"כשהתחלתי בתפקידי, לפני כשנה לערך, הבחנתי שזמן ההמתנה לקבלת מענה במוקד התמיכה ארוך מאוד, ולפעמים עמד על ממוצע של 20 דקות, מה שגרם למשתמשים להיות עצבניים, ובצדק, כי הם לא מקבלים מענה בזמן סביר. על מנת לשפר את מדדי השירות והתמיכה, הוחלט בהתייעצות עם מנכ"ל החברה, רו"ח אילן שמש, להעביר את המוקד למיקור חוץ. ואכן, המוקד עבר לשירות מנוהל על ידי נס (NESS).  בשל כך, זמן ההמתנה ירד דרסטית, לפחות מדקה", כך סיפר מקסים קורוסטישבסקי, מנמ"ר ש.ל.ה. שירותי רפואה.  קורוסטישבסקי שוחח עם גבי גדג', מנהל חטיבת שירותים מנוהלים, מרכזי תמיכה ושירות, בקבוצת מיקור החוץ של נס. השיחה הייתה במסגרת מפגש שערכה נס ללקוחותיה בעולמות השירות ותמיכת ה-IT. המפגש התקיים ביום ה' האחרון במלון פרימה מילניום ברעננה, תחת הכותרת "מדיד, מנוהל, ממוטב: עולם השירות והתמיכה החדש". מעבר המוקד למיקור חוץ פינה משאבים – למשל לפיתוח כלי AI ש.ל.ה. שירותי רפואה (כללית סמייל, כללית אסתטיקה וכללית רפואה משלימה) היא חברה בת של שירותי בריאות כללית. החברה הוקמה ב-1988 ומפעילה כ-200 מרפאות. היא מונה כ-6,000 עובדים – בתפקידים רפואיים, פרה-רפואיים ואדמיניסטרטיביים. קורוסטישבסקי, לשעבר CTO ובהמשך מנמ"ר משרד הבינוי והשיכון, היה במשרד הממשלתי הראשון שביצע עלייה ל-נימבוס, מכרז ענן המחשוב הממשלתי.   לדבריו, "התפישה שלי גורסת שעלינו, אנשי הטכנולוגיה וה-IT, לחבור ולהעמיק את הקשר עם הגורמים העסקיים בארגון. עלינו להוציא למיקור חוץ פעילויות שלא בליבה העסקית שלנו, ולהתמקד ביצירת חדשנות סביב ליבת הארגון. הוצאת מוקד השירות למיקור חוץ של נס, היא דוגמה להתייעלות מגובה בשיפור איכות השירות. המטרה היא שאנו, אנשי הטכנולוגיה וה-IT, נביא למשתמשים כלים חדשים, בכל עולמות הטכנולוגיה, ביניהם DATA ו-AI. כך, נביא לגורמים העסקיים בארגון יותר ערך ויותר יכולות. למשל, הטמענו רכיבי AI לזיהוי סנטימנט בקרב הפונים לשירות לקוחות, על מנת לחזות נטישה. עקב מעבר המוקד למיקור חוץ, התפנו לנו משאבים שאותם אנחנו משקיעים בפיתוח רשומה רפואית מתקדמת, הרופאים יכולים להשקיע יותר בטיפול במטופלים, כי כלי ה-AI שפיתחנו מספקים קיצור זמן חשוב. כל כלי דיגיטלי שאנו מעניקים למשתמשים, לרופאים, לאדמיניסטרציה או ללקוחות, משפרים ומפשטים את השירות, למשל, ייעוץ און ליין".  "כך", אמר קורוסטישבסקי, "בשנה האחרונה ערכנו מהפך במגוון השירותים של ש.ל.ה., עם יותר כלי דיגיטל, יותר שירותים אונליין, והגענו למצב בו המנהלים מקבלים תמונה אודות הארגון, הפעילויות שלו והלקוחות – של 360 מעלות דרך המצפן הניהולי שפיתחנו".  "כל מנהל מערכות מידע וטכנולוגיה", סיכם, "צריך לבחור במה לעסוק ולזהות היכן הוא יכול להשיא הכי הרבה ערך עסקי לארגון. עליו לברר לעומק עם הגורם העסקי היכן יתקבל הערך העסקי הגבוה ביותר – ושם להתמקד עם הבאת הכלים הטכנולוגיים הנכונים. ואת כל מה שלא בליבה – להוציא החוצה. כך ניתן להניע שינוי שממוקד בתועלות עסקיות, להעז ולהוביל יוזמות טכנולוגיות חדשניות". דודו אשכנזי, סמנכ"ל בכיר ומנהל קבוצת מיקור חוץ ב-נס. צילום: שאולי לנדנר סטודיו ארט "ארגונים הפנימו את הצורך בהעברת מרכזי התמיכה למודל שירות מנוהל"  דוד אשכנזי, סמנכ"ל בכיר ומנהל קבוצת מיקור החוץ בנס, פתח את המפגש ואמר כי "ארגונים בעולם ובארץ מתמודדים בשנים האחרונות עם האצה דיגיטלית מטורפת. זה קורה בכלל המגזרים, ביניהם – הבריאות, הפיננסי, התעשייתי והביטחוני. בכל ארגון וארגון גדלה הדרישה לעוד שירותי IT. אלה צריכים להימדד, על מנת להוכיח את הערך העסקי שלהם".  "נס", ציין אשכנזי, "חוגגת בימים אלה מלאת 25 שנים להקמתה, ובתוכה, את הפעילות שלנו בעולם השירותים המנוהלים, מיקור חוץ, ניהול ותפעול מרכזי תמיכה. אלו הן פעולות הליבה שלנו, והן קשורות ישירות ליציאה לענן, שהיא מיקור חוץ של עולם התשתיות". "כל פעילות שמוציאים החוצה", הוסיף אשכנזי, "יש למדוד. צריך לדעת ולהבין מה הערך העסקי של השירות שהוצאנו החוצה, ובהתאם – להפנים את התועלות הטמונות בו, לארגון ולגורם העסקי".  "ל-נס", סיכם, "יש ניסיון רב שנים בתפעול מקצה לקצה של מחלקות IT בכלל ושל מוקדי ומרכזי תמיכה ושירות בפרט, בעשרות ארגונים – מסטארט-אפים ועד לארגוני ענק מכלל המגזרים. בשל המעבר לעבודה היברידית, ארגונים הפנימו את הצורך בתפעול מוקדי תמיכה ושירות מקצועיים ואיכותיים, כמו גם את הצורך בהעברת מרכזי התמיכה למודל שירות מנוהל. מאות נציגי התמיכה שלנו פועלים בקרב עשרות לקוחות מכלל המגזרים. אנחנו מספקים למוקדי התמיכה והשירות את התשתיות המתאימות, הן לצורך הצלחת העובדים והן לשיפור איכות השירות עבור הארגון".

איש ההיי-טק הוותיק, פאדי עבּוד, שמונה לאחרונה כ-Intel Fellow ומכהן כמנכ"ל מוביל במעבדות Power, Performance, and Thermal עבור עסקי ה-Client SOC של אינטל, מונה ליושב ראש שותף בדירקטוריון של ארגון צופן-תשבּיק. עבּוד, שמכהן כחבר דירקטוריון בארגון בשנה האחרונה, ימלא את התפקיד לצד אלון בר שני, יזם ואיש היי-טק ותיק אשר מונה לפני מספר חודשים ליו"ר שותף, ויחליף את ד"ר רמזי חלבי, יזם ואיש עסקים ששימש כיו"ר הוועד המנהל בארגון צופן-תשבּיק מזה 16 שנה. במסגרת תפקידו, פאדי, עם קריירה מרשימה של 34 שנה ב-אינטל, ישלב בין ניסיונו רב השנים בתעשיית ההיי-טק לבין פעילות צופן-תשבּיק. צופן-תשבּיק, בראשות המנכ"לית מייסם ג'לג'ולי, הוא ארגון חיים משותפים שנוסד על-ידי ערבים ויהודים, המאמין ופועל בהתאם לערכי השותפות, השוויון, השילוב והגיוון בין כל רבדי החברה הישראלית. הבחירה ב-עבוד נובעת מהצורך בתגבור הדירקטוריון בדמות מנוסה מוכרת ומובילה בתעשיית ההיי-טק הישראלית והגלובלית, מהחברה הערבית, כאשר שותפות כזו בוועד המנהל תשקף ותקדם את ערך החיים המשותפים, אשר צופן-תשבּיק מקדם בפעילותיו המגוונות. זאת בנוסף לחיזוק קשרי העבודה ויחסי הגומלין עם חברות ההיי-טק – בעיקר נוכח האתגרים הרבים שהמשק, הכלכלה והחברה הישראלית עוברים בשנים האחרונות, כולל מיתון, משבר חוקתי ומלחמה והשלכותיהם המאתגרות. צופן-תשבּיק פועלת לשילוב מהנדסים ערבים בתעשיית ההיי-טק, שמזה למעלה משנתיים מתמודדת עם האטה, מיתון, עזיבת משקיעים, משבר כלכלי-ביטחוני וחברתי ומלחמה, המשפיעים על יכולת התעשייה לקלוט מהנדסים בכלל ומהנדסים מהחברה הערבית בפרט. "צופן-תשבּיק מחבר בין אנשים שונים להשגת מטרה עילאית" פאדי עבוד, יושב ראש שותף בארגון צופן-תשבּיק: "החינוך שקיבלתי בבית, והניסיון של במשך יותר מ-30 שנה בהיי-טק לימדו אותי שהצלחה ושמחת חיים טמונים בעשייה מתוך אהבה, לאהוב את מה שאתה עושה ובעיקר את מי שאתה חיי ועובד איתם ולמענם. ארגון צופן-תשבּיק מגלם את כל הערכים האלה הלכה למעשה ומחבר בין אנשים שונים להשגת מטרה עילאית. שאיפה למצוינות בחברה הערבית, דרך שילוב שוויוני בהיי-טק והכל מתוך תרומה ואהבה". מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן-תשבּיק: "מינויו של פאדי עבוד ליושב ראש שותף של ארגון צופן-תשבּיק הוא צעד חשוב ומשמעותי עבורנו. הבחירה בפאדי נעשתה לאור ניסיונו העשיר בתעשיית ההיי-טק והקשרים הרחבים שצבר במהלך 34 שנות קריירה מרשימות, אשר הופכות אותו לדמות מופת עבור סטודנטים ומהנדסים צעירים. פאדי מהווה דוגמה חיה למהנדס ערבי שבנה קריירה יוצאת דופן, תוך שהוא מפלס דרך ומוביל בהצלחה בתעשיית ההיי-טק הגלובלית. לאור האתגרים הרבים שבפניהם ניצבת תעשיית ההיי-טק, במיוחד בתקופה זו של האטה כלכלית, מצב חירום ומלחמה, ישנה חשיבות רבה להדק את הקשרים עם החברות והגורמים המובילים בתחום. אני בטוחה כי השותפות בין פאדי ואלון בר-שני, שניהם בעלי ניסיון רחב במגוון תחומים, תסייע להעמיק את הקשר עם אנשי מפתח ותסייע לצופן-תשבּיק להמשיך לפתח את פעולתה ולהשפיע באופן חיובי על החברה הישראלית וההיי-טק בפרט".

מחקר מטריד שמפרסם היום (ג') איגוד האינטרנט הישראלי מעלה כי חלק ניכר מאוד מהציבור הישראלי נפל קורבן להונאות ברשת ופישינג בשנה האחרונה. תופעת ההונאות הפיננסיות ברשת היא רחבה מאוד: מחקר שפורסם על ידי GASA – הברית הבינלאומיות נגד הונאות – מראה שרק ב-2023 גנבו הפושעים מהקורבנות שלהם מעל טריליון דולר באופן זה. איגוד האינטרנט חשף היום כי בישראל, 42% מהציבור נפלו קורבן להונאות רשת ב-12 החודשים האחרונים. מתוכם, 22.7% חוו לפחות מתקפת פישינג אחת, 14.2% נפגעו מהונאת רשת – רכישת מוצר או שירות ברשת שלא סופק, ו-5.18% ציינו שנפלו קורבן להונאה כלכלית, שבה העבירו מידע לגורם שפנה אליהם ברשת בטענה לזכייה בירושה, בהגרלה או בהשקעה. הונאות רשת הן כמובן לא הסוג היחיד של פגיעות סייבר שמהן סובל הציבור הישראלי: על פי המחקר, 30% מהישראלים חשופים לפגיעות סייבר וגניבת מידע אישי רחבות כתוצאה מחולשות דפדפנים ומערכות הפעלה לא מעודכנות בטלפון הנייד או במכשירים חכמים אחרים; ו-21% מאיתנו גילו תוכנה זדונית – נוזקה או וירוס – באחד או יותר ממכשירינו. נתונים נוספים מראים שהמודעות שלנו לסיכוני הסייבר ובעיקר לדרכים לצמצם אותם עדיין לא כל כך מפותחת. כך, 70% מהנשאלים דיווחו שהם משתמשים באותה הסיסמה למספר שירותים או חשבונות דיגיטליים ו-38% לא יודעים לזהות אם כתובת של אתר מאובטחת או לא. רק כ-7%: אנחנו לא מפחדים שניפול למתקפת סייבר בשנה הקרובה נתון נוסף מראה כי החשש של הישראלים שייפלו קורבן לפשיעת סייבר בשנה הקרובה הוא רב – 55% מאיתנו חוששים מזה. 39% מהנשאלים מסכימים עם ההיגד "אני מפחד.ת ליפול קורבן לפשע סייבר בעתיד הקרוב", 22.2% ניטרליים לגבי האמירה, 16.5% מהנשאלים מסכימים במידה רבה, 15.3% לא מסכימים ורק 6.7% לא מסכימים כלל. לא נמצאו בשאלה זו הבדלים משמעותיים בפילוח לפי מגדר, גיל, הכנסה והשכלה. המחקר בוצע במסגרת קמפיין ארצי חדש של איגוד האינטרנט הישראלי, שהמושק היום ברשתות חברתיות תחת השם לא נופלים ברשת. הקמפיין נתמך על ידי הקרן למימון תובענות ייצוגיות של משרד המשפטים, ונועד להעלות מודעות בציבור ולתת לו כלים להתגוננות בפני מכת הונאות הרשת, שהתגברה מאוד בשנתיים האחרונות, ובעיקר מאז פרוץ המלחמה בעזה. במסגרת הקמפיין הועלה לרשת גם עמוד הדרכה ומידע ייעודי לציבור, שמכיל מידע חיוני על הונאות נפוצות, שנאסף על ידי קו הסיוע לאינטרנט בטוח של האיגוד, ומדריכים דיגיטליים למשתמשי הרשתות, לזיהוי והתגוננות בפני הונאות. לפנייה ודיווח על הונאות ותוכן פוגעני ברשתות ניתן לפנות לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי.

האן ג'ונג-הי, מנכ"ל משותף של סמסונג, מת אמש (ג') במפתיע, מהתקף לב – כך הודיעה החברה. ג'ון יאנג-היון, שמונה כמנכ"ל משותף של האן רק בשבוע שעבר, ישמש מעתה כמנכ"ל היחיד של הענקית הדרום קוריאנית. האן מונה למנכ"ל ב-2022. במסגרת תפקידו, הוא היה אחראי על חטיבת יישומי הדיגיטל ויחידת חוויות המכשירים של סמסונג. ג'ונג-הי הוא ותיק בחברה: הוא הצטרף אליה ב-1988, ובמשך השנים התקדם בתוכה. ב-2011 הוא מונה לראש חטיבת מחקרי המוצרים של סמסונג. בהצהרתה, סמסונג נתנה לו את הקרדיט על כך שהיא הפכה למובילה בתחום מכשירי הטלוויזיה, ועל התרומה שלו לצמיחתה במהלך השנים. עוד נכתב בה: "תנחומינו הכנים למשפחה ולאוהבים שלו במהלך תקופה קשה זו". מועצת המנהלים של סמסונג מונה ארבעה חברים בלבד, והאן היה אחד מהם. המוות שלו מגיע שבוע בלבד לאחר שהוא אירח בסוואון שבדרום קוריאה את הפגישה השנתית של בעלי המניות של החברה – שבה ג'ון מונה, כאמור, למנכ"ל משותף. ג'ון קודם אשתקד לניהול חטיבת הסמיקונדקטורים של החברה. בפני ג'ון עומדים הרבה אתגרים, כמנכ"ל יחיד: סמסונג אמנם מצליחה בתחומים שהאן ניהל, ובעיקר הטלוויזיות, אבל בעולם הסמיקונדקטורים רווי הבינה המלאכותית היא נמצאת מאחורי מתחרות כ-TSMC. כמו כן, היא ידעה ברבעונים האחרונים רווחים נמוכים יחסית והמניה שלה ירדה בחצי השנה האחרונה בקרוב ל-4%. היום, לאחר פרסום ההודעה על מותו של האן, היא ירדה ביותר מ-1%.

נבינה, שמציעה פתרונות קליניים מבוססי בינה מלאכותית לרופאים, הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס C בסך של 55 מיליון דולר, שמביא את סכום ההשקעה הכולל בחברה לסך של 100 מיליון. את הסבב הובילה קרן הצמיחה של גולדמן זאקס והשתתפו בו המשקיעים הקיימים בחברה, בהם גרוב ונצ'רס ו-ורטקס ונצ'רס ישראל. בנבינה אומרים כי ההשקעה תזרז את הצמיחה שלה בשוק הבריאות האמריקני – ממרפאות ועד למבטחי הבריאות, ותאפשר לה להמשיך ולפתח את טכנולוגיית ה-AI והאלגוריתמים הקליניים שלה. החברה נוסדה ב-2018 על ידי שני יוצאי יחידה 8200 – רונן לביא ושי פררה. על פי החברה, המוצר שלה מתפקד כ-"טייס משנה" (AI copilot) עבור הצוות הרפואי – זוג עיניים נוסף, שמסייע לוודא שמידע חשוב לא מתפספס ושהמטופל מקבל את הטיפול הטוב ביותר. נבינה החלה את דרכה ברפואת המשפחה ומתרחבת בימים אלה לתחומים נוספים. הפתרון שלה נמצא כיום בשימוש של 10,000 אנשי רפואה במעל 1,300 מרפאות, שמטפלים ביותר משלושה מיליון מטופלים בארגוני בריאות בארצות הברית כמו פריביה הלת'. משרדי החברה ממוקמים בניו יורק ובתל אביב. לדברי לביא, "ההשקעה נותנת משנה תוקף למשימה של נבינה לשפר את בריאות המטופלים לצד שיפור הביצועים הפיננסיים במערכת הבריאות על ידי חיבור כלל המידע הרפואי לכדי 'תעודת זהות' קלינית לכל מטופל, בעזרת בינה מלאכותית. גולדמן זאקס היא אחת הפירמות המשפיעות והמוערכות ביותר בעולם ההשקעות, והיא תסייע לנו להאיץ את הצמיחה ולהרחיב את הפעילות בארצות הברית. ההשקעה שלה תחזק את היכולת שלנו להשקיע בחדשנות ב-AI, שמבטיחה שכל מפגש עם מטופלים יהיה אפקטיבי ואמפטי יותר, ימנע סיבוכים מיותרים וישפר את בריאותם." "הבינה המלאכותית היא טכנולוגיה משמעותית, שמשנה במהירות את פני הרפואה העכשווית, ונבינה נמצאת בחזית שינוי זה", אמרה אירית קאהן, מנהלת השקעות הצמיחה של גולדמן זאקס בישראל. "מצאנו בנבינה שילוב של טכנולוגיה שזוכה לאמון הרופאים והפכה לחלק משגרת העבודה שלהם לצד השפעה קלינית וכלכלית על מערכת הבריאות בכללותה. אנחנו מאמינים שיש לה פוטנציאל להשפיע על צורת העבודה של רופאים".

תקציב המדינה אושר היום (ג') במליאת הכנסת סופית, ברוב גדול של 66 תומכים מול 52 מתנגדים – מה שמקנה לממשלה מרווח נשימה. התקציב כולל תוספת משמעותית לביטחון ולכספים קואליציוניים, ומנגד קיצוץ בתקציבים שמיועדים ליישובי העוטף, להרחבת סל התרופות, לנוער בסיכון וללהט"בים. גם עם ההיי-טק הוא לא מיטיב – לפחות לדברי יו"ר ועדת המשנה של הכנסת לענף, ח"כ אביגדור ליברמן. התקציב שאושר היום הוא הגדול ביותר בתולדות המדינה, ועומד על קצת פחות מ-620 מיליארד שקלים. מתוכו, תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה עומד על 415.6 מיליון שקלים ותקציב רשות החדשנות על כ-2.5 מיליארד. ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת. צילום: פלי הנמר ח"כ ליברמן, לשעבר שר האוצר, אמר במהלך הדיון כי "אחד הכישלונות בתקציב הביזה הזה הוא ההפקרה המוחלטת של ההיי-טק – מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. כולם אוהבים להתגאות בוויז, שנמכרה באקזיט של 32 מיליארד דולר, אבל בפועל, הממשלה לא עושה דבר כדי לתמוך בענף. אין תמריצים, אין השקעה, אין תכנון לעתיד". "באיראן מייצרים כ־250 אלף מהנדסים בשנה, ובישראל – רק 8,000", הוסיף ליברמן. "זה רק לא עוד נתון – זו סכנה לאומית". "אנחנו חייבים להחליט עכשיו מה עושים עם ביג דאטה, ענן כחול לבן, קוואנטום ובינה מלאכותית. אבל במקום לחשוב קדימה, הממשלה בוחרת להזרים 5.4 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים – ביזה תקציבית לאור יום. אם הכסף הזה היה מושקע בתשתיות טכנולוגיות ובקידום חדשנות, היינו מגדילים את הכנסות המדינה באופן דרמטי", ציין. "ניצול כספי המיסים של ההיי-טק כפרה חולבת" גם פורום ההיי-טק למען ישראל התייחס להעברת התקציב. מהפורום, שכולל מנכ"לים ומנכ"ליות מתחום ההיי-טק, נמסר כי "התקציב מוכיח שוב את הניתוק של הממשלה ממדינת ישראל. זהו תקציב שמעביר מיליארדים למגזרים שאינם נושאים בנטל, תוך פגיעה בחינוך ובמגזר היצרני, וממשיך בפגיעה אנושה בדמוקרטיה ובעתיד ילדינו". בנוסף, נמסר מהפורום כי "במקום שיקום הדרום והצפון, עידוד צמיחה והשקעה בביטחון – הממשלה מובילה לקריסת הכלכלה, לניצול כספי המיסים של ההיי-טק כפרה חולבת, לבריחת משקיעים, ליוקר מחייה חונק ולהרס עתיד המדינה". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: ShutterStock מנגד, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר בדיון, כשהציג את התקציב, כי "זה תקציב המלחמה והמילואימניקים. זהו סיפורם של גיבורי הגבולות, מתיישבים חלוצים, ושל עם שלם שיוצא למלחמה כדי לנצח ולהשיב את החטופים". נאומו לש סמוטריץ' נקטע פעם אחר פעם על ידי האופוזיציה. הדיון על התקציב היה מרתוני, לאחר שהאופוזיציה ביצעה פיליבאסטר. בנוסף, הוא לווה בהפגנות מחוץ לכנסת, שמנעו מהח"כים להגיע במשכן במכונית – והם נאלצו ללכת ברגל.

כשכתב המשטרה הוותיק של חדשות 12, משה נוסבאום, אובחן עם מחלת ניוון השרירים ALS (בעברית: טרשת אמניוטרופית צידית), הוא החליט להיאבק. לא רק שהוא נשאר על המסך והמשיך לשדר ככל שיכל, עד שהדיבור שלו הפך לבלתי מובן ופגע בקצב השידור, נוסבאום החליט שהוא ממשיך בחייו כרגיל – כפי שסיפר בסוף השבוע בראיון לדנה וייס, ששודר, כמובן, בחדשות 12. הפעם האחרונה שנוסבאום עלה לשדר בעצמו הייתה כמה ימים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר, ובבוקר המתקפה עצמו, על אף שהיה בין הראשונים שהגיעו למערכת – הוא כבר לא התיישב על הכיסא באולפן ואמר את דברו. כעת, בעזרת כלי בינה מלאכותית, הוא חוזר לשדר על המסך, באופן חסר תקדים למדי. נוסבאום הוא העיתונאי הראשון בישראל, וככל הנראה גם בעולם, בעל מוגבלות משמעותית כמו ניוון שרירים, שחוזר לשדר על המסך, כשהבינה המלאכותית הוגה את המילים במקומו. זאת, לאחר שלשדר בעצמו הפך למטלה שהפכה קשה מאוד ומעייפת עבורו, בשל הטרשת. הטכנולוגיה עצמה לא חדשה. אולפני דיסני עשו בה שימוש כבר לפני כמה שנים, עבור הסדרה אובי וואן קנובי, שבה הם השתמשו בהקלטות ארכיון כדי לשחזר את קולו הייחודי של דארת' ויידר, הנבל האגדי ממלחמת הכוכבים. בניגוד לסיפור של נוסבאום, שרצה לחזור למסך, ג'יימס ארל ג'ונס, אז בן 91, פרש ממשחק קול, והחליט שהוא מעביר את השרביט הלאה. כדי לשמר את ה-"מורשת" של הקול של ויידר נעשה בסדרה שימוש בבינה מלאכותית, שהגתה עבור הדמות את הטקסטים שלה, במקומו של ג'ונס. מאז, הטכנולוגיה רק השתכללה, נעשתה נגישה וזמינה לכל אחד, ולא רק לאולפנים הוליוודיים גדולים כמו דיסני. אגב, ג'ונס הלך לעולמו בספטמבר האחרון, בגיל 93. כיצד זה עובד? לצערנו, לא הצלחנו לקבל תשובות מאנשי חדשות 12, אולם על פי המתואר בראיון עם נוסבאום בגרסת ה-AI, התהליך עובד כך: נוסבאום מקליד את כל הטקסט שלו ומצולם בווידיאו, כמו בראיון עם וייס. לאחר מכן, לירון דהן, מנהל הפיתוח הטכנולוגי של חדשות 12, לוקח את הטקסטים של נוסבאום, מעביר אותם דרך כלי טקסט לדיבור (Text to Speech) עם מודל של הקול שלו, בהסתמך על דגימות קול ארכיוניות ממהדורות ותוכניות שבהן הוא שידר, ובעצם משבט את הקול של כתב המשטרה הוותיק ומלביש אותו על קלטות הווידיאו בעריכה. אגב, גם בשידור, עדיין ניתן להבחין בחוסר התאמה קל בין תנועות השפתיים של נוסבאום ב-AI לקול המושמע.   View this post on Instagram   A post shared by החדשות – N12 (@n12news) כלי טקסט לדיבור לא חסרים בשוק: OpenAI, למשל, מציעה כלי כזה למפתחים בעלות הזניחה של 0.015 דולר ל-1,000 תווים מוקלדים, ויש חברות נוספות שעוסקות בתחום – ריווייסר, PlayAI, אני ווייס לאב ואין וידיאו. הטכנולוגיה הספציפית נקראת Voice Cloning, שיבוט קול – בהסתמך על הקלטה קיימת או הקראה של משפטים קצרים מוגדרים מראש. לו רצו בחדשות 12, הם היו יכולים להחליף את נוסבאום לחלוטין בגרסת אווטאר שלו, עם כלים אחרים מחברות כמו D-ID, שיוצרות מגישים וירטואליים שלמים שנראים מציאותיים לחלוטין. כך הם היו יכולים גם לייתר לחלוטין את צילום הווידיאו שלו. אף על פי שהאפשרות קיימת, במקרה של כתב המשטרה הוותיק של חדשות 12, הבינה המלאכותית לא מחליפה אותו לחלוטין, כאמור. המקרה הזה הוא דוגמה טובה כיצד יכולות הבינה המלאכותית מסייעות לאדם עם מוגבלויות להמשיך ולתרום באופן יצרני לארגון שאליו הוא משתייך, ויש לקוות שעוד ארגונים יאמצו את הגישה היצירתית הזאת, ויראו כיצד ה-AI יכולה לשמש כגורם מאפשר לשילוב פעיל של בעלי מוגבלויות אצלם.

דל טכנולוגיות ישראל הציגה במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול (ב') בפתח תקווה, בהפקת אנשים ומחשבים, את קו המחשוב החדש שלה לעידן ה-AI. המכשירים יגיעו לשוק בשבועות הקרובים, תחת מהלך מיתוג מחדש משמעותי ביותר – דל זונחת את המיתוגים הוותיקים שלה לטובת קו ברור יותר, שאמור לעזור ללקוחות לבחור טוב יותר את המחשב הבא שלהם. במקום משפחות ה-Inspiron, ה-XPS וגם ה-Latitude ועוד של החברה, ובמקום להשתמש במספרים מורכבים, מעתה יהיו בתחום המחשבים הניידים שלוש קטגוריות ראשיות: Dell לשוק הביתי, לבתי ספר ולגיימינג, Dell Pro עבור השוק העסקי ו-Dell Pro Max עבור שוק תחנות העבודה המתקדמות. שני המותגים שימשיכו הם Alienware, שיוסיף להציע את מחשבי המשחקים המתקדמים והחזקים ביותר של דל, והמסכים שהיא מציעה, שימשיכו להימכר תחת המיתוג UltraSharp. Dell Pro 14 Plus. צילום: יח"צ שלוש שכבות – לציון מיקוד האיכות של כל מחשב כל קטגוריה תחולק בנוסף לשלוש שכבות, שיציינו את מיקוד האיכות של כל מחשב, והשכבה תתווסף לשם המחשב, כדי להשלים את התמונה. זאת, למעט הרמה הבסיסית, שבה לא יתווסף שם, ובה יוצעו מחשבים עבור הביצועים והפרודוקטיביות הנדרשים – ולא יותר. ברמה השנייה, Plus, יוצעו מחשבים עם ביצועים חזקים יותר, וברמה השלישית, Premium, יוצעו מחשבים שבהם לעיצוב יש חשיבות רבה, עם חשיבה לעתיד קדימה. בשכבה זו יוצעו, בכל קטגוריה, המחשבים הכי דקים. ברמה העסקית, תציע החברה ניידי Dell Pro 14/16, ניידי Dell Pro 13/14/16 Plus וכן ניידי Dell Pro 13/14 Premium. ליאור פוני, מנכ"ל דל טכנולוגיות ישראל. צילום: ניב קנטור "מבחינתנו זה יום של חג. לא בכל שנה, ואפילו לא בכל עשור, יוצא לנו, כ-דל, להשיק מיתוג מחדש של כל מוצרי מחשוב הלקוחות שלנו – וההשקה כאן, בישראל, היא ההשקה הרשמית. אנחנו מאוד שמחים מהתוצאה הסופית של המותג. מבחינתנו זו נקודת זמן שבה אנחנו רוצים לעשות התאמות בליבת המוצרים שלנו לעולם ה-AI, שמשנה את עולמנו מקצה לקצה", אמר ליאור פוני, מנכ"ל דל טכנולוגיות ישראל. "המטרה שלנו היא להנגיש ולהביא את הטכנולוגיה ללקוחות, ולהיות היצרנית שמובילה את הקדמה והחדשנות". הוא הוסיף כי "חלק מהפתרונות הם אביזרי הקצה שאנחנו משיקים, ועוד חלק הוא הדור החדש של השרתים והפורטפוליו של Dell AI Factory, שבנינו יחד עם אנבידיה ושמאפשרים תחילת עבודה מהירה בתוך הארגון. גם אנחנו עוברים מהפכה פנימית, כדי להטמיע את המוצרים בתוך דל עצמה ככלי עזר לאנשים שלנו, כולל כל הפיתוחים הפנימיים". Dell Pro Max 14 ו-16. צילום: יח"צ שימוש במעבדים של כל היצרניות לשוק ה-PC – ולא רק אינטל עוד שינוי מהותי שיציע הפורטפוליו החדש הוא שימוש במעבדים של כל היצרניות שקיימות כיום לשוק ה-PC, ולא רק במעבדי אינטל. אמנם, מחשבי דל הנייחים יוצעו עם מעבדי אינטל בלבד, אבל הניידים יוצעו גם עם מעבדי AMD וקוואלקום – בדיוק כמו ניידי ה-Dell Pro. עם זאת, מחשבי תחנות העבודה, Dell Pro Max, שזקוקים לעוצמת עיבוד גבוהה במיוחד, יגיעו עם מעבדי אינטל ו-AMD בלבד. אורן דותן, מנהל מוצרי מחשוב קצה ב-דל טכנולוגיות ישראל. צילום: יח"צ אורן דותן, מנהל מוצרי מחשוב קצה ב-דל טכנולוגיות, סיפר כי המחשבים הניידים החדשים יגיעו גם עם שינוי מהותי במסכים שהם מציעים. אמנם, בבסיס מדובר עדיין בשימוש במסכי OLED, אבל הם יגיעו עם טכנולוגיה חדשה שמכונה Tandem, שאמורה לעזור להציע שיפור של עד 24% בזמן העבודה של המחשב, ועם זאת לאפשר למסך להוסיף להציע תצוגה מקצה לקצה, כמעט ללא מסגרת – שתהיה דקה ב-12%. היא תציע גם צבעים שחורים יותר וצבעים מלאי חיים לכל אורך הסקאלה, וברזולוציות שונות. כל הניידים יוצעו עם מסכים ביחס היבט של 16:10. אחד הניידים המעניינים שהציג דותן היה Dell Pro Max 18 Plus, שיהיה הראשון שהחברה מציעה עם מסך בגודל 18 אינץ'. לעומת ה-Precision 7780 שקדם לו, עם מסך 17 אינץ', הוא מציע 14% יותר שטח צפייה, יחס מסך לגוף טוב יותר של 88% מול 79% של קודמו, ושינויי גודל לא משמעותיים במיוחד: תוספת עובי של 1.3 מ"מ לכדי 30.2 מ"מ, תוספת אורך של 4 מ"מ בלבד ל-402 מ"מ ועלייה במשקל של כ-70 גרם.