אפליקציה חכמה לניהול הקשר של מועצות תלמידים, מבוססת בינה מלאכותית, אשר פותחה על ידי תלמידים ממקיף א אשדוד, היא הזוכה במקום הראשון בתחרות StartcupAI של משרד החינוך. התחרות נערכה במסגרת חודש הבינה המלאכותית, שהתקיים בכל מערכת החינוך בארץ, כחלק מתהליך הלמידה והכרת כלי ה-AI. כל בתי הספר התיכוניים הוזמנו להגיש הצעות לפיתוח יישומים מבוססי בינה מלאכותית ושיא התחרות הגיע באחרונה עם ההכרזה על הזוכים בה. משרד החינוך הקדיש לה חודש מיוחד. בינה מלאכותית. צילום: ShutterStock והזוכים היצירתיים הם… האפליקציה שזכתה במקום הראשון נועדה לגשר על הפער בין המועצה לבין התלמידים, ולשפר את המעורבות הבית-ספרית. האפליקציה מאפשרת שליחת הודעות ישירות לתלמידים, במקום הסתמכות על נציגים ומחנכים, מספקת לוח אירועים חכם עם עדכונים שוטפים, ומאפשרת הרשמה קלה לפעילויות ותחרויות. בנוסף, היא כוללת צ'טבוט חכם למענה מיידי, תמיכה רגשית ולימודית בהתאמה אישית, חיבור למשאבים חיוניים ושידורים חיים לפגישות וירטואליות – כל זה באמצעות טכנולוגיות AI מתקדמות. במקום השני זכתה קבוצה מתיכון חקלאי במועצה מקומית זמר, המחוז ההתיישבותי. התלמידים פיתחו מערכת הגנה חכמה ובלתי נראית, המסייעת לנשים שהן קורבנות אלימות להימלט ממצבים מסוכנים מבלי לעורר חשד. במקום השלישי זכתה קבוצה מגימנסיה עתידים ברמלה, מחוז מרכז, אשר פיתחה מערכת בינה מלאכותית המזהה רגשות בזמן אמת ומשפרת את תרבות השיח ברשתות. בעת יצירת תוכן, המערכת מנתחת את הרגש העיקרי שמאחורי המילים. אם מזוהה תוכן לא הולם, היא מציעה למשתמש לשקול מחדש את הפרסום, מספקת ניסוח חיובי חלופי, עוקבת אחר התנהגותו ברשת ומציעה כלים לתמיכה רגשית. ההכרזה על הזוכים התקיימה בטקס רב משתתפים שנערך בסוף השבוע שעבר בתל אביב, במעמד שר החינוך יואב קיש ובכירי המשרד, וכן מאות התלמידים שלקחו חלק בתחרות. במסגרת האירוע הוצגו והתחרו 26 מיזמים, שעלו לגמר באליפות בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, לאחר שגברו על למעלה מ-3,400 מיזמים שהשתתפו בתחרות. בכלל המיזמים נעשה שימוש בכלי AI לצורך פתרון אתגרים שונים – חברתיים, יומיומיים, חינוכיים ועוד. שר החינוך, יואב קיש. צילום: דוברות הכנסת (ארכיון) חודש הבינה המלאכותית חודש הבינה המלאכותית היה למעשה אירוע הפתיחה לשנת ה-AI, עליה הכריז משרד החינוך. הוא כלל שורה ארוכה של פעילויות שנערכו בכל מסגרות החינוך בארץ, ושכללו הכשרות, הדגמות, ו-וובינרים – הן למורים והן לתלמידים. הפעילות בבתי הספר כללה ליווי של כ-3,000 מנטורים מלמעלה מ-400 חברות היי-טק, מערך הכשרה של כ-85,000 מורים להטמעת בינה מלאכותית בכיתות, וכן חמישה כלי בינה מלאכותית חדשים ומפוקחים. "המיזמים שזכו הם התגלמות מהפכת הבינה המלאכותית במערכת החינוך. האפליקציה למועצות תלמידים, המערכת להגנת נשים והפלטפורמה לשיפור השיח ברשתות, מוכיחים את החזון שלנו – טכנולוגיה מתקדמת בשירות התלמיד והחברה. כך אנו מצמיחים דור שלא רק מבין טכנולוגיה, אלא בוחר להפעילה לקידום ערכים ולביסוס ישראל כמובילה עולמית בחדשנות ערכית-טכנולוגית", כך אמר שר החינוך, קיש.

המרכז הרפואי שיבא הודיע היום (א') על מינויו של פרופ' איל צימליכמן לסמנכ"ל בינה מלאכותית בבית החולים. הוא מכהן כיום כסמנכ"ל טרנספורמציה וחדשנות בשיבא ומנהל את המרכז לחדשנות דיגיטלית שלו, ARC. הבינה המלאכותית נכנסה בשנים האחרונות באופן די בולט לתחום הרפואה, ומשמשת לזיהוי ולאבחנה של מחלות, לאיתור מוקדם של מחלות מסכנות חיים כגון סרטן, לקבלת החלטות רפואיות ולשיפור חוויית המטופל. במסגרת תפקידו החדש, פרופ' צימליכמן יוביל פיתוח ויישום של פתרונות בתחום זה בשיבא, תוך שיתוף פעולה עם רופאים, חוקרים, חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים. הוא אף יפקח על קידום פרויקטים מבוססי AI ושילוב פתרונות חכמים במערכת הבריאות. פרופ׳ יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא, אמר כי "המינוי של פרופ' צימליכמן הוא צעד שממחיש את המחויבות של בית החולים להוביל את עולם הבריאות בעידן הבינה המלאכותית. אנחנו לא מסתפקים רק בהטמעה ובשילוב של טכנולוגיות מתקדמות, אלא רוצים לעצב את העתיד – לפתח פתרונות שישנו את חוויית המטופל, ישפרו תהליכים רפואיים וימצבו את שיבא בחזית החדשנות הגלובלית". רפואה – אחד התחומים שבהם ה-AI צוברת תאוצה מרכז החדשנות ARC, שהוקם ומנוהל על ידי פרופ’ צימליכמן, מחבר בין יזמים וקלינאים, ומסייע בפיתוח פתרונות טכנולוגיים ויצירת מודלים כלכליים. במסגרת הפעילות, ARC מעניקה לסטארט-אפים ולחוקרים גישה לדאטה וכוח אדם רפואי בשיבא, ומסייעת להם לפתח פתרונות מבוססי AI. בשנה האחרונה מסתמנת מגמה דומה במרכזים רפואיים אחרים בארץ – להקים מסגרות ארגוניות שמתמקדות בחדשנות, תוך שימת דגש על בינה מלאכותית, ובשיתוף פעולה עם סטארט-אפים שמפתחים פתרונות למערכת הבריאות. על פי נתונים של מכון RISE, בישראל פועלות 2300 חברות סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית, כאשר רוב גדול שלהן – 1,600 – עוסקות בחדשנות בתחום הבריאות הדיגיטלית, ורבות מהן פונות לכיוון של פתרונות מבוססי בינה מלאכותית. ככלל, הרפואה היא אחד התחומים שבהם הבינה המלאכותית צוברת תאוצה.

מיקרוסופט הודיעה רשמית כי תסגור את סקייפ ב-5 במאי 2025, ובכך תסיים את פעילותה של האפליקציה ששינתה את פני תחום שיחות הוידאו במשך יותר משני עשורים. החלטה זו של הענקית מרדמונד מסמלת את המעבר המלא של מיקרוסופט ל-טימס (Microsoft Teams) – פלטפורמת ההודעות והווידאו ה"הכל-באחד" שלה עצמה. ג'ף טפר, נשיא תחום אפליקציות ושיתופי פעולה במיקרוסופט 365, הסביר את ההחלטה ואמר כי "בשלב זה, הפניית כל המיקוד שלנו ל-טימס תאפשר לנו לתת מסר פשוט יותר ולהניע חדשנות מהירה יותר". טפר עודד את משתמשי סקייפ להעביר את אנשי הקשר שלהם אל טימס ולעשות בה שימוש במקום השירות שייסגר. סקייפ הושקה לראשונה בשנת 2003 ומיקרוסופט רכשה אותה בשנת 2011, תמורת סכום של 8.5 מיליארד דולר. שנתיים לאחר מכן, הפסיקה מיקרוסופט את מוצרי התקשורת הפנימיים שלה, כמו Windows Live Messenger, וב-2015 ניסתה לשלב את סקייפ בתוך Windows 10. עם זאת, הדרך של סקייפ לא הייתה חלקה, והשילוב ב-Windows 10 נמשך כתשעה חודשים בלבד. בשנת 2017 מיקרוסופט השיקה את טימס כפלטפורמת שיתוף פעולה (בעיקר בין צוותי עבודה) הבנויה על בסיס סקייפ, אשר נועדה להתחרות בשירותים כמו סלאק (Slack) שבבעלות סיילספורס. מאז, מיקרוסופט דוחפת את טימס חזק, ורבים ציפו שסקייפ תסיים את פעילותה כבר לפני כשש שנים, כשסקייפ לעסקים חוסל, אבל רק כעת זה באמת קורה. I'm officially investing those 21 cents I have on my Skype Credits account into Microsoft :) RIP Skype: https://t.co/IvLnuu6m9L — Slava Abakumov (@slaFFik) February 28, 2025 תחרות גוברת דורשת פלטפורמה חדשנית אחת הסיבות העיקריות להכוונת המשתמשים אל טימס היא התחרות הגוברת בשוק שיחות הווידיאו, כששירותים מתחרים בתחום, כמו למשל Zoom, Google Meet ו-FaceTime מאיימים על מיקרוסופט והצעותיה. בנוסף, למרות ש-סקייפ ראה צמיחה מסוימת במהלך הסגרים של 2020, בסיס המשתמשים שלו הצטמצם ל-36 מיליון עד 2023, בעוד שמיקרוסופט טימס זינק ל-320 מיליון משתמשים. לדברי מיקרוסופט, טימס מציעה רבות מהתכונות המרכזיות שמשתמשים בסקייפ רגילים אליהן, אלא שיש בפלטפורמה תכונות משופרות ומתקדמות יותר. טפר ציין כי "עם טימס, למשתמשים יש גישה לרבות מאותן תכונות ליבה שהם משתמשים בהן בסקייפ, כגון שיחות אחד על אחד ושיחות קבוצתיות, הודעות ושיתוף קבצים, ובנוסף, טימס מציעה תכונות משופרות כמו אירוח פגישות, ניהול לוחות שנה ובנייה והצטרפות לקהילות בחינם". בימים הקרובים, משתמשי סקייפ יוכלו להיכנס ל-טימס באמצעות אישורי סקייפ הקיימים שלהם. חברים בתוכניות המנויים של טימס וסקייפ (Skype Insider) יוכלו לעבור באופן מיידי לשירות האלטרנטיבי, בזמן שכל הצ'אטים ואנשי הקשר שלהם מסקייפ יופיעים אוטומטית ב-טימס. עד סיום הדרך הסופי של השירות במאי, משתמשי שני השירותים יוכלו להתקשר ולשוחח בינהם בשתי הפלטפורמות. יצוין כי משתמשי סקייפ יכולים לייצא את הנתונים שלהם (צ'אטים, אנשי קשר והיסטוריית שיחות) באופן ידני, אם הם רוצים להחזיק בהם במקום להעביר אותם ל-טימס. עם זאת, קרדיט בסקייפ ומנויי שיחות בינלאומיות אינם זמינים עוד. בנוסף מסרה החברה כי מנויי סקייפ קיימים יישארו פעילים עד תאריך החידוש הבא שלהם. מיקרוסופט תמשיך להציע תמיכה למשתמשי השירות הוותיק יותר במהלך תקופת המעבר הנוכחית וכן תספק מדריכים מפורטים במטרה לעזור להם להבין כיצד לעבוד עם טימס אחרי תום עידן סקייפ.

אלעד מערכות החלה היום (א') את המסחר של המניה שלה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לכבוד יום המסחר הראשון של החברה, הזמינה הבורסה את ההנהלה שלה לטקס הלחיצה על הפעמון לפתיחת היום. מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, מנכ"ל אלעד מערכות, דגן הלוי, יו"ר החברה, אדיב ברוך, ובכירים נוספים לחצו בהתרגשות על הפעמון. אלעד מערכות היא שם מוכר בעולמות ה-IT בישראל. החברה מעסיקה מעל 1,300 עובדים ובליבת פעילותה, מתמחה במתן פתרונות תוכנה למגוון מגזרים, שכוללים פיתוח, יישום, הטמעה של פתרונות עסקיים לחיזוק הקשר עם לקוחות בשלושה ערוצים: CRM, דיגיטל ודאטה. אחד ממנועי הצמיחה של אלעד הוא בעולמות ה-AI, שם החברה מבצעת פרויקטים חדשניים בקרב לקוחות מובילים. על לקוחות החברה נמנים חברות וארגונים בולטים מכלל המגזרים בכלכלה הישראלית, ביניהם בנקים, חברות ביטוח, קבוצות המזון הגדולות במשק, חברות היי-טק וקבוצות תקשורת. הלוי אמר כי "היום, עם פתיחת המסחר באופן רשמי בבורסה, אלעד עושה צעד נוסף קדימה. כחברה ציבורית, נאיץ עוד יותר את מומנטום הצמיחה שלנו ונביא פתרונות בעלי ערך עסקי רב ללקוחותינו. בתקופה של תמורות טכנולוגיות הגדולות, במיוחד בתחומי המיקוד של החברה, בדגש על תחום ה AI, אנחנו מלאים בתקווה לקראת העתיד". "ההיי-טק – הענף הגדול ביותר בבורסה בתל אביב" לדברי ברוך, "היום זהו צעד משמעותי, שמסכם מהלך אסטרטגי בתוכניתנו להבטיח המשך צמיחה וחדשנות. ההנפקה תאפשר לנו לגייס משאבים נוספים לצורך האצת הצמיחה והעמקת פעילויות החברה במנועי הצמיחה האסטרטגים שלה, כדי להבטיח שהיא תפתח טכנולוגיות מתקדמות ותתרחב לשווקים גלובליים". ענת גירון, מנהלת יחידת ההנפקות בבורסה, אמרה כי "ההיי-טק הוא הענף הגדול ביותר בבורסה בתל אביב, עם 188 חברות, ששווי השוק המצרפי שלהן הוא כ-334 מיליארד שקלים. אנחנו מקווים לראות השנה חברות רבות נוספות מתחומים מגוונים שיצטרפו לבורסה ויתרמו לפיתוח כלכלת ישראל, במיוחד בתקופה מאתגרת זו". בתמונה: אדיב ברוך, יו"ר דירקטוריון אלעד מערכות; דגן הלוי, מנכ"ל החברה; יואש טרוקמן ואלעד טירן, הבעלים ודירקטורים בה; גדעון טרוקמן והדס גלנדר, דירקטורים; תומר דרורי, סמנכ"ל חטיבת ה-CRM; עוזי יערי, סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל; אורן הניג, סמנכ"ל חטיבת הדאטה; צביקה לוגסי, סמנכ"ל חטיבת שירותי מיקור-חוץ; צביקי גולדברג, סמנכ"ל אסטרטגיה; ענבל סינמן, סמנכ"לית משאבי אנוש; יוסי דלל, סמנכ"ל כספים; שירי טסמן, סמנכ"לית שיווק; אליאב בר דוד מלאומי פרטנרס; עופר גרינבאום מ-IBI; אילן ג'רזי מפרל כהן; יניב כהן מ-BDO; איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה; וענת גירון, מנהלת יחידת ההנפקות בבורסה.

גוגל נתבעת בגין שירותי התקצירים שלה, AI Overviews, בידי חברה אמריקנית בשם צ'ג (Chegg), שפועלת בתחום החינוך ומציגה טכנולוגיה לסיוע בלימודים, השכרת ספרי לימוד דיגיטליים, הדרכות מקוונות וכדומה. לטענת החברה, השירות של גוגל הוביל להתרסקות התנועה (טראפיק) לאתר שלה, ובעקבות כך לירידה בהכנסות – בגלל הצגת תקצירים של החומרים שהיא מכסה בתשובה לחיפושים שמבצעים הגולשים השונים. לטענת צ'ג, הצגת התשובות כתקצירים במנוע החיפוש של גוגל מונעת מהחברה יכולת להתחרות, והיא שוחקת מאוד את התכנים המקוריים שמציע האתר. טענתה היא שגוגל משתמשת בתכנים כדי להשאיר את הגולשים אצלה, במקום שיעברו לאתרים אחרים – ובמקרה הזה לאתר של צ'ג. מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, שאף היה מאלה שהובילו את פרויקט AI Overviews, ציין באחרונה בכנס בדובאי שגוגל רואה גידול חזק בהכנסות שלה מחיפושים, וש-AI Overviews הוא המניע העיקרי לגידול זה. פיצ'אי הוסיף שקישורים שמשולבים בתוכן של שירות זה זוכים ליותר לחיצות מאשר קישורים אחרים בחיפוש של גוגל. מנכ"ל צ'ג, נתן שולץ, טען כי "גוגל, שלא בצדק, משפיעה באופן מהותי על התנועה שהגיעה באופן היסטורי אלינו, והיא השפיעה בעקבות זאת על הרכישות, ההכנסות והעובדים שלנו. זו התנהגות מזיקה, שלא יכולה להיות בת קיימא". לדבריו, "גוגל למעשה מכריחה חברות כמו צ'ג לספק את התוכן הקנייני שלהן כדי להיכלל בפונקציית החיפוש שלה". בחברה טוענים לשחיקה אדירה בפניות לאתר ולירידה של 90% בערך המניות שלה מאז הכניסה של AI Overviews לתמונה, עד כדי כך שהיא שוקלת מכירה שלה לחברה אחרת או הפיכה לחברה פרטית. בגוגל דוחים את התביעה. "בכל יום, גוגל שולחת מיליארדי לחיצות על קישורים לאתרים ברחבי האינטרנט, וסקירות בינה מלאכותיות שולחות תנועה למגוון גדול יותר של אתרים. נתגונן מפני הטענות המיותרות הללו", הודיע דובר החברה, חוזה סאסטנדה.

"לפני יותר משנתיים הגיחה לחיינו הבינה המלאכותית היוצרת. לא מדובר רק באירוע טכנולוגי, אלא במשהו גדול מכך. הבינה המלאכותית והקצב שבו היא מתפתחת יעמידו בפני ישראל, כמו גם שאר מדינות העולם, אתגרים עצומים. אנחנו, כמנהיגים, נדרשים לנסח את החזון לתחום הבינה המלאכותית – ולעשות זאת באופן מובחן וברור", כך אמר עו"ד רואי כחלון, ממלא מקום נציב שירות המדינה. עו"ד כחלון דיבר בכנס NimbuSummit 2025 של אנשים ומחשבים, שנערך ביום ה' האחרון באקספו תל אביב, והשתתפו בו נציגי יותר מ-1,000 לקוחות ושותפים עסקיים של הענן הממשלתי נימבוס. הוא דיבר בפאנל מובילי מדיניות, שהנחתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12 – ומי שהנחתה את הכנס כולו. לדברי עו"ד כחלון, "לבינה המלאכותית ישנן ותהיינה השפעות רבות על השוק, ואחת ההשפעות המשמעותיות היא בעולם ההון האנושי – מה שבהכרח קשור לנציבות שירות המדינה, שמטפלת בנושא במגזר הציבורי-ממשלתי. להערכתי, הנושא הזה יהיה הנושא המרכזי על סדר יומו של נציב שירות המדינה הקבוע". הוא הוסיף כי "הנציבות 'פוגשת' את הבינה המלאכותית בשלושה צירים: הציר האחד הוא זה שבין השירות ועובדיו לבין האזרחים. כשאזרח פוגש את שירות המדינה יש, לעתים, בעיות ומורכבויות במהלך הקשרים הללו. הציר השני הוא הקשר שיש בין נציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה. אנחנו יכולים לייעל את השירות שאנחנו נותנים לממשלה". מגלה עניין ב-AI, לפחות בהיבט של משאבי האנוש בממשלה. צילום: ShutterStock "התחום השלישי", ציין עו"ד כחלון, "הוא ציר המדיניות. זאת, כי נציבות שירות המדינה היא גוף מטה, שאחראי להתוויית ולפריסת החזון, לצד המימוש של המדיניות". "בהקשר זה", אמר, "שוחחתי עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא ביקש לדעת מהן התובנות המרכזיות העולות מהדיון בנושא של השפעת הבינה המלאכותית על עולמות משאבי האנוש של המגזר הממשלתי. בקרוב נגבש תובנות לתחום, ונעשה זאת בהתייעצות עם גופי ממשל נוספים". ממלא מקום נציב שירות המדינה סיים את דבריו באומרו כי "תחום הבינה המלאכותית מהווה הזדמנות – אך יש בו גם המון סיכונים. ניתן לברור אותם, על מנת לנצל את מלוא הדברים החיוביים שה-AI טומנת בחובה. אנחנו נמצאים באירוע של 'התחמשות גרעינית' בתחום ה-AI. העולם העסקי עוקף אותנו ומשקיע בו מיליארדים רבים – בחו"ל וגם בארץ. כעובדי מדינה, לא נוכל לחכות יותר למימוש הטכנולוגיה המתקדמת בקצב מסחרר, יהיה עלינו לטפל בה כדי לנצל את יתרונותיה, וכך נוכל לקדם את השירות הציבורי. נעשה זאת באופן אחראי, ונטפל בהיבטי רגולציות ובבעיות אתיקה. נעשה את הדברים בשום שכל".

"עם תחילת ה-'התפוצצות' של תחום ה-AI, ארגונים הסתכלו על תהליכים וניסו להכניס אותה לשם. עד מהרה הם הבינו שזאת טעות. הדבר המשמעותי ביותר הוא לא להזריק בינה מלאכותית לתהליכים קיימים, אלא לבנות אותה מההתחלה. זה נותן ערך משמעותי ביותר לאוטומציה ול-IT, עזרה בקוד ויצירת סוכני AI", כך אמר ליאור חקלאי, מנהל מכירות דאטה, בינה מלאכותית ואוטומציה ביבמ ישראל. חקלאי דיבר בכנס NimbuSummit 2025 של אנשים ומחשבים, שהתקיים ביום ה' האחרון באקספו תל אביב ועסק בהתפתחויות השונות בפרויקט הענן הלאומי נימבוס, שאפשר לומר שהוא הפרויקט הטכנולוגי הגדול ביותר שמתקיים בימים אלה במדינת ישראל. מנחת הכנס הייתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12. חקלאי פתח את הרצאתו בכמה נתונים: האחד הוא ששווי שוק הבינה המלאכותית יגיע השנה ל-4.4 טריליון דולר. נתונים נוספים מצביעים על כך ש-72% מהמנכ"לים סבורים שה-AI תהיה במרכז השנה הקרובה, אולם רק 23% מהם אומרים שהבינה המלאכותית כבר שיפרה את שורת הרווח של החברות שהם עומדים בראשן. "כדי לייצר יתרון תחרותי בעולם ה-AI צריך להעביר את הטכנולוגיה לייצור. כדי לעשות זאת, צריך לדבר על הדאטה ולהבין שהיא סופר קריטית. צריך לטייב אותה. נדרש לדעת אילו מודלים מנגישים לטובת המעבר של הטכנולוגיה לייצור – לא רק מודלי שפה גדולים (LLMs), אלא גם מודלי AI מסורתיים. על המנהלים להבין שלא כל מודל AI יודע לפתור כל בעיה. כמו כן, צריך לאפשר משילות AI, ואם התהליך נעשה בארגון שכפוף לרגולציה, עליו להבטיח שיש אחריות בכל תשובה של כלי בינה מלאכותית. כמו כן, על המנהלים הרלוונטיים להנגיש אפשרות לייצר סוכנים ועוזרים של AI לארגון", ציין. הפתרון של יבמ לעולם זה הוא WatsonX, שכולל שכבת ענן היברידי, שמבוססת על רכישת הענק של יבמ את רד האט. בנוסף, הוא כולל פלטפורמת אוטומציה שיש בה מגוון של כלים, ופלטפורמת דאטה לטיפול במעגל החיים שלה. חקלאי ציין כי "אנחנו מאפשרים למפתחים לפנות למודלים, לדעת על מה הם עובדים ואיך. אנחנו נותנים מבט מלמעלה". לסיום הוא אמר ש-"הבינה המלאכותית בכלל והנגישות אליה הם נושאים מורכבים, ו-WatsonX מאפשר נגישות למגוון הכלים במקום אחד". מימין: אמיר הראל, מנהל קשרי יצרנים וסגן מנהל חטיבת מוצרי התוכנהשל מטריקס, ואלי כהן, מנהל פיתוח עסקי ומוביל פעילות נימבוס בחברה. צילום: ניב קנטור לאחר מכן עלו לבמה אלי כהן ואמיר הראל ממטריקס. כהן הוא מנהל פיתוח עסקי ומוביל פעילות נימבוס בחברה, והראל – מנהל קשרי יצרנים וסגן מנהל חטיבת מוצרי התוכנה. לדבריהם, "מטריקס מציעה מעטפת שירותים גדולה למי שרוצים לעלות לענן נימבוס. כבר כיום יש בה מעל 50 שירותים, והיא ממשיכה להתפתח. היא משתפת פעולה עם יצרני ענן ישראליים מכל מיני מדינות, כולל מישראל – וזאת רק ההתחלה. כוונתו להגיע למעל 100 שירותים בעתיד הקרוב". מדובר במרקט פלייס, שבו משרדי ממשלה יכולים לקנות שירותים שונים, על גבי הפלטפורמות של AWS וגוגל קלאוד. כהן אמר כי "באמצעות הפעילות של מטריקס ושיתופי הפעולה שיש לה בתחום, היא רוצה להיות מאפשרת ואקסלרטור במסע לענן של גופים שרוצים לעלות לנימבוס. אנחנו פועלים כדי לאפשר לגופים אלה לעלות לנימבוס בצורה יעילה, מהירה ומאובטחת, ולהאיץ את המודרניזציה של המגזר הממשלתי". "המטרה של מטריקס היא להוות למעשה אקסלרטור בתחום, עם מתן יכולות כשירות בתחומי הדאטה אנליטיקס והנראות, כמו גם אוטומציה, קישוריות ופיתוח מאובטח", ציינו השניים.

אילון מאסק תוקף שוב את ורייזון (Verizon), החברה שזכתה בחוזה בסך 2.4 מיליארד דולר עם מינהל התעופה הפדרלי (FAA) – תוך שהוא מקדם את חברת הלוויין שלו סטארלינק (Starlink) כפתרון פוטנציאלי. ההשתלחויות של מאסק נגד ורייזון מתרחשות במקביל לקיצוץ התקציבים שלו במסגרת יחידת ההתייעלות שהוא עומד בראשה בבית הלבן, ששוקלת גם את עתידו של מינהל התעופה הפדרלי, מה שמגביר את תלונותיהם של הדמוקרטים על כך, שתפקידו בממשל של הנשיא דונלד טראמפ מהווה ניגוד עניינים חמור. לפחות בפעם השנייה השבוע, תקף מאסק בסוף השבוע ברשת המדיה החברתית שלו X את ורייזון על מה שהוא כינה "עבודה נחותה על מערכת תקשורת חדשה עבור ה-FAA", כשהמערכת של ורייזון עדיין בשלבי בדיקה, תוך שהוא מציג את סטארלינק כתחליף ביניים, וציון העובדה שהחברה שלו מספקת את מסופי התקשורת שלה "ללא עלות למשלם המיסים על בסיס חירום". ההתבטאות הזאת היא יוצאת דופן אפילו בסטנדרטים של מאסק, והגיעה בזמן שמחלקת ההתייעלות הממשלתית שלו בוחנת פוטנציאל לקיצוץ בכוח אדם ובתקציבים בכלל הסוכנויות הפדרליות ובהן ה-FAA. החברה האם של סטארלינק, SpaceX, גם משתתפת במאמץ לשפץ את מערכת בקרת התעבורה האווירית של ה-FAA – כך הודיע ​​שר התחבורה שון דאפי בשבוע שעבר. בתוך כך, המצב הוא גם שה-FAA היא זו שמאסדרת את SpaceX והאשימה אותה שוב ושוב בהפרת חוקים לגבי שיגורי חלל מסחריים. מאסק לא קרא במפורש למסור את החוזה של 2.4 מיליארד דולר לסטארלינק במקומה של ורייזון. אבל ה-וושינגטון פוסט דיווח בשבוע שעבר, כי בתוך ה-FAA מתנהל קרב בשאלה האם על המינהל לתת את החוזה לחברה של מאסק, תוך ציטוט של שני גורמים לא מזוהים, שמקורבים לנושא. ה-FAA הצהיר גם בסוף השבוע, כי "לא התקבלו החלטות" לגבי החוזה. השכבות החופפות הנוספות של מעורבות בין מאסק ל-FAA הובילו לאזהרות מצד הדמוקרטים, שגם הוקיעו את נכונותו לקדם ולבטל חוזי ממשלה לכאורה לפי רצונו. כל מאמץ למסור את חוזה ה-FAA הרווחי לסטארלינק "מסמל את ההתנהלות המושחתת ביותר, שחוקי רכש ועקרונות פדרליים נועדו למנוע", כתב הסנאטור ריצ'רד בלומנטל במכתב לשר התחבורה דאפי, ודרש לקבל רשימה ארוכה של רישומים הקשורים לעבודה. הוא הוסיף, כי בעוד שהטכנולוגיה של ה-FAA זקוקה לשיפורים, "זה חייב להתבצע מבלי לאפשר לאילון מאסק לרפד את כיסיו בחוצפה על חשבון משלמי המיסים".