דברים שאמר בעדות בבית משפט אדי קיו, סגן נשיא בכיר באפל לתוכנות ושירותים, הובילו לצניחה בשערי המניות הן של אפל והן ושל אלפבית, החברה האם של גוגל – כך לפי דיווח בבלומברג. הוא אמר, כי אפל שמה לב לירידה במספר החיפושים שבוצעו על ידי משתמשי דפדפן ספארי שלה, ושמספר הולך וגדל מהם עברו לבינה מלאכותית. עוד אמר, כי הוא מאמין, שמנועי חיפוש מבוססי AI יחליפו בסופו של דבר מנועי חיפוש סטנדרטיים כמו גוגל. הנושא הזה הוא לא ממש הפתעה… גוגל מודאגת זה כמה שנים מאיבוד נתח שוק בעולם החיפוש למנועי בינה מלאכותית כמו ChatGPT. נראה שעכשיו זה פשוט מתחיל לקרות, ציין קיו – ומניית גוגל צנחה מיד. יתרה מכך, קיו גם ציין, כי הוא מתכנן להוסיף שירותי בינה מלאכותית של OpenAI, פרפלקסיטי (Perplexity) ואנתרופיק (Anthropic) כאפשרויות חיפוש בדפדפן ספארי של אפל בעתיד, על פי הדיווח, והמשמעות היא' שייתכן שמנוע החיפוש של גוגל לא יהיה ברירת המחדל במכשירים של אפל. קיו העיד בבית משפט פדרלי בוושינגטון במסגרת התביעה של משרד המשפטים נגד אלפבית, שבה פסק בית המשפט כי גוגל שלטה באופן לא חוקי בשוק טכנולוגיות הפרסום, והדיונים כעת עוסקים בעונשים ובצעדים שיש לנקוט נגד ענקית החיפוש. אחד הנושאים העיקריים במשפט היה הנוהג של גוגל לשלם לספקי פלטפורמות, כמו אפל, כדי שיגדירו את מנוע החיפוש שלה כברירת מחדל בפלטפורמה שלהם. כעת, לאחר פסיקת בית המשפט נגד גוגל, הצעדים שיינקטו נגדה והחשש שמנוע החיפוש שלה לא יהיה ברירת המחדל במכשירי אפל – מאיימים על עסקי הפרסום הרווחיים שלה, ומניות אלפבית צנחו אתמול ביותר מ-7%. ואולם התביעה מאיימת לא רק על גוגל, אלא גם על אפל, שמקבלת מגוגל מיליארדי דולרים מדי שנה – 20 מיליארד דולר בשנת 2022, על פי עדויות במשפט – כדי להגדיר את מנוע החיפוש של גוגל כברירת מחדל במכשיריה. זוהי דרך חשובה עבור גוגל להשיג יותר נפח חיפוש ומשתמשים אבל גם היבט רווחי עבור אפל – וגם המניה שלה צנחה ב-7%. דבריו של קיו מעוררים חשש וספק לגבי היציבות של הקשר בין שתי החברות לטווח הארוך. קיו אמר שהוא מאמין שגוגל צריכה להישאר אפשרות החיפוש המוגדרת כברירת מחדל בספארי, ואמר ששנתו נדדה בגלל האפשרות של איבוד נתח ההכנסות הנכבד הנובע מן מההסכם בין שתי החברות.

"העולם משתנה במהירות, ובכל תחום – מגיאו-פוליטיקה ועד כלכלה, ודאי ב-IT. הופעת ה-GenAI, הבינה המלאכותית היוצרת, הכניסה עוד ממד של מהירות לשינוי, בעולם העבודה הארגוני והן בזה האישי-פרטי. כל אחד ואחת עושה שימוש ב-GPT. מה שנשאר קבוע הוא הרצון לפשטות במחשוב, יכולת בחירה בין ספקיות IT, יותר מיכון, עלויות נמוכות, אבטחת מידע ושביעות רצון מהמערכות. התפיסה שלנו היא של 'ענן חכם', עבודה של כל לקוח ארגוני באופן היברידי, בענן הפרטי ובעננים הציבוריים, באופן שקוף, כשהלקוח הוא זה שמחליט היכן להריץ ואילו עומסי עבודה. בדרך זו אתה בונה את הארכיטקטורה פעם אחת, ומקבל יכולת להריץ את היישומים בכל מקום", כך אמר רג'יב ראמאסוואמי, מנכ"ל נוטניקס (Nutanix). ראמאסוואמי היה דובר המפתח ב-.next25 – הכנס השנתי שעורכת החברה השבוע בוושינגטון הבירה. הוא דיבר ביומו הראשון של הכנס, אתמול (ד'), למול יותר מ-5,000 משתתפים – לקוחות ושותפיה העסקיים של החברה. בטרם מונה למנכ"ל נוטניקס, היה ראמאסוואמי מנהל התפעול הראשי של VMware, והוא הקפיד שלא להזכיר את מקום עבודתו הקודם, אף שדבריו רמזו על הגירה מהמערכות של ענקית הווירטואליזציה – לאלו של נוטניקס. כך, כלל סיפורי הלקוח שהוצגו היו של ארגונים – מתאגידי ענק ועד חברות קטנות – שהיגרו מסביבות VMware – מודי'ז (Moody's), חיל הים בצבא ארה"ב ומיקרון (Micron Technology). שלא במקרה, במקביל לנאומו התפרסמה בעיתונות הטכנולוגית

המאמץ לענות על צורכי האנרגיה העצומים של מרכזי נתונים של ענקיות טק, שהועצמו עו יותר בעקבות השימוש בבינה מלאכותית, הובילו לשיתופי פעולה של החברות עם תעשיית הגרעין, האחרון שבהם הוא שיתוף פעולה של גוגל וחברת האנרגיה הגרעינית אלמנט פאואר (Element Power). חברת האנרגיה הודיעה אתמול (ד') כי חתמה על הסכם עם גוגל לפיתוח שלושה אתרים של תחנות כוח גרעיניות. גוגל תתחייב להשקיע הון פיתוח בשלבים מוקדמים בשלושת הפרויקטים, אם כי תנאי העסקה המדויקים לא פורסמו. כל אתר ייצר לפחות 600 מגה-ואט של קיבולת חשמל, ולגוגל תהיה אפשרות לרכוש את החשמל לאחר שהאתרים יפעלו. המיקומים המוצעים גם הם לא פורסמו, אך אלמנט מסרה, כי המימון של גוגל ישמש לדברים כמו היתרי אתרים, הבטחת זכויות חיבור למערכת ההולכה, משא ומתן על חוזים ונושאים נוספים בשלבים המוקדמים. "גוגל מחויבת לזרז פרויקטים המחזקים את רשתות החשמל שבהן אנו פועלים, וטכנולוגיה גרעינית מתקדמת מספקת אנרגיה אמינה, 24/7, בעומס בסיסי", אמרה אמנדה פיטרסון קוריו, ראשת תחום אנרגיית מרכזי נתונים גלובלית בגוגל. "שיתוף הפעולה שלנו עם אלמנט פאואר משפר את יכולתנו לנוע במהירות הנדרשת כדי לעמוד ברגע זה של בינה מלאכותית וחדשנות אמריקנית", הוסיפה. אלמנט פאואר נוסדה בשנת 2022 כמפתחת פרויקטים של אנרגיה גרעינית, טרם בנתה אתרים. החברה היא כיום אגנוסטית טכנולוגית, כלומר היא טרם בחרה איזה סוג כור יהיה באתריה. היא תהיה מוכנה להתחיל בבנייה, היא תבחר בטכנולוגיית הכור שנמצאת בשלבי הפיתוח המתקדמים ביותר. כריס קולברט, יו"ר ומנכ"ל אלמנט פאואר, ציין, כי לאחר שהפרויקטים יגיעו לשלב השקעה סופי, אלמנט תגייס הון ממקורות אחרים – למשל קרנות תשתית – כדי לבנות בפועל את הפרויקטים. החברה שואפת להוסיף 10 ג'יגה-ואט של אנרגיה גרעינית לרשת החשמל עד 2035. באוקטובר האחרון חברה גוגל  לחברת הכורים הקטנה Kairos Power, והתחייבה לרכוש חשמל מצי הכורים של החברה. באותה עת, גוגל אמרה שהכור הראשון ייכנס לשירות עד 2030, וכור נוסף יופעל עד 2035. לפי ענקיות הטק, כמו אמזון ואנבידיה, הצורך באנרגיה מבוססת עומס ממשיך לגדול בקצב מהיר. רק כדי לסבר את האוזן לגבי קנה המידה, באפריל האחרון העריך ג'ק קלארק, מייסד שותף של אנתרופיק, כי יידרשו 50 ג'יגה-ואט של קיבולת חשמל חדשה עד 2027 כדי לתמוך בבינה מלאכותית. זה שווה ערך לכ-50 תחנות כוח גרעיניות חדשות.

פייבר (Fiverr) פתחה את 2025 עם עלייה דו ספרתית בהכנסות, אולם הרווח הנקי נותר ללא שינוי – כך עולה מהתוצאות הכספיות שהחברה פרסמה אתמול (ד'). כמו כן, מספר הלקוחות הפעילים של החברה ירד ביותר מ-10%. בצד החיובי, ההכנסות של פייבר גדלו ברבעון הראשון של השנה ב-14.7% ל-102.5 מיליון דולר. עלייה בולטת, של 94%, נרשמה בהכנסות משירותים, שהסתכמו ב־29.5 מיליון דולר. עם זאת, סעיף ההכנסות העיקרי של החברה – המרקט פלייס שלה – רשם ירידה של 0.8% ל־77.7 מיליון. מספר הלקוחות הפעילים השנתי, נכון לסוף הרבעון, עמד על 3.5 מיליון לעומת ארבעה מיליון ב-31 במרץ אשתקד. כמו כן, ההוצאה השנתית פר לקוח רשמה עלייה של 8.8% משנה לשנה – ל־309 דולר. על פי חישוב GAAP, הן הרווח הנקי והן הרווח למניה נותרו ללא שינוי, והגיעו ל-800 אלף דולר ולשני סנט, בהתאמה. לעומת זאת, הן הרווח הנקי והן הרווח למניה על בסיס Non-GAAP רשמו עליות רבעוניות של יותר מ-15% ועמדו על 25 מיליון דולר ו-70 סנט. ה-EBIDTA הציג צמיחה של כ-20% ל-19.4 מיליון דולר. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת רשם עלייה רבעונית נאה, של 33.6% – מ-21.2 מיליון דולר ברבעון הראשון 2024 ל־28.3 מיליון במקבילו השנה. תזרים המזומנים החופשי רשם עלייה דומה והגיע ל־27.4 מיליון. "גם ההכנסות וגם שיעורי הרווחיות עלו על התחזיות" מיכה קאופמן, מייסד ומנכ"ל פייבר, אמר כי "2025 נפתחה עם ביצועים חזקים וממוקדים, כאשר גם ההכנסות וגם שיעורי הרווחיות עלו על התחזיות שלנו. פייבר ממשיכה להפגין ביצועים יציבים בפעילות המרקט פלייס, לצד צמיחה מרשימה בהכנסות משירותים, ואימוץ נרחב ומהיר של מוצרי ה-AI שלנו. אנחנו אופטימיים בנוגע לתנופת הפעילות שלנו בשוק המתקדם, ומצפים להשקעות אסטרטגיות נוספות בתחום הבינה המלאכותית במהלך השנה". עופר כץ, הנשיא וסמנכ"ל הכספים של החברה, ציין כי "הצגנו צמיחה דו ספרתית בהכנסות, תוך שמירה על משמעת הוצאות ואסטרטגיית הקצאת הון יציבה. ככל שאנחנו נותנים עדיפות לצמיחה רווחית, יצירת תזרים מזומנים חזק, תשואה על הון לבעלי המניות והזדמנויות מיזוג ורכישה, אנחנו על המסלול הנכון בדרך להשגת יעדי ה-EBITDA המתואם ותזרים המזומנים החופשי שלנו לשלוש השנים הקרובות".

השבוע התברר שעומד להיות לנו סגן שר בתחום חדש – בינה מלאכותית. זהו אלמוג כהן מעוצמה יהודית, מהפוליטיקאים הבולטים בקואליציה. כתבת חדשות 12 דפנה ליאל היא שחשפה את המינוי, שמאז זכה ללא מעט לעג ברשת. כהן כבר מכהן כסגן שר, כחלק מעסקה פוליטית, שבעקבותיה התפטר מהכנסת ובתמורה מונה לתפקיד. כעת, הכוונה היא לתת לו את […]

טריפלדוט הבריטית, שיסדו היזמים הישראלים ליאור שיף ואייל חמיידס והיזם הטורקי אקין בביינית, קונה את פעילות המשחקים של אפלובין האמריקנית תמורת 800 מיליון דולר. מדובר בעסקת ענק, שתהפוך את טריפלדוט לחברה לפיתוח משחקים מהגדולות בעולם. חציה ישולם במזומן וחציה – במניות. יש לציין שטריפלדוט, שנוסדה ב-2017, היא אחת החברות המפתחות משחקים למובייל בעלות שיעורי הצמיחה הגבוהים בעולם. היא פיתחה מעל 25 משחקים, כולל טריפל טייל, וודוקו וסוליטייר.קום (לא להתבלבל עם משחק הסוליטייר הוותיק). הפפיינשל טיימס הכתיר אותה ב-2023 כחברה הצומחת במהירות הגבוהה ביותר באירופה. העסקה תאפשר לטריפלדוט להרחיב את העסקים שלה, בעיקר בשווקים בארצות הברית ובסין. עם סגירת העסקה יהיו לחברה 12 אולפנים לפיתוח משחקים, שיתפרסו על פני 23 ערים, כמו גם מעל 2,500 עובדים, שישרתו 25 מיליון משתמשים יומיים. ההכנסות של החברה צפויות לעמוד על קרוב לשני מיליארד דולר – אחת מחמש חברות הגיימינג למובייל הגדולות ביותר בעולם בהיבט זה. על אף שנוסדה על ידי ישראלים, אין לטריפלדוט פעילות בארץ. המשרדים שלה, לפני הרכישה, ממוקמים בלונדון, ורשה, מינסק, ברצלונה, ג'קרטה, בירת אינדונזיה, ומלבורן שבאוסטרליה. אפלובין מוכרת את עסקי הגיימינג שלה כדי להתמקד בתחום הפרסום למובייל, שאחת המתחרות הבולטות שלה בו היא איירון סורס הישראלית, שהתמזגה עם יוניטי. מייסדי איירון סורס, ובראשם תומר בן זאב, שהיה המנכ"ל שלה עד למיזוג, עזבו את יוניטי בשנה שעברה. הפייננשל טיימס דיווח כי לאחר ביצוע העסקה, אפלובין אחזקות תאחז בחמישית ממניות טריפלדוט, בשווי של 400 מיליון דולר. "המשימה: להפוך לסטודיו המצליח בעולם למשחקים למובייל" שיף אמר כי "יצירה ותפעול של משחקים הם התשוקה שלנו. המשימה שלנו היא להפוך לסטודיו המצליח ביותר בעולם בתחום המשחקים למובייל. רכישת פורטפוליו המשחקים של אפלובין היא צעד גדול בדרך להשגת היעד הזה. זהו צעד שמעביר אותנו ממתחרה בעל ביצועים גבוהים לחברה שהינה מובילה עולמית. הוא נותן לנו עוד סקייל, גיוון וגישה לטאלנטים הטובים ביותר בעולם. אנחנו שמחים לקבל את הצוותים המדהימים של אפלובין אלינו". אדם פורוג'י, מנכ"ל אפלובין, ציין כי "לפני שבע שנים התחלנו לרכוש אולפני משחקים, כדי לסייע לאמן את מודלי למידת המכונה המוקדמים ביותר שלנו. אולם, בלב שלנו, אף פעם לא היינו מפתחי משחקים. יש לנו כבוד רב ליצירתיות שנצרכת לבניית משחקים, כולל על ידי צוותים מהאולפנים שלנו".

חוק שבבי הבינה המלאכותית, שהעביר הנשיא הקודם של ארצות הברית, ג'ו ביידן, בסוף כהונתו, אמור להיות מבוטל לפי כניסתו לתוקף בעוד שבוע מהיום – ב-15 במאי. עם זאת, הממשל של הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ, לא מתכוון לבטל את הרעיון שעומד מאחוריו, שמטרתו לבחון את המכירה של מעבדי AI לגורמים מחוץ לארצות הברית. בוושינגטון מעוניינים לבנות את החוק מחדש, כדי ליצור כללים שלפי משרד המסחר האמריקני יהיו ברורים יותר וקלים יותר לביצוע ולאכיפה. ביטול החוק, שכונה "צו נפיצות ה-AI", לא מסיר את החרם הקבוע על מכירת מעבדי בינה מלאכותית לסין ולא מבטל את המטרה השנייה, והיא למנוע הגעה של מעבדי AI באמצעות צד שלישי – כפי שלטענת הממשל קורה לא אחת. המטרה הראשית היא להמשיך לשמור על העליונות האמריקנית בבינה המלאכותית, ובמיוחד בנושאים שקשורים ליכולות צבאיות מתקדמות המבוססות על טכנולוגיות אלה. חוק שבבי הבינה המלאכותית, שעומד להיות מבוטל, כולל שלוש שכבות: האחת היא שכבת האיסור המוחלט, שכוללת מדינות כגון סין ורוסיה. השנייה כוללת כ-20 מדינות, בהן אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה וטייוון, שלא היו אמורות להיפגע אם החוק של ביידן היה נכנס לתוקף, והחברות הרשומות בהן היו יכולות להמשיך לרכוש כל כמות מעבדי בינה מלאכותית שנדרשת להן. השכבה השלישית מכילה מעל 100 מדינות, כולל ישראל. אלה הוגבלו באותו חוק במספר המעבדים שהן יכולות לרכוש, וכל בקשה לרכישת מעבדים כאלה, בעיקר מאנבידיה ומ-AMD, הייתה צריכה לקבל אישור. זה היה גורם לנזק לתעשיית ה-AI המקומית ולתעשייה הטכנולוגית בכללותה. השינוי העיקרי שייושם על ידי הממשל הנוכחי יהיה ביטול שלוש השכבות הללו לטובת שיחות ישירות מול כל מדינה, כדי לקבוע מה יהיה מעמדה וכמה מעבדי בינה מלאכותית היא תוכל לרכוש. "חוק הבינה המלאכותית שעליו חתם ביידן מורכב מדי, ביורוקרטי מדי ויפגע בחדשנות האמריקנית. נחליף אותו בכללים פשוטים בהרבה, שישחררו חדשנות אמריקנית ויבטיחו את הדומיננטיות של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית", מסר דובר לשכת התעשייה והביטחון במשרד המסחר בוושינגטון.

שם ותפקיד: אייר מורן, מנהלת בכירה, פרויקטי סייבר ומתודולוגיה, סיגניה (Sygnia) השכלה/שירות צבאי: בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול, ותואר שני במינהל עסקים (MBA), שניהם מאוניברסיטת תל אביב. שירות צבאי בחטיבת המחקר, חיל המודיעין. בנוסף, מוסמכת CISM של ISACA. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אני חושבת שבבסיסו של כל אדם שעוסק בטכנולוגיה צריכה להיות סקרנות גדולה, הטלת ספק מתמדת ורצון ללמוד כל הזמן ולדעת יותר כמעט על כל תחום, ואלו תכונות שאפיינו אותי מגיל צעיר. לשמחתי, התכונות האלו פגשו הזדמנויות מעניינות לאורך השנים, שאפשרו לי להשתלב בעולם ההיי-טק. את דרכי המקצועית התחלתי בתחום הפינטק. אחרי עבודה מרתקת ולא שגרתית כברוקרית בחברה שמבצעת עסקאות בין הבנקים הגדולים בעולם, הצטרפתי כעובדת שנייה לסטארט-אפ, שבו אפיינתי מודל שחוזה שינויים במחירי מניות על בסיס אינדיקטורים מתחומים שונים, לצורכי השקעות ארוכות טווח. בהמשך, השתלבתי בעולם הסייבר, שבו אני נמצאת כבר מעל עשור. העולם הזה מתחדש כל הזמן, ובשביל להישאר רלוונטי צריך להמשיך ללמוד ולהתפתח ואני אוהבת את זה. היום בסיגניה אני מובילה פרויקטים עם חברות מהגדולות בארץ ובעולם, כולל חברות Fortune 100, ונמצאת בתקשורת ישירה ושוטפת עם ה-CISO's המובילים בתעשייה, במטרה לבנות עבורם תuכנית עבודה ולשפר את הגנות הסייבר שלהם. התפקיד שלי מגוון, וכולל גם את הובלת תחום המתודולוגיה, מה שמאפשר לי להמשיך ללמוד, להשפיע ולהביא ערך, גם אחרי ארבע שנים בתפקיד. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? אני חושבת שיש עוד דרך לעשות כדי להיות במקום שוויוני יותר. נשים עדיין מהוות מיעוט בתפקידים טכנולוגיים וניהוליים בהסתכלות רחבה על התעשיה. עם זאת, לשמחתי, יש סביבי ובחברה נשים בעמדות מפתח בכירות, וזה מעורר השראה. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? באופן אישי לא נתקלתי באפליה בוטה. מהחוויה שלי, הכישורים והערך שמייצרים עבור החברה הם הגורמים המשמעותיים שמכתיבים את ההתקדמות. עם זאת, לאורך השנים חוויתי הרבה סיטואציות שבהן הייתי האישה היחידה בחדר בפגישות מרובות משתתפים, והתחושה הייתה שחובת ההוכחה עלי, עד שהתבהרה התרומה המקצועית שלי לשיחה. אני חושבת שזו תופעה שהולכת ופוחתת, אבל בכל זאת זהו תהליך ארוך.