יותר מחצי מיליון לקוחות של חברת פנסיה אוסטרלית לא הצליחו לגשת לחשבונותיהם במשך יותר משבוע, עקב תקלה מביכה: גוגל קלאוד (Google Cloud) מחקה בטעות את כל הנתונים של UniSuper בענן שלה, בשל מה שהיא כינתה "תצורה שגויה חסרת תקדים", "מעשה שגגה" ו"התרחשות מיוחדת במינה". UniSuper היא חברה אוסטרלית, המנהלת חשבונות פנסיה עבור 620 אלף לקוחות במדינה, בשווי של כ-125 מיליארדי דולרים. החברה פועלת כעמותה בלא כוונות רווח, ונמצאת בבעלות של 37 אוניברסיטאות במדינת האי. במשך כשבוע ננעלו החשבונות של לקוחות החברה, בלא שהם הצליחו להשיג אליהם גישה. בדיקה העלתה כי גוגל מחקה, בטעות, את כל חשבונות הלקוחות של חברת הפנסיה, כולל את הגיבויים אליהם. רק אחרי כשבוע אנשי ה-IT שלה ואנשי גוגל הצליחו לערוך שחזור של הנתונים נמחקו, שנמצאו, במקרה, על ענן ציבורי אחר – ואז הגישה לחשבונות הושבה לבעליהם. "This is an isolated, ‘one-of-a-kind occurrence’ should not have happened." 欸 這週未最恐怖的鬼故事莫非澳洲最大資產管理公司 UniSuper的 google cloud 帳號意外被清空！！☠️ ( 咦 之前是否有推友才說過這年頭出去大聲嚷嚷自己在谷哥上班很大概率會被人私底下笑死？????#戰啦幹 pic.twitter.com/Bfc5nPlciK — Jeremy Lu (@thecat) May 12, 2024 לאחר שהוברר כי אין מדובר במתקפת סייבר, וכי נתוני החברה לא נחשפו, תומס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד, ופיטר צ'ון, מנכ"ל UniSuper, הוציאו בסוף השבוע הודעה משותפת. נאמר בה כי "המחיקה נגרמה כתוצאה מרצף אירועים חסר תקדים, אשר במהלכו, תצורה שגויה הביאה למחיקת חשבון הענן של UniSuper. זהו אירוע מבודד, יחיד במינו, שמעולם לא התרחש בעבר עם אף אחד מלקוחות uןגל קלאוד. וזה לא היה צריך לקרות. גוגל קלאוד נקטה באמצעים כדי להבטיח שהאירוע לא יישנה". שני המנכ"לים התנצלו בפני הלקוחות, והוסיפו כי "המקרה גרם לתסכול ולאכזבה קיצוניים". This is something I’ve not year heard before. Australian trading service UniSuper is down for the second day because of… Google Cloud. Their outage was caused by a Google Cloud issue, as confirmed by the GC team. GC meanwhile provides no details beyond “we’re really sorry!” pic.twitter.com/i4yuoSQQuQ — Gergely Orosz (@GergelyOrosz) May 8, 2024 באירוע נוצר "מפל אסונות" הבדיקה העלתה כי התצורה השגויה השפיעה לרעה על אספקת שירותי הענן הפרטי של UniSuper והיא שהביאה למחיקת הנתונים. לחברה היו שני גיבויים בשני אזורי ענן בגוגל קלאוד. מומחים ציינו כי לרוע המזל, נוצר "מפל אסונות", כאשר מחיקת החשבונות הביאה למחיקה שלהם גם באזורי ענן אחרים ורחוקים גיאוגרפית, של גוגל קלאוד. החברה האוסטרלית העבירה כמות גדולה מעומסי העבודה שלה לענן של גוגל בשנה שעברה, לאחר שבעבר היא פיצלה את מערכי הנתונים שלה בין הענן של מיקרוסופט, Azure, ושני דטה סנטרים שלה. לדברי ניר יהושע, סמנכ"ל מחקר בחברת הסייבר סייפוקס (CyFox) – המספקת פתרונות אבטחת מידע מבוססי בינה מלאכותית: "האירוע החריג שהתרחש, מבהיר כמה חשובות ההתמחות והזהירות בניהול מערכות אבטחת מידע ותשתיות ענן. המקרה הזה מחדד את החשיבות של גיבוי נתונים במקומות מפוזרים ועם ספקים שונים, כדי להבטיח את המשך הפעילות ללא תקלות". יהושע הוסיף כי "מעבר לאירוע הספציפי הזה, חשוב להבין שאבטחת מידע בענן דורשת לא רק גיבויים – אלא גם תוכנית מקיפה לניהול סיכונים ולמניעת אירועים בלתי צפויים. מומלץ לכל חברה לבצע בדיקות חדירה והדמיות לזיהוי נקודות תורפה במערכותיה, לעבוד עם מודלים של 'מינימום הרשאות נדרשות' למניעת גישות לא מורשות, ולהקפיד על עדכון תוכנות ומערכות הגנה לאורך זמן. כמו כן, חשוב להשקיע בהכשרת עובדים להעלאת המודעות לאיומים ולגיבוש אסטרטגיות הגנה על מידע רגיש".

שירות "נתיבי זיכרון" – יישומון של משרד הביטחון לניווט ואיתור קברי חללי מערכות ישראל, שהחל כפיילוט בשנה שעברה – הורחב על ידי אגף משפחות, הנצחה ומורשת לקראת יום הזיכרון שחל היום (ב'). היישומון כולל השנה 20 בתי עלמין צבאיים, ומהיום ניתן, בהקלדת שם, לנווט לכל קברי החללים בבתי העלמין שבשירות באופן רגלי ונגיש. בנוסף, ניתן יהיה להיכנס לעמוד הזיכרון אודות החלל באתר "יזכור", לקרוא פרקי תפילה וכן להדליק נר וירטואלי לזכרו של החלל, או נר כללי לזכרם של כלל חללי מערכות ישראל. המערכת פותחה במשותף על ידי אגף התקשוב ומנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) במשרד הביטחון ואנשי טלדור מקבוצת וואן, עבור אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון. לדברי אריה מועלם, סמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון: "נתיבי זיכרון הינה מערכת לאיתור וניווט לקברי חללי מערכות ישראל בבתי הקברות הצבאיים השונים. לקראת יום הזיכרון הרחבנו את המערכת, וכעת אזרחי ישראל הפוקדים את בתי העלמין הצבאיים יוכלו לנווט אל קברי יקיריהם בקלות, תוך קריאת המידע אודותיהם באתר 'יזכור' והדלקת נר וירטואלי לזכרם ולזכר כלל חללי מערכות ישראל. ביחד נזכור את כלל חללי מערכות ישראל". מסייעת בניווט וכן מאפשרת שיתוף בתמונת המצבה לאחר הורדת האפליקציה למכשיר הנייד, יש להזין בשורת החיפוש את שם החלל ואז ניתן לנווט עד למיקום של הקבר, עם אפשרות לניווט קולי או חזותי על גבי המפה. ניתן לבחור בין הגעה רגלית או נגישה לבעלי מוגבלויות. האפליקציה מאפשרת להציג תמונה של המצבה, וכן שיתוף בלחיצת כפתור עם בני משפחה וחברים.   החל מיום הזיכרון תשפ"ד, האפליקציה פועלת בחלקות הצבאיות ובבתי העלמין קריית שאול בתל אביב, הר הרצל בירושלים, נחלת יצחק בתל אביב, חיפה, חולון, נתניה, באר שבע, ראשון לציון, קריית ענבים, נהריה, פתח תקווה, אשדוד, אשקלון, חדרה, עפולה, רחובות וכפר ורבורג. מנווטת אל קברי החללים בבתי העלמין הצבאיים. נתיבי זיכרון.לדברי עירון זדה, מנהל חטיבת פיתוח ופתרונות מגזר ציבורי, טלדור מקבוצת וואן, "האפליקציה מאפשרת לבני משפחה וחברים להגיע בצורה עצמאית ומכובדת לקברים של יקיריהם, ולהימנע מחיפוש מיותר בבית העלמין. לפיתוח המערכת שילבנו אלגוריתמיקה מבוססת GIS וטכנולוגיה מבוססת מיקום, כדי לאפשר יכולת ניווט מקבילית לאלפי משתמשים בו זמנית".  האפליקציה פועלת על אז'ור, הענן של מיקרוסופט והיא זמינה להורדה במכשירי אנדרואיד ו-iOS. בשנה שעברה משרד הביטחון השיק כפיילוט את יישומון הניווט לקברי חללי מערכות ישראל, "נתיבי זיכרון". המערכת פעלה בעשרה בתי קברות, והשנה, כאמור, הורחב השימוש בה.

לצד הלחימה בדרום ובצפון, יש עוד גזרה לצבא. שלושה מששת המנמ"רים של החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון שוחחו עם אנשים ומחשבים לרגל יום העצמאות. "בימים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר, סייענו לכוחות שירדו דרומה ונתנו להם ציוד תקשוב. יצא שבמהלך המלחמה התעצמנו במכשירים ייחודיים לאוגדה, והמלחמה 'סייעה' לנו לקצר תהליכים ולקבל מענה תקשובי משופר", כך אמרה רב סרן שירה אסולין, קשר"חית (ר"ת קצינת תקשוב חטיבתית, מנמ"רית) חטיבת עציון שבאוגדת איו"ש בפיקוד המרכז. אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון), 877, היא אוגדה מרחבית ומילואים בפיקוד המרכז של צה"ל, שהוקמה ב-1988, בעקבות פרוץ האינתיפאדה הראשונה. היא מונה שש חטיבות מרחביות: מנשה – האחראית על גזרת ג'נין וטול כרם; אפרים – האחראית על גזרות קלקיליה; שומרון – האחראית על גזרת שכם; בנימין – האחראית על גזרת רמאללה וכביש 443; יהודה – האחראית על גזרת חברון; ועציון – האחראית על גזרת בית לחם. רס"ן אסולין, בת 27 מעפולה, משרתת בחטיבה תשעה חודשים, ולפני כן הייתה קצינת אג"ם בגדוד התקשוב של אוגדה מרחבית 80 שבאילת. "בבוקר השבת הארורה", סיפרה, "הייתי בחטיבה. עם תחילת ההתרעות הקפצתי את כל פלוגת הקשר שתחתי. ישר קפצתי לשטח עם המח"ט וכשחזרנו רבים כבר הגיעו, חלקם בלא צו. כשהבנו את גודל האירוע חברנו לכוחות שירדו דרומה והעמסנו להם ציוד". "במקביל", אמרה רס"ן אסולין, "הוספנו יכולות פו"ש ושו"ב (ר"ת פיקוד ושליטה ושליטה ובקרה) שהן ייחודיות לפיקוד, עם קישוריות ושילוביות מהמח"ט ועד הלוחם שבקצה. הבאנו לסגירת מעגלים מהירה, כך שהלוחם בקצה יקבל את הנתונים הנדרשים לו בצורה מהירה". "את האמצעים החדשים שקיבלנו – במקום אלה ששונעו לעזה – הטמענו במהירות. מערכות התקשוב מאוד 'אטקרטיביות' – אי אפשר לצאת לתעסוקה בלעדיהן". "יחודיות החטיבה", ציינה, "היא שיש בה מדבר לצד הרים וערים. זה דורש מענה תקשובי מותאם – לדעת היכן הכי קשה להוציא חפ"ק, לתפעל תקשורת לוויינית, או להקים ממסרים במרחב – לכל אזור יש מענה משלו". "חטיבת עציון", הסבירה, "אחראית על מעבר רחל, דרכו עוברים פלסטינים רבים בכלל, וברמאדן בפרט – אל הר הבית. בשנה שעברה עברו דרכו יותר מ-80 אלף איש. השנה, בצל המלחמה, נערכנו לכל תרחיש קיצון. התקשוב סייע לתפעול המעברים ולבניית תשתית ICT בחדר המפקד. הבאנו יכולות שילוביות בין צה"ל, המשטרה ומשמר הגבול, מתאם הפעולות בשטחים ועוד". "בהיבט התקשורת", המשיכה וסיפרה אסולין, "אנו עושים שימוש בתקשורת לוויינית, בקשר רדיו 'רגיל' וב-RoIP". לדבריה, "למרות שהעברנו ציוד לדרום, המשכנו לתפקד כרגיל ואנשי לוט"ם סייעו לנו עם פתרונות להרחבת הקיבולת בתשתית – לטובת שינוע נתונים, כולל וידיאו ותמונות". רס"ן אסולין סיימה באומרה כי "אנו חווים כל הזמן תקיפות בסייבר, או ניסיונות לתקיפה. אנו פועלים רבות לשמור על השגרה ולהגן על היישובים במרחב – גם כשהראש והרגש מופנים דרומה". סרן צחי עבדו – קשר"ח חטיבת אפרים, וסרן אלמוג ברקוביץ' – קשר"חית חטיבת בנימין. צילום: דו"צ סרן אלמוג ברקוביץ' – קשר"חית חטיבת בנימין  סרן אלמוג ברקוביץ' משמשת כקשר"חית חטיבת בנימין. היא בת 25 ונכנסה לתפקיד באוגוסט. "כשהבנו מה קורה בשבת ה-7 לאוקטובר", אמרה, "התחלנו לגייס את כלל המילואים. הקמנו את המפקדות שלהם בגזרה ופרסנו חמ"לים יעודים לפלוגות. בנינו מענה לכוחות המבצעיים, במקביל לכך שהעמסנו ציוד תקשוב שלנו לכוחות שירדו דרומה. שדרגנו והוספנו לעצמנו יכולות וכך הגענו לרמת כשירות בלתי רגילה". לדבריה, "נתנו מענה תקשובים לכוחות שבקצה. היינו שותפים לכלל הפעילויות המבצעיות הרבות. חיברנו את החמ"ל שלנו לזה של מוקד ההתיישבות, כך שכאשר קורה אירוע, אנו מקבלים אודותיו עדכון באופן ישיר. מדובר בהיבט משמעותי מאוד, שקיבל משנה חשיבות אחרי ה-7 לאוקטובר". סרן צחי עבדו – קשר"ח חטיבת אפרים  סרן צחי עבדו, בן 25, משמש קשר"ח חטיבת אפרים. לפני כן היה מ"פ מרחב באוגדה 99 משך שנתיים והיה ממקימי גדוד התקשוב שלה. "בשבת הארורה", אמר, "הייתי בבית, קפצתי לבסיס – ומשם לבארי, שם פרסתי חפ"ק לתא"ל ברק חירם, מפקד האוגדה. ניסינו להבין את תמונת הכוחות במרחב וסייענו לו בעולמות התקשוב. נערכנו גם לגזרת הצפון וביצענו התאמות כדי להיות ורסטיליים". "התקשוב סייע לכל מאמצי הלחימה – פו"ש, שליטה בכוחות, סגירת מעגלים וקיצור זמני התקיפה, ותמרון", ציין סרן עבדו. "עבדנו באופן משולב עם חיל האוויר להעלאת מטרות עבורו. מאמץ התקשוב בלחימה הווה מכפיל כוח שתרם רבות". לפני כחודשיים הוא החל בתפקידו בחטיבת אפרים. "אני קצין המאמץ הדיגיטלי והקיברנטי של החטיבה", אמר. "עלי לייצר פתרונות ולהנגיש את כלל היכולות והמערכות ללוחמי ומפקדי החטיבה". לדבריו, "החמ"ל של הפלוגה שתחתי הוא ה'לב הפועם' שלה, עם אנשי מקצוע מגוונים, העוסקים המון במיצוי מידע וההנגשה שלו לקצה ובייצור פתרונות דיגיטל לקצה המבצעי-טקטי". "אנו בפלוגה מסייעים לחטיבה עם פיתוח לוחות מחוונים (דשבורדים), מעניקים להם יכולות AI ו-BI, כדי להפוך לחטיבה מתקדמת ולחזק את הקצה המבצעי. בין השאר אנו עושים שימוש בחיישנים, בניתוחים מעמיקים, במערכות ניטור ובקרה. אנו מסייעים לחטיבה להשתפר ולהיות חכמה יותר, על בסיס ה-ICT". "היעד של החטיבה", סיכם, "הוא להגן על 44 ישובים ותריסר חוות שבגזרה שלה. היעד שלנו הוא להוביל את תחום הדיגיטל ולגרום ללוחמים ולמפקדים להיות יותר דיגיטליים. הם צריכים להביט גם על המסכים, ולא רק בכוונות, וכך הם יבינו שהדיגיטל יכול להציל חיים".

"ה-7 באוקטובר הפתיע אותנו בפן האישי ובפן הציבורי כאחד. אם עד אותו תאריך היינו רגילים למלחמה קינטית, שנערכת בים, באוויר וביבשה, זו הפכה למלחמה הראשונה שבה אנחנו נתקלים במקביל גם באירועי סייבר – ואלה לא האירועים השוטפים, שאנחנו נתקלים בהם ביום יום. מדובר באירועים בעצימות גבוהה מאוד. בנוסף, בעוד שהמלחמה בשטח היא מול החמאס והחיזבאללה, ואין לנו לחימה ישירה מול איראן – להוציא מתקפת הטילים והכטב"מים שלהם – אנחנו, במערך הסייבר הלאומי, חריגים בנוף הזה, כי אנחנו במלחמה ישירה מול איראן כל הזמן. אנחנו מותקפים על ידי קבוצות האקרים מלב טהרן", סיפרה סיגלית סולטן, ראשת מחלקת הנחייה ותשתיות תקשוב ודיגיטל לאומיות במערך הסייבר הלאומי, בדבריה בכנס Infosec 2024. האירוע, שנערך באחרונה באולמי לאגו בראשון לציון, הוא כנס אבטחת המידע הגדול בישראל, וזו השנה ה-24 שבה הוא מפגיש את מומחי ומקצועני הענף, תחת כנפי ההפקה של אנשים ומחשבים. לדברי סולטן, "אחת התובנות העיקריות שלנו מהאירועים היא שחל חיזוק משמעותי בשיתוף הפעולה בין איראן לחיזבאללה בסייבר. הן שותפות ידועות, אבל אנחנו מרגישים חיזוק בשלוש מגמות מאוד רציניות בהיבט של לוחמת הסייבר, והראשונה היא איכות התקיפה. אם עד היום האויבים שלנו היו במצב של למידה, כשהם בוחנים המון שיטות להשגת דלף מידע, בלחימה הזו כבר היו ממש תקיפות לשיבוש והשבתה. הן גם הפכו לנקודתיות מאוד, כדי לכוון לארגונים חיוניים. מגזר הבריאות הפך ליעד שנחשב בעיני קבוצות תקיפה מדינתיות כיעד לגיטימי, וראינו את זה היטב בתקיפה האגרסיבית על בית החולים זיו, שנבלמה לפני שהצליחה לגרום לשיבוש הפעילות". הנקודה השלישית היא ניסיון פגיעה של ממש במאמץ המלחמתי של ישראל. "האיראנים מנסים לשבש כל מיני תהליכים שחיוניים למאמץ המלחמתי שלנו ומנסים לפגוע בשרשראות האספקה, כשהמטרה שלהם היא לתמוך בפלסטינים", הוסיפה. זינוק של 43% בדיווחים המאומתים למערך הסייבר סולטן ציינה כי בשנה החולפת, לא פחות מ-13,040 דיווחים התקבלו במרכז המבצעי של מערך הסייבר הלאומי ואומתו כתקיפות סייבר. מדובר בזינוק של 43% לעומת 2022. יותר משני שלישים – 68% – מההתקפות המדווחות הללו התקבלו במערך מ-7 באוקטובר ועד סוף דצמבר, וזה אומר מעל 500 פניות בכל יום. הקצב לא נרגע, ואם מנתחים את המתקפות הללו, רובן מבוצעות נגד חשבונות של משתמשים ברשתות החברתיות, כשבמקום השני נמצאים ניסיונות פישינג. "חלק ניכר מהפעילות של התוקפים ב-2023 הייתה בעולם התודעה וההשפעה", אמרה סולטן. "ראינו מתקפות מתוחכמות, שהמטרה שלהן הייתה להשיג הד ציבורי, להשפיע על דעת הקהל, לפגוע בתחושת הביטחון האישית, במטרה לערער את הביטחון של האזרחים. כמו כן, ראינו מתקפות פישינג מתוזמנות היטב, שנעשו באמצעות הנדסה חברתית, תוך שימוש במידע אישי של הנמען, על מנת להגביר את האמינות ולהניע את האזרחים לפעולה. אבל, בסופו של דבר, לא זיהינו משהו שלא היינו יכולים להתגבר עליו, וזה אומר שהמדינה הייתה מוכנה למתקפות הללו". היא סיפרה בנוסף שהעובדה שרוב התקיפות כוונו נגד אזרחים הובילה את מערך הסייבר הלאומי להשתמש בכלים החברתיים ובפרסומות כדי להעביר מסרים. "מאחר שניסו להפחיד ולהטריד את האזרחים עם כל מיני פניות, החלטנו להתמודד עם זה באמצעות פרסומות וסרטונים, כדי למנוע 'שתפת', ובכך למנוע או לצמצם את ההפחדה. מעבר לזה, בחנו במערך כל אירוע שהיינו מודעים אליו האם הוא אמיתי או לא, והוצאנו דיווחים בהתאם, כדי שאנשים לא יפחדו סתם, שהם ידעו בדיוק מה קורה", ציינה סולטן. לחזק את ההגנה מערך הסייבר הלאומי ביצע במהלך המלחמה כמה פעולות מרכזיות לחיזוק ההגנה על המשק, כאשר אחת מהן היא פעילות אקטיבית להגנה על מצלמות האבטחה הפרטיות והארגוניות – במיוחד כאלה שמכוונות ליעדים אסטרטגיים, אזורי כינוס, מתחמים ביטחוניים ועוד. "זיהינו את המצלמות הפתוחות ועשינו עבודה אחד לאחד, עם שינוי של סיסמאות וכל מה שאפשר כדי לסגור פרצות", תיארה סולטן את הפעילות. "מעבר לכך", ציינה, "ביצענו ואנחנו מבצעים הרבה שיתופי פעולה מול גופי הביטחון, היחידה להגנת הסייבר בממשלה, חברות פרטיות וגופים שונים, ויש גם הרבה חקיקות של הוראת שעה להנגשת מידע בכלל ולהנגשת מידע ביומטרי בפרט. היה צורך, לצערנו, לבצע זיהוי של כל החיילים והאזרחים שנהרגו, ובמהירות, כי ככל שחולף הזמן יכולות הזיהוי נשחקות". לסיכום, סולטן סיפקה עוד כמה מספרים: המערך זיהה ועצר אשתקד כ-780 מתקפות על חברות שרשרת אספקה וגופים שונים במשק, זיהה והוריד כ-2,500 מתקפות פישינג, ופרס כ-80 חיישנים ברחבי המדינה, בשלל ארגונים ומגזרים, שהמידע מהם מגיע למערך ומתוחקר בו. כמו כן, המרכז המבצעי של המערך, 119, פרסם כ-370 התראות למשק הישראלי ולאזרחי המדינה, ובוצעו לא מעט פעולות חוסן בסייבר בכ-150 רשויות מקומיות.

השנה יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הוא קשה מנשוא ונוכח מתמיד. למעלה מ-800 אזרחים ו-700 אנשי כוחות הביטחון נרצחו ונהרגו מאז אירועי ה-7 באוקטובר, ו-132 חטופות וחטופים, חיים או מתים, עדיין נמצאים בשבי החמאס, וכולנו מחכים לשובם המהיר הביתה. חברות היי-טק רבות ברחבי הארץ החליטו לעצור לרגע את יום העבודה, לציין את אירועי יום הזיכרון ולזכור את כל אלו שחירפו נפשם למען ישראל, ואת מי שנרצחו בפעולות האיבה. מציינים את יום הזיכרון 2024 בחברת ארטליסט. צילום: יח"צ ארטליסט חברת הקריאייטיב והטכנולוגיה ארטליסט (Artlist) מציינת השנה את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה בתערוכה מיוחדת תחת השם "Artlist Remembers Artists", לזכרם של חמישה יוצרים שאיבדו את חייהם באירועי ה-7 באוקטובר. התערוכה מציגה את סיפורם של אמיר לביא, יהב וינר, יחזקאל רזילוב, עמרי אחרק וענבר הימן, לצד יצירות אמנות שלהם, בהן ציורים, טקסטים, קטעי וידיאו ועוד. בנוסף, ייערך שיח עם שניים מעובדי החברה, נדב אלוביק ויובל סמו, שלקחו חלק בהפקת הסרט "שש וחצי", סרט תיעודי ייחודי המציג בעזרת מודלים מיניאטוריים ואנימציות עדויות של ניצולים שהותקפו באירועי ה-7 באוקטובר. 7.10.360 תאגיד השידור הישראלי, כאן וחברת ההייטק אפספלייר (AppsFlyer) השיקו מיזם חדשני ומיוחד להנצחת טבח ה-7 באוקטובר, בניהול טכני של חברת דיסקין. המיזם – שנקרא '7.10.360' – משלב טכנולוגיות חדישות, שיאפשרו חוויה מעמיקה למבקרים מתוך חיבור רגשי, הנגשת הסיפור המלא והנצחתו לדורות הבאים. המיצג יביא תיעוד מקיף ואינטראקטיבי של סיפורי הטבח וישמש בסיס ללימוד ומחקר. המוזיאון ייעשה שימוש באלפי שעות חומר גלם, בווידיאו ובאודיו, שנאספו בארכיוני התאגיד מאז פרוץ המלחמה – כתבות, סרטים, ראיונות, הסכתים ודיווחים של אנשי חטיבות התוכן השונות ב-כאן מפרוץ המלחמה. גולן יוכפז, מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי :"המוזיאון הווירטואלי, שהוקם ביוזמת כאן, הוא זיכרון חי, שיפעל להבטיח שאירועי ה-7 באוקטובר לא ישכחו ולא יוכחשו". לירון אור, ראשת תחום אחריות חברתית תאגידית וחווית עובדים בחברת אפספלייר: "כחברת טכנולוגיה ישראלית, יש לנו אחריות ומחויבות ליצור ולהביא ערך היסטורי חשוב לחברה הישראלית ולקהילה בינלאומית בכלל. זה פרויקט התיעוד השני שאנחנו מובילים, לאחר שפיתחנו אפליקציה חדשנית שמאפשרת סיור אונליין עם מדריך במוזיאון אושוויץ-בירקנאו".  מוזיאון 7.10.360 נגיש ופתוח בחינם לכולם, והכניסה אליו היא דרך הקישור הבא. המוזיאון הווירטואלי להנצחת אירועי ה-7 באוקטובר. צילום: באדיבות תאגיד השידור הישראלי כאן אופן ווב חברת אופן ווב (OpenWeb), שפיתחה טכנולוגיה לשיפור השיח ברשת, אירחה במשרדיה בתל אביב את עזרא נגר, אביו של תומר נגר ז"ל, שנפל בשבעה באוקטובר. נגר סיפר את סיפור הגבורה של בנו ושיתף בהתמודדות. בשבת השחורה תומר עלה לבדו לשמירה בבונקר בכיסופים. כשהחל ירי מאסיבי של רקטות ופצמ"רים, ובמקביל חוליות מחבלים התחילו להתקרב לבסיס, תומר העדיף להישאר בעמדתו ולהגן על חבריו, ובכך לעכב את הגעת המחבלים אליהם. הוא נלחם, סיים את התחמושת הרבה שהייתה ברשותו, ונפל בקרב בהגנה על המדינה, כמו שהאמין כל חייו. קבוצת לובינסקי קבוצת לובינסקי תערוך טקס לציון יום הזיכרון, שיכלול קטעי קריאה משולבים עם שירים, בהשתתפות עובדי החברה, ביניהם קטע קריאה שכתבה מרב סלם ממחלקת משאבי אנוש על אחיה רס"מ אלירן אברג'ל, שנפל ב-7.10 בהגנה על קיבוץ בארי. מיכאל גבאי ממוקד המכירות ישמיע שיר שכתב לזכרה של גיסתו, רווית אסייג, לוחמת ביחידה לביטחון פנים של משמר הגבול בדרום, שנפלה ב-7.10 בקרב מול מחבלים בקיבוץ יכיני. בנוסף, יוצבו במשרדי החברה נרות נשמה שנרכשו ממפעל בשדרות. ווקמי חברת ווקמי (WalkMe) מארחת בהרצאה מיוחדת את שי מאגודת קו-לבנון, חייל מילואים בחטיבת גבעתי שמשרת בתפקידים שונים מאז שגויס ליחידה מיוחדת לאיתור ופינוי אזורי קרב ב-7 באוקטובר. בהרצאה ישתף שי על החוויות האישיות, דבריו יועברו גם באמצעות הזום עבור מאות עובדי החברה הפזורים ברחבי העולם. אימפרבה חברת אימפרבה (Imperva) אירחה את אורין גנץ, אמה של עדן זכריה ז"ל, שנחטפה ונרצחה בשבי החמאס. במסגרת הרצאתה "לעוף עם כנפיים שבורות", החליטה אורין שהיא יוצאת למשימת חייה, לנצח את החושך, ושיתפה איך אפשר לקום גם מתוך האובדן הגדול ביותר, איך מתמודדים עם השכול וכמובן – איך אפשר לעוף עם כנפיים שבורות. אורין מעניקה בהרצאתה כלים להתמודדות עם אתגרי החיים ולפיתוח חוסן אישי. יחד עם זאת, בכניסה למשרדי החברה מוצבים מיצגי יום הזיכרון ומיצג חטופים להעלאת מודעות. עינת להם-ליבנת, סמנכ"לית משאבי אנוש ב-אימפרבה: "אנחנו כאן כמדי שנה לזכור ולא לשכוח. לזכור ולציין למען עצמנו ולמען הדורות הבאים, את זיכרון הנופלים ואת זיכרון הגבורה. הימים האלה קשים לכולנו במיוחד, יום הזיכרון השנה צבוע בצבע הזיכרון של השבת השחורה של השבעה באוקטובר וימי הלחימה שבאו בעקבותיה. אלה ימים של אובדן ושכול יומיומי וציפייה לשובם של ישראלים וישראליות שעדיין חטופים בעזה. השנה משפחת האבל והשכול הישראלית גדלה והלב מתקשה להכיל את האובדן". 

"כדי שההיי-טק יצליח בשנים הבאות, מדינת ישראל צריכה ממשלה שפויה, הרואה את כל צורכי המשק, החברה וכמובן גם הביטחון. ממשלה שאיכפת לה מהעם, שנקייה מכל שיקול פוליטי או סקטוריאלי ומקדמת חינוך, שוויון, מדע ופיתוח" – את הדברים החריפים האלו אמר היזם הוותיק דב מורן, ממציא הדיסק און-קי, וכיום מנהל שותף בקרן גרוב ונצ'רס. מורן השתתף באחרונה בפאנל שיזמה מערכת אנשים ומחשבים לקראת יום העצמאות ה-76, בנושא עתיד ענף ההיי-טק לשנים הבאות. "אני מסתכל על סוגיית מצב ההיי-טק ממרום 45 שנות ניסיוני בתחום היזמות, בפיתוח, בהמצאות כמו הדיסק און-קי, כיו"ר בחברות קטנות וגדולות, בהובלת קרן הון סיכון בדיפ טק, וגם אחרי הרבה פעילות בתחום החינוך", אמר מורן. "בעבר אני וראשי התעשייה ביקשנו רק דבר אחד: שהממשלה לא תתערב, וכך היה. אבל כיום, למרבה הצער המצב שונה. מה שישפיע על העתיד של הענף, בין היתר, במדיניות הממשלה בתחום החוץ והביטחון, שמובילה לסנטימנט אנטי ישראל, שמתחיל להשפיע על הענף", המשיך והרחיב מורן. מתריע על פגיעת המצב והתנהלות הממשלה בענף "מדברים הרבה על הפגנות הסטודנטים בארה"ב. זה לא רק זה. הן אינן משקפות את חומרת המצב. זה נעשה בפועל, ללא הצהרות, פשוט קורה, וזה הרבה יותר גרוע", אמר. "אנחנו הופכים להיות מדינה מצורעת וזה נובע ממדיניות החוץ והביטחון של הממשלה שלנו, שאין לנו שליטה על זה אבל היא משפיעה ישירות על הענף", הזהיר מורן. בהקשר זה סיפר מורן מקרה לדוגמה שקרה באחרונה עם אחת החברות בקרן שהוא שותף בה. "המנהלים נסעו ליפן כדי לחתום על חוזה סגור ומאושר", תיאר, "ולפתע בסוף ארוחת הערב אמר להם אחד העובדים: 'אני לא בטוח שההנהלה שלי תרצה כעת קשר עם חברה ישראלית'. זה צורב, זה פוגע בעסקים, וכמובן שזו אינה דוגמה יחידה", כל לדברי מורן. האם החלטות הממשלה פגעו בו? ההיי-טק הישראלי. צילום: מחאת ההיי-טקיסטים בניגוד להערכות שהושמעו מפי משתתפים אחרים בפאנל, מורן סבור כי תהליך השיקום של הענף יארך עוד הרבה זמן, ומי שטוען אחרת, מטעה. בתשובה לשאלה אז מה לדעתו מקבלי החלטות יכולים וצריכים לעשות כדי לצמצם נזקים ענה מורן ש-"הם קודם כל צריכים לעשות צעדים כדי לשמור על היזמים שלנו. יש תופעה מדאיגה של החמרה בתופעה של זליגת מוחות. אלו אנשים שלא מוסרים הצהרות, לא מפגינים, הם פשוט קמים ועוזבים, ומה שחמור יותר שהתנועה בכיוון ההפוך של חזרת מדענים, הולכת ומתמעטת. למדענים שלנו יש ביקוש רב בחו"ל", אמר מורן שהסביר כי "אנחנו נאבקים כדי להחזיר לפה מוחות, אבל האדמה רועדת מלמטה והם לא ישובו". "מאמין שנחזור להיות אור לגויים" בהתייחסו לסוגיית העצמאות הטכנולוגית ומעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית אמר מורן: "אנחנו בעידן תקשורת מהירה מתקדמת,המאפשרת גישה מכל מקום וכל מקום. לא חובה שיהיה פה בישראל מחשב על, כדי לבצע מחקרים ולפתח יישומים. יש מספיק פלטפורמות שניתן להתחבר אליהן. בניית מחשבים מעולם לא הייתה הצד החזק שלנו", אמר. עם זאת מורן ציין כי יש לא מעט תחומים שאנו עדיין מובילים בהם בעולם, כמו למשל סייבר, או תעשיית סטורג'. "זה קרה כי פיתחנו פה טכנולוגיות ייחודיות ולא חיפשנו את ה-Me Too", הסביר מורן. לדעת מורן החוזק הכי משמעותי שיש בישראל זה רוח היזמות. "בעיני יזמות היא בין היתר תולדה של הצורך לשרוד, תכונה שכל כך אופיינית ליהודים באלפיים שנות גלות, ואפילו לחיים שלנו כאן", אמר. לסיום הדגיש מורן שלמרות הכל חייבים להיות אופטימיים: "אין לנו ברירה אחרת. אני מאמין עוד נחזור להיות ישראל, מדינה יהודית, דמוקרטית, נאורה. אור לגויים". לפרק א' בסדרת המאמרים ליום העצמאות לפרק ב' בסדרת המאמרים