עיריית רמת גן השיקה אפליקציה עירונית חדשה, המכילה למעשה כרטיס תושב דיגיטלי חדשני, מבוסס בינה מלאכותית. האפליקציה, הנקראת ARGI, כוללת אזור אישי עם כל המידע הרלוונטי: הודעות מהעירייה, הטבות בלעדיות לתושבים, מידע על אירועים ומופעים – עם פילוח לפי פרופיל התושב, אזור מגוריו, גילו והעדפותיו. בנוסף, השימוש באפליקציה מאפשר ביצוע תשלומים אונליין – והכול מתוך היישומון, ללא צורך בהורדת יישומים נוספים.   האפליקציה, המכילה את תעודת התושב, פותחה באגף המחשוב ומערכות המידע של עיריית רמת גן, בהובלת המנמ"ר קובי נח, ובשיתוף מטריקס דיגיטל (Matrix Digital), מג'יק (Magic), אמזון ווב סרוויסז (AWS) ושותפים נוספים. שילוב טכנולוגיות מתקדמות לטובת התושבים "האפליקציה של תעודת התושב הדיגיטלית מסכמת למעשה את פעילות הדיגיטל שלנו, עליה אנחנו עובדים כבר שלוש שנים", אומר נח. הוא הרחיב והסביר כי ברמה הטכנולוגית, האפליקציה מכילה קישורים אוטומטיים וישירים לכל ממשקי המידע והשירותים שהעיר רמת גן מספקת, בשונה מאפליקציות דומות. "השקענו בממשקים האלה מחשבה וארכיטקטורה. לקחנו את כל המערכות שלנו בענן של AWS ושילבנו אותן בתוך האפליקציה. כך שאם תושב רוצה לקבל מידע או שירות בנושא מסוים – הוא לא צריך בכל פעם יישום נפרד, או להשאיר מספר טלפון כדי שיחזרו אליו," אמר נח. עוד הוסיף: "המידע שכל אחד יקבל ביישום, שיוריד לטלפון שלו, יהיה מותאם אישית – לפי אזור מגוריו, גילו והעדפותיו בתחומי חינוך, תרבות ושירותים שונים. העיקרון הוא שהתושב לא צריך לעשות שום דבר מעבר לפתיחת היישום". מאחורי הקלעים פועלות מערכות RPA המחוברות למשרד הפנים, כדי לוודא הזדהות של האזרח. בפועל, היישום מפעיל 45 ממשקים שעובדים בו-זמנית, על המערכת של מג'יק. "למעשה אני מדמה את היישום לקניון של ממשקים, היושבים על שרתי AWS, עם עוצמות אדירות שיודעות לשלוח את הזרועות שלהן לכל ממשק", הסביר נח. מאפיין נוסף שהוטמע באפליקציה הוא כפתור חירום, המאפשר להעביר באופן מיידי הודעות לכל התושבים. "האפליקציה העירונית החדשה מבטאת את החזון של רמת גן – להיות עיר הבינה המלאכותית של ישראל, עם טכנולוגיה מתקדמת ואזור אישי פרסונלי", אמר כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן.

מאז הדור הראשון של האוזניות נוטולות החוטים Liberty הן נחשבו לאוזניות שמעניקות תמורה יחסית טובה לכסף, ולכאלה שאפשר לספר עליהן שהן מהטובות שיש לסאונדקור להציע. באחרונה הושק הדור החמישי שלהן בישראל, באמצעות המילטון שהיא היבואנית הראשית של מוצרי החברה האם אנקר לישראל, ואוזניות ה-TWS מציעות על פי החברה יותר מאשר תמיד. אחד ההיבטים המובילים הוא טכנולוגיית השתקת רעשים, המכונה Adaptive ANC 3.0, שיודעת, לפי החברה, לכוון את עצמה לסביבה, והיא עושה זאת על ידי ניטור הרעש בכל 3 עשיריות/השנייה. לשם כך נעזרות האוזניות בשלושה מיקרופונים בכל צד – כשהשישה מסייעים גם לשיחות ברורות יותר – וכן בחיישן לחץ ברומטרי כדי לקלוט רעשים מכל הכיוונים. מארז הטעינה של האוזניות הללו תומך גם בטעינה אלחוטית, ולפי החברה מספיקות 5 דקות טעינה בלבד כדי לספק 5 שעות האזנה. לפי החברה, אם ה-ANC אינו פעיל, יכולות האוזניות לספק עד 12 שעות שימוש, כשהמארז בטעינה מלאה יכול לספק עוד שלושה מחזורי עבודה, ובסך הכל 48 שעות. הפעלת ה-ANC מורידה את המספרים ל-8 ו-32 שעות, בהתאמה. את האוזניות אפשר לרכוש בצבעים שחור, לבן וכחול, ובמחיר של 400 שקלים.

הבינה המלאכותית, ובעיקר מודלי שפה כמו GPT, נכנסו במהירות לחיינו, אך השימוש שנעשה בהם אינו אחיד. בעוד חלק מהמשתמשים רואים בהם כלי טכני, אחרים מתייחסים אליהם כאל שותף חשיבתי או אפילו כאל חלק מהתודעה היומיומית. אם בעבר היה הפער בין מי שיודע להשתמש במחשב למי שלא, כיום הפער מתגלה בין מי שיודע לדבר עם הבינה, לבין מי שעדיין מתעקש לשאול אותה שאלות פשוטות. ההבדלים האלו אינם אקראיים. הם חוצים קווים דמוגרפיים, פסיכולוגיים ותרבותיים, ובעיקר דוריים. דור ה-X והבייבי בומרס: AI כגוגל משודרג הדורות הוותיקים ניגשים לבינה המלאכותית כמו אל מנוע חיפוש. הם שואלים שאלה, מצפים לתשובה, וממשיכים הלאה. זהו מודל שימוש לינארי, שמזכיר את העידן שבו האינטרנט שימש אמצעי לאיתור מידע. לא שותף לשיחה. המבוגרים האלה, רבים מהם בעלי השכלה גבוהה, אינם חסרי טכנולוגיה. הם יודעים להשתמש בכלים, אך לא "מדברים" עם המערכת. עבורם, ChatGPT הוא כלי עזר ולא בן שיח. לפי נתוני  מרכז  המחקר פיו משנת 2023, רק כ-17% מבני 55 ומעלה משתמשים באופן קבוע ב-AI, ורובם לצרכים פרקטיים, כמו כתיבת מיילים או חיפוש מידע רפואי. מנקודת מבט כלכלית, זהו שימוש שמצמצם פערי זמן אך לא מייצר ערך מהותי חדש. אותם משתמשים לא שואלים את המודל מה אפשר לעשות, אלא רק איך לעשות משהו שכבר תכננו. הגישה שמרנית, רואה בבינה המלאכותית שיפור לתשתית קיימת ולא מרחב לפיתוח אפשרויות חדשות. "מי שרואה ב-AI רק עוזר טכני ייהנה מקיצור משימות. מי שיראה בו פלטפורמה לבניית תהליכים יבנה יתרון תחרותי" דור ה-Y (המילניאלז): המטפל, המאמן, היועץ אצל המילניאלז, לעומת זאת, AI היא שותפה אישית. זה כבר לא מנוע חיפוש אלא מישהו שמבינים שהוא "מבין". המילניאלז מחפשים המלצות לקריירה, מתייעצים לגבי זוגיות, כותבים יחד מכתבי מוטיבציה, מציגים דילמות רגשיות ומצפים ליחס. ההבדל כאן אינו טכני אלא רגשי. עבור דור שלמד לדבר את שפת הרגש (ולא מעט בזכות טיפול פסיכולוגי, תרפיה קולקטיבית ברשתות ותרבות עצמית רפלקטיבית), השיח עם AI הוא המשך ישיר לשיח הפנימי. דו”ח של דלויט מ-2025 מצביע על כך ש-AI משולב יותר בקרב בני 30-45 בניהול יומן, בניסוח דילמות ובהתמודדות עם עומס רגשי מאשר בניתוח טכני או פתרון בעיות לוגיות. יש גם ממד של אינטימיות: הדור הזה, שמאמין בשקיפות, רפלקציה ועבודה עצמית, מוצא ב-AI משטח השתקפות רגשי. לא מדובר רק במענה, אלא בדיאלוג פנימי שמתאפשר דרך ממשק חכם. מבחינה זו, ChatGPT הופך למראה – לא לפונקציה. דור ה-Z: מערכת הפעלה לחיים הדור הצעיר ביותר שכבר נולד לעידן המידע לא "שואל" את ChatGPT. הוא "נותן לו לעבוד". הם כותבים לו פקודות בשפה טבעית, בונים איתו תהליכים, מחברים אותו לאוטומציות דרך Zapier או Notion, משלבים אותו בקוד ומריצים עליו מערכות שלמות של ניהול זמן, לימוד למבחנים ואפילו תכנון דיאטות. הגישה כאן מזכירה יותר הפעלת צוות עוזרים דיגיטליים מאשר חיפוש תשובה לשאלה. הצעירים רואים במודלי שפה לא מוצר אלא תשתית. משהו שמקבלים כמובן מאליו, אבל בונים עליו מבנים חדשים. במונחים כלכליים, מדובר בגישה שמייצרת ערך מוסף. היא הופכת את הבינה המלאכותית ממוצר צריכה לתשתית יצרנית. לראשונה מאז עידן הסמארטפונים, נוצרה טכנולוגיה שבה הדור הצעיר מקדים את עולם העבודה. ארגונים מנסים להבין איך להשתלב במה שהצעירים כבר עושים לבד: להשתמש ב-AI ככלי לבניית פרויקטים, עסקיים ולימודיים, מתוך אינטואיציה ולא הדרכה פורמלית. השאלה המהותית: איזה תפקיד אתה נותן ל-AI אם ב-2010 הפער היה בין מי שיודע לתכנת למי שלא, הרי שב-2025 הפער עובר בין מי שיודע לדמיין עם AI למי שעדיין משתמש בה בתבנית של "שאלה-תשובה". זהו פער שלא נמדד בידע, אלא בגישה. מי שרואה ב-AI שותפה יפיק ממנה הרבה יותר ממי שרואה בה ספרייה מקוונת. דו"חות של אקסנצ'ר וביין מזהים כבר היום פערי פרודוקטיביות בתוך ארגונים, בהתאם לאופן השימוש האישי של העובדים בבינה. העובדים שמבינים את הפוטנציאל הפרואקטיבי של ChatGPT, אלה שלא רק מחכים לתשובה, אלא יוצרים תהליכים – נוטים להיות פרודוקטיביים יותר, עצמאיים יותר ובעלי שביעות רצון גבוהה יותר מהעבודה. יש פה תובנה קריטית: ככל שאתה מאמין שהבינה יכולה לחשוב איתך כך תבנה אותה כך שתוכל באמת לעזור. האמון בטכנולוגיה אינו עיוורון, אלא אקט של סקרנות פרואקטיבית. לקראת עתיד בין דורי במובנים רבים, הפערים הללו מצביעים גם על הזדמנות. במקום לחשוש מהשוני הבין דורי, ארגונים, מוסדות חינוך ומשפחות יכולים להפוך את ההבדלים הללו למנוף של חדשנות. צעירים יכולים ללמד את המבוגרים כיצד "לחשוב עם המערכת", ואילו המבוגרים: להביא עומק, ניסיון ופרשנות ביקורתית. דווקא בעידן שבו הבינה נהיית זמינה לכולם, מי שילמד לשלב בין ראיית עולם טכנולוגית לרגש אנושי, בין מהירות תגובה לאיכות השאלה הוא זה שיבנה את שפת העתיד. תרבות ולא טכנולוגיה השימוש בבינה מלאכותית כבר מזמן אינו רק שאלה של כמה הכלי חכם אלא איזו מערכת יחסים יוצרים איתו. הדור הוותיק עדיין מנסה להבין איפה "כפתור ההגדרות", בעוד הדור הצעיר כבר מקים עליו עסק שלם. בדיוק כפי שההבדל בין משתמשים בטלפון חכם לפני עשור לא נמדד באפליקציות אלא במה שידעו לעשות איתן. כך גם היום, השאלה איננה רק "איזה מודל שפה עדיף" אלא: איזה תפקיד אתה נותן ל-AI בחיים שלך? AI היא מראה של התרבות שאתה שייך אליה. האם אתה תר אחרי תשובות, אחרי רעיונות או אחרי שותפות? ככל שיותר אנשים יראו בה תשתית לחשיבה ולא רק פלט למידע, כך היא תהפוך באמת למהפכה.

אברא פרסמה תוצאות עסקיות לרבעון השני של שנת 2025, עם גידול בהכנסות אך ירידה ברווח הנקי. ההכנסות ברבעון צמחו בכ-13.3% והסתכמו בכ-125 מיליון שקל, לעומת כ-110.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסות החברה בכ-244 מיליון שקל – צמיחה של כ-14% ביחס לתקופה המקבילה – והן משקפות קצב שנתי של כחצי מיליארד שקל. הצמיחה נבעה מגידול בפעילות האורגנית והסינרגיה בין פעילויות החברה. הרווח הגולמי ברבעון השני של 2025 גדל בכ-5.5% והסתכם בכ-29.7 מיליון שקל, תוך שמירה על שיעור רווחיות גבוה של כ-24%. במחצית הראשונה של השנה צמח הרווח הגולמי בכ-3.7% לכ-58.3 מיליון שקל. הרווח התפעולי ברבעון השני זינק בכ-11.1% והסתכם בכ-6.7 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2025 הסתכם הרווח התפעולי בכ-12.8 מיליון שקל – עלייה של כ-7.2%. ה-EBITDA של החברה גדל ברבעון השני בכ-8.7% והסתכם בכ-13.6 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה בכ-26.2 מיליון שקל – עלייה של כ-5.7%. ה-EBITDA בנטרול פחת IFRS 16 הסתכם ברבעון בכ-10.5 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה בכ-20.1 מיליון שקל. הרווח הנקי ברבעון ירד ב-2.89% ל-3.5 מיליון שקל, בעוד שבמחצית הראשונה צמח בכ-15.7% ל-6.7 מיליון שקל. פעילות עסקית והשקעות יתרת המזומנים והפיקדונות (כולל המשועבדים) של החברה נכון ל-30 ביוני 2025 הסתכמה בכ-84.5 מיליון שקל, וההון העצמי בכ-359.7 מיליון שקל. אברא הרחיבה את פעילותה באמצעות שלוש רכישות אסטרטגיות – מתודה, CRG ו-מדיסטט – אשר נתוניהן לשנת 2024 הסתכמו בכ-92 מיליון שקל הכנסות, ובכ-13 מיליון שקל רווח תפעולי. החברה גם הגדילה את אחזקותיה בחברות הבת אברא הטמעת מערכות ו-Neway US. על אף השפעות המלחמה, החברה שמרה על שגרת פעילות מלאה, ותמכה בכ-80 עובדים ששירתו במילואים עד סוף יוני 2025, ובכ-20 עובדים שהיו מגויסים בעת פרסום הדו"ח. שי אוזון, מנכ"ל אברא: "התוצאות ברבעון זה מוכיחות שאברא יודעת לצמוח גם בתקופות מאתגרות. ההשקעות שביצענו במערך המכירות, לצד המשך הסינרגיה, כבר מניבות פירות בשורת ההכנסות, ואנו צפויים לראות את השפעתן המלאה גם ברווחיות בהמשך השנה. נמשיך להוביל פרויקטים חדשניים בתחומי הענן והבינה המלאכותית, ולבסס את מעמדנו כספק טכנולוגי מוביל ללקוחותינו בישראל ובעולם".

בחלוף עשרה ימים מחקירתו של טום (ארטיום) אלכסנדרוביץ', ראש אגף בכיר הגנה טכנולוגית במערך הסייבר הלאומי – צצות ועולות להן כמה שאלות – שלא לומר תמיהות – על התנהלות המדינה בתגובה למעצרו בארה"ב, ושחרורו של הבכיר, ועל התנהלותו. לאנשים ומחשבים נודע כי בשבוע שעבר, כשדווח דבר מעצרו של הבכיר, החלו בגופי הביטחון האמונים על מתן זיכוי ביטחוני לעובדי ציבור בכירים – לפני כניסתם לתפקיד – בבירורים ותחקירים כיצד פעילותו, הפלילית לכאורה, של אלכסנדרוביץ' – חמקה מעיני הרשויות. זאת, כיוון שהוא עסק בשורת פעילויות בשדות בתחום הסייבר, שרובם מסווגים. עוד נודע כי בדרג הניהולי הבכיר בממשלה היה מי שהורה על הקמת ועדת בדיקה "תחת הרדאר", כלומר בלתי פורמלית, שתבחן כיצד למזער את הנזק שעלול להיגרם ליחסי ארצות הברית-ישראל בכלל ויחסי שיתוף הפעולה המודיעיני-ביטחוני בין שתי המדינות, לאור האירוע. "נכון, זו אינה פרשת פולארד 2", אמר ל-אנשים ומחשבים גורם המעורה בחלק מפרטי הפרשה, "ועדיין, זו פאשלה, וצריך לצמצם את הנזקים הפוטנציאליים שלה. אני לא רוצה לחשוב מה עלול היה לקרות אילו הפקיד הבכיר היה נסחט על ידי גורמים פליליים, או גרוע מזה – היינו מקבלים 'פרשת קטאר 2', אילו מדובר היה בסוכני מדינות אויב". המעצר, השחרור ותגובות הרשויות הרצון להקטין את ממדי הפרשה משתקף בשוני בין שתי ההודעות על עיכובו של אלכסנדרוביץ' בארצות הברית. גורמים ממשלתיים מסרו בתגובה ראשונית כי "עם סיומה של החקירה, הוא חזר למלון שבו שהה ושב ארצה כעבור יומיים… לאירוע אין משמעות ברמה המדינית, ולכן הוא הסתיים במהירות". רק כעבור יומיים, בשבת האחרונה, נמסרה לעיתונות הודעה שונה, נרחבת, לפיה "העובד עדכן את המערך שבמהלך נסיעתו לארה"ב הוא תושאל על ידי הרשויות בנושאים שאינם קשורים לענייני עבודה, וחזר לארץ במועד החזרה המתוכנן. מערך הסייבר הלאומי לא קיבל עד כה פרטים נוספים בערוצים המוסמכים. ככל שיתקבלו, המערך יפעל בהתאם להם. בשלב זה, בהחלטה משותפת, העובד יצא לחופשה לטיפול בנושא עד שיתבהרו הדברים". אלכסנדרוביץ' נסע באחרונה לשני כנסי אבטחה, Black Hat ו-DEF CON, שנערכו במרכז הכנסים מנדליי ביי שבלאס וגאס בהשתתפות עשרות אלפי מומחי אבטחת מידע והגנת סייבר. הכנסים הסתיימו לפני כשבוע. אלכסנדרוביץ' עוכב לחקירה ביום ד' שעבר, במסגרת מבצע לאיתור פדופילים. בהודעה נמסר כי "שמונה פדופילים (באנגלית – טורפים מיניים של ילדים) נעצרו במהלך מבצע סמוי". משטרת המטרופולין של לאס וגאס הוציאה את ההודעה בשבת בבוקר (שעון ארצות הברית), ולפיה "מבצע בו היו מעורבות כמה סוכנויות ממשל נגד טורפי מין של ילדים, הוביל למעצרם של שמונה אנשים בשבועיים האחרונים". למבצע היו שותפים המחלקה לפשעי אינטרנט נגד ילדים בנבאדה, ה-ICAC, בלשים מכוח המשימה למניעת ניצול ילדים של ה-FBI, שלוש משטרות, המחלקה לחקירות ביטחון המולדת והתובע הכללי בנבאדה. שמו של אלכסנדרוביץ', 38, נמנה בין השמונה. "כולם עומדים בפני עבירה פלילית ואישומים בשל 'פיתוי ילד עם מחשב למין'". תחילה נטו לחשוב כי מעצרו של אלכסנדרוביץ' קשור להשתתפותו בכנסי האבטחה, אולם ל-אנשים ומחשבים נודע כי מדובר במבצע מעקב של הרשויות הפדרליות בארה"ב אחר פדופילים, שלא קשור כלל לכנסי האבטחה שנערכו. המבצע (המכונה בעגה המקצועית בארה"ב 'טבעת עוקץ') החל ונמשך שבועות עד חודשים לפני מועד הכנסים. ממשטרת לאס וגאס נמסר כי "המעצרים והמבצע הם חלק מהמאמצים המתמשכים לצמצם את הפשיעה האלימה ולהגן על הילדים בקהילה שלנו". לפי מקור הבקיא בפרטים, "אלכסנדרוביץ' היה יכול לבקר באותה מידה מכר שלו בהוואי או פלורידה. אין למעצר שלו כל קשר לסייבר, לעבודתו הממשלתית ו/או לכנסים". הרקע ותפקידיו של הבכיר דף הלינקדאין של אלכסנדרוביץ' נמחק בסוף השבוע. עיון בדף המחוק מעלה כי אלכסנדרוביץ' עובד במערך הסייבר מזה כתשע שנים. הוא מעיד על עצמו כ"מנהל בכיר בשירות הציבורי, מקים ועוסק בתחומי מחקר AI לטובת מחקרי מודיעין איומים… ממפתחי 'כיפת ברזל בסייבר', מתמחה בבניית צוותים למחשוב עתיר ביצועים… פיתחתי אסטרטגיית סייבר ברמה הלאומית… פעלתי לחיזוק החוסן הלאומי של ישראל בסייבר… הקמתי עם אחרים תוכנית להגנת סייבר במגזר התעופה. עסקתי בהעמקת שיתופי פעולה עם יותר מחמישים ספקיות טכנולוגיית מידע (IT) ב-15 מדינות". לפני כן הוא עבד במשרד המשפטים כמנהל תוכניות מחקר ופיתוח מודיעיניות. במקביל, באותן שנים, 2009-2017, הוא הקים ועמד בראש חברת סייבר. לפני כן, בשנים 2008-2009 הוא היה ראש צוות חקירות פורנזיות במשטרת ישראל. ב-2005-2008, בצבא, הוא עסק בתפקיד דומה: חוקר פורנזי. אלכסנדרוביץ' סיים תואר שני במדעי המדינה וממשל ב-2020 באוניברסיטת רייכמן. לא התקבלו תגובות ממשרד ראש הממשלה וממערך הסייבר הלאומי.

ג'ק צ'יאטרלי, המועמד המוביל למשרת מושל מדינת ניו ג'רזי הגיע השבוע לביקור בישראל, והתארח באירוע מצומצם לחברות טכנולוגיה, משקיעים וקרנות הון סיכון ישראליות המתעניינים בפעילות במדינה. צ'יאטרלי פגש את הנהלת חברת הסייבר ההתקפי ארמורי דיפנס (Armory Defense), ושוחח עם אלון אהרון, מנכ"ל ארמורי דיפנס, ואפרת טרוים, יו"רית החברה, על אתגרי הסייבר. באירוע דיבר המושל המיועד על מחויבותו להעמקת הקשרים הכלכליים בין ישראל לניו ג'רזי ולתמיכה בצמיחה גלובלית ושיתופי פעולה בין-לאומיים. יזם ומארגן האירוע, מיכאל בן שמעון, שותף מייסד בחברת M&B IP, אמר בפתיחת האירוע כי למדינת ניו ג'רזי פוטנציאל רב להפוך במהירות למוקד עבור חברות טכנולוגיה, מדעי החיים, לוגיסטיקה ופינטק בזכות גישה ישירה לעיר ניו יורק, הון אנושי איכותי ומשכיל וממשל מדינתי המחויב לעידוד חדשנות בינלאומית ושיתופי פעולה.

הסנאטור האמריקני הרפובליקני ג'וש האולי פתח בסוף השבוע בחקירה בנושא מדיניות הבינה המלאכותית של מטא – החברה האם של פייסבוק, ודרש מסמכים על כללים שאפשרו לצ'אטבוטים של הבינה המלאכותית שלה "לנהל שיחות רומנטיות או חושניות עם ילד". גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים בקונגרס הביעו דאגה מהכללים המתוארים במסמך פנימי של מטא, שדווח לראשונה על ידי רויטרס ביום ה' האחרון. "אנו מתכוונים לברר מי אישר את המדיניות הזאת, כמה זמן היא הייתה בתוקף ומה מטא עשתה כדי לעצור את ההתנהלות הזו בהמשך", אמר האולי. מטא סירבה להגיב למכתבו של האולי בסוף השבוע. בעבר מסרה החברה, כי "הדוגמאות וההערות בנושא המדובר היו ונשארו שגויות ואינן עולות בקנה אחד עם המדיניות שלנו, והוסרו". נוסף על המסמכים המתארים את הכללים האלה ואת מי שאישר אותם, האולי ביקש טיוטות קודמות של המדיניות, לצד דו"חות של סיכונים פנימיים, כולל בנוגע לקטינים ולמפגשים פנים אל פנים. על פי מכתבו של האולי, על מטא לחשוף גם את מה שדיווחה לרגולטורים בנוגע להגנות על משתמשים צעירים בנושא הבינה המלאכותית היוצרת שלה או על מגבלות על ייעוץ רפואי. האולי מתח ביקורת רבה על חברות הטכנולוגיה הגדולות. בחודש אפריל האחרון הוא קיים שימוע על ניסיונותיה לכאורה של מטא לקבל גישה לשוק הסיני.

השבוע קפצו לביקור במאורה שניים עם דם יהל"מי זורם בעורקיהם – שניר רוזנפלד, המנכ"ל החדש של עמותת בוגרי יהל"ם, ויואב מוזר, המנכ"ל הקודם וחבר הוועד המנהל. רוזנפלד, עד לאחרונה מנכ"ל חברת הסייבר Cyber 2.0, נכנס לתפקיד עם רצון להמשיך את תנופת העשייה ולחזק עוד יותר את הקשר עם בוגרי היחידה – לוחמים שהצטיינו בשדה הקרב וממשיכים לתרום לחברה הישראלית גם באזרחות. מוזר הציג בפניי את פעילות העמותה בעשור האחרון, מאז הקמתה, כבית חם ותומך לבוגרי יחידת ההנדסה למשימות מיוחדות – יחידת עילית הפועלת מתחת לאדמה, מעליה ובכל זירה שבה נדרשת מומחיותה הייחודית. השניים סיפרו לי על אירוע השיא האחרון – ציון 30 שנה ליחידת יהל"ם, שבו נפגשו דורות של לוחמים, משפחות, תומכים ומתנדבים לרגע של אחדות, גאווה והוקרה. בסיום, רוזנפלד שלף הזמנה אישית עבורי להצטרף לקהילת "ידידי יהל"ם" – קבוצת תומכים מהארץ ומהעולם המאמינה בדרך, באנשים ובשליחות. מאז ה-7 באוקטובר, יחידת יהל"ם נמצאת בעומס משימות מבצעי יוצא דופן ולקחה חלק במאות מבצעים בתת הקרקע בעזה. העמותה הרחיבה את היקף התמיכה בבוגרי היחידה ובמשפחותיהם – החל מסיוע רגשי וכלכלי, דרך תכניות מנטורינג ותעסוקה, ועד מלגות לימודים ופרויקטים משמעותיים לתמיכה בקהילה בישראל. אני מעביר את המסר ומספר שהעמותה מזמינה אתכם לתמוך ביוזמותיה ולהצטרף למסע של אחווה, ערבות הדדית ושליחות אמיתית למען מי שמגינים על מדינת ישראל – מעל הקרקע, מתחתיה ובכל מקום שנדרש. לתמיכה והצטרפות לפעילות: לחצו כאן.