זה לא שאלה של "חושבת". שהרי לא משנה איך נסובב את זה – בוודאות יש אפליה נגד נשים, ולא רק בתעשיית ההיי-טק. הבעיה העיקרית, לדעתי, היא שגם כשיש אפליה ברמה מסוימת, הרבה פעמים איננו מזהים את זה כאפליה אלא מנרמלים את זה ומפחיתים את הרגישות אליה עוד בתת המודע. ראיתי זאת בפערי שכר, במיעוט נשים בתפקידים בכירים, במיעוט שידורי כדורסל נשים לעומת גברים, ובתפקידים ניהוליים. הרגשתי שכאישה אני צריכה להמעיט מהרגש שלי (בעיקר בעולם העסקי) כדי שהדבר לא יתפרש כחולשה, לדבר ולהתנהג באסרטיביות, ולהראות פאסון. מאחר שמגיל צעיר אני בונה את חיי לבד, ללא קרבת משפחה, למדתי על הדרך כמה לקחים לא פשוטים, והשכלתי לעשות בידע הזה שימוש בכל אספקט בחיי – למדתי לתקשר בכבוד, להביע דעה, לעמוד על שלי מול חציית גבולות, וגם לדעת מתי נכון לסגת ולקחת צעד אחורה. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? למרות שרוב חיי פעלתי בסביבה גברית (מאמנים ומנהלים), באופן אישי לא חוויתי אפליה. להיפך, הרגשתי תמיכה ורצון לקדם אותי בכל הזדמנות, אני מרגישה שיש לי תמיד מקום להביע את עצמי, ואף ניהלתי גברים מבוגרים ממני. למדתי לא לקחת הערות אישית ולהסתכל תמיד על האדם מולי ולא על תפקיד או מגדר. כמובן שחשוב לכבד תפקידים, אבל אף אחד לא שווה יותר מאחר. יחד עם זאת, זה לא אומר שהכל מושלם מסביב ותמיד יש מקום לשיפור. כיום אני פעילה בקבוצת ה- Women Leadership Network של אקסנצ'ר ישראל, מתוך הרצון ללמוד מנסיונן של אחרות, כמו גם לתרום מניסיוני האישי. בנוסף אני מלווה ספורטאיות ומייעצת להן מניסיון חיי, ומנקודת המפגש של עולם הספורט והעסקים, כיצד ניתן לרתום ולשלב את כל מה שלמדנו על המגרש לטובת המסע האישי שלנו, ולהיפך.

שווי השוק של מטבעות הביטקוין שבמחזור הגיע השבוע לטריליון דולר, לאחר שערכו של ביטקוין  אחד הגיע לכ-50,948 דולר (ובינתיים כבר ירד לפחות מ-49 אלף דולר). נכון להיום יש כ-19,627,706 יחידות ביטקוין בשוק. העלייה בביקוש למטבעות קריפטו בכלל ולביטקוין בפרט נמשכת מאז תחילת שנת 2023. הדבר נובע, בין השאר, מכך שרשות ניירות הערך של ארה"ב אישרה הנפקת קרנות ETF בביטקוין, מה שאומר שכשמשקיעים רוכשים את קרן ETF הנקובה בביטקוין הם למעשה רוכשים ביטקוין, שכן הקרן מחויבת לרכוש ביטקוין בשוק החופשי. ומאחר שהביקוש עולה – המחיר עולה בהתאם. בנוסף, הביקוש ההשקעתי לביטקוין עולה משום שהיקף מטבעות הביטקוין אשר יגיעו לשוק במהלך חודש אפריל יקוצץ בחצי. כפי שמסביר אלעד נומברג, סמנכ"ל בפרוקסיביט (Proxibit) – בית השקעות למטבעות וירטואליים: "כשהכרייה של המטבעות מגיע ל-210 אלף בלוקים, הכורים מקביםלים מחצית מהתפוקה. משמעות הדבר היא, שכמות המטבעות שהכורים מעבירים לשוק נמוכה בחצי".

מלם שכר פלוס, מקבוצת מלם תים, רוכשת את פעילותה העסקית של חברת רוסלר (ROSSLARE) העולמית, העוסקת במתן פתרונות טכנולוגים מתקדמים בתחום בקרת הכניסה. העסקה מוערכת בהיקף של 10 מיליון שקלים. רוסלר פועלת ברחבי העולם, לרבות בארה"ב, באירופה, באמריקה הלטינית, באוסטרליה, בהודו ובישראל, עם היקף מכירות שנתי של עשרות מיליוני שקלים בשנה. העסקה מוערכת בהיקף של כ-10 מיליון שקלים, ופוטנציאל השוק בישראל מוערך בעשרות מיליוני שקלים בשנה ובמיליארדי דולרים בשנה בעולם. רוסלר מציעה ללקוחותיה מגוון גדול של בקרים, קוראים חכמים, מסופים ביומטריים, אביזרים ומערכות סיור שמירה – הנתמכות על ידי מערכות תוכנה מתקדמות וגמישות, ולה אלפי לקוחות קצה ברחבי העולם ופורטפוליו רחב של פתרונות בקרת כניסה. מלם שכר פלוס (באמצעות חברת סינריון שנרכשה על ידה ביולי 2022), שימשה כמפיצה הבלעדית של מוצרי רוסלר בישראל ופיתחה אינטגרציה מלאה בין תוכנת הנוכחות סינריון (המשווקת גם בצפון אמריקה ובמדינות נוספות בעולם) לבין מוצרי בקרת הכניסה של  רולסר. אילן טוקר, מנכ"ל משותף בקבוצת מלם תים ומנכ"ל מלם שכר פלוס: "רכישת הפעילות של חברת רוסלר ממשיכה את מגמת הצמיחה וההתפתחות של חברת מלם שכר פלוס בארץ ובעולם. מלם שכר פלוס תוכל להציע ללקוחותיה בעולם פתרון, המשלב את תחום הנוכחות עם תחום בקרת הכניסה, ולשדרג את מוצרי רוסלר בעזרת יכולות הפיתוח המתקדמות שלנו, בעיקר בענן, ולהרחיב ולהעמיק את פעילות רוסלר בעולם". דודי חורי, מנכ"ל פעילות רוסלר וסמנכ"ל במלם שכר: "רכישת פעילותה של  רוסלר תאפשר מתן מענה מקיף ללקוחות החברה בישראל ובעולם, הכולל את שלב הפיתוח, הייצור וההפצה. אנו נמשיך להשקיע משאבים בפיתוח מערכות התוכנה, לרבות אינטגרציות בין הפתרונות המתקדמים שהחברה מציעה בתחום בקרת הכניסה לבין מערכות משלימות בתחום האבטחה".

"השימוש בבינה מלאכותית יוצרת (GenAI) יכול להפוך למציאות ובאופן מהיר עבור משתמשי השירותים הציבוריים. טכנולוגיות אלו מסייעות ללקוחות במגזר הציבורי להפוך את ה'חלום' למציאות, ולהפיק תוצאות מהכלים החדשים לטובת מקבלי השירות, האזרחים", כך אמר אילן ינובסקי, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים בחברת נס (Ness). ינובסקי דיבר ב-E-GOV, פורום המנמ"רים והמנמ"ריות במגזר הממשלתי-ציבורי. הפורום, מבית אנשים ומחשבים, התכנס אתמול (ד') במלון וולדורף אסטוריה בירושלים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. נושא המפגש היה "דטה ובינה מלאכותית יוצרת בממשלה". צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי ינובסקי, "השירות הציבורי, מטבעו, הינו רעיון ותיק שנים. שורשיו מגיעים עד האימפריה הרומית, שבנתה דרכים ציבוריות כדי לשפר את הקשר של האימפריה עם הפרובינציות. הרעיון לפיו יש משימות שהן גדולות מכוחו של הפרט, ויש לערוך מעורבות של המדינה לאספקת שירותים, הפך לפופולרי כבר לפני כמאה שנים, ובעיקר, אחרי מלחמת העולם השנייה. בעשור האחרון, עם כניסת הדיגיטל לחיינו, גם השירותים הציבוריים לאזרחים, עוברים להיות מסופקים במרחב הדיגיטלי". "מערכות המידע בעולם השירותים הציבוריים", הסביר ינובסקי, "עוסקות במגוון פעילויות, כגון: בחינת הזכאות של הפרט לשירות ותקצובו של שירות זה, אספקה דיגיטלית של השירות, או אפשור של האספקה שלו בדרכים אחרות, אספקת מידע על השירותים למגוון צרכים – למשל, מחקר אקדמי – ובקרה על רמת השירות המסופקת". "כאשר אנו באים לבחון את האופן שבו בינה מלאכותית יוצרת יכולה לסייע לשיפור השירות הציבורי לאזרח, חשוב לראות את יכולתה להשפיע על בנייה ותחזוקה של מערכות המידע הרלוונטיות לשירותים אלה", ציין. "יש לנו ב-נס, עם שותפינו ב-AWS, יכולת להשפיע, ובאופן מיידי – על כמה תחומים: העשרה וגיוון של מקורות המידע למערכות; תשאול ותחקור של המערכות באופן פשוט; הסקת מסקנות מתוך ים המידע הקיים במערכות; וכן – שיפור של היכולות לעבד את המידע", אמר ינובסקי. "הטכנולוגיה קיימת וזמינה לשימוש מיידי בתשתית הענן הציבורי. האתגר הגדול הוא 'לחלום' את היישום שלה במערכות הקיימות". ההודעה על שחרור החטופים – באמצעות AI כדי להדגים את הפשטות ומגוון האפשרויות הטמון בתחום, ינובסקי הקרין את ההודעה המרגשת של תת-אלוף דניאל הגרי, דובר צה"ל, אשר בישר השבוע על שחרורם של שני חטופים משבי החמאס. "ההודעה שצפיתם בה", אמר, "עברה עיבוד של כלי בינה מלאכותית יוצרת בענן של AWS. התמלול שליווה את ההודעה נוצר על ידי המודל והוא תורגם מיד לכמה שפות. כך, ניתן להנגיש אותו בקלות לדוברי שפות שונות. אך חשוב מכך, הוא מאפשר תשאול קל והסקת מסקנות". "את התשאול", הסביר, "אנחנו מבצעים באמצעות צ'טבוט. שאלות המבקשות לתאר את המבצע, את הטיפול הרפואי בזירות השונות וכן את המסרים שדובר צה"ל שלח לחטופים – מקבלות מענה מיידי, כאילו הדובר עצמו מספק אותן. אך המודל שלנו מסוגל גם להסיק מסקנות שכלל לא נאמרו על ידי הדובר, אבל הן נובעות ממה שכן נאמר". הוא הוסיף כי "קטע הוידיאו עלה לרשתות לפני יומיים, וההדגמה שלנו נבנתה יממה לאחר שחרורו. לוח הזמנים הקצר מהווה עדות לפשטות של היישום ולעוצמה של הכלים". "באופן דומה", הסביר, "נדגים גם את היכולת להסיק מסקנות מתמונה בודדת, שמוגשת לכלי הבינה המלאכותית היוצרת. הכלים מזהים אובייקטים בתמונה ומצליחים לתאר – ברמת דיוק גבוהה – את המתרחש בה". "כלים כאלה ואחרים", סיכם ינובסקי, "מספקים אפשרות לשדרג את היכולות של המערכות העוסקות באספקת השירות לציבור. נס ושותפיה ב-AWS מסייעות ללקוחות במגזר הציבורי 'לחלום' – וגם להפוך במהירות את החלום למציאות, עם יכולת להפיק תוצאות מהכלים החדשים, לטובת האזרחים והאזרחיות, מקבלי השירות". 

עבור חלק מאוהדי אפל שהיו בין הראשונים לרכוש את משקפי ה-Vision Pro – ההתלהבות התחלפה באכזבה. מסתבר, לפי פרסום ב-The Verge, שניכרת עלייה של בעלי המוצר היקר שמספרים ברשתות החברתיות בימים האחרונים, כי הם מחזירים את האוזניות שלהם, במסגרת האפשרות שאפל נותנת להחזיר כל מוצר תוך 14 יום מרגע הרכישה. נוחות היא בין הסיבות המוזכרות ביותר להחזרות. אנשים אמרו שהאוזניות גורמות להם כאבי ראש ומעוררות בחילה. משקלו של המכשיר, והעובדה שרובו מונח על החלק הקדמי של הראש היה תלונה נוספת. גם פרקר אורטולני, מנהל המוצר של The Verge, אמר שלדעתו השימוש במכשיר הוביל לשטף דם בעינו. לפחות אדם אחד נוסף ציין שהייתה לו חוויה דומה של אדמומיות בעין. "למרות שהשימוש היה קסום כפי שקיוויתי, זה פשוט היה יותר מדי לא נוח לחבוש אפילו לפרקי זמן קצרים הן בשל המשקל והן בשל עיצובי הרצועות. רציתי להשתמש בהם, אבל פחדתי", אומר אורטולני, שגם פרסם פוסט על החזרת המכשיר. "זה פשוט יקר מדי ומסורבל אפילו לנסות להתרגל לכאבי הראש התמידיים ולעומס בעיניים שחוויתי. אני אחזור בדגם הבא". אבל החומרה היא לא הבעיה היחידה. תלונה נפוצה נוספת היא, שה-Vision Pro לא מציעים די פרודוקטיביות ביחס למחיר. משתמש אחד ציין בת'רדס, שהצפייה במסכים גרמה לו להרגיש סחרחורת, אבל המכשיר גם לא מתאים לעבודה שלו. מהנדס אחר כתב בפלטפורמת X, כי "חוויית הקידוד לא הצליחה לשכנע [אותו]" ובעיות מיקוד גרמו לו לכאבי ראש. "אם אני לא משתמש בזה לפרודוקטיביות, ואם אני לא אוהב אותו לבידור, ואם אין מספיק משחקים לשחק בו – אני פשוט לא יכול להצדיק את השארתו", כתב משתמש Reddit אחד. כמובן, קשה לנבא כיצד תגובות אלה של מאמצים מוקדמים ישפיעו על ה-Vision Pro בהמשך. רבים מאלה שהודיעו כי יחזירו את המשקפיים גם אמרו שישמחו לנסות את הדור השני של Vision Pro. אחרים הדגישו, כי הטכנולוגיה היא לא הבעיה העיקרית, אלא היעדר אפליקציה מנצחת או נוחות. קשה גם להעריך עד כמה התופעה נפוצה, כי לא קיים מידע לגבי שיעור ההחזרות בפועל.