OpenAI תשיק הערב (ה'), ככל הנראה, את הגרסה החדשה והמדוברת של מודל ה-GenAI שלה, GPT-5. לקראת השחרור, עשינו לכם סדר בשטף המידע שמפורסם ברשת על המודל החדש, מה הוא כולל ומהם השיפורים לעומת הגרסאות הקודמות. GPT-5 הוא המודל שעורר הכי הרבה ציפיות בשוק מבין המודלים של OpenAI. סם אלטמן, מנכ"ל החברה, דיבר עליו כבר לפני יותר משנה, במאי 2024, ואמר, "במידה רבה של ביטחון", כי הוא יהיה חכם יותר מאשר ה-GPT-4. הוא הבטיח אז כי מדובר במודל בעל ביצועים טובים יותר ודיוק רב יותר מקודמו. בנוסף, בכירים ב-OpenAI רמזו השבוע על ההשקה הקרבה, והחברה פרסמה בחשבון ה-X שלה ציוץ עם הכיתוב "LIVE5STREAM" ומועד השידור – רמז ברור לכך שמה שיושק בו הוא ה-GPT-5. בפוסט אחר – קצת מוזר, יש להודות – השווה אלטמן את המודל החדש לספינת החלל הבדיונית Death Star מסדרת סרטי מלחמת הכוכבים. בציוץ נוסף כתב אלטמן כי "מתישהו בקרוב מאוד, משהו חכם יותר מהאדם הכי חכם שאתם מכירים ירוץ על גבי המכשיר שבכיס שלכם, ויעזור לכם עם כל מה שאתם רוצים. זה דבר ממש ראוי לציון". ככל הנראה, הוא רמז בו על ה-GPT-5. יש לציין שאמנם, מרבית ההערכות הן שהמודל החדש יושק הערב, אולם לא כל המומחים והעיתונאים הטכנולוגיים בטוחים בכך, והם מציינים שייתכנו שינויים של הרגע האחרון. כך או כך, ההערכות הרווחות הן ש-GPT-5 יגיע לשוק בפועל מהר מאוד לאחר ההשקה, ויאומץ על ידי המשתמשים מהר יותר. מה המודל החדש יכלול? אם הדיווחים על המודל החדש מדויקים, ב-GPT-5 לא תצטרכו יותר לבחור את המודל שבאמצעותו תקבלו את התשובה לפרומפט (שאילתה), והוא ינתב אתכם למודל שייתן לכם את התשובה הטובה ביותר, לפחות כפי שהוא רואה את זה. הוא יכלול גם ניתוח מדויק יותר של טקסט, מה שאומר תשובות מדויקות יותר לפרומפטים. גיטהאב, שנמצאת בבעלות מיקרוסופט, שגיבתה את OpenAI בהרבה מאוד דולרים וטכנולוגיות, פרסמה פוסט בבלוג שלה, שלפיו GPT-5 יגיע בארבע גרסאות: GPT-5 השלם, גרסת מיני לשימוש קוסט אפקטיבי, גרסת ננו עם מהירות והשהיה (Latency) מעטה וגרסת צ'ט, לשימוש ארגוני מולטי-מודאלי ומתקדם. גיטהאב אמנם מחקה את יצוין שארבעת המודלים החדשים נתמכים על ידי רישיון Apache 2.0, שמאפשר למי שרוצה להשתמש בתוכן שהם מייצרים לשימושים מסחריים לדאוג הרבה פחות מהפרות של זכויות יוצרים ופטנטים. לא מודל ראשון השבוע OpenAI כבר השיקה השבוע שני מודלים – או, יותר נכון, מודל אחד בשתי גרסאות: gpt-oss 20B ו-gpt-oss 120B. בפעם הראשונה, הגרסאות הללו יוצעו על גבי הענן של אמזון, AWS – מובילת השוק והמתחרה הגדולה של מיקרוסופט, עם ה-Azure שלה. אחד העיתונאים כתב על הצעד המשמעותי: "הלפיד של סם אלטמן כל כך לוהט, גם למתחרים שלו, עד שהוא כולל אפילו שותפות חדשה עם AWS".

חוק הגנת הפרטיות נחקק ב-1981, בתקופה שבה מאגרי מידע היו בעיקר קלסרים בחדרים נעולים ולא פלטפורמות ענן עם מיליוני משתמשים. תיקון 13 נולד מתוך צורך דחוף לגשר על הפערים שנפערו בין המציאות הטכנולוגית של 2025 והמסגרת החוקית שקדמה לה. החקיקה החדשה לא רק מרעננת את לשון החוק, אלא מטילה חובות קונקרטיות על בעלי מאגרי מידע ודורשת מכל ארגון לשאול את עצמו: האם אני באמת שולט במידע שאני מחזיק? והאם אני עושה זאת כחוק? כל ארגון בישראל שמנהל מידע אישי על אזרחים, בין אם מדובר במערכת CRM, מערכת הרשאות, רשימות דיוור, או ניתוחי נתוני לקוחות, חייב לבחון מחדש את עמידתו בדרישות החוק. גם ארגונים שלא היו מחויבים בעבר יכולים להיכנס כעת תחת ההגדרה החדשה של "בעל שליטה במאגר מידע" – מונח שמחליף את ה"בעלים" בהגדרה המסורתית ומטיל אחריות רחבה יותר. המעבר ממודל הצהרתי למודל אכיפתי דורש מאיתנו להפסיק "לקוות לטוב" ולהתחיל לנהל את המידע בצורה אחראית, מבוקרת, ומקצועית עיקרי החוק החדש (או: "מה נדרש ממני בפועל?") הנה רשימה ממוקדת של הדרישות המרכזיות בתיקון 13: חובת רישום מאגר מידע – אם יש לכם מידע אישי על יותר מ-10,000 אנשים, אתם כנראה חייבים ברישום, וגם אם לא, ייתכן שחלה עליכם חובת דיווח על קיום המאגר. כעת גם קבצים "תמימים" יחסית, כמו קובץ אקסל עם פרטי עובדים, עלולים כעת להיחשב כמאגר הדורש רישום, במיוחד אם יש בו מידע מזהה או מידע רגיש. מינוי ממונה הגנת פרטיות (DPO) – חובה על גופים ציבוריים, חברות עם עיסוק מהותי בעיבוד מידע רגיש, או ארגונים שמבצעים ניטור שיטתי בהיקף רחב. אכיפה מנהלית ואחריות אישית – הרשות להגנת הפרטיות קיבלה סמכויות חדשות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, ובמקרים מסוימים אף להפעיל אחריות אישית פלילית על מנהלים. שקיפות מול הציבור – חלה חובה ליידע את נושאי המידע באילו נתונים אתם מחזיקים, מה מטרת השימוש, מי אחראי עליהם בארגון, ואיך ניתן ליצור קשר עם ה-DPO בארגונכם. פיצויים ללא הוכחת נזק – אדם יכול לתבוע עד 10,000 שקל גם בלי להוכיח שנגרם לו נזק בפועל, אם ארגון לא עמד בדרישות החוק. תיקון נרחב בחוק אמור לשמור טוב יותר עליה. פרטיות האזרחים. צילום: BigStock מה הסיכון באי-עמידה בתנאי התיקון? ההשלכות הכלכליות והתדמיתיות של אי-עמידה בתנאי תיקון 13 עלולות להיות משמעותיות: קנסות לארגון של עשרות עד מאות אלפי שקלים אחריות אישית למנכ"לים, סמנכ"לים, ומנהלי מערכות מידע תביעות אזרחיות ללא הוכחת נזק נזק למוניטין והפסד אמון לקוחות זו כבר לא המלצה – זו חובה רגולטורית. כך תוודאו שהארגון שלכם ערוך לתיקון 13 המעבר ממודל הצהרתי למודל אכיפתי דורש מאיתנו להפסיק "לקוות לטוב" ולהתחיל לנהל את המידע בצורה אחראית, מבוקרת, ומקצועית. תחילה יש לבצע Privacy Audit מקיף. מדובר בבדיקה שיטתית ויסודית של כל המערכות, המאגרים והתהליכים הקיימים בארגון. יש לבצע מיפוי של מאגרי המידע, לבדוק אילו מהם חייבים ברישום או בהודעה לפי החוק, ולנתח את אופן עיבוד המידע, האבטחה עליו, והתאמתו לדרישות המעודכנות. בסיום הבדיקה הארגון מקבל דוח מקצועי הכולל דירוג סיכונים, פערים רגולטוריים, והמלצות מפורטות ליישום. עבור ארגונים רבים, זו הפעם הראשונה שבה נחשפים למורכבות המלאה של ניהול מידע אישי וכאן מתחיל השינוי. השלב הבא הוא שלב היישום, יש להטמיע את החוק בתהליכי העבודה: ניסוח מדיניות פרטיות פנימית וחיצונית, גיבוש נוהלי אבטחת מידע, יצירת טפסי הסכמה מותאמים, הקמת מערך לטיפול בבקשות עיון ותיקון של מידע אישי, וניהול שוטף של מסמכי הגדרות המאגר כפי שנדרש בתקנות. התהליך נעשה באופן שמותאם לתחום הפעילות, להיקף המידע בארגון, ולרמות הסיכון שלו. כותבת הטור היא מנכ"לית חברת אשנב מערכות מידע, מקבוצת אמן (Aman)

נוסף על עדכונים של ה-Charge 6 שערכה פיטביט (Fitbit) בשעון שלה, בסוף השבוע היא גם ביצעה כמה שיפורים במעקב השינה. לפי החברה, השעון יכול כעת "לספק מדידה מדויקת יותר של שלבי השינה". טכנולוגיית ניטור השינה המעודכנת מסוגלת כעת ללכוד טוב יותר "יקיצות קצרות שהמערכת הישנה לא זיהתה". עדכון זה עשוי לגרום לעלייה קלה בזמן הערולת של המשתמש, מה שמשפיע על שלבי השינה האחרים ועל זמן השינה הכולל. משתמשים שמו לב לשינויים אלה בשבועות האחרונים, ופוסט הקהילה של פיטביט הסביר: "נתוני השינה שרואים כעת הם השתקפות מדויקת יותר של מנוחת הלילה שלכם. נתונים מפורטים יותר אלה יעזרו לכםלהבין טוב יותר כיצד גופכם מתאושש בכל לילה". פיטביט מציינת, שעדכון שלבי השינה הזה הוא "הצעד הראשון בסדרה של שיפורים עתידיים לשיפור מעקב השינה שלנו – אז הישארו מעודכנים לשמוע על שינויים אלה ברגע שהם יקרו". פיטביט אמורה להשתתף באירוע הקרוב של Made by Google, במסגרת החידושים בשעון ה-Pixel.

נחשפה תוכנית שנויה במחלוקת, לפיה חלק ניכר מהדאטה של יחידה 8200 – כולל נתונים בסיווג "סודי" ו"סודי ביותר" – יושב על אז'ור (Azure), הענן הציבורי של מיקרוסופט (Microsoft). המידע האגור נוגע לפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, כך לפי תחקיר חדש ומשותף של הגרדיאן, שיחה מקומית ומגזין +972. ההגירה של המידע המסווג נעשתה בעקבות פגישה שהתקיימה בנובמבר 2021 במטה מיקרוסופט בסיאטל – בין סטיה נאדלה, מנכ"ל הענקית מרדמונד, בכירי החברה, ותת-אלוף יוסי שריאל, שהיה אז מפקד יחידת 8200, ובכירי היחידה. התחקיר מצטט מסמך פנימי של מיקרוסופט, לפיו שריאל ביקש להעביר 70% מהדאטה של 8200 – לענן הציבורי של מיקרוסופט. במסגרת הפרויקט, 8200 מאחסנת בענן אז'ור קובצי אודיו שמקורם בשיחות של מיליוני פלסטינים בגדה המערבית ובעזה. לפי התחקיר, שריאל פנה למיקרוסופט כי ב-8200 לא היה די שטח אחסון וכוח עיבוד הנדרש לאגירת מיליארדי קבצים. מסמכים של מיקרוסופט ב"גרדיאן" מגלים: יוסי שריאל, אז מפקד 8200, ביקש מהנהלת מיקרוסופט להעביר לענן שלה 70 אחוז מהדאטה של היחידה, כולל חומר "סודי וסודי ביותר". מיקרוסופט הסכימה. תחקיר יובל אברהם יחד עם ה"גרדיאן" על מאגר המחזיק שיחות של מיליוני פלסטיניםhttps://t.co/p8U0lSsc8Q pic.twitter.com/Yy1K43l95I — שיחה מקומית (@mekomit) August 7, 2025 "אחת ממערכות המעקב החודרניות בעולם" חלוקת המידע נעשתה כך: שיחות של כמה עשרות אלפי פלסטינים שמוגדרים כ"חשודים" – נאגרות ישירות בשרתים הפנימיים של 8200, בעוד שבענן של מיקרוסופט נאגרות שיחות של מיליוני פלסטינים שלא הוגדרו כך. על פי התחקיר, הפרויקט המשותף למיקרוסופט ול-8200 "אפשר להקים את אחת ממערכות המעקב החודרניות בעולם, שנעשה בה שימוש במהלך המלחמה כדי לפגוע בפלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית… המידע שנאגר בענן של מיקרוסופט סייע לאשר בכמה מקרים מתקפות התנקשות מהאוויר שבוצעו בעזה מאז ה-7 באוקטובר, ושימש גם לצורך מעצרים בגדה המערבית… קובצי השמע כוללים גם שיחות שעורכים פלסטינים עם אזרחים ישראלים ובינלאומיים. הקבצים נשמרים בענן כחודש, עם אפשרות להארכת משך האחסון, לפי צורך". לפי מסמכי מיקרוסופט, נכון ליולי השנה, 11,500 טרה בייט של נתונים מאוחסנים בשרתי החברה בהולנד, וחלק קטן יותר מהם מאוחסן באירלנד ובישראל. לא ניתן לדעת כמה מהדאטה הזה שייך ל-8200, וכמה ליחידות צבאיות אחרות. גורמים בישראל אמרו כי חשו אי נחת מכך שמידע רגיש יישב על שרתי ענן מחוץ לישראל, "אך שריאל היה נלהב וראה בכך פריצת דרך". במשרד המשפטים התריעו ב-2022 כי ייתכן שחברות ענן שעובדות עם צה"ל יחויבו להסגיר מידע במהלך הליך משפטי נגדן בחו"ל, בשל חשד שהמידע משמש להפרת זכויות אדם בשטחים.  בתזכיר שפרסם המשרד אף נכתב כי "ספקי שירותי הענן הם מהחברות הגדולות והחזקות בעולם", ולכן משבר ביחסים איתם עלול להיות מסוכן לישראל. היה מוטרד מהמצב. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. צילום: ריצ'ארד מורגנשטיין, מתוך ויקיפדיה נאדלה היה מוטרד מהמחאות נגד מיקרוסופט בנוסף, צוין בתחקיר כי החברה חווה לחצים מצד משקיעים בשל הפרויקט והמלחמה בעזה, ותרומת מיקרוסופט למודיעין צה"לי. לפי מקור בכיר בחברה, המנכ"ל נאדלה מוטרד מהמחאות נגד מיקרוסופט, וצוותו מחפש דרכים להרגיע אותן. על פי התחקיר, "פרויקט הענן סייע בכמה מקרים לתקיפות קטלניות בעזה…". עם זאת נכתב כי "הנהגת מיקרוסופט טיפחה את הקשר עם 8200 וראתה בו הזדמנות עסקית ותדמיתית". מהמסמכים שדלפו ניתן היה ללמוד כי בפגישה בנובמבר 2021 בסיאטל אמר נאדלה שהשותפות עם 8200 "ממש קריטית", והגדיר את הפרויקט המשותף כ"רגע רב-עוצמה עבור המותג שלנו". מיקרוסופט העריכה שהעבודה עם 8200 תניב לה מאות מיליוני דולרים בחמש שנים, וכמות המידע המאוחסן – תגדל פי 10. מקורות ב-8200 אמרו כי פרויקט הענן נחשב ל"בייבי" של שריאל, וטענו כי הוא קידם אותו על אף החששות – ביטחון המידע, האפשרות שמיקרוסופט תיתבע בחו"ל, והעובדה שכלכלית היה משתלם יותר לרכוש עצמאית את השרתים. שיראל, כזכור, התפטר בספטמבר 2024, לאחר שהודה ש"לא עמד במשימה" של מתן התרעה למלחמה ולמהלכי החמאס בעוטף עזה. נאסף עליהם מידע משיחותיהם. הפלסטינים. צילום: Shutterstock הפרת זכויות אדם: הייתה או לא הייתה? במאי הודיעה מיקרוסופט כי שכרה גוף חיצוני לבדוק אם מכירות החברה למשרד הביטחון הישראלי הובילו להפרת זכויות אדם. החברה טענה שממצאי הבדיקה העלו שהיא אומנם סיפקה שירותים מוגבלים לצבא הישראלי אחרי ה-7 באוקטובר לזיהוי חטופים, אך "אין ראיות נכון לרגע זה" שהצבא עשה שימוש בטכנולוגיות של מיקרוסופט כדי "לפגוע באנשים". לפי אחד ממקורות התחקיר, במקום מעקב מסורתי אחר יעדים ספציפיים, נאסף מידע המוני על כולם, ותובנות הופקו מהמידע הזה באמצעות מנועי חיפוש חכמים ובינה מלאכותית. אחת המערכות שפותחה בעבר, נתנה לכל תושב בגדה דירוג של מידת הסיכון – בהתאם לנתוני הסלולר שלו. מערכת אחרת, 'הודעה מרעישה' שמה, אספה הודעות שנשלחו, והעניקה להן דירוג מסוּכנוּת. מיקרוסופט מסרה כי "ההתקשרות שלנו עם 8200 מבוססת על חיזוק ביטחון סייבר ועל הגנת ישראל מפני מתקפות סייבר מצד מדינות וטרוריסטים. זו הייתה מטרת הפגישה ב-2021, וזה, בנוסף ליחסים המסחריים הרגילים שלנו, מה שעומד ביסוד היחסים המתמשכים שלנו עם 8200… אנחנו מציעים הגנות מיוחדות ללקוחות שונים… 8200 הייתה מעוניינת בהגנה ובדקה אותה…. בשום שלב מיקרוסופט לא הייתה מודעת שנעשה שימוש בשירותיה למעקב אחר אזרחים או שיחות הטלפון שלהם, וכך עלה מבדיקה חיצונית שמיקרוסופט הזמינה". דובר צה"ל מסר כי "התיאום בין משרד הביטחון וצה"ל עם חברות פרטיות נעשה לפי הסכמים המפוקחים ומאושרים על פי חוק. צה"ל פועל בהתאם לחוק הבינלאומי, במטרה להילחם בטרור ולשמור על ביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה". שריאל הפנה את התחקירנים לדובר צה"ל. לאחר הפרסום דובר צה"ל הוסיף "אנחנו מעריכים את תמיכת מיקרוסופט בהגנה על ביטחון הסייבר שלנו. אנחנו מאשרים כי מיקרוסופט לא עובדת ולא עבדה עם צה"ל על אחסנה או עיבוד של נתונים".

עלייה מטאורית בהיקפן של של מתקפות מבוססות זהות: 1.8 מיליארד אישורים נגנבו במחצית הראשונה של 2025, נתון המשקף גידול של 800% בהשוואה לששת החודשים הקודמים, כך לפי פלאשפוינט (Flashpoint). המחקר שפורסם, "מדד מודיעין האיומים העולמי – מהדורת אמצע השנה לשנת 2025", מבוסס על יותר מ-3.6 פטה-בייט של נתונים שנותחו על ידי חברת מודיעין האיומים. האישורים נגנבו מ-5.8 מיליון מארחים ומכשירים נגועים, לפי חוקרי פלאשפוינט. לפי החוקרים, "המגמה מדאיגה במיוחד, כיוון שאישורים שנפגעו עלולים להעניק לשחקני האיומים גישה פשוטה וסמויה למשאבי החברה הקורבן, אלא אם החשבונות מוגנים על ידי אימות רב-גורמי (MFA)… הנתונים שבדו"ח צריכים להדאיג את צוותי אבטחת המידע בארגונים". בין החודשים ינואר-יוני השנה, החברה העריכה, כי "מבין יותר מ-20,000 פגיעויות שנחשפו, 12,200 מהן אפילו לא הופיעו בבסיס הנתונים הלאומי של פגיעויות (NVD). המשמעות היא, שייתכן כי מגיני הרשת בארגונים כלל אינם מודעים להן. כמעט 7,000 מהן נצפו באופן פומבי מנוצלות על ידי האקרים, מה שמציב ארגונים ברמה גבוהה יותר של סכנה". "משטח התקיפה הדיגיטלית ממשיך להתרחב, והיקף הפגיעויות שנחשפו גדל בקצב שיא", ציינו החוקרים, "חלה עלייה מדהימה בהיקפן בשיעור של 246% מאז פברואר 2025". "הנתון ה'מפוצץ' הזה, יחד עם עלייה של 179% בהיקף הניצול של הפגיעויות בפומבי על ידי התוקפים, מגביר את הלחץ על צוותי האבטחה. הם כבר לא במצב שבו ניתן למיין ולתקן כל פגיעות", ציינו. כופרות ופריצות – במגמת עלייה שתי המגמות עשויות לתדלק מתקפות מבוססות כופרה, העריכו בחברת מודיעין האיומים, "בהינתן שהגישה הראשונית מגיעה לעתים קרובות באמצעות קצירת אישורים, או ניצול של הפגיעות". מתקפות מסוג כופרה – שעצם קיומן אושר – עלו ב-179% מתחילת השנה. ארגונים ממגזרי הייצור (22%), הטכנולוגיה (18%) והקמעונאות (13%) – הם אלה אשר נפגעו בצורה הקשה ביותר. באופן לא מפתיע, הדו"ח חשף, כי 3,104 פרצות נתונים שאירעו במחצית הראשונה של 2025, קשורות ל-9.5 מיליארד רשומות שנפגעו. "במהלך ארבעת החודשים האחרונים, פרצות נתונים זינקו ב-235%, כאשר גישה לא מורשית היוותה כמעט 78% מכלל התקריות המדווחות", נכתב, "פרצות נתונים הן ההתחלה והשיא של קמפיינים של שחקני איום, והן משמשות כמקור דלק מתמשך לפעילות של פושעי סייבר", ציינו חוקרי פלאשפוינט. "הפריצות מספקות לתוקפים אלמנטים שונים של מידע", הסבירו, "ואלה מאפשרים זיהוי אישי (PII). כך ההאקרים מגיעים ליעד הסופי שלהם: במסגרתו, נתונים גנובים נסחטים או נרשמים למכירה למטרות רווח כספי". מרכז המשאבים לגניבת זהות, ITRC (Identity Theft Resource Center), הוא עמותה שהוקמה ב-1999 ומטרתה לתמוך בקורבנות שנגנבה זהותם, כמו גם להעלות את המודעות בציבור לתחום. בחודש שעבר, המרכז הזהיר כי שנת 2025 צפויה להיות  שנת שיא בפריצות נתונים בארה"ב.

דני קוניק, אחד הוותיקים בתעשיית ההיי-טק הישראלי, נפטר הלילה (בין ד' ל-ה'). קוניק הוא אביו של ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק. בפוסט שפרסם הבוקר ראש העיר בעמוד הפייסבוק שלו הוא כתב כי "אבא שלי, אהוב ליבי והעוגן של חיי, הלך הלילה לעולמו בגיל 84 ונגאל מייסורי מחלת הריאות הקשה ממנה סבל". כמו כן, הוא הודיע בפוסט על הלווייתו, שתיערך הערב בקיבוץ גבעת ברנר, בחיק המשפחה והחברים הקרובים, ועל השבעה, שתתקיים בבית הכנסת גבורת מרדכי ברחוב הרב צימבר בגבעתיים. קוניק נולד בתל אביב ב-1941 ולמד בתיכון חדש בעיר. הוא היה מבוגרי קורס התכנות הראשון של ממר"ם ובוגר הטכניון. בהמשך הוא הצטרף לטכם, שהייתה מחברות המחשוב המובילות בישראל, ושממנה צמחה נס טכנולוגיות. קוניק עזב את טכם כדי לנהל את חברת התוכנה קונתהל, שלימים הצטרפה אליה, והוא חזר לטכם יחד איתה, כדי להקים את נס. קוניק אף היה מומחה ליינות וחובב מוזיקה קלאסית. בפוסט שפורסם בשם עיריית גבעתיים, מנהליה, עובדיה וחברי מועצת העיר נכתב כי "אנו משתתפים בצערה הכבד של משפחת קוניק ומבקשים לשלוח חיזוקים לראש העיר, רן, לאימו, חיה, לאחיו, גיא, ולכל המשפחה בשעה קשה זו".

"מנכ"ל אינטל נמצא בניגוד עניינים חמור וחייב להתפטר, ומיד", כך כתב היום (ה') נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ברשת האמת החברתית שלו. מה גרם לנשיא האמריקני לפרסם את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: ShutterStock בו-טאן מונה למנכ"ל אינטל במרץ השנה. המכתב של קוטון ו איך אינטל תגיב? אינטל לא הגיבה בינתיים לפוסט של טראמפ ולחשדות סביב המנכ"ל שלה. המשקיעים, מצידם, הביאו לירידה של 3% בשער המניה של החברה בתחילת המסחר בוול סטריט היום. כך או כך, מועצת המנהלים של חברת הענק תצטרך להתמודד כעת עם הלחצים הפוליטיים המופעלים עליה, בוודאי כאשר מי שמביע את הדרישה להתפטרותו של המנכ"ל הוא נשיא ארצות הברית. זאת, בתקופה שבה אינטל מנסה לפלס את דרכה בחזרה למעלה, אחרי שורה של מהלכים לא נכונים שביצעה, שהביאו לעזיבתו של המנכ"ל הקודם שלה, פט גלסינגר, ולמינויו של טאן במקומו. בנוסף, אינטל מפטרת בתקופה האחרונה מהלך פיטורים נרחב, של אלפי עובדים. מעניין יהיה לראות איך מועצת המנהלים של אינטל תתמודד עם הלחצים הללו והאם היא תיאלץ את טאן להתפטר, במידה שהוא לא יעשה זאת בעצמו, או לא.

"כשהקמנו את החברה, צצה בעולם הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI). כמי שעוסקים באבטחת מידע שנים, הדבר הראשון ששמנו לב אליו, הוא כמה קל לפרוץ ל-GPT ודומיו: בלי הרבה מאמץ, אפשר לגרום לו לעשות דברים אסורים, כמו לשתף מידע רגיש, שלא הוגדר לשיתוף. נוצרה הצטלבות ברורה בין טכנולוגיה חדשה, שתשנה את העולם, לבין וקטור תקיפה חדש, שחייבים להגן מפניו – וזו המשימה שלנו", כך אמר ליאור זיו, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומייסד משותף של לאסו סקיוריטי (Lasso Security). לאסו פיתחה פתרון אבטחת מידע והגנת הסייבר בעולם הבינה המלאכותית היוצרת וה-LLMs – מודלי השפה הגדולים. ביוני 2023 הקימו ארבעה חברים את לאסו: אלעד שולמן, המנכ"ל, יובל עבדי, המשמש כסמנכ"ל התפעול, אופיר דרור, סמנכ"ל המוצרים, וזיו – סמנכ"ל הטכנולוגיות. "החלטנו להתמקד בעולם הבינה המלאכותית היוצרת: אנחנו מביטים על תעבורת הרשת הנוגעת ל-GenAI, כי לצד היכולות שטמונות בה, מדובר בעוד וקטור תקיפה, חדש ומסוכן. אנחנו עוזרים לארגונים לאכוף מדיניות בעולם החדש הזה", הסביר. "בנינו שכבה חדשה, לפני ה-LLM, בה אנו מביטים ובודקים על כל מה שעתיד לצאת למודל וכל מה שחוזר. אנחנו נמצאים בתווך ושומרים על המידע הארגוני הרגיש, עם כלים מודרניים ומדיניות אכיפה". מייסדי לאסו סקיוריטי. מימין: יובל עבדי, סמנכ"ל הכספים והאופרציה; אופיר דרור, סמנכ"ל פיתוח המוצר; ליאור זיו, סמנכ"ל הטכנולוגיה; ואלעד שולמן, מנכ"ל החברה. צילום: שרון גדסי "צריך לתקשר ברמת הארגון את המוּדעוּת – ולחנך אליה" לדברי זיו, "הבינה המלאכותית היוצרת תשרת אותנו יותר ויותר כמשתמשים פרטיים, ותהפוך להיות חלק אינטגרלי מחיינו. אלא שבבית וגם בעבודה – חשוב שלא לשתף מידע שאיננו רוצים לחשוף. ופה אנו נכנסים לתמונה ומסייעים לארגונים למנוע מצב זה. למשל, GPT ישיב לך תשובה שתכלול קטעי קוד. אלא שבהחלט עלולים לקרות מצבים שקטע הקוד במענה הוא בעייתי – כי יש בו חולשה או פירצה, או שהוא ממליץ להשתמש בספרייה שאינה קיימת. לכן, חשוב לדעת מה קורה ומה נשלח ולמי. לצד המענה הטכנולוגי, צריך לתקשר ברמת הארגון את המודעות ולחנך אליה: יש פה טכנולוגיה חדשה וצריך להיערך לקראתה ולדבר עליה". "אסור לארגונים לטמון את הראש בחול ולהתעלם מבעיית הגנת הסייבר החדשה שנולדה", ציין זיו. "העובדים יעשו שימוש ב-AI בכל מקרה, ולכן יש לחנך איך משתמשים בה באופן מושכל, בלא לשתף מידע רגיש". לדוגמה, הסביר זיו, "בעולם דלף המידע, כלי ההגנה, DLP, התבססו על דפוסי טקסט על מנת להתמודד עם זליגה. אבל יש לבחון גם טקסט חופשי, לדעת מה הרגש – שלילי או חיובי – של הטקסט, להבין מההקשר מה המשתמש רוצה לעשות ולהבין מה יוצא החוצה". הוא הרחיב ואמר: "אנו בונים עבור לקוחות ארגוניים מדיניות לעולמות של דלף מידע ולעולמות החדשים של תוכן מודרני, עם מערך חוקים ומדיניות שישמשו מנוע אכיפה. למרות שכל ארגון אמור לפעול לחינוך המשתמשים – אנו באים לוודא שלא משנה מהו השימוש בטכנולוגיה, שלא יתקבל מידע שהמשתמש אינו מורשה לקבלו. כך אנו יוצרים את עולם 'בקרת הגישה למידע' – החדש". "מיצבנו את עצמנו כ-'שריף חדש בא לעיירה'" זיו, בן 34, שירת שש שנים באופק, יחידת ה-IT של חיל האוויר. לאחר שחרורו מהצבא עבד במו"פ של סאפ (SAP) שנה וחצי, כמפתח. חבר מהצבא הציע לו לעבוד בסגהסק (Segasec), שהציעה פתרונות למניעת הונאות פישינג – והוא הצטרף לראש צוות הפיתוח שלה. לאחר שהיא נרכשה ב-2020 על ידי מיימקאסט (Mimecast) הבריטית, הוא המשיך לעבוד בה כשנה נוספת, ואז עבד בעוד חברת הגנת סייבר. אחרי כן הוא הקים עם חברים את וינקו (Winko), שבשל קשיי גיוס ומימון, נסגרה לאחר שנה וחצי. זיו הסביר את בחירת השם: "GenAI מתקשרת למערב הפרוע – שטח חדש ולא מוכר, שאיש לא יודע מה ילד בו יום. מיצבנו את עצמנו כ-'שריף חדש בא לעיירה', שנותן לארגונים את מה שהם צריכים – לאסו". כיום יש לחברה לקוחות משלמים, עשרות עובדים וראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, חבר בדירקטוריון שלה. השנה דורגה לאסו סקיוריטי בשלוש קטגוריות של גרטנר (Gartner), ביניהן TRiSM – אמון, סיכון ואבטחת בינה מלאכותית. ב-2024, חברת המחקר ציינה את לאסו בקטגוריית Cool Vendor לתחום אבטחת AI. "קמנו בעידן ה-GenAI", סיכם זיו, "זה העולם שאנו יודעים ומכירים וזה מה שאנו טובים בו. הרעים מזהים את הפוטנציאל הטמון ב-GenAI לשדרוג המתקפות שלהם בסייבר, וגם לשימוש באיומים חדשים. ככל שהאיומים מתפתחים – כך גם המענה הנדרש לטובת הגנה מפני איומים מבוססי GenAI והיערכות לאתגרי הסייבר של העתיד".