שיאומי השיקה לאחרונה את טלפון הדגל שלה, ה-Xiaomi 17 Ultra במהדורת Leica, שעשוי לגרום לכם להרגיש רע לגבי המצלמות של המכשיר הנוכחי שלכם. באופן טבעי, מדובר במפלצת מפרט, עם חיישן בגודל 1 אינץ' ומצלמה ראשית של 50 מגה פיקסל עם f/1.67 ומצלמת טלה-פוטו פריסקופית בגודל 1/1.4 אינץ' עם 200 מגה פיקסל. אבל הוא מציע גם תכונה מכנית חדשה ומעניינת: טבעת זום ידנית, שמפעילה את המצלמה אוטומטית גם כשמסובבים אותה. גם ה-Xiaomi 17 Ultra הרגיל וגם דגם ה-Leica מגיעים עם מעבד Snapdragon 8 Elite Gen 5 SoC, עם עד 16 גיגה-בייט של זיכרון RAM  מסוג LPDDR5X ו-1 טרה-בייט של אחסון UFS 4.1, יחד עם מסך AMOLED בגודל 6.9 אינץ' עם קצב צילום ברזולוציית 120 הרץ, שיכול להגיע לבהירות שיא של עד 3,500 ניטים. בנוסף לעדשות הראשיות והטלה-פוטו המרשימות, המכשיר כולל גם מצלמת אולטרה-רחבה של 50 מגה-פיקסל ומצלמת סלפי של 50 מגה פיקסל. וחיי הסוללה לא אמורים להוות בעיה, הודות לסוללת סיליקון-פחמן של 6,800 מילי-אמפר לשעה, התומכת בטעינה חוטית של 90 ואט וטעינה אלחוטית של 50 ואט. למכשיר ה- 17 Ultra בדגם Leica נוספו כמה נגיעות לייקה טובות מאוד. אלה כוללות גימור דו-גוני, סמל סטטוס של נקודה אדומה בחזית, קצוות מרקמים וסימולציות פילם כמו Monopan 50 בשחור-לבן של לייקה. באשר לטבעת הזום, שיאומי אומרת ש"הסיבוב שלה מבטל את הצורך בלחיצות מסך מייגעות… ויכול לזהות תזוזות קטנות עד 0.03 מ"מ." ניתן גם לתכנת אותה מחדש לפונקציות כמו פיצוי חשיפה ומיקוד ידני. תכונות נוספות ייחודיות לדגם זה כוללות יחס גובה-רוחב של 3:2 של "Leica Moments", שבב הצפנה מיוחד וחיבור כפול לוויינים. וכיאה למהדורה מיוחדת, היא מגיעה בקופסה בהתאמה אישית עם מכסה עדשה, שרוך, מארז מגנטי ומטלית ניקוי ממותגת. האזהרה היחידה היא המחיר. בעוד שטלפונים לשוק הסיני לרוב זולים יותר מדגמים בצפון אמריקה, מחירם של ה-17 Ultra של שיאומי בדגם ה-Leica וה-17 Ultra הרגיל מתחילים ב-7,999 יואן סיני (1,140 דולר) וב-6,999 יואן סיני (995 דולר), בהתאמה, עם 512 גיגה-בייט של אחסון ו-16 גיגה-בייט של זיכרון RAM – ממש בפסגה, עם דגמי ה-Pixel 10 וה-Galaxy S25 היוקרתיים ביותר.

תביעה שאפל הגישה נגד היוטיובר ג'ון פרוסר לא הרתיעה אותו, והוא החליט לפרסם עוד הדלפה על מכשיר חדש שנמצא בקנה שלה – ה-iPhone המתקפל הראשון, שאותו היא מתעתדת לשחרר לשוק בשנה הבאה. בסרטון שפרוסר פרסם בערוץ היוטיוב שלו לפני ימים אחדים, בערב חג המולד, הוא מציג את ה-iPhone המתקפל החדש בתלת ממד. על פי הסרטון, המכשיר, שככל הנראה יושק יחד עם מכשירי iPhone 18 Pro ו-iPhone 18 Max, יגיע עם תצוגה חיצונית בגודל של 5.5 אינץ' ומצלמה שמופעלת מהמסך. המסך יהיה בגודל של 7.8 אינץ' – גם הוא עם מצלמה שמוטמעת בתוך המסך, שתהיה בצידו השמאלי העליון. בסרטון נראה כי אלה יהיו מצלמות כפולות, שיושבות על משטח מצלמה מוארך – בדומה לזה שיש ב-iPhone Air. לדברי פרוסר, המכשיר יהיה בעובי של תשעה מ"מ כשהוא סגור, מה שככל הנראה אומר 4.5 מ"מ לכל צד שלו. לשם השוואה, העובי של ה-iPhone Air גדול ביותר ממילימטר ועומד על 5.6 מ"מ. חושף אחר של מכשירים של אפל, סאבסי, פרסם כי היחס של המכשיר, כשהוא פתוח, הוא 4:3 – מה שאומר מסך רחב יותר מאשר של רוב הטלפונים המתקפלים שכבר קיימים בשוק. זה יכול למנוע את בעיית "הפס השחור" שיש בטלפונים מתקפלים אחרים, כמו ה-Galaxy Z Fold של סמסונג. עם זאת, באחרונה דווח כי הענקית הדרום קוריאנית עובדת על Z Fold חדש ורחב. אפל נלחמת נגד חושפי פרטים על מכשירים שלה – אולם לא נגד כולם: בעוד שאת מארק גורמן, ה-אפליסט של בלומברג, או האנליסט מינג-צ'י קו היא מעולם לא לקחה לבית המשפט, את פרוסר היא תבעה בחודש יולי האחרון. זאת, לאחר שהיוטיובר חשף את מערכת ההפעלה iOS 26 ואת הזכוכית הנוזלית, לפני שהיא עשתה זאת בהמשך אותו החודש.

ממצאיו של הדו"ח השנתי של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שהוצגו באחרונה – שעסק בחברות הרב-לאומיות (MNCs) הפועלות בישראל, ובמצבן לאחר המלחמה – ממחישים את תפקידן המרכזי של החברות הזרות כעוגן באקו-סיסטם המקומי. לפי הדו"ח בחמש השנים האחרונות בממוצע היו חברות רב-לאומיות אלו האחראיות לכ-80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות ב-טק הישראלי. על פי הדו"ח, התאוששות בזירת המיזוגים והרכישות הגיעה כבר עתה לרמה הדומה לזו של 2022. מנתוני הדו"ח עולה כי פעילות חברות רב-לאומיות בתעשיית ההיי-טק המקומית הפגינה חוסן יחסי בתקופת המלחמה: 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה, ו-21% מהחברות אף דיווחו על הרחבת פעילותן בישראל – מגמה המעידה על אמון מתמשך. החברות הללו מעסיקות כיום כ-23% מעובדי ההיי-טק בישראל. מגמות מדאיגות שחשף הדו"ח אולם, לצד נתונים אלו, חשף הדו"ח מגמות מדאיגות – כ-22% מהחברות דיווחו על פגיעה בפעילות העסקית במהלך המלחמה. הממצא הבולט והמדאיג ביותר הוא הדיווח על עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר 53% מהחברות חוו עלייה בבקשות אלה. IATI מתריעים כי מגמה זו עלולה לפגוע לאורך זמן במנוע החדשנות ובהובלה הטכנולוגית של ישראל. בנוסף החברות דיווחו על היחלשות הקשר עם מטות החברה הגלובליים (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. הדו"ח מצביע גם על תהליכים שקטים, הכוללים בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות. מגמה זו נובעת בחלקה מהצורך של חברות להתמודד עם שיבושים בשרשראות האספקה ומציאת אלטרנטיבות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה, עם סיכון כי פעילויות אלו לא יחזרו במלואן. הדו"ח מזהיר באופן חד-משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה ליצירת יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו-סיסטם המקומי. נקודת אור שנרשמה בדו"ח היא מהלך משמעותי של המדינה להעניק ודאות רגולטורית בתחום המיסוי, שנועד לחזק את אמון החברות הזרות בישראל. הבכירים בפאנל המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI. מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ'; הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון; מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין; סגן הממונה על התקציבים, כפיר בטט; ויו"ר ומנכ"ל ארנסט אנד יאנג (EY) ויו"ר ועדת המיסוי הבינלאומי של IATI, שרון שולמן. צילום: גיא יחיאלי הדו"ח הוצג במסגרת מפגש שנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI. לאחר הצגת הדו"ח, נערך פאנל שעסק בתרומת החברות הרב-לאומיות לכלכלת מדינת ישראל, ובאופן שבו שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה לתאגידים הגלובליים מעצב את חוסנה הכלכלי של המדינה. הפאנל התמקד בסוגיות של מדיניות מיסוי, תקצוב, רגולציה ועידוד השקעות זרות בתקופה של אי-ודאות גלובלית ולקחו בו חלק בכירים מגופי הממשל והאוצר, בהם שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים; שמואל אברמזון הכלכלן הראשי במשרד האוצר; דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות; כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים; ושרון שולמן, יו"ר ומנכ"ל ארנסט אנד יאנג (EY), ויו"ר ועדת המיסוי הבינלאומי של IATI, הנחה אצ הפורום. המשתתפים דנו בצעדים הנדרשים לשימור היתרון התחרותי של ישראל ולחיזוק מעמדן של החברות הרב-לאומיות כמנוע צמיחה מרכזי של המשק. "הוכח שוב חוסנה ויכולתה של ישראל להוביל בחדשנות וביצירתיות" קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI: "האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות מחויב ליצירת ודאות עסקית, לקידום סביבה רגולטורית מאפשרת ולשמירה על רציפות הפעילות של התעשייה בישראל, במיוחד על רקע השנה המאתגרת שעברנו. גם בזמן המלחמה הקשה, תעשיית ההיי-טק הישראלית, כולל החברות הגלובאליות הפועלות בישראל, הוכיחו שוב את חוסנה ויכולתה להוביל בחדשנות וביצירתיות. אנו פועלים ללא הפסקה כדי להבטיח שישראל תמשיך להיות מוקד אטרקטיבי לפעילותן של חברות רב-לאומיות, ובמקביל לטפח סביבה יציבה שתאפשר את המשך הצמיחה והתרומה של התעשייה לכלכלה ולחברה הישראלית". שרון שולמן, יו"ר ומנכ"ל EY: "לפי נתוני הדו"ח של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, שנעשה בשיתוף EY במיוחד עבור המיפגש השנתי של IATI MNC Forum בנושא תרומת החברות הרב לאומיות לכלכלת ישראל, החברות הרב-לאומיות ממשיכות להוות עוגן מרכזי באקוסיסטם ההיי-טק הישראלי, הן כמעסיקות משמעותיות והן כרוכשות המרכזיות של סטארט-אפים ישראליים. גם בתקופת המלחמה, ולמרות ירידה חדה בהגעת מנהלים מחו"ל, ואף עצירה כמעט מוחלטת של טיסות הנהלה, ניכרת שמירה על היקפי התעסוקה בחברות אלו".

סנסאי (Sensai.AI) הוא סטארט-אפ שרותם את הבינה המלאכותית לצורך טיפול בבנות ובני הגיל השלישי, והקלה על החיים שלהם. החברה הוקמה ב-2019 על ידי רומי גובס, המשמשת כמנכ"לית שלה, נבו אלמלם ואלון ברנר. בין המשקיעים בה נמצאים קרן אנטרי קפיטל ופרופ' יוסי מטיאס, ראש מחלקת המחקר בגוגל העולמית ומי שהיה מנהל מרכז המו"פ שלה בישראל. העלייה התלולה בשנים האחרונות בתוחלת החיים מביאה עימה אתגרים חדשים, לרבות טיפול ארוך טווח, שלא מעט מהאזרחים הוותיקים זקוקים לו. עם זאת, האפשרויות לקבלת הטיפול הזה עדיין מוגבלות, ולא מדביקות את הקצב: החל מסוכנויות טיפול שקורסות תחת העומס, דרך בני משפחה מטפלים שמתמודדים עם שחיקה ועד למעסיקים, שמפסידים כסף רב עקב הצורך של עובדים לאזן בין העבודה לטיפול בהוריהם. פלטפורמת ה-Care Agent שסנסאי פיתחה מזהה ומנבאת באופן רציף אירועים הקשורים לטיפול באדם המבוגר, ומספקת תמונה כוללת של רווחתו הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית. היא כוללת סוכני AI לצמיחה ותפעול (Growth and Ops Agents), שמסייעים לספקי השירותים לקשישים לייעל תהליכים, לנהל טוב יותר את הביקוש ולחסוך עבודה משרדית סיזיפית – מה שעל פי החברה משפר את היעילות ומפחית עלויות. בסנסאי אומרים שכל זאת מתאפשר בזכות מאגר נתונים גדול של טיפול ביתי, שמספק תובנות שמעמיקות עם הזמן ומשפרות את איכות הטיפול בכל שרשרת הערך. החברה רשמה ב-2024 צמיחה שנתית של 400% בהכנסות. היא משתפת פעולה עם מומחים כדי לתת הדרכה טיפולית מותאמת אישית בזמן אמת, ומתרחבת בימים אלה גם לעולמות של דיור מוגן, מגורים עצמאיים וקהילות פרישה עם שירותי טיפול מתמשכים – במטרה לתמוך בכל רצף הטיפול באזרחים הוותיקים. הלקוחות של סנסאי הם ארגונים שמטפלים בקשישים, כמו סוכנויות טיפול, חברות דיור מוגן ובתי חולים גריאטריים.

חברת וינטו טכנולוגיות (Vinetu Technologies) השלימה בהצלחה פרויקט מחשוב רחב-היקף עבור מרכז ניהול התחבורה של עיריית חיפה – מהגופים הקריטיים ביותר לפעילות העירונית ולבטיחות התנועה. הפרויקט, שנמשך כשלוש שנים וכלל עבודה אינטנסיבית גם בתקופת המלחמה, מוגדר כאחד מפרויקטי התשתית המתקדמים והרגישים שבוצעו בעיריית חיפה בשנים האחרונות. היקפו הרחב של הפרויקט כלל אפיון, תכנון, אספקה, התקנה ותפעול מלא של מערכות מחשוב ותשתיות תקשורת, לרבות שרתים, מערכות אחסון וציוד תקשורת מתקדם. בשלב הראשון ביצעה וינטו טכנולוגיות הסבה מלאה של סביבת המחשוב לסביבה וירטואלית בעלת שרידות גבוהה, לצד הקמת אתר DR, הכולל עותק מלא של כלל המערכות החיוניות. רציפות תפעולית: קפיצת מדרגה ביכולות הניהול והשרידות כחלק מהפרויקט נפרסה תשתית תקשורת חדשה ומודרנית מבית EXTREME NETWORKS, הן בחדרי השרתים והן בשטח העירוני. התשתית מבוססת על טכנולוגיית Fabric Connect, המאפשרת רמת שרידות גבוהה, ביצועים אחידים ורשת ניהול יעילה המתאימה למערכות קריטיות הדורשות זמינות גבוהה. בנוסף הוטמעה תשתית סיבים אופטיים מלאה במתקנים המרכזיים ובנקודות הבקרה השונות ברחבי העיר. סביבת השרתים ומערכות האחסון בפרויקט מבוססת על פתרונות מתקדמים של HPE, המותאמים לעומסי עבודה גבוהים וליכולת גידול עתידית. שילובם עם מערך התקשורת החדש, איפשר לעירייה לקבל תשתית יציבה, מהירה ומודרנית, התואמת את צורכי הבקרה העירוניים. עם פרוץ המלחמה והצורך להבטיח רציפות תפעולית בכל תנאי, הוחלט לשדרג את מערך ההתאוששות מאסון. וינטו טכנולוגיות ביצעה הסבה של אתר ה-DR ממצב פסיבי למצב אקטיבי מלא, הפועל במתכונת Metro Cluster בין האתרים. תצורה זו מאפשרת שכל המערכות זמינות ופועלות בו-זמנית בשני האתרים, ללא צורך בהתערבות אנושית בעת מעבר עומסים או תקלה – ועל כן מהווה קפיצת מדרגה ביכולות הניהול והשרידות של מערך התחבורה העירוני. בשל רגישות מערכות הבקרה העירוניות, לא ניתן לחשוף את כל הפרטים הטכנולוגיים, אולם ניתן לקבוע כי מדובר בפרויקט דגל, המקנה לעיריית חיפה יכולת עבודה רציפה, מאובטחת ועמידה בפני תקלות או אירועים בלתי צפויים. וינטו טכנולוגיות פעלה כזרוע הביצוע הטכנולוגית של שיכון ובינוי – סולל בונה מנורה מערכות, בניהולו המקצועי של יעקב שיטרית, שהוביל את כלל שלבי ההקמה – מפריסת סיבים אופטיים ומתקנים בשטח, דרך הקמת חדרי מחשב, ועד שילוב מערכות המחשוב והתקשורת. היוזמה והדחיפה להקמת הפרויקט הגיעו מענת גלעד, מנהלת אגף ניהול בקרת תנועה וטכנולוגיה בעיריית חיפה, אשר פעלה לקידום תשתית מיחשוב ותקשורת חדשנית שתענה לצרכים העירוניים ההולכים וגדלים. הפרויקט ממחיש את יכולתה של וינטו טכנולוגיות להוביל מהלכי תשתית מורכבים, רגישים ועתירי טכנולוגיה, בשילוב פעולה הדוק עם החברות המובילות בישראל, כמו שיכון ובינוי – סולל בונה מנורה מערכות, ולהעניק ללקוחותיה פתרונות יציבים, מאובטחים ועתידיים. לפרטים נוספים על שירותי וינטו טכנולוגיות – לחצו כאן

"ההיי-טק הישראלי הוא הקטר הכלכלי של המדינה כבר לא מעט שנים. הישגי המדינה בתחום הם עצומים בכל קנה מידה. לנו, הממר"מניקים, יש טביעת אצבע חזקה מאוד בכך. ככל המדינה, ההיי-טק קיבל לא מעט מכות בשנים האחרונות: המשבר הכלכלי העולמי, מגפת הקורונה, משבר חברתי ומשפטי עמוק ומלחמת ה-7 באוקטובר. יש פה א-נורמליות: מחד, יש בענף עסקאות ענק, והן מרגשות במיוחד כאשר יוצאי ממר"ם מובילים אותן, ומנגד, האם בשנים האחרונות אנחנו מקימים מספיק סטארט-אפים חדשים? אני לא בטוח שהתשובה לכך חיובית", כך אמר סא"ל (מיל') יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם. מלמד דיבר בפתח הכנס השנתי של העמותה, שנערך היום (א') בפעם השלישית, באולם האירועים לאגו בראשון לציון. הכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, ציין מלאות 66 שנים להקמת היחידה, השתתפו בו מאות מבוגריה והנחה אותו פיטר פלצ'יק, פעמיים מדליסט אולימפי בג'ודו.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי מלמד, עמותת בוגרי ממר"ם מסייעת רבות להקמת סטארט-אפים חדשים. "העמותה הפכה בשנים האחרונות לצומת משמעותי באקו-סיסטם הישראלי, בשל תוכניות יזמות אמיתיות, מחוברות לשטח, שתומכות באופן אמיתי במסעות של היזמיות והיזמים", אמר. "כל תקרת זכוכית שצריך לשבור – אנחנו שם. כל חיבור שאפשר לעשות – אנחנו שם. כל דרך קיצור שתעזור – אנחנו שם. אנחנו חיים את התחום ומבינים את גודל השעה". "יותר מ-130 סטארט-אפים עברו את תוכנית היזמות של העמותה ושניים מהם עשו אקזיט – מה שמסב לנו גאווה אדירה", אמר סא"ל (מיל') מלמד. "גם השנה תמכנו בתוכניות להכשרות לוחמים להיי-טק, לצד הכשרה מיוחדת שפתחנו למגני סייבר. באפריל הקרוב נקיים, עם כל העמותות הצבאיות, כנס מיוחד לחיילים קרביים שרוצים להיקלט בענף, ונסייע ל-1,500 לוחמים למצוא את העבודה הראשונה שלהם ב-IT המקומי. זו החובה המוסרית שלנו, כבוגרי ממר"ם. במיוחד כעת, עלינו לפרוס בפניהם שטיח אדום". הוא דיבר על מעבר התקשוב של צה"ל לבאר שבע, שיחל בשנה הקרובה, ואמר כי "זהו אחד המהלכים הציוניים ביותר שקרו בשנים האחרונות. העמותה תסייע לבנות את האקו-סיסטם הדרומי". "המלחמה לקחה אותנו אחורה בכל הקשור לנשים מובילות בהיי-טק" מלמד השיק בכנס, יחד עם הקריה האקדמית אונו, תואר שני אקזקיוטיב MBA, בהתמחות של יזמות ואסטרטגיה בעולם הטכנולוגי. "נביא לסטודנטים.ות מרצים בכירים מממר"ם", אמר. "עם לימודי התואר הזה, נצעד עוד צעד קדימה בעשייה שלנו לשילוב טוב יותר של נשים בתעשיית היזמות הטכנולוגית. אין מספיק נשים שמובילות מיזמים טכנולוגיים בארץ. המלחמה לקחה אותנו אחורה בנושא זה". "מישהו אמר לי פעם: 'אתם.ן, הממר"מניקים והממר"מניקיות – עוף מוזר. אתם מכונות קוד מטורפות. צחקתי לו בפנים. בחיים לא חשבתי כך על איש מאיתנו. אנחנו אנשים מעולים, יודעים ומבינים טכנולוגיה עד הקצה שלה, ערכיים ואנשי צוות מדהימים. אנחנו יזמים מטורפים בכל תחום שיש. אבל, אנחנו גרועים ביחסי ציבור, וממעטים לציין את היותנו בוגרי ויוצאי ממר"ם. נהפוך להיות גוף משמעותי ודרמטי בעמק הסיליקון של ישראל", סיכם מלמד.

מומחים הטילו היום (א') באוזני כתב אנשים ומחשבים ספק באשר לטענה של קבוצת ההאקרים האיראנית חנדלה כי היא פרצה לטלפון של צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לדברי אחד מהם, ייתכן שמדובר במבצע השפעה-תודעה, ושמה שנפרץ הוא טלפון ישן יותר של ברוורמן או אחד החשבונות שלו ברשתות החברתיות – כמו שקרה כשחברי הקבוצה טענו בשבוע שעבר כי פרצו לטלפון של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. הבוקר טענו האקרים מקבוצת חנדלה, שמופעלת על ידי משרד המודיעין האיראני, כי הם פרצו למכשיר ה-iPhone 16 Pro Max של ברוורמן, ופרסמו פרטים אישיים, תמונות, סרטוני וידיאו ומסמכים שלטענתם נגנבו מהטלפון. לשכת ראש הממשלה הכחישה כי המכשיר של ראש הסגל נפרץ. Bibi Gate Operation: The Gatekeeper’s Fall To Netanyahu’s inner circle, To every official still clutching the illusion of secrecy You feel it now: the tightening chest, the cold sweat, the gnawing dread. That’s not just fear, it’s the knowledge that every layer of your security,… pic.twitter.com/LgW6ek4tu1 — HANDALA (@Handala_Red) December 28, 2025 "עוד לא ראינו הוכחה לפריצה" בכיר בתחום הגנת הסייבר אמר לאנשים ומחשבים כי "אני לא בטוח כלל שאכן התרחשה פריצה לטלפון של ברוורמן. עוד לא ראינו דבר שמהווה הוכחה לכך. עד כה, כל מה שההאקרים פרסמו הוא שלוש תמונות יחסי ציבור, עם הרבה יותר מדי מלל שנילווה להן". הוא ציין כי "זה בהחלט נראה כמו המשך של מבצע השפעה-תודעה. מטרתו לעורר כאוס ובלבול, אבל הוא לא מבוסס על פריצה אמיתית". "ההאקרים לא פרסמו דבר בעל ערך" ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון, ציין כי "לאיראנים היו כמה הצלחות בסייבר בשנה האחרונה. הם תקפו בסייבר ותוקפים בסייבר, וככלל – הם טובים בביצוע מבצעי השפעה-תודעה ברשת. אולם, לא בטוח שהאירוע שבו הם מתהדרים, של הפריצה לטלפון של ברוורמן, אכן אירע". ד"ר מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, נימק את הערכתו בכך ש-"ההאקרים לא פרסמו את המידע שלטענתם הם השיגו. ייתכן שהם הצליחו 'לגעת' בטלפון ישן של היעד, או של מי מסביבתו הקרובה. כמו כן, ייתכן שהפריצה, אם הייתה, נערכה לאחד מחשבונות הסושיאל שלו. בכל מקרה, ממה שפורסם עד כה, בדגש על היום אחר הצהרים, זה נדמה להיות מבצע השפעה, שבו ההאקרים לא פרסמו דבר בעל ערך". הוא העריך כי "ייתכן שזהו המשך מסע ההשפעה עם הפריצה כביכול לטלפון של בנט. זו אותה קבוצת תקיפה והאירוע דומה". צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה. צילום: נועם גלאי, ShutterStock "לעתים", אמר ד"ר מנשרי, "ההאקרים מתפארים בהישגים מרשימים בהתחלה, ולבסוף, כאשר נחשפות העובדות, המבצע מסתיים בקול ענות חלושה, עם דאטה מועטה שהם הצליחו לקצור, אם בכלל". "לו היה להם 'משהו ביד' – אז יש להניח שהם כבר היו מפרסמים אותו, לשם הוכחת האמיתות והרצינות של המבצע. במבצעי השפעה קודמים – ההאקרים פרסמו חומרים", הוסיף. "כך, למשל, מקרה הפריצה לחברת הביטוח שירביט, שהוצג כמתקפת כופר, התברר גם הוא כמבצע השפעה: ההאקרים הוסיפו לפריצה ממד של 'להראות' שהם אכן הצליחו לפרוץ למאגרים של החברה". "גם אם פרצו לטלפון של ברוורמן ופרסמו פרטי אנשי קשר – זה רע מאוד אבל לא קריטי לביטחון המדינה. אסור שזה יקרה, זה חמור – אבל לא כזה נורא", אמר ד"ר מנשרי. הוא סיים בקריאה לציבור: "חשוב לומר שוב ושוב – לא לפתוח קישורים לא מוכרים, או מסרים ומיילים מאנשים שאינם מוכרים. ולא פחות חשוב: יש להפעיל תוכנות אבטחת מידע על הטלפונים הניידים". "לא הצלחנו לשבש את מבצעי ההשפעה של האויב" אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, אמר באחרונה כי "אחד הלקחים מהמלחמה נוגע לכך שלא הצלחנו לשבש את מבצעי ההשפעה של האויב ברשתות החברתיות, שבוצעו על ידי בוטים ופייק ניוז, על אף שידענו שלמלחמה על התודעה הציבורית יש חשיבות אסטרטגית". ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) וכיום חוקר ב-INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר בעבר לאנשים ומחשבים כי "איראן היא מהמדינות הפעילות ביותר בלוחמת סייבר, מהשחקניות הגלובליות בתחום. הכמות והתחכום של התקיפות שאיראן ניהלה גדלו, והיא הוכיחה יכולת להרוס, לשבש, לעוות, לחבל ולערער תשתיות לאומיות חיוניות, אינטרסים מסחריים, יכולות צבאיות, פוליטיקה פנימית, חוסן חברתי ודיפלומטיה בינלאומית. ישראל היא היריבה העיקרית של איראן בתחום הסייבר, כמו בכל שאר התחומים. יכולותיה ימשיכו להשתפר – על בסיס יכולותיה שלה ובעקבות סיוע רוסי וסיני".

ההערכות כי יצרניות הצ'אטבוטים ישלבו בסופו של דבר פרסומות באפליקציות הראשיות והפופולריות שלהן כבר נשמעות כמה חודשים. הדיווחים הללו מסתובבים בעיקר סביב OpenAI, שמתקשה להפיק רווחים כספיים מ-ChatGPT. למרות שהיא מציעה מודל מנויים עם יכולות מתקדמות יותר, רוב המשתמשים באפליקציה עושים זאת על ידי שימוש במנוי החינמי – והלחץ מצד המשקיעים להתחיל להרוויח כסף גדול והולך וגובר, בעיקר כשההכנסה הזאת בקושי מצליחה, אם בכלל, לכסות את העלויות העצומות של החזקת תשתית השרתים הנדרשת כדי לספק מענה, וגם כדי לאמן את המודלים החדשים. מדיווח שהופיע ב-The Information עולה, כי ב-OpenAI כבר בודקים ואף בוחנים שיתופי פעולה ואת האפשרות לשלב מודעות בתגובות של ChatGPT כמודל הכנסות לטווח ארוך. לפי גורמים מקורבים, האסטרטגיה שבחברה חושבים עליה היא מונטיזציה מבוססת כוונה: המטרה אינה להפציץ את המשתמש בפרסומות שיהיו קשורות איכשהו לשיחה עם ה-ChatGPT, אלא לשלב פרסומות בשיחה עצמה בהקשר טבעי יותר – כמו, לדוגמה, אם מישהו שואל מהי הדרך הטובה ביותר להתאמן לריצת מרתון, הבוט ישלב בתשובה המלצה למאמן ריצה מוביל, נעליים טובות במיוחד לריצות מרתון וכדומה. OpenAI כמובן תקבל כסף במודל הזה מכל מודעה שתשולב בשיחה, והשילוב של המודעה עצמה ייעשה בפועל בידי ChatGPT עצמו שיבחר, בין השאר, אילו אלמנטים להדגיש כדי לשפר את אחוז ההמרה של כל מודעה, כמו ש-GenAI אמורה לעשות. רעיון אחר שנבחן בחברה, לפי הדיווח, הוא "ספונסרים" – מותגים שיספקו חסות לשירותים ומוצרים עבור "חנויות GPT": מותג מזון שיעניק חסות של GPT של שף מפורסם שיודע לספק תשובות לגבי מתכונים לאירועים מסוימים, ובהוראות הוא ישלב מוצרים של הספונסר. עם זאת, ומתוך מטרה כאמור לשמור על ChatGPT כסייען AI שסומכים עליו, סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, דורש שכל המודעות שישולבו יהיו מועילות בדיוק כמו תגובות אורגניות, ולמצוא את האיזון הנכון – שלא כל תגובה, אפילו יחידה, תציג בסופו של דבר פרסומת לשירות או מוצר, מה שיכול לגרום לנטישת משתמשים. כך או כך, פרסומות ב-ChatGPT הן כנראה רק עניין של זמן.