סמסונג (Samsung) הודיעה באופן רשמי על אירוע ההכרזה הראשון שלה לשנת 2026. הוא יתרחש בסן פרנסיסקו ב-25 בפברואר, בשעה 20:00 שעון ישראל, והחברה תציג בו את סדרת טלפוני הדגל החדשה שלה, גלקסי S26. אירוע ה-גלקסי אנפאקד (Galaxy Unpacked) נערך השנה יחסית מאוחר לעומת שנים קודמות, והמשפחה החדשה תורכב משלושה טלפונים: הטלפון הבסיסי, גרסת הפלוס, וגרסת ה-S26 אולטרה המובילה.  שלא כמו בשנה שעברה, סמסונג לא מתכוונת להשיק טלפון דקיק לאחר שהמכירות של הטלפון הראשון, ה-S25 Edge, לא ממש צלחו – וייתכן שהיא גם לא מתכוונת לחזור יותר להרפתקה הזו. ???? like this post and be the first to see what’s coming. Join us at Samsung Galaxy Unpacked on February 25, 2026 to discover how easy and effortless your day can be with Galaxy AI. Keep watching this space for more Galaxy Unpacked updates! pic.twitter.com/QUJHQnXjaK — Samsung Mobile (@SamsungMobile) February 10, 2026 חידושים, מעבדים והשקה עולמית בין החידושים שיציעו מכשירי הסדרה החדשה תהיה טכנולוגיית פרטיות חדשה שתמנע הצצה מהצדדים למסך של המכשיר. מי שינסה להציץ מהצד יראה תמונה עמומה, בלי שזה יפגע בתצוגה עבור המשתמש שמביט ישירות אל המסך. מעבר לכך יש צפי לעוד תוספות של כלי AI. כמו כן בחרה הפעם החברה הדרום קוריאנית, בצעד מעורר תהיות, להשיק את הגרסה הבסיסית ואת גרסת הפלוס של ה-S26 עם מעבדיה מבית, Exynos 2600, וזאת בכל מקום אפשרי בעולם. בדורות הקודמים לקוחות התרעמו על הביצועים של מעבדי ה-אקסינוס, ולכן מדובר בסוג של החלטה אמיצה של החברה, שמביעה אמון מלא ביכולת שלה לסגור את הפער מול המעבדים של קוואלקום. עם זאת, דגם האולטרה יהיה גם הפעם מבוסס על מעבד העילית הנוכחי של קוואלקום, Snapdragon 8 Elite Gen 5. ניתן יהיה לצפות באירוע בערוץ היוטיוב של סמסונג או באתר של החברה, והטלפונים אמורים להגיע לשוק בפועל ב-11 במרץ. במקביל לטלפונים תציג סמסונג גם את שני הדגמים בדור החדש של אוזניות ה-TWS שלה, Galaxy Buds 4.

"ענן המחשוב הממשלתי, נימבוס מהווה הזדמנות משמעותית עבור הממשלה – מעבר ליתרונות הכספיים, הטכנולוגיים והתפעוליים שטמונים בו. נימבוס הוא לא פחות ממהפכה תודעתית עבור המגזר הממשלתי-ציבורי בישראל, מספק יתרונות יחסיים ולכן כדאי להמשיך ולהשקיע בו", כך אמר אלי מוגילבסקי, המנהל היוצר של CCoE, יחידת מעבר הממשלה לנימבוס במערך הדיגיטל הלאומי. מוגילבסקי דיבר בכנס רובד 5 בנימבוס. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג') באולם אירועים לאהמספרים מדברים: תקציבי הדיגיטל הממשלתיים הוכפלו מאז מאז נימבוס. 'ענן נימבוס תחילה' הפך בפועל  לאסטרטגיה הדיגיטלית של הממשלה, והיא מיושמת על ידי כלל המשרדים". "נימבוס", ציין, "מחולל מאות פרויקטים שנותנים תוצאות ומשפיעים על כלל המשק. השלמנו פרויקטים בעולמות תוכן רבים: תשתיות, תכנון, נדל"ן, רווחה, בריאות ומיסוי – והיד עוד נטויה, יש פה הזדמנות גדולה אף יותר, כי נוכל לשנות את אופן עבודת הממשלה גם בעולם החדש, AI". "הטכנולוגיה משבשת", ציין, "והיא יכולה לייעל לעומק את פעילות הממשלה על בסיס נימבוס. הבאנו לקיצור תהליכי תכנון בבנייה ב-51%. ייעלנו את השירותים החברתיים ב-30%. כמיליארד שקלים הוקצו לטובת תוכנית העבודה 26' ביחידות ומשרדי הממשלה בעולמות הדאטה ו-AI. מיפינו אלפי פרויקטים, זיקקנו תהליכים שישפרו את השירות ויהוו מנוע צמיחה משקי, עם התייעלות וקפיצת מדרגה טכנולוגית". "קשה להזיז 'נושאת מטוסים', אבל כשזה קורה – ההשפעה גדולה ורוחבית", סיכם מוגילבסקי, "נביא למימוש החזון: נעניק שירות מעולה לציבור, נעבור מ-IT ל-AI, נקדם את הענן עם השותפים בממשלה מצד אחד ועם ספקי נימבוס מצד שני". ליאור פלג, ראשת צוות רובד 5 במינהל הרכש הממשלתי, הציגה את הדרכים כיצד לרכוש שירותים ברובד 5 בפשטות ובמהירות. לדבריה, "רובד 5 הוא שותפות של ספקיות רבות. רק השבוע קיבלנו 227 הצעות להוספת שירותים נוספים. בסך הכל אנו מציעים יותר מ-300 שירותים – בעולמות שירותי IT, דאטה, בסיסי נתונים, אינטגרציה, ניהול פרויקטים, פיתוח תוכנה ו-AI". פלג סיכמה בציינה, כי "נמשיך להוסיף שירותים ברובד 5, תוך הקפדה על דרישות אבטחת מידע, פריסה מקומית בארץ, תחרות הוגנת, לצד יעילות ושקיפות". ליאור פלג, ראשת צוות רובד 5 במינהל הרכש הממשלתי. צילום: ניב קנטור ימית שמחוביץ', מנהלת תחום בכירה, חדשנות ודיגיטל, מינהל הרכש הממשלתי, אמרה כי "על מנת לסגור את הפער בעולם זה, יצרנו פלטפורמה – זירת האתגרים הממשלתית. זהו מקום להתנסות ולהבין – מה הממשלה צריכה. אנו ממשיכים להכניס עוד ספקים ועוד מוצרים, ובמקביל – כיוון שלא תמיד משרדי הממשלה יודעים מה הם רוצים ולאילו שירותים ומוצרים הם נדרשים, הזירה משמשת להם מקום להיכרות הנושא, התייעצות, שיתופי פעולה ושיח". ימית שמחוביץ', מנהלת תחום בכירה, חדשנות ודיגיטל, מינהל הרכש הממשלתי. צילום: ניב קנטור

תחום הפודטק, הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בעולם הסטארט-אפים וההיי-טק, עם ביקוש גובר לפתרונות ייצור מזון חדשניים, בני-קיימא ועמידים לשיבושי שרשרת אספקה. אחת החברות הפועלות בתחום היא חברת הסטארט אפ סלסטה ביו (Celleste Bio), המתמחה בפיתוח שיטות ייצור מבוססות תרבית תאים צמחיים לייצור רכיבי קקאו טבעיים בתנאי מעבדה — ללא תלות בגידול חקלאי מסורתי וללא תלות ביערות. בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים, אירחנו את חנה וולפין, CTO ואחת המייסדות של חברת הסטארט אפ Cell-Bio. בראיון היא מספרת שאחת הסיבות שהניעה אותה להקים את המיזם היא מחסור עולמי הולך וגובר בפולי קקאו, שעל פי ההערכות, רק בשנה שעברה הגיע להיקפים של יותר מחצי מיליון טון. "היבולים פוחתים עקב שינויי אקלים ומחלות הפוגעות בעצי הקקאו. מדינות כמו ברזיל הפכו מיצואניות קקאו מובילות ליבואניות, מה שמדגיש את חומרת המשבר", מסבירה וולפין את חומרת המשבר. מצב זה יוצר חשש מעליית מחירי השוקולד עד כדי הפיכתו למצרך יוקרה. הסטארט אפ שוולפין שותפה בו פיתח שיטה לגידול תאי קקאו במנותק מהעץ, בתנאי מעבדה. וולפין מסבירה בראיון, כי הטכנולוגיה כוללת לקיחת פולי קקאו מזנים נבחרים (לדוגמה, מבנק גנים בטרינידד וטובגו) וגידול תאיהם בתרבית. "התאים גדלים במצע נוזלי המכיל מים, סוכרים, מינרלים וויטמינים, ומתחלקים בדומה לשמרים, מבלי להתפתח לצמח שלם." מסבירה וולפין. לדבריה, התוצאה שמתקבלת היא חמאת קקאו ואבקת קקאו זהות בטעמן ובמרכיביהן למוצרים המקוריים, כך שיצרני שוקולד יוכלו להשתמש בהן ללא צורך בשינוי תהליכי הייצור או ציוד. וכך הפכה חברת Cell-Bio לחברה הראשונה בעולם שהצליחה לייצר חמאת קקאו בשיטה זו. מעבר לתרומה המשמעותית לאקלים, התלות ביערות גשם, הפתרון של החברה מאפשר ייצור מקומי בסמוך לקווי הייצור של יצרני השוקולד, ובכך מפחיתה באופן משמעותי את פליטת ה-CO2 הכרוכה בשינוע פולי קקאו מקו המשווה למרכזי הייצור בעולם. ואיך אפשר בלי בינה מלאכותית? וולפין אומרת ש-AI משמשת למיטוב תנאי הגידול של התאים, מסייעת גם בניתוח כמויות גדולות של מאמרים מדעיים, מאפשרת סיכום מהיר וזיהוי מידע רלוונטי. מאחורי החברה עומדים ארבעה יזמים והיא הוקמה לפני שלוש שנים ומונה כיום 15 עובדים, בפארק התעשייה משגב בצפון. תוך פחות משנה ,הצליחו כבר לייצר מוצר שמיושם כפיילוט אצל משקיעים אסטרטגיים. ביניהם חברת: מונדלז (בעלת מותגים כמו מילקה, טובלרון, אוראו), שהשקיעה בחברה ויש לה הסכם מכירות עתידי. משקיעי הון סיכון (VC): כמו כמו Supply Chain Change מארה"ב, קרן קיבוצית בישראל ו-Family Office בנוסף החברה קיבלה מענקים מדעיים מקרן בירד . לדברי וולפין החברה נמצאת בשלב של הרחבת הגידול לקנה מידה תעשייתי (אלפי ליטרים). היא מתמודדת עם אגתרי רגולציה המורכבים מתחום המזון תהליכי. היא מצפה שאישור רגולטוריים צפויים להוביל לכך שהמוצר יגיע למדפים רק בשנת 2027. וולפין עלתה לארץ מדנמרק, למדה בפקולטה לחקלאות ברחובות היא בעלת ניסיון עשיר בביוטכנולוגיה של צמחים, ומתמקדת ביישומים תעשייתיים של ידע מדעי בסיסי. וחוץ מזה שהיא אוהבת שוקולדים וקקאו. היא מקווה שבקרוב גם אנחנו בישראל נוכל להנות מחמאת קקאו טעימה שפותחה בתנאי מעבדה, ולא נרגיש אפילו בהבדל. וכן, כמובן היא מעידה על עצמה כחובבת שוקולוד וקקאו וכך גם הנכדים שלה… להאזנה לפודקאסט המלא.

בחודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית בניסיונות של גורמי מודיעין איראניים לפרוץ לחשבונות גוגל פרטיים ולאפליקציות העברת מסרים בטלפונים של ישראלים, בהם בכירים – כך עולה מהודעה משותפת שפרסמו היום (ד') השב"כ ומערך הסייבר הלאומי. בהודעה נמסר כי במסגרת פעילות משולבת של השב"כ ומערך הסייבר, "זוהתה בחודשים האחרונים, וביתר שאת מאז החל מבצע עם כלביא, עלייה משמעותית בניסיונות של גורמי מודיעין איראניים" לפרוץ לאותם חשבונות ואפליקציות, בסמארטפונים הפרטיים של המשתמשים. על פי ההודעה, הקורבנות היו "בכירים בממשל, במערכת הביטחון בעבר ובהווה, בתעשיות ביטחוניות, עיתונאים, אנשי אקדמיה ואזרחים". "מטרת ניסיונות התקיפה בסייבר", נמסר, "היא לאסוף מידע אישי ומקצועי, שיכול לשמש לטובת קידום פעילות טרור, ריגול והשפעה במתווה של פישינג ממוקד. שיטת הפעולה כוללת, בין היתר, פנייה אישית ממוקדת בנושאים שהם בתחומי העניין של הנתקף, תוך התחזות לדמות מוכרת והזמנה לפגישה או להורדת קבצים מקישור, וכן הודעות דיוג מתחזות, שמטרתן להביא למסירת פרטי ההתחברות. התוקפים מתמקדים בסיסמה של הנתקף ובקוד האימות הנוסף לחשבון הגוגל, הטלגרם או הווטסאפ. כך, התוקף משיג נגישות מלאה לחשבונות אלה". הגורמים המוסמכים מסרו כי בחודשים האחרונים הם פעלו על מנת "לסכל ולבלום מאות ניסיונות כאלה". כך, הם העבירו התרעות ממוקדות על האיום, תדרכו את אותם גורמים כדי שיוכלו לבדוק חשדות למתקפות, ערכו חסימות, הסירו גישות לא מוכרות לחשבונות של הקורבנות ותדרכו אותם כיצד להקשיח את ההגנה על החשבונות שלהם ואת השמירה על ביטחונם האישי. "במקביל" ציינו, "בוצעו קמפיינים להעלאת מודעות לאיום ומתן כלים שונים". השב"כ ומערך הסייבר ממליצים לחזק את הגדרות האבטחה בגוגל ובתוכנות להעברת מסרים וברשתות החברתיות, באמצעות אימות דו-שלבי, דוא"ל לשחזור וביצוע בדיקה על חשבונות מקושרים. שני הגופים הזכירו כי באחרונה השיקו גוגל ו-ווטסאפ תוכניות להגנה מתקדמת, שמטמיעות אמצעי הגנה מחמירים שמותאמת לאישים בכירים ולאנשים שמחזיקים מידע רגיש. עוד הם המליצו "לגלות ערנות לפניות מגורמים חדשים, וכן להימנע ממסירת פרטים אישיים ולחיצה על קישורים המתקבלים מגורמים חדשים". כבר מזה שנים שאיראן משתמשת בסייבר נגד ישראל בשלל אופנים: גיוס ישראלים למשימות ריגול, ביצוע ניסיונות תקיפה בסייבר של מטרות ישראליות וביצוע מתקפות תודעה-השפעה על ישראל. הניסיונות האלה התגברו מאז פרוץ המלחמה בעזה, וביתר שאת לאחר תחילת המלחמה עם איראן.

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי וועדת המדע והטכנולוגיה קיימו אתמול דיון משותף מיוחד בנושא "הצלת חיים ומניעת אלימות כלפי נשים באמצעות חדשנות וטכנולוגיה. בוועדה הופיעו נציגי חברות סטארט-אפ שפיתחו פתרונות שיאפשרו למנוע טוב יותר את האלימות כלפי נשים בכלל ובאלימות כלפי נשים בחברה הערבית בפרט. לילי בן עמי, מנ"כלית פורום מיכל סלע, אמרה בדיון: "אנחנו לוקחים את נושא ביטחון הנשים ומעבירים אותו מתחום הרווחה לשיח של טכנולוגיה ועוצמה. אני מקדישה את חיי להציל חיי נשים אחרות, כי את אחותי לא הצלחנו להציל, ואפשר היה להציל אותה. הגיעו לכאן צוותי סטארט-אפים שהרימו את הכפפה והמציאו פתרונות מתקדמים. יש לנו תוכניות האצה עם המשטרה, 8200, משרד המשפטים, מערך הסייבר ומערך הדיגיטל, השב"ס, משרד ראש הממשלה ועוד רבים. אנחנו מדינה שאמורה להיות מומחית בביטחון, אז הגיע הזמן שממשלת ישראל תרתום את המוחות המעולים שיש פה להצלת חיים של נשים בבית, כי אפשר למנוע את הרצח הבא", אמרה בן עמי. בן עמי הוסיפה, כי באמצעות בינה מלאכותית הצליחו באנגליה לזהות אלימות אפילו על בסיס כמות החלפת המשקופים בדלתות בתים. "אנחנו מעניקות סיוע ל-40 נשים חדשות בכל חודש באמצעות אמצעים טכנולוגיים, חברות אבטחה, כלבי הגנה ועורכי דין. הנתונים של הפעילות שלנו היו מדהימים ואנחנו מצילים מעל 300 נשים בכל שנה. היו לנו 14 מקרי אמת שמנענו רצח. אין שום חממה או קרן הון סיכון למאבק באלימות כנגד נשים, והגיע הזמן שהממשלה תגיד שביטחון נשים זה חשוב", אמרה בן עמי לאורך הדיון הוצגו מיזמים שמשלבים טכנולוגיה פורצת דרך על בסיס בינה מלאכותית, חינוך לביטחון מגיל צעיר באמצעות ניידים. חברי הכנסת שנכחו בדיון יצאו בקריאה להקצאת משאבים כספיים של המדינה כדי לסייע ליזמים. "אני לא הטייפקאסט של אישה שצריכה להיכנס לאלימות במשפחה ושאלתי למה זה קרה לי?", סיפרה יוזמת אפליקציית קריקט, שמחנכת ילדות וילדים בגילאי 12-15 לזהות סימני זוגיות אלימה כבר בגילאים צעירים. מיאדה בדארנה, שפיתחה אפליקציה להגנה על נשים בחברה הערבית, אמרה: "בזכות פורום מיכל סלע יצרתי אפליקציה ייעודית למגזר שלנו. בחברה הערבית אנחנו חווים עניין של ניכור ובושה סביב נושא האלימות ונותנים לנו להבין שאנחנו צריכות לשתוק ולסבול בשביל לשמור על המשפחה". יו"ר ועדת המדע, ח"כ יאסר חוג'יראת, אמר: "נתוני האלימות כנגד נשים מאוד קשים. 50% אחוז מהנרצחות הן מקרב החברה הערבית, שחלקה באוכלוסייה הוא 20%״. ממלאת מקום יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עדי עזוז, התלוננה, כי המשרד לביטחון פנים אינו מספק נתונים על אלימות כלפי נשים. "46 הנשים שנרצחו הן קצה הרצף, ואנחנו צריכים למצוא פתרונות בדומה לאיזוק האלקטרווני ולהתמודד עם מגבלות כדוגמת ה-15 קילומטר. משמח לקיים דיון על פתרונות ואפשרויות", אמרה ח"כ עזוז. ח"כ מירב בן ארי אמרה, כי היא נדהמה לגלות כי 26 נשים ערביות נרצחו לעומת 17 יהודיות, שלוש מהן נרצחו בנשק חם.

קבוצת נביוס (Nebius Group), הנסחרת בנאסד"ק, הודיעה על חתימת הסכם לרכישת חברת הסטארט-אפ הישראלית תביא-לי (Tavily), המפתחת מנועי חיפוש ייעודיים עבור סוכני בינה מלאכותית (Agentic AI). פרטיה הפיננסיים של העסקה לא נחשפו, אולם על פי דיווח של בלומברג, הרוכשת תשלם 275 מיליון ד' לצורך רכישת הסטארט-אפ הישראלי.  העסקה צפויה להיסגר בשבועות הקרובים ומטרתה לשלב את טכנולוגיית החיפוש בזמן אמת של תביא-לי ישירות לתוך פלטפורמת הענן של נביוס. המהלך נועד לספק למפתחים "חנות אחת" (One-stop-shop) לבניית מערכות AI מורכבות, כאשר הטכנולוגיה הנרכשת תשלים את יכולות העיבוד וההסקה (Inference) של נביוס באמצעות הוספת רובד של עובדות עדכניות מהרשת – וזוהי יכולת קריטית עבור סוכנים אוטונומיים הנדרשים לקבל החלטות מדויקות ללא התערבות אנושית. Nebius has agreed to acquire @tavilyai to bring real-time agentic search into our AI cloud platform. By combining high-performance inference with real-time web grounding, we are expanding the core infrastructure needed for autonomous AI agents. Read the PR:… pic.twitter.com/ZMGy9XxQob — Nebius (@nebiusai) February 10, 2026 "בונים את הפלטפורמה המלאה לכל מי שרוצה לייצר מוצרי AI" רומן צ'רנין, המייסד המשותף ומנהל העסקים הראשי של נביוס, התייחס לחזון מאחורי הרכישה ואמר בהודעת החברה: "אנחנו לא רק חברת תשתיות; אנחנו בונים את הפלטפורמה המלאה לכל מי שרוצה לייצר מוצרי AI, סוכנים או שירותים. האסטרטגיה שלנו ברורה: לספק פלטפורמה פתוחה שמשרתת את כולם, מסטארט-אפים ועד לארגונים הגדולים ביותר, ולהעניק להם את הכלים לשלוט בגורל ה-AI שלהם". המהלך העסקי המסוים מתרחש על רקע תחזיות צמיחה אגרסיביות לשוק ה-Agentic AI, אשר על פי הערכות מחקריות צפוי לזנק מהיקף של כ-7.5 מיליארד דולר ב-2025 לכ-199 מיליארד דולר בשנת 2034. מייסד ומנכ"ל תביא-לי, רותם וייס, שיצטרף לנביוס יחד עם צוותו כדי להמשיך ולפתח את המוצר, ציין כי "תביא-לי נמצאת במשימה לצרף את מיליארד סוכני ה-AI הבאים לאינטרנט. חיפוש עבור סוכנים הוא הזדמנות של מיליארדי דולרים, ואנחנו מאמינים שהשוק עומד בפני צמיחה אקספוננציאלית ככל שארגונים יטמיעו מערכות אוטונומיות". וייס הוסיף כי "איחוד הכוחות עם נביוס מאיץ את היכולת שלנו להתרחב גלובלית".  הטכנולוגיה של תביא-לי כבר נהנית מאימוץ נרחב עם למעלה מ-3 מיליון הורדות חודשיות ושימוש על ידי ענקיות כמו יבמ (IBM) וחברות AI מובילות כגון Cohere ו-Groq. במקביל לרכישה זו, נביוס מחזקת את מעמדה הפיננסי והעסקי בחזיתות נוספות; כפי שצוין על ידי אנליסטים בדיווחים על העסקה המתגבשת, ענקית תשתיות הענן סוגרת הסכמי ענן AI ארוכי-טווח בהיקף של מיליארדי דולרים עם ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט ומטא, כחלק מבניית התשתיות שלה. על פי הערכות, העסקה המדוברת עם תביא-לי תייצר שילוב זה בין טכנולוגיה חדשנית לבין קשרים עמוקים עם פלטפורמות גלובליות ושילוב זה עשוי, להערכת האנליסטים, להשפיע מהותית על האופן שבו נביוס תתחרה על תקציבי ה-AI של ארגונים גדולים בעתיד הקרוב.

בצעד חסר תקדים, שיכול לשנות את כללי המשחק בעמק הסיליקון, צפוי אדם מוסרי, מי שעומד כבר שנים רבות בראש אינסטגרם, להגיע לבית המשפט בלוס אנג'לס ולמסור עדות פומבית בנוגע לאחריות הפלטפורמה למשבר בריאות הנפש בקרב בני נוער. השימוע הוא חלק ממשפט "בוחן" (Bellwether trial) המתמקד בטענה כי ענקיות הטכנולוגיה, ובראשן מטא (חברת האם של פייסבוק ואינסטגרם וחברות אחרות), תכננו את המוצרים שלהן כ"מכונות התמכרות" שנועדו ללכוד את תשומת הלב של ילדים על חשבון בטיחותם. ???? Meta researchers warn about 500K kids per day are victims of sexual exploitation and extortion in Facebook and Instagram. The case just got to the New Mexico court. Insane that we're talking about half a Million. A day… what must happen to keep kids off these platforms?… pic.twitter.com/IvX8USzlpN — Mario Nawfal (@MarioNawfal) February 9, 2026 האם הבכירים ידעו על הנזקים הללו בזמן אמת? במרכז הדיון עומדת תביעתה של צעירה בת 20, הטוענת כי השימוש באפליקציה מגיל צעיר, ובפרט פיצ'רים אגרסיביים שמוצעים ונכללים בה, כמו "הגלילה האינסופית" (Endless Scroll) והתרעות בלתי פוסקות, הוביל אותה להתמכרות קשה, חרדות ודיכאון. עורכי הדין של התובעים טוענים כי החברות תיעדפו מדדי מעורבות (Engagement) וזמן מסך על פני רווחת המשתמשים, וכי המסמכים הפנימיים שייחשפו במשפט יוכיחו שהבכירים ידעו על הנזקים הללו בזמן אמת. יצוין כי פרנסיס האוגן, עובדת לשעבר במטא שהפכה לחושפת שחיתויות, טלטלה את עולם הטכנולוגיה בסוף 2021 כשחשפה אלפי מסמכים פנימיים המכונים "תיקי פייסבוק". האוגן הציגה בזמנו בפני הסנאט האמריקני והציבור ראיות לכך ש-מטא ידעה כי הפלטפורמות שלה, ובראשן אינסטגרם, פוגעות בבריאות הנפש של בני נוער. המסמכים גילו כי החברה הייתה מודעת לכך שבפועל אינסטגרם מחמירה בעיות דימוי גוף אצל אחת מכל שלוש נערות, וגורמת ל"סופה מושלמת" של התמכרות, הפרעות אכילה ודיכאון, אך בחרה להמשיך ולתעדף רווחים ומעורבות גולשים על פני בטיחות המשתמשים. מלבד מוסרי, גם מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, צפוי להיקרא למתן עדות בהמשך ההליכים, שיכולים להוות תקדים לאלפי תביעות דומות הממתינות ברחבי ארצות הברית.  ואולם ב-מטא הודפים את הטענות ומנסים להסיט את האחריות לגורמים סביבתיים ומשפחתיים בחיי המשתמשים. דובר מטעם החברה התייחס להליכים ומסר כי הם "חולקים בתוקף על הטענות הללו", והביע ביטחון כי הראיות שיוצגו יוכיחו את "המחויבות ארוכת השנים של החברה לתמיכה בצעירים", תוך שהוא מדגיש את כלי הפיקוח והבטיחות שהחברה מספקת להורים ולבני נוער.

נציבות ההגבלים העסקיים באיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה של גוגל את וויז הישראלית תמורת 32 מיליארד דולרים. זו עסקת הרכישה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ההיי-טק הישראלי וגם הרכישה הגדולה ביותר בתולדות גוגל. גוגל קיבלה אתמול (ג') אישור "בלתי מותנה" מהאיחוד האירופי לרכישה, לאחר שהרגולטור האירופי קבע כי העסקה לא תציף חששות לגבי פגיעה בתחרות. "גוגל ניצבת מאחורי אמזון ומיקרוסופט בהיבט נתח השוק שלה בעולם תשתיות ענן, וההערכה שלנו היא, שהלקוחות ימשיכו ליהנות מחלופות אמינות ויוכלו להחליף ספקים", אמרה תרזה ריברה, סגנית נשיאת הנציבות האירופית ומי שאמונה על תחומי מניעת תחרות לא הוגנת והגנת הסביבה באיחוד. הנציבות האירופית, הפועלת כרגולטור לתחרות הוגנת באיחוד האירופי, אמרה, שכל מידע שגוגל תקבל בשל הרכישה אינו רגיש בהיבט מסחרי ויכול להיות מוערך ולהיבדק גם על ידי חברות תוכנה אחרות. האישור האירופי הוא המשוכה הלפני אחרונה בטרם הרכישה: בסוף 2025 משרד המשפטים האמריקני וה-FCC, נציבות הסחר הפדרלית, אישרו את העסקה. כעת נותר להמתין לאישור הרגולטורים באוסטרליה ובדרום אפריקה, ואלה צפויים להגיע בקרוב. העסקה תזרים לקופת המדינה כעשרה מיליארד שקלים ממיסים, שכן ארבעת מייסדיה אוחזים בכמעט 40% מהבעלות על הנמכרת. החלטת האיחוד האירופי מאפשרת לענקית הטק ממאונטיין ויו, קליפורניה, להימנע מחקירה מעמיקה יותר של האיחוד, מה שהיה עשוי לעכב את העסקה עוד חודשים. במרץ 2025, נסגרה העסקה, לאחר ששמונה חודשים קודם לכן דחתה וויז הצעת רכישה שלה תמורת 23 מיליארד דולרים. בהסכמתה להצעת הרכישה, וויז ויתרה על הרצון שלה להפוך לחברה עצמאית ולבצע הנפקה. זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שהיא דחתה את ההצעה הקודמת, ביולי 2024. התוספת של כמעט 10 מיליארד דולר להצעת הרכישה קרצה למייסדים ואלה הסכימו לה. עם ההצטרפות לגוגל, וויז תהיה חלק מחברה הרבה יותר גדולה ממנה, עם הרבה יותר כסף ומשאבים. לחברה האם של גוגל, אלפבית – הרכישה תיתן יתרון עצום בעולם אבטחת הענן, שוויז היא אחת המובילות בו, ויכולה לתת דחיפה לעסקי גוגל קלאוד – ובפרט תשתיות הענן. זאת, במידה רבה עקב יכולות הבינה המלאכותית שמוטמעות בפתרון של וויז, ושמושכות אליה לא מעט לקוחות. העסקה נועדה לחזק את פעילות גוגל קלאוד בשני תחומים צומחים בעידן ה-AI: אבטחת ענן משופרת וריבוי עננים. הרכישה באה על רקע האימוץ ההולך וגובר של ארגונים את פתרונות אבטחת הענן בכלל, ואת אלה המבוססים על בינה מלאכותית בפרט. בהודעת גוגל מחודש מרץ האחרון צוין, ש-"השילוב של גוגל קלאוד ו-וויז ישפר את העיצוב, הביצועים והאוטומציה של הענן, על ידי מתן פתרון מקצה לקצה ללקוחות מכל הסוגים ומכל הגדלים; יציע לצוותי האבטחה פלטפורמת סייבר אוטומטית; יוריד את עלויות ההטמעה והניהול של בקרות האבטחה; יאפשר הגנה מפני איומים חדשים, באמצעות הבינה המלאכותית, ימנע פריצות אליהם ויסייע לארגונים להגיב לפריצות שאמנם מתקיימות בצורה הרבה יותר יעילה; וייתן בוסט לאימוץ של אבטחת ריבוי עננים ושל מחשוב ענן בכלל". גוגל הבטיחה אז, שהפתרונות של וויז ימשיכו לעבוד על כל העננים המרכזיים, לרבות אלה של AWS, מיקרוסופט (Azure), אורקל וכמובן, גוגל קלאוד עצמה. מהחברות הצומחות במהירות הרבה ביותר בהיסטוריה וויז היא אחת החברות הצומחות במהירות הרבה ביותר בהיסטוריה, ודאי של ההיי-טק הישראלי: החברה הוקמה על ידי רנציבות ההגבלים העסקיים  בתחילת 2020, ותשעה חודשים בלבד לאחר מכן היא כבר הייתה ליוניקורן. סבב הגיוס האחרון של החברה בוצע במאי 2024 על פי שווי של 12 מיליארד דולר. בסוף אותה השנה השווי שלה עמד כבר על 16 מיליארד גולר. גוגל כבר רכשה חברות במיליארדי דולרים, אבל מעולם לא ב-30 מיליארד דולר, או בסכום שמתקרב אליו. הרכישה הגדולה ביותר בתולדות החברה עד כה הייתה של מוטורולה מוביליטי – עסקה שהושלמה ב-2012 תמורת 12.5 מיליארד דולר. כלומר, פחות מ-40% משווי העסקה לרכישת וויז.