נס (NESS) מקבוצת חילן – חברת פתרונות ושירותים לעולם טכנולוגיות המידע מהוותיקות והגדולות בישראל, המעסיקה כ-4,000 עובדים בכל רחבי הארץ – עוברת בימים אלה לקמפוס חדש ברעננה. לרגל המעבר, התקיימה השבוע הרמת כוסית וקביעת מזוזה בהשתתפות אבי באום, יו"ר נס ובעל השליטה ב-חילן; שחר אפעל, מנכ"ל נס; וחברי הנהלת החברה. הקמפוס החדש יאכלס בין היתר את גופי המטה, מרכזי תמיכה ושירות, מרכזי פיתוח, בדיקות ועוד, ולמעשה, זו הפעם הראשונה שכלל העובדים והעובדות שאינם משוייכים למתחמי לקוח יעבדו תחת קורת גג אחת, וזאת לאחר שב-25 שנה האחרונות הם היו פזורים במבנים שונים ברחבי הארץ. בכניסה לקמפוס החדש הוצב כסא צהוב ריק עם תמונתו של אלמוג ג'אן מאיר, הנמצא בשבי החמאס מזה חמישה חודשים. אלמוג היה אמור להתחיל לעבוד ב-נס ב-8 באוקטובר, אך נחטף באכזריות מהמסיבה ברעים. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

"איסוף הנתונים והניתוח שלהם בתעשיית מדעי החיים מסייעים בפיתוח תרופות ובשיווקן. יש לעשות זאת בלי לפגוע בפרטיות המטופלים", כך אמר לאנשים ומחשבים סער ברהום, סגן נשיא לפיתוח ב-ויוה-קרוסיקס (Veeva Crossix) ומנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל. "השנה", אמר ברהום, "צפויים שינויים ברגולציות הפרטיות, שעשויים להשפיע על האופן שבו חברות הביו-פארמה הגלובליות יתנהלו במרחב הדיגיטלי. חברות אלה תתמודדנה עם שינויים דרמטיים, המתרחשים במדיה ובקבצי הקוקיז של צדדי ג'. יתרה מכך, מדידת תוצאות הפרסום והשיווק של חברות הפארמה במדיה תהפוך מורכבת יותר, והן ישקיעו השנה רבות בבדיקת שיטות חדשות לטרגוט קהלי יעד ספציפיים ורלוונטיים ולמדידת תוצאות קמפיינים. חברות שלא יתמודדו עם האתגרים הללו יתקשו למדוד את יעילות ההשקעות שלהן במדיה לקידום תרופות בשוק". ויוה-קרוסיקס פועלת בעולם שמכונה ניתוח נתונים שומר פרטיות (Privacy safe analytics). לדברי ברהום, "בארצות הברית יש שוק שיווק מטורף סביב תרופות מרשם, כי רק שם ובניו-זילנד מותר לפרסם אותן. אז, בהתאמה, לחברות הפארמה יש תקציבי שיווק, והן נדרשות לבדוק את החזר ההשקעה בשיווק שלהן". הוא ציין ש-"הרגולציות מטפלות בהגנת הפרטיות ודורשות את אישור המטופלים כדי לגשת לנתונים פרטיים. אלה שמותר להם לאחוז במידע הם אלה שמנהלים את המידע – מרפאות, בתי חולים, בתי מרקחת או חברות ביטוח שנתבעות על ידי הלקוחות. הרגולציה אוסרת עליהם לחלוק את המידע עם אחרים אם הוא מזוהה, אבל מותר להם למכור אותו לאחר התממה, כלומר – הוצאת פרטים מזהים, כגון מספר סידורי של מרשם". "לכן", הסביר, "החלטנו לקחת מהקמפיין השיווקי את הפרטים הלא סודיים, וכך נקבל תמונת מצב של מה הקונה קנה, בלי פרטיו, אלא עם דו"ח סטטיסטי במהותו, שבודק מי נחשף לאיזה קמפיין עם פילוחים – תוך שמירת פרטיות המטופלים. כך אנחנו יכולים לראות מהו הפרופיל הצרכני שלהם ולחזות יעילות של קמפיינים עתידיים". "תוך הגנת הפרטיות, בנינו מאגר של מאות מיליוני נתונים, שעליו ניתן לערוך מחקרים שונים. חיבור של הנתונים הפך להיות מוצר בעצמו", ציין. "כלי בארגז הכלים של מנהלי הדיגיטל" ברהום הסביר כי "ויוה-קרוסיקס היא חברת תוכנה, שפועלת בענן לטובת תעשיית מדעי החיים. המוצרים שלנו עוזרים ליותר מ-1,000 חברות בתעשייה – ביניהן טבע, פייזר, מרק ונוברטיס – להביא את התרופות לשוק בצורה מהירה ויעילה יותר, ולשפר את חיי המטופלים. הענן המסחרי שלנו מספק להן את התשתית לפעילויות מכירות, שיווק ופעולות רפואיות, וענן הפיתוח שלנו משמש כמערכת ההפעלה לפיתוח המוצרים שלהן. ויוה היא החברה הציבורית הראשונה בארצות הברית שהפכה לתאגיד לתועלת הציבור. זה אומר שהיא פועלת לטובת כל בעלי העניין בתעשייה (למשל מטופלים, עובדים וקהילות) – ולא רק לטובת המשקיעים שלה. קרוסיקס הוקמה על ידי היזם אסף אבן חיים ב-2005, כדי לשפר ולייעל את תעשיית הבריאות באמצעות טכנולוגיה שמקנה לחברות תרופות וחברות ביו-טק גישה פשוטה ומאובטחת לנתוני מטופלים משוק הבריאות, עם פלטפורמה לניתוח המידע. היא מציעה פלטפורמת נתונים מאובטחת, שאוספת ומספקת נתוני מטופלים, ומבצעת ניתוח שלהם, תוך שמירה הדוקה על פרטיות הדאטה ועם הלימה לרגולציות. לכן, יש לה דרישה גבוהה – הן מצד חברות תרופות והן מצד גופי מחקר ומוסדות בריאות, שיכולים בעזרת הנתונים והתובנות העולות מהם לקבל החלטות שיווקיות טובות יותר בהגעה לשוק ולשפר את תוצאותיהם". ב-2019 ויוה רכשה את קרוסיקס, ובעקבות זאת הוקם בישראל מרכז פיתוח, שמתמקד בפעילות של הנרכשת. לסיכום אמר ברהום כי "הפכנו להיות כלי בארגז הכלים של מנהלי הדיגיטל. בעוד מנוע החיפוש ידע לומר במה אתה מתעניין, אנחנו יודעים מה עשית בעולם התרופות, בלי שנחשפנו לפרטים שלך או חשפנו אותם. הבאנו לחיבור בין נתוני אדם ממקורות שונים, כדי לקבל תמונה רפואית מסווה. השימוש בפלטפורמה שלנו שינה מהותית את האופן שבו חברות פארמה עושות שיווק בארצות הברית: שיווק בצורה ישירה למטופלים ולרופאים – מה שאסור לעשות ברוב העולם, כולל בארץ, אבל שם – מותר". מתעניינים בטכנולוגיה וחדשנות בתחום הבריאות? ביום א' הקרוב מקיימת אנשים ומחשבים וובינר בנושא בריאות דיגיטלית ב-2024. לפרטים נוספים ולהרשמה למפגש המקוון לחצו כאן.

אחד הקמפיינים היותר מוצלחים שרצו בשנים האחרונות ברשתות החברתיות בכלל, ובאינסטגרם בפרט, היה הסטורי של אווה. מדובר בסדרת סטוריז, שביקשה להראות לצעירים בעולם, ששמעו על השואה (ואולי גם זה לא) אבל לא כל כך יודעים במה מדובר – מה קרה שם. הם עשו זאת בעזרת סיפור אישי של נערה בשם אווה, שכל סטורי תיאר יום אחד שהיא חוותה במהלך השואה. מיד אחרי ה-7 באוקטובר, מטה ההסברה האזרחי רתם את מפיק המיזם המצליח הזה, יונה ויזנטל, לטובת קמפיין חדש, שמבקש להסביר לצעירים בעולם מה קרה בטבח הנורא. ישראל נמצאת בימים אלה במשבר תדמיתי עמוק, לנוכח המלחמה בעזה ופעולות ההסברה הרבות והמוצלחות של הצד הפלסטיני. התמיכה בפלסטינים, ולעתים גם בטבח הנורא שביצע החמאס, גבוהה בעולם המערבי במיוחד בקרב צעירים. המצב לא זוכה למענה מספק מהצד הישראלי ושל תומכי ישראל – לא בכלל ולא בקרב בנות ובני קבוצת גיל זו בפרט. לזה יש להוסיף את העובדה שטבח ה-7 באוקטובר אירע לפני יותר מחמישה חודשים, בעוד שמעזה יוצאים מראות קשים מדי יום, שרובם המכריע לא מוצג בתקשורת הישראלית, אבל כן במערב, ובפרט ברשתות החברתיות. כל זה הביא את ויזנטל ואת מטה ההסברה האזרחי ליצור את Holiday Horror Story (סיפור האימה של החג – שמחת תורה, שבו הטרוריסטים של החמאס ביצעו את הטבח). מדובר בעמוד אינסטגרם וקמפיין טיקטוק עם תיעודים מזוועות ה-7 באוקטובר, שיעלו כסדרת סטוריז. אלה יתבססו על צילומים שצולמו באותו היום – הן על ידי ישראלים והן על ידי מחבלים. העמוד יעלה מחרתיים (ה'), ה-14 במרץ, עם הסטורי הראשון בסדרה. "המטרה שלנו: לשחזר את ההצלחה של הסטורי של אווה" אליאב בטיטו, ראש מטה ההסברה האזרחי, אמר כי "בשואה לא היו רשתות חברתיות, ואילו הזוועות מה-7 באוקטובר תועדו ושודרו בלייב לעיני כל. יחד יצרנו מסמך תיעודי היסטורי שממחיש את ממדי האסון. דווקא בימים אלה, שבהם אנחנו עדים להכחשת אירועי ה-7 באוקטובר ומעשי האונס והזוועות שאירעו, עלינו לשתף לעולם ולהזכיר להם מה באמת קרה". הוא ציין כי "מיד עם תחילת העבודה היה ברור לנו שעל אף הדמיון לסטורי של אווה, מדובר כאן בפרויקט שונה לחלוטין. עם זאת, המטרה שלנו היא לשחזר את ההצלחה של הקמפיין ההוא ולהגיע לצעירים דרך הפלטפורמה שבה הם נמצאים". סיפור אימה של חג. צילום: מתוך הקמפיין Holiday Horror Story "לאורך יותר מדי שנים פעלנו בחזית ההסברה מול הקהל הצעיר כפי שפעלנו מול הקהל הבוגר, אבל זה לא עובד. אנחנו חייבים להפנים שברחבי העולם הצעירים נחשפים לתוכן לא מבוקר, שכולל פייק ניוז, ולכן קיים קושי אמיתי בקידום הנרטיב הישראלי. הדרך הטובה ביותר להגיע לבני הנוער היא באמצעות השפה שהם מדברים והרשתות שבהן הם משתמשים", הוסיף בטיטו. לדברי ויזנטל, שנבחר לנהל את הפרויקט מטעם המטה, "אנחנו עובדים על הפרויקט הזה כבר כמה חודשים. מיד כשהמטה פנה אליי – התגייסתי לנושא. האתגר הגדול ביותר שניצב בפנינו לאורך כל הדרך עסק בשאלה כיצד ניתן להגיע לאותם הצעירים בארצות הברית, שלא מבינים מה קורה כאן. בעבודת תחקיר מקיפה וממוקדת, אספנו אינספור חומרים ותיעודים, ויצרנו מהם עלילת אינסטגרם ייחודית, שמשקפת את אירועי אותו היום". במטה ההסברה האזרחי מעוניינים, כאמור, לשחזר את ההצלחה של הסטורי של אווה. יש להם משימה קשה, שכן סדרת הסטוריז ההיא הגיעה ל-300 מיליון צפיות. כדי שהם יצליחו בה, אנשי המטה קוראים לציבור הרחב לעקוב אחרי עמוד האינסטגרם הייעודי לקראת מועד העלייה לאוויר – כאמור, מחרתיים – ולשתף אותו עם חברים מהעולם. הסרטונים יפורסמו באינסטגרם ובטיקטוק תחת holiday.horror.story@. לעמוד הפרויקט באינסטגרם לחצו כאן.

הסטארט-אפ הישראלי אואזיס סקיוריטי (Oasis Security) – שפיתח פלטפורמת הגנת סייבר למיפוי, ניהול ואבטחת Non-human identities (זהויות לא אנושיות) בארגונים – הודיע אתמול (ב') על מינויו של אמיר שקד לסמנכ"ל מחקר ופיתוח ושל עידו גפן לסמנכ"ל מוצר ו-Customer Success.  גפן מגיע לאואזיס לאחר ששימש כ-VP of Product באורקה סקיוריטי (Orca Security), המפתחת פתרון לאבטחת הענן. גפן היה אחראי לשורת הצלחות של החברה, ביניהן בחירת אורקה לשותפת אבטחה עולמית של AWS. לפני כן, היה מהצוות המייסד של חברת CyberMDX, שנמכרה ב-2022 לפורסקאוט (Forescout), והתמחתה באבטחת סייבר לארגוני בריאות. גפן היה סמנכ"ל המוצר של החברה ולאחר מכן הוביל את תחום ה-Customer Success & Support. לגפן ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום הסייבר, בין היתר במסגרת שירותו במשרד ראש הממשלה, במהלכו זכה בפרס ראש הממשלה על הישג מודיעיני מבצעי.  שקד, סמנכ"ל מחקר ופיתוח, המצטרף לחברה עם יותר מ-20 שנות ניסיון בתחום הסייבר, יבנה ויוביל את מחלקת המחקר ופיתוח של אואזיס, שמתרחבת באופן משמעותי בימים אלו. בתפקידו האחרון שימש שקד כ-SVP Engineering ב-Human Security, לאחר שהתמזגה עם פרימטר איקס (PerimeterX), הישראלית. שקד הקים את מחלקת המחקר והפיתוח של פרימטר איקס, שהמוצר שלה נחשב למוביל ביותר בעולם בתחום ה-Bot Mitigation. במסגרת תפקידו, הוביל את בניית פלטפורמת הגנת הסייבר המודרנית של החברה, איחוד קבוצות המחקר והפיתוח של שתי החברות, איחוד תשתיות מוצרי החברות השונות, ועוד. לפני כן, במסגרת מסלול אר"מ, אמיר שירת במצטבר 15 שנים ביחידת 8200 ובמשרד ראש הממשלה. מייסדי הסטארט-אפ הישראלי אואזיס סקיוריטי. מימין לשמאל: דני בריקמן, מנכ"ל החברה ועמית צימרמן, סמנכ"ל המוצר שלה. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: בן יצחקי "הניסיון המשותף והרקע המגוון יעניקו לחברה ערך ייחודי" אואזיס הוקמה ב-2022 על ידי דני בריקמן, מנכ"ל החברה, ועמית צימרמן, ה-CPO, ונחשפה לאחרונה עם גיוס בשווי 40 מיליון דולר. הפלטפורמה של אואזיס, לדבריה, פותרת את בעיית ניהול ואבטחת ה-Non-human identities, באמצעות מיפוי כלל הזהויות ברשת הארגונית, סיווג הרשאות הגישה של הזהויות, זיהוי חולשות ופערי אבטחה פוטנציאליים ויצירת תעדוף לטיפול בזהויות חשודות ובזהויות היוצרות פערי אבטחה על בסיס מודל הערכת סיכונים ייחודי. הפלטפורמה – המקצרת באופן משמעותי, כך לדברי החברה, את הזמן בין זיהוי החולשות ופערי האבטחה ופתירתם – מצמצמת את מרחב הסיכון לפריצות, פועלת באופן אוטומטי ופשוטה להטמעה על גבי כל תשתית. החברה מעסיקה כיום כ-50 עובדים בישראל ובמספר מוקדים בארה"ב וממשיכה לצמוח בקצב מהיר, עם גידול משמעותי בלקוחות ובהכנסות, לצד הגדלת הצוות.  עמית צימרמן, מייסד-שותף ו-CTO באואזיס: "אנחנו שמחים על הצטרפותם של אמיר שקד ועידו גפן לצוות המנצח של אואזיס, מהלך זה יתמוך בתהליך צמיחת החברה המהיר, לצד ביסוס המחלקות שהשניים יובילו. יחד עם הצוות הקיים, גפן ושקד יפעלו להמשך פיתוח ועיצוב הפלטפורמה של אואזיס, על מנת להמשיך להקנות ללקוחותינו ערך מהותי. הניסיון המשותף והרקע המגוון ממנו השניים מגיעים יעניקו לחברה ערך ייחודי שימשיך לבדל אותה בשוק הזהויות".

מאת: הילל יוסף "האתגרים של כל מנמ"ר.ית בכל מגזר פעילות, דומים: עליהם.ן להיענות לדרישות העסקיות של הארגון. אלא שככל שהארגון גדל, היקף התהליכים מתרחב, ומתחיל להצטבר מידע רב מאזורי תפעול רבים, למשל, מידע אודות הלקוח, מידע שיווקי, מידע על עסקאות שהוא ערך בעבר, ומידע אודות שביעות רצון הלקוח והקשר שלו עם אנשי השירות. כלל הנתונים הללו בארגון מנוהלים בצורות שונות ומגוונות, והאתגר הוא לקחת את כלל חלקי המידע, לעשות להם אגרגציה, לשומרם במקום אחד ואז – לנתח ולהפיק מהם תובנות, כדי לייצר תהליכים אחידים. היעד, בסופו של דבר, הוא שכלל היחידות העסקיות בארגון ידברו באותה שפה, עם אמת ארגונית אחת – ופה אנו נכנסים לתמונה", כך אמרה נגה שרייר, שותפה מייסדת בחברת פיירברי (Fireberry – לשעבר Powerlink). שרייר הגיעה מרקע של ניהול מוצר, והיא נמצאת בחברה מעל 10 שנים. פיירברי לא ערכה סבבי גיוס כספים והיא פועלת על בסיס הרווחים אותם היא הניבה. היא מונה כ-50 עובדים ולה יש יותר מ-2,500 לקוחות ארגוניים ויותר מ-10,000 משתמשים, אותם מערכת ה-CRM שלה משרתת מדי יום. על לקוחותיה נמנים ארקיע, דן, אוניברסיטת רייכמן, מכללת רידמן, רונית רפאל, רימקס, שופרסל, ויסוצקי, איל מקיאג', Be The Bank, שלמה סיקסט ואחרים. בימים אלה פיירברי יוצאת לשוק הבינלאומי, תוך מיקוד בשוק בארה"ב. מידע מאוגד מכל קצוות הארגון. מערכת ה-CRM של פיירברי. צילום: לכידת מסך להבין מה הארגון צריך – בכל המחלקות לדברי שרייר, "המשימה החשובה ביותר של אנשי ה-IT בארגון היא להבין מה הארגון צריך – בכל המחלקות, בכל ההיררכיות והתפקידים, על מנת לייצר תמונה אחידה שתענה לצורך זה".  "פעמים רבות", סיפרה, "אנו פוגשים ארגונים, אשר רוצים להטמיע את המערכת שלנו, אולם הם עדיין לא הספיקו לסיים את המיפוי של התהליכים ואין להם תמונה מלאה אודות דרכי הפעולה והשיטות לאורן הארגון עובד. לכן כל ארגון נדרש לאפיין בשלב הראשון את כלל התהליכים המתרחשים בו – מהו המצב הקיים, היכן המידע מצוי, כיצד המערכות 'מדברות' זו עם זו". שרייר הסבירה: "אנו מציעים פתרונות לשני סוגי ארגונים: ארגונים בצמיחה – אשר נמצאים לפני הקפיצה הגדולה שלהם – או ארגונים המחפשים דרכים למקסם ולייעל תהליכים קיימים בהשקעה סבירה. בסיטואציה שבה חברות נדרשות לייעל תהליכים קיימים ולשמור על רווחיות, לאור מצב השוק מאז פרוץ המלחמה, פיירברי יודעת להשתנות, להתאים לצרכים משתנים ולשפר תהליכים קיימים".  לדברי שרייר, "השוק נחלק לשלושה חלקים: ארגוני אנטרפרייז, עסקים קטנים, וארגונים בגודל בינוני. הפתרונות אותם השוק מציע לארגוני אנטרפרייז הם חזקים, מורכבים ודורשים השקעה ניכרת ויקרה במשאבים. מנגד, ארגונים קטנים מטמיעים פתרונות מוכנים מהמדף, כי אין להם את הכאבים של הטיפול בהררי הנתונים. אנו ב-פיירברי מסייעים לקבוצת הארגונים שב'אמצע הדרך', על מנת שהם יוכלו לעשות הרחבה מעסק בגודל בינוני המצוי בצמיחה – לכדי ארגון גדול ומשמעותי". "ממטבים את העבודה, עם כלי מיכון והמלצה" לפי שרייר, "אנו עונים על כמה שכבות של צורך. הראשונה, אגרגציה של המידע: אנו בונים עבור הלקוח הארגוני מקור אחד של אמת, תוך שאנו 'מושכים' את כל המידע ממערכות אחרות. זאת, על מנת להציג תמונה מלאה של 360 מעלות, אודות הלקוח. בפעם השנייה, אנו עורכים יכולת חקירה מעמיקה ("דריל דאון"), על כל לקוח – מה הוא עשה, מתי הוא התעניין ומה הוא רכש, אילו חומרים שיווקיים נשלחו לו. באמצעות בנייה של תמונה מרוכזת שכזו, ניתן להפיק תובנות על כל חלק בארגון". "הצורך השלישי", הסבירה, "הוא ביכולת שלנו לייצר על כל שכבת מידע שכזו ניתוחים, כולל לוחות מחוונים (דשבורדים) יכולות בקרה ומעקב, עם הפקה של תובנות עמוקות".  "אנו לוקחים את תמונת המצב של תהליכי הארגון", ציינה שרייר, "וממטבים את העבודה, עם כלי מיכון והמלצה – אילו פעולות תפעוליות ניתן למכן, אילו תהליכים ניתן לייעל". "אנחנו נמצאים היום בנקודת זמן מאד מעניינת ובמיקום ייחודי עם מענה של CRM לארגונים הנמצאים בשלבי צמיחה או ארגונים המחפשים להתייעל – אולם כאלה אשר אין להם את המשאבים הכספיים הנדרשים לטובת הטרנספורמציה הדיגיטלית", סיכמה שרייר. "יש לנו את היכולת להכניס מוצר טכנולוגי ולערוך שינוי ארגוני, תוך התאמה אישית, עלויות סבירות וקיצור זמני הטמעה בתהליך מהיר. כך, אנו מאפשרים לארגונים לערוך מסע לקוח מאוחד, Unified Customer Journey". לפרטים נוספים על הפתרון של פיירברי, ולהרשמה – היכנסו לאתר החברה

סלקום מסכמת את 2023 ואת הרבעון האחרון שלה עם עלייה בהכנסות. לעומת זאת, הרווח הנקי רשם ירידה ברבעון ועלייה בשנה כולה. הנתונים הם חלק מהדו"חות הכספיים של החברה, שפורסמו היום (ג'). כמו החברות האחרות בתחום, אחד מתחומי הפעילות הבולטים והצומחים של סלקום הוא הסיבים האופטיים. מספר מנויי הסיבים האופטיים של החברה גדל אשתקד ב-71 אלף ל-259 אלף. נכון להיום, כ-75% מלקוחות האינטרנט של סלקום מחוברים לתשתית הסיבים שלה. מדובר בשיעור נמוך מזה של פרטנר, שפרסמה את התוצאות שלה אתמול: מספר מנויי הסיבים האופטיים של המתחרה גדל ב-2022 ב-82 אלף ואחוז הלקוחות המחוברים לתשתית הסיבים שלה הוא 84%. בסלקום מכתירים את הנתונים הכספיים השנתיים שלה כ-"תוצאות שיא". ההכנסות השנתיות של החברה גדלו ב-2% ל-4.4 מיליארד שקלים והרווח הנקי שלה – ב-8% ל-169 מיליון (בנטרול הוצאות חד פעמיות בסך של 35 מיליון לתביעות משפטיות). חלוקה לסעיפים מראה כי היא רשמה גידול בהכנסות השירותים הן במגזר הנייד – של 65 מיליון שקלים ל-1.59 מיליארד, והן במגזר הנייח – של 89 מיליון שקלים ל-1.38 מיליארד. לעומת זאת, ההכנסות השנתיות מציוד קצה ירדו ב-1% ל-1.18 מיליארד שקלים. הרווח התפעולי גדל ב-3% ל-368 מיליון שקלים. סלקום רשמה במהלך השנה עלייה קטנה יחסית – של 6,000 מנויים – במספר המנויים של סלקום TV, ל-263 אלף, וגידול של 27 אלף במספר מנויי האינטרנט ל-350 אלף. תזרים המזומנים החופשי עמד בתום השנה על 272 מיליון שקלים. מדובר בגידול של 18% לעומת 2022, שבחברה משייכים אותו בין היתר לשיפור הפעילות השוטפת שלה. נתוני הרבעון הרביעי כאמור, הרבעון הרביעי של סלקום התאפיין בעלייה בהכנסות, אבל גם בירידה חדה ברווח הנקי. הכנסות החברה עלו ברבעון ב-6% ל-1.12 מיליארד שקלים והרווח הנקי שלה צנח ב-33% ל-33 מיליון. בסלקום מנמקים את הירידה ברווח הנקי בהשפעות המלחמה, ובפגיעה בהכנסות החברה משירותי הנדידה ומשירותי הסלולר בתשלום מראש (פרי-פייד). סלקום מציינת את הסיבות הללו גם כגורמים שהביאו לירידה ברווח התפעולי הרבעוני שלה – במקרה זה מדובר בקיטון של 16% ל-80 מיליון. המנכ"ל, דניאל ספיר, אמר כי "סלקום מציגה היום תוצאות מצוינות ל-2023, המשקפות צמיחה מרשימה ואיתנות בכל הפרמטרים המרכזיים, למרות השפעות המלחמה". "עם פרוץ המלחמה, סלקום, כחברה חיונית בשעת חירום, התגייסה על מנת להעניק שירות ללקוחות שלה מהמגזרים העסקי והפרטי כאחד, ולאפשר המשך רציפות תקשורתית בכל רחבי ישראל. אנחנו מתחילים לראות התאוששות במגזרים המושפעים, ומקווים שמגמה זו תמשיך לרבעון הבא. אנחנו, בסלקום, ממשיכים להיות מגויסים לסיוע לכלל לקוחותינו ומייחלים לשובם של כלל החטופים, הנעדרים והחיילים שנמצאים בשטח בשלום לביתם", ציין.

בתפנית מפתיעה של האירועים, נשיא ארה"ב לשעבר, והמתמודד הרפובליקני בבחירות 2024, דונלד טראמפ, כבר לא נגד טיקטוק (TikTok), או לכל הפחות אפשר לומר שיש לו שנאה חדשה/ישנה אחרת. טראמפ, שביקר בימי כהונתו את טיקטוק קשות וביקש להחרים אותה בארה"ב ולאסור על האמריקנים לעשות בה שימוש, הפך כעת את עמדתו ועכשיו הוא מתנגד לחרם שכזה. הסיבה שנתן הנשיא לשעבר לשינוי הגישה היא חשש שהיעדרה של הרשת החברתית הצעירה ומבוססת הסרטונים הקצרצרים יועיל לפייסבוק – הרשת החברתית שבבעלות מטא – שטראמפ הגדיר כעת כ"אויבת העם". חששות העבר של טראמפ מפני טיקטוק נבעו מכך שהיא מקושרת לסין. הפלטפורמה הפופולרית, כידוע, נמצאת בידי חברת בייטדאנס (ByteDance) הסינית, ולדעת טראמפ מצב זה היווה איום על הביטחון הלאומי. עם זאת, למרות חששות אלה וטענות חוזרות ונשנות של ממשל טראמפ בעבר על ריגול שמבצעת טיקטוק לטובת הסינים והמפלגה הקומוניסטית, החרם על טיקטוק לא התממש במהלך כהונתו של טראמפ, על אף שלרגע נראה היה כי פתרון של מכירתה לחברה אמריקנית (שמה של אורקל עלה בעיקר בנידון) הוא שיקרום עור וגידים – אבל גם זה לא קרה. trump isn't worried about the dominance of facebook, which is far less censorious than tiktok and overwhelmingly conservative. he's worried about billionaire GOP donor jeff yass, who owns a $21 billion stake in tiktok and just met with trump last week for… reasons, I guess. pic.twitter.com/QFwG6tc7m1 — Mike Solana (@micsolana) March 8, 2024 פייסבוק האמריקנית היא "אויבת העם" אלא שכעת הופתעה התקשורת לגלות ש-טראמפ אימץ גישה חדשה, ולדבריו, חרם על טיקטוק בארצו ישפיע לרעה על המשתמשים הצעירים הרבים שאוהבים את הפלטפורמה, עניין שבעבר התעלם ממנו לחלוטין – ובמקביל שמצב שכזה עלול, לדעתו, לשפר את הצמיחה של פייסבוק. "הדבר שאני לא אוהב הוא שבלי טיקטוק, אתה יכול להגדיל את פייסבוק, ואני מחשיב את פייסבוק כאויבת העם, יחד עם הרבה מהתקשורת", אמר טראמפ ל-CNBC השבוע (ב'). "אני חושב שפייסבוק הייתה מאוד לא ישרה. אני חושב שפייסבוק עשתה רע מאוד למדינה שלנו, במיוחד כשזה מגיע לבחירות", הצהיר טראמפ בראיון.  פרשת קיימברידג' אנליטיקה – אחת מנקודות השפל בהיסטוריה של פייסבוק. צילום: BigStock הצהרה זו מעניינת במיוחד, משום שבמהלך קמפיין הבחירות לנשיאות של 2016, כידוע, שיתפה פייסבוק פעולה עם חברת המחקר הפוליטית קיימברידג' אנליטיקה, אליה העבירה מידע פסיכולוגי רגיש של כמה עשרות מיליוני משתמשים שלה, בלי ידיעתם. המידע הזה, שנקצר באמצעות סקר פסיכולוגי שהופץ בפייסבוק, סופק בזמנו לקמפיין טראמפ והמטה עשה בו שימוש לצורך טרגוט פרסום לבוחרים פוטנציאליים, בהתייחס לעדותם אודות פחדים ומניעים פסיכולוגים אחרים המניעים את בחירותיהם. שערוריית קיימברידג' אנליטיקה טלטלה את המדיה החברתית ואת העולם בכלל, אך במקביל אליה נחשף גם שהרוסים השתמשו בפייסבוק כדי לערוך בה מסעות הנדסה חברתית מתוכניים ומאסיביים, שככל הנראה כוונו לקידום בחירת טראמפ ולחיזוק הרפובליקנים בארה"ב. יצוין כי ב-2021, אחרי הפסדו של טראמפ לג'ו ביידן, פייסבוק הטילה חרם בן שנתיים על טראמפ בעקבות המהומות שביצעו אוהדיו בגבעת הקפיטול ב-6 בינואר. בתתחילה הייתה חשיבה על חסימה לצמיתות של טראמפ – משום הסברה שהפיץ דרך חשבונות המדיה החברתית שלו פייק ניוז אודות הפסדו בבחירות והלהיט את תומכיו לאלימות – אך לבסוף מטא החזירה את חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם של טראמפ בפברואר 2023. מטא לא הגיבה לדברי טראמפ. ליבו של טראמפ עם הילדים: "ישתגעו" בלי טיקטוק  בראיון שהעניק ל-CNBC השבוע טראמפ גם הצהיר: "יש הרבה אנשים ב-טיקטוק שאוהבים את זה. יש הרבה ילדים צעירים ב-טיקטוק שישתגעו בלעדיה". שינוי זה בעמדתו של טראמפ, שבעבר לא ממש גילה אמפתיה כלפי 150 משתמשי הפלטפורמה האמריקנים שנלחצו מאיומי החסימה במדינה, מגיע דווקא בזמן שממשל ביידן שוקל חקיקה שיכולה לאכוף חרם על הפלטפורמה החברתית בארה"ב. לביידן וממשלו מאבקי סחר מועצמים מול סין, והצעת החוק, אם תתקבל, תחייב את בייטדאנס למכור את האפליקציה. מאידך, כישלון שלה לעשות זאת תוך שישה חודשים עלול לגרום לכך ש-טיקטוק תסולק מחנויות האפליקציות ושירותי אירוח האתרים בארה"ב, ולמעשה תחסם לגישת משתמשים מקומיים. טיקטוק כבר מתחה ביקורת על הצעת החוק של הממשל הנוכחי וטענה שהיא נועדה למעשה להרחיק את הפלטפורמה לחלוטין מארה"ב. החברה השיקה קמפיין שקורא למשתמשים ליצור קשר עם חברי הקונגרס האמריקני ולהביע את התנגדותם למהלך המתגבש. לפי טיקטוק, חקיקה שכזו תפר את זכויות התיקון הראשון של יותר מ-150 מיליון אמריקנים, ותפגע בכחמישה מיליון עסקים קטנים המסתמכים על טיקטוק לשם צמיחה ויצירת מקומות עבודה. יצוין כי מנכ"ל טיקטוק, שו זי צ'ו, עמד בפני שימוע מפרך בן חמש שעות שהתקיים בקונגרס בשנה שעברה, שם הוא ניסה להילחם בחרם הממשמש ובא. השימוע התמקד בהשפעה הפוטנציאלית של סין על האפליקציה, בשיטות הטיפול בנתונים הנהוגות בטיקטוק ובתוכניות שלה בנוגע לטיפול אחראי בנתוני האמריקנים. בעבר חשף בכיר ב-טיקטוק כי לעובדי החברה בסין יש גישה לנתוני משתמשים אוסטרליים, אך הבטיח כי טיקטוק תדחה כל בקשה של ממשלת סין לגשת לדאטה האמריקני שבידיה.

בעדכון מדיניות חדש ומשמעותי, Airbnb, פלטפורמת ההשכרה המקוונת שבסיסה בסן פרנסיסקו, הודיעה אתמול (ב') כי היא אוסרת על בעלי דירות שימוש במצלמות אבטחה פנימיות בנכסים שלהם שהיא מציעה להשכרה, וזאת ברחבי העולם. השינוי הזה, שאמור להיכנס לתוקף עד סוף אפריל, הוא חלק מהמאמצים של Airbnb 'לפשט' את מדיניות האבטחה שלה, תוך מתן עדיפות לפרטיות. לפי החברה מדובר בהחלטה מושכלת שלוקחת בחשבון את כל הנוגעים בדבר. ג'וניפר דאונס, ראשת מדיניות הקהילה והשותפויות של Airbnb, צוטטה בהצהרה שנשלחה לתקשורת ובה אמרה: "השינויים הללו נעשו בהתייעצות עם האורחים, המארחים ומומחי הפרטיות שלנו, ואנו נמשיך לחפש (מהם – ג"פ) משוב, כדי להבטיח שמדיניותנו תעבוד עבור הקהילה הגלובלית שלנו". בעבר אפשרה Airbnb שימוש במצלמות אבטחה פנימיות באזורים משותפים בדירות המוצעות בפלטפורמה שלה – למשל במסדרונות ובחדרי השינה – וזאת כל עוד מיקומי המצלמות נחשפו בשקיפות למשתמשים. כעת, על פי המדיניות החדשה, המארחים עדיין יורשו להשתמש במצלמות פעמון הדלת ובמוניטורים המפקחים על עוצמת הרעש בדירות – המותרים רק בחללים משותפים – וזאת שוב, כל עוד מיקום ונוכחות המצלמות נחשפים וידועים ללקוחות. יצוין כי המדיניות החדשה של החברה גם אוסרת על מארחים להשתמש במצלמות חיצוניות, כדי לפקח על חללים פנימיים. Airbnb is banning indoor security cameras inside its listings. So if you list your house or condo on it, go in with the expectation that your personal items will be stolen and your property will be vandalized. As long as you're alright with that, you should be fine.#Airbnb pic.twitter.com/xzdDpGqLZr — Occam Was Right (@OccamWasRight) March 12, 2024 האורחים צולמו ללא ידיעתם מסתמן שהסיבה למהלך היא העובדה שאורחי Airbnb דיווחו בעבר כי מצאו מצלמות נסתרות בדירות ששכרו דרך הפלטפורמה, כולל בחדרי השינה שלהם, ומצלמות אלו צילמו אותם ללא ידיעתם או אישורם. "אנחנו באמת אסירי תודה על כך ש-Airbnb הקשיבה לאלה מאיתנו שדחפו וקראו להם לשים את הבטיחות והפרטיות במקום הראשון", אמר אלברט פוקס קאהן, מייסד ומנהל בכיר של פרויקט Surveillance Technology Oversight Project, ארגון פרו-פרטי, ל-WRIED. לדבריו, "המהלך רק מדגיש את העובדה שמעקב תמיד נותן כמות עצומה של כוח למי ששולט במערכת המצלמה, כאשר משתמשים בו בנכס שאתה שוכר, בין אם זה בעל בית או Airbnb, זה (המעקב באמצעות צילום הדירות – ג"פ) בשל לניצול". על אף השינוי המהותי, לפי הגרדיאן, עדכון המדיניות צפוי להשפיע רשמית על מספר קטן של מארחים יחסית, מכיוון שרוב הרישומים של Airbnb לא מדווחים שיש להם מצלמות אבטחה פנימיות. מאידך, בהחלט יתכן שמספר לא מבוטל של מארחים הסתיר את העובדה שמצלמות מותקנות בדירות. מעתה, אם מארח יתפס כמפר את המדיניות החדשה – הוא יסתכן באיבוד חשבון ה-Airbnb שלו. ההודעה כבר זכתה למגוון תגובות במדיה החברתית. היו מי ששיבחו את המהלך כצעד הכרחי להבטחת פרטיות המשתמש, אחרים העלו חששות לגבי ההשפעה לרעה שעלולה להיות לשינוי על יכולת המארחים להגן על נכסיהם. משתמש X המכונה Occam Was Right צייץ וטען: "Airbnb אוסרת על מצלמות אבטחה פנימיות בתוך הנכסים שלה. אז אם תפרטו בה (בפלטפורמה – ג"פ) את הבית או הדירה שלכם, צפו שהחפצים האישיים שלכם ייגנבו והרכוש שלכם יושחת. כל עוד אתם בסדר עם זה, אתם אמורים להיות בסדר".