מפגש ה"אופ-סייט" של אגף מערכות המידע של חברת בזק התקיים לאחרונה בפארק המדע ברחובות, במשרדיה של ארמורי דיפנס – חברת סייבר התקפי פרואקטיבי, הפועלת בגישה של הגנה על ידי התקפה, במודל Follow the Sun (תקיפה בלתי פוסקת). כארבעים מנהלות ומנהלי מערכות מידע בבזק הוזמנו ל"חדר המלחמה" של ארמורי דיפנס וקיבלו מאלון אהרון, מנכ"ל החברה וממקימיה, הצצה מרתקת לנבכי משטחי התקיפה המתוחכמים והדינאמיים במרחב הסייבר של היום, כולל מגוון אסטרטגיות תקיפה ופריצה בשימוש האקרים זדוניים. במפגש שמעו המנהלים מדוע מערכי אבטחת סייבר שפועלים בצורה תגובתית, לצד ביצוע בדיקות חדירה תקופתיות, כבר אינם מספקים מענה הגנתי לארגונים מפני חדירות. אהרון הסביר כי במציאות שבה התוקפים מפוזרים גיאוגרפית, משתמשים בכלים אוטומטיים, ומשנים טכניקות תדיר, מערכות זיהוי קונבנציונליות מתקשות להבחין בין פעילות תקינה לחדירה שקטה. ארמורי דיפנס מעסיקה כ-25 מומחי סייבר בשני אתרי SoC התקפי, ברחובות ובמקסיקו, כאשר השלישי מתוכנן להיפתח בשנה הבאה באנגליה. צוותי החברה, בשילוב עם מערכת Armory המבוססת AI, תוקפים 24X7 את תשתיות הלקוחות, על מנת לגלות את החולשות הקריטיות ביותר הדורשות תעדוף וטיפול מיידי. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

ארגונים רבים בעולם כבר מיישמים תהליכים מבוססי בינה מלאכותית, ויש גם רבים שיאמרו ללא היסוס "אין לך עתיד ללא שימוש במערכות AI". הנושא כבר כל כך נפוץ, שאדם שמגלה הססנות כבר נחשב "לא רלוונטי". אותם אמיצים, שבכל זאת לא נגררים בקלות, לא יהססו לומר לכם, כי כל טכנולוגיה חדשה, מצוינת ככל שתהיה, יוצרת סיכונים חדשים לא צפויים, כגון פרשנות שגויה של דו"ח, מידע משובש בכוונה, הגדלת משטח התקיפה ועוד. חשוב להקדיש כמה דקות מזמננו היקר כדי לבחון כמה סיכונים שעשויים להוביל לפגיעה בתפקוד של הארגון שלכם, עם דגש על אותם סיכונים שנוצרו בעקבות הפעלה של מערכות מבוססות AI. מודעות לתהליכי AI: למען ההגינות, אנחנו לא ממש מבינים את התהליך שהוביל לתוצאה שהמערכת יצרה, לא יודעים מהו מקור המידע שנכלל בתהליך ובאיזו רמת שקלול. סיכון לחשיפה של מידע פרטי: כהמשך לנאמר לעיל, קיים סיכון שהמערכת תחשוף מידע פרטי ורגיש, כיוון שבמקור שממנו ניזון התהליך לא הוגדרו הגבלות חשיפה. התחשבות ברגולציה: היות שנושא ה-AI עדיין חדש, קיים סיכון כי התהליכים שהובילו ליצירת התוצאה לא תורגלו כראוי לגבי מגבלות שמוגדרות ברגולציות, כגון GDPR, DPDP, HIPAA ועוד. "באופן דומה לתפקידים מקובלים בארגונים, כמו קצין בטיחות, מבקר איכות, יועץ משפטי ועוד, ארגונים יצטרכו לשקול תפקיד חדש – "מפקח על תהליכי AI". אלה שיעשו זאת לפני ההחלטה להיכנס לתחום ה-AI יוכלו לומר: 'עשינו את המיטב כדי להיות מוגנים'" הזרקה של מידע משובש: למרות שהנושא נחשב חדש, מומחים כבר מזהירים מפני סיכונים שעלולים להתרחש עקב תרגול של מודלים בהתבסס על מידע שגוי שהוזרק למערכת כחלק מפעולה זדונית. התיישנות של מודלים: בעוד כמה שנים עלול להיווצר מצב, שמערכות AI שתורגלו על סמך מידע שהתיישן יציגו תוצאות שונות ממערכות אחרות, שתורגלו על סמך מידע חדשני. פעולה שגויה עקב שימוש עיוור: ארגונים שלא יבחנו בהתמדה את התהליכים המומלצים על ידי מערכות ה-AI שלהם עשויים לפעול באופן שגוי, שפוגע במטרות התייעלות שהושגו בעבר. מערכות שזמינות ברשת: ארגונים שיישמו תהליכים, המבוססים על פעולה של מודלי AI שתורגלו על ידי גורם לא ידוע, עלולים ליצור לעצמם סיכונים "תוצרת בית" מבלי להבין את הסיבות. שיבוש תהליכים תפעוליים (OT): נושא ה-AI החל בתחום מערכות מידע (IT), וכבר יש ניצנים של פתרונות, שיאפשרו לייעל את העבודה של מפעילים בחדרי בקרה, ויתכן שתיווצר פגיעה בבטיחות. סיכום השימוש באמצעים מבוססים על AI כבר כאן, וקשה להתעלם מההשפעות החיוביות בתחומים של ניהול תהליכים, פענוח בדיקות רפואיות, הכנה של מסמכים ודו"חות, וגם התייעלות בתהליכים תפעוליים (OT). באופן דומה לתפקידים מקובלים בארגונים, כמו קצין בטיחות, מבקר איכות, יועץ משפטי ועוד, ארגונים יצטרכו לשקול תפקיד חדש – "מפקח על תהליכי AI". אלה שיעשו זאת לפני ההחלטה להיכנס לתחום ה-AI יוכלו לומר: "עשינו את המיטב" כדי להיות מוגנים.   הכותב הוא יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות ICS–OT–IIoT, חבר בוועדות תקינה בינלאומי 62443 ISA–IEC ומשמש כיו"ר הכנס השנתי ICS-CyberSec של אנשים ומחשבים.

השכר הממוצע בהיי-טק הוא 32,636 שקלים – כך דיווחה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים נכונים לחודש אפריל. מדובר בעלייה של 1.5% לעומת אפריל אשתקד, אך בירידה של יותר מ-4,000 שקלים, שהם כ-11%, בהשוואה למרץ השנה, אז הנתון עמד על 36,731 שקלים. זאת, מאחר שבחודש שעבר שוקללו בשכר הבונוסים השנתיים של העובדים והמנהלים. השכר הממוצע בהיי-טק נותר גדול בהרבה – 2.3 – מהשכר הממוצע במשק, שהגיע בחודש אפריל ל-13,905 שקלים. מקור: הלמ"ס בחודש המדווח חל מהפך במקצוע המכניס ביותר בהיי-טק: בעוד שבמרץ היה מדובר בייצור תרופות, כולל תרופות הומיאופתיות (בלמ"ס מחשיבים את זה כהיי-טק), באפריל שבו לככב אנשי המו"פ, עם שכר ממוצע של 34,737 שקלים. אנשי התרופות ירדו למקום החמישי בדירוג, עם שכר הנמוך בכ-17 אלף שקלים מהחודש הקודם. עובדי היי-טק נוספים שהשתכרו באפריל יותר מהשכר הממוצע בענף הם אנשי ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי, ואנשי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים. מספר משרות השכיר בתחום ההיי-טק עמד באפריל על 399 אלף – ירידה של 0.4% לעומת מרץ, אך עלייה של 1% בהשוואה לאפריל אשתקד. מספר משרות השכיר בתחום היה 9.7% מכלל משרות השכיר במשק, בדומה לחודש מרץ. יציבות בייצוא שירותי ההיי-טק נתונים נוספים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום הם של יצוא השירותים בחודש אפריל 2025. יצוא השירותים של ענפי ההיי-טק (לא כולל סטארט-אפים) נותר בחודש זה כמעט ללא שינוי – הוא עלה ב-0.1% בלבד – והסתכם ב-5.1 מיליארד דולר. ככלל, יצוא השירותים מישראל עמד בחודש המדובר על 7.5 מיליארד דולר – מה שאומר שההיי-טק היווה כ-70% ממנו. 85% מייצוא השירותים הוא של שירותים עסקיים, וההיי-טק היווה באפריל 81% מנתון זה. בלמ"ס מציינים שבאפריל לא היו כלל עסקאות יצוא שירותים של סטארט-אפים.

"עד מלחמת איראן עשינו שימוש ברחפנים רק באיו"ש. במבצע 'עם כלביא' השתמשנו ברחפנים בפעם הראשונה לטובת מבצעי חילוץ. קלטנו את הרחפנים תוך כדי המבצע, והרחפנים סייעו לקבל תמונת מצב מדויקת על זירת ההרס. הם סיפקו לכוחות בשטח שליטה טובה יותר על הזירה, עם יותר ניראות, ובאופן זה, תהליך ניהול סיכונים היה למושכל יותר", כך אמרה רב-סרן נ', הקשר"חית (קצינת קשר חטיבתית, מנמ"רית) של חטיבת החילוץ של פיקוד העורף. פלוגות חילוץ והצלה (פלח"צ) של פיקוד העורף החלו לפעול בתחילת המילניום, וחטיבת החילוץ הוקמה על בסיסן ב-2016. זו חטיבה סדירה, שבשגרה מבצעת פעילויות בט"ש (ר"ת ביטחון שוטף) באיו"ש, ובחירום – מסייעת בחילוץ לכודים מתחת להריסות. מסייעים גם בחו"ל. משלחת החילוץ של היחצ"'א בסרפסייד מיאמי, בשנת 2021. צילום: דו"צ ה-ICT הופך את זירת הרס ל"שקופה" יותר לדברי רס"ן נ', "ה'לקוחות' שלי הם הלוחמים והמחלצים, והמפקדים שלהם, כאשר הקשר וה-IT מהווים מכפילי כוח, ומספקים זירת הרס 'שקופה' יותר". "עם קבלת דיווח על אירוע", סיפרה, "מפקד מפיקוד העורף מקבל אחריות על הגזרה. החיילות והחיילים שלי מספקים לו את תשתית התקשורת – 'ברק כתום', מערכת קשר רדיו לאומית של גופי החירום וההצלה, מבוססת ציוד של מוטורולה – לטובת תקשורת רציפה בין כלל הכוחות שבשטח, בלא תלות במערכות סלולר. בנוסף, יש לנו סל"ע, ראשי תיבות של 'סלולר עורף', שהיא מערכת מבוססת תקשורת סלולרית. המטרה היא להקל על כלל הכוחות שעוסקים בעבודה לא פשוטה תחת לחץ זמן וסיכון". רב-סרן נ', הקשר"חית של חטיבת החילוץ של פיקוד העורף. צילום: דו"צ שוע"ל וצא'ט כתום לצד התקשורת, בעולם ה-IT הכוחות בחטיבה עובדים עם שוע"ל – (ר"ת שליטה ובקרה בעורף הלאומי), שהיא מערכת שליטה ובקרה (C&C – או פו"ש), בלשון הצבא. המערכת מספקת יכולת ניהול של הכוחות בכל הרמות – נפה, מחוז וגדוד – ושינוע כוחות החילוץ, עם תמונת מצב שלהם. "המערכת מסייעת לנו לשקף את תמונת המצב בשטח, בזמן אמת – ולכלל הדרגים, וגם במעלה הפיקוד", אמרה רס"ן נ'. "היא מסייעת לאמינות של הדיווח, להעברת נתונים מהירה ולקיצור זמנים באופן משמעותי". נ' הוסיפה כי "אנו עוסקים כל הזמן בשדרוג המערכות. באחרונה, לפני המלחמה, השקנו רכיב, 'צא'ט כתום', כך שהמשתמשים יכולים לנהל צ'אטים בתוך המערכות, ולא צריכים 'לצאת החוצה' ולעשות שימוש ביישומים אזרחיים, כמו ווטסאפ, למשל. המטרה היא להנגיש את כלל היכולות לקצה המבצעי, ולעשות זאת באמצעים קלים ונוחים". יחידת החילוץ של פיקוד העורף עבדה במהלכה מסביב לשעון. מלחמת איראן-ישראל. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock לדבריה, "בחודש יוני האחרון היינו בכל אירוע, קפצנו לפי הצורך. היינו ברמת גן, תל אביב וברחובות, בין השאר. ישבתי בחפ"ק המח"ט וניהלתי את משימות התקשוב". "אני והאנשים שלי פועלים ברמה הטקטית, ולכן, בעולם התוכן של הגנת הסייבר אני פחות מתעסקת", אמרה רס"ן נ'. "אבל אנחנו משקיעים משאבים רבים בעולמות ההמשכיות העסקית, הרציפות התפקודית והגיבויים, ובנינו חלופות תקשורת למקרה שאחת מהן נופלת. לא היו לנו נפילות, אבל נערכנו ותרגלנו מה לעשות אם וכאשר תשתיות תקשורת יפלו". רס"ן נ', בת 26, גרה בדרום והתחתנה לפני כמה חודשים. "הייתי מהזוגות המעטים, בני המזל האלה, שלא היו צריכים לבטל את האירוע בדקה ה-90", שיתפה. היא משמשת בתפקידה הנוכחי מאז ינואר השנה. לפני כן נ' הייתה קשר"חית אגד 425 (בית הספר להפעלת אש, לשעבר ביסל"ת – בית הספר לתותחנות שדה). "האתגר המרכזי הוא לפעול באופן היברידי", סיכמה רס"ן נ'. "מצד אחד, לשמור על כשירות המערכות לטובת הפעילות ביומיום באיו"ש, ומצד שני – לעבוד על היערכות לשעת חירום, להביא לשימור הכוח והכשירות – ולעשות זאת תוך כדי תעסוקה מבצעית. הטכנולוגיה שלנו מסייעת להציל חיים, והפעילות של התקשוב בחטיבה מסבה לנו גאווה", סיכמה רס"ן נ'.

במתחם ה-VIP של אצטדיון בלומפילד ביפו התקיימה היום (ה') השקת ה-Zeekr 7X החדש – רכב ה-SUV החשמלי השלישי של מותג הפרימיום-טק בישראל. האירוע התקיים בנוכחות אנדרו חורש, מנכ"ל יוניון מוטורוס, רן דנאי, יו"ר גיאו מוביליטי – יבואנית המותג בישראל, ובהובלת עמית הראל, מנכ"ל זיקר (Zeekr) ישראל, והילה אריאל, סמנכ"לית השיווק של החברה. מימין: פלי הנמר; הילה אריאל, סמנכ"לית השיווק של זיקר ישראל; רן דנאי, יו"ר גיאו מוביליטי – יבואנית המותג בישראל, ועמית הראל, מנכ"ל זיקר ישראל. צילום: יח"צ מימין: עמית הראל, מנכ"ל זיקר ישראל, ורן דנאי, יו"ר גיאו מוביליטי. צילום: פלי הנמר מימין: רן דנאי, יו"ר גיאו מוביליטי, הילה אריאל, סמנכ"לית השיווק של זיקר ישראל, ועמית הראל, מנכ"ל החברה. צילום: פלי הנמר במהלך ההשקה, דנאי הציג את הראל, שסיפר על השנה וחצי האחרונות של זיקר מאז השקתו בישראל. הוא הפך במהלך התקופה למותג פרימיום-טק מוביל בשוק המקומי, עם מסירה של כ-4,000 רכבים עד כה – כפול מהיעד המקורי של החברה. לאחר מכן הוא הציג את הרכב החדש, Zeekr 7X, שמגיע עם נתונים מרשימים: תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-3.8 שניות ויכולת טעינה מהמהירות בעולם – מ-10% ל-80% בתוך 13-16 דקות בלבד. הרכב כולל טכנולוגיות ישראליות מתקדמות, ובראשן מערכת בטיחות המבוססת על הדור החדש של מובילאיי, מערכת להשגחה על ילדים במושב האחורי ומערכת התראה מובנית ייחודית למניעת שכחת ילדים ברכב. כמו כן, יש בו תמיכה מלאה ב-Apple CarPlay וב-Android Auto, ועוד. הכבוד של גמר גביע המדינה בכדורגל 2025 בחסות זיקר. צילום: פלי הנמר זיקר בהשוואה למתחרים בקטגוריה: אאודי, טסלה ואקספנג. צילום: פלי הנמר הראל ציין כי "אנחנו גאים להשיק מופת של טכנולוגיה מוטורית, שעוד לא הכרנו בישראל. זה הרגע שבו הנסיעה הופכת לחוויה, והנהיגה לאמנות". הרכב זמין החל מהיום להזמנה אונליין ולנסיעות התרשמות במרכזי החוויה של זיקר בתל אביב, ראשון לציון וחיפה, ובחנות הקונספט במרכז ביג פאשן גלילות.

שם ותפקיד: רבקה ביאז. במסגרת תפקידה אחראית על ניהול צוות iOS ב-אנווינסד. הצוות אחראי על ליווי בעיות נגישות באפליקציות ופיתוח כלים לאיתור בעיות נגישות דיגיטלית, שיתופי פעולה עם צוותי מוצר ו-QA, ועם כל קבוצת המובייל בחברה. ותק בתפקיד: כשנה בתפקיד הנוכחי, ארבע שנים בניהול ו-12 שנים בתחום הפיתוח. השכלה: תואר ראשון ושני במדעי המחשב. משפחה: נשואה פלוס שלושה ילדים, בת 11, בן 8 ובן 3. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בעיקר בזכות אבא שלי, שעשה פרופסורה במתמטיקה – מגיל צעיר הוא חינך אותנו לחשיבה לוגית ומתמטית. עם הזמן התאהבתי ביכולת ליצור מוצרים ולפתור בעיות דרך טכנולוגיה. היום, בתפקידי הנוכחי, אני נהנית לא רק מהעשייה הטכנולוגית, אלא גם מההזדמנות לפתח אנשים, לצמוח כצוות אחד וליצור יחד דברים גדולים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לצערי, אני חושבת שעדיין קיימים פערים – יש  בצורה משמעותית פחות נשים בתחום, ובמיוחד בתפקידי ניהול. התחום דורש השקעה רבה וזמינות גבוהה, ועדיין, במיינדסט החברתי קיימת ציפייה שהאישה תהיה יותר נוכחת בבית עם ילדים קטנים. האם זו אפליה, או פשוט המציאות? כנראה שילוב של השניים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לצערי כן. היו תקופות שבהן הרגשתי שאני צריכה להתאמץ יותר כדי להוכיח את עצמי, להיות זמינה בכל מחיר – גם אם זה אומר לשים מהר את הילדים לישון ולהמשיך לעבוד עד מאוחר. הדרישה לזמינות מלאה מול קולגות, שלרובם פחות אחריות בבית או שאין להם ילדים בכלל, יוצרת פער לא פשוט. התחום לא תמיד לוקח בחשבון את המורכבות של אימהות. גם במציאת עבודה זה מורגש – לא מספיק שיש לך ניסיון מקצועי, צריך גם למצוא מקום עבודה שיודע להכיל את היותך אמא עם ילדים קטנים. לשמחתי, בחברת אנווינסד חוויתי משהו אחר מהיום הראשון – חוויה מתקנת. יש ייצוג נשי מרשים בכל התפקידים, ובקבוצה שלי אנחנו 50% מנהלות. האתגרים שציינתי לא מורגשים, ואני מרגישה חלק שווה וחשוב מהחברה, בלי הבדל של מגדר או רקע. זו חברה מדהימה, ואפשר רק לאחל שעוד מקומות עבודה יהיו כאלה.

OpenAI אישרה אמש (ד') את מה ששיערו רבים: היא אכן החברה שחתמה על עסקה ענקית עם אורקל, בשווי של 30 מיליארד דולר. זאת, לאחר שבלומברג פרסם כי אכן מדובר בה. הדיווח בבלומברג והאישור של OpenAI הביאו לזינוק של 5% במניית אורקל בוול סטריט. אורקל הגישה השבוע הודעה על העסקה לרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, אולם לא פרסמה את זהות הלקוח. בעקבות כך פורסמו בתקשורת הטכנולוגית בארצות הברית הערכות שלפיהן מדובר ב-OpenAI. הערכה אחרת סברה שהלקוח הוא G42 מאיחוד האמירויות – אולם היא התבררה כלא נכונה. מהי העסקה? במסגרת העסקה, שתחל בשנת הכספים 2028 של אורקל, OpenAI הסכימה לקנות ממנה כוח מחשוב של 4.5 ג'יגה-וואט, כדי להשתמש בהם לטובת תפעול ופיתוח יכולות ומודלי הבינה המלאכותית שלה. מדובר באחת מעסקאות הדאטה לצרכי AI הגדולות בהיסטוריה. כדי לסבר את האוזן (או העין), ג'יגה-וואט אחד מקביל לקיבלות של כור גרעיני אחד, ויכול לספק חשמל לכ-750 אלף בתים. העסקה למעשה מרחיבה את ההשקעות של OpenAI בפרויקט הענק סטארגייט, שבמסגרתו היא, כמו גם אורקל עצמה, סופטבנק וחברות ענק אחרות אמורות להשקיע חצי טריליון דולר בתשתיות AI בארצות הברית. הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, הכריז על היוזמה בינואר האחרון, יום לאחר שנכנס (שוב) לבית הלבן. עד כה הושקעו בתוכנית סטארגייט 50 מיליארד דולר. כחלק מהתוכנית, ובמטרה לממש את העסקה עם החברה של סם אלטמן, אורקל צפויה לבנות דאטה סנטרים רבים בארצות הברית, ולהרחיב את מרכז הנתונים הקיים שלה באבילן, טקסס, מ-1.2 ג'יגה-וואט לשני ג'יגה-וואט. על פי הפיינשל טיימס, בימים אלה שוקלת אורקל את מישיגן, וויסקונסין, וויומינג, ניו מקסיקו, ג'ורג'יה, אוהיו ופנסילבניה כיעדים לדאטה סנטרים החדשים שלה. גם OpenAI עצמה שוקלת לבנות דאטה סנטרים במסגרת התוכנית, ובינתיים היא ממשיכה להשתמש ביכולות המחשוב של Azure של מיקרוסופט, שהיא אחת המשקיעות הראשונות והגדולות בחברה. אפשרות נוספת שמעלים ב-OpenAI היא לבנות דאטה סנטרים, במסגרת תוכנית סטארגייט, באיחוד האמירויות, כשגם אורקל, אנבידיה, סיסקו, סופטבנק ו-G42 מעורבות בכך, וכן הקמת מרכזי נתונים במדינות נוספות.

רבים ליוו אתמול (ד') למנוחות את דרור יהושע, מבכירי ענף ההיי-טק, שנפטר השבוע. הלווייתו התקיימה בבית העלמין בראש העין. יהושע ז"ל היה בן 66 במותו. הוא עבד בקבוצת מלם תים במשך יותר משני עשורים – מ-1997 ועד 2020. יהושע שימש מנהל מכירות למגזרי ההיי-טק, התעשייה והטלקום בקבוצה, ובתפקידו האחרון היה מנכ"ל מלם תחבורה. "איש אצילי, מנהיג טכנולוגי ודמות מופת של יחסים בין אישיים" שלמה איזנברג, יו"ר קבוצת מלם תים, אמר כי "אנחנו נפרדים בצער רב מאחד המנהלים הבולטים בקבוצת מלם תים. יהושע היה איש אצילי, מנהיג טכנולוגי ודמות מופת של יחסים בין אישיים. נזכור אותו כאחד שתרם תרומה בולטת לקידום קבוצתנו. יהי זכרו ברוך". אלי אחי מרדכי, שהיה סמנכ"ל בכיר במלם תים, אמר לאנשים ומחשבים כי "יהושע היה איש מכירות ומנהל מכירות מהטובים בתחומו. הוא היה אוהב אדם – תכונה שסייעה לו בבניית קשרים בין אישיים ועסקיים. היה תענוג לעבוד עימו ומולו. לצד היותו איש מקצוע, היה בו גם קסם מוכר. הוא ידע 'לעבור' אנשים בקלות ולהתחבר אליהם. הוא הקפיד על אמת, דיוק ועמידה בלוחות זמנים לביצוע, ודאג למענה הטוב ביותר לכל הצדדים המעורבים בפרויקטים". יהושע ז"ל הותיר אחריו אישה, מרסדס, ושלושה ילדים. השבעה נערכת בבית המשפחה, ברחוב שרה לוי תנאי 25 בראש העין.