"אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את עולם התשלומים ברחבי העולם הוא מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים. אלה בוחנים את הנושא לעומק, לרבות את האתגרים שמולם הם יתמודדו – לפני שהם מקבלים החלטה אם להנפיק מטבע דיגיטלי או לא. אנחנו, בבנק ישראל, רוצים להיות בין השחקנים המובילים מבין הבנקים המרכזיים שפועלים לבנייה של אמצעי תשלום דיגיטליים. אנחנו רוצים להיות מוכנים לקראת העתיד, עם אמצעי תשלום חדש ומתקדם", כך אמר תומר מזרחי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בנק ישראל. מזרחי דיבר בכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים, PMI ישראל. האירוע נערך היום (ג'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים.יות מהתחום. הוא התקיים זו הפעם ה-28 ונשא את הכותרת "יחד מצליחים יותר". ב-"אמצעי תשלום חדש ומתקדם", מזרחי מתכוון לשקל הדיגיטלי, ששאלת הנפקתו או אי הנפקתו נמצאת על סדר היום של בנק ישראל והמערכת הפיננסית בארץ כבר כמה שנים. הבנק כבר מפעיל סביבת ניסוי של שקל דיגיטלי, ובחודש שעבר הודיע כי הוא יפתח אותה לגופים מהמגזר הפרטי, המגזר הציבורי והאקדמיה, לטובת פיתוח טכנולוגיות ואפשרויות תשלומים במטבע החדש. מדובר בשלב בתהליך שבסופו אמור בנק ישראל לקבל את ההחלטה האם להנפיק שקל דיגיטלי או לא. בניין בנק ישראל בירושלים. צילום: BigStock "למה שקל דיגיטלי?", שאל מזרחי, והשיב: "ממגוון סיבות – יש שינויים בעולם התשלומים, ועלינו להיערך לעתיד עם אמצעי תשלום דיגיטליים. כמו כן, זהו אמצעי תשלום חדש ומתקדם, ועולם שאליו נוכל להכניס גופים פיננסיים נוספים, דוגמת חברות ביטוח ופינטק – וכך נוכל להפחית את העמלות הכרוכות בתשלום". הוא ציין כי "אנחנו עורכים ניסויים רבים בתחום, תוך שיתופי פעולה עם בנקים מקבילים לנו במדינות אחרות בעולם, לבדיקת היתכנות למטבע דיגיטלי של בנק מרכזי". אתגרים בדרך אל ההחלטה על השקל הדיגיטלי "אחד האתגרים בתחום הוא ההתמודדות וההבנה מהן הדרישות העסקיות. פה, זה די מעורפל – יש לברר מי הלקוח, מה הוא רוצה, מהן הדרישות ומהם המאפיינים העסקיים – למשל, האם להגביל את היקף העסקאות או לא", אמר מזרחי. "אתגר נוסף", ציין, "הוא מתן מענה מוכלל בעולמות אבטחת הסייבר והגנת הפרטיות. הכסף כאמצעי התשלום חייב להיות מוגן". "בשלב הבא, יש לבחון מהי התשתית הטכנולוגית שתשמש אותנו ותהיה זו המתאימה ליישום שקל דיגיטלי. טרם החלטנו בנושא", הוסיף. "לאחר מכן, יש לטפל בשכבה שתיתן יכולת לפתח שירותים מתקדמים, וליצור תנאים מתי כסף יעבור מארנק לארנק". מה נעשה עד כה? מזרחי סיפר כי "יצאנו לדרך עם השלב הראשון, עם מענה לשאלה מה יהיה בעל הערך הרב ביותר. החלטנו לבנות מערכת שמאפשרת העברת כסף מארנק לארנק. הקמנו לטובת זאת תשתית בלוקצ'יין על גבי ענן Azure של מיקרוסופט". "הבנו שנוכל לקבל ערך מוסף אם נוכל ליצור מצב של DvP (ר"ת Delivery vs. Payment) – משמע, עסקאות שבהן יש אספקה תמורת תשלום. הצלחנו לתכנת וליצור מצב של 'עסקה אטומית', שבה כאשר צד אחד מעביר בעלות – הצד השני מקבל אותה. זה מביא ערך", אמר. כמו כן, מזרחי ציין ש-"במסגרת אתגר הגנת הפרטיות, רצינו להגיע למצב שבו בנק ישראל הוא לא 'האח הגדול', ומי שעושה שימוש בכלי הדיגיטלי ייהנה מאנונימיות מסוימת. בשל בעיה שיש בעולם ההצפנה, הטמענו טכנולוגיה מיוחדת, ZKP (ר"ת Zero-knowledge proof), שבה צד אחד יכול להוכיח לצד אחר שפרטי זהותו וההצהרה שלו מאומתים – ללא העברת מידע אחר נוסף. כך בנינו מעטפת פרטיות מעל העסקאות, ויש לנו יכולת גבוהה יותר לוודא שעסקאות אלה לא כרוכות במימון טרור או בהלבנת הון". "בשלב הבא", אמר, "ערכנו ניסוי בתשלומים בינלאומיים, שהם איטיים ומסורבלים. לאחר שבנינו מודל לנושא, אנחנו מסוגלים להעביר כסף בין מדינות, עם עמלות מופחתות – בתוך פחות מ-10 שניות". שכבה אחרונה שבה יטפל הפרויקט, אם יוחלט על הנפקת שקל דיגיטלי, היא שכבת API "שמספקת מערך של יכולות פונקציונליות, שיאפשרו לספקי שירותי תשלום ולספקי שירותים נוספים להתחבר למערכת ולהציע לציבור מגוון שירותים רחב וחדשני, תוך שמירה על פרטיותם ועל בטיחות ואמינות מערכת התשלום. כך ניתן יהיה לערוך פעולות נוספות בשקל הדיגיטלי", הדגיש מזרחי. לסיכום הוא אמר כי "זהו פרויקט רב שלבי, שנערך מול גורמים בינלאומיים רבים ודרישות עסקיות משתנות. אנחנו רוצים למזער כמה שיותר את מחירי הסיכון והכישלון, וללמוד עוד ועוד טכנולוגיות חדשות. כך, ניסוי השקל הדיגיטלי יכין אותנו טוב יותר לקראת העתיד".

משתמשי הדפדפן כרום של גוגל, בגרסת האנדרואיד שלו, יכולים כעת להאזין לדפים ברשת, במקום לקרוא אותם. אמנם, גם בלי גוגל, כבר ניתן לעשות זאת באתרים שונים (כולל אתר אנשים ומחשבים), שהטמיעו תוכנה מתאימה, אבל כאן מדובר בתכונה "רשמית" של החברה. גוגל משיקה אותה באופן מתגלגל, ואם היא כבר זמינה עבורכם, היא ממוקמת בתפריט הראשי של הדפדפן, מתחת לאפשרות לתרגם את האתר לשפה אחרת. התכונה החדשה. צילום: לכידת מסך לפי דף התמיכה של גוגל, התכונה החדשה, שנקראת "האזנה לדף זה", לא אמורה להיות זמינה בעברית, אלא רק בשפות העיקריות, אבל בדיקה שערכה מערכת אנשים ומחשבים העלתה שהיא דווקא מדברת עברית טוב באופן יחסי. למה רק באופן יחסי? כי יש לא מעט בעיות הגיה, כמו גם קצת אי הבנה. כך או כך, לחיצה על האפשרות הזו בעמוד האינטרנט שרוצים שהמערכת תקריא פותחת חלונית קטנה בתחתית העמוד, שמראה שתהליך ההכנה בעיצומו. לאחר זמן לא ארוך מדי, שבהחלט קשור לכמות התוכן בדף, ההקראה מתחילה, כשכברירת מחדל, המערכת מדגישה את המילים/משפטים שמוקראים למשתמש, לפי הסדר. ניתן להשהות את ההקראה וניתן גם לבטל אותה – באותה החלונית. לחיצה נוספת, בתוך החלונית, פותחת חלונית גדולה יותר, שמאפשרת בנוסף לנוע על ציר הזמן של כל ההקראה, קדימה ואחורה, כשאותו ציר זמן מראה כמה זמן תיקח ההקראה של כל הדף. כמו כן, אפשר לשנות את הקול שבו המערכת משתמשת, לבחור האם כן או לא להציג את ההדגשות, ולהגביר או להנמיך את מהירות ההקראה, כאשר הטווח נע בין חצי ממהירות רגילה ועד פי ארבעה יותר מהר. האפשרות מופיעה רק בדפים שבהם התכונה החדשה יכולה לעבוד. למשל, אם תופיע פרסומת על דף מלא, התכונה לא תוצג בתפריט. אם היא עדיין לא זמינה בכרום לאנדרואיד שלכם גם אחרי עדכון של האפליקציה, כנסו לדף הפרטים של הדפדפן, מחקו את הנתונים של האפליקציה והפעילו אותו מחדש. זה אמור לעזור.

משרד המשפטים האמריקני, בשיתוף פעולה עם ועדת הסחר הפדרלית, ה-FTC, הגישו תביעה נגד אדובי (Adobe) בגין הפרה, לכאורה, של החוק 'החזרת הביטחון לקונים באופן מקוון', חוק שמכונה ROSCA ושמטרתו להגן על רוכשים מפני הטעיות וניסיונות להוציא מהם כספים באופן לא ראוי בחנויות מקוונות. לטענת התביעה, אדובי נקטה לאורך השנים בצעדים של שימוש באותיות קטנות ובהיפר-קישורים לא בולטים כדי להסתיר מידע על עמלת סיום מוקדם של מי שמצטרף כמנוי לשירותים המקוונים שלה, כולל הסתרת עובדה על ההפרש בעלות בין מנוי חודשי אמיתי לבין מנוי שנתי שביטולו באמצע גורם לתשלום קנס יחסית גדול. Just when you trusted Adobe (lol), the DOJ and FTC sued Adobe today for "using hidden fees to trap people into paying for subscription plans" and imposed "numerous cancellation hurdles." pic.twitter.com/Ar6nLc6jnE — Rob Freund (@RobertFreundLaw) June 17, 2024 בוחרת בכוונה להציג את התשלומים למנוי אצלה באופן מבלבל בתביעה טוענים שאדובי בכוונה תחילה בוחרת להציג את התשלומים למנוי אצלה באופן מבלבל, כשהיא מציעה את המנוי השנתי כמנוי בו משלמים 60 דולר בחודש עבור גישה מלאה לאפליקציות שלה, וזאת לעומת 90 דולר של מנוי חודשי. אבל, רק במנוי במחיר הגבוה יותר אכן ניתן להפסיק את המנוי בכל חודש. במנוי הזול יותר, למרות התשלום החודשי, הלקוחות נדרשים לשלם 50% מיתרת החוזה השנתי כדי להפסיקו. בנוסף, אם משלמים עבור שנה מראש, לא מקבלים כסף בחזרה אם מבטלים לאחר תקופה של 14 יום. "התביעה טוענת כי במשך שנים אדובי הרוויחה מהעמלה הנסתרת הזו, הטעתה את הצרכנים לגבי העלויות האמיתיות של המנוי, וארבה להם עם העמלה כאשר הם מנסים לבטל, תוך שימוש בעמלה ככלי שמירת מנויים רב עוצמה. אדובי הפרה עוד יותר את ROSCA בכך שלא סיפקה לצרכנים מנגנון פשוט לביטול המנויים החוזרים והמקוונים שלהם. במקום זאת, אדובי מגינה לכאורה על הכנסות המנויים שלה על ידי סיכול ניסיונות של מנויים לבטלם, ותוך הכפפתם לתהליך ביטול מפותל ובלתי יעיל מלא בצעדים מיותרים, עיכובים, הצעות ואזהרות לא רצויות", נכתב בכתב התביעה. מדובר בתביעה ייצוגית, עבור סכום שלא הוגדר עדיין כפיצוי לצרכנים, וכן בבקשת צו מניעה קבוע נגד אדובי, כך שהיא לא תוכל להמשיך ולהשתמש, לכאורה, בעמלות נסתרות.

חברת הסטארט-אפ פיינלופ (Finaloop) – המפתחת פלטפורמת הנהלת חשבונות מבוססת בינה מלאכותית לחברות שעוסקות בסחר אלקטרוני – הודיעה היום (ג') על סבב גיוס הון A בסך כולל של 35 מיליון דולר. הגיוס בוצע בהובלת קרן לייטספיד (Lightspeed Venture Partners), ובהשתתפות המשקיעים הקיימים Accel ו-Aleph, ומביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-55 מיליון דולר. פיינלופ היא פלטפורמת הנהלת החשבונות הראשונה שפותחה כדי לענות על הצרכים הייחודיים של חברות איקומרס בארה"ב – תחום שהתנהל עד כה על ידי שילוב של תוכנות הנהלת חשבונות מיושנות עם פעולות ידניות רבות של מנהלי חשבונות ורואי חשבון. הפלטפורמה של פיינלופ, אשר נבנתה, לדבריה, על סמך ידע רב שנצבר בתחום הפיננסים והמסחר האלקטרוני, מחליפה את מגוון הפעולות שנעשו בעבר על ידי מנהלי חשבונות ב'אוטומציה אינטליגנטית'. לשם כך, המערכת עושה שימוש נרחב ומתקדם בטכנולוגיות AI ו-Machine Learning ומבצעת עבודה מקצועית מלאה, במקום זו שנעשית על ידי רואי חשבון ומנהלי חשבונות. בנוסף, המערכת מספקת נתונים ומדדים פיננסיים מלאים בזמן אמת, ללא צורך בפקודות יומן או עבודת הנהלת חשבונות ידנית, ומאפשרת דיוק בניהול ספרי החשבונות והדו"חות התקופתיים, דיווחי מס אופטימליים ותובנות פרקטיות לשיפור הניהול הפיננסי. בכך היא חוסכת ללקוחותיה משאבי כסף וזמן רבים, מסירה נקודות עיוורון פיננסי ומאפשרת להם להתמקד בפעולות להגדלת הצמיחה והרווחיות, לקבל החלטות חכמות יותר על בסיס על דאטה מלא ועדכני, ולנהל את תזרים המזומנים באופן הטוב ביותר. בלב יכולות האוטומציה של פיינלופ ניצב Ricoⓒ – מנוע הזיהוי והתאמה הפיננסי הראשון המונע על ידי בינה מלאכותית. מתוך למעלה מ-70 מיליון תנועות עסקיות, פיינלופ הצליחה לזהות, להתאים ולעבד מעל ל-94% בהצלחה באופן אוטומטי – פעולה שבעבר הייתה כולה ידנית עבור בעלי עסקים ומנהלי חשבונות. גידול של 400% במספר הלקוחות החברה הוקמה בשנת 2020 על ידי ליאורן פינצ'בסקי, בעברו שותף ב-PwC, עם התמחות בתחום המיסוי האמריקני והבינלאומי, ומרצה בתחומים אלו באוניברסיטת תל אביב. פינצ'בסקי חווה את הפער הטכנולוגי כשהקים מותג איקומרס משל עצמו, כשהתוצאה הייתה החלטות תמחור שגויות וקושי לייצר דיווח כספי אמין. בשנה האחרונה פיינלופ רשמה גידול של 400% במספר הלקוחות. החברה משרתת כיום אלפי מותגים בתחום המסחר האלקטרוני, המנהלים היקף מכירות מצרפי של 13 מיליארד דולר, בהם Heart & Soil, Duradry ,Netririon, Crossnet ו-Marcella New York. החברה מעסיקה 65 עובדים, מרביתם בתל אביב והשאר בניו יורק. כספי הגיוס ישמשו בעיקר להרחבת הפריסה בשוק ולהרחבת צוות הפיתוח הטכנולוגי, בדגש על שיפור יכולות האוטומציה, הלמידה והתובנות העסקיות של המערכת. "תעשיית האיקומרס בנויה על טכנולוגיה מתקדמת, אבל הפתרונות החשבונאיים ששימשו את החברות הפועלות בתחום נמצאים שנות אור מאחורי כל כלי אחר בארסנל שלהם", הסביר פינצ'בסקי. "אין שום סיבה שהחברות הפועלות בתחום ימשיכו להשתמש בטכנולוגיית הנהלת חשבונות שפותחה לפני עשרות שנים, ובעבודה מאומצת וידנית של מנהלי חשבונות, בעוד שאר היבטי הפעילות שלהם מתנהלים באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר שיש כיום. סבב הגיוס מגיע לאחר שהוכח ששוק האיקומרס משתוקק לפתרון טוב יותר לניהול הפעילות הפיננסית. אנחנו נרגשים לאחד כוחות עם לייטספיד, שחולקים עימנו את החזון להוביל מהפיכה בתחום הניהול הפיננסי של חברות איקומרס".

איתמר קורנפלד, המנמ"ר הוותיק של עיריית ירושלים, פרש לגמלאות לאחר 34 שנות שירות, ומייד עבר לתפקידו החדש – מנמ"ר חברת המים הגיחון. בראיון ערב פרישתו, הוא משחזר את האבולוציה של המיחשוב העירוני, מספר מדוע הוא דוגל בשיטת מיקור חוץ בניהול המחשוב ומה לדעתו צריך להיות תפקיד המנמ"ר ברשות מקומית. קורנפלד היה בשנים הראשונות פקיד גבייה ואחר כך היה ממונה על אבטחת המידע. ב-2004 מונה למנמ"ר עד לפרישתו. "הצעדנו את עיריית ירושלים לקדמת הבמה הטכנולוגית", אמר. מחליפו עדיין לא נבחר במכרז, ואין ספק שמי שיבחר יצטרך להיכנס לנעלים גדולות, עם אתגרים לא מעטים. איתמר קורנפלד, מדוע החלטת לפרוש אחרי 34 שנה? "אני פורש לאחר עשייה מאוד משמעותית, ותמיד אומרים שעדיף לפרוש בשיא. קידמתי הרבה מאוד תהליכים, שהפכו את ירושלים לאחת הערים היותר מתקדמות מבחינת IT ושירותים לתושב, והגעתי למסקנה שזו ההזדמנות שלי לסיים ולהמשיך לאתגר הבא. ואני שמח שזה עדיין בתחום המוניציפלי, אותו אני מכיר ואוהב". תחום המחשוב השתנה במשך 30 שנה. איך אתה רואה את זה? "כשהתחלתי את עבודתי היו בעירייה 500 מחשבים. כיום יש יותר מ-7,000. למעשה המשימה שלי הייתה להקים את אגף המיחשוב. אחד המהלכים שעשיתי היה מכרז מאוד מתוקשר להחלפת ספק השירות של העירייה, שבסופו זכתה מלם תים. אחרי 11 שנה עשינו שוב מכרז ונבחרה חברת נס טכנולוגיות, המשרתת אותנו עד היום".  על אילו פרויקטים מרכזיים אתה יכול להצביע? "תפישת העולם שלי היא שה-IT תפקידו לסייע לעירייה לשרת טוב יותר את התושבים, על ידי הכנסת אוטומציה לשורה של מערכות. בין היתר הובלתי את פיתוח מערכת הגבייה ויציאה מתשתיות המחשוב הישנות (M/F), פיתוח של מערכת הפיקוח עירוני, מחשוב עולמות התכנון עם GIS, מהמתקדמים בעולם". תן דוגמאות של שדרוג מערכות מידע, שנגע בנקודה של שיפור השירות לציבור "במהלך תקופתי היו שני מנופים חיצוניים שתרמו לשדרוגים טכנולוגיים משמעותיים בעירייה. אחד זה באג אלפיים, שם לא הייתה ברירה והכנסנו הרבה מאוד תשתיות מחשוב חדשות ושידרוג אינטנסיבי של מערכות. המנוף השני היה בתקופת הקורונה, שהציבה בפנינו אתגר שדרש פתרונות מיידיים, לדוגמה: איך אני ממשיך לתת שירותים לתושבים, בזמן שרוב העובדים לא יכולים להגיע לעבודה; או קידום הנושא של טפסים דיגיטליים, כחלופה לקבלת קהל פרונטלית; ועוד". בין לבין מה היו הדגשים במחשוב העירייה? "אחד הדברים ששמתי דגש עליו הוא נושא סטנדרטיזציה ואיחוד מערכות. הרעיון היה לראות איך אני יוצר מצב שהשירות אחיד כלפי האזרח, איך מחברים בין מערכות היכן שאפשר, ואילו פתרונות אפשר לייצר במקומות מורכבים. לדוגמה, מערכת הגבייה, שהיא מאוד קריטית. תחתיה יושבות מספר רב של מערכות היוצרות חיוב. תפישת העולם שלי הייתה להפריד בין המערכת הגבייה, המספקת בין היתר שירותי קופה, מסלקה ואכיפה, לבין המערכות המייצרות את החיוב שלהן. אלו תהליכים עסקיים שונים ומגוונים. לשם כך בנינו תשתית שלמה המאפשרת לייצר את החיוב במערכות השונות ולאכוף את הגבייה במערכת הגבייה. פעלנו להיות יוזמים למול התושב ולא רק מגיבים. דוגמה נוספת היא מתקופת הקורונה, אז בנינו מערכת של 'מבט לתושב', שניהלה מעקב אחר צרכי התושבים ויזמה את הפעילות למולם. עוד דוגמה היא פנייה לתושבים למתן תו אזורי, אישור תושבות ועוד". רוב העובדים שלך היו במיקור חוץ. מדוע לא בנית מחלקה שלך, כמו בערים אחרות? "ליבת העיסוק של העירייה היא לא מחשבים ולא טכנולוגיה, אלא שירותים לאזרח. תפקידי, כמו תפקיד יתר מנהלי האגפים, הוא לאפשר לעירייה לתת את השירות הטוב ביותר לתושב. זה שאני אגייס עובדים, לא ישפר ולא זה מה שיעשה את המהות. חוץ מזה, תחום המחשוב הוא דינמי, הטכנולוגיה משתנה במהירות. הצורך בכוח אדם טכנולוגי משתנה – לפעמים אני צריך יותר בעולמות של ניתוח מערכות, לפעמים בעולם הפיתוח ולפעמים אתה צריך משהו שלא קיים מבין עובדי העירייה. במילים אחרות, נדרשת מידה רבה של אג'יליות, ובעבודת העירייה זה לא קיים, ולכן נעזרים בחברות חיצוניות שנמדדות על פי תפוקות". מה לדעתך נדרש ממנמ"ר ברשות מקומית? "חשוב שלמנמ"ר יהיה אומץ ניהולי, כדי לקבל החלטות לגבי תהליכים, שהם לעיתים מאוד רגישים לארגון. חשוב כמובן להתייעץ עם גורמי מקצוע, אבל בסופו של דבר אתה לבד ומגיע הרגע שאתה צריך להחליט: ללכת על טכנולוגיה מסויימת, המאלצת פיתוח מחדש של מערכות ליבה, או לשדרג מערכות ליבה, או לבחור בשדרוג תשתיות מרכזיות, שעלול להוביל להשבתת העירייה באופן מוחלט. מעבר לזה, צריך לקיים שגרת ניהול, תהליכי עבודה מסודרים, ובעיקר צריך צוות עובדים מקצועי שהולך איתך לאורך כל הדרך". האם ירושלים עיר חכמה? "בהיבט של IT כן. יש כמות גדולה מאוד של מצלמות, הן למערך הביטחון והן למרכזי השליטה של אגף התנועה. כך גם קיימים רמזורים חכמים, סנסורים שיודעים להתריע על פחי אשפה מלאים, וכן סנסורים נוספים בתחום הביטחון והמאור. לצד אלה, לעירייה אתר אינטרנט מכובד ביותר ובו אזור אישי, אפליקציה לתושבים ומערך מלא של טפסים מקוונים". איזה אתגרים אתה משאיר למנמ"ר שייבחר במקומך במכרז? "אני משאיר לו רכבת שנוסעת על הפסים בצורה טובה מאוד, עם שגרת ניהול סדורה. האתגרים שלו יהיו בעולמות הדאטה, ה-AI, ובצד האחר בקידום נושא המודרניצזיה של מערכות ישנות מול מערכות חדשות. חוץ מזה הוא ימצא עובדים נהדרים, שעושים עבודה מדהימה, עם יכולת ביטוי והגשמה, והנהלה שצמאה לחדשנות וטכנולוגיה, וגם תומכת".

מקדונלד'ס (McDonald's) קיבלה באחרונה החלטה להפסיק בסניפיה את השימוש בטכנולוגיית הזמנות קוליות המופעלות על ידי בינה מלאכותית. מאחורי הטכנולוגיה המתקדמת עומדת יבמ (IBM), שענקית המזון המהיר בישרה לה על הפסקת הפעילות לפחות לעת עתה. מקדונלד'ס פרסה בתחילה את מערכת קבלת ההזמנות האוטומטית (AOT) ביותר מ-100 ממסעדותיה, אך בחרה שלא לחדש שוב את השותפות, ולפי הדיווחים, במקום זאת היא תפנה לבחון פתרונות AI קוליים חלופיים של ספקים אחרים. המהלך המקורי הגיע לאחר שמקדונלד'ס רכשה את הסטארט-אפ הקולי בתחום הבינה המלאכותית Apprente ב-2019 ושילבה אותו ב-McD Tech Labs, יחידת מחקר טכנולוגית שנמכרה מאוחר יותר ל-יבמ ב-2021. למרות הצלחה מסוימת עם טכנולוגיית ה-AI, במיזם שנערך כבר שנתיים, החברה החליטה לכבות את מערכות ה-AOT החל מה-26 ביולי, עם תוכניות להחליף את הטכנולוגיה בפתרון חדש שייחשף עד סוף השנה. מייסון סמוט, מנהל המסעדות הראשי של מקדונלד'ס, הבהיר את הרציונל שמאחורי ההחלטה ואמר: "למרות שהיו הצלחות עד היום, אנו מרגישים שיש הזדמנות לחקור פתרונות הזמנה קולית בצורה רחבה יותר". מקדונלד'ס לא שללה את האפשרות של החזרת הזמנות AI Drive-thru (איסוף בנסיעה) בעתיד, מתוך זיהוי הפוטנציאל של פתרונות הזמנה קולית, כדי לשפר את חווית הלקוח ולפשט את התפעול עבור אנשי הצוות שלה. החברה הבהירה כי חוותה למידה רבה באמצעות השותפות שלה עם יבמ והביעה ביטחון שפתרון הזמנה קולית למשלוחים הנאספים ממכוניות יהיה חלק מהמסעדות העתידיות שלה. McDonald's is removing its AI drive-thru voice-ordering system from over 100 restaurants after its mishaps went viral pic.twitter.com/dgua7tKDe2 — Suhr Majesty ™ (@ULTRA_MAJESTY) June 18, 2024 מקדונלד'ס חשפה במקביל שותפות AI עם גוגל קלאוד בתגובה להחלטת מקדונלד'ס, דובר יבמ הודה בסיום השותפות הנוכחית, אך הבהיר כי יבמ נותרה שותפה מהימנה, וכי מקדונלד'ס עדיין תשתמש ברבים מהמוצרים שלה ברחבי המערכת הגלובלית שלה. עם זאת, עושה רושם שהפסקת הזמנות הבינה המלאכותית במשלוחי הדרייב אין במקדונלד'ס לא נולדה בוואקום. לפי דיווחים היא מגיעה לאחר שסיפורים על מקרים של הזמנות שגויות שעשתה מערכת ה-AI – למשל כשתהתה מול הלקוח אם ירצה צ'יפס לצד "גלידת הבייקון" שלו – הפכו לוויראליים ברשתות החברתיות. הדיווחים הללו על כשלים טכניים העלו תהיות בדבר המוכנות הנוכחית של טכנולוגיות הבינה המלאכותית לפעולה בסביבות שנתונות תחת לחץ גבוה, כמו במקרה של משלוחי מזון מהיר שנאספים בזמן נהיגה. בנוסף, מקדונלד'ס חשפה שותפות אסטרטגית עם גוגל קלאוד (Google Cloud), המדגישה את המאמצים המתמשכים שהיא עסוקה בהם למנף טכנולוגיות AI כדי לשפר חוויות ללקוחות, צוותי מסעדות ועובדים. שיתוף הפעולה הזה נועד לחקור פתרונות הניתנים להרחבה בטווח הארוך, ועל מנת לקבל החלטות מושכלות לגבי פתרונות עתידיים להזמנות קוליות. ההחלטה להפסיק את טכנולוגיית הזמנות ה-AI הקוליות אינה מסמנת נסיגה לאחור – במקדונלד'ס פשוט רוצים להעריך ולחקור את הפתרונות היעילים ביותר לשיפור הפעולות הללו בכלל וחוויית הלקוחות שלה בפרט.

"מדינות העולם בונות תשתית לעצמאות טכנולוגית, כדי לקדם את תחום הבינה המלאכותית אצלן, וישראל משתרכת מאחור, ללא כל תוכנית ליום שאחרי", כך אמרה היום (ג') ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת. לדברי ח"כ פרקש הכהן, שהייתה בממשלה הקודמת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, "הממשלה הנוכחית מתעסקת בכל מה שלא חשוב. היא מקיימת היום בכנסת שלושה דיונים מבישים במה שלא נכון: קידום חוק הג׳ובים לרבנים, קידום חוק הפטור מגיוס וחוק פגיעה בפרטיות. אנחנו דנים היום בצורך של ישראל להתעשת בדחיפות בכל הנודע למעמדה הטכנולוגי בעולם המשתנה. זהו נושא של ביטחון לאומי, שצריך להיות מיושם בראשותו של ראש הממשלה. זה היום שאחרי". הישיבה שהתקיימה היום היא חלק מסדרת דיונים שוועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה שעוסקת בבינה מלאכותית מקיימת בנושא מקומה של מדינת ישראל במרוץ הטכנולוגי הגלובלי. הדיון התמקד בתשתיות לאומיות שנוגעות לטכנולוגיות מתקדמות כגון ביו-טכנולוגיה וביולוגיה סינתטית. ח"כ פרקש הכהן קראה לממשלה לחוקק חוקים שקובעים כי הנושאים האלה הם נושאי ביטחון לאומי, בדומה למצב בארצות הברית ובאירופה; להקים מועצה לביולוגיה סינתטית; ולהוציא לפועל תוכנית השקעות רחבה בתשתיות ובעצמאות טכנולוגית בישראל, בדומה להשקעות של המדינה באינטל – כדי שיביאו לכאן חברות רב לאומיות גם בתחומים אלה. זאת, מתוך הנחה שישראל היא אי כלכלי בהם. מימין: נתי אמסטרדם, דירקטור אזורי באנבידיה ישראל, ומייקל אייזנברג, שותף כללי בקרן הון-הסיכון אלף. צילום: נעם מושקוביץ', דוברות הכנסת "הטיפול הממשלתי בנושא הבינה המלאכותית – חובבני מאוד" דברים חריפים במיוחד השמיע מייקל אייזנברג, יזם, משקיע ואיש היי-טק ותיק, שמשמש כשותף כללי בקרן הון-הסיכון אלף. אייזנברג אמר כי "הטיפול הממשלתי בכל נושא הבינה המלאכותית הוא חובבני מאוד. יש הרבה מאוד דיונים על גבי דיונים, תוכניות מפוזרות בכל מקום – אבל אין כלל ביצוע. אי אפשר להמשיך עם החובבנות הזאת". הוא ציין שמשרד האוצר הקציב 700 מיליון שקלים להשקעה בבינה מלאכותית, ואמר ש-"זה מעט מדי ומאוחר מדי. הסכום צריך להיות שבעה מיליארד דולר". כמו כן, אייזנברג מתח ביקורת על הענן הממשלתי: "הוקצבו מיליארדים לפרויקט נימבוס, לענן, אבל לפני שמפיקים תועלת מהענן צריך שתהיה בו דאטה מסודרת. זה לא קורה כי יש בבית הזה (כוונתו לכנסת – י"ק) עובדים (ח"כים – י"ק) חובבנים, שהבינה המלאכותית נשגבת מבינתם". בדיון השתתף גם נתי אמסטרדם, דירקטור אזורי באנבידיה ישראל. לדבריו, "ישראל היא מובילת היי-טק עולמית, עם חוקרים ומדענים פורצי דרך, וכדי שהיא תמשיך להוביל גם בעידן ה-AI, צריך להקים ולהעניק לתעשייה הישראלית גישה לתשתיות מחשוב על לבינה מלאכותית – שיפתחו את ההון האנושי המקומי בכל התחומים והתעשיות, ויאפשרו לאזרחי ישראל ליהנות גם הם מהפירות של מהפכת ה-AI". אמסטרדם ציין שאנבידיה עובדת בצמוד עם סטארט-אפים ישראליים רבים, במטרה לסייע להם לפתח מהר יותר את רעיונותיהם בתחום הבינה המלאכותית. "אנחנו נוגעים במגזרים רבים, ובהם בריאות, פיננסים ואקדמיה, ובאחרונה הכרזנו על הקמת מחשב על כדי לתמוך באקו סיסטם", אמר. "חוקר שיש לו מנדט לחקור נושא מסוים לא צריך להמתין או להיאבק על גישה למשאבי המחקר. אלה צריכים להיות זמינים לו, וזה חשוב במיוחד בימים הללו".

המכללה האקדמית אשקלון השלימה פרויקט להקמת מערך גיבוי והתאוששות מאסון (DR) בענן, במטרה לאפשר רציפות עסקית והמשך לימודים במקרים של כשל או אסון. אתר ה-DR של מכללת אשקלון הוקם כענן בחוות השרתים של חברת פתרונות הענן KMT, כאשר טכנולוגיות הענן ההיברידי של נוטניקס משמשות כתשתית HCI – Hyperconverged, המאחדת את השרתים, הגיבוי והתקשורת תחת מערכת אחת אחודה. בנוסף, תפעל בענן הפרטי מערכת אקרופוליס, לניהול למעלה מ-100 השרתים הווירטואליים. הפרויקט בוצע על ידי צוות מערכות המידע של מכללת אשקלון, בסיוע מומחי נוטניקס. אתר הגיבוי של מכללת אשקלון הוקם כענן פרטי, בענן שמספקת חברת ,KMT והוא מחובר לאתר הראשי של המכללה באמצעות קו תקשורת מהיר. מטרת הפרויקט היא לייצר המשכיות עסקית, כך שהסטודנטים והמרצים ימשיכו להיות מחוברים למערכות המכללה במקרה של פגיעה בדאטה סנטר הראשי, בזכות אתר ה- DR, בו פועלות באופן מלא כל המערכות האקדמיות והתפעוליות של המכללה ומערכות ההתחברות מרחוק (VDI). הפלטפורמה של נוטניקס משמשת את מכללת אשקלון מזה מספר שנים באתר הראשי במכללה, עם מערכת HCI עליה פועלות המערכות התפעוליות במכללה וכן מערכת ה-VDI. באתר הראשי פועל פתרון האקרופוליס לניהול כ-200 שרתים וירטואליים. הפרויקט הנוכחי החל בנובמבר והסתיים במאי 2024, ועלותו מוערכת על ידי גורמים בשוק בכ-700 אלף שקלים. "בחרנו ב-נוטניקס על סמך היכרות קודמת מצויינת עם החברה ופתרונותיה" לדברי שי כהן, מנמ"ר המכללה האקדמית אשקלון, "אירועי השנה האחרונה בישראל, לצד התגברות איומי הסייבר, מחדדים עוד יותר את חשיבות הקמת אתר DR מרוחק, אשר יאפשר המשכיות עסקית כמעט מיידית במצבי משבר שונים, כגון פגיעה באתר הראשי, מתקפת סייבר או כשל טכני. בחרנו להקים את מערך ה-DR שלנו בענן הפרטי שהקמנו בחוות השרתים של חברת KMT עם פלטפורמת הענן ההיברידי של נוטניקס, הכוללת מערכת HCI ומערכת לניהול השרתים הווירטואליים". לדבריו, "באמצעות מערך ה-DR מתאפשרת רציפות באספקת שירותי המחשוב הקריטיים ורציפות לימודית במידה שיש כשל בקמפוס המכללה. הפלטפורמה של נוטניקס מהווה את תשתית אתר ה-DR, הן ליישומים התפעוליים של המכללה והן של מערכת ה-VDI, המאפשרת לאלפי המשתמשים של המכללה להתחבר מרחוק בקלות. הפלטפורמה מאפשרת לבצע רפליקציה של הנתונים באופן מהיר מאוד, ושוטף". כהן הוסיף: "במודל הענן הפרטי חיפשנו מינימום משאבי תפעול וניהול שוטף של המערכות. בחרנו ב-נוטניקס על סמך היכרות קודמת מצויינת עם החברה ופתרונותיה, הפועלים באתר הראשי שלנו. לא היינו צריכים לבצע המרות, ללמוד מערכת חדשה, וזה הכי יעיל מבחינה תפעולית. המערכות של נוטניקס מותאמות לעידן הענן, הן אינטואיטיביות, עם ביצועים ברמה גבוהה, יכולת גידול פשוט ונוח, עלויות אטרקטיביות ביחס למתחרים ועם יכולות אבטחת מידע המתאימות לסיכונים של ימינו". אור סטון, מנהלת אזורית, מגזר מסחרי ב-נוטניקס. צילום: ניב קנטור לדברי אור סטון, מנהלת אזורית, מגזר מסחרי ב-נוטניקס, "פלטפורמת הענן ההיברידי של נוטניקס היא אידיאלית והותאמה במיוחד עבור ניהול ותפעול ענן פרטי, כפי שעושה מכללת אשקלון. היא חוסכת לצוות ה-IT של המכללה משאבים רבים בניהול ותפעול בשל איחוד השרתים, האחסון והתקשורת לפלטפורמה אחת, לצד ניהול השרתים הווירטואליים. היא מספקת ביצועים גבוהים, יציבות ואבטחת מידע. אנו שמחים על המשך האמון שצוות מכללת אשקלון נותנים בפתרונות נוטניקס ואנשי הצוות שלנו".