באחרונה, בחלוף שנתיים מהאירועים, גוגל חישבה מסלול מחדש: ענקית הטק הודתה שמערכת ההתרעה המוקדמת שלה מפני רעידות אדמה, לא הצליחה להתריע במדויק ולהזהיר אנשים מפני רעידת האדמה הקטלנית בטורקיה ב-2023. הודאה זאת היא בניגוד לדברי הענקית בעבר, אז היא הודיעה כי המערכת שלה פעלה היטב. עשרה מיליון בני אדם, הנמצאים בטווח של כ-150 ק"מ ממוקד הרעש, יכלו לקבל את ההתרעה הגבוהה ביותר של גוגל – המעניקה עד 35 שניות של אזהרה, כדי למצוא מקום מבטחים. אלא שבזמן אמת, רק 469 אזהרות "נקוט בפעולה" נשלחו בטרם רעידת האדמה הראשונה, שהייתה בעוצמה של 7.8. לפי גוגל, חצי מיליון איש קיבלו ממנה אזהרה ברמה נמוכה יותר, המיועדת ל"רעידות אדמה קלות", ושאינה מתריעה על האירוע בצורה בולטת. הודעת ענקית הטק סותרת הצהרה שלה בעבר ל-BBC, לפיה תחקיר שנערך ב-2023 העלה ש"המערכת תפקדה היטב". "רשת ביטחון גלובלית" נגד רעידות אדמה מערכת ההתרעות זמינה במעט פחות מ-100 מדינות. היא מתוארת על ידי גוגל כ"רשת ביטחון גלובלית", הפועלת גם במדינות שאין בהן מערכת התרעה אחרת. המערכת של גוגל, AEA (ר"ת Android Earthquake Alerts) שמה, מנוהלת על ידי החברה מעמק הסיליקון – ולא על ידי המדינות השונות. המערכת פועלת על מכשירי אנדרואיד, המהווים יותר מ-70% מהטלפונים החכמים בטורקיה. יותר מ-55,000 בני אדם נהרגו בשתי רעידות אדמה גדולות שפקדו את דרום-מזרח טורקיה ב-6 בפברואר 2023, יותר מ-100,000 נפצעו. #Google admitted its Android Earthquake Alerts system failed during the 2023 #Turkey earthquake, which killed over 50,000 people. The system sent 500,000 low-level “Be Aware” alerts instead of 10M urgent “Take Action” warnings. The company cited algorithm tuning as a key… pic.twitter.com/SFPGtOWHkg — Bridging News (@BridgingNews_) July 29, 2025 מערכת ההתרעה המוקדמת של גוגל הופעלה ביום רעידות האדמה – אולם היא לא העריכה את עוצמת רעידות האדמה. "אנחנו ממשיכים לשפר את המערכת על סמך מה שאנחנו לומדים בכל רעידת אדמה", אמר דובר של החברה. המערכת של גוגל מסוגלת לזהות רעידות אדמה והודיעה על כך למספר עצום של טלפונים ניידים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד. כיוון שרעידות אדמה נעות לאט יחסית, דרך כדור הארץ, ניתן לשלוח אזהרה עליהן. האזהרה החמורה ביותר של גוגל נקראת "נקוט בפעולה", והיא מפעילה אזעקה חזקה בטלפון של המשתמש – ואף עוקפת את הגדרת "נא לא להפריע" – ומשתלטת על המסך. האזהרה אמורה להישלח לאנשים כאשר מתגלה רעידת אדמה חזקה יותר, שעלולה לפגוע בחיי אדם. למערכת יש גם אזהרת "היה מודע", שהיא פחות חמורה ונועדה ליידע את המשתמשים על רעידות פוטנציאליות, והיא אינה עוקפת את הגדרת "נא לא להפריע". ההתרעה שלא הגיעה למשתמשים הייתה חשובה במיוחד בטורקיה, הן בשל עוצמתו הקטסטרופלית של הרעש, והן כיוון שרעידת האדמה הראשונה התרחשה בשעה 04:17, כשמשתמשים רבים ישנו, ונהרגו כשהבניינים בהם הם לנו – קרסו. "היו מגבלות על אלגוריתמי הזיהוי" חוקרי גוגל כתבו בכתב העת Science פרטים על מה שהשתבש, וציינו כי "היו מגבלות על אלגוריתמי הזיהוי". עבור רעידת האדמה הראשונה, המערכת העריכה את העוצמה שלה בין 4.5 ל-4.9, בעוד שבפועל היא הייתה בעוצמה 7.8. רעידת אדמה גדולה שנייה, שאירעה מאוחר יותר באותו יום, לא זכתה גם היא לתגובה הנכונה מהמערכת: זו שלחה הפעם התראות ל-8,158 טלפונים והתרעות "היה מודע" נשלחו לקצת פחות מארבעה מיליון משתמשים. לאחר רעידת האדמה שינו חוקרי גוגל את האלגוריתם, ודימו שוב את רעידת האדמה הראשונה. הפעם, המערכת הפיקה 10 מיליון התרעות של "נקוט בפעולה" לאלה שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר – ועוד 67 מיליון התרעות "היה מודע" לאלה שגרים רחוק יותר ממוקד הרעש. "כל מערכת התרעה מוקדמת על רעידות אדמה מתמודדת עם אותו אתגר – כוונון אלגוריתמים לאירועים בסדר גודל גדול", מסרה גוגל. חוקרים ציינו כי "זה מדאיג שלקח יותר משנתיים לקבל את המידע הזה. זה מתסכל שלקח כל כך הרבה זמן. אנחנו לא מדברים על אירוע קטן – אנשים מתו – ולא ראינו ביצוע של האזהרה הזו כפי שהיינו רוצים". גוגל ציינה שהמערכת אמורה להיות משלימה, ואינה תחליף למערכות לאומיות. אלא שכמה מדענים חוששים שמדינות נותנות אמון רב מדי בטכנולוגיה שלא נבדקה במלואה. הם ציינו כי היעדר השקיפות הוא ההיבט הבעייתי באירוע.

במשך עשרות שנים, הרעיון של מכונות שמדברות את שפתנו – פשוטו כמשמעו – היה מוגבל למדע בדיוני. אבל היום, זה אמיתי מאוד. בינה מלאכותית יכולה כעת להבין דיבור אנושי, לעבד את הניואנסים שלו ולהגיב בצורה חכמה. אנו נכנסים לעידן חדש, שבו בני אדם ומכונות יכולים לנהל שיחות שוטפות וטבעיות, ולראשונה, זה כולל עברית. בינה מלאכותית קוֹלית (Voice AI) מסוגלת להבין וליצור דיבור אנושי, ומייצגת אחת המהפכות הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר של זמננו. אנו עדים כעת לרגע ייחודי: גם הטכנולוגיה וגם השוק הישראלי בוגרים מספיק כדי לאמץ באופן מלא את הבינה המלאכותית הקולית. דמיינו בוט קולי שעונה לשיחה, מזהה שהלקוח מתוסכל ומתאים את הטון והתוכן שלו כדי להרגיע את המצב. הוא לא רק מציע תשובות מוכנות מראש, אלא הוא מנהל דיאלוג משמעותי משנה את כללי המשחק: ה-AI הקולית בעברית כעת, הבינה המלאכותית הקולית בעברית משנה את כללי המשחק. אם עד לאחרונה, דוברי עברית נותרו מאחור בפריחת טכנולוגיית הקול העולמית, בעוד ש-בוטים דוברי אנגלית הפכו למתוחכמים יותר ויותר, השפה העברית, העשירה, המורכבת והעמוסה ברמזים רגשיים, נותרה אתגר. אבל זה השתנה. לראשונה, מערכות בינה מלאכותית קולית מסוגלות כעת לנהל שיחות שוטפות וטבעיות בעברית. הן לא רק מזהות מילים – הן מבינות הקשר, מזהות גוונים רגשיים ומגיבות בהתאם. יכולת זו מסמנת נקודת מפנה עבור עסקים ישראליים, במיוחד בתחום שירות הלקוחות. בזכות העובדה ש-AI קולית היא יותר מסתם זיהוי דיבור, ובעצם מסוגלת לקיים אינטראקציה, הדור הבא של שירות לקוחות כבר כאן. הוא מופעל על ידי בוטים שחושבים, מדברים ומרגישים – כמעט כמו בני אדם. דמיינו בוט קולי שעונה לשיחה, מזהה שהלקוח מתוסכל ומתאים את הטון והתוכן שלו כדי להרגיע את המצב. הוא לא רק מציע תשובות מוכנות מראש, אלא מנהל דיאלוג משמעותי. בוטים אלה יכולים לעבד ולהגיב לשאילתות מורכבות, לטפל בעסקאות ואפילו לעבור בצורה חלקה לסוכן אנושי בעת הצורך, מה שמבטיח חוויה חלקה ונטולת תסכול. טורפת את הקלפים בתחום שירות הלקוחות. ה-בינה המלאכותית הקולית. צילום: Shutterstock זמינים 24/7 – הבוטים, בניגוד לעובדים אנושיים, לא ישנים מהפכה זו כבר משנה את נוף השירות בכמה דרכים מרכזיות: ראשית, מתאפשרת תקשורת ברמת בן אדם, כיוון שבוטים קוליים נשמעים כעת טבעיים, לא רובוטיים. הם מבינים סלנג, הפסקות, אינטונציה ואפילו רגש. בנוסף, האינטראקציה מותאמת אישית. בוטים מסתגלים למצב הרוח ולטון של הלקוח בזמן אמת, ומציעים לו אמפתיה או יעילות, בעת הצורך. כמו כן הם זמינים 24/7. בניגוד לעובדים אנושיים, בוטים לא ישנים. הם מספקים תמיכה מסביב לשעון, ומבטיחים שאף לקוח לא יישאר ללא תשומת לב. כך, עסקים יכולים לטפל באלפי שיחות בו-זמנית, מבלי להתפשר על האיכות. הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לארגונים שמפעילים מוקדי שירות לבחון את עצמם ואת אנשי המוקדים ולבצע למידה מתמשכת. זאת, כיוון שכל שיחה מנותחת לאחר האינטראקציה, ומספקת עצות למערכת כיצד לשפר את הביצועים העתידיים ולהתאים אישית את השירות בצורה טובה עוד יותר. נשאלת השאלה – למה עכשיו? כל זה מתאפשר בזכות ההתקדמות בעיבוד שפה טבעית, סינתזת דיבור, זיהוי רגשות ולמידת מכונה, בשילוב עם שוק ישראלי בעל אוריינות דיגיטלית גבוהה מאי פעם. צרכנים מצפים לשירות מהיר, חלק ומותאם אישית. חברות, בתורן, זקוקות לפתרונות שהם גם ניתנים להרחבה וגם חסכוניים. בשורה התחתונה, הבינה המלאכותית הקולית היא כבר אינה מותרות אלא הכרח. כמי שמנהל חברה ותיקה בתחום התקשורת, אני מאמין שזו רק ההתחלה. הבינה המלאכותית הקולית לא רק תגדיר מחדש את שירות הלקוחות, אלא גם תעצב מחדש את אופן פעולתם של ארגונים – החל מבריאות ובנקאות ועד לשירותים ממשלתיים וחינוך. עם מערכות קוליות המופעלות על ידי AI, האפשרויות הן אינסופיות: מערכות IVR חכמות יותר, שיחות שירות פרואקטיביות, מעקב אוטומטי אחר שביעות רצון לקוחות, ועוד. אין ספק שעתיד התקשורת במרכזי שירות הלקוחות יתבסס על Voice AI, שיהיה מודע לרגשות ויהיה אינטליגנטי באמת. ולראשונה, ולשמחתנו, הוא גם מדבר עברית שוטפת. כותב המאמר הוא מייסד וסמנכ"ל פיתוח בחברת וויסנטר (Voicenter)

תמורה לשמירה על הסביבה הופכת לתרומה לסיוע לסטודנטים: לפני מספר שנים תרמה חברת רד (RAD), ביוזמתו של זהר זיסאפל ז"ל, – ממקימי תעשיית ההיי-טק הישראלית ומייסד קבוצת רד – גג סולארי שהותקן באחד ממבני המכללה האקדמית תל אביב-יפו. הגג הסולארי מייצר מדי שנה חשמל בשווי 70 אלף שקלים, אותם מייעדת המכללה למימון מלגות סיוע לסטודנטים וסטודנטיות למדעי המחשב. בעקבות ההצלחה, הרחיבה המכללה את המיזם והתקינה גג סולארי נוסף מתרומת חבר הנאמנים שלה, שמניב כ-30 אלף שקלים נוספים. כך, בשנת הלימודים 2024-2025 יצרו שני הגגות יחד הכנסה כוללת של למעלה מ-100 אלף שקלים, שהוענקו כמלגות תמיכה לעשרות סטודנטיות וסטודנטים. השנה, בין המלגות שמומנו מהפרויקט, מוענקת מלגה מיוחדת על שמו של סמ"ר דותן שמעון ז"ל, בנם של אורית וירון שמעון, עובד רד. דותן, בן 21 מנופית, היה לוחם בגדוד שקד בחטיבת גבעתי, ונפל בתקרית בתל א-סולטאן ברפיח, בספטמבר אשתקד. המלגה על שמו תוענק לרז זרגיאן, בן 24 מאשדוד – סטודנט בשנה השנייה למדעי המחשב. זרגיאן משרת כלוחם בחטיבת כפיר, ומאז פרוץ המלחמה ביצע מעל 120 ימי מילואים, וחזר לסבב מילואים נוסף במאי האחרון. טקס הענקת המלגות ייערך, ב-4 באוגוסט במכללה, בהשתתפות נציגי חברת רד. "שמחים לייצר אימפקט חיובי כפול – גם לסביבה וגם לחברה" "הפרויקט מהווה דוגמה לשילוב ערכי קיימות סביבתית עם תמיכה חברתית, כשהכנסות מייצור אנרגיה ירוקה מנותבות ישירות לסיוע לסטודנטים", ציינה נשיאת המכללה פרופ' גליה צבר. "אנחנו שמחים לייצר אימפקט חיובי כפול – גם לסביבה וגם לחברה, ולהפוך את הגגות הסולאריים שלנו למקור כוח שמאפשר לסטודנטים להצליח בלימודים ולהשתלב בתעשייה המובילה". מיכאל זיסאפל, בנו של זהר, אמר כי התמיכה בסטודנטים, הן במכללה והן במוסדות אקדמיה נוספים ברחבי הארץ, הייתה ועודנה חלק מתפישת העולם של נתינה לקהילה, ובעיקר היא מהווה עידוד לצעירים שנכנסים לתחום ההיי-טק וזקוקים לסיוע ורוח גבית קלה. מיכאל סיפר: "אבא שלי תמיד נהג לומר לסטודנטים בכל סיום טקס חלוקת מלגות, כי הוא מקווה שכשהם יתחילו לעבוד ויהיו מבוססים, גם הם יוכלו יום אחד לתמוך בצעירים ובצעירות בתחילת דרכם ולתת להם את הדחיפה הראשונה".

בימים אלה מסיים ישראל מור חי את תפקידו כמנהל בית התוכנה הממשלתי סיגמה, לאחר כשלוש שנים שבהן ניהל אותו. סיגמה מתחזק ומפעיל את מערכת התשתית הרוחבית הוותיקה של הממשלה, מרכבה. מור חי הגיע לתפקיד זמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל, בדרגת סגן אלוף בחיל האוויר. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מסכם את תקופת כהונתו, ומדבר על המיתוג מחדש שנעשה ליחידת מרכבה, על האתגרים במעבר לענן, על שינוי תפיסת העבודה והפיכת הלקוחות והספקים לעומדים במרכז, ועל הפעילות מאז פרוץ המלחמה, לרבות המשימה לשמור על רציפות תפקודית. מדוע החלטת לפרוש? מור חי: "התפקיד שלי כמנהל סיגמה היה התחנה הראשונה שלי באזרחות, אחרי קריירה משמעותית בצה"ל. מראש לא תכננתי לצאת לפנסיה מתפקיד זה. ראיתי בו המשך של שליחות לאומית, ועכשיו, אחרי שלוש שנים, הגיע הזמן לעבור לאתגר הבא. בסופו של דבר, רצתי מרתון 27 שנים – מהצבא כמעט ישר לתפקיד באזרחות. הגעתי למסקנה שאני צריך לשבת עם עצמי ולהחליט על המשך הקריירה". מהו המבנה הארגוני של סיגמה ולמי הוא כפוף? "בית התוכנה סיגמה נמצא בחטיבת החדשנות בדאטה של החשב הכללי במשרד האוצר, שאביתר פרץ, סגן החשב הכללי, עומד בראשה, ואליו אני מדווח. אבל הפריזמה שלנו, להבדיל ממשרד ממשלתי, תמיד תהיה להסתכל רוחבית על כל משרדי הממשלה, כי מרכבה היא מערכת קריטית לאומית, שיש לה השפעה על הרבה מאוד תהליכים במדינה. עובדים אצלנו כ-270 אנשי מקצוע ונותני שירותים בכל תחומי ה-IT, מקצה לקצה. הם עוסקים בפיתוח בדיקות, יישומים דיגיטליים, תשתיות מחשוב, הדרכה, הטמעה ופיתוח של כל מה שצריך כדי לאפיין פתרונות דיגיטליים. אנחנו מספקים בכל יום שירות לעשרות אלפי משתמשים ב-90 משרדי וגופי הממשלה, ב-600 אתרים, ואנחנו גם ספקים של רשויות ועמותות". בית התוכנה הממשלתי סיגמה סכם את הפעולות המרכזיות בקדנציה שלך. "המהלך הראשון שהייתי שותף לו הוא המיתוג מחדש של יחידת מרכבה, וההחלטה על השם החדש – בית התוכנה סיגמה. זה היה ביוזמה של פרץ, יחד עם מטה החשב הכללי, אגף התקציבים ושטראוס אסטרטגיה. ההחלטה הגיעה תוך ראיית המצב כפי שהיה אז והיערכות להתאמת הפעילות לשנים הבאות. שינוי השם היה רק חלק אחד בתהליך. הקו המנחה שלנו היה הרצון לפעול לשיפור שביעות הרצון של הלקוחות שלנו בכל הרבדים – החל מקיצור זמני הפיתוח, עבור בייזום ובהנבטת חדשנות טכנולוגית וכלה בשיפור של נראות המוצרים שלנו ושל יציבות המערכת. הקמנו חטיבות שהיו חסרות כדי לתמוך במענה לאתגרים, כמו חטיבת דאטה ו-AI, שלא הייתה קודם. זו חטיבה שהתפקיד שלה הוא לקבל החלטות מבוססות נתונים, ועוד חטיבות ומסגרות שונות, כאשר הדגש הוא להסתכל כל הזמן על חדשנות, להיות פרו-אקטיביים ולא לחכות שיבקשו מאיתנו". בדרך כלל לא קל לעשות שינוי ארגוני כזה רחב היקף. איך זה היה אצלכם? "זה תהליך שאינו קל באף ארגון, בוודאי בממשלה. גם כאן, התהליך לא היה קל, אבל ברגע שהגדרנו חזון וציירנו את תמונת העתיד, העובדים התחברו והבינו את הצורך – ונרתמו. שינינו את מתודולוגיית הפיתוח לאג'ילית, כדי לשרת את המטרה להיות קשובים יותר ללקוחות שלנו ולאפשר זאת באמצעות הגמישות שלה. בנוסף, אנחנו עובדים במתכונת רבעונית, ובכל סוף תקופה יושבים עם הלקוחות ועושים תעדופים של הדרישות שלהם אל מול היכולות שלנו. כל התהליכים האלה נמדדים, כי יש לזה היבטים תקציביים, מול החשב הכללי, שמתקצב את זה". איך אתם משתלבים בנימבוס? "נימבוס הוא לכשעצמו פרויקט ענק, ברמה לאומית. נדרשו פה חשיבה ותכנון אסטרטגיים איך לייצר את המעבר של מערכת ה-ERP לענן. בשלב הראשון, אנחנו עובדים על העברת התשתית של מרכבה, תוך בניית ארכיטקטורה מתאימה. כל המערכת המחשובית תעבור לענן של AWS, ובעצם ניפרד מהאון-פרם. נוכל לרתום את הענן לטובת הפעילות שלנו. כמו כן, נוכל לפתח ולהשתמש בכלים מודרניים, שלא נמצאים כיום באונליין, כולל הפעלת מנוע בינה מלאכותית. במקביל, אנחנו מקדמים את אסטרטגיית הדאטה שלנו, ופה פועלים בענן של גוגל. אנחנו מקימים שם אגם מידע, שהמטרה שלו היא לאפשר לנו לפתח מוצרי דאטה עבור המשתמשים, כדי להנגיש להם את המידע ולאפשר להם לעשות פעילות עצמאית ככל האפשר". איך המלחמה השפיעה על הפעילות שלכם? "נכנסתי לתפקיד בפברואר 2023, שמונה חודשים לפני המלחמה. כמובן שאף אחד לא הכין אותי אליה, וזה היה אתגר מאוד משמעותי. עם תחילת המלחמה עצרנו לרגע כדי להבין מהם צרכי החירום המיידיים. מאז אנחנו בשגרת חירום, עם תרבות עבודה שמותאמת למציאות זו. אין ספק שהמעבר לעבודה האג'ילית סייע לנו מאוד, ואפשר לנו לשמור על רציפות תפקודית, יחד עם כל משרדי הממשלה. התמודדנו גם עם האתגר של גיוס למילואים, ואני חייב לציין את ההתגייסות המדהימה של כל העובדים – כולם הבינו את החשיבות של שמירה על רציפות תפקודית, תוך הכנסת שינויים והתייעלות מתמדת". איך התחושה שלך בסיום התפקיד? "אני עוזב בתחושת סיפוק. הייתי בלב העשייה הטכנולוגית הממשלתית. אין הרבה גופים רוחביים שמשפיעים בצורה כזאת על ממשלת ישראל. מעבר לזה, הייתה לי הזכות לעבוד עם החשב הכללי, יהלי רוטנברג, סגנו, אביתר פרץ, ויתר השותפים, ואני מודה להם על האמון שנתנו בי".

מהפך משמעותי במפת הייצור של טלפונים שמיועדים לשוק האמריקני: אחרי שנים ארוכות שבהן סין הייתה מדינת הייצור העיקרית שלהם, הודו תופסת את מעמדה והיא כיום הארץ המרכזית שבה מיוצרים הסמארטפונים שמשתמשים בהם בארצות הברית. ממצא זה עולה מדו"ח של חברת מחקרי השוק קאנליס, שבדקה את המגמות בשוק הזה ברבעון השני של 2025. מדובר בשינוי מהיר מאוד: אם ברבעון השני של 2024, כ-61% מהטלפונים שהגיעו לשוק האמריקני יוצרו בסין ורק 13% בהודו, ברבעון השני של 2025 עלו ההודים ל-44% והסינים צנחו ל-25% בלבד. גלובלית, לאייפונים של אפל יש כ-50% מהשוק באופן מסורתי, לסמסונג יש כ-30% מהשוק, והיא מוכרת בעיקר טלפוני Galaxy A, ואילו מוטורולה מבית לנובו אוחזת ב-3% ממנו. נתח השוק של כל היצרניות האחרות, כולל גוגל, לא גדול ועומד על כמה עשיריות האחוז האחת. אפל החלה את המעבר לייצור בהודו עוד בימי בעיות שרשרת האספקה של הקורונה, והאיצה אותו מאוד לאור המלחמה של הממשל האמריקני בשוק הטכנולוגי הסיני. בשנה האחרונה היא שוב האיצה אותו, לאור תוכנית המכסים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. מדינת הייצור השלישית בגודלה עבור השוק האמריקני היא ווייטנאם, שעלתה מ-24% ל-30% – אבל שם הייצור העיקרי הוא של סמסונג ושל מוטורולה. אולם, גם הן החלו בשנה האחרונה לייצר מספרים גדולים והולכים של מכשירים אצל יצרניות הודיות. עוד נקודה שצריך לשים אליה לב, אם כי בקאנליס לא מספקים מספרים מדויקים, היא שיש יצרניות נוספות בכמה מדינות נוספות, שאמנם אחראיות לנתח של 2% בלבד, אבל לפני שנה זה היה כמעט 0. לא מעט יצרניות דיברו בעבר על העברת הייצור למזרח התיכון, וייתכן שאלה הם הסימנים הראשונים לכך.

"החזון, האמונה והנחישות" של אנטוני נרי, מנכ"ל HPE – שהתעקש על רכישת ג'וניפר על ידי החברה שאותה הוא מנהל ב-13.4 מיליארד דולר – זיכו אותו במקום הראשון כמנהל המשפיע ביותר ברשימת 100 המנהלים המובילים של CRN לשנת 2025. בנימוקי הדירוג נכתב כי "נרי ידע שבזמן שהוא נאבק להשלים את רכישת ג'וניפר – עסקה שתשנה לנצח את HPE – חשוב להישאר נאמן לאמונות העמוקות שהובילו לרגע המכונן הזה עבורו ועבור החברה". "למרות כל האתגרים שאתה מוצא שם והרבה מצוקות שלפעמים נקרות בדרכך, הדבר החשוב הוא להישאר נאמן לעקרונות ולערכים שלך", אמר נרי לעורכי האתר, כשחשב על המסע בן 30 השנים שלו ב-HPE ועל המאבק המשפטי הקשה שניהל מול משרד המשפטים האמריקני על הרכישה. "אני ממש גאה במה שעשינו. אני מאוד נרגש לקראת מה שיגיע בהמשך הפרק החדש הזה של HPE", ציין נרי, שנתיים וחצי לאחר שהוא התקשר בפעם הראשונה לרמי רחים, מנכ"ל ג'וניפר, ודן עימו על האפשרות של הרכישה. רמי רחים, מנכ"ל ג'וניפר. צילום: יח"צ "כשנודע לי שהעסקה אושרה חשתי תחושה של הקלה. מנקודת מבט של עובד ולקוח, סגירת מעגל הייתה חשובה מאוד. הייתי מאוד בטוח במהלך 18 החודשים הללו (שמחתימת העסקה ועד לאישורה – י"ה), מאוד עקבי, מאוד אופטימי", הוסיף נרי. "אנחנו לא מתמקדים בסיסקו", התייחס מנכ"ל HPE למתחרה העיקרית, מובילת השוק הוותיקה, "אלא בבניית עסקי הרישות הטובים ביותר בכדור הארץ. אני לא מודאג מהתחרות: הכול עכשיו בידיים שלנו. אין תירוצים. הכול קשור לביצועים שלנו". הוא ציין כי "מבחינתי, אישור הרכישה היה הרגע שבו הרגשתי שהחזון שהובלתי ב-7.5 השנים האחרונות, כמנכ"ל – סוף סוף התממש. עכשיו, כשהעסקה הושלמה, מגיע החלק הכיף של עבודתי – לוודא שהשותפים, הלקוחות, העובדים ובעלי המניות יראו את מלוא היתרונות ברכישה. זו רק ההתחלה, אני מחויב עכשיו יותר מאי פעם. העבודה שלי לא הסתיימה כאן". ג'נסן הואנג, מייסד, יו"ר ומנכ"ל אנבידיה. צילום: יח"צ מי עוד בדירוג? ג'נסן הואנג, מייסד, נשיא ומנכ"ל אנבידיה, נמצא במקום השני בדירוג המנהלים של CRN. אחריו דורגו, בסדר יורד: ארבינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל יבמ; סאטיה נאדלה, יו"ר ומנכ"ל מיקרוסופט; ניקש אורורה, יו"ר ומנכ"ל פאלו אלטו; צ'אק רובינס, יו"ר ומנכ"ל סיסקו; מייקל דל, מייסד, יו"ר ומנכ"ל החברה הנושאת את שמו; רג'יב רמסוואמי, מנכ"ל נוטניקס; מט גרמן, מנכ"ל AWS; וסוגר את העשיריה הראשונה ג'ורג' קורץ, מייסד משותף ומנכ"ל קראודסטרייק. קורץ דורג מאחר שהצליח לחלץ את החברה מהמשבר שחוותה – ואף להביא לצמיחתה. במקום ה-11 נמצא ביל מקדרמוט, יו"ר ומנכ"ל סרוויסנאו, ואחריו תומס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד. אחיו התאום של קוריאן, ג'ורג' – מנכ"ל נט-אפ, דורג במקום ה-24.

האקו-סיסטם הישראלי משתלב היטב בתחום הלוהט של סוכני ה-AI: על פי דו"ח שהוציאה היום (ג') חברת המחקר IVC, יחד עם טוויין סקיוריטי ואיש התוכן ובלוגר הטק אמיתי זיו, מעלה כי חברות כחול לבן בתחום גייסו עד כה יחדיו 1.67 מיליארד דולר. שתי החברות הבולטות בסכומי הגיוסים שלהן אלה Gong.io, שגייסה 583.1 מיליון דולר, וטורק טכנולוגיות, שגייסה 190 מיליון. מתוך כלל החברות שהחוקרים מיפו, 19 נמצאות בשלבים מוקדמים עם גיוסים של פחות מ-20 מיליון דולר, ו-21 שלשלו לקופתן בין 20 ל-100 מיליון. התפתחות של הבינה המלאכותית היוצרת החוקרים ציינו כי סוכני ה-AI הם התפתחות של הבינה המלאכותית היוצרת. סוכנים אלה החלו להופיע בסוף השנה שעברה, והם מסוגלים לקבל החלטות, לשתף פעולה ולהוציא אל הפועל משימות מורכבות. "סוכני בינה מלאכותית צפויים להיות לצידנו ועבורנו כקולגות, כעוזרים ולעתים אף כמנטורים באספקטים שונים של חיינו", כתבו אנשי IVC, טוויין סקיוריטי וזיו. לדבריהם, "הטרנספורמציה הזאת נמצאת בעיצומה, וכבר ראינו את המעבר המהיר מצ'טבוטים לקופיילוטים, וכעת אנחנו רואים את התנועה לכיוון סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים מאי פעם. היא קורית – כיאה לתחום – במהירות מסחררת, ותכלול כמה שלבים עד שנגיע למצב שבו סוכני בינה המלאכותית יהפכו להיות עצמאיים כמעט לחלוטין. ראשית, ייבנו תשתיות ואמון, ובהמשך ישתכללו היכולות להוציא אל הפועל פרויקטים מורכבים, מקרי קצה והחלטות מסובכות. בשלב מתקדם יותר, מערכות ישלבו סוכנים מרובים (Multi-agent systems), ובהן סוכן מבוסס בינה מלאכותית אחד יבצע פעולות בתחום מסוים וסוכן אחר יפעל לצדו, וינטר ויבקר, לדוגמה, את רמת האבטחה או את איכות הביצוע". "אנליסטים רבים מעריכים שהתהליך הזה יעצב מחדש מבנים ארגוניים, כך שיכללו צוותים משולבים של בני אדם וסוכנים, בכדי למקסם יעילות ולאפשר אוטומציה מלאה יותר של תהליכים", ציינו החוקרים. פעילות הסטארט-אפים הישראליים בתחום סוכני ה-AI מפת חברות סוכני ה-AI הישראליות שפרסמו החוקרים מראה כי הן מפתחות טכנולוגיה ומוצרים בעלי פוטנציאל להוביל את הטרנספורמציה אל עבר התחום. לדבריהם, חברות הסייבר מצויות בראש תהליך זה, עם שבעה תחומים שונים לשימוש בסוכנים, וביניהם ניהול זהויות ומשתמשים (IAM); מרכז פעולות אבטחה (SOC); ממשל, ניהול סיכונים וציות (GRC); בדיקת חדירות (Penetration Testing); ניהול פגיעויות (Vulnerability Management); אבטחה וניהול סיכונים בהקשרי הסוכנים עצמם; ו-SaaS Security. "הדומיננטיות הזו משקפת פתיחות של ארגונים לאמץ סוכני בינה מלאכותית, לצד צורך לבסס אמון ומוכנות של תשתיות הדאטה בעבורם", כתבו. קטליזטור נוסף לאימוץ סוכנים בתחום הסייבר הוא המחסור באנשי מקצוע אל מול הגידול המתמיד באיומים. קטגוריית פיתוח התוכנה היא השנייה בגודלה. כתיבת קוד היא פעולה שהבינה המלאכותית עושה מצוין, ומפתחי תוכנה אימצו במהירות כלים כמו קורסור וגיטאהב קופיילוט, כדי לייעל את העבודה שלהם בסדרי גודל משמעותיים. ישראל היא מובילה עולמית בפיתוח תוכנה, עם אקו-סיסטם תומך ואימוץ מוקדם של טכנולוגיות חדשות. מפתחים מובילים באקו-סיסטם החלו באחרונה גם לבנות סוכני AI שפותרים בעיות ספציפיות עבור מפתחים כמותם, מתוך היכרות קרובה עם הדומיין וחשיבה פרקטית על צרכי המפתח. בקטגוריה זו אפשר למצוא סוכנים לכתיבת קוד, אבטחת קוד, פרוטו-טייפינג ועוד. גם פתרונות לתעשיות ספציפיות מהווים חלק דומיננטי במפת חברות סוכני ה-AI הישראליות. הסוכנים שהן מפתחות מסייעים ומאפשרים אוטומציות במגוון תחומים כגון אי-קומרס, מגזר ציבורי, תמיכה בלקוחות וסיוע לעמותות. מפתת חברות סוכני ה-AI הישראליות העיקריות. מקור: IVC, טוויין סקיוריטי ואמיתי זיו תיאום סוכנים מרובים הוא מגמה נוספת, כאשר יש חברות ישראליות שמפתחות פלטפורמות לתיאום בין כמה סוכני AI בתהליכים מורכבים. ב-IVC חוזים כי ככל שתהליכי העבודה יגדלו מבחינת היקף, תגדל הדרישה לכלים המסוגלים לנהל תכנון, הוצאה אל הפועל, ולידציה והעברות משימות ומידע בין סוכנים בדומה לאופן שבו בני אדם וצוותים בעלי ביצועים גבוהים משתפים יחד פעולה בצוותים. סטארט-אפים המפתחים סוכנים מבוססי בינה מלאכותית לפונקציות המכירות והשיווק בארגונים כבר מראים היתכנות מסחרית ויש להם מענה מחברות בשוק. הם מוכיחים איך סוכני AI יכולים להשפיע ישירות על פונקציות צמיחה בארגונים על ידי יצירת לידים, הוצאה לפועל של פניות מותאמות אישית ויצירת תכנים בסקייל גבוה מבעבר. לבסוף, על פי הדו"ח, חברות בתחום התשתית עבור סוכני בינה מלאכותית מאפשרות, מתחת לפני השטח, לאקו-סיסטם של הסוכנים לתפקד כראוי ומפתחות פתרונות כגון מסדי נתונים מותאמים, יכולות להבין את מצב וביצועי הסוכנים באמצעות הנתונים שהם מדווחים עליהם, ומערכות אבטחה לחציצה והגבלה בקוד של שכבת הביצוע של הסוכנים. העתיד האייג'נטי מאחר שבניית סוכני AI היא משימה מורכבת, החוקרים צופים שחברות הטכנולוגיה הגדולות יהיו אלה שיפיצו לשוק סוכנים כלליים או ישלבו אותם במוצריהן הקיימים (מיקרוסופט, סיילספורס ואחרות כבר התחילו בכך), וסטארט-אפים יבנו סוכנים שיתמחו ביישומים ובוורטיקלים ספציפיים. לסיכום כותבים אנשי IVC, טוויין סקיוריטי וזיו כי "המיפוי מראה שהאקו-סיסטם הישראלי ממוצב באופן ייחודי לקיום ההבטחה של סוכני בינה מלאכותית שחושבים, מתכננים ומבצעים. עם הזמן, הם מרוויחים יותר ויותר את אמוננו, בין היתר משום שהם מדווחים על התקדמותם בשקיפות הניתנת לביקורת, שיתוף פעולה ובקרה. מהמיפוי עולה כי ייתכן שחברות ישראליות תהיינה אלה שיגדירו את אחת הטכנולוגיות המתוחכמות ביותר של זמננו".  

חברת התעופה הגדולה ברוסיה, אירופלוט, ביטלה אתמול (ב') עשרות טיסות לאחר שקבוצת האקרים פרו-אוקראינית תקפה את מערכות החברה בסייבר. מומחים העריכו את עלויות ההתאוששות מהמתקפה בעשרות מיליוני דולרים, וכי החזרה לשגרה תארך שבועות רבים, ואף חודשים. הבוקר חזרה העיתונות הטכנולוגית בארצות הברית על סכום ההפסדים הזה, לאחר שכמעט מחצית מהטיסות של אירופלוט אתמול בוטלו או נדחו. גם הערכת משך ההתאוששות גדלה, ולפי משרד התחבורה הרוסי היא תארך כשנה. תחילה הודיעה אירופלוט כי היא חווה שיבושים בשירותים של כלל המערכות האלקטרוניות שלה ונאלצה להתאים את לוחות הזמנים של הטיסות. אלה בולטו כעבור זמן לא רב. הטיסות היו ברובן פנימיות, אולם גם למינסק, בירת בלרוס, ולירוואן, בירת ארמניה. קבוצת האקרים פרו-אוקראינים המכנה את עצמה העורב השקט (Silent Crow) נטלה אחריות על המתקפה ומסרה שהיא בוצעה יחד עם קבוצה בלרוסית בשם Cyberpartisans BY. התוקפים כתבו כי "המתקפה קשורה ישירות לפלישה המתמשכת של רוסיה לאוקראינה" וסיימו את ההודעה שלהם במילים: "תהילה לאוקראינה! תחי בלרוס!". בהודעה נוספת, שאותה הם פרסמו בטלגרם, מסרו התוקפים כי "המבצע הממושך ורחב ההיקף… הרס לחלוטין את מערכות ה-IT של אירופלוט". ההאקרים: "נפרסם את הנתונים של כל הרוסים שטסו אי פעם באירופלוט" קבוצת העורב השקט קיבלה בעבר אחריות על מתקפות סייבר על מאגר נדל"ן רוסי, חברת טלקום ממשלתית, חברת ביטוח גדולה, מחלקת ה-IT של ממשלת מוסקבה והמשרד הרוסי של יצרנית הרכב הדרום קוריאנית קיה. חלק מהמתקפות הובילו לדליפות נתונים רחבות היקף. לפי ההאקרים, הפעם, הם השביתו כ-7,000 שרתים של אירופלוט, השיגו גישה למאגרי היסטוריית הטיסות ופגעו במערכות ארגוניות קריטיות. לטענתם, הם קצרו לפחות 20 טרה-בייט של יומני טיסות, נתוני נוסעים ותקשורת פנימית. ההאקרים אף איימו לפרסם את "הנתונים האישיים של כל הרוסים שאי פעם טסו באירופלוט". על פי חברי הקבוצה, הם חדרו למערכות אירופלוט כבר לפני כשנה באמצעות פישינג ממוקד, תוך ניצול פרצה מסוג יום אפס, והסלימו לאט לאט את ההרשאות, עד שהגיעו לבקרי דומיין Tier-0, שהם "יהלומי הכתר" של כל ארגון מבוסס Windows. מבוכה נוספת, מעבר לזו של ההשבתה, נגרמה לחברת התעופה כאשר ההאקרים פרסמו כי הצליחו לחדור למערכות שלה בשל סיסמה שלא החולפה זה שלוש שנים. הם הוסיפו כי מנכ"ל החברה לא שינה סיסמה כבר שנתיים. עוד ציינו ההאקרים שהמערכות של אירופלוט מיושנות מאוד, והן מבוססות בחלקן על Windows XP ועל Windows Server 2003, שכבר מזמן אבד עליהן הכלח. אמנם, במקרים רבים, התוקפים מתהדרים בטענות שווא מוגזמות, אלא שבמתקפה זו פרסמו חברי קבוצת העורב השקט צילומי מסך שמגבים את דבריהם. בין היתר, הצילומים מוכיחים השגת גישה לכמה מהמערכות של אירופלוט, כולל ספרייה של המשתמשים הפנימיים שלה וכמה שיתופי קבצים. חברי Cyberpartisans הבלרוסית כתבו כי "אנחנו עוזרים לאוקראינים במאבקם נגד הכובש, מבצעים מתקפת סייבר על אירופלוט ומשתקים את חברת התעופה הגדולה ביותר ברוסיה". הקבוצה מבצעת מתקפות סייבר נגד מטרות ברוסיה ובבלרוס מאז 2022. היא מתארת את עצמה כ-"קולקטיב האקטיביסטי (של האקרים אקטיביסטים – י"ה) מאורגן מאוד, שנלחם לשחרור בלרוס משלטון דיקטטורי". הכוונה היא למשטרו של אלכסנדר לוקשנקו, ששולט במדינה מאז 1994. "מחאת שיבוש" רייף פילינג, מנהל מודיעין איומים בסופוס, אמר כי "המתקפה מונעת ממניעים פוליטיים. נראה שזה סוג של אירוע האקטיביסטי של שתי קבוצות המתנגדות לרוסיה. לא נראה שהמתקפה נבעה ממניעים כלכליים – בניגוד למתקפות כופרה. אני מתרשם שהמטרה שלהם אינה קבלת דמי כופר – זו כנראה יותר מחאת שיבוש". כשרוסיה פלשה לאוקראינה ב-2022, האקרים הפכו לחלק מהמאבק של קייב והוקמה קבוצה בת 300 אלף איש בטלגרם, בשם "צבא ה-IT של אוקראינה". דובר הקרמלין: מתקפה "מדאיגה למדי" אירופלוט לא סיפקה פרטים על מתקפת הסייבר, וגם לא עדכנה כמה זמן ייקח עד שהשירותים ישובו לפעולה תקינה, אך הזהירה את הנוסעים מפני עיכובים וביטולים. "הצוותים הטכניים שלנו פועלים כדי למזער את ההשפעה על הטיסות ולהחזיר את כל השירותים לשגרה במהירות האפשרית", מסרה. משרד התחבורה במוסקבה מסר שחלק מהנוסעים הועברו לטיסות בחברות תעופה אחרות. דמיטרי פסקוב, דובר הקרמלין, אמר כי המתקפה "מדאיגה למדי". התובע הכללי הרוסי אישר ש-"הבעיות של אירופלוט הן תוצאה של מתקפת סייבר. נפתחה חקירה פלילית". אנטון גורלקין, חבר פרלמנט רוסי, אמר כי "אסור לנו לשכוח שהמלחמה נגד ארצנו מתנהלת בכל החזיתות, כולל זו הדיגיטלית".