מאת: גיא רונן, בשיתוף פרטנר עסקים ב-7 באוקטובר 2023, כשמדינת ישראל עמדה תחת מתקפה מחרידה מהים, האוויר והפשיטה היבשתית, זירה נוספת בערה: הסייבר. קבוצת אנונימוס סודן תקפה אפליקציות מצילות חיים, כמו "צבע אדום" ו"צופר", ומערכות חיוניות כגון "כיפת ברזל" וכן אתרים של חברת חשמל ומקורות. את אתר האינטרנט של ג'רוזלם פוסט היא השביתה למשך 50 שעות. בכתב האישום שהוגש שנה לאחר מכן בקליפורניה נגד שני אחים מסודן – מייסדי "קבוצת הסייבר המסוכנת ביותר בעולם", כהגדרת משרד המשפטים האמריקני – מופיעה דרישה חסרת תקדים כענישה על פשעי סייבר בארצות-הברית: מאסר עולם. סעיפי האישום מגוללים את שיטת הפעולה שנמשכה גם עמוק לתוך המלחמה, הקריסה אתרים של מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ופגעה אף בבית חולים מרכזי בלוס אנג'לס: DDoS. מה זה DDoS? והמענה לשיטה שנמצא בארגז הכלים הישראלי מתקפת מניעת שירות מבוזרת (Distributed Denial of Service) היא אחת מפרקטיקות התקיפה הנפוצות, הזולות והפשוטות ביותר לביצוע. היא לא מצריכה פריצה מתוחכמת למערכות – כל שנדרש הוא יצירת עומס חריג על משאבי הרשת. המתקפה מדמה כניסה (Request) של מאות אלפי יוזרים בבת אחת, ובכך מקריסה את המערכות. בזמן הזה מושבת רוחב הפס של הארגון, ומשתמשים לגיטימיים – אזרחים, לקוחות ועובדים – אינם מסוגלים לתת או לקבל שירות. ההשלכות עלולות להיות הרסניות: מהפסקת זמינות והפסדי עתק, דרך פגיעה אנושה במוניטין, ועד זליגת מידע של לקוחות ומשתמשי קצה.  אנונימוס סודן היא אולי מקרה קיצון, אבל היא בהחלט לא לבד: מאז פרוץ המלחמה מזהים במערך הסייבר הלאומי עלייה חדה במתקפות נגד יעדים ישראליים במרחב הקיברנטי (Cyberspace), כאשר גולת הכותרת הייתה ונשארה שיטת ה-DDoS. אין זה פלא, כאשר תמורת 50 דולר ברשת האפלה (דארקנט) ניתן להזמין תקיפה יעילה, מבלי להותיר טביעות אצבע. בניגוד לסברה הרווחת, לא רק ארגונים גדולים נמצאים על הכוונת – דווקא SMBs, עסקים קטנים ובינוניים, עלולים לספוג "נזק אגבי" מעצם שיוכם ברשת וכתובות ה-IP שלהם. למעשה, בהיעדר משאבים וידע, דווקא עסקים מהסוג הזה צפויים לספוג את הפגיעה החמורה ביותר. אלא שכמו בעולמות הסייבר בכלל, גם בעולמות ה-DDoS יש בארגז הכלים הישראלי תשובות טובות: פתרון מקומי של חברת פלואוסק (FlowSec), שמשמש כיום ספקי אינטרנט באזורים נרחבים על פני הגלובוס, מגן על הארגון מפני מתקפת מניעת שירות מבוזרת, ומכוון גבוה – עד כדי הכחדת הפרקטיקה המזיקה הזאת. הפתרון עושה זאת דרך זיהוי התעבורה החשודה עוד ברמת הספק, הרבה לפני שהארגון ומשתמשי הקצה שלו סופגים את הפגיעה. העיקרון המנחה הוא שלספק שירותי האינטרנט (ISP) יש קיבולת כמעט בלתי מוגבלת להתמודדות עם כל עומס חריג. וכך, מרגע שמזוהה תקיפה, היא נחסמת ומנותבת הרחק מהיעד.  הגנה ברמת הספק והקהילה  "כאשר המיטיגציה (הפחתה, מיטוב והתמודדות עם האיום) נעשית ברמת הספק, הארגון כלל לא אמור להרגיש את זה", אומר דודו אהרון, סמנכ"ל מכירות ושיווק ומייסד שותף בפלואוסק – החברה שהביאה את הבשורה. "הלקוח יקבל חיווי על תקיפה שמופנית נגדו זה עתה, או שזוהתה וכבר הסתיימה, בלי שנגרמה לו כל פגיעה ברציפות התפקודית ובהמשכיות העסקית". אבל בכך לא תם העניין. כיוון שספקים רבים במדינות רבות בעולם כבר מחוברים לשירות, אהרון מדבר על מעין "חסינות עדר" שיוצרת השיטה – כאשר התעבורה החשודה נחסכת מכולם. כך שלמעשה, "לקוח הקצה שלנו לא נהנה רק מהזיהוי ברמת הספק שלו, אלא מההגנות של כלל הקהילה המקוונת", לדבריו.      בימים אלה מנגישה חברת פרטנר את השירות המתקדם ללקוחותיה העסקיים. זאת כחלק מחבילת פתרונות מתקדמים להגנה בסייבר שיראו אור ב-2025. "החלטנו להשיק את המהלך האסטרטגי שלנו בנושא אבטחת המידע במקום הכי בוער – מתקפות DDos", אומר עידן וינטפלד, מנהל הטכנולוגיות (CTO) בחטיבה העסקית של פרטנר. "הפתרון שאנחנו מיישמים הוא גיים צ'יינג'ר ביחס לאיום המרכזי הזה, הוא היברידי מבחינת מנעד הלקוחות הרלוונטיים, ואנחנו גאים בהיותו כחול-לבן".   גם אבי דבורה, סמנכ"ל חטיבת לקוחות עסקיים בפרטנר, מתייחס לבשורה החדשה: "כחברה המתפתחת על-פי דינמיות שוק הפתרונות העסקיים, וכחלק מהמחויבות ללקוחותינו להתמודד עם אתגרי אבטחת המידע המשתנים ללא הרף, אנחנו מרחיבים את סל הפתרונות שאנו מציעים ללקוחותינו, ושמחים לבשר על שיתוף הפעולה החדש עם חברת פלואוסק, חברת סייבר ישראלית כחול לבן".  הנקודה האחרונה, של פתרון כחול-לבן, הייתה מהותית מבחינתה של פרטנר, ובפרט בשנה מורכבת שכזו. "בכל שיתופי הפעולה שלנו, ככל שהדבר מתאפשר מבלי להתפשר על האיכות והמקצועיות, אנחנו מעדיפים לעבוד עם שותפים ישראלים ולהביא בעזרתם את הבשורה לעסקים ישראליים אחרים. בסוף, כולנו באותה סירה, ויש כאן win-win מובהק".   אהרון מציין יתרון ייחודי נוסף בפתרון של פלואוסק: העובדה שהניטור נעשה בצורה חכמה וללא צורך להסיט את התעבורה – כלומר את זו הלגיטימית – לצורך הזיהוי והגילוי. וינטפלד מדגיש כי מדובר בפתרון SaaS-י, תוכנתי, ללא כל ציוד קצה בארגון. "מרגע שהלקוח מקבל את ההמלצה שלנו ובוחר להתחבר לשירות – ממש תוך שניות – הוא בפנים, והכדור עובר למגרש שלנו כחלק מהתמיכה המקיפה. הצוותים שמאיישים 24/7/365 את ה-NOC – חמ"ל הסייבר ותפעול הרשתות של פרטנר – עוקבים ברציפות אחר התעבורה, ויחד עם הפתרון החדש, מייצרים ללקוח שקט".   המענה החדשני למתקפות DDoS משפר לאין שיעור את מעטפת ההגנה הארגונית, תוך חיסכון ניכר בעלויות. בזכות פלטפורמה מבוססת AI לגילוי, זיהוי ותגובה, הוא מייצר אוטומציה בזמן אמת, עם מערך התרעות והמלצות אישיות ואנושיות לפעולות משלימות במידת הצורך (למשל, כאשר עולה חשש שמתקפת מניעת השירות נועדה להסוות פעולה אחרת, מזיקה אף יותר). ככל שיותר ויותר לקוחות יתחברו לשירות, תקודם גם אותה "חסינות עדר" מיוחלת. או אז, נוכל לומר שלום ולא להתראות להודעות על חוסר זמינות זמנית באתרי הבנקים, הדואר והעיריות, ולהכריז כי איום סייבר אחד, משמעותי במיוחד, נמצא סוף סוף בדעיכה.    המומחים שלנו מחכים לכם. לפרטים נוספים לחצו כאן

מערכות ERP משמשות כעמוד השדרה של ניהול תהליכים ארגוניים, ומאפשרות אינטגרציה מלאה בין מחלקות שונות, החל ממכירות ועד לתפעול וחשבונאות. בעידן הדיגיטלי, המעבר של מערכות אלו לענן מציע יתרונות משמעותיים – כגון גמישות תפעולית, זמינות גבוהה ושדרוגים מתמידים – ללא צורך בהשבתה או תחזוקה מסובכת. פתרונות ERP בענן מאפשרים לארגונים להתאים עצמם במהירות לשינויים עסקיים, תוך הפחתת עלויות ושיפור היעילות. אינפור (Infor) – שחקנית משמעותית בענף – מובילה את המגמה, עם מערכת שנמצאת בענן כבר יותר מעשור. בעוד שהמתחרות נכנסות לשוק הענן בשלבים מאוחרים יחסית, אינפור כבר מציעה פתרונות מוכחים עם ניסיון של עשרות אלפי לקוחות אנטרפרייז בינלאומיים, והתאמה לשוק הישראלי הכוללת לוקליזציה מלאה של השפה העברית ושילוב עם ספרי חוקים מותאמים לישראל. בישראל קיימות שלוש חברות מרכזיות המובילות את שוק ה-ERP, בהן אינפור ושתי מתחרות גדולות. המתחרות מציעות את הגרסה העננית שלהן כתוכנה חדשה לחלוטין, שנבנתה מאפס ונמצאת בענן מזה שנה בלבד, כמו כן הן מציעות מערכת ERP בלבד, ומחייבות ארגונים לאמץ מספר מערכות נפרדות הדורשות אינטגרציה מורכבת. מעטפת מקיפה תחת מערכת אחת לעומת זאת, הפתרון של אינפור מספק מעטפת מקיפה תחת מערכת אחת. פתרונות ה-CloudSuite של החברה משלבים מערכות ERP עם כלים לניהול ארגוני כמו CRM, BI, AI ו-RPA. גישת ה-No Code של אינפור מאפשרת לארגונים לנהל את המערכות, לנתח דאטות, להפיק תובנות עסקיות, ללא צורך בידע טכני מתקדם, ובלחיצת כפתור פשוטה. השילוב בין פתרונות הענן האיכותיים של אינפור לבין היכולות, היציבות והניסיון של אמן (Aman) בפרויקטים גדולים ומשמעותיים, יוצר יתרון מובהק עבור ארגונים המחפשים פתרונות ERP מתקדמים. אינפור מביאה עימה ניסיון עשיר בטכנולוגיות ענן, עם פלטפורמות מתקדמות המותאמות לצרכים עסקיים מגוונים, ואילו אמן מוסיפה את המומחיות שלה בניהול והטמעה של פרויקטים מורכבים, תוך הקפדה על איכות, עמידה בזמנים ושירות ברמה הגבוהה ביותר. השותפות בין שתי החברות מבטיחה ללקוחות פתרון מקיף, אמין ומשתלם, המותאם לדרישות השוק המקומי והבינלאומי כאחד. לפי חברת המחקר המובילה בעולם, אינפור זוכה שנה רביעית ברציפות להכרה כמובילה עולמית בתחום מערכות ERP בענן, במיוחד לארגוני אנטרפרייז. כפי שנקבע, פתרונות CloudSuite של החברה משרתים עשרות אלפי לקוחות מרוצים בתעשיות מגוונות, כמו אופנה, מזון, כימיה ובריאות. הזכייה החוזרת מעידה על מחויבותה של אינפור לספק פתרונות חדשניים ואמינים, המותאמים לצרכים הייחודיים של כל תעשייה. "שילוב פתרונות הענן של אינפור עם היציבות והניסיון של אמן – טבעי בהחלט" דדי מלאך, מנהל הפעילות של אינפור ישראל, מקבוצת אמן: "אנחנו מזהים את המגמה של חברות ישראליות לאימוץ טכנולוגיות ענן במערכות הליבה הארגוניות שלהן, השילוב בין פתרונות הענן של אינפור לבין היציבות והניסיון של אמן טבעי בהחלט, ומעניק יתרון ברור לארגונים המחפשים פתרונות ERP. השותפות בין החברות מבטיחה פתרון מקיף ואמין, המותאם לדרישות השוק המקומי". בעידן שבו שוק ה-ERP בענן ממשיך לצמוח ולהתפתח, חברות נדרשות להסתגל במהירות ולהטמיע פתרונות חדשניים. האלטרנטיבות בשוק מציעות מגוון רחב של אפשרויות, אך בחירת הפתרון הנכון דורשת בחינה מדוקדקת של ניסיון, גמישות והיכולת לספק מענה מותאם לצרכים ספציפיים של הארגון. קבוצת אמן מייצגת בישראל את אינפור הבינלאומית – שחקנית דומיננטית בתחום הענן בשוק ERP (מערכות ארגוניות) והתוכנה. ל-אינפור מעל 70,000 לקוחות בישראל ובעולם כולו, בפריסה במעל 200 מדינות. מתוכם מתארחים 16,000 לקוחות בענן של AWS. החברה מייצרת פתרונות מתקדמים תוך התמקדות בתעשיות היצור, הפצה, הקמעונאות והאופנה.

מטא הוסיפה לגרסת הבטא המעודכנת של ווטסאפ (WhatsApp) שבבעלותה תכונה מבוקשת למדי – אפשרות לשלוט במהירות התצוגה של סרטוני וידיאו שמקבלים בהודעות ממשתמשים מוכרים או בקבוצות בהן חברים. חלק ממשתמשי הבטא, שקיבלו אישור להוריד את גרסה 2.24.26.20 של אפליקציית השיחות המיידיות הפופולרית ביותר עלי אדמות, יראו כעת ליד פס ההתקדמות של הסרטון צלמית שמאפשרת בלחיצה לבחור אחת משלוש אפשרויות: מהירות ברירת המחדל, המהירות הרגילה, או מהירות של כפול 1.5 או כפול 2. אפשר כמובן לשנות את המהירות כמה פעמים שרוצים, תוך כדי הצפייה בסרטון. מדובר למעשה ביישור קו עם הגרסה של ווטסאפ שמיועדת לשימוש במכשירי ה-iPhone. המשתמשים בטלפונים של אפל זכו לקבל את התכונה הזו כבר לפני כחודשיים. ב-מטא עוד לא סיפרו מתי החברה מתכוונת להציע את שינוי מהירות התצוגה בסרטוני הווטאספ לכלל המשתמשים, אבל ההערכה היא שזה יקרה במהלך השבועות הקרובים.

במציאות הדיגיטלית המתפתחת במהירות, הטלפון הסלולרי הפך למכשיר בלתי נפרד מחיי היום יום של כולנו. הוא מלווה אותנו בכל רגע, משפיע על הדרך שבה אנו מתקשרים, צורכים מידע ומשתפים חוויות. מסתבר, שווטסאפ היא אפליקציה שממלאה תפקיד חשוב מאוד בחיינו הדיגיטליים, כש-98% מהישראלים שמחזיקים טלפון נייד משתמשים בה. יתר על כן, מסתבר שרוב הישראלים פותחים את היום עם ווטסאפ (50%) וכחמישית מהם גם הולכים לישון עם האפליקציה (20%),  ו-54% מהם היו בוחרים בה אילו היו צריכים לבחור אפליקציה אחת בלבד שתהיה בטלפון שלהם. נתונים אלה ועוד עולים ממדד הסלולר של הישראלים לשנת 2024 שמפרסמת היום (א') פרטנר. המדד צולל עמוק לתוך הרגלי הצריכה בכל הקשור לטלפון הנייד ומגלה איך כל דור מתחבר אחרת לעולם דרך המסך הקטן. המחקר בוצע על ידי  מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה וכולל  מדגם ארצי ומייצג של 4,524 משתתפים, שהשיבו על 137 שאלות על החיים הסלולריים שלהם, לצד מדגם ייחודי בקרב 399 בני נוער בגילאי 12-17. ואם כבר מדברים על ווטסאפ, מסתבר שהיא משמשת רבים לא רק להתכתבות: אחוזים נכרים של צעירים ( 12-34), בוגרים (35-54) ומבוגרים (+55) מקליטים בה הודעות(59%-77%), מקיימים שיחות קוליות (66%-73%) ושיחות וידיאו (61%-67%) ושולחים מיקום (41%-58%), ומחצית מהישרלאים פעילים בעד 10 קבוצות בווטסאפ. שולטת. ווטסאפ. צילום: פרטנר נתונים נוספים שעולים מהמדד: לא תמצאו מישהו שלא מחובר טכנולוגית: 97% מהישראלים בעלי טלפון נייד, ל-87% יש מחשב נייד, טאבלט (54%), מחשב נייח (52%), שעון חכם (45%) וקונסולת משחק (32%). ל-44% מהישראלים יש סמסונג גלקסי, ל-32% iPhone, ל-12% שיאומי ול-10% מותגים אחרים. ל-2% אין סמארטפון כלל!  האייפון פופולארי יותר בקרב צעירים בני 12-34 ונשים, גלקסי בקרב הדור הבוגר בגילאי 35+ וגברים. חמשת הפרמטרים החשובים בבחירת מכשיר נייד: מחיר (56%), סוללה (46%), נפח (46%), מצלמה (41%) ועמידות לאורך זמן (32%). לבעלי אייפון חשובה המצלמה, לבעלי אנדרואיד – המחיר. חמשת הפרמטרים הכי פחות חשובים: זיהוי פנים (5%), יוקרה (4%), סינון תכנים (4%), גאווה (4%) ומדינת ייצור (2%). 45% מהנשאלים מחוברים לחבילת גלישה דור 5. חמישית מהישראלים בכלל לא יודעים לאיזה דור הם מחוברים. 45% מחליפים נייד כל שנתיים-שלוש. הנייד הוא גם קונסולת המשחקים שלנו: 79% מבני 12-17 משחקים בנייד, לעומת 50% בגילאי +50. לעומת זאת, מבוגרים מבזבזים יותר על גיימינג: 255 שקלים היא ההוצאה הממוצעת של בוגרים על משחקים במובייל, מול 160 שקלים אצל בני נוער. בזמן שנשים משתמשות יותר באפליקציות קניות, גיימינג הוא השופינג של הגברים. 44% מהישראלים מאזינים לפודקאסטים בסלולר, כאשר מבוגרים יעדיפו תכני חדשות ובני נוער יעדיפו קומדיה. נשים מאזינות יותר לתוכן בנושא חברה ותרבות, גברים – לעסקים ואקטואליה. הרשת החברתית המועדפת על בני +35 היא פייסבוק, בני 18-24 יעדיפו אינסטגרם והנוער מעדיפים יוטיוב, הרבה לפני טיקטוק. הדור הבוגר הוא מעורב יותר, מגיב ועושה הרבה יותר שיתופים. 38% השיבו כי כמעט ולא עורכים תמונה לפני שמעלים לרשת החברתית, 18% עורכים רוב הזמן. גם בחו"ל נשארים מחוברים: 74% מעדיפים להישאר זמינים מהנייד, 88% מרגישים בטוחים יותר כשהנייד לצידם. אחד מכל ארבעה נהנה יותר מהחופשה כשהוא משתף אותה ברשתות החברתיות. שימושי המובייל העיקריים בחו"ל הם שיחות ווטסאפ, צילום וניווט. 72% הצהירו כי הם משתמשים באפליקציות ניווט ברמה שבועית (53% לא מתחילים לנהוג בלי Waze גם כשיודעים את הדרך!), יותר מאפליקציות בנקים (65%), מוסיקה (60%), קופות החולים (40%), קניות (34%), וקורקינטים שיתופיים (7%). בנוסף, 75% מהצעירים משתמשים באפליקציות תחב"צ, לעומת מחצית מהמבוגרים. שליש מדור ה-Y מזמינים אוכל לפחות פעם בשבוע. כל קהילה והנורמה שלה: במגזר החילוני והערבי, רוב הילדים עם נייד מגיל 7, במגזר הדתי והחרדי – מגיל 12. 37% מההורים רכשו טלפון לילדיהם סביב כיתה א'. 44% שולטים מרחוק על הנייד של הילדים באמצעות אפליקציות שליטה ובקרה. אסף אביב, סמנכ"ל שיווק ותוכן בפרטנר: "כמה מכם נמצאים עכשיו מול מסך הסלולר? לפי המחקר שלנו, לפחות 81%. הסלולרי מלווה אותנו בכל רגע, משפיע על הדרך בה אנו מתקשרים, צורכים מידע ומשתפים חוויות. בעצם, כולנו חלק מדור הסלולר. כחברת סלולר מועדפת ומובילה שמבינה את הדור שלא יכול בלי, אנחנו גאים לפרסם לראשונה את מדד הסלולר של הישראלים ולהנגיש לכם את הנתונים שכולכם רציתם לדעתם. מסתבר… שאנחנו לא כאלה שונים".  

כ-20 תושבי חיפה מהחברה היהודית והערבית, שהמבוגר בהם הוא בן 86, השתתפו בשבוע האחרון בקורס מיוחד שקיימה פרטנר בשיתוף עיריית חיפה וסגן ראש העיר ויו"ר ועדת הבריאות, ישראל סביון, ובהשתתפות מאיה רדושינסקי, סמנכ״לית החטיבה הפרטית בפרטנר. המשתתפים למדו מיומנויות טכנולוגיות, במטרה להפוך למדריכים בתחום עבור מבוגרים אחרים בעיר. יוזמה זו בין פרטנר לעיריית חיפה נולדה כחלק ממחויבות של פרטנר ושל עיריית חיפה לקידום קהילתי מקומי. זה שמונה  שנים שמתקיים בפרטנר פרויקט הדגל החברתי "מחוברים לגיל הזהב", שבמסגרתו לומדים מאות מבוגרים מיומנויות בסיסיות לשימוש בסמארטפון, באינטרנט, ברשתות החברתיות ובאפליקציות. במהלך שנות קיומו זכו במסגרת הפרויקט  אלפי מבוגרים, בעשרות יישובים ברחבי הארץ – גברים ונשים בטווח הגילאים 70-91 – לרכוש מיומנויות טכנולוגית מתקדמות, בהדרכת כ-200 מדריכים. הקורסים מוצעים בעברית, ברוסית ובערבית. התכניות מתקיימות בשיתוף "באים לטוב", תוכנית של המשרד לשוויון חברתי, המופעלת באמצעות החברה למתנ"סים. תמונה קבוצתית: המשתתפים בקורס. צילום: יח"צ פרטנר השיקה לאחרונה שירות לקוחות עבור הגיל השלישי, שבמסגרתו יעניקו הנציגים שירות ייחודי לבני 65 ומעלה במוקדים הטלפוניים ובמרכזי השירות והמכירה. מהלך זה נעשה מתוך רצון להעניק מענה פשוט ומותאם לאוכלוסיית גיל הזהב, תוך התאמת הצרכים הנכונים עבורם. מאיה רדושינסקי, סמנכ"לית חטיבת לקוחות פרטיים בפרטנר: "אנו פועלים להכיר את הלקוחות שלנו לעומק ולהבין את הצרכים שלהם, ומתוך כך בונים פתרונות ומוצרים שיעניקו להם ולקהילה יותר ערך. אנו רואים זאת כבסיס ליצירת מערכת יחסים ארוכת טווח, כזו שמובילה את הלקוחות להמשיך ולבחור לקבל את שירותי התקשורת שלהם מפרטנר".

קבוצת SQLink מדווחת היום (א') על עלייה של מעל ל-300% בביקוש לעובדים טכנולוגיים בתעשיות הביטחוניות בישראל ברבעון האחרון של 2024. לפי הקבוצה, מרבית הביקוש והגיוסים בתעשייה הביטחונית בישראל הם למשרות פיתוח ובדיקות, לטובת פרויקטים משמעותיים ופורצי דרך מבחינה טכנולוגית הקבוצה מדווחת כי רק בחצי שנה האחרונה היא גייסה עשרות רבות של עובדים לתעשיות אלו, והביקושים רק ממשיכים לעלות. כמו כן, SQLink מציעה כעת מאות משרות טכנולוגיות פתוחות בתעשייה הביטחונית, כאשר מרביתן מיועדות לאזור המרכז והשפלה אודל רוזנברג, מנהלת חטיבת תעשייה וביטחון בקבוצת SQLink: "אנו עדים לעלייה משמעותית בביקושים לעובדים בתפקידי טכנולוגיה בתעשייה הביטחונית בחודשים האחרונים. מרבית המועמדים שמגישים קורות חיים לתפקידים בתעשייה הביטחונית אמנם עושים זאת מטעמי שליחות ציונית, סיוע ותרומה למאמץ המלחמתי ואהבת הארץ, אך במקביל, החברות הביטחוניות בישראל מציעות תנאים מעולים כמו העסקה ארוכת טווח, שכר גבוה, ארוחות, הסעות והטבות נוספות". קבוצת SQLink מספקת קשת רחבה של פתרונות ושירותים מתקדמים בעולמות הטכנולוגיה וביניהם פיתוח תוכנה, AI, אבטחת מידע, , BI/BIG DATA, תשתיות, דיגיטל, QA ובדיקות אוטומציה ועוד. הקבוצה מונה כ-2,700 מומחים ויועצים והיא שותפה של הארגונים והחברות הגדולות במשק מכלל המגזרים והתעשיות.

כנראה שזה היה צפוי. LR Trust – חברת נאמנות המחזיקה במניות של אינטל – הגישה תביעה אישית נגד המנכ"ל שהתפטר פט גלסינגר. בנוסף נכלל בתביעה אחד מצמד המנכ"לים הזמיניים, דיוויד זינסר, שהוא גם מנהל הכספים של החברה. השניים תבעו בגין ניהול לא נכון של אינטל, וגם בגלל שסיפקו למשקיעים, לטענת התובעת, פרטים מטעים על מצב החברה, ההשקעות שלה והמבט לעתיד. LR Trust דורשת בתביעתה שהשניים יחזירו כספים לקופת החברה. טענות קשות במיוחד נגד שני הנתבעים הטענות שמועלות נגד השניים קשות במיוחד. המשקיעה טוענת שהם כשלו בהעברת הנתונים על הביצועים הגרועים של חטיבת הייצור של אינטל, ועל כך שהיא בפועל התקשתה למשוך עניין משמעותי ממעצבי מעבדים ברמה גבוהה, כשבמקביל היא ממשיכה לדמם כספים.   ב-LR Trust אפילו טוענים להטעיה מכוונת לגבי פוטנציאל הצמיחה של חטיבת הייצור, תוך טשטוש, בעזרת הדירקטוריון, של הפסדים תפעוליים משמעותיים ואף ירידה בהכנסות הפנימיות.  נגד השניים נטען בתביעה שקיבלו, לכאורה, פיצויים משמעותיים, לרבות משכורות, הענקת מניות ובונוסים, במהלך התקופה הזו של הניהול הכושל ומצג השווא הפיננסי, לכאורה. הם נדרשים להחזיר לקופת אינטל מאות מיליוני דולר – גלסינגר, כך נטען, צריך להחזיר 207 מיליון דולר, סכום הווה לכל השכר והנלוות שקיבל מאז נכנס לתפקיד ב-2021.

בהחלטה תקדימית, בית משפט פדרלי בקליפורניה צידד בעמדת ווטסאפ וקבע, שקבוצת NSO – חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, מפתחת רוגלת פגסוס – אכן פרצה למערכות ווטסאפ באמצעות שליחת נוזקות דרך השרתים שלה – לאלפי טלפונים של משתמשיה. וואטסאפ והחברה האם שלה, מטא, תבעו את NSO ב-2019, בטענה שהיא חשפה וניצלה פרצת אבטחה במערכותיה להפצת נוזקות ל-1,400 מכשירי משתמשים ב-20 מדינות, למטרות מעקב. חלק מהטלפונים שהותקפו היו של עיתונאים, פעילי זכויות אדם, מנהיגות פמיניסטיות, דיפלומטים ומתנגדי משטר פוליטיים. השופטת המחוזית פיליס המילטון נעתרה בסוף השבוע לבקשת וואטסאפ לקבלת פסק דין מקוצר נגד NSO, הוציאה צו וקבעה, כי חברת הסייבר ההתקפי הפרה את החוק הפדרלי להונאה ושימוש לרעה במחשבים, CFAA. המילטון קבעה, כי יש להיעתר לתביעת ווטסאפ ולהטיל על  NSO עיצומים – על סירובה למסור לווטסאפ את קוד המקור של הרוגלה שלה. השופטת המילטון ציינה, שהצו שהוציאה עוקף את כל הדיונים הנוגעים לחבות של קבוצת NSO וכי המשפט יימשך רק כדי לקבוע את גובה הפיצויים ש-NSO תשלם. קארל ווג, דובר וואטסאפ, אמר, כי "זו החלטה תקדימית של בית המשפט, שלפיה ספקית רוגלה גדולה הפרה את חוקי הפריצה בארה"ב. NSO כבר לא יכולה להימנע ממתן דין וחשבון על המתקפות הבלתי חוקיות שלה על וואטסאפ והחברה האזרחית. חברות הרוגלות צריכות להיות מודעות לכך שפעולותיהן הבלתי חוקיות לא יהיו נסבלות". בנובמבר האחרון פרסמנו, כי מסמכים חדשים שהגישה מטא לבית המשפט חשפו, ש-NSO – ולא לקוחותיה הממשלתיים, כפי שטענה חברת הסייבר הישראלית בעבר – היא שפורצת לטלפונים ניידים שאליהם מכוונת הרוגלה שלה. מטא טענה, כי התוקפים יצרו קשר בשיחת וידיאו עם הקורבנות, ואז שתלו את פגסוס, שהשתלטה על הטלפונים החכמים שלהם. לצד התביעה המתוקשרת, חוקרים שונים מצאו במהלך השנים כי הרוגלה של NSO הוטמעה בעבר בערב הסעודית, בדובאי, בהודו, במקסיקו, במרוקו וברואנדה. במהלך הדיונים התיר בית המשפט ל-ווטסאפ להגיש ולצטט מתצהירים שנמחקו בעבר ולא היו לפומביים. באחד מהם, עובד NSO הצהיר בשבועה שהלקוחות צריכים להזין רק מספר טלפון של האדם שהם מעוניינים לקבל את המידע שלו, "לאחר מכן, השאר נעשה באופן אוטומטי על ידי המערכת". מומחים הסבירו, שבניגוד למה ש-NSO טוענת, היא לבדה זו שאחראית לריגול הדיגיטלי. העובד לשעבר גם הודה בחקירת עורכי הדין של ווטסאפ כי יעד ידוע אחד של פגסוס היה הנייד של הנסיכה חיה מדובאי – "אחד מ-10 שחוו התעללות חמורה" מ-NSO. תחקיר בינלאומי ענק מתחקיר בינלאומי משותף של 17 ארגוני חדשות מכובדים בעולם עלה, שפגסוס שימשה לפריצה לסמארטפונים רבים של פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשי עסקים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חשוקג'י. בין המדינאים שנכללו ברשימת הריגול: נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. NSO הכחישה את ממצאי התחקיר. למרות זאת, בית המשפט העליון בבריטניה קבע מאוחר יותר, ששליט דובאי אכן פרץ לטלפון של גרושתו באופן לא חוקי, כחלק ממאבק הגירושין. מומחים ציינו כי פגסוס שימשה מנהיגים אוטוקרטיים בעולם כדי לפגוע בעיתונאים ומתנגדי משטר – כולל ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה, שנשיא ארה"ב המיועד, דונלד טראמפ – מעריץ. החשיפה חיזקה את הטיעון המשפטי של ווטסאפ, שלפיו חברת הסייבר ההתקפי הישראלית עצמה, ולא לקוחותיה הממשלתיים בעולם – היא זו שמפעילה את הרוגלות. NSO תמיד אמרה כי המוצר שלה נועד לשמש למניעת פשיעה חמורה וטרור, שהלקוחות הממשלתיים מחויבים שלא לנצל לרעה את הרוגלות ושהיא לא יודעת למי הלקוחות פונים. במהלך הדיונים, NSO הכחישה את הטענות נגדה ומסרה, שמטרתה היחידה היא "לספק טכנולוגיה לסוכנויות מודיעין ואכיפת חוק ממשלתיות מורשות כדי לסייע להן להילחם בטרור ובפשיעה חמורה". ב-2020, מטא הסלימה את התביעה שלה והאשימה את החברה בשימוש בשרתים בארה"ב כדי לבצע את מתקפות הריגול שלה.