"יש לנו כבר לקוחות ארגוניים בישראל. בכוונתנו לפתוח פה סניף או נציגות – מהלך שצפוי לקרות בתריסר החודשים הבאים", כך אמרה קארה ספארג, מנכ"לית האקרוואן (HackerOne). בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אמרה ספראג, כי "אנחנו נמצאים בתקופה מעניינת ומאתגרת. אבטחת סייבר היא תחום ייחודי, דבה הטכנולוגיה והאיומים מתפתחים במהירות. ככל שתוקפים מחדשים ומנצלים AI, ההגנה על מערכות ה-IT דורשת יצירתיות והסתגלות – שמכונות לא יכולות לספק. AI מצטיינת בתחומים כגון זיהוי תמונות, שהדפוסים בהן נשארים עקביים. בסייבר, נוף האיומים משתנה תמיד. מכונות עוקבות אחר דפוסים – בני אדם מזהים אנומליות. בהגנה, דווקא הבלתי צפוי גורם הכי הרבה נזק – ורק אינטואיציה אנושית יכולה להתמודד אתו". "האתגר של מנהלי אבטחת המידע לא השתנה, רק גדל", אמרה, "רעים צריכים למצוא פרצה אחת ולחדור לארגון, והמגינים נדרשים להגנה מוחלטת, 100%. הרעים ממציאים ומחדשים דרכי תקיפה כל הזמן". הופעת הבינה המלאכותית, ובתוכה היוצרת, GenAI, אמרה ספראג, "טומנת בחובה הזדמנות ואיום. AI מעצימה את התוקפים ומביאה לשוק פושעים בלא יכולת טכנית – רף הכניסה הוסר. הצד החיובי הוא שכלי הגנה משולבי AI מעניקים למגינים עוד יכולות – מעבר לאנושיות. AI גם מצמצמת את היקף התראות השווא, שגדלו בגלל שהוטמעו פתרונות מיכון רבים. היא לא ישנה, לא אוכלת, ואינה מתעייפת". לדבריה, "פושעי סייבר המשתמשים ב-AI לא עוצרים ודואגים בגלל האתיקה, אלא להפך. על המגינים לאמץ אותו הלך רוח – אבל באחריות. עלינו לשנות תפיסה: לעבור מראיית AI כאיום ל-AI כמאפשרת הגנה חכמה ומהירה יותר". "עליך לזהות מי האויב" היא ציינה, כי "כמנהל.ת אבטחה, עליך לזהות מי האויב: בארגונים רבים בעולם, האיום הגדול הוא פושעי סייבר. כל חברה עלולה לחוות מתקפת כופרה, אבל לא כל חברה תותקף. יש ארגונים, וגם מדינות – דוגמת ישראל – שהאיום הגדול יגיע אליהן מהאקרים שלוחי מדינות". האקרוואן קמה לפני 12 שנים ופועלת בתחום תפעול אבטחת הסייבר. החברה מבצעת הערכת איומי פגיעויות, כדי לזהות ולמצוא באגים באתר, באפליקציה או בשרת. היא מהחלוצות להסתייע בחוקרי אבטחה במיקור המונים כמרכיב מרכזי במודל העסקי שלה, ובנתה קהילת ענק: יותר משני מיליון חוקרי אבטחה אתיים. יותר מ-1,200 חברות סומכות על הקהילה – הגדולה בעולם. האקרוואן הייתה מהראשונות להעניק פרסים על איתור באגים (Bug Bounty) וגילוי פגיעויות. הקהילה שבנתה העניקה פרסים ביותר מ-300 מיליון דולרים. החברה גייסה יותר מ-136 מיליון דולרים בשלושה סבבים. מטה החברה יושב בסן פרנסיסקו, ויש לה משרד פיתוח בהולנד וסניפים בבריטניה ובגרמניה. עם לקוחות החברה נמנים משרד החוץ בארה"ב, משרדי ההגנה האמריקני והבריטי, פייפאל (PayPal) אדובי (Adobe), ג'נרל מוטורס, גולדמן זאקס (Goldman Sachs), גוגל, לופטהנזה, מיקרוסופט, רשת הייאט (Hyatt), סיילספורס, (Salesforce) זום (Zoom), נינטנדו (Nintendo) , X ויאהו. בין הארגונים בישראל: חד הקרן בעולם הפינטק אי-טורו (eToro), מפתחת המשחקים פלייטיקה (Playtika) ופרונטג (Frontegg)’ שיש לה מעין "חנות"  אפליקציות לרכיבי אפליקציות. החברה הוכרזה כמקום העבודה הטוב ביותר לחדשנים ב-2023 ומקום העבודה האהוב ביותר על אנשי מקצוע צעירים ב-2024 – על ידי Fast Company, ומקום העבודה האהוב על ידי ניוזוויק (Newsweek) ב-2024. "גילוי פגיעויות מבוסס AI – הפך למציאות" לפי ספראג, "גילוי פגיעויות מתמשך, מבוסס AI, הופך כעת למציאות בעולם האמתי. יש סינרגיה גדלה בין אנליסטים אנושיים ל-AI. עם מיכון העבודה של מיון ובקרה על דו"חות, צוותי האבטחה מפנים זמן יקר לעבודה אסטרטגית יותר. צוותי ההגנה יידרשו להתפתח באותה מהירות של ה-AI, כדי להישאר בתמונה". ספראג הוסיפה, כי "קצב ההתפתחות באבטחה התקפית מואץ. ארגונים משנים במהירות את האופן בו הם מזהים ומטפלים בפגיעויות. מערכות אוטונומיות ועבודה משולבת AI מוכיחים עצמם כיעילים ומעצבים מחדש את נוף האבטחה. תפקיד הטכנולוגיה השתנה – והפך מכלי תגובתי לכוח פרואקטיבי, עם גילוי פגיעויות מתמשך ואוטומטי, בלא תלות בפיקוח אנושי". "שילבנו AI בתהליכי עבודה של אבטחה התקפית", אמרה, "לצד יכולות אנוש ייחודיות. כך לקוחות יכולים לזהות ולהגיב לפגיעויות במהירות וביעילות רבה יותר. אבטחה התקפית הופכת, יותר ויותר, למרכיב חובה בכל אסטרטגיית אבטחה רצינית. אנו מציעים יכולות אבטחה התקפיות לאורך מחזור החיים של פיתוח התוכנה, מקידוד ועד ייצור. פיתחנו את Hai, סוכן אבטחת AI, המוטמע בפלטפורמה שלנו ומשפר את האופן שבו חוקרים בונים דו"חות, ומשפר את ניתוח הפגיעויות, שנעשה בצורה חכמה יותר. יכולת חדשה – ומרגשת – נוגעת לתובנות: Hai מנתח את דו"חות העבר של הארגון ומספק ציון מהימנות עבורם, מציע ראיות והקשר, וקובע האם הפגיעות בתוקף. ארגונים דיווחו על צמצום 75% מהזמן המוקדש לסקירת דו”חות – ירידה מ-20 ל-5 דקות לדו"ח". ספראג מונתה לתפקידה בסוף 2024. בעבר שימשה סגנית נשיא ומנהלת מוצר ראשית ב-F5, שם ניהלה קו מוצרים והכנסות שנתיות בהיקף 1.3 מיליארד דולרים. "להיות מנכ"לית זה אתגר גדול יותר", אמרה, "וגם היכולת לחולל שינוי רבה יותר בחברה פחות גדולה. המשימה של האקרוואן קרצה לי – להעצים את העולם ולבנות אינטרנט בטוח יותר". לספראג שני תארים שניים מ-MIT. בעבר עבדה כיועצת במקינזי (McKinsey), וניהלה צוותי הנדסה באורקל (Oracle) ו-HP. בשנים 2016-2022, פעלה לקידום הגיוון וההכלה בתפקידים טכנולוגיים במועצת המנהלים של Girls Who Code. לספראג חגורה שחורה דרגה 3 בטאקוונדו והיא עוסקת בספורט ובספורט אתגרי – הרמת משקולות, אירובי, אופניים, סקי, אם למנות חלק. "ארגונים פורסים בינה מלאכותית בייצור במהירות, ורבים מהם לא מבינים לעומק את סיכוני האבטחה החדשים שגלומים ב-AI. אנחנו עוזרים להם לסגור את הפער הזה, בשילוב AI ובני אנוש, לטובת הגנה חכמה ומהירה יותר", סיכמה ספראג. "למרות שלל האיומים, אני מעריכה שהטובים ינצחו בקרב האינסופי למול הרעים. זה יקרה ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שקוד שפותח על ידי AI, משמעותית מאובטח פחות מהקוד שפותח על ידי בן אנוש. לכן, בסופו של יום – אני אופטימית".

קוואמקור (QuamCore) היא חברת סטארט-אפ שהוקמה ב-2022 על ידי צוות מומחים בעלי רקע נרחב בפיזיקה קוונטית, מוליכי על, ופיתוח מערכות וצ'יפים למערכות תקשורת. שלושת מקימיה הם אלון כהן, שמשמש כמנכ"ל החברה, פרופ' שי הכהן-גורג'י, המנהל הטכני, ופרופ' סרג' רוזנבלום, המדען הראשי שלה. החברה פיתחה ארכיטקטורה של מעבדי קוונטום, מבוססי מוליך על, שמוגנת בפטנטים רבים. בקוואמקור אומרים כי הארכיטקטורה שלה מאפשרת הרחבת מחשבים קוונטיים עד למיליון קיוביטים, בתוך מקרר (Cryostat) אחד בלבד. זאת, לעומת מערכות מחשוב קוונטי מתקדמות, דוגמת אלה של גוגל ויבמ, שתומכות ב-5,000 קיוביטים בלבד במקרר אחד. השבב של קוואמקור. צילום: יח"צ היעד של קוואמקור נחשב עד כה כבלתי ניתן להשגה, והחברה משנה את המודל הכלכלי בתחום המחשוב הקוונטי בכך שהיא מבטלת את הצורך בתשתיות ענק מרובות קירורים. על פי החברה, הפתרון שלה חוסך השקעות רבות וכמויות גדולות של אנרגיה, ופותח פתח להשפעה על תעשיות רבות, בהן התרופות, ה-AI, מדעי החומרים והאנרגיה. בקרת לוגיקה דיגיטלית מבוססת מוליך על ישירות לתוך המקרר קוואמקור משלבת בקרת לוגיקה דיגיטלית מבוססת מוליך על ישירות לתוך המקרר. צעד זה מפחית את העומס על הכבלים ומבטל את צוואר הבקבוק התרמי העיקרי, שמנע יישום בקנה מידה גדול. העיצוב של הפתרון כולל גם תיקון שגיאות מובנה, שהוא מרכיב חיוני בדרך למחשוב קוונטי עמיד לשגיאות. בחודש שעבר דיווחה החברה על ביצוע גיוס הון מסדרה A בהיקף של 26 מיליון דולר. הסבב הובל על ידי קרן סנטינל גלובל, והשתתפו בו קרנות כגון דיפ טק ונצ'רס, ויולה וקוונטום ליפ. זאת, בנוסף למענק מרשות החדשנות. הסבב הושלם חמישה חודשים בלבד לאחר גיוס הסיד ומביא את סך ההשקעה בחברה ל-35 מיליון דולר. כספי ההשקעה משמשים לייצור של המעבדים הראשונים, הקמת מעבדת קוונטום ייעודית, גיוס עובדים והרחבת הפעילות. קוואמקור פועלת בשוק שצומח במהירות. חברת המחקר מרקט ריסרץ' פיוצ'ר העריכה שהיקף השוק, שעמד ב-2023 על 2.46 מיליארד דולר, יגדל עד 2035 ל-50 מיליארד לפחות.

רועי גיאת מונה באחרונה לתפקיד מנהל חטיבת התקשורת של HPE בישראל, HPE Networking. HPE הקימה את החטיבה בעקבות השלמת המיזוג הגלובלי, בשווי של כ-14 מיליארד דולר, בין ג'וניפר לבין חטיבת ארובה (Aruba) שלה. המיזוג בין ג'וניפר לארובה יוצר את אחד הגופים החזקים בעולם בתחום הרשתות והסייבר, ומהווה תחרות אמיתית, בפעם הראשונה, לסיסקו, מובילת השוק. איציק מלכה, המנכ"ל הפורש של ג'וניפר ישראל. צילום: ניב קנטור גיאת יחליף את איציק מלכה, שעמד בראש ג'וניפר ישראל ב-22 השנים האחרונות, ויעמוד בראש פעילות חטיבת התקשורת החדשה והמאוחדת. לא ידוע לאן מועדות פניו של מלכה, שצפוי לעזוב בתקופה הקרובה. החטיבה החדשה תספק פתרונות רישות ותקשורת ללקוחות ממשלתיים, ביטחוניים ועסקיים. הגוף בראשותו של גיאת יעסוק בהובלת האסטרטגיה העסקית והביצועית של הארגון בישראל, עם היצע של פתרונות תקשורת מאובטחים מבוססי AI, פתרונות AI, ניהול רשתי חכם וחיבוריות מתקדמת, מקצה לקצה. גיאת, בן 42, הצטרף ל-HP ב-2011, ומילא מגוון תפקידי ניהול בכירים בחברה. בשלוש השנים האחרונות הוא משמש כמנהל קבוצת HPE ארובה בישראל. הוא בוגר תואר ראשון בהנדסת מכונות מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן. לדבריו, "אנחנו יוצרים גוף תקשורת ואבטחת מידע עם פתרונות מקצה לקצה, המבוסס על חדשנות עולמית ומותאם לצרכי השוק המקומי. הצעד יעניק ללקוחותינו יתרון תחרותי משמעותי, ומכפיל כוח לעשייה ולחדשנות".

בנוף הדיגיטלי המהיר של ימינו, מנהלי מוצרים (PMs) נמצאים תחת לחץ גובר לספק תכונות חדשניות במהירות, תוך ניהול משאבי פיתוח מוגבלים. באופן מסורתי, מנהלי מוצר מסתמכים במידה רבה על מפתחים לצורך יישום טכני, אשר יכול ליצור צווארי בקבוק ולהאט את זמן היציאה לשוק. עם זאת, עלייתם של כלי AI מתקדמים מציעה הזדמנות טרנספורמטיבית למנהלי מוצרים להפוך לאוטונומיים יותר, לייעל זרימות עבודה ולהפחית את התלות במשאבי מפתחים. האם מנהלי מוצר יהפכו להיות אנשי מוצר? על ידי שילוב אסטרטגי של כלי בינה מלאכותית בתהליכי העבודה שלהם, אנשי מוצר יכולים להפחית באופן משמעותי את ההסתמכות שלהם על משאבי פיתוח, להאיץ מחזורי איטרציה ולטפח תהליך ניהול מוצרים אוטונומי יותר מינוף AI בתהליכי פיתוח מוצר לדוגמה, מינוף AI עבור עיצוב ובניית אבטיפוס: כלי עיצוב המופעלים על ידי בינה מלאכותית מאפשרים לאנשי מוצר ליצור אבות-טיפוס בעלי אמינות גבוהה מבלי לדרוש מיומנויות קידוד נרחבות. פלטפורמות שילובי הבינה המלאכותית כמו אלו של פיגמה (Figma) או אדובי סנסיי (Adobe Sensei) יכולות ליצור וריאציות עיצוב, להציע שיפורים ולהפוך משימות חוזרות לאוטומטיות. זה מאפשר לאנשי מוצר לחזור על עצמם במהירות, לאסוף משוב מבעלי העניין ולחדד מושגים מבלי להמתין למחזורי הפיתוח. דוגמה נוספת יכולה להיות אוטומציה של ניתוח נתונים ותובנות: כלי ניתוח מבוססי בינה מלאכותית יכולים לעבד כמויות עצומות של נתונים כדי לחשוף דפוסי התנהגות של משתמשים, לזהות "נקודות כאב" ולחזות הצלחה של תכונות. מנהלי מוצר יכולים למנף תובנות אלה כדי לתעדף את מפות הדרכים של המוצר ביעילות, ובכך להפחית את הצורך בחיתוך נתונים ידני או את התלות בצוותים מדעיים של נתונים. כלים כמו תוכנות הבינה המלאכותית של טאבלו (Tableau) או ניתוח החיזוי של אמפליטוד (Amplitude) מייעלים תהליכי קבלת החלטות. שילובם בעבודה ישנה את אופי משרת מנהל המוצר. כלי AI. צילום: Shutterstock יצירת קוד ותוכן וייעול אוטומציה כלים מתפתחים ליצירת קוד AI, כמו גיטהאב קופיילוט (GitHub CoPilot) או DeepAI מסייעים לאנשי מוצר להבין ואף ליצור קטעי קוד עבור תכונות פשוטות או אוטומציה. אמנם אין זה תחליף לפיתוח בקנה מידה מלא, אך כלים אלה מסייעים לאנשי מוצר לפתח פונקציות אבטיפוס, להפוך משימות שגרתיות לאוטומטיות ולהעביר את הדרישות בצורה יעילה יותר למפתחים. בנוסף לכך, פלטפורמות לאוטומציה של תהליכי עבודה המותאמות ל-AI, כגון Zapier או Microsoft Power Automate, מאפשרות לאנשי מוצר להגדיר שילובים ואוטומציה ללא ידע בקידוד עמוק. אוטומציה של Onboarding, הודעות, סנכרון נתונים ומשימות חוזרות אחרות מפנה זמן למפתחים לאתגרים הנדסיים מורכבים יותר. ומה עם תקשורת ותיעוד? כלי עיבוד שפה טבעית (NLP) מסייעים בסיכום משוב ממשתמשים, ביצירת תיעוד ובניהול פריטי צבר. פעולה זו מצמצמת את התקורה הניהולית ומבטיחה שצוותי המוצר יישארו מיושרים, גם עם קלט מוגבל של מפתחים. על ידי שילוב אסטרטגי של כלי בינה מלאכותית בתהליכי העבודה שלהם, אנשי מוצר יכולים להפחית באופן משמעותי את ההסתמכות שלהם על משאבי פיתוח, להאיץ מחזורי איטרציה ולטפח תהליך ניהול מוצרים אוטונומי יותר. אימוץ בינה מלאכותית לא רק משפר את היעילות אלא גם מאפשר לאנשי המוצר להתמקד בהחלטות אסטרטגיות, בחוויית המשתמש ובחדשנות – ובסופו של דבר מניע פיתוח מוצרים מהיר יותר, חכם יותר ומגיב יותר. הכותב הוא מנהל מוצר ראשי באינטואיט ישראל וחוקר בטכניון

חברת הבינה המלאכותית xAI, שמאחורי עומד יזם הטק המפורסם אילון מאסק, ביצעה לאחרונה מהלך דרמטי של ארגון מחדש בכוח האדם שלה. החברה, שאמורה להיות שרויה בתקופת צמיחה, פיטרה לפתע כ-500 עובדים מצוות אנוטציית הנתונים (Data annotation) שלה, אשר תפקידם היה לאמן את הצ'טבוט של החברה ששמו גרוק (Grok). נסביר כי צוות אנוטציית הנתונים של xAI היה הצוות הגדול ביותר בחברה, ותפקידו כלל תיוג נתונים גולמיים, מתן דוגמאות, בדיקת תפוקות וחידוד תגובות, כדי להבטיח שהמערכת לומדת הקשר לאורך זמן. עובדים אלו כונו "מורים כלליים ל-AI" והיו אחראים להזנת נתונים, מתן הקשר לתשובות וסיווג מידע, כדי לשפר את יכולתו של גרוק לייצר תגובות חכמות ושנונות. על פי הדיווחים, הפיטורים כוללים למעשה כשליש מצוות אנוטציית הנתונים של החברה. ההחלטה הרימה גבות רבות בתעשייה אך מסתבר שהיא משקפת בעצם שינוי אסטרטגי משמעותי בחברה, המבקשת כעת להתמקד בהעסקת מומחי AI בעלי ידע ספציפי בתחומים שונים.  בהודעה פנימית לעובדים נכתב כי "לאחר סקירה יסודית של מאמצי הנתונים האנושיים שלנו, החלטנו להאיץ את ההתרחבות והתיעדוף של מורי ה-AI המומחים שלנו, תוך צמצום ההתמקדות בתפקידי מורי AI כלליים. שינוי אסטרטגי זה ייכנס לתוקף באופן מיידי… כחלק משינוי מיקוד זה, איננו זקוקים עוד לרוב תפקידי מורי ה-AI הכלליים, והעסקתכם ב-xAI תסתיים". Yesterday was my last day at xAI. I’m deeply grateful for the incredible experience and the opportunity to work with such a talented team. It was the honor of a lifetime to help deliver AI Compute at a pace the world had never seen before. From those early xAI days with less… pic.twitter.com/dHFOC7S2AO — David Rossi (@David_Rossi_Jr) August 28, 2025 לחזק את "אישיות ה-AI הייחודית והפרובוקטיבית" של גרוק בפועל מטרת המהלך היא לשפר את יכולותיו של גרוק ולחזק את "האישיות הייחודית והפרובוקטיבית" שלו, כדי להתמודד מול ענקיות כמו OpenAI, גוגל ואנת'רופיק. גרוק עוצב במכוון כצ'טבוט בעל אישיות "חצופה", פחות מצונזרת ויותר פרובוקטיבית – בהשראת בעליו מאסק – והוא פועל בתוך פלטפורמת X שבבעלותו. לפי הדיווחים, מאות העובדים המושפעים קיבלו הודעות דוא"ל ביום ו' בערב ובהן נאמר כי חוזיהם לא יוארכו מעבר ל-30 בנובמבר. כמיטב המסורת של מאסק, גישתם למערכות הפנימיות, כולל סלאק (Slack), נותקה באופן מיידי. בין המפוטרים לא היו רק עובדים זוטרים אלא גם מנהלים ובכירים, כולל ותיקים מחטיבת הטייס האוטומטי של טסלה. לקראת הפיטורים, עובדים זומנו לשיחות שימוע שתוארו כ"פגישות צלייה", משום שבמהלכן נדרשו להצדיק את תרומתם לפיתוח הצ'טבוט. עוד נודע כי ביום ה' הונחו העובדים להתכונן לרה-ארגון גדול, ובערב שלפני כן נדרשו להפסיק עבודה שוטפת ולבצע סדרת מבחנים עד יום ו' בבוקר. המבחנים, בפיקוח דייגו פאסיני – ראש צוות האנוטציה החדש – נועדו למיין את המורים והמפקחים לפי חוזקותיהם ותחומי העניין שלהם. המבחנים כיסו תחומי ליבה כמו STEM, קידוד, פיננסים ורפואה, אך כללו גם נושאים יוצאי דופן כמו "פוסטים פוגעניים ומגילות שחורות" (Shitposters and doomscrollers), לצד שאלות על "האישיות וההתנהגות" של גרוק. מטרת שאלות אלו הייתה לזהות מי מהעובדים יוכל לסייע בעיצוב אישיותו הייחודית של הצ'טבוט כך שתמשיך להיות חצופה, פחות מצונזרת ושנונה. Specialist AI tutors at xAI are adding huge value. We will immediately surge our Specialist AI tutor team by 10x! We are hiring across domains like STEM, finance, medicine, safety, and many more. Come join us to help build truth-seeking AGI!https://t.co/htpc2RijLG — xAI (@xai) September 13, 2025 בעוד ש-xAI מתעקשת כי הפיטורים מייצגים כיוון חדש ולא נסיגה, השילוב של פיטורים המוניים ותוכניות גיוס אגרסיביות העלה שאלות לגבי יציבות הסטארט-אפ. עם זאת, החברה כבר הודיעה כי בכוונתה להגדיל את צוות המומחים פי עשרה ולגייס מורי AI עם מומחיות ספציפית. יצוין כי הארגון מחדש הנוכחי מתרחש לצד טלטלות נוספות – בהן התפטרותו של סמנכ"ל הכספים מייק ליברטורה לאחר חודשים ספורים בלבד, וזאת גם על רקע דיווחים בדבר דרישות מטרידות מהעובדים בחברה, שכללו למשל דרישה לסרוק את פניהם למטרות אימון המודל.

שניידר אלקטריק (Schneider Electric) – המתמחה בתחומי ניהול אנרגיה ואוטומציה תעשייתית – הודיעה על מינויו של רו"ח שי שמיאן לתפקיד סמנכ"ל הכספים בסניף הישראלי של החברה. שמיאן הינו בעל ניסיון עשיר בניהול מערכי כספים, והוא מצטרף להנהלה בהובלת הניהול הפיננסי-כלכלי של החברה. במסגרת תפקידו יתמוך שמיאן בצמיחת החברה, בהרחבת פעילותה העסקית ובניהול האספקטים הכספיים של קשרי החברה עם לקוחותיה המובילים במשק. בנוסף ינהל שמיאן את הקשר הרציף מול גופי המטה הרלוונטיים של שניידר אלקטריק באירופה, וזאת בהתאם לדרישות החברה, הנגזרות מהיותה חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לני"ע הצרפתית. לשמיאן ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום של ניהול מערכי כספים בארגונים גלובליים. בתפקידיו הקודמים שימש כמנהל הכספים בסניף הישראלי של וולט דיסני; מנהל הכספים של חברת מאטומי מדיה (Matomy Media); מנהל הכספים של אורקל ישראל; וכמנהל בכיר בסניף הישראלי של פירמת ראיית החשבון PwC. שמיאן הינו בוגר תואר שני במינהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת תל אביב, ותואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון.

אם יש דבר שאוהבים הן בשוק ההון האמריקני והן בתעשיית הטק – חוץ מכסף ואת הצבע הירוק, כמובן – הוא ראשי תיבות של שמות חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר. אם בעבר, ראשי התיבות הנפוצים של שמות חברות הטק הגדולות היו FANG ,GAFAM ועוד כמה, הרי שמ-2013 שלט צירוף האותיות FAANG – ראשי תיבות של פייסבוק (לימים מטא), אפל, אמזון, נטפליקס וגוגל (לימים אלפבית). לא עוד: בימים האחרונים עלה צירוף חדש – GAMMATON. הצירוף החדש מתכתב עם המציאות ומכוון לחברות ה-AI הגדולות – שהן כיום ענקיות הטק גם באופן כללי: גוגל, אפל, מיקרוסופט, מטא, אמזון, טסלה, אורקל ואנבידיה. המשמעות היא שנטפליקס יצאה ממועדון חברות הטק הגדולות, טסלה, אורקל ואנבידיה הצטרפו אליו ומיקרוסופט, שבעבר הייתה בראשי תיבות דומים – חזרה לשם. הצירוף GAMMATON היה צריך להיוולד, הן עקב העובדה שהצירוף היוצא, FAANG, ישן – כאמור, הוא נהגה ב-2013 – והן מאחר שהבינה המלאכותית היא המושלת בכיפה. סטיב סוסניק, האסטרטג הראשי של חברת ההשקעות האמריקנית אינטראקטיב ברוקרס, הסביר כי הצירוף הזה נולד לאחר עליית המניות הגדולה של אורקל בשבוע שעבר, אחרי שהחברה פרסמה כי היא צופה שההכנסות שלה מתחום תשתיות ה-AI והענן יגיעו בשנת הכספים 2030 ל-144 מיליארד דולר, לעומת 20 מיליארד בשנה הכספית הנוכחית. עם זאת, הוא לא ציין את שמו של מי שהגה את הצירוף החדש. ראשי תיבות שהם כורח המציאות השימוש ב-GAMMATON גדל בימים האחרונים במהירות, מאחר שבדומה למה שקרה עם ראשי התיבות FAANG, שהפכו במהירות לדרך הקלה לתאר את חברות הטכנולוגיה הגדולות והמובילות, הוא מהווה הדרך הקלה והמהירה לתאר חברות AI. הגידול בשימוש בראשי התיבות GAMMATON הוא דבר כמעט מובטח, שכן אין ספק שהבינה המלאכותית היא הדבר החם בהיי-טק העולמי. לכן, מדובר בכורח המציאות.

שם ותפקיד: יעל לב, דירקטורית AI בארגון הפיתוח של חברת  סייסנס (Sisense), אחראית להובלת האסטרטגיה המוצרית ולפיתוח כל יכולות ה‑AI בחברה. תפקידים קודמים: אני קרוב לשבע שנים בסייסנס ושימשתי במגוון תפקידים: מדענית נתונים (במהלך תפקיד זה רשמתי ארבעה פטנטים בתחום שימוש ב-knowledge graph ליישומים אנליטיים), לאחר מכן ניהלתי את צוות מדעני הנתונים כמעט שלוש שנים, ולבסוף שנתיים וחצי נוספות כמנהלת מוצר שאחראית להובלת האסטרטגיה בתחום ה-AI. התחלתי כמדענית נתונים בצוות ה-BI של חברת הגיימינג פלייטק (PlayTec), שם התאהבתי בתחום ה-BI. השכלה ושירות צבאי: דוקטורט במדעי המוח החישוביים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר התמקד במהימנות הפעילות העצבית בקורטקס המוטורי לחיזוי תנועות רצוניות — שילוב של תיאוריה ומודלים חישוביים ולמידת מכונה. במסגרת אני מבינה היום, במבט לאחור, שהקו המקשר בין כל תחנות הקריירה שלי הוא החיבור העמוק לתחום האנליטיקס – שכן חקר המוח ודאטה סיינס נושקים זה לזה. שניהם עוסקים בלקיחת דאטה שלא מובנת לאדם מן השורה והפעלת חישובים ומודלים של AI כדי להגיע לתובנות. שירות צבאי כלוחמת מג"ב, במחזור החמישי של תוכנית הלוחמות — תוכנית חלוצית ופורצת דרך לשילוב נשים בתפקידי לחימה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?  גדלתי בבית שבו עודדו חשיבה מדעית ויצירתיות מעשית. תמיד היו כלים בידיים ופתרון בעיות על השולחן. אהבתי לאנליטיקה, סקרנות מדעית והחיבור בין השניים הובילו אותי ללימודי מדעי המוח — ומשם לעולם ה-AI, שבו ניתן להפוך רעיונות מחקריים לתוצרים עסקיים בעלי השפעה ממשית. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בהיי-טק? האם נתקלת בתופעות כאלה? כן, אני מאמינה שעדיין קיימת אפליה מגדרית בתעשיית ההיי-טק, גם אם היא לא תמיד מוצהרת. לעיתים קרובות קולות נשיים אינם מקבלים את אותו המשקל בדיונים טכנולוגיים, או זוכים ליחס מסויג. לשמחתי, אני עובדת בארגון שתומך בנשים ומעודד ייצוג נשי בעולמות הפיתוח והחדשנות. גם בתוך סביבה תומכת כמו Sisense, בתחילת הדרך היו רגעים שבהם מצאתי את עצמי נלחמת כדי שדבריי יישמעו. לא כי מישהו ניסה להשתיק אותי, אלא כי הסביבה לא הייתה רגילה לקול נשי שמוביל שיח טכנולוגי. היום, אני כבר לא צריכה להילחם, ואני בעצמי מוודאת שכל אחת בצוות שלי לא תצטרך. זו האחריות שלי, ושל כולנו, לעצב תרבות שבה שוויון וגיוון אינם רק עקרונות, אלא מציאות חיה ונוכחת.