הניסיון של ארצות הברית לסגור את טבעת החנק מסביב לצוואר הבינה המלאכותית של סין ממשיך לא להצליח. למעשה, לפי דיווחים מעודכנים, הצורך של תעשיית השבבים הסינית למצוא מקורות אחרים כדי לספק פתרונות לשוק הבינה המלאכותית הצומח שלה מזרז מאוד את הפיתוח המקומי של כרטיסי AI. זה נכון בעיקר כשמגיעים לוואווי, שיותר מכל חברה אחרת בולטת בכל הנוגע לחרם הסחר האמריקני על סין. על פי הדיווחים, וואווי קרובה מאוד להשיק כרטיס AI חדש בשם Ascend 910D, והיא תעשה זאת כנראה כבר בסוף החודש הבא. וואווי טוענת שהכרטיס החדש יהווה תחרות של ממש מבחינת ביצועים ל-H100 – כרטיס ה-AI הכי מפורסם של מובילת השוק, אנבידיה. H100, שנחשב לכרטיס הכי פופולרי עבור יצירת תשתיות בינה מלאכותית, אסור מזה זמן רב למכירה בסין, בגלל העוצמה הרבה שהוא מציע. המטרה המוצהרת של וואווי היא להשתלט על נתח השור שכולל את כל הארגונים הסיניים שהיו לקוחות של אנבידיה, ולפי הצפי, היא אמורה למכור השנה כמעט מיליון כרטיסי Ascend 910B ו-910C ברחבי סין. הביקושים לכרטיסי 910C הולכים וגדלים בעקבות ההחלטה של משרד הסחר בוושינגטון למנוע גם את המכירה של הכרטיסים המוחלשים H20, שיוצרו בידי אנבידיה במיוחד עבור השוק הסיני – החלטה שנכנסה לתוקף בתחילת החודש. יש לציין שהמכירות של אנבידיה נפגעו מאוד בגלל איסור המכירה של H100 לסין. לפי הנתונים שפרסמה החברה, ההכנסות שלה ממכירות לסין היוו כ-17% מכלל הכנסותיה ב-2024 – ירידה של כמעט 10%.

"הזמנים אינם קשים – אבל הם עצובים. הצער והכאב של המשפחות השכולות לא יעזבו אותן לעד. הנחמה היחידה היא בתקווה: התקשוב הצה"לי הוא מקור של תקווה, חיל הקשר ואגף התקשוב וההגנה בסייבר הם גוף של תקווה, שמעניק תעצומות נפש לכל ישראל. בכל מלחמות ישראל הקשר והתקשוב הקריבו את מיטב הבנות והבנים שלהם – וגם הפעם. חיל הקשר לא יאכזב לעולם", כך אמר אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, שהיה הקשר"ר (קצין קשר ותקשוב ראשי) במלחמת יום הכיפורים. בשיחה עם אנשים ומחשבים לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה אמר אלוף (מיל') ענבר כי "2025 שונה משנים קודמות, משום שאנחנו נמצאים במלחמה מתמשכת, שממשיכה לגבות קורבנות בגוף ובנפש, ומותירה משפחות קרועות לב. חיל הקשר דומע למול רבים מבניו שנפלו על קידוש השם והמולדת, והביאו תועלת וניצחון לישראל". האתר להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב ביהוד. צילום: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב במרכז יהוד, שמאמצת את אגף התקשוב וההגנה בסייבר, עומד אתר להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, שמופעל על ידי העמותה להנצחתם. האתר הוקם ב-1989 ומונצחים בו גם חללים שהם בני יהוד, אולם אינם מהחיל. מדי שנה נערך באתר טקס זיכרון, בהשתתפות נציגי המשפחות השכולות, אנשי העמותה ונציגי עיריית יהוד. הטקס ייערך מחר (ד') בשעה 11:00. ונזכור את כולם לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שמתחיל הערב, פרסם משרד הביטחון את מניין חללי מערכות ישראל משנת 1860 ועד היום: 25,420. מיום הזיכרון תשפ"ד ועד היום נוספו 319 חללים למניין הנופלים ועוד 61 נכים, שנפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו במהלך השנה כחללי מערכות ישראל. מתוך כלל הנופלים, 595 הם אנשי חיל הקשר, האלקטרוניקה, המחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסייבר, מהם 15 שנהרגו במלחמה הנוכחית. ספירת החללים החלה עוד בטרם הקמת המדינה, והיא כוללת 74 לוחמים-קשרים שפעלו ולחמו בשורות ההגנה, האצ"ל והלח"י. את כלל הנופלים מונים מאז 1860. מניין חללי מערכות ישראל כולל את חללי צה"ל, השב"כ, המוסד, המשטרה, שירות בתי הסוהר, וכן את נופלי המחתרות והבריגדה היהודית. אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. צילום: פלי הנמר "מה שעלול לאיים עלינו אינו האויב – אלא המריבות הפנימיות" אלוף (מיל') ענבר שימש כקשר"ר בתקופת מלחמת יום הכיפורים, בדרגת תא"ל, ולפני כן היה מפקד יחידה 848, לימים 8200. לאחר מכן הוא הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש המו"פ במשרד הביטחון. הוא ציין כי "אנחנו נמצאים כיום במלחמת קיום ומגנים על ישראל במלוא העוצמה. במותם, חללי אדף התקשוב, כמו כלל חללי צה"ל, ציוו לנו את החיים. מה שעלול לאיים עלינו אינו האויב – אלא המריבות הפנימיות. כולי תפילה שהשכל הישר יגיע לישראל, ונשכיל להתגבר על המחלוקות בינינו ונבנה אחדות, כי כשאנחנו מאוחדים – אנחנו חזקים פי 1,000 מאשר לחוד. כמו כן, הלוואי שנזכה לראות את כלל החטופות והחטופים שבים הביתה במהרה".

המוסכמה העקרונית בעולם התוכנה, ובעולם הטכנולוגיה בכלל, היא שגרסאות מאוחרות יותר אמורות לשפר תוכנה, לא להפוך אותה לגרועה יותר. אף על פי שלפעמים מתרחשות קטסטרופות (אני מסתכל עליכם, סונוס), בגדול – זה המצב. אולם, מתוך מסמך פנימי של OpenAI, שהתפרסם לפני כשבועיים, עולה שמודלים חדישים יותר של החברה, כמו o3-mini, הם, למעשה, פחות טובים ממודלים קיימים, כמו o1, והוזים יותר מקודמיהם. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, אנומליות ביכולות ההיקש – או מה שמכונה באנגלית Deep Reasoning. המודלים החדשים זכו לביקורות חיוביות ממאמצים מוקדמים, וניכר שהם מצטיינים במשימות כמו קידוד, מדע ומתמטיקה ומפגינים תפיסה ויזואלית ויכולות ניתוח חזקות. אלא שבדיקות פנימיות של OpenAI העלו שמודלי o3 ו-o4-mini, שאמורים להיות יותר חסיני הזיות, הוזים יותר ממודלים קודמים כמו o1 או o3-mini, וכן מ-GPT-4o, שהוא מודל ללא היקש. החלק המוזר הוא שאנשי החברה לא באמת יודעים למה זה קורה. אחד הסוקרים תיאר את המצב כסכין משוננת: בחלקים מסוימים הבינה המלאכותית מציגה יכולות כמעט על אנושיות, ובקטעים אחרים היא נופלת להזיות. במסמך הטכני כותבים החוקרים כי "נדרש מחקר נוסף" כדי להבין למה ההזיות מחמירות, ככל שהיא מרחיבה את המודלים שלה. טענות כאלה, אגב, התחילו להישמע גם לגבי המודלים החדשים של ג'מיני מבית גוגל. כמה הוזה כל מודל? אנשי OpenAI מצאו ש-o3 הזה ב-33% מהמקרים בשאלות על PersonQA – מדד פנימי של החברה שבוחן את דיוק הידע על אישים. זה בערך כפליים מכמות ההזיות של מודלי היקש קודמים, כמו o1 ו-o3-mini, שהזו רק ב-16% וב-14.8% מהמקרים, בהתאמה. ל-o4-mini היו תוצאות גרועות אף יותר – הוא הזה ב-48%. במבחן SimpleQA, אותו מודל הזה ב-79% מהמקרים, o3 הזה ב-51% מהמקרים ו-o1 – "רק" ב-44% מהם. כלומר, הוא יותר יציב מיורשיו המתוכננים. באשר ל-o3 – שיעור ההזיות הופך אותו למודל פחות יעיל ממה שהוא אמור להיות. אחת ההזיות המוזרות שלו היא יצירת קישורים לאתרים שלא קיימים. חקירה חיצונית שבדקה את הממצאים של OpenAI הגיעה למסקנות דומות, וההשערה של ניק צ'אודהורי, חוקר ב-Transluce ועובד לשעבר ב-OpenAI, היא שהלמידה החיזוקית הנוכחית עלולה להגביר בעיות קיימות, במקום לפתור או לפצות עליהן. ראוי לציין שטכנולוגיית ההיקש במודלי השפה הגדולים היא "אופנה" שהתחילה בשנה החולפת, אחרי שהתגלה שטכניקות אחרות לשיפור מודלים קיימים הניבו תוצאות ירודות. יכולת ההיקש – או Deep Reasoning, כאמור – משפרת את ביצועי המודלים במגוון משימות, מבלי להזדקק למשאבי מחשוב ומידע עצומים בשלב האימון. אבל, כפי שנראה כרגע, הטכנולוגיה הזו יצרה לא רק קפיצה ביכולות, אלא לעתים גם יותר הזיות. אלברט איינשטיין. צילום: ארתור מסה הבינה המלאכותית חסרה בידע על אלברט איינשטיין יוני נאמן, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של Melingo AI, התייחס למחקר של OpenAI ואמר כי "כמודלי היקש, o3 ו-o4-mini לא פולטים תשובה מיד, אלא מייצרים 'שרשרת מחשבה (Chain of Thought)' – הם מפרשים את הבקשה, שואלים את עצמם מה נדרש ומתכננים את הדרך לפתרון". לדבריו, "למודלים אלה יש יתרונות בתחומי הלוגיקה, המתמטיקה וכתיבת הקוד, אך חסרונות בזמן התגובה, בעלויות ומסתבר עכשיו שבמקרים מסוימים, גם בירידה בדיוק של עובדות בסיסיות". נאמן פירט עוד על הבדיקה: "היא הייתה מול בנצ'מארק בשם PersonQA – מאגר שאלות עובדתיות קצרות על אישים מפורסמים, לדוגמה: מתי נולד אלברט איינשטיין? ובאיזו אוניברסיטה כתבה מארי קירי את עבודת הדוקטורט שלה? במבחן זה, המודלים החדשים הראו שיעור טעויות גבוה מאוד (48%-33% מהתשובות כללו שגיאות) לעומת מודלים קודמים – הן מודלי היקש והן מודלים רגילים, שבהם שיעור ההזיות היה נמוך יותר בממוצע ועמד על כ-15%. אם כי יש לציין שגם 15% הזיות הוא שיעור גבוה מדי". מארי קירי. צילום: ShutterStock לדבריו, "חלק משמעותי מהבעיה נעוץ בכך ששאלות כאלה דורשות שליפה מדויקת של עובדה קצרה, למשל תאריך לידה, וזה לא התחום החזק של מודלי GenAI – ובפרט לא של מודלי היקש, שמתוכננים לבצע משימות מורכבות יותר כמו הסקת מסקנות, כתיבת קוד או ניתוח טקסטים. ייתכן שהשוואה שכזו בודקת אותם במטלה שלא מתאימה להם, ולכן תוצאותיה מוטות". מדוע נגרמה הירידה, דווקא בדור חדש יותר? "יש לכך כמה תשובות אפשריות: התמקצעות על חשבון גמישות – ככל שמודלים משתכללים, הם נעשים טובים יותר במה שהם תוכננו לעשות, למשל תכנות, אך פחות טובים במשימות כלליות כמו שליפת עובדות קצרות. היצע מוגבל של מידע – המודלים מאומנים על טקסטים. כמות המידע האיכותי והמהימן היא מוגבלת וכמות המידע המהימן ברשת לא גדלה בקצב שמדביק את הצורך. התוצאה: לפעמים מאמנים מודלים על מידע פחות אמין, או על טקסטים שיש חשד שנוצרו בעצמם על ידי AI – מה שנקרא תוכן מג'ונרט, וזה יוצר בעיית סיבוביות והטיות. בעיית המשוב האנושי – חלק מהאימון נעשה בשיטה של Reinforcement Learning from Human Feedback (חיזוק למידה על ידי משוב אנושי), אבל כשהמודל עונה בביטחון, גם כשהוא לא מדויק – הבודקים נוטים לאשר את התשובה, וכך נוצר עיוות שמחזק שגיאות". מה אפשר לעשות כדי למנוע ירידה באיכות התשובות בעתיד? "המאבק בהזיות הוא הוא תחום שגם מאתגר וגם מביא לצורך בשוק, שעליו עונות חברות יישום AI כמו Melingo AI. כשמגיעים ליישום AI בשטח, אצל לקוחות, למשל בצ'טבוטים שמדמים אנשי מכירות בחנויות וירטואליות או מוקדנים בשירות לקוחות – אין מקום להזיות. הלקוחות לא יסלחו ל-38% הזיות, וגם לא ל-15%. אצלנו הדרישה היא ל-0% הזיות. יש הרבה אלמנטים במוצרים שלנו שמטפלים בכך. אציין את החשובים כאן: Grounding (קרקוע) – המערכת משתמשת רק בנתונים מוסמכים של הלקוח. אם אין מידע – היא עונה שחסר מידע, במקום להמציא. ניטור רציף – מערכות מדידה ודשבורדים ללקוחות מאפשרים מעקב על איכות התשובות, שביעות רצון המשתמשים וזיהוי מהיר של בעיות. אימות ממודלים שונים – אם שני מודלים מסכימים על תשובה שהתקבלה ממקורות שונים, הסיכוי לטעות קטן בהרבה. שאלות יזומות מצד המודל – הצ'טבוט לא רק מגיב, אלא גם יוזם. הוא מכווין את משתמש הקצה לנסח את דרישתו בצורה ברורה ושואל אותו שאלות ביוזמתו, כדי לדייק לעצמו את הבנת הצורך שלו, במיוחד כשהשאלה לא ברורה. הפתרון הזה עדיף על חשיבה עצמית של הצ'טבוט, בלי לערב את המשתמש. בחינה וגמישות בבחירת מודלים – לא כל מודל מתאים לכל מטרה. כל מודל שאנחנו שוקלים להשתמש בו עובר בדיקות שמותאמות לצורך הספציפי, ולא רק לפי בנצ'מרקים כלליים, ואם צריך – מבוצע Fine-Tuning, שמתאים את התשובות לסוג השיח הדרוש ללקוח".

אקזיט כל ישראלי: אברא טכנולוגיות מידע הודיעה היום (ג') על רכישת מתודה מחשבים תמורת 19.5 מיליון שקלים. כספים אלה יבואו ממקורותיה העצמאיים של אברא. העסקה נסגרה אחרי שמועצת המנהלים של מתודה אישרה את ביצועה, ולאחר העברת התשלום אברא תחזיק 91% ממניות החברה הנרכשת, כשיתרת ה-9% יישארו בידי יניב שושני, מנכ"ל מתודה מחשבים. מתודה מחשבים משלבת טכנולוגיה עם מתודולוגיות מתקדמות לניהול מערכות מידע, פיתוח תוכנה וניהול פרויקטים. החברה מעסיקה כ-70 עובדים והיא שותפת פלטיניום של אטלסיאן (Platinum Solution Partner) – רמת ההסמכה הגבוהה ביותר של החברה. מתודה מספקת שירותי ייעוץ, פיתוח, הטמעה ותחזוקה לכלל מוצרי אטלסיאן, ביניהם ג'ירה – ממערכות ניהול המשימות ותהליכי העבודה הפופולריות בעולם, כולל בישראל. יש לנרכשת עשרות רבות של לקוחות מתחומים מגוונים, בהם היי-טק, תעשייה, פיננסים, והמגזרים הציבורי והביטחוני. ההכנסות של מתודה זינקו ב-2024 ב-48.5% ועמדו על 57.1 מיליון שקלים, והרווח התפעולי המתואם צמח ב-31.6% ל-4.3 מיליון שקלים. עם השלמת העסקה יצטרפו הפתרונות של מתודה לפורטפוליו השירותים והמוצרים שמציעה אברא ללקוחותיה. ככלל, באברא אומרים כי העסקה מהווה "נדבך נוסף ומרכיב חשוב" בחיזוק מעמדה כחברת IT שעוסקת, במישרין ובאמצעות חברות בת, בתחום שירותי התוכנה. אברא מתמחה בפיתוח ובהטמעת מערכות מידע ארגוניות, תוך שימשו בטכנולוגיות מתקדמות. שי אוזון, מנכ"ל אברא, מסר כי "רכישת מתודה מהווה מהלך אסטרטגי משמעותי, המחזק את פורטפוליו השירותים שלנו, ומרחיב את יכולותינו לספק פתרונות ניהול חדשניים ומותאמים אישית ללקוחות מכל מגזרי המשק. מתודה, עם מומחיותה העמוקה, ניסיונה הרב וצוות המומחים המקצועי שלה, תסייע לנו להעניק ערך מוסף ללקוחותינו – החל משלב האפיון, דרך היישום וההטמעה, ועד לליווי מתמשך ומותאם לצרכים המשתנים של השוק המודרני".

"אבטחת סייבר היא נושא של ביטחון לאומי. כולנו יודעים את זה, נכון? זו הסיבה שאנחנו כאן. זו הסיבה שאנחנו קמים בכל בוקר ועושים את העבודה שלנו. אנחנו מגנים על כל מי שנמצא שם בחוץ. ועכשיו, תראו מה קורה לקהילת אבטחת הסייבר בממשל הפדרלי – אנחנו צריכים לזעום. לכעוס הרבה, באופן מוחלט", כך אמר כריס קרבס, לשעבר ראש CISA – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות בארצות הברית. קרבס דיבר אתמול (ב') בכנס האבטחה הענק RSA 2025, שנערך השבוע בסן פרנסיסקו. היה זה נאומו הפומבי הראשון מאז שעזב תפקיד בכיר בסנטינל וואן הישראלית- אמריקנית. ג'ן איסטרלי, לשעבר ראשת CISA. צילום: CISA, מתוך ויקיפדיה בדבריו שיבח קרבס את עמיתתו, ג'ן איסטרלי, לשעבר ראשת הסוכנות, שעזבה את תפקידה כשדונלד טראמפ נכנס בשנית לתפקיד הנשיא. איסטרלי הזהירה בשבוע שעבר בפוסט בלינקדאין מפני "הפוליטיזציה של אבטחת הסייבר", וקראה למנהיגים ולבכירים לקום ולמחות על השינויים בסוכנויות הפדרליות להגנת סייבר. היא הזכירה בפוסט את פיטוריהם הבלתי מוסברים של הגנרל טימותי יו, ראש NSA – הסוכנות לביטחון לאומי – ומפקד פיקוד הסייבר בצבא ארצות הברית, של סגניתו ושל חמישה יועצים בסוכנות. מוקדם יותר החודש נמשך מסע הנקמה של טראמפ נגד מתנגדיו בממשל, והוא חתם על מזכר שמבטל את כל הסיווגים הביטחוניים הפעילים של קרבס. כמו כן, הוא השעה את כל הסיווגים הביטחוניים של אנשים שקשורים לסנטינל וואן, שכאמור הייתה אז מקום עבודתו. הנשיא אף הורה לתובע הכללי של ארצות הברית ולמשרד להגנת המולדת לחקור את פעילותו של קרבס בעת ששימש כמנהל הראשון של CISA מהקמתה בנובמבר 2018 ועד נובמבר 2020. עוד הוא הנחה על "סקירה והערכה מקיפה של כל פעילויות CISA בשש השנים האחרונות… יש לבצע חקירה נרחבת לכל המקרים בהם התנהלותם של קרבס או CISA היו מנוגדות למחויבות הממשל לחופש הביטוי ולסיום הצנזורה הפדרלית". קרן החזית האלקטרונית (the Electronic Frontier Foundation), יחד עם עשרות מומחי אבטחת סייבר ואבטחת בחירות, פרסמו מכתב פתוח שקורא לממשל טראמפ לבטל את הצו. למה טראמפ ביצע את הצעדים נגד קרבס? טראמפ זעם על קרבס לאחר שזה הגן על תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2020, שבהן הוא הפסיד לג'ו ביידן, וסתר את טענתו של הנשיא החדש-ישן שהן זויפו. קרבס התפטר לאחר מכן מתפקידיו בסנטינל וואן, כקצין מודיעין ומדיניות ציבורית ראשי – כדי להגן על עמיתיו בסוכנות. ממשיך לנקום. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: ShutterStock בימים אלה ממשל טראמפ צפוי לפטר עד 1,300 מעובדי CISA, ולקצץ כמחצית מהצוות במשרה מלאה של הסוכנות ו-40% מהקבלנים שלה. CISA ניסתה בעבר לפטר 130 עובדים – מהלך שנחסם בבית המשפט לפני שבוטל בערעור. בשבוע שעבר, שני בכירים בסוכנות שהופקדו על יוזמת Secure by Design עזבו אותה, ומומחים העריכו שכך "היוזמה חוסלה". "אנחנו חייבים להמשיך להתקדם" קרבס התייחס בדבריו לקבוצות האקרים סיניות, שתקפו וחדרו ל-IT של תשתיות קריטיות ולחברות טלקום בארצות הברית. הוא אמר בכנס RSA כי "אני יכול להתעצבן מזה שמקצצים תקנים ועובדים ב-CISA, ואני יכול לראות את טיעוני המדיניות שמנסים לצמצם את הממשלה ולהיות יעילים. אבל כשיש לך את טייפון וולט (Volt Typhoon), טייפון מלח (Salt Typhoon), טייפון פשתן (Flax Typhoon)… מה שזה לא יהיה, ואלה מתדפקים על דלתנו בכל יום – אנחנו לא מתקדמים. אנחנו חייבים להמשיך להתקדם". "אנחנו צריכים יותר לוחמים בפיקוד הסייבר. אנחנו צריכים עוד אנשים ב-NSA שאוספים מודיעין. אנחנו צריכים יותר מגינים בקו הקדמי, ציידי איומים, שחקני צוות אדומים, אנשים שרק עושים סיס-אדמין, שעובדים על היסודות הבסיסיים. אנחנו צריכים יותר מזה, לא פחות. זה המגרש שלי", אמר קרבס, שלמרבה האירוניה, אוחז בעמדות רפובליקניות כל חייו. דבריו של קרבס התקבלו במחיאות כפיים סוערות באולם, שהה גדוש במאות משתתפים. בפרפראזה על המוטו של טראמפ, MAGA – עשו את אמריקה חזקה שוב, בכיר הסייבר סיים את דבריו באומרו כי "(צריך) לעשות את CISA גדולה שוב".

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, מכון הייצוא הישראלי ו-NTT Israel משתתפים, יחד עם עשרות חברות ישראליות, בכנס הסייבר הגדול בעולם – RSA 2025 – שמתקיים השבוע בסן פרנסיסקו, ארצות הברית.  בכנס – שנחשב לאירוע המרכזי והמשפיע ביותר בעולם בתחום אבטחת הסייבר – לוקחת משלחת ישראלית מרשימה הכוללת 40 חברות סייבר. החברות יציגו בכנס פתרונות חדשניים, ייפגשו עם משקיעים ויקדמו שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גורמים מובילים בתעשייה. גולת הכותרת של ההשתתפות הישראלית היא אירוע הסייבר הרשמי של מדינת ישראל, שהתקיים בשיתוף פעולה עם ענקית הטכנולוגיה היפנית NTT. האירוע נערך אתמול (ב') במרכז הכנסים של סן פרנסיסקו, ואירח כ-500 משתתפים מ-15 מדינות – בהם בכירים מעולם ההיי-טק, משקיעים, נציגי ממשל, מומחי סייבר ונציגים מחברות טכנולוגיה בינלאומיות מובילות. בין המשתתפים הבולטים היו גם בוב פלורס, מנהל טכנולוגיות ראשי לשעבר ב-CIA, שהגיע לשאת דברים באירוע. יתארח באירוע הישראלי בכנס RSA. ניר צוק, המייסד וה-CTO של פאלו אלטו. צילום: ניב קנטור על פי הודעת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, "תעשיית הסייבר הישראלית ממשיכה לבסס את מעמדה ככוח גלובלי מוביל, עם חדשנות טכנולוגית שמעצבת מחדש את דרכי ההתמודדות של ארגונים, ממשלות ותאגידים עם איומים דיגיטליים מתקדמים". עוד נמסר כי "החוזקה הישראלית בתחום הסייבר נובעת משילוב ייחודי בין טכנולוגיה צבאית מתקדמת, חדשנות יזמית דינמית והשקעות הון סיכון נרחבות. החברות הישראליות מתבלטות בתחומים קריטיים כמו אבטחת ענן, הגנת תשתיות קריטיות, מודיעין סייבר, זיהוי איומים מבוסס בינה מלאכותית ופתרונות Zero Trust – תחומים שנמצאים כיום בלב סדר העדיפויות של גופים בינלאומיים".  על רקע זה, האירוע בהנחיית עומר פיין, ראש המשלחת הכלכלית של מינהל סחר חוץ בסן פרנסיסקו, נפתח בשיח מרתק עם ניר צוק, מייסד חברת הסייבר פאלו אלטו נטוורקס, שחלק מניסיונו האישי ודיבר על עתיד ה-AI בעולם הסייבר. מאות מפגשי B2B בין חברות ישראליות לשותפים פוטנציאליים בהמשך הכנס היושם דגש מיוחד על חיבורים עסקיים ישירים – עם מאות מפגשי B2B מתואמים מראש בין חברות ישראליות לשותפים פוטנציאליים מרחבי העולם. מדובר ביותר מ-600 פגישות עסקיות איכותיות, שנקבעו מראש על ידי כלל הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה ביבשת אמריקה, בתיווך קציני הסחר המקומיים.  RSA הוא כנס הסייבר הגדול בעולם ומושך אליו יותר מ 50,000 – מבקרים מדי שנה, כולל נציגים מכל חברות הטכנולוגיה הגדולות וקובעי מדיניות גלובליים.   שיתוף הפעולה ב-RSA בין NTT למינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה והמכון הישראלי לייצוא, יצא לפועל בתמיכה ויוזמה של NTT Israel זאת הפעם השלישית ברציפות. מעבדת החדשנות של NTT בישראל מחברת בין סטארט-אפים ישראלים לבין קבוצת NTT – תאגיד ענק יפני עם כ-330,000 עובדים ברחבי העולם, 1,000 חברות בת ברחבי העולם ומכירות של יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה.  "לפתוח דלתות חדשות עבור התעשייה הישראלית" רועי פישר, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה: "מערך הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה פועל בלב מוקדי ההשפעה הכלכלית בעולם, במטרה אחת ברורה – לפתוח דלתות חדשות עבור התעשייה הישראלית. ארצות הברית, כשותפת הסחר הגדולה והמשמעותית ביותר של ישראל, מהווה קרקע פורייה במיוחד לצמיחה עסקית. אירועים כמו כנס RSA הם הוכחה חיה ליכולת שלנו לחבר בין חדשנות ישראלית לבין שווקים בינלאומיים מרכזיים, ולמנף הזדמנויות עסקיות בקנה מידה גלובלי". נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא הישראלי: "השתתפותן של 40 חברות סייבר ישראליות בכנס RSA 2025 מדגימה את עוצמתו וחדשנותו של ההיי-טק הישראלי בזירה הבינלאומית. תעשיית הסייבר הישראלית ממשיכה לפרוץ גבולות, לחבר בין יזמות, טכנולוגיה מתקדמת והון אנושי איכותי, ולהציב את ישראל בחזית ההתמודדות עם אתגרי הסייבר העולמיים. מכון היצוא גאה להוביל את הפעילות ולסייע לחברות הישראליות להרחיב את נוכחותן בשווקים הבינלאומיים, לחזק את קשריהן האסטרטגיים ולקדם את הכלכלה הישראלית". נועה אשר, מנכ"לית NTT Israel: "למרות ש-NTT מזוהה בישראל בעיקר עם השוק היפני, NTT היא גורם מפתח עבור חברות ישראליות המעוניינות לפעול בתחום הסייבר ברחבי העולם, ובמיוחד בשוק האמריקני. לאירוע הסייבר הישראלי, שאותו אנו גאים לארח בפעם השלישית ברציפות, יגיעו עשרות נציגים מ-NTT  ברחבי העולם, כולל בכירים, שמביעים עניין רב בחברות הישראליות ובחיבור איתן".

ספרד, פורטוגל וחלק מדרום-מערב צרפת סבלו אתמול (ב') מהפסקת חשמל מסיבית, כאשר ערים גדולות כמו מדריד, ברצלונה וליסבון היו בין הנפגעות. בתים, משרדים, רכבות, רמזורים ואפילו טורניר הטניס הפתוח במדריד נפגעו מהפסקת החשמל, בלא יוצא מן הכלל, וכאוס נגרם למיליוני אנשים. הרשויות עדיין בודקות מה הסיבה לאירוע, אך לדברי מומחים, לא מן הנמנע שמדובר במתקפת סייבר שגרמה להשבתה הנרחבת. בין אם הסיבה היא סייבר או לא, הפסקת החשמל, שהתרחשה בשעות הבוקר המאוחרות של אתמול, פגעה בנמלי תעופה מרכזיים כמו ברחאס במדריד והומברטו דלגאדו בליסבון, וגרמה לביטולי טיסות והשבתה של תנועת הנוסעים. גם שירותי התקשורת הושבתו, ורבים נותרו ללא גישה לרשת הסלולרית. בתי חולים ומערכות המטרו נפגעו אף הם, כאשר חלק מהניתוחים בוטלו ורכבות נתקעו במנהרות. אלכס שטיינברג, מנהל מוצרים ב-ESET ישראל. צילום: מושיק ברין "אף על פי שסיבת התקלה עדיין נמצאת בבדיקה, הרי שהמלחמה באוקראינה הראתה לנו שמתקפות סייבר על רשתות חשמל אינן מדע בדיוני", אמר לאנשים ומחשבים אלכס שטיינברג, מנהל מוצרים ב-ESET ישראל. שטיינברג ציין כי "תקיפות בסייבר של רשתות חשמל הן אפשריות, והן כבר הובילו לשיבושים רבים. עם זאת, רשתות אלה מוגנות בדרך כלל היטב, ולא ניתנות להשבתה בקלות". מה היה באירועים כאלה, שנגרמו כתוצאה ממתקפות סייבר, בעבר? "במקרים קודמים ראינו מגוון סוגי תקיפות – החל מנוזקות שמבצעות מניפולציה בתהליכים פיזיים ועד לתוכנות מחיקה (Wipers) הרסניות, שנועדו להשבית באופן דיגיטלי סביבות עבודה שלמות. מדובר בנוזקות שתוכננו לפעול כמו רימון יד דיגיטלי". "בשלב זה", סיכם שטיינברג, "פרטי המקרה טרם התבררו, ותקיפות על תשתיות קריטיות בקנה מידה כזה נותרו נדירות. אבל, עצם הפחד ממתקפת סייבר עלול לשמש בידי יריבים ככלי ליצירת פאניקה ובלבול. טעויות אנוש ותקלות טכניות שאינן כוללות מרכיב סייבר הן עדיין הסבר אפשרי". מתקפת סייבר? "אפשרות, אבל שום דבר לא אושר" אתמול, המכון הלאומי לאבטחת סייבר בספרד (INCIBE) ניסה לקבוע אם הפסקת החשמל הזו היא תוצאה של מתקפת סייבר, ועדיין לא הגיע למסקנה. מנואל קסטרו אלמיידה, סגן השר הפורטוגלי ללכידות טריטוריאלית, נשאל בערוץ RTP 3 האם האירוע נבע ממתקפת סייבר ואמר: "זו אפשרות, אבל שום דבר לא אושר". נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קוסטה, שהיה ראש ממשלת פורטוגל בין 2015 ל-2024, אמר כי "אין ראיות לכך שזו הייתה מתקפת סייבר", אך הזהיר כי הסיבה הסופית עדיין לא ברורה. תרזה ריברה, סגנית נשיא בכירה של הנציבות האירופית, אמרה לרדיו 5 הספרדי כי "אין ראיות לכך שפעולה מכוונת גרמה להפסקת החשמל". מומחים אמרו כי "אם יוכח שהפסקות החשמל הללו הן תוצאה של מתקפת סייבר, זו תהיה המתקפה המשמעותית ביותר מסוגה מאז מתקפות BlackEnergy על אוקראינה ב-2015 – ובהיקף נרחב הרבה יותר. אז התקלה השפיעה על מאות אלפים באוקראינה, וכיום תקרית זו משפיעה על מיליוני אנשים ברחבי חצי האי האיברי ובמקומות נוספים".

ועדת השרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה, בראשות השרה גילה גמליאל, החליטה אתמול (ב') על קידום "מהלכים ליצירת אבני דרך משמעותיות לגיבוש תפישת ביטחון מדעי-טכנולוגי למדינת ישראל ועיצוב מעמדה כמדינה מובילה בעידן של שינויים טכנולוגיים", כלשון ההודעה. הוועדה אישרה את הצעתה של השרה גמליאל לפיתוח והרחבת אגף קו האופק במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כגוף לאומי לסריקת מגמות עתיד, זיהוי טכנולוגיות מפציעות, ניתוח איומים טכנולוגיים גלובליים ומתן הכוונה למערכת קבלת ההחלטות של הממשלה. קן האופק הוא יחידה שפעלה במשרד לענייני מודיעין, עד שהממשלה החלטה במרץ אשתקד לסגור אותו. חודש לאחר מכן הממשלה ביטלה את החלטתה הקודמת והחליטה להעביר את הפעילות של האגף לאחריות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אמש אושרה ההעברה בהצעת מחליטים. ד"ר ויקטור ישראל, מנהל אגף קו האופק, הציג את מתווה ההצעה בפני השרים. הוא הסביר שהאגף שהוא עומד בראשותו "יהיה זרוע אסטרטגית לזיהוי מוקדם של שינויים גלובליים קריטיים ויתרום לחיזוק החוסן הלאומי של ישראל". גמליאל הסבירה שאגף קו האופק יהיה "אבן יסוד בחיזוק התשתית האסטרטגית של מדינת ישראל". לדבריה, פעילות האגף "תאפשר לממשלה לזהות בזמן אמת טכנולוגיות שגורמות לשינויים דרמטיים, ויהיה אפשר להגיב לכך בהתאם". בהמשך הדיון דיבר ד"ר זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. הוא הציג בפני חברי הוועדה תמונת מצב מעודכנת של התוכנית, ששותף לה פורום תל"ם ושנמצאת בשלבי גיבוש סופיים. מדובר בתוכנית רב שנתית שתתוקצב בכמיליארד שקלים, והיא תתבסס על כמה יעדים: חיזוק המחקר וההון האנושי באמצעות הנגשת תשתיות חישוב ומאגרי נתונים, קידום אימוץ בינה מלאכותית בתעשייה דרך "ארגזי חול רגולטוריים", הטמעת פתרונות במגזר הציבורי, ביסוס מעמדה של ישראל בפורומים בינלאומיים ופעילות בתחום החינוך.