השימוש ב-ChatGPT זינק ב-227%, ובכלל, בנושא הבינה המלאכותית – 96% מהישראלים מכירים לפחות אפליקציית AI אחת, מחצית מהישראלים נעזרים ב-AI במקום בגוגל, ל-17% כבר יש מנוי AI בתשלום, 86% טוענים כי היו רוצים חובת סימון לתכנים שנוצרו באמצעות AI ו-81% מהישראלים מעדיפים לראות ברשת תכנים אמיתיים ולא כאלה שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. נתונים אלה ונוספים עולים מדו"ח הרגלי הצפייה והגלישה של הישראלים לשנת 2025 שמפרסמות היום yes ופלאפון. עוד עולה מהדו"ח, כי נפח הגלישה הסלולרית לכל מנוי עלתה ב-2025 ב-12%, לפי פלאפון, כאשר מנויי רשת דור 5 של החברה, MAX G5, גולשים יותר ממנויי דור 4 ב-30%, כאשר בית ממוצע צורך כ-700 ג'יגה מדי חודש – נתון שצפוי להגיע ליותר מ-1 טרה מדי חודש עד שנת 2030. מבחינת הרגלי הצפייה – הישראלים היו צמודים למסך השנה עם 9.1 שעות צפייה ממוצעות ביום למשק בית – ירידה לעומת 10.8 שעות ו-10.1 שעות בשנים 2024 ו-2023, בהתאמה, אך נתון דומה לשנת 2022 טרום המלחמה שעמד על 9.2 שעות יומיות בממוצע. בזמן המלחמה עם איראן בחודש יוני, שעות הצפייה זינקו ב-23% ל-11.2 שעות יומיות. יותר מתשע שעות ביום. צילום: yes חמשת האירועים שריתקו את מספר הישראלים הגדול ביותר למסך לאורך השנה היו: תחילת מבצע "עם כלביא" (13 ביוני), ימי המלחמה עם איראן בחודש יוני, שחרור 20 החטופים החיים האחרונים מרצועת עזה והגעת הנשיא טראמפ לישראל (13 בספטמבר), שחרורן של שלוש החטופות אמילי דמארי, רומי גונן ודורון שטיינברכר (19 בינואר) ושחרורם של ששת החטופים עומר ונקרט, אלי-ה כהן, טל שוהם, עומר שם־טוב, אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א-סייד (22 בפברואר). ביום שחרור 20 החטופים החיים מעזה, שתי פעימות השחרור בשעות הבוקר הביאו לצפייה גבוהה פי 4.5 בהשוואה לימי שגרה, כאשר כבר משעה 6:00 בבוקר נרשם זינוק של פי שלושה בצפייה – שיעורים שנרשמו גבוהים לאורך כל השעות היום. החל משעות הערב הישראלים דווקא זנחו את החדשות וחיפשו אסקפיזם ב-VOD, שם נרשם זינוק של עד 40% בצפייה בתכנים. גם צריכת האינטרנט במהלך אותו היום הייתה גבוהה פי 2 בהשוואה לימי שגרה. צורכים חדשות? 43% מהישראלים סיפרו כי הם מתעדכנים בחדשות לפחות פעם בשעה-שעתיים – נתון זהה לנרשם בשנה שעברה. 15% מהישראלים מתעדכנים בחדשות מדי חצי שעה לפחות. 55% מהישראלים מעדיפים לצפות בסרטונים קצרים מאשר במהדורות חדשות או בכתבות. זמן הצפייה בחדשות שנשמר יציב לאורך השנה זינק ב-45% לאורך ימי המערכה מול איראן. לדברי דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של yes ופלאפון: "שנת 2025 הייתה אינטנסיבית ורווית אירועים, שבה השפעות המלחמה והעניין העצום סביב שחרור החטופים ניכרו היטב בהרגלי הצפייה והגלישה של הישראלים. ראינו שיאי צפייה באירועים חדשותיים ורגעים לאומיים, ולצידם בחירה ברורה כחול לבן בתרבות, בספורט ובהפקות מקור ישראליות כביטוי לפטריוטיות, לגאווה ולחיבור לבית. לצד הצורך להתעדכן ולהיות מחוברים, הישראלים מרבים לזפזפ מול המסך, גולשים השנה יותר מתמיד ולא מוותרים על האסקפיזם עם צפייה בסרטים ובסדרות וגם כניסת הבינה המלאכותית לכל בית. משמח לראות שהציבור הישראלי קצת יותר אופטימי ופחות מודאג משהיה בשנה שעברה, ובמבט קדימה אנחנו צופים כי מהפכת הווידיאו וה-AI ימשיכו להוביל גם ב-2026 ובשנים הקרובות, כשעד 2030 ביית ממוצע יצרוך מעל 1 טרה דאטה מדי חודש".

בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור "ישראל ואיראן מנהלות מזה שלוש שנים מלחמה רציפה בסייבר. זו כוללת מתקפות הרס, ריגול ומבצעי השפעה ותודעה. השנה החולפת התאפיינה בעימותים מדינתיים וגיאו-פוליטיים, ובראשם המלחמה בין ישראל לאיראן, שהיא האירוע המרכזי בזירת הסייבר בישראל. בתוך יממה מפרוץ המלחמה עם איראן, נרשמה קפיצת מדרגה משמעותית באופי ובהיקף התקיפות האיראניות, והן שינו במהירות רבה את דפוס הפעולה שלהן. כעת, בסיכום 2025, ניתן לומר כי איראן מדורגת במקום הראשון בין המדינות שניסו לפגוע בסייבר בישראל השנה, ומנגד – שישראל עשתה השנה 'בית ספר' בסייבר לכולן", כך לפי מחקר חדש של קלירסקיי (ClearSky) הישראלית, שהגיע לידי אנשים ומחשבים. בראיון לאנשים ומחשבים אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר הישראלית, כי הקביעה שישראל היא שניצחה השנה במערכה בממד הסייבר, נובעת מכמה אירועים: השבתה של מערכות ניהול ובקרה ברחבי הרפובליקה האיסלאמית; הסטה של חלק מהטילים שאיראן שיגרה לעבר ישראל, כך שהם החמיצו את המטרות; פגיעה ניכרת במערכת הפיננסית במדינה; וההערכה לפיה חלק מהמתקפות שאיראן חוותה – טרם פורסמו, ולפיכך הפגיעות משמעותיות יותר ממה שדווח. מלבדן הותקפנו גם הסייבר. מתקפות הטילים האיראניות צילום: Shutterstock, Photo Agency "גם האקרים מישראל, או פרו-ישראליים, לא ישבו בחיבוק ידיים" לפי המחקר, "ביוני השנה חל גידול ניכר בכמות המתקפות על עסקים קטנים-בינוניים בישראל, והתוקפים התמקדו במשרדי עורכי דין, חברות בנייה וכוח אדם, וספקיות שירותים לוגיסטיים. האיראנים ביצעו מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) על חברות סליקה ותשתיות תקשורת".  עוד על פי המחקר, "קבוצות התקיפה האיראניות שינו מיידית את דפוס הפעולה שלהן ועברו ממבצעי איסוף מודיעין והדלפות מידע – לביצוע מתקפות הרס והפעלת קמפייני תודעה אגרסיביים". גם האקרים מישראל, או פרו-ישראליים, לא ישבו בחיבוק ידיים: קבוצות התקיפה ערכו קמפיינים תודעתיים נגד איראן, שיתקו באופן כמעט מוחלט את קבוצות התקיפה האיראניות השייכות למשמרות המהפכה, פגעו פיזית במרכזי מחשוב קריטיים, פגעו פיזית בחלק מהמפקדים האיראניים המובילים בסייבר, וערכו תקיפות הרס על התשתיות הפיננסיות באיראן. "כל אלו", כתבו החוקרים, "גרמו לפגיעה קשה, הנאמדת במיליארדי דולרים במערכת הפיננסית האיראנית". כמה קבוצות תקיפה איראניות בלטו בפעילותן השנה: מים עכורים (MuddyWater), וחתלתול מקסים (Charming Kitten), ולצידן – קבוצות תודעה איראניות, בהן DarkBit, Phoenix, סייבר טופאן (Cyber Toufan) וחנדלה (Handala). קבוצות אלו תקפו עשרות חברות בישראל. הקבוצות שילבו מסעות של פישינג ממוקד, הפצת תוכנות RMM להשתלטות מרחוק, ערכו הדלפות מידע רבות, ועשו שימוש בנוזקות הרס. חלק מהקמפיינים פעלו במתכונת משולבת: הדלפת מידע, לצד הפצת חדשות כזב ברשתות החברתיות, במטרה להרתיע ולפלג את החברה הישראלית. תמונת מצב בסייבר לשנת 2025. צילום: קלירסקיי ב-2026: "כולם על הכוונת" "היקף המתקפות של מדינות על ארגונים בישראל, ובכללם ארגוני תשתיות קריטיות – יגדל", העריכו החוקרים. הם הוסיפו וכתבו כי "משרדי ממשלה, חברות אנרגיה, ספקים ביטחוניים, בנקים וארגוני בריאות – כולם על הכוונת, מכמה מניעים: ריגול וגניבת סודות וקניין רוחני, שיבוש וחבלה ופשיעה פיננסית. אם החיכוכים הגיאו-פוליטיים יימשכו, תקיפות מדינתיות יימשכו ב-2026, ויהוו חלק מהזירה. התוקפים ינסו למקסם השפעה, למשל, בשילוב מתקפות קיברנטיות וקינטיות". "ב-2025 חלה עלייה מתמשכת בהיקף ובתחכום של קמפייני תקיפה הפועלים בישראל. איראן הייתה השחקנית המרכזית ביותר בסייבר נגד ישראל השנה", נכתב, "ושיא פעילותה היה במלחמת 'עם כלביא' – האירוע המרכזי בסייבר הישראלי". לפי המחקר, "פעילות איראן מתבצעת בשני מישורים מקבילים: קמפייני תקיפה נגד גופי ממשל, מוסדות פיננסיים וארגונים אזרחיים בישראל, לצד קמפייני תודעה, שמטרתם להשפיע על דעת הקהל הישראלית, להעמיק שסעים בחברה ולעורר תחושות של חוסר ביטחון עם חדשות כזב ומידע מודלף". החוקרים ציינו כמה מהמסעות הגדולים של איראן השנה: "משרת החלומות" (Dream Job) – קמפיין פישינג ממוקד לעבודה מפתה שערכה קבוצת התקיפה האיראנית TA455; וכן את קמפיין RMM, של 'מים עכורים', להפצת תוכנות השתלטות מרחוק בפישינג. בין מסעות התודעה האיראניים, החוקרים ציינו את אלה של קבוצת התודעה 'חנדלה', "המפעילה את המספר הגדול ביותר של קמפיינים בישראל, לרבות הפצות של נוזקות Stealer ושילוב עם נוזקת הרס wiper". לפי המחקר, במלחמה הודלף מדי יום מידע של ארגונים ישראליים, "אך לפעולות לא הייתה השפעה אסטרטגית". קבוצת התודעה 'סייבר טופאן' "כללה פרסום מידע של חברות ישראליות שנפרצו והפצת נוזקת הרס ייעודית בזיהוי ומיקוד מחשבים ישראליים".  החוקרים זיהו נוזקת הרס חדשה שמשנה את רקע שולחן העבודה עם מסר אנטי-ישראלי ומצפינה קבצים. קבוצת התודעה DarkBit, המשויכת למשמרות המהפכה, שבה לפעול השנה ופרסמה נתונים מפריצות למכללות בארץ. Phoenix היא "קבוצת תודעה חדשה, שהחלה לפעול בפברואר, והדליפה ומחקה נתונים ממערכות". קבוצת התודעה Cyber Isnaad Front "הופיעה בראשונה ב'עם כלביא', והדליפה מידע מארגונים ישראליים". "יש להעמיק ולשכלל את מערכות ההגנה בישראל" לפי חוקרי קלירסקיי, "חלה עלייה חדה בכמות המתקפות במלחמה, ביניהן אלו מסוג מניעת שירות, DDoS, לצד גידול בפרסומים של קבוצות האקטיביסטיות אנטי-ישראליות". "השנה", נכתב, "לא נצפתה פעילות סייבר מצד קבוצות תקיפה של חמאס. בנובמבר נחשפה פעילות מעקב רבת שנים של חמאס, אחרי כמאה אלף חיילי צה"ל ברשתות החברתיות – כהכנה למתקפת ה-7.10, תוך הצלבת אלפי פריטי מידע מהרשתות החברתיות ובניית מודלים מדויקים של כוחות צה"ל". "המתקפות האיראניות על ארגונים בישראל יהפכו מתוחכמות יותר", סיכמו חוקרי קלירסקיי. "הן יתבססו על כלי AI ויסבו נזקים גדולים יותר לקורבנות בישראל. ניצול כלי AI כחלק מהמתקפות – לטובת התחזות, איתור חולשות וביצוע תקיפות רחבות על תשתיות ישראליות – יגרום ליותר נזקים בישראל ב-2026. יש להעמיק ולשכלל את מערכות ההגנה בישראל".

האם ישראל מוכנה לקפיצה המשמעותית האפשרית, ויש האומרים שאף צפויה, בכמות הדאטה סנטרים בארץ, לאור הדרישות ההולכות והגוברות של ה-AI והענן לכוח מחשוב? האם הממשלה עושה מספיק בנדון? ואיפה אנחנו בהיבט האנרגטי של הנושא הזה? שאלות אלה ואחרות מטרידות את העוסקים בתחום בישראל, ומעלות חששות שונים. בין המוטרדים ביותר מכך נמצאים חברות האקלים-טק וגופי הגנת הסביבה, משום שדרישה רבה יותר לכוח מחשוב משמעה בזבוז רב יותר של מקורות אנרגיה, ובעיקר חשמל, ונזק לסביבה. יש חברות שמפתחות טכנולוגיות שנועדו לצמצם את הנזק הזה, אבל לא תמיד ארגונים מודעים להן וקונים מהן את הפתרונות המתאימים. נדמה שאין מתאימה לשוחח איתה על כך מאשר רותם טריביצקי, מנכ"לית פלאנט-טק – יוזמה משותפת של המכון הישראלי לחדשנות ו-CBG (ר"ת Consensus Business Group). לדבריה, "נכון לסוף השנה, יש בישראל כ-50 דאטה סנטרים פעילים, ולצידם 25-30 בתהליכי פיתוח. למרכזים שכבר קיימים יש כושר הספק IT שעומד על כ-260 מגה-וואט, ושווי השוק מוערך, נכון לתחילת 2024, במיליארד דולר, עם השקעות המתמקדות בהרחבות מצד חברות כמו אמזון, גוגל ושחקנים מקומיים. התחזית היא ששיעור הצמיחה השנתי יהיה בין 6%-13% עד 2030. בנוסף, יש צורך, עד לאותה שנה, ב-90-100 מגה-וואט נוספים, כדי לעמוד בביקוש של תעשיות הבינה המלאכותית והענן המקומיות, כשהיעד הממשלתי הוא להגיע להספק של 600-700 מגה-וואט". טריביצקי הסבירה שמסיבות שונות ומגוונות, לשוק הישראלי עדיף להשתמש בשרתים מקומיים: "מדובר על היבטים כמו משילות נתונים, זמני השהייה נמוכים למשתמשים באזור, אבטחת סייבר משופרת וציות לרגולציות לאומיות. חברות בינלאומיות מביאות איתן הון גדול, מומחיות טכנולוגית גלובלית, יצירת מקומות עבודה והכנסות ממיסים באמצעות תמריצים כמו פטור ממס רווחי הון". האם שוק החשמל מוכן לקפיצה האפשרית בכמות חוות השרתים בארץ? "לא, רשת החשמל בישראל אינה מוכנה לחלוטין לגידול משמעותי בדאטה סנטרים. הסיבות לכך הן תשתיות מיושנות שמתמודדות עם עליות בביקוש, עלויות אנרגיה גבוהות, בעיות אמינות ברשת ועיכובים בהשתלבות אנרגיה מתחדשת. המצב מוחמר עקב העדפת דאטה סנטרים במיקומים מרכזיים כמו תל אביב, שבהם יש חסמים משמעותיים בהספק המחשוב שניתן לתת. יש חידושים בדמות רשתות חשמל חכמות ובינה מלאכותית מתקדמת, אך צמיחה מהירה עלולה להוביל למחסור במערכות ללא שדרוגים. חיבור של כמה קמפוסים של 50-100 מגה-וואט באזור זה הוא אתגר גדול ברשת הנוכחית". "מדינת ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות כלכלית אדירה" עו"ד עידית רייטר, שותפה וראשת מחלקת סביבה וקיימות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, משרד שמטפל בכמה וכמה דאטה סנטרים בישראל, הצטרפה לטריביצקי בקריאה להבין את החיוניות של הקמת עוד מרכזי נתונים בארץ. "יש צורך הולך וגדל מצד חברות שפועלות בישראל לאחסון וניהול מידע ותקשורת, אבל קיים גם צורך גלובלי במרכזים שתומכים בתשתיות ענן. מדובר בהזדמנות כלכלית עצומה לכל מדינה שתצליח לפשט את הליכי התכנון והרישוי, ולתמרץ כלכלית את ההקמה והתפעול השוטף. מונחים כמו 'אנרגיית AI', 'ריבונות דיגיטלית', דאטה סנטרים שהם 'מפעלי ייצור של הכלכלה החדשה' שולבו השנה בכל דיון ברמות הבינלאומית, הלאומית והעסקית", אמרה. היא ציינה שלא יכול להיות שמי שמכונה אומת הסטארט-אפ תפספס את המומנטום. "ללא קידום יוזמות מהירות, מתוך הבנה מעמיקה של התחום המתהווה, מדינת ישראל עלולה להחמיץ את ההזדמנות הכלכלית האדירה הטמונה בתשתיות ה-AI", הסבירה עו"ד רייטר. מה החסם הרגולטורי המשמעותי ביותר שעומד כיום בפני ארגונים שרוצים לבנות כאן דאטה סנטרים שיספקו שירותי אחסון ו-AI לחברות בישראל? "התארכות הליכי התכנון והרישוי. זמן ממוצע להקמת דאטה סנטר בישראל נע בין 5-7 שנים. ההקמה הפיזית אורכת כשנתיים, תלוי בהיקף החווה, וכל השאר נובע מהשגת היתרים ורישיונות. זה לא נורמלי. ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית מואצת בקצבים שאנחנו לא מורגלים אליהם. לפיכך, חוות שמתוכננות בצורה מסוימת בנקודת ההתחלה עלולות להיות לא רלוונטיות לחלוטין מבחינות טכנולוגית ותשתיתית, חמש או שבע שנים אחרי. בנוסף, פרקי הזמן הללו לא מאפשרים מענה לצרכים ההולכים וגדלים, וזה ימנע ממדינת ישראל מלייצר מובילות בתחום ולמקסם רווחים כלכליים – וזה עוד לפני שמתייחסים לחסם הזמינות בחיבור לחשמל". עו"ד עידית רייטר, שותפה וראשת מחלקת סביבה וקיימות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן. צילום: אופיר אייב אז מה הממשלה צריכה לעשות כדי לתת מענה, לפני שיהיה מאוחר מדי, כפי שאת חוששת? "יש צורך בפרסום מיידי של מדיניות לאומית לקידום הקמת דאטה סנטרים ותשתיות AI, כולל הסדרה תכנונית מתאימה ברמה הארצית. למשל: הכרה בדאטה סנטרים כתשתית לאומית; פישוט וקיצור הליכי הרישוי; מענה לנושא החיבורים לחשמל; חבילת תמריצים פיסקליים; יצירת מנגנונים מעודדי חדשנות ושיפור ביצועים, התייעלות אנרגטית וחיסכון במשאבים, תוך שמירה על גמישות תפעולית; וקביעת מדיניות סביבתית מאפשרת ולא מעכבת, מבוססת ידע ואחידה". רואים כבר תזוזה? "יש התחלה של התייחסות רגולטורית לנושא. באוגוסט השנה הוגש לראש הממשלה דו"ח ועדת נגל להאצת הבינה המלאכותית. הוועדה מתריעה שללא הקמת תשתית אנרגיה ייעודית לבינה מלאכותית, ישראל תתקשה להשתלב בגל הצמיחה של כלכלת ה-AI העולמית. בספטמבר פרסם החשב הכללי במשרד האוצר קול קורא להתייחסות הציבור בנושא דאטה סנטרים וצריכת אנרגיה, במטרה לגבש מדיניות לאומית על רקע הצפי לעלייה בביקוש לחשמל. בנוסף, הצוות האחראי על הנושא בחשב הכללי עורך מפגשים עם מעגלי המגיבים לקול הקורא. גם טיוטת חוק ההסדרים קובעת הוראות ביחס למוכנות משק החשמל לגידול בצורכי ה-AI. צריך רק לקוות שהמדיניות הכוללת תגובש ותפורסם בהקדם האפשרי, בלי לשכוח התייעצות מעמיקה של כותביה עם נציגי החברות שיש להן דאטה סנטרים".

לקראת יום ההתרמה הארצי לאלו"ט – אגודה לאומית לילדים אוטיסטים, הכריזה האגודה על פיתוח מיזם טכנולוגי-טיפולי ראשון מסוגו, שנועד להעניק לצוותים במסגרות השונות כלי טיפולי מבוסס AI. המיזם, שנקרא ALUTeach – מאפשר למטפלים לחבר בין הידע המקצועי העדכני, הפרופיל הייחודי של כל ילד והמצב בשטח, ולקבל בטווח זמן מיידי המלצה טיפולית מותאמת. הפיתוח נעשה במסגרת פרויקט משותף עם עמותת Code for Israel ובסיוע מומחים מחברת אקאמי (Akamai). הפיתוח נותן מענה למחסור שקיים בכוח אדם בחינוך המיוחד ולתחלופה גבוהה של אנשים, מה שגורם ללא מעט מטפלים בתחילת דרכם להתמודד עם מצבי מצוקה. המערכת כוללת פרוטוקלים מקצועיים מתוך ידע מצטבר ומסייעת לתרגם את היכרות הצוותים עם הילד ולהיעזר בבינה המלאכותית, כדי ללמוד ולשמר ידע למצבים דומים. לדוגמה: ברגע שבו ילד או מבוגר חווה התפרצות, נסיגה, אי שקט, המטפל יכול להיעזר במערכת כדי לקבל כלים כיצד להתמודד. לדברי הגורמים באלו"ט, בתוך זמן קצר 80% מהמקרים שדורשים התערבות יקבלו מענה בתוך פחות מ-24 שעות, מה שיקל על תחושת השחיקה בקרב המטפלים. פיתוח המערכת נעשה במסגרת תוכנית הדגל של Code for Israel – תנועת מתנדבות שהוקמה על ידי היזמית יסמין לוקאץ' ומתנדבי ההיי-טק הישראלי. המיזם הוגש ל"קול הקורא" השנתי לארגונים חברתיים והתקבל כאחד מפרויקטי הפיתוח הנבחרים. לאחר מכן חוברה אלו"ט לצוות מתנדבים מחברת אקאמי, שמקיימים מפגשים שבועיים משותפים עם צוות אלו"ט. לדברי קרן כהנא, מנהלת תחום AI באלו״ט, "המטרה שלנו היא לקחת יותר מ־50 שנות ניסיון של אלו״ט ולהנגיש אותן לצוותים כעזרה מיידית, פשוטה ואנושית. הכלי לא מחליף את הקשר עם הילד – הוא מחזק אותו, מחזיר לצוותים ביטחון ומאפשר לילדים להיות יותר מובנים ויותר רגועים". יסמין לוקאץ׳, מייסדת Code for Israel אומרת: "הפרויקט הוא הוכחה חיה לכוח של הטכנולוגיה להתמודד עם אתגרים חברתיים אמיתיים. היכולת לחבר בין פרוטוקולים מקצועיים, ניסיון מצטבר מהשטח והמאפיינים הייחודיים של כל ילד – ולהנגיש את הכל בזמן אמת היא קפיצת מדרגה של ממש. עופר וולף, מנהל הפעילות בישראל של אקאמי: "העבודה על המיזם מאפשרת לנו לקחת את מה שאנחנו עושים הכי טוב ולכוון אותו למקום שבו ההבדל מורגש בחיים של ילדים ומשפחות". מבצע ההתרמה המתקיים היום יעמוד בסימן העלאת המודעות לאוטיזם בישראל ועידוד חברה פתוחה, סבלנית ומכילה יותר. לתרומה לחצו כאן.

הרמן אינטרנשיונל, חברת טכנולוגיות לרכב שנמצאת בבעלות מלאה של סמסונג, הודיעה אמש (ג') על רכישת עסקי מערכות הסיוע המתקדמות לנהג (ADAS) של קבוצת ZF. עסקים אלה כוללים פתרונות מחשוב לרכב, מצלמות חכמות, מכ"מים ופונקציות תוכנה של ADAS. סכום העסקה מוערך ב-1.5 מיליארד יורו. העסקה, שכפופה לאישורים רגולטוריים, צפויה להסתיים במחצית השנייה של 2026. לאחר סגירתה עתידים כ-3,750 עובדים של ZF ברחבי אירופה, אמריקה ואסיה לעבור להרמן. בהרמן אומרים כי רכישת עסקי ה-ADAS של ZF משתלבת באסטרטגיה שלה, שמתמקדת בהבאת המהירות, האינטליגנציה והחוויות האינטואיטיביות שצרכנים מצפים להן ממותגי טכנולוגיה מובילים אל הרכב, תוך עמידה בסטנדרטים גבוהים של בטיחות, אמינות ותמיכה ארוכת טווח בפלטפורמות של העולם הזה. זאת, בתקופה שבה יצרניות הרכב נעות לעבר רכבים המוגדרים על ידי תוכנה (SDV). הרכישה מבטיחה להרמן חדירה לשווקים של מערכות ADAS ופלטפורמות מחשוב מרכזיות. הרמן תשלב את יכולות ה-ADAS של ZF עם מוצרי הדגל שלה בתחום תא הנהג הדיגיטלי. בחברה אומרים כי "השילוב יוצר בסיס לפתרונות מחשוב מרכזי עתידיים, המשלבים פתרונות נהיגה בסיוע ונהיגה ואוטומטית, בטיחות וחוויות משתמש על גבי פלטפורמה משותפת". "התעשייה בנקודת מפנה" כריסטיאן סובוטקה, מנכ"ל ונשיא חטיבת הרכב בהרמן, אמר כי "התעשייה נמצאת בנקודת מפנה שבה הבטיחות, האינטליגנציה וחוויית תא הנוסעים חייבות להשתלב, באמצעות ארכיטקטורת מחשוב מאוחדת. הסכם זה מאפשר לנו להרחיב את הפורטפוליו שלנו עם יכולות ADAS משלימות, שמאפשרות אותות קוליים מונחי תפיסה, נהיגה מותאמת אישית עם מודעות מצבית מאוד. הצירוף עם המומחיות של הרמן בתחום הרכב והטכנולוגיה של סמסונג ממקם אותנו בעמדה לסייע ליצרניות OEM לעצב רכבים חכמים ומחוברים". "מצאנו בהרמן את השותף האידאלי למצות באופן מלא את פוטנציאל הצמיחה והחדשנות של עסקי ה-ADAS שלנו", ציין מתיאס מידריך, מנכ"ל קבוצת ZF. "במקביל, עסקה זו תורמת תרומה חשובה לצמצום חובות החברה, ומאפשרת לנו למקד את המשאבים שלנו בטכנולוגיות הליבה".

"אנחנו בתהליך בו משנים את כל מודל התפעול של הארגון, וזה כולל גם בעיות תרבותיות. צריך לשדרג את האפליקציות, אבל השדרוג של מערכות לגאסי זה אירוע גדול ומורכב, וצריך גם לטפל באבטחה. התפקיד שלנו זה להתמקד ברבדים שנימבוס כולל, ולעזור לכם לבצע את ההמרות הנדרשות בצורה מאובטחת, כשהאבטחה מובנית. התוקפים עובדים הרבה יותר מהר, ולכן צריך אוטומציה, ורק AI יכול להגן נגד תקיפות בצורה מהירה מספיק. הענן יהיה בריבוי עננים. לא צריך לפחד מדאטה, במיוחד כשיש כלים של ריבונות נתונים שמקלים על ההבנה והצריכה", כך אמר מני צרפתי, סמנכ"ל חטיבת מומחים ופתרונות תשתית במל"ם, בכנס AIeGOV25 הגדול של אנשים ומחשבים שנערך לאחרונה באולמי לאגו בראשון לציון. צרפתי היה אחד הדוברים הרבים בפאנל 'מאחורי הקלעים של נימבוס: אסטרטגיה, רכש ויישום' שהנחה יוגב שמני, סמנכ"ל טכנולוגיות ושירותים במערך הדיגיטל הלאומי. מימיטן לשמאל: סוניה פיסרב, מנהלת התחום הציבורי בקומיט; מיכאל הלפרין, מנכ"ל קבוצת hms; ו-תהילה מלכיאלי, מנמ"רית משרד המדע, התרבות והספורט. צילום: ניב קנטור "חייבים להכניס המרה דיגיטלית ולבצע קפיצת מדרגה משמעותית" סוניה פיסרב, מנהלת התחום הציבורי בקומיט, אמרה באותו נושא: "אנחנו מעבירים בשנה עשרות ארגונים לענן, כולל לנימבוס, יש לנו נקודת מבט אל כל המשרדים בממשל. אחד האתגרים המשמעותיים הוא תהליך החלטות מאוד ארוך, ואחת הסיבות העיקריות היא שעבור המנהלים במשרדים זה משהו שקורה לראשונה, בעוד שאנחנו רואים את כל קצב השינויים הגדול בכלים וביכולות. אנחנו יכולים לבחון את החלופות לטובת כל אתגר, ראינו וחווינו את התהליכים, אז בקשו עזרה". מיכאל הלפרין, מנכ"ל קבוצת hms, דיבר על מה שצריך לעשות כדי להאיץ את המעבר של הממשלה לענן. "רואים קודם כל בעיה בכך שלוקחים נושא ומחלקים אותו להרבה סירות קטנות ומהירות שכולם צריכים למשימות שלהם, ולא תמיד לטובת כולם. יש בעיה של מודלים, וגם יש בעיה של מציאת האנשים המתאימים, וכמובן נושא המידע. ממשל חכם זה מקביל למידע זמין? כנראה שכן, אנחנו צריכים אבל להעשיר את הנתונים כדי שהמשרדים יוכלו לנצל אותם היטב, וגם לשתף נתונים עם הלמ"ס. ואנחנו מביאים כמה פתרונות", הוא אמר. תהילה מלכיאלי, מנמ"רית משרד המדע, התרבות והספורט, סיפרה: "נכנסתי לתפקיד במרץ 2024 וכשדיברו איתי על ענן אמרתי לעצמי – בעידן הטכנולוגי חייבים להכניס המרה דיגיטלית ולבצע קפיצת מדרגה משמעותית. כשנימבוס נכנס לתמונה עברנו תהליך של מיפוי והתחברות לתהליכים העסקיים במשרד – ולעשות לא רק את החיבור בהיבט הטכני אלא גם העסקי. עזר לגלות שבאתר הגיבוי שלנו החומרה בקצה מחזור החיים, וגם השרתים היו מיושנים, כך שהמעבר לענן היה ברירת מחדל מיידית. יצאנו לדרך עם AWS ואנחנו עוברים את כל התהליך, וזה עוזר שהתברר שגם עלויות ההרצה נמוכות. אנחנו עכשיו בשיא ההעברה של הדאטה סנטר". מלמעלה מימין, עם כיוון השעון:דניאל הרפז, מנהל הרכש הממשלתי; גלינה שיינברג, מנמ"רית הלמ"ס; אלבי מלכה, מנמ"ר רשות העתיקות; ו-קרן בר לב, מנהלת טכנולוגיה ראשית במערך הממשל הזמין. צילום: ניב קנטור "לכניסה הגדולה של אינטגרטורים לרובד חמש – השפעה אדירה על כל המשק" דניאל הרפז, מנהל הרכש הממשלתי אמר: "לכניסה הגדולה של אינטגרטורים לרובד חמש יש השפעה אדירה על כל המשק ולא רק על הממשלה. אנחנו בעיצומו של השלב החמישי. האירוע של רובד חמש זה אירוע חסר תקדים במיוחד עבור אלו שבאים מעולמות הרכש, החשבים והרגולציה, ואנחנו כבר עם יותר מ-300 תהליכים, זה בלתי נתפש אפילו. עכשיו צריכים לעשות עצירה ולתחקר את עצמנו כדי לבדוק איך לעשות את זה טוב יותר, לפני שיוצאים שוב לדרך עם רובד חמש. אנחנו מבינים את הקושי של המשרדים איך לנצל את מה שאנחנו מציעים, ולכן בקרוב נעשה כנס שמיועד כולו לרובד חמש כדי להסביר בצורה פשוטה יותר איך לעבוד נכון". אלבי מלכה, מנמ"ר רשות העתיקות, אמר כי "אתגרים טכנולוגיים יש הרבה, ומתמודדים איתם בכל יום, אבל האתגר הכי משמעותי אולי, לפחות בהתחלה, היה עבורי התמודדות עם חוסר הוודאות והחשש להוביל ארגון בתהליך כל כך משמעותי שמערב שינוי בתהליכים העסקיים, בחשיבה וגם בעבודה השוטפת של העובדים, כולל ההתייחסות לכך שמדובר בחדשנות טכנולוגית שאנחנו ב-IT לא מכירים מספיק עדיין. כיום יש כבר סביבה תומכת, אבל בתחילת הדרך להנהלה לא היה אכפת איפה השירותים, איפה השרתים ואיך זה עובד, השאלה היחידה הייתה כמה זה בכסף. וככה זה גם עכשיו עם ה-AI. הארגון אמנם רוצה AI אבל עוד לא מבין למה, וצריכים להוביל אותו למקום הנכון". גלינה שיינברג, מנמ"רית הלמ"ס, הזכירה כי הלשכה הוא גוף הדאטה הגדול במדינה. "אנחנו אלה שמכינים את כל הבסיס הזה של הנתונים עבור הממשלה, מקבלי ההחלטות וגם לציבור, והפתרונות שאנחנו בונים מתבססים על ההיצע של הארגונים השונים בכל השכבות של נימבוס. אנחנו, לדוגמה, מחליפים תהליכים רבים באוטומציה כשאנחנו מתבססים בעיקר על כלים של גוגל, ברובד אחד וברובד חמש. השימוש בכלים האלה יאפשר לנו להנגיש דאטה ברמה איכותית בזמן אמת", היא סיפרה. קרן בר לב, מנהלת טכנולוגיה ראשית במערך הממשל הזמין, דיברה על כך שמפת הדרכים שהוכנה זכתה לדחיפה שהייתה צריכה כדי להתממש. "הייתה לנו בשבוע שעבר פריצת דרך משמעותית מאוד עם האישור של התקציב, עם מיליארד שקל לפעילות. בינתיים עבדנו על מיפוי המערכות, על הבנת הצרכים ועל האתגרים בהם נתקלים ברכש, על הצורך במוצרים, על ספקים בשטח שיכולים לתת מענה לממשלה. בהתאם לכך גיבשנו מפת דרכים מלאה על בסיס נימבוס, כשאנחנו מבינים מה הממשלה צריכה, מה אנחנו צריכים לתת לממשלה, ואנו נעזור גם למשרדים להתחיל לממש את מפות הדרכים המסוימות שלהם".

"אחד האתגרים המרכזיים שנמצאים בפני מנהלי.ות אבטחת מידע והגנת סייבר בארגונים הוא ההגנה בענן. ארגונים נמצאים בשלבי הגירה שונים מה-'קרקע', האון-פרם, לענן ולסביבה מרובת עננים, ועובדים באופן היברידי. מצב זה מגדיל את משטח התקיפה ולכן, עליהם לשנות את מערך ההגנה כך שיספק הגנה לכלל נכסי הארגון, באופן היברידי – בכל מקום שבו הנכסים הללו נמצאים. על האבטחה בענן להתאים לצורכי הלקוח – ולא הפוך", כך אמר אריק וולובסקי, מנהל מכירות הנדסה לתחום סימנטק בנס פרו, קבוצת המוצרים של נס. "ארגונים", המשיך וולובסקי, "מאמצים פתרונות ענניים, דוגמת 365 Office או G Suite, וצריכים לספק למשתמשים יכולות עבודה מאובטחות מרחוק, כך שהם יוכלו לצרוך שירותי ענן בכל מקום". לכן, הסביר, "מנהלי הגנת הסייבר נדרשים לספק פתרונות שכוללים שירותי ענן – בצורה מאובטחת, תוך מיקוד בשיפור של חוויית המשתמשים. פתרונות אבטחה נועדו להגן לא רק על סביבת הענן – אלא גם על המשתמשים במידע ועל שימוש הארגון בשירותי הענן למיניהם. יש להגן על תחנת הקצה של המשתמש, על המשתמש עצמו ועל הנכסים הארגוניים שנמצאים בסביבות היברידיות – בענן, בקרקע ובסביבה מרובת עננים". וולובסקי ציין את עובדת היותה של נס פרו משווקת בלעדית בישראל של מוצרי התוכנה של ברודקום, לרבות של סימנטק, ואמר כי "משימתנו היא להעניק פלטפורמת אבטחת מידע אחודה לארגונים, שעונה לכל שלבי המחזור של אימוץ העננים". "ללוות את הלקוח מהקרקע עד לענן" לדבריו, "יש לא מעט לקוחות שרוצים שכלל השירותים החיוניים שלהם יעברו לענן, וגם להם נדרש פתרון הגנה מלא. סימנטק שמה לה למטרה ללוות את הלקוח מהקרקע עד לענן, בין אם בסוף הם יעבדו בענן 'טהור' – או היברידי. ללקוחות היברידיים אנחנו מאפשרים ניהול מודולרי של כלל הפתרונות והשירותים, בקרקע ובענן, תוך מימוש תפיסת Best of Breed (הטוב מכל העולמות) בכל הערוצים". סימנטק. צילום: Pavel Kapysh, ShutterStock וולובסקי ציין כי "סימנטק הקימה ב-2022 ענן מקומי בישראל, שיושב על ה-Back Bone של גוגל. כך, תקשורת האבטחה לא עוברת דרך ספקיות תקשורת בעולם, אלא ישירות על פתרון CCN (ר"ת Cross Cloud Network) של גוגל קלאוד. קיצור זמני השיהוי והתקשורת הישירה מעניקים חוויית משתמש טובה יותר, כי היא 'מדלגת' על כל ספקיות האינטרנט ולא נדרשת לניתובים ברשת. כך מתקבלים מענה אבטחה מהיר יותר וחוויית משתמש טובה יותר משמעותית. העבודה בתצורה נטולת שרתים (Serverless) מספקת חוויית משתמש אחידה ובלא שיהויים – עם הגנה נוספת מצד הענן של גוגל". מה מציעים פתרונות SSE? לדבריו, "ארגונים נדרשים, ורוצים, מעטפת פתרונות אבטחת מידע עננית מספקית פתרונות אבטחה אחת, עם חוויית משתמש מיטבית, סוכן אחד, ניהול קל, פונקציונליות רבה, רמת אבטחת מידע גבוהה ועבודה מרחוק בלא סיכונים. פתרונות SSE כפלטפורמה מספקים מענה לצרכים הללו. Secure Service Edge (שירות מאובטח למחשוב קצה – י"ה) היא ארכיטקטורת רשת, שמשלבת את האבטחה והקישוריות של רשת ארגונית מסורתית עם הגמישות של הענן. התפיסה מאפשרת לחברות לספק גישה מאובטחת ליישומים ולמשאבים שלהן, בלא קשר למיקום המשתמש. כך יש מענה לאתגר של כוח עבודה נייד ומבוזר, והתמודדות למול איומי אבטחה חדשים – עם רמת הגנה זהה בכל מקום. הפלטפורמה מודולרית ומורכבת מפתרונות ענניים ומקומיים, שמחוברים ומשולבים יחדיו". וולובסקי ציטט מחקרים שלפיהם מימוש תפיסת ההגנה של סימנטק בענן מביא לשיפור בשיעור של 144% בביצועים וחוויית המשתמש, בהשוואה לגלישה רגילה ברשת, וכן לשיפור תעבורת האינטרנט והפחתת משך השיהוי ב-62%. הוא סיכם באומרו כי "אנחנו מעניקים לארגונים כלי אבטחה מבית אחד, עם הגנה מלאה, תוך שיפור חוויית המשתמש. מאות ארגונים בישראל הם לקוחות סימנטק. בשנה מאתגרת זו, הגדלנו את היקף הפעילות שלנו, ולהערכתי המגמה תימשך גם ב-2026. המסר שלנו לארגונים הוא שטכנולוגיה בוחרים לפי איכות – ולא לפי מסרים שיווקיים".

בשנים האחרונות אנחנו נתקלים בפרסומים על פתרונות שהוגדרו כ-SOC-OT, אבל המומחים בתחום מציינים, כי מונח זה מעולם לא הוגדר וגם לא ברור מה תפקידו. לפני שנפרט את מה שנדרש עבור מערכות תפעוליות (Operation Technology – OT), נבהיר, כי המונח SOC  (ר"ת Security Operation Center) מתייחס בדרך כלל למערכת ניטור מתקדמת, שמקבלת אירועים מהתקני SIEM (ר"ת Security Information Event Management), ממערכות תפעוליות נוספות, ממקורות מידע המופצים כחדשות, ממערכות CERT (ר"ת Computer Emergency Response Team) ועוד. לצורך קבלת תמונה רחבה וברורה לגבי מה שקורה בכל רגע במערכות המפוקחות תחת אחריותם, מתקני SOC מאוישים 24/7 על ידי מומחים בשלוש רמות:  Tier 1,2,3. צוותים אלה יכולים להתריע וגם לבצע התערבות יזומה במערכות המידע במטרה לחסום את התקיפה. במאמר קצר זה נפרט מה הקשר בין מערכות SOC לבין הצרכים של ארגונים שמפעילים מערכות תפעוליות. SOC עבור מערכות תפעוליות כאן חשוב להבדיל בין סוגי ארגונים שמפעילים מערכות תפעוליות. השיקולים מתייחסים לגודל הארגון, לרמת הסיכון עקב אירוע, לרמת הרציפות התפעולית הנדרשת בתחומי דלקים, מים, חשמל ועוד. ארגונים יכולים להחליט מהו הפתרון הנכון עבורם, כזה שנותן מענה ראוי וגם מתאים משיקולים כלכליים. ארגונים גדולים – אלה מפעילים מערכות SOC פרטיות לטובת מערכות המידע, ויכולים לשלב את ההתראות שמגיעות מרשת הבקרה (OT) ובפרט ממערכותSIEM  ומערכות IDS (ר"ת Intrusion Detection Systems) ולהציג אותן על מסכים ייעודיים.  כאן חשוב להדגיש, שבעקבות זיהוי אירוע, המפעילים בחדר SOC יידרשו להזעיק בעלי מקצוע בתחום מערכות תפעוליות, אך בשום אופן לא יורשו להתערב כדי לעצור את האירוע. הסיבה לכך לא קשורה למקצוענות של הצוות אלא ההנחיה כי ברוב המקרים התערבות בתהליכים תפעוליים אסורה. ארגונים בינוניים – בדרך כלל לא יכולים לבנות לעצמם SOC פרטי כפי שעושים ארגונים גדולים, ובסבירות גבוהה הם יעדיפו להיעזר בארגונים חיצוניים המספקים שירותי אבטחה מנוהלים, שיתנו להם שירות בעיקר עבור מערכות המידע, עם אפשרות לשלב גם התראות הקשורות למערכות תפעוליות (OT). עבור שני המצבים שהוגדרו לעיל, חשוב להדגיש, כי בחדרי SOC (פרטי או של ספק שירות) לא נמצאים אנשים שמומחיותם בתחום התהליך התפעולי שהם מטפלים בו. הם יודעים להתייחס אך ורק להתראות  לפי רמת החומרה שלהם (High, Medium, Low Severity). ארגונים קטנים – כדוגמה תאגידי מים ביישובים קטנים, מפעילים בדרך כלל מערכות בקרה קטנות עם מרכז בקרה לא מאויש, או מאויש רק במשך שעות ספורות ביום. אלה יכולים להיעזר בארגונים שמפעילים צפייה מרוכזת על מערכות דומות, והם מאוישים 24/7 עם אדם אחד במשמרת.  ניתן לשלב כאן עד 16 מסכים, שכל אחד מראה את המצב שלמערכת בקרה מסוימת. כאן המפעיל יכול לבחון כמה מסכים באמצעות שליטה מרחוק, במטרה להבין את מהות הבעיה ולהזעיק את האדם המתאים לצורך טיפול בבעיה. פתרון זה נוח וגם ישים מבחינה כלכלית. מרכז ניטור כזה נותן מענה מתאים לניטור בלבד. בשום מקרה לא ניתן לקרא לזה SOC-OT, אלא מרכז צפייה מרוכז. סיכום הנושאים שפורטו לעיל מאפשרים לכל הארגונים שמפעילים מערכות תעשייה, אספקת מים, חשמל ודלקים לבחון את מה שמתאים עבורם. כמובן, חייבת להיות התייחסות לשיקולים הקשורים לבטיחות של אנשים שנמצאים בסביבה, לרציפות תפעולית ולהקפדה על תהליכים איכותיים לאורך זמן. החלטות לגבי הסוג של מערכות הניטור חייבות להתקבל ברמה של ההנהלה, שמספקת את התקציבים הנדרשים, ולא ברמות הטכניות של הארגון. בהצלחה.   הכותב הוא יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות ויו"ר הכנס השנתי של קבוצת אנשים ומחשבים  ICS Cybersec 2026. הכנס יכלול מרצים מובילים ויתקיים באולמי לאגו, ראשל"צ, בתאריך 77.1.2026 לגבי הרצאה בכנס, חסויות והקמת ביתן תצוגה, ניתן לפנות למנהלת הכנס, נועה אפשטיין,  NoaE@pc.co.il, או בטל' 050-5697597.