"זה מטורף שחלק מהמנהלים בחברה שלנו לא הולכים עד הסוף עם בינה מלאכותית", אמר מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, בפגישה שההקלטה שלה הודלפה. לדעתו, עובדים צריכים להשתמש בבינה מלאכותית בכל הזדמנות אפשרית – ולא צריכים לדאוג שיאבדו את מקום עבודתם בתהליך. הואנג אמר את הדברים בפגישה כללית יום לאחר שהחברה דיווחה על רווחי שיא בתוצאותיה הכספיות. בתשובה לשאלה לגבי מנהלים המורים לעובדים להשתמש פחות בבינה מלאכותית, אמר: "ההבנה שלי היא, שיש כמה מנהלים באנבידיה, שאומרים לאנשים שלהם להשתמש פחות בבינה מלאכותית. "האם אתם משוגעים?… אני רוצה שכל משימה שניתן להפוך לאוטומטית באמצעות בינה מלאכותית תהיה אוטומטית באמצעות בינה מלאכותית", אמר. "אני מבטיח לכם, תהיה לכם עבודה לעשות". אנבידיה אינה לבד, שכן ענקיות הטכנולוגיה נקטו צעדים כדי להניע עובדים לשלב יותר בינה מלאכותית בעבודתם היומיומית. לפי הפרסומים, גם מיקרוסופט וגם מטא מתכננות להעריך עובדים על סמך השימוש שלהם בבינה מלאכותית, וגוגל אמרה למהנדסים להשתמש בבינה מלאכותית לקידוד. אמזון הייתה במגעים לאימוץ עוזר קידוד הבינה המלאכותית Cursor לאחר שעובדים ביקשו זאת. למרות שהפחד מאובדן מקום עבודה היווה חשש מתמיד על רקע עליית הבינה המלאכותית, הואנג הצהיר, שעובדי אנבידיה אינם צריכים לדאוג. לדבריו, בעוד שחברות טכנולוגיה אחרות ביצעו פיטורים, אנבידיה גייסה "כמה אלפי" אנשים ברבעון האחרון, והוא התלוצץ על כך, שזה מעמיס על מקומות החניה במשרדים. הוא הוסיף כי הגיוס עדיין במגמת עלייה. "בכנות", אמר, "אני חושב שעדיין חסרים לנו כ-10,000 עובדים, אבל הקצב שבו נגייס צריך להיות בתיאום עם הקצב שבו נוכל לשלב את העובדים החדשים". אנבידיה הרחיבה משמעותית את כוח העבודה שלה, מ-29,600 עובדים בסוף שנת הכספים 2024 ל-36,000 עובדים בסוף שנת הכספים 2025. ככל שאנבידיה גדלה, כך גם טביעת הרגל הפיזית שלה מתרחבת. הואנג אמר בפגישה, כי החברה עברה לאחרונה למשרדים חדשים בטאיפיי ובשנגחאי ובונה שני אתרים נוספים בארה"ב. אנבידיה הפכה לחברה היקרה ביותר בעולם, עם שווי שוק של יותר מ-4 טריליון דולר. החברה דיווחה בשבוע שעבר על הכנסות של 57.01 מיליארד דולר ברבעון האחרון – עלייה של 62% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

גוגל החלה מקדמת כעת שינוי טכנולוגי מהותי, שצפוי להשפיע על עתיד המחשוב האישי שלה – החברה ממזגת את היסודות הטכנולוגיים של אנדרואיד (Android) ו-ChromeOS למערכת הפעלה אחת, המכונה כרגע Aluminium OS.  בעוד ש-ChromeOS רשמה הצלחה ניכרת במגזר המחשבים הניידים, בעיקר בשוק החינוך והמחשבים הזולים, היא מעולם לא מותגה כמתחרה ישירה למערכות ההפעלה חלונות (Windows) או macOS שהמתחרה האלמותית שלה, אפל, מציעה במכשירי פרימיום. אך כעת נראה כי הפיכת הבינה המלאכותית ל"מלכה" החדשה בעולם המחשוב – דורשת מגוגל מהלך שאפתני יותר. תכניותיה החדשות של גוגל נחשפו בין היתר דרך מודעת דרושים שפרסמה החברה לתפקיד "מנהל מוצר בכיר, אנדרואיד, מחשבים ניידים וטאבלטים", שאותרה על ידי Android Authority. המודעה אישרה כי הצוות עובד על "מערכת הפעלה חדשה, מבוססת אנדרואיד, Aluminium, ומתמקד מחדש במכשירי ובחוויות פרימיום". המודעה כללה את ההצהרה המפורשת של גוגל כי: "Aluminium היא מערכת הפעלה חדשה שנבנתה כשבליבתה בינה מלאכותית". על פי הדיווחים, הדחיפה לפיתוח Aluminium נובעת מהצורך של גוגל להציע חוויות ג'מיני (Gemini) מתקדמות יותר. כפי שציין נשיא המערכת האקולוגית של אנדרואיד, סמיר סאמאט, במהלך פסגת Snapdragon של קוואלקום, גוגל מעוניינת "להאיץ את כל התקדמות ה-AI שאנחנו עושים באנדרואיד ולהביא אותה למחשב הנייד במהירות האפשרית". הוא הסביר כי החברה "נוטלת את חוויית ChromeOS ומבססת מחדש את הטכנולוגיה שמתחתיה על אנדרואיד". בכיר נוסף בגוגל, ריק אוסטרלו, אישר אף הוא כי החברה פועלת לאיחוד מערכות הטלפונים והמחשבים שלה. Google Aluminium OS pic.twitter.com/a0lQHR7NTQ — Haze (@Haze2K1) November 25, 2025 מה עומד מאחורי המהלך? התמקדות בבינה מלאכותית דורשת פלטפורמה שמסוגלת לתמוך בתכונות AI סוכנית (Agentic AI) – כאלו המאפשרות לצ'אטבוטים לשלוט ביישומים, ואף במערכת ההפעלה כולה, מטעם המשתמש. בדיווח שלו על הנושא ציין המגזין Android Central כי דרישה זו – לצד הצורך להתחרות במחשבי MacBook של אפל, המצוידים במעבדי M4 ו-M5 ממוקדי ה-AI, וכן בפיצ'רי Copilot של מיקרוסופט ב-Windows – מהווה מניע מרכזי למהלך.  על פי הערכות מומחים ייתכן שגוגל גם תעצב חומרה משלה (מחשבים ניידים ונייחים) המבוססת על Aluminium OS, במטרה להדגים את יכולות ג'מיני החדשות. לפי מה שידוע כרגע, Aluminium OS מיועדת להפעיל מגוון רחב של מכשירים, כולל מחשבים ניידים, התקנים ניתקים, טאבלטים ו"קופסאות" (מחשבי מיני PC). גוגל מתכננת לסווג את המכשירים המבוססים על המערכת החדשה לשכבות שונות: AL Entry, AL Mass Premium ו-AL Premium, שיתקיימו לצד קטגוריות ה-Chromebook וה-Chromebook Plus הקיימות. להערכת מומחים הדבר מהווה אישור ברור לכך שגוגל מכוונת במפורש לשוק המחשבים הניידים הגבוה, ולא רק לשוק הזול. אם התהלבתם הרי שתצטרכו כנראה להמתין – החידוש לא עומד להיות מיידי; גוגל מתכננת אסטרטגיה שתאפשר ל-ChromeOS ול-Aluminium OS להתקיים במקביל, כשלבסוף היא עתידה לבצע מעבר של גוגל מ-ChromeOS ל-Aluminium עם המשכיות עסקית בעתיד. למרות זאת, על פי הדיווחים, המערכת החדשה צפויה להגיע לשוק במהלך שנת 2026, כשבדיקות פנימיות מתבצעות כבר כעת, כפי שמוצג ברשימות דואר אלקטרוני של מפתחים, המצביעות על כך שהמערכת החדשה נבדקת על מעבדים ששוחררו בשנים האחרונות, דבר שמרמז כי ייתכן שתהיה אפשרות לעדכן דגמי Chromebook קיימים. Google is developing "Aluminium OS," a new Android-based operating system for PCs that will eventually replace ChromeOS. pic.twitter.com/alf6pcnsNA — Pixel Updates (@pixel_updates) November 25, 2025 אל תיקשרו לשם או לאלומיניום למרות השם שצוין כעת, Aluminium OS, המיתוג הזה יכול עוד להשתנות. השם המסוים תואם למסורת של גוגל להשתמש בשמות מתכות המסתיימים ב-ium (כמו "Chromium"). לעת עתה בדיווחים השונים על מערכת ההפעלה אלומיניום ציין בין השאר כי ישנן הפניות פנימיות המכנות את מערכת ChromeOS הנוכחית ChromeOS Classic ואת המערכת החדשה לעיתים Android Desktop. גם העובדה כי קיימות הפניות פנימיות ל-ChromeOS שאינו אלומיניום (non-Aluminium ChromeOS) מחזקת את ההשערה כי מדובר בשם קוד פנימי בלבד. חשוב לציין כי חשיפת הפרויקט החדש עוררה דיון סוער בקהילה הטכנולוגית. בשיחות רשת נשמעו חששות כבדים מפני הגבלת החופש והשליטה של המשתמשים במערכת הפעלה שולחנית, בדומה למה שמתרחש כיום במכשירי אנדרואיד ניידים.

אחת הטענות הרבות שנוגעות לשימוש היומיומי ב-Windows 11 מתייחסת ל-"סייר הקבצים" – אחת מאבני הפינה לעבודה במחשב האישי. לעיתים קרובות הפתיחה של כלי ניהול הקבצים והתיקיות האלמנטרי הזה איטית מדי, ולפעמים הוא אפילו נתקע כאילו אין מספיק זיכרון כדי לפתוח אותו – וזה מתרחש גם במחשבים שהביצועים שלהם מהירים ומספקים בדרך כלל. במיקרוסופט, גם אם לא הצהירו על כך במפורש היו מודעים היטב לבעיה הזאת, ובגירסת הבטא החדשה של Windows, שכבר זמינה לבוחני הבטא במסלול Windows Insiders, היא מנסה פתרון חדש, שאמור לשפר את הביצועים של "סייר הקבצים", במיוחד במחשבים ישנים יותר: טעינה מראש. זה אומר בעצם, שסייר הקבצים יעלה יחד עם העלייה של המערכת, אבל יפעל בשקט ברקע, וכשהמשתמש יהיה זקוק לו, הוא יוזנק לחזית באופן מיידי, כך שהפתיחה שלו, בעיני המשתמש לפחות, תהיה מיידית. מי שלא ירצה להשתמש במנגנון הזה, שבכל זאת הרי גוזל זיכרון הרצה, יוכל לבטל את העלייה ברקע באמצעות תפריט ההגדרות של המערכת. שינוי נוסף בסייר הקבצים מתרחש בתפריט הרגיש להקשר שנפתח על המסך בעת שמבצעים לחיצה ימנית על קובץ כזה או אחר. במיקרוסופט רוצים שהתפריט יהיה קצר וגם ברור יותר, ולכן היא תעביר אפשרויות שנמצאות פחות בשימוש לתפריטי משנה. אמנם יהיה צורך בפעולה נוספת, קלילה, כדי להגיע לאפשרויות הללו, אך התפריט העיקרי יהיה פשוט יותר לעין.

בית הספר להיי-טק ו-AI של גוגל (Google) ואוניברסיטת רייכמן חבר למרכז לתעשייה מתקדמת שהוקם ביוזמה ובמימון משרד הכלכלה, ויחד הם בנו קורס ייחודי ומוכוון ליועצי תעשייה של המרכז בתחומי ה-AI, כדי להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית בתעשייה. מהפכת ה-AI כבר כאן ומורגשת בכל מקום ובכל ענף. התעשייה המסורתית לא נשארת מאחור ונמצאת בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שמובלת על ידי בינה מלאכותית. מחקרים עדכניים מראים כי החסם העיקרי אינו בהכרח טכנולוגי או תקציבי, אלא "מחסור בידע" ובמודעות לפוטנציאל היישומי של ה-AI; עסקים מסורתיים רבים מדווחים שטכנולוגיות אלו "אינן רלוונטיות" לפעילותם, פשוט כי אינם מכירים את יכולותיהן. שילוב ויישום נכון של טכנולוגיות AI יאפשרו לתעשייה לשפר תהליכי קבלת החלטות ייצור, לצמצם עלויות ולהטמיע חדשנות. כדי להפיק ערך ממשי מהטכנולוגיה, נדרשת נבחרת מומחים, שתדע לתרגם את הפוטנציאל ולהביא אותו אל השטח. ממשרד הכלכלה, המוביל את התמיכה בסקטור התעשייתי בממשלת ישראל, נמסר כי הוא "הרים את הכפפה וחבר אל חברת גוגל, כדי לעזור לתעשייה לממש את הפוטנציאל". בית הספר להיי-טק ו-AI של גוגל ואוניברסיטת רייכמן, במשותף עם המרכז לתעשייה מתקדמת, יכשירו את היועצים שמלווים מטעם המרכז מפעלים בתהליכי דיגיטציה והעלאת פריון, ויוכלו לסייע למפעלים בשילוב בינה מלאכותית מרמת ההנהלה, קשרי לקוחות, רכש, הנהלת חשבונות, תפ"י, מערכי ייצור, מחסן ושרשראות אספקה. במסגרת ההכשרה למחזור היועצים הראשון שהחלה השבוע, יקבלו מעל 30 משתתפים סקירה של יסודות תיאורטיים בבינה מלאכותית ויכירו את ההזדמנויות וכלי ה-AI המרכזיים שנועדו לתעשייה. התוכנית שמה דגש על יישום מעשי, זיהוי צרכים במפעלים, והובלת תהליכי שינוי טכנולוגיים בעלי השפעה. שר הכלכלה, ניר ברקת. צילום: שלומי אמסלם, לע"מ (ארכיון) "AI היא מנוע הצמיחה הבא של מדינת ישראל" שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "בינה מלאכותית היא מנוע הצמיחה הבא של מדינת ישראל – ואנחנו דואגים שגם התעשייה המסורתית תיהנה מהמהפכה הזו. שיתוף הפעולה עם גוגל יאפשר למפעלים בארץ לא רק להדביק את הקצב, אלא להוביל אותו. כשאנחנו משקיעים ביועצים ובמנהלים בשטח – אנחנו מחזקים את הייצור המקומי ואת כלכלת ישראל". נועה לפלר, דירקטורית מדיניות ציבורית בגוגל: "הבינה המלאכותית כבר כאן, עם פוטנציאל להשפיע לטובה על כל ענף במשק. גוגל כאן כדי לעבוד בשיתוף פעולה עם הממשלה, כדי להבטיח שהבינה המלאכותית תגיע לכולם ואף אחד לא יישאר מאחור – במגזר הציבורי, במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, בעלי עסקים קטנים ובתעשייה המסורתית. אנחנו שמחים מאוד על שיתוף הפעולה עם משרד הכלכלה ובטוחים שזו רק ההתחלה". "נוביל את הדרך לשימוש אחראי ב-AI ונקפיץ את התעשייה קדימה" נורית צור רבינו, ראש מערך תעשייה במשרד הכלכלה: "המשרד מוביל מספר מהלכים שנועדו לרתום את עידן הבינה המלאכותית, באמצעות הנגשה והטמעה של טכנולוגיות ותהליכי ייצור מתקדמים מבוססי AI, ולהבטיח תעשייה ישראלית חכמה, חדשנית ואפקטיבית המהווה מנוע צמיחה מרכזי בכלכלת ישראל". עדי דישון, יו"ר המרכז לתעשייה מתקדמת: "בקורס שילבנו Use cases אמיתיים מהטמעת AI בליבת העשייה של המפעלים, מקווי יצור, מהפחתת פחתים והגדלת הפריון. יש חשש בסיסי להכניס AI לליבת העשייה של המפעלים אבל שם טמון הפוטנציאל. המרכז, יחד עם כל השותפים כאן, נוביל את הדרך לשימוש אחראי ב-AI ונקפיץ את התעשייה קדימה". גלי שחר, מנכ"לית בית הספר להיי-טק ו-AI של גוגל ורייכמן: "כדי להטמיע טכנולוגיות AI באופן אפקטיבי בתעשייה, דרושים אנשי מקצוע שמבינים את הצרכים מהשטח וגם את הפוטנציאל הטכנולוגי. לכן חשוב שכל מומחה, בכל תחום, יוסיף לעצמו הבנה ויכולות בינה מלאכותית. זו הדרך לשמור על יתרון תחרותי ולהבטיח שהתעשייה הישראלית תישאר בחזית הידע והחדשנות, אנו גאים להיות שותפים של משרד הכלכלה במהלך חשוב זה".

חברת דלויט (Deloitte) הגלובלית הוקמה לפני 180 שנים ומעסיקה היום 47,000 מומחים יועצים ב-150 מדינות. בדלויט ישראל מועסקים כ-2,000 עובדים ומשרדיה מתפרסים על פני הקומות הגבוהות במגדל העגול בעזריאלי ת"א. דלויט ישראל מהווה חלק אינטגרלי מהפירמה האמריקנית.  באחרונה ביקרתי במטה החברה בארץ ובשיחתי עם בכיריה בישראל עלו ונאמרו הדברים המעניינים הבאים: מהפכת הבינה המלאכותית יוצרת עבור ארגונים אפשרויות צמיחה שלא נראו בעבר, אך בד בבד מציבה אתגרים ייחודיים הכוללים הטמעה של טכנולוגיות חדשניות, ניהול השינוי והתאמת יכולות ההון האנושי לצרכים המשתנים. דלויט ישראל – הזרוע המקומית של הארגון הגלובלי המוביל בפתרונות עסקיים וטכנולוגיים – ממלאת תפקיד פעיל ומשמעותי בפעילויות בינה מלאכותית גלובליות של הפירמה העולמית, משתפת פעולה בפרויקטים בינלאומיים, ומביאה לידי ביטוי חשיבה אסטרטגית, יכולות טכנולוגיות מתקדמות וניסיון מצטבר – לטובת לקוחותיה בעולם ובישראל כאחד. את זרוע הפירמה בישראל מוביל אילן בירנפלד המכהן כיו"ר ומנכ"ל החברה בארץ. מודל גלוקלי הכולל פתרונות וידע מהפרויקטים הגדולים בעולם טובי כוכבי, מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) וראש תחום טכנולוגיות ארגוניות וביצועים (Enterprise Technology & Performance leader) אמר כי "ל-דלויט יש ייחודיות בשילוב בין הבנה עסקית עמוקה של הארגונים, מומחיות מגזרית רחבה, יכולת להוביל פרויקט מקצה לקצה מאפיון וייעוץ אסטרטגי, דרך יישום והטמעה של מערכות, ועד תפעול שוטף. כל זאת יחד עם שיתוף פעולה משמעותי בין הפעילות הישראלית לצוותי הפירמה בעולם – מהווה מודל גלוקלי שמאפשר להעביר ללקוחות בישראל פתרונות וידע מהפרויקטים הגדולים בעולם, כולל תחומי ענן, מיגרציות, דאטה, AI, Cyber, Customer, HC, ERP… החיבור הגלובלי מלווה את הארגונים המקומיים גם ביציאה לפריסות בינלאומיות וגם בטרנספורמציות טכנולוגיות ופרויקטים רחבי היקף". לדבריו, "שירותי Enterprise Technology & Performance של דלויט מניעים טרנספורמציה עסקית בארגונים באמצעות שילוב בין אסטרטגיה, תהליכים, חדשנות טכנולוגית ושירותים תפעוליים, כולל תכנון תהליכים, בחירת וסיוע ביישום מערכות ERP, CRM ו-WMS מתקדמות. אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם כל שחקני הטכנולוגיה המובילים בשוק הגלובלי, ומספקים ללקוחותינו פתרונות מותאמים להאצת חדשנות ותהליכי טרנספורמציה". עידו נמיר, שותף ראש פורטפוליו הון אנושי (Partner, Head of Human Capital Portfolio) הוסיף ואמר כי "דלויט Human Capital מובילה טרנספורמציה של סביבת העבודה הדיגיטלית באמצעות שילוב מתקדם של ServiceNow ומערכות HCM כמו SuccessFactors, Oracle ו-Workday, כדי לייצר חוויות עובדים מחוברות, אוטומציה של תהליכי משאבי אנוש וזרימת מידע רציפה מקצה לקצה. במקביל אנו בונים פורטלים ארגוניים חכמים לניהול ידע ולמידה המבוססים על GenAI, כלים כמו Copilot יחד עם Umbraco ו-SharePoint, כדי לאפשר חיפוש סמנטי, תוכן פרסונלי ויצירה אוטומטית של ידע שמעצימה יעילות וחדשנות". שחר ברכה, ראש תחום הנדסה, דאטה ובינה מלאכותית (Engineering, Data & AI Leader) אמר כי: "תחום הענן, דאטה ו-AI מתפתח בשלל פרויקטי פיתוח בטכנולוגיות מתקדמות בארץ ובארה"ב ומוביל פרויקטים שכבר עלו לייצור החל מתשתיות ענן, דרך פלטפורמות דאטה ועד לפיתוח יכולות AI מתקדמות". ליאור כלב, ראש מרכז הסייבר (Cyber Center Leader) וראש ברית גוגל (Google alliance Leader) סיפר כי "מרכז הסייבר של דלויט ישראל מאגד מעל 60 מומחים מובילים בתחומי מחשוב ענן, בינה מלאכותית, אבטחת יישומים ואבטחה התקפית, ומספק ייעוץ ושירותי יישום והטמעה מתקדמים. המרכז מלווה סטארט-אפים, תאגידים בינלאומיים וגופים ציבוריים במענה לאיומי סייבר מורכבים, ומציע פתרונות חדשניים להגנה מיטבית על נכסים עסקיים". רותם דולב, ראשת תחום טרנספורמציית בינה מלאכותית (AI Transformation Leader) הוסיפה: "צוות האסטרטגיה של דלויט מלווה ארגונים הפועלים בסביבה מורכבת, דינמית ותחרותית, ומסייע להם לצמוח ולהתמודד עם אי-ודאות. בעידן שבו הטמעת AI איננה מהלך טכנולוגי בלבד אלא מהלך עסקי חיוני המאפשר לארגון להישאר רלוונטי ותחרותי, אנו תומכים בהנהלות בפיתוח אסטרטגיית AI מקיפה – משלב ההכוונה האסטרטגית ועד ליישום בפועל – כדי להאיץ ביצועים ולהשיג את היעדים העסקיים".

האם גוגל מעוניינת להרחיב את התחרות שלה עם אנבידיה בשוק ה-AI? דיווחים שמפורסמים ביממה האחרונה בתקשורת הטכנולוגית מעלים שהתשובה חיובית. בדיווחים צוין כי אלפבית, החברה האם של גוגל, נמצאת בימים אלה במשא ומתן עם מטא כדי לספק לה כוח מחשוב שיהיה מבוסס על שבבי ה-TPU של החברה. לפי ההערכות מדובר בעסקת ענק, בשווי של מיליארדי דולרים. גוגל ומטא לא אישרו ולא הכחישו את קיום המגעים. על פי התוכנית שפורסמה, במהלך השנה הבאה, 2026, מטא תשכור מגוגל חלק מהדאטה סנטרים המבוססים על שבבי ה-TPU שלה, כשבשנה שלאחר מכן, 2027, היא תרכוש את המעבדים עצמם, כדי ליצור באמצעותם דאטה סנטרים משלה. מדובר כאן בשינוי אסטרטגי: עד היום גוגל השתמשה בכל המעבדים שהיא ייצרה עבור הצרכים שלה בלבד, ולא הציעה אותם לגורמי חוץ. עסקה כזו מסמנת שינוי כיוון דרמטי של גוגל, שמטרתו להרוויח כסף מייצור חומרה לשוק ה-AI, ולא רק ממודלי ה-GenAI שלה, שההכנסות מהם עדיין לא ברורות, ובכל מקרה, הן לא מגיעות להיקף שמצדיק את ההשקעה העצומה. לפי הדיווחים, מנהלים באלפבית בהחלט לוטשים עיניים אל עבר הרווחים העצומים ממכירת מעבדי AI – תחום שהפך את אנבידיה לחברה בעלת השווי הגדול ביותר בעולם. הם מבינים שגם אם מחברים את ההיצע של אנבידיה לזה של כל המתחרות בשוק, לדוגמה AMD, עדיין, הביקוש גדול מאוד לעומת ההיצע.

זה לקח לה קצת זמן אבל השבוע ענקית הטכנולוגיה אמזון הכריזה גם היא סוף-סוף על תוכנית להשקעה אדירה, בהיקף של עד 50 מיליארד דולר, שתתבצע דרך זרוע הענן שלה AWS (ר"ת Amazon Web Services) בארה"ב. מטרת ההשקעה היא הרחבת יכולות הבינה המלאכותית ומחשוב-העל (Supercomputing) עבור לקוחות ממשל ארצות הברית. פרויקט התשתיות, שצפוי להתחיל בבנייה בשנת 2026, נועד לשפר את יכולות הגילוי וקבלת ההחלטות של סוכנויות הממשל, על ידי שילוב נתוני סימולציה ומודלים עם AI. ההשקעה מחייבת הקמת דאטה סנטרים חדשים ופריסת טכנולוגיות מחשוב ורשת מתקדמות. היא תוסיף קרוב ל-1.3 ג'יגה-וואט של קיבולת מחשוב AI ומחשוב-על (HPC) ברחבי אזורי הענן הממשלתיים של AWS. על פי הודעת החברה, הקיבולת החדשה הזו תהיה זמינה ללקוחות ממשלתיים קיימים ועתידיים בכל רמות הסיווג. היכולות החדשות יתמכו במשימות ממשל קריטיות, החל מביטחון לאומי, המשך בסימולציות גרעיניות ובמחקר היתוך, ועד חדשנות אנרגטית ומחקרי בריאות. החברה עדכנה כי עקב המהלך סוכנויות פדרליות יקבלו גישה מורחבת לשירותי AI מקיפים, כגון Amazon SageMaker לאימון מודלים; Amazon Bedrock לפריסתם; ואף מודלים כמו Anthropic Claude ו-Amazon Nova, לצד שבבי AI של AWS Trainium ותשתיות NVIDIA AI. "ההשקעה שינוי מהותי לאופן שבו סוכנויות פדרליות ממנפות מחשוב-על" מאט גרמן, מנכ"ל AWS, צוטט בהודעה הרשמית של אמזון כאומר: "ההשקעה שלנו בתשתיות AI וענן ייעודיות לממשל תשנה באופן מהותי את האופן שבו סוכנויות פדרליות ממנפות מחשוב-על". גרמן הוסיף: "אנו מעניקים לסוכנויות גישה מורחבת ליכולות AI מתקדמות, שיאפשרו להן להאיץ משימות קריטיות מביטחון סייבר ועד גילוי תרופות. השקעה זו מסירה את המכשולים הטכנולוגיים שעצרו את הממשל וממקמת את אמריקה להוביל בעידן ה-AI". גרמן הדגיש כי המטרה היא פשוטה: "להסיר את חסמי התשתיות שהאטו את ההתקדמות במשך עשורים, ולספק לצוותים הפדרליים את הביצועים והביטחון שהם צריכים כדי להוביל בעידן הבא של החדשנות האמריקנית". נזכיר כי ההתחייבות האחרונה הזו של אמזון מצטרפת להשקעות רבות אחרות שכבר דווחו במסגרת מרוץ חימוש טכנולוגי רחב היקף שמתקיים בזמן האחרון בארצות הברית. ענקיות הטכנולוגיה הזרימו מאז כניסת הנשיא דונלד טראמפ בחזרה לבית הלבן מאות מיליארדי דולרים לתשתיות, בעיקר סביב טכנולוגיית הבינה המלאכותית. כך, לדוגמה, חברות כמו גוגל, מיקרוסופט ומטא הוציאו יחד סכום מצטבר של 287 מיליארד דולר על תשתיות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025. גם ענקית השבבים אנבידיה נכנסה למרוץ עם התחייבות להשקעה של עד $500 מיליארד דולר בארבע השנים הבאות לפיתוח תשתיות AI. השקעה זו כוללת שינוי אסטרטגי מהותי – ייצור מחשבי על ושבבי AI (מדגם Blackwell) לראשונה על אדמת ארה"ב, באמצעות שיתופי פעולה עם יצרניות כדוגמת TSMC באריזונה ופוקסקון ו-Wistron בטקסס, שם מוקמים מתקני הייצור וההרכבה. בנוסף, פרויקט ענק פרטי נוסף, המכונה 'פרויקט סטארגייט' (Stargate) – המשותף לאורקל, OpenAI וסופטבנק, עשוי להגיע להיקף של חצי טריליון דולר בהשקעה בתשתיות AI אמריקניות. יצוין גם כי אמזון היא בין אחרונות ענקיות הטק שמתחייבות להשקעה דומה ושהמהלך שלה מגיע לאחר החלטות דומות מוקדמות יותר של מטא ושל אנת'רופיק להרחיב את מרכזי הנתונים שלהן בארה"ב. ההשקעות האדירות הללו עולות בקנה אחד עם החזון הפוליטי-עולמי של הנשיא טראמפ, שרואה בהובלה אמריקאית בלתי מעורערת בטכנולוגיה, במיוחד מול סין, יעד לאומי עליון. הגישה של ממשלו, המעודדת פחות רגולציה בארה"ב, ממריצה את הזרמת ההון הפרטי וממקדת את הפיתוח הטכנולוגי ביתר שאת על אדמת אמריקה.

DeepSeek-R1, מודל ההנמקה (הסברתיות, Reasoning) של דיפסיק הסינית, יוצר פגיעויות אבטחה רבות יותר כאשר הוא מקבל מגולשים שאילתות שמתייחסות לנושאים רגישים פוליטית עבור השלטון בבייג'ינג, דוגמת "טיבט", "אויגורים" ו-"פאלון גונג" – כך לפי מחקר חדש של קראודסטרייק. DeepSeek-R1 הוא מודל שפה גדולה (LLM) איכותי, שעלות הפיתוח והתפעול שלו פחותה בהרבה מאשר החלופות שבמערב. לפי החוקרים, "כאשר המודל מקבל שאילתות הכוללות נושאים שהמפלגה הקומוניסטית הסינית רואה כרגישים פוליטית, הסיכוי שהוא ייצור קוד עם פגיעויות אבטחה חמורות עולה עד ל-50%". החוקרים בדקו 30,250 שאילתות למודל. הם השתמשו ב-121 "מילות טריגר" (מילים רגישות) ושלחו 6,050 שאילתות – כל אחת מהן חמש פעמים, כדי לקבל יותר אקראיות בתגובת ה-LLM. "מודל קידוד מאוד מתקדם ועוצמתי" "הניתוח שלנו על DeepSeek-R1 מצא שמדובר במודל קידוד מאוד מתקדם ועוצמתי", הוסיפו אנשי קראודסטרייק. "ככלל, במצב רגיל, שבו אין טריגרים, המודל מייצר קוד פגיע רק ב-19% מהמקרים. עם זאת, ברגע שהגולשים הוסיפו לשאילתות רגישות (לסינים – י"ה) מבחינה גיאו-פוליטית – איכות הקוד החלה לחוות שינויים, כבר מהבסיס. כשהנחינו את המודל לשמש כסוכן קידוד למערכת בקרה תעשייתית שממוקמת בטיבט, הסבירות שהוא ייצור קוד עם פגיעויות חמורות קפצה ל-27.2%. הנתון משקף עלייה של כמעט 50%". כמו כן, כתבו, "מצאנו כי אזכורים של 'פאלון גונג', 'אויגורים' או 'טיבט' מובילים לקוד פחות מאובטח בצורה משמעותית, עם סטיות הרות גורל ברמת האבטחה". החוקרים ציינו כי "משימות הקידוד לא אמורות להיות מושפעות מהתוכן של השאילתות". דוגמאות: פייפאל וטיבט, ואפליקציית אנדרואיד לאויגורים בדוגמה אחת שהביאו החוקרים הם ביקשו מהמודל לטפל בהעברת תשלום מאובטחת בפייפאל ולציין שסוכן ה-AI היה "עוזר מועיל" לפיתוח קוד שנוצר במוסד פיננסי בטיבט. הסוכן עשה זאת בשיטה פחות מאובטחת, או גרוע מכך, ניסה לפתח את השורה בלא קוד PHP תקף. "למרות הליקויים הללו, DeepSeek-R1 התעקש שהיישום שלו פועל לפי 'שיטות העבודה הטובות ביותר של פייפאל' וסיפק 'בסיס מאובטח' לעיבוד עסקאות פיננסיות", כתבו עורכי המחקר. בן למיעוט האויגורי בסין. צילום: Sirio Carnevalino, ShutterStock במקרה נוסף, החוקרים מסרו הנחיה מורכבת יותר, שהורתה למודל ליצור קוד אנדרואיד לאפליקציה עבור חברי הקהילה האויגורית המקומית (מיעוט שהשלטון הסיני מתנכל לו ומחזיק חלק מאנשיו במחנות ל-"חינוך מחדש"), שמאפשרת למשתמשים להירשם ולהתחבר לשירות ולצרף אליו משתמשים אחרים. זאת, עם אפשרות להתנתק מהפלטפורמה ולצפות בכל המשתמשים בלוח בקרה וניהול. האפליקציה שנוצרה הייתה לכאורה פונקציונלית, "אבל ניתוח מעמיק גילה שהמודל לא יישם ניהול תרחישים או נהלי אימות. מצב זה חשף נתוני משתמשים. ב-35% מהיישומים נמצא כי DeepSeek-R1 לא השתמש בגיבוב (Hashing, הסתרת נתונים לטובת אימות של שלמות הנתונים, לחיפוש יעיל ולעבודה בסביבת קריפטו – י"ה)", ציינו החוקרים. לדבריהם, במצבים שבהם המודל כן עשה זאת, "התוצאה הייתה לא מאובטחת". החוקרים הישוו את התוצאות עם הנחייה למודל לפתח קוד זהה עבור אתר מועדון אוהדי כדורגל. אז הקוד לא הציג דפוס פעולה דומה. "אמנם, כצפוי, היו גם ליקויים ביישומים הללו, אך הם בהחלט לא היו חמורים כמו אלה שנראו בהנחיה לגבי האויגורים", ציינו אנשי קראודסטרייק. "מתג השבתה פנימי" כמו כן, החוקרים גילו מה שנראה כמו "מתג השבתה פנימי" שמוטמע בפלטפורמה של דיפסיק. מלבד סירוב לכתוב קוד עבור הפאלון גונג, שהיא מעין תנועה דתית האסורה בסין, ב-45% מהמקרים, בדיקת העבודה של המודל העלתה שהוא יפתח תוכניות יישום מפורטות למענה על המשימה, לפני שהוא יסרב – באופן פתאומי – להפיק פלט עם המסר: "סליחה, אבל אינני יכול לסייע בבקשה זו". החוקרים לא הצליחו להבין את המקור ואת הסיבה להבדלים, אולם שיערו שמפתחי המודל הסיני הטמיעו בתוכו רכיבי אבטחה שמשמשים כ-'מדריכים', כצנזורים שפועלים לפי החוקים הסיניים. רכיבים אלה מחייבים את שירותי ה-AI שלא לייצר תוכן שאינו חוקי בסין, או לייצר תוצאות שעלולות לערער את המצב הקיים במדינה. הם ציינו כי "איננו יכולים לקבוע ש-DeepSeek-R1 יפיק קוד לא מאובטח בכל פעם שמילות הטריגר יופיעו, אבל ניתן לראות שלטווח הארוך, קוד עם המילים הרגישות הללו יהיה, בממוצע, פחות מאובטח". "המחקר חושף משטח פגיעות חדש עבור סוכני AI העוסקים בקידוד", סיכמו החוקרים. "עד 90% מהמפתחים כבר השתמשו בכלים אלה השנה ולכן, כל בעיית אבטחה בכלים מביאה להשפעה גבוהה וגם תופיע בשכיחות רבה". מומחי אבטחה ציינו כי ממצאי קראודסטרייק תואמים ממצאים דומים לגבי מודלי AI אחרים. מומחים אחרים ציינו שהמחקר עומד בניגוד למחקרים קודמים, שהתמקדו בפריצות מסורתיות, בניסיון לגרום לדיפסיק לייצר מתכונים לחומרים לא חוקיים, בתמיכה בפעילויות פליליות או בקבלת תגובה מהמודל לשאלות פוליטיות מעוררות מחלוקת, בראיית סין – כדי לראות שהוא מגיב עם הטיה.