נראה כי הרשת החברתית רדיט (Reddit) חזרה לפעול, לאחר שאלפי משתמשים דיווחו על בעיות בגישה לפלטפורמה שלה אתמול. ההודעה האחרונה של רדיט מציינת כי "תיקון יושם ואנחנו עוקבים אחר התוצאות". במהלך הלילה האחרון החלו להופיע דיווחים ברשתות החברתיות על דו"חות שגיאה בעיקר בניסיונות כניסה לאתר, כאשר השיא היה 49,000 דיווחים בשירות ניטור האינרנט Downdetector. לפנות בוקר הודיעה רדיט כי היא בודקת את הנושא, ובתגובה לפניית תחנת הטלוויזיה פוקס (FOX) הגיבה, כי "היה באג" בעדכון האחרון שהחברה עשתה. לאחר כארבע שעות הודיעה החברה כי "יש תיקון ואנחנו חוזרים לפעולה".   Monitoring: A fix has been implemented and we are monitoring the results. https://t.co/2PvzLp2CdN — Reddit Status (@redditstatus) November 21, 2024

יועמ"שים ראשיים בחברות ציבורית החברות במדד 35 בבורסה לניירות ערך בתל אביב התארחו במפגש ייחודי שערכה בורדיירקטור (Boardirector) מקבוצת אסקיולינק (SQLink). מנכ״לית החברה, נורית קנר יהב, הציגה בפני המוזמנים כלי Legal-Tech שונים שפותחו על ידי בורדיירקטור, כמענה לצורך הולך וגובר בארגונים לניהול דיגיטלי של העבודה השוטפת והתהליכים המורכבים בצורה אוטומטית ומקיפה: הנהלה ודירקטוריון, תוכניות עבודה מותאמות רגולציה, מעקב החלטות וניהול משימות, שאלונים הצהרות וסקרים לדירקטורים ונושאי משרה, ניהול אחזקות ועוד. בנוסף, היועמ״שים השתתפו בסדנה להטמעת כלי בינה מלאכותית בעבודת המחלקות המשפטיות. המפגש נערך כחלק מפעילות ה-ACC (ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים) ובהובלת חברי ועדת ההיגוי עו״ד מני נאמן – יועץ משפטי ראשי ומשנה למנכ״ל הפניקס, עו״ד לייזה חיימוביץ׳ – יועצת משפטית ראשית ב-Enlight Renewable Energy, עו״ד גלעד שפירא – יועץ משפטי ראשי ומשנה למנכ״ל הראל ביטוח ופיננסיים, ועו״ד יפעל פוגל.

הטרנספורמציה הדיגיטלית והאימוץ המהיר של טכנולוגיות מחוברות שינו באופן משמעותי את פעילות ענפי התשתיות הקריטיות והביאו עימם יתרונות עצומים, כמו ניתוח נתונים בזמן אמת, שיפור יעילות והפחתת עלויות. שינויים אלה משתקפים בתחזית הצופה כמעט 40 מיליארד חיבורי IoT ברחבי העולם עד 2029, כמעט כפול מהנתונים של היום. עם זאת, האימוץ הרחב והקישוריות המוגברת של טכנולוגיות אלה הרחיבו גם את משטח התקיפה של איומי הסייבר. במהלך שלוש השנים האחרונות, אירועי סייבר הקשורים לתשתיות קריטיות זינקו, כאשר בשנת 2023 לבדה כ-75% ממגזרי הייצור והתשתיות הקריטיות האחרות היו מטרה לתקיפות כופר. סוגיות אבטחת סייבר אלה עוררו גופים ממשלתיים ובינלאומיים לפתח ולהרחיב הנחיות רגולטוריות, שנועדו להגן על מערכות סייבר-פיזיות (CPS). אמצעים אלה, כגון NIST 1500-201, IEC-62443, הנחיות TSA והנחיית NIS2 של האיחוד האירופי, שואפים לעודד ארגוני תשתיות קריטיות לשפר את אמצעי אבטחת הסייבר התעשייתיים שלהם ואת החוסן שלהם, כדי למנוע הפרעות תפעוליות ובכך לעמוד בתקנות. "אבטחת סייבר תעשייתית מתייחסת להגנה על תשתיות קריטיות, כולל מפעלי ייצור, רשתות חשמל, מפעלים כימיים ומערכות בקרה תעשייתיות אחרות (ICS) מפני התקפות סייבר. אבטחת סייבר תעשייתית היא קריטית מכיוון שלהתקפה על תשתית קריטית יכולות להיות השלכות חמורות, כגון השבתת ייצור, נזק לרכוש, נזק סביבתי או אפילו במקרים קיצוניים, אובדן חיים" אולם למרות מאמצים רגולטוריים אלה, ברור כי ההתקדמות המהירה של קישוריות דיגיטלית עולה כיום על יכולתם של ארגונים לנהל ביעילות סיכוני מערכות סייבר-פיזיות, על רקע פעילות איומים גוברת והולכת. לכן, אבטחת סייבר תעשייתית מקיפה התפתחה מיתרון אופציונלי לדרישת חובה, המשפיעה על הביטחון הלאומי, היציבות הכלכלית וביטחון הציבור. אבטחת סייבר תעשייתית מתייחסת להגנה על תשתיות קריטיות, כולל מפעלי ייצור, רשתות חשמל, מפעלים כימיים ומערכות בקרה תעשייתיות אחרות (ICS) מפני התקפות סייבר. אבטחת סייבר תעשייתית היא קריטית מכיוון שלהתקפה על תשתית קריטית יכולות להיות השלכות חמורות, כגון השבתת ייצור, נזק לרכוש, נזק סביבתי או אפילו במקרים קיצוניים, אובדן חיים. אתגרי אבטחת הסייבר בתחום התשתיות הקריטיות פעילות גורמי איום מדינתיים: גורמי איום ברמת מדינות מגלים עניין מתמשך בפגיעה בטכנולוגיה תפעולית (OT) במערכות תשתית קריטיות. הם ידועים בפעילות האיום המתמיד המתקדם שלהם (APT), יש בידיהם משאבים והם עוסקים בפעילות סייבר זדונית מתוחכמת הממוקדת ומכוונת לחדירה ממושכת לרשת/מערכת במדינה אחרת. שימוש באבטחת IT בסביבה סייבר-פיזית:  ארגונים תעשייתיים רבים מנסים להשתמש בתשתית אבטחת ה- IT הקיימת בסביבה הסייבר-פיזית (CPS) שלהם, במטרה לחסוך ולפשט את העבודה. אולם הדבר עלול להוביל לסיכונים תפעוליים, בשל מאפיינים ייחודיים לסביבות תעשייתיות, כגון מערכות שבריריות, ארכיטקטורות ייחודיות, פרוטוקולים קנייניים ומעצורים סביבתיים ותפעוליים. לכן, פתרונות מסורתיים אינם מעשיים או יעילים באבטחת סביבות אלה. גישות מיושנות לנראות נכסים: היסטורית, הגישה הנפוצה ביותר להשגת נראות נכסי OT הייתה באמצעות גילוי פסיבי בלבד. שיטה זו דורשת חומרה, שינויי תצורה ומשאבים לפריסה, ובעוד שאלו הן בקרות בעלות ערך, הן תלויות ביישום של ספק האוטומציה, ולעתים קרובות חסרות תובנה עמוקה לגבי הסביבה הנדרשת להפחתת סיכוני סייבר. ללא נראות חזקה והתובנות הנובעות מכך, לא ניתן לפרוס ביעילות בקרות להפחתת סיכונים כגון זיהוי איומים, ניהול פגיעויות ופילוח רשת. שימוש בכלי אבטחה חד-תכליתיים: גרטנר מעריכה כי עד 2027, ל-75% מצוותי האבטחה יהיו לפחות חמישה כלים לניהול אבטחת CPS. זאת עלייה משמעותית לעומת כלי אחד או שניים בהם נעשה כיום שימוש". בנוסף להשקעה הנדרשת כדי לפרוס, לשלב ולתחזק מספר כלים, גישת המוצר הנקודתי עלולה להוביל לנקודות עיוורות של אבטחה בזירת איומים תעשייתית המתפתחת ללא הרף. כיצד מפחיתים איומים – גישה מאוחדת לאבטחת סייבר תעשייתית גישה מאוחדת לאבטחת סייבר תעשייתית מסייעת להפחתת איומים וניתן ליישמה באמצעות שיטות העבודה הבאות: הקמת מלאי נכסים מקיף ומפורט: זה הבסיס לאבטחת סייבר תעשייתית. ארגונים תעשייתיים חייבים לדעת אילו נכסים יש להם, היכן הם ממוקמים וכיצד הם פועלים. עם מלאי מפורט ומרכזי של כל הנכסים, ארגונים יכולים לזהות נכסים מיותרים, להבטיח שימוש יעיל במשאבים ולתעדף תחזוקה או שדרוגים. הטמעת אסטרטגיות לניהול חשיפה: לאחר שנקבע מלאי נכסים מפורט, הגיע הזמן לזהות ולתעדף באופן שיטתי נקודות תורפה על מנת להפחית את הסבירות לפרצת אבטחה. על-ידי טיפול יזום בחולשות במערכות קריטיות, רשתות ויישומים, הארגון יכול להפחית את הסיכון לניצול על-ידי שחקני איומים. מעבר לתהליכי עבודה מסורתיים של ניהול פגיעויות, ארגונים יכולים לעבוד בגישה דינמית וממוקדת יותר לניהול החשיפה הכוללת שלהם לסיכונים. הגנה על הרשת: לתעשיות קריטיות, כולל נפט וגז, תחבורה, מזון ומשקאות, ייצור ועוד, יש דרישות רגולטוריות ספציפיות מאוד לאבטחת רשתות OT. עם פילוח נכון של רשתות OT, ארגונים יכולים למנוע את התפשטות מתקפות הסייבר על ידי הגבלת תנועתם הרוחבית ברשת. הפרדת רשתות לקבוצות משנה קטנות, מאפשרת לנהל אותן ביתר קלות, ומאפשרת לארגונים להקצות משאבים בצורה יעילה יותר על ידי הפחתת התעבורה ושיפור ביצועי הרשת. אכיפת גישה מאובטחת: גישה מאובטחת היא חיונית בניהול תשתיות קריטיות מכיוון שהיא מאפשרת לעסקים למטב ולהרחיב את התפעול, ולשמור על יעילות. עם זאת, ארגונים רבים משתמשים בגישות מסורתיות לגישה מרחוק, כולל VPN, החושפות אותם לסיכונים ניכרים ויוצרות חוסר יעילות. ארגוני תשתית קריטית צריכים לאמץ פתרון גישת OT המרחיב בקרות גישה מבוססות אפס אמון על ידי הסרת המורכבות והמחסומים הניהוליים לגישה יעילה מרחוק לסביבות תעשייתיות. זיהוי רציף של איומים לא ידועים: חשוב שארגוני תשתית קריטית יזהו איומים ידועים ולא ידועים, כמו גם יפקחו על פעולות שינוי קריטיות ב- CPS שיכולות להשפיע על האופן שבו הם פועלים. עם מנועי איתור מרובים, ארגונים יכולים ליצור פרופיל של כל הנכסים, התקשורת והתהליכים ברשת התעשייתית שלהם. בנוסף, עם יכולות ניטור רציפות, ארגונים יכולים להבין כיצד הנכסים שלהם מתקשרים בנסיבות רגילות, ולקבל התראה על כל הפרת מדיניות.   הכותב הוא מנהל מחקר, צוות Team82, קלארוטי.

ה-"התפוצצות" של הבינה המלאכותית ממשיכה להשפיע לטובה על אחת החברות הבולטות בעולם זה, אנבידיה: הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה אמש (ד') מעלים כי היא סגרה רבעון מצוין, עם עליות בולטות בהכנסות וברווחיות. בנוסף, אנבידיה הודיעה שחלק מלקוחותיה הגדולים, כגון מיקרוסופט, אורקל ו-OpenAI, כבר החלו לקבל את שבבי הדור הבא המדוברים שלה, Blackwell. בשנה האחרונה זינק שער המניה של אנבידיה פי שלושה. תוצאות הרבעון השלישי מראות שלא בכדי: ההכנסות שלה כמעט שהוכפלו – הן צמחו ב-94% – ל-35 מיליארד דולר והרווח הנקי זינק ב-109% ל-19.3 מיליארד. הרווח התפעולי הגיע ל-21.8 מיליארד דולר, לאחר שהציג עלייה תלולה, של 110%. למרות זאת, שער המניה שלה במסחר מעבר לדלפק, לאחר פרסום התוצאות אמש, ירד ב-2%. בפילוח ההכנסות – לדוגמה, תחום הדאטה סנטרים הגיע ברבעון לשיא של 30.8 מיליארד דולר – עלייה של 17% בהשוואה לרבעון הקודם ושל 112% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. ההכנסות מתחום הגיימינג עמדו על 3.3 מיליארד דולר, לאחר שעלו ב-14% וב-15%, בהתאמה. תחזית ההכנסות של אנבידיה לרבעון הנוכחי עומדת על 37.5 מיליארד דולר, פלוס מינוס 2%. מדובר בנתון גבוה יותר מתחזית האנליסטים – 37.08 מיליארד. "הבינה המלאכותית מחוללת מהפכה בכל תעשייה" מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר כ "עידן הבינה המלאכותית נמצא בתנופה מלאה, והיא מניעה מעבר עולמי לטכנולוגיות מחשוב המבוססות על הפתרונות של אנבידיה. הביקוש ל-Hopper והציפייה לארכיטקטורת Blackwell – שכבר נמצאת בייצור מסחרי מלא – מדהימים, כאשר יצרני מודלי בסיס מגבירים את אימון המודלים (Pre Training ו-Post Training), כמו גם את פעילות ההסקה". "הבינה המלאכותית מחוללת מהפכה בכל תעשיה, ארגון ומדינה", הוסיף. "ארגונים מאמצים פתרונות Agentic AI כדי להגדיר מחדש את תהליכי העבודה. ההשקעות ברובוטים תעשייתיים הולכות וגדלות עם פריצות הדרך בבינה המלאכותית הפיזית (Physical AI), ומדינות מבינות את החשיבות של פיתוח הבינה המלאכותית ותשתיות המחשוב העצמאיות שלהן".

על רקע הנהירה ההמונית לבלוסקיי, גם ת'רדס של מטא זוכה למשתמשים חדשים שנוטשים את X – הרשת החברתית של אילון מאסק, ומיישרת קו מול המתחרה. החברה השיקה תכונה חדשה של פיד מותאם אישית, כדי לתת למשתמשים את היכולת לבנות את הפידים שלהם סביב האנשים והנושאים שהם הכי מעוניינים בהם. התכונה הפכה לזמינה ברחבי העולם ביום ג' האחרון, ימים ספורים לאחר שמארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, הודיע בשבוע שעבר ש-ת'רדס בוחנת את התכונה החדשה, והיא מאפשרת למשתמשים לחפש נושא או פרופיל כדי לצבור את הפידים שלהם, המותאמים אישית. משתמשים יכולים כעת לעבור בין פידים שונים לפי בחירה –  "בשבילך", "הבא" ופידים אישיים – על ידי החלקה למטה במסך הבית. רבים רואים בהשקת התכונה החדש כמאמץ של ת'רדס ליישר קו מול פלטפורמת המיקרובלוגינג בלוסקיי, המאפשרת למשתמשים לבנות רשימות ופידים משלהם ולהגדיר העדפות משלהם לפיקוח על התוכן. בלוסקיי חוותה החודש עלייה במספר המשתמשים, כאשר אישים וחברות בולטים מודיעים על עזיבתם את רשת המדיה החברתית X שבבעלות אילון מאסק בעקבות זכיית דונאלד טראמפ בבחירות לנשיאות. מנכ"ל בלוסקיי, ג'יי גראבר, אמר, כי כמעט מיליון משתמשים הצטרפו לרשת מדי יום בשבוע האחרון. הפלטפורמה צברה עד כה יותר מ-20.7 מיליון משתמשים, על פי נתונים סטטיסטיים שסופקו על ידי בלוסקיי. אמנם בלוסקיי צוברת תאוצה, אך עדיין יש לה דרך ארוכה לעשות עד שתגיע לרמות השימוש של מתחרותיה, כולל ת'רדס, אשר מונה יותר מ-275 מיליון משתמשים פעילים חודשיים, על פי מטא. דובר ת'רדס אישר, כי החודש (נובמבר) נרשמו יותר מ-15 מיליון משתמשים לפלטפורמה, עם כ-1 מיליון נרשמים מדי יום בשלושת החודשים האחרונים.

קבוצת חילן סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם תוצאות טובות – עליות הן בהכנסות והן ברווח הנקי; כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה היום (ה'). החברה הציגה עלייה רבעונית של 14.4% ברווח הנקי ל-49.3 מיליון שקלים וגידול רבעוני של 8.2% בהכנסות גדלו ל-694.8 מיליון. העלייה בהכנסות נבעה בעיקר מצמיחה אורגנית בפעילות העסקית של הקבוצה, וכן כתוצאה מאיחוד בפעם הראשונה של הכנסות CBS, שנרכשה בחודש מאי. השפיע לטובה עם הגידול במספר ימי העבודה לעומת הרבעון השלישי אשתקד, שכן השנה, חגי תשרי חלו ברבעון הרביעי. נתונים נוספים מעלים כי הרווח הגולמי של חילן גדל ב-9.6% ל-78.9 מיליון שקלים והרווח התפעולי צמח ב-20.1% ל-69.44 מיליון. הגידול ברווח התפעולי נבע מהעליות ברווח הגולמי ובסעיף ההכנסות האחרות. החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של השנה עם גידול של 9.3% בהכנסות ל-2.1 מיליארד שקלים, צמיחה של 17.6% ברווח התפעולי ל-226.47 מיליון ועלייה של 14.9% ברווח הנקי ל-166.3 מיליון. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות חילן הסתכם בתום הרבעון ב-1.058 מיליארד שקלים לעומת 995.6 מיליון בסוף 2023. הגידול נובע מרווחי החברה בתקופה, בקיזוז דיבידנד ששולם ועסקאות עם בעלי זכויות שלא מקנות שליטה. "המשך צמיחה אורגנית משמעותית" אבי באום, יו"ר קבוצת חילן, אמר כי "אנחנו מציגים המשך מגמת צמיחה אורגנית משמעותית גם ברבעון השלישי, וזאת חרף האתגרים של התקופה והמלחמה, שנמשכת מעל שנה. 192 עובדים, המהווים כ-4% מסך המועסקים בקבוצה, נמצאים בשירות מילואים. למרות זאת, אנחנו ממשיכים בעבודה סדירה ואיננו רואים בשלב זה פגיעה מהותית בפעילות העסקית". באום הוסיף כי "במהלך הרבעון התקשרה החברה הבת נס בהסכם לרכישת 80% מהחברות וויידאופס ויורו קלאוד – ספקיות של גוגל בתחום הענן. החברות שנרכשו ייכללו בתוצאות הכספיות של נס החל מהרבעון הנוכחי. עסקאות אלה הינן חלק ממהלך אסטרטגי של הקבוצה להרחבת הפעילות העסקית בתחומי הענן, ונמשיך לפעול למימוש הזדמנויות להרחבת הפעילות העסקית במגוון שירותים ופתרונות בישראל ובחו"ל". "במהלך התקופה הרחבנו גם את פעילות השכר שלנו בארצות הברית באמצעות רכישת CBS, שקיבלה ביטוי בתוצאות הרבעון. בכוונתנו להמשיך באסטרטגיה של צמיחה אורגנית לצד מיזוגים ורכישות גם בעתיד", סיים באום.

תא"ל (מיל') יריב ניר, לשעבר הקשר"ר (קצין קשב ותקשוב ראשי) בצה"ל, ימונה לסמנכ"ל טכנולוגיות ומערכות מידע, או המנמ"ר, במרכז הרפואי תל אביב איכילוב – כך מסר היום (ה') בית החולים. ניר יחל בתפקידו בעוד כשלושה שבועות. "סיימתי פרק מרתק בחיי בעולמות הסטארט-אפים", אמר ניר לאנשים ומחשבים. "שימשתי כסמנכ"ל תפעול ב-IQgo – חברה שפיתחה מערכת בעולם הקיימות, אולם היא נתקלה בקשיי גיוס למימון המשך דרכה ונסגרה". לדבריו, "העולם הרפואי מוכן להמשך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ואני מתרגש מהאפשרות לממש אותה בתפקידי החדש. נעצים את היכולות של הרופאים, הרופאות והצוותים הרפואיים עם טכנולוגיות מתקדמות, שישמשו אותם ככלי עזר, שיביא לשיפור ולייעול הטיפולים". ניר התגייס ב-1989 לחיל הקשר. הוא היה מ"פ בקורס קציני קשר, קצין אג"ם תקשוב בפיקוד הצפון, מפקד בקורס קציני קשר וסמג"ד קשר בפיקוד המרכז. לאחר מכן הוא שימש כמפקד גדוד קשר בפיקודי הצפון והמרכז, ובהמשך ראש ענף מבצעים באגף התקשוב, וכן מפקד קשר פיקודי (מקש"פ) בפיקוד המרכז. לפני מינויו לקשר"ר, ניר היה ראש מחלקת אג"ם באגף התקשוב. ניר החל את תפקידו כקשר"ר ב-2018, ובסיומו עזב את הצבא בדרגת תת אלוף, לאחר 33 שנות שירות. לניר תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה ותואר שני במשפטים – שניהם מאוניברסיטת בר אילן, ובנוסף, הוא היה חניך במב"ל (המכללה לביטחון לאומי). לסיום הוא אמר כי "בכוונתי לפצוח ולהעמיק את שיתופי הפעולה עם גופים נוספים – בתעשייה, באקדמיה ובממשלה, ביניהם משרד הבריאות ומערך הסייבר הלאומי. זאת, כדי לקדם את ה-IT באיכילוב, לטובת המטופלים.ות וצוותי הרפואה".

לפעמים, כך מתברר שוב שוב, פתרונות שמציעים חברות כאלו או אחרות לשוק, נולד מתוך צורך פנימי של החברה עצמה. זה נכון גם במקרה של שוק הבינה המלאכותית – ואולי אף יותר: ארגונים רוצים להפעיל את אפליקציות וכלים על סמך אגם הדאטה הכללי של כל הארגון שלהם, ולנצל אותו במלואו כדי להפיק ניתוחים וגם חיזויים, ומידע אמין ומהימן שיכול לסייע לקבל החלטות מודעות. וזה נכון גם במקרה של אודיוקודס, כפי שתיאר בעצמו מוני בולוצ'ניק, מנהל תפעול ומוצר בחברה, שעלה על בימת האירוע עתיר המשתתפים AI eGOV 2024 – העתיד של הממשל, שנערך בסוף השבוע שעבר, והסביר כיצד אפשר להמיר פגישות וידיאו ואודיו לעוד נכסי נתונים – העוצמה של הקול והבינה המלאכותית לטובת שירות ממשלתי וציבורי טוב יותר. "המערכת קיימת בגלל, בזכות בעיה משלנו שנתקלנו בה בחברה. זו חברה ציבורית גדולה עם כמעט אלף עובדים, חציים ברחבי העולם וההנהלה יושבת בארץ, אבל להנהלה שלנו הייתה בעיה – מידע לא הגיע אליה, או לפחות לא כל המידע. יש כמובן הרבה מאוד פגישות עם גורמים בכל העולם, ולא תמיד בשעה נוחה למעקב מקומי, יש הרבה פגישות בחוץ, והמידע מאותה פגישה לא מגיע והנתונים עליה לא נכנסים למערכת ואי אפשר להבין במדויק מה קרה בפגישה. ומכאן פיתחנו את המערכת, וראינו כמה היא חשובה לנו, וכי אפשר להציע אותה כפתרון תוכנה כשירות גם לגורמים חיצוניים", סיפר בולוצ'ניק. הוא הסביר, שהסיבה לך היא שאנשים אולי כותבים תקציר במחברת שלהם, או רושמים נקודות שעלו במהלך הפגישה. אבל זה אומר שאדם שלא היה בפגישה בפועל אינו יכול לדעת באמת מה קרה, כי המידע מאותה פגישה לא נשמר בדרך כלל, בטח לא במקום מרכזי, ובטח לא במלואו. "לכן מאוד קשה להוציא מידע מפגישות, אם בכלל, והמנהלים לעיתים קרובות לא באמת יכולים לדעת מה קרה בפגישה, אבל הבנו שאנחנו כן רוצים את זה, כן רוצים שהמידע הזה יהיה זמין עבורנו במיוחד עכשיו, כדי שנוכל לאמן את מערכות הבינה המלאכותית על המידע שלנו, ואנחנו כמובן רוצים שהוא יהיה שלם", הוא אמר. הוא גם הזהיר, כי מי שלא התחיל או יתחיל כבר עכשיו בכל מקרה יצטרך לעשות את זה בעתיד, "לכן הגיע הזמן להתחיל להפיק מידע מהפגישות. הרי אם מגיע דואר אנחנו קוראים, אנחנו מתייגים ושומרים, אז למה אנחנו לא עושים את זה גם עם פגישות קוליות? ההחלטה שלנו הייתה להתחיל להתייחס לפגישות כמו לדואר, להקליט אותן באופן אוטומטי, לתמלל אותן באופן אוטומטי ולשמור וכל מה שאפשר להפיק מהן – מפגישות שאנחנו משתתפים אנחנו רוצים סיכום או לקרוא תמלול, וגם עבור פגישות שלא משתתפים בהן ובכל זאת רוצים לדעת מה בדיוק קרה בהן". בולוצ'ניק ציין, כי המערכת של אודיוקודס תומכת בפגישות של טימז מבית מיקרוסופט וגם בזום, ובקרוב תצורף גם תמיכה עבור תמלול והפקת נתונים גם למיט של גוגל. "זה מקיף את כל סוגי הפגישות שלנו, וההקלטה עוברת עיבוד כפי שציינתי קודם, ויש אבטחה ושמירה הדוקה על המידע כדי שיוכל לשמש לצורך האימון הפנימי של הארגון, כדי שיהיה שימושי. זה גם כולל הקלטות קוליות שאפשר להקשיב להן שוב, וזה זמין עבור כל העובדים, שיכולים להתבסס על מידע אמיתי שכולו נגיש להם – וזה אומר שמקבלים החלטות יותר טובות והרבה יותר מהירות. "יש גם נתונים אנליטיים שמאפשר ליעל את השימוש במערכת. זו מערכת שעובדת בענן, אבל מי שצריך משהו ברשת סגורה, כשהכל מותקן באופן מקומי, גם עבורו יש לנו גם פתרון מתאים", הוא סיכם.