גוגל (Google), כך נראה, מחשבת מסלול מחדש בעזרת בינה מלאכותית בכל הכרוך בעולם הטכנולוגיה המטאורולוגית. התחום עבר בזמן האחרון תמורות משמעותיות, אחרי שמשתמשי אנדרואיד רבים גילו כי קיצור הדרך המוכר למזג האוויר כבר אינו מוביל לחוויית המסך המלא שאליה התרגלו. במקום זאת, לחיצה על האייקון מבצעת כעת שאילתת חיפוש סטנדרטית של המונח 'מזג האוויר' (Weather) ומובילה לדף תוצאות גלובלי. העיצוב החדש משלב את דמות הצפרדע האייקונית של גוגל (Google Weather Frog – או Froggy) בתוך כרטיסייה מתקדמת, המציגה תנאים נוכחיים, קרוסלת תחזית לעשרה ימים, ותפריטים נפתחים המכילים נתונים על לחות, רוח ומדד איכות אוויר חדש.  Google has officially deprecated its standalone Android weather app, pushing users toward the Weather experience inside the Google app. The change reflects Google’s shift toward app consolidation and ecosystem integration. #Google #Android #WeatherApp #TechNews #AppUpdate pic.twitter.com/nPGgJkjvUV — Money Monkeys (@MoneyMonkey25) February 24, 2026 המעבר לעמוד התוצאות מאפשר לגוגל לשלב בצורה חלקה "תקצירי בינה מלאכותית" (AI Overviews), המספקים לגולשים סיכום מילולי וחכם של תנאי מזג האוויר בחוץ. המהלך אמנם תופס תאוצה נרחבת, אך מעורר תסכול בקרב צרכנים שגילו כי הכפתור שאיפשר להם בעבר לחזור לממשק הישן הוסר לחלוטין, וגלילה מטה פשוט מציגה תוצאות אינטרנט רגילות. באשר לסיבות למהלך, באתר 9to5Google ציינו כי ההערכה הרווחת בשוק היא שענקית הטכנולוגיה "ככל הנראה אינה רוצה עוד לתחזק שתי חוויות שונות ובחרה בחיפוש להיות אפליקציית מזג האוויר שלה". If you loved Dark Sky, the developers who went to Apple when acquired, have now left and made another Weather app! It’s called Acme Weather and it’s out now: pic.twitter.com/X4qoTMYUaO — Stephen Robles (@stephenrobles) February 20, 2026 ההבטחה של יוצרי Dark Sky למשתמשים בדיוק באותו פרק זמן שבו גוגל מעצבת מחדש את אופן צריכת המידע בנושא מזג האוויר באנדרואיד, שוק האפליקציות מתבשר על השקה מסקרנת של Acme Weather. מדובר במיזם עצמאי של אדם גרוסמן, ג'וש רייס ודן אברוטין – הצוות המקורי שפיתח את האפליקציה המיתולוגית Dark Sky שנרכשה, שולבה אל תוך המערכות של אפל, ולבסוף חוסלה על ידה. המפתחים עזבו את ענקית הטק מקופרטינו משום שהתגעגעו לימיהם כצוות קטן ועצמאי, וכדי לפתור את הבעיה המרכזית של עולם החיזוי. בריאיון שצוטט באתר 9to5Mac, הסביר גרוסמן את הרציונל שעומד מאחורי הפיתוח החדש וקבע נחרצות כי "מזג האוויר הוא הפכפך, קפריזי וכאוטי", ועל כן "התחזיות לעיתים קרובות שגויות". בנוסף, כפי שדווח ב-TechCrunch, גרוסמן הדגיש כי "הדבר שהכי גורם לנו לאי-נוחות עם אפליקציות מזג אוויר רבות הוא שאתה מקבל רק את הניחוש הטוב ביותר שלהן ולא יודע מה רמת הדיוק שלהן". כדי להתמודד עם מצב זה, המערכת החדשה משלבת נתוני מכ"ם, לוויינים ומודלים מספריים מחשוביים, אך מסרבת לספק למשתמשים תוצאה חד-משמעית שעלולה להטעות אותם. במקום זאת, התוכנה מציגה גרפים של תחזיות חלופיות במקביל לזו המרכזית, וכך מאפשרת לאדם הסביר להבין מיד עד כמה המודל אמין ומה הטווח האפשרי של התרחישים למשך היום. היישומון החדש שואף להכניס גם מעט שמחה וייחודיות לחוויה היומיומית באמצעות מעבדת פיתוח פנימית, המספקת התרעות יוצאות דופן כמו חיזוי הסיכוי להופעת קשת בענן באזור המשתמש, או זיהוי תזמון מדויק לתצפיות של שקיעות מרהיבות ואפילו להופעת הזוהר הצפוני. השירות נשען גם על דיווחי קהילה של אנשים בסביבה, וזמין כעת ל-iPhone תמורת מנוי שנתי של 25 דולר' שנועד לכסות את עלויות המידע היקרות. גם גרסת אנדרואיד נמצאת בבנייה ותצטרף לשוק בקרוב.

מספר רב למדי של מנויים משלמים עבור תוכניות ה-AI של גוגל (Google), כולל במנוי המוביל AI Ultra שעלותו 250 דולר בחודש, גילו בימים האחרונים שהם נחסמו מגישה לג'מיני (Gemini). החסימה התרחשה אחרי שהם השתמשו באסימוני זיהוי של שירות יצירת הקוד Antigravity של גוגל, כדי לגשת לפלטפורמה אליה הם מנויים דרך OpenClaw דווקא. אותם מנויים, במספר רב של דיונים באתרים שונים, ציינו שהם גילו את החסימה רק בדיעבד, ללא אזהרה מוקדמת מצידה של גוגל. והיו אף כאלה שציינו שהם נחסמו גם משירותים אחרים של ענקית הטק, כולל אפילו מ-ג'ימייל (Gmail) ושאר מוצרי ה-Workspace. "אנו עדים לעלייה מסיבית בשימוש זדוני בבקאנד של Antigravity, שפגעה באופן דרמטי באיכות השירות עבור המשתמשים שלנו. היינו צריכים למצוא דרך לחסום במהירות את הגישה למשתמשים אלה שאינם משתמשים במוצר כמתוכנן", הגיב על הטענות וארון מוהאן, מוביל מוצר ה-Antigravity בגוגל, בפוסט שפורסם ב-X. We’ve been seeing a massive increase in malicious usage of the Anitgravity backend that has tremendously degraded the quality of service for our users. We needed to find a path to quickly shut off access to these users that are not using the product as intended. We understand… — Varun Mohan (@_mohansolo) February 23, 2026 בגוגל ציינו כי בחברה מבינים שחלק מהמשתמשים שנחסמו לא היה מודע לכך שזה נוגד את תנאי השימוש, והיא תמצא דרך להחזיר אותם לתוכנית. היוצר של OpenClaw, פיטר שטיינברגר, טען כי גוגל נקטה בגישה דרקונית והזהיר מפתחים מפני שימוש ב-Antigravity. לדבריו, ייתכן שיסיר את התמיכה ב-Antigravity מהמערכת, כדי למנוע שיבושים נוספים. OpenClaw, כזכור, נרכשה לאחרונה בידי OpenAI, שהודיעה שתמשיך לתמוך בפיתוח ובתחזוקה שלה כפרויקט קוד פתוח המשמש כסוכן שיכול לבצע פעולות מקומיות במחשב, אבל גם להתחבר ל-LLMs שונים, כולל ג'מיני של גוגל וקלוד של אנת'רופיק (Anthropic), שגם היא, דרך אגב, לאחרונה עדכנה את תנאי השימוש שלה כדי למנוע שימוש באסימוני זיהוי שלה באמצעות פלטפורמות צד שלישי.

כשמדובר ב-AI ובסמנכ"לי שיווק – הם היו שם קודם. מחלקות השיווק היו הראשונות בארגונים שאליהם נכנסו כלי הבינה המלאכותית היוצרת, עוד עם כלי הגרפיקה Midjourney. כיום, ה-GenAI ממלאת חלק משמעותי בעבודת מחלקות השיווק – מגרפיקה, דרך הפקת פרסומות וסרטונים, ועד לבניית אתר החברה. גלית רשף, סמנכ"לית השיווק של נס, החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית בעבודה לפני שלוש שנים – זמן נצח בעולם ה-AI. "התחלנו עם Midjourney", היא מספרת. "זנחנו את הכלים המסורתיים, וכיום אנחנו עושים את כל העיצובים והמצגות אך ורק על כלי AI חזותיים. אנחנו מנסים כל כלי חדש ונמצאים ב-'ארגז חול' תמידי". "האזור השני שבו ה-AI מסייעת לנו, בעיקר בשנתיים האחרונות, הוא ההתייעלות", היא מוסיפה. "התחלנו עם ChatGPT, ג'מיני וקופיילוט. למדנו לכתוב פרומפטים, לקבל תוכן ולבנות את השפה השיווקית של נס. אנחנו קוראים לזה 'השפה הנסית'. לדוגמה, בניית הצעת מחיר, שבעבר לקחה לנו שבוע של קריאה וניתוח – כיום, בשילוב כלי ה-AI, לוקחת מקסימום שעתיים. זו התייעלות פנומנלית עבור צוות קטן". גלית רשף, סמנכ"לית השיווק של נס. צילום: סטודיו ארט האם זה אומר שהמשרות של אנשי השיווק נמצאות בסכנה? לא בהכרח, על פי רשף. "אנחנו לא עומדים להחליף אנשים או לפטר. למעשה, אנחנו עושים Reskilling ('הסבה מקצועית' – נ"ל) לתפקיד שלנו. בכל יומיים בערך יוצאת גרסה או יכולת חדשה, וזה מאתגר: איך לנהל את הכלים? כיצד להימנע מהזיות? ואיך להכניס לשם את 'הטון האנושי' של הארגון?", היא אומרת. "אנחנו מצויים בשלב שבו אנחנו בונים סוכנים (Agents), שידעו לקחת אותנו לאוטומציה מלאה", רשף מציינת. אתגר נוסף שהיא מעלה הוא "לא להישמע כמו כל שאר המותגים, כי אם אתה לא יודע לעבוד נכון עם הכלים – אתה נשמע גנרי, עם אותם משפטים ואימוג'ים, בלי כל ייחוד". חשוב מאוד לגייס את המנכ"ל אתגר נוסף הוא גיוס המנכ"ל למהלך, כדי שיבין את היתרונות של כלי הבינה המלאכותית לביזנס ויוביל אותו בחברה. יש ארגונים שבהם המנכ"לים לא כל כך מבינים את זה, וחשוב לרתום אותם לתהליך החשוב הזה. ב-נס, לדברי רשף, קרה מקרה הפוך: המנכ"ל, שחר אפעל, יחד עם שאר חברי ההנהלה, הם אלה שיזמו ומובילים את המהלך. היא אמרה כי "אני חייבת לתת קרדיט למנכ"ל שלנו, שבשנה האחרונה דוחף את הטמעת ה-AI בארגון בצורה מטורפת. בהדרכתו, אנחנו מבצעים 'היפר-פרסונליזציה' לכל תפקיד – משיווק וכספים, ועד למפתחים ואנשי סייבר. כחברת שירותים טכנולוגית, אסור לנו להישאר מאחור. חופש הפעולה שיש לנו לטעות, ללמוד ולהתנסות הוא מדהים". האם משמעות הדבר היא שהאתגר של סמנכ"ל השיווק הוא איך לבחור מתוך השפע את הכלי הנכון, וכיצד לעשות את ההתאמות לקול הייחודי של הארגון? רשף: "בדיוק. אחרת כולם נראים אותו דבר בלינקדאין. השלב של 'לכתוב פרומפט נכון' מזמן עבר. היכולות שבהן מחלקות השיווק של היום צריכות להשתמש הן לבנות סוכנים חכמים, שיודעים לשלב בין כלים". "מעבר לכך, אם נסתכל על הלקוחות שלנו, ש-נס מטמיעה אצלם פתרונות, מדובר באתגרים אחרים – בעיקר בארגוני B2C, כמו בריאות, פיננסים או ממשלה. שם, הנכסים הדיגיטליים קריטיים מאוד, והאתגר הוא לקחת כלים של קול לטקסט (Speech-to-Text), בוטים קוליים ושאר סוכנים דיגיטליים חכמים, ולשלב אותם במסע הלקוח בצורה חלקה, בלי לעייף את הלקוח הסופי", היא מדגימה. יש לסמנכ"לי השיווק ניסיון ארוך עם ה-AI – וגם אתגרים רבים להתמודד איתם. צילום: ShutterStock בנוסף, לצד היצירה, עדיין קיים האתגר הענק של תמיכה בשפה העברית. "הרבה כלים פשוט לא תומכים בעברית ואין להם ערך עבורנו. לכן אנחנו עובדים עם סטארט-אפים ישראליים מדהימים כמו סאמט (S-U-M-I-T), שעונים בדיוק על החור השחור הזה ומספקים פתרונות AI מעולים בעברית", מספרת רשף. האתגר האחרון שעולה בשיחה בינינו הוא התאמה של האתר של החברה ותכניו למלך החדש, שירש את ה-SEO, הלוא הוא ה-GEO – יצירת תוכן שיתאים למה שמחפשים מנועי בינה מלאכותית. הכוונה היא למבנה של מענה לשאלות או פתרון בעיות, כך שמנועי הבינה המלאכותית יציגו לשואל את התוכן שלכם, ולא של המתחרים. "זהו יתרון תחרותי קריטי, שמשלב כתיבה איכותית, אמינות ונגישות האתר בדרך שבה מנועי AI יכולים לסרוק ולקרוא את האתרים של הארגונים. הנושא משלב פיתוח, אבטחה וכתיבה נכונה", אומרת רשף. אז מה היה לנו? האתגרים של מנהלי השיווק, שהיו בין הראשונים בארגון לקפוץ על עגלת הבינה המלאכותית היוצרת, כוללים לא רק את ניהול הכלים. הם צריכים גם לבנות סוכני AI חכמים מתאימים, לבחור את הכלים המתאימים להם מתוך השפע העצום שיש בשוק, להתמודד עם האתגר המשמעותי של העדר התמיכה בעברית של כלים מסוימים, ותמיכה לוקה בחסר בשפתנו של כלים אחרים, ולהוציא גם מהבינה המלאכותית את הקול הייחודי של הארגון, תוך הימנעות מהסכנה של להיראות ולהישמע גנריים. ואולי האתגר החשוב ביותר: עליהם לבנות כלים וסוכנים חכמים שיעבדו יחדיו על מנת לייעל את העבודה של מחלקת השיווק.

הממשלה החליטה בתחילת השבוע להכיר בחוות שרתים כתשתית לאומית. ההחלטה כללה כמה סעיפים ,שאם הם יתממשו, הם יעצבו את מפת חוות השרתים בישראל. בממשלה רואים בכך, לפחות לפי ההודעה שלה, "אינטרס לאומי עליון" של מדינת ישראל, ואומרים שההכרה בחוות שרתים, "שהן הבסיס למהפכת ה-AI", כמתקני תשתית שיתוכננו בוועדה לתשתיות לאומיות תאפשר להאיץ משמעותית את הקמתן, לקצר לוחות זמנים ולהסיר חסמים, "בדרך להפיכת ישראל למובילה עולמית בבינה מלאכותית". החלטת הממשלה באה בעקבות דו"ח ביניים של ועדה בין משרדית, שבדקה את סוגיית צריכת האנרגיה על ידי חוות השרתים אל מול היכולת של חברת החשמל לספק את הביקושים. המסקנה העיקרית שהופיעה בדו"ח היא שבתוך כמה שנים, היקף ייצור החשמל כיום לא יוכל לענות על הביקושים, וכדי שזה יקרה, יש צורך בבניית תחנות כוח. אלא שבמדינת ישראל, בנייתן של התחנות האלה עלולה לקחת עד 12 שנים. מה אומרים בשוק? שני מנכ"לים של חברות שמפעילות חוות שרתים גדולות בישראל – רוני שדה, מנכ"ל MedOne, ואלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס – מתייחסים להחלטת הממשלה ומספרים כיצד הם מתמודדים עם האתגר. שדה מברך על החלטת הממשלה ואומר שהיא "החלטה נכונה, שהייתה צריכה להתקבל מזמן". לדבריו, "הפערים בין קצב הגידול המהיר של חוות השרתים והתקדמות הטכנולוגיה לבין היכולת לספק את האנרגיה הם לא בעיה רק של ישראל, אלא בעיה עולמית, ויש מדינות שבהן החלו להיערך לזה מבחינה רגולטורית". בישראל, לדבריו, הבעיה מוכרת לאנשי המקצוע בתחום כבר כמה שנים, אבל פריצת הבינה המלאכותית והקצב המהיר של שילובה הפתיעו את השוק, ולכן חשוב שהממשלה נדרשה לנושא. שדה ציין כי גם דרישות השוק משתנות, ואיתן צרכי האנרגיה. "אם פעם, כדי להקים חוות שרתים היה צריך 10 מגה-וואט, כיום מדברים על 50 מגה-וואט וצפונה – מה שיוצר פער בין קצב הגידול ליכולת לספק את הביקוש". רוני שדה, מנכ"ל MedOne. צילום: פיני סילוק לדבריו, ככל שמדובר בחוות השרתים ש-MedOne מפעילה ובאלה שהיא בונה כעת, לא צפויה בעיה באספקת החשמל. "לכולם יש התחייבויות מחברת החשמל לגבי היקפי אספקת החשמל, כולל לנו, כך שאני מאמין שהממשלה תעמוד בהחלטה שלה. אני לא מודאג". חלק מהסעיפים בהחלטת הממשלה מייצרים מציאות חדשה במפת חוות השרתים, ולדברי שדה זהו צעד מתבקש. כך, למשל, הסעיף שמדבר על כך שחוות שרתים חדשות יוקמו מעתה רק בפריפריה הצפונית והדרומית. הוא אמר כי "כיום, מרבית חוות השרתים נמצאות באזור המרכז. כניסת מערכות AI לתפעול חוות השרתים מסייעת לעשות זאת בצורה יעילה יותר, כך שהמיקום הגיאוגרפי של החווה לא קריטי. זאת ועוד, המעבר או ההקמה של חוות השרתים בפריפריה יאפשר שימוש באנרגיה סולרית, אנרגיות ירוקות בכלל וטכנולוגיות חדשות, שיצמצמו את התלות בחברת החשמל". אולם, המהפכה האמיתית, לדעת שדה, תהיה בכך שבעתיד הלא רחוק יוקמו לצד חוות השרתים תחנות כוח שיוכלו לספק את החשמל הדרוש להפעלתן עצמאית. "יש כבר דיבורים על הנושא, וזה ילך ויתפתח בארץ", אמר. "זה מותנה במציאת קרקע ייעודית, שאפשר לבנות עליה תחנת כוח, וקירבה לקווי מתח עליון, שיאפשרו לחוות השרתים להמיר את האנרגיה ישירות, מבלי להיות תלויים בקווי הולכה". יש בהחלטת הממשלה סעיף שעוסק בזה: הקמת פארקי אנרגיה, שעל שטחם יוקמו חוות שרתים, שיקבלו משם את מקורות האנרגיה שלהם. יש בכך תרומה משמעותית לקידום הפריפריה על ידי הקמת מוקדי תעסוקה באזורים אלה. כניסת ה-AI לתוך חוות השרתים מעמידה את אלה שיש להן תשתיות ישנות בפני אתגר – כיצד להתאים את עצמן לטכנולוגיה החדשה. באשר ל-MedOne, שדה אמר כי "בכל חוות השרתים שהקמנו בתקופה האחרונה יש תשתיות שמוכנות לשילוב AI". קונים חשמל אבל לא משתמשים בו משה מצביע על הפער בין הביקוש לחשמל עבור חוות שרתים להיצע הקיים: "מיפוי הדאטה סנטרים בישראל מגלה שיש כיום בארץ מרכזי נתונים בהיקף של 800 מגה-וואט דאטה סנטרים – חלקם פועלים וחלקם בתהליכי בנייה. אותם יזמים שיוצאים לבנייה קונים קרקע, וכן חשמל בחברת החשמל, אבל לא תמיד הם מתחילים לבנות מיד, וגם כשהם עושים זאת, הם מתחילים לחפש את הלקוחות ולא צורכים את החשמל ששוריין להם. בכך הם תוקעים את כל השרשרת". לדבריו, "ההבדל בין אותם יזמים לחברה כמו שלנו הוא שאנחנו מתחילים לבנות כי אנחנו יודעים שיש לקוחות, ולא מחכים שהם יבואו אחרי שנבנה. כמובן שאנחנו משריינים את המגה-וואטים שנצטרך". ככלל, ציין, ידוע שרמת ניצול החשמל בחוות השרתים לא מגיעה למקסימום כבר מהיום הראשון. "אם חוות שרתים משריינת, נניח, 32 מגה-וואט, היא מגיעה לכמות הזאת בשלבים, כי בדרך כלל, הניצול של הלקוחות הוא לא בבת אחת. או אז נוצר מצב שחברת החשמל אמנם שריינה לחווה המסוימת את החשמל, אבל היא לא נהנית מזה, כי הבעלים של החווה לא צורך חשמל ולא משלם", אמר. אלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס. צילום: ניב קנטור גם משה מתחבר לסעיף בהחלטת הממשלה לגבי הקמת חוות שרתים בפריפריה. אלא שבינת דאטה סנטרס לא חיכתה לממשלה: קרן נוי, שמשקיעה במיזם הדאטה סנטרים של בינת, כבר בונה חוות סולריות ומתקני אגירה בצפון ובדרום. "יצאנו לתהליך של אגירת אנרגיה בשתי חוות שרתים שאנחנו מקימים בקיבוצים בעוטף עזה, ועוד אחת בצפון", סיפר. "הקיבוצים הוסיפו לנו 25 דונם ואנחנו מקימים שם חוות שרתים בהיקף כולל של 128 מגה-וואט – 64 מגה-וואט לכל חווה. זה אומר שניצור הלימה בין המטרות שהממשלה הציבה". בנוסף, גם הוא סבור שהבינה המלאכותית מייצרת אתגרים מורכבים לחוות השרתים. "אין ספק שבניית חוות שרתים שיהיו לצידן תחנות כוח שיספקו להן את החשמל היא הפתרון המסתמן. מי שרוצה לבנות כיום חוות שרתים שמספקת 128 מגה-וואט – אין סיכוי שהוא יקבל את זה מחברת החשמל", אמר. משה ציין שהקמת תחנת כוח כרוכה בעלויות של מאות מיליוני דולרים, שבעלי חוות השרתים לוקחים על עצמם. במקרה של בינת דאטה סנטרס, מדובר בגב ובתמיכה של קרן נוי.

שם ותפקיד: "אלינה זולוטריוב, מהנדסת חומרה בצוות פיתוח בקאפאו (CaPow)". תפקידים קודמים: "תפקיד ראשון בתחום, לאחר סיום התואר". השכלה ושירות צבאי: "תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים מאוניברסיטת בן גוריון. שירות צבאי מלא כטכנאית מחשבים באגף המודיעין". משפחה: "נשואה רשמית פחות משנה, חיה עם בן הזוג שלי כבר כמה שנים". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "השילוב בין עניין וסקרנות לבין מקצוע עם ביטחון כלכלי יציב יחסית. מגיל קטן התחברתי לפתרון בעיות לוגיות והפן הריאלי אצלי די חזק, מצד שני מאוד אהבתי לצייר ולפסל ואפילו הייתי ממש טובה בזה. כילדה למשפחה שעלתה לארץ ושאמצעיה הכלכליים היו מוגבלים, השיקול לבחור מקצוע עם פוטנציאל ליציבות כלכלית היה בראש הרשימה והצד הריאלי קיבל את מלוא תשומת הלב. לאחר התלבטות בין מספר מקצועות הנדסה, בחרתי ללמוד הנדסת חשמל ולהתמחות במחשבים ואלקטרוניקה. לאחר הלימודים אני ממשיכה להתפתח בתחום החומרה ונהנית מהאופי המאתגר והמגוון של התפקיד". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני לא חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה או לפחות ברובה. זה נכון שאחוז הנשים בעולמות החומרה, ואולי אפילו הקושחה, הוא נמוך מאוד. אך מהתבוננות, גם אחוז הנשים שבוחרות ללמוד את המקצועות הללו – נמוך. יתרה מכך, נשמעים קולות שאומרים שהיו שמחים לגייס יותר נשים לתפקידים אלו, אך אין הרבה היצע. אוסיף ואומר, שעדיין יכול להיות שקיימים הבדלי שכר, ומקרים שבהם ישנה מורכבות באינטראקציה בין המינים במסגרת העבודה אבל אני לא חושבת שהדבר ייחודי לתעשיית ההיי-טק". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "אישית לא יצא לי לחוות משהו שלילי, למזלי אני נמצאת במקום שבו אני מרגישה שווה בין שווים. אומנם שאלו אותי בחיי שאלות כמו, 'למה בחרת במקצוע הזה, נשים בדרך כלל לא מתעסקות בזה?' או שקיבלתי תגובות כמו 'בחיים לא ראיתי אישה שיודעת לתפעל את המכשיר הזה', אבל אני בוחרת לקחת את זה לצד החיובי, זה ממש לא מעליב אותי בשום צורה. או שאני לוקחת את זה בקלילות ואפילו מתבדחת בחזרה, או שאני נותנת לזה לעבור ליידי. זה לא מרגש אותי".

הסטארט-אפ נימבל (Nimble), שמפתח פלטפורמה אייג'נטית לאיתור מידע מהימן ברחבי האינטרנט והנגשתו למערכות AI, נחשף היום (ג') ומודיע על גיוס 47 מיליון דולר בסבב B. הסכום מביא את סך ההשקעות בחברה עד כה ל-75 מיליון דולר. הסבב הובל על ידי קרן נורת'ווסט, והשתתפו בו דאטה בריקס ונצ'רס, כמו גם המשקיעים הקיימים בחברה, בהם חץ ונצ'רס וטארגט גלובל. נימבל הוקמה לפני חמש שנים על ידי אוריאל קנורוביץ, המנכ"ל, ומנחם סלינס, סמנכ"ל ההכנסות. החברה מעסיקה כ-120 עובדים, 70 מהם במרכז הפיתוח בישראל והשאר במטה בניו יורק. כספי ההשקעה ישמשו להאצת פיתוח המוצר, השקת כלים נוספים והרחבת הסייט הישראלי על ידי גיוס עוד עובדים לתפקידי פיתוח, מוצר, דאטה ועוד. הפיכת המידע באינטרנט למקור אמין למערכות AI בנימבל אומרים כי ארגונים מסתמכים יותר ויותר על מערכות מבוססות AI הולכת ומתרחבת בארגונים, אולם מודלי בינה מלאכותית רבים נכשלים, בשל שימוש בדאטה שמכילה נתונים חלקיים, מיושנים או שאינם ניתנים לאימות. נימבל הופכת את המידע הרב המצוי ברחבי האינטרנט למקור אמין ושימושי למערכות AI ארגוניות. הפלטפורמה משתמשת בסוכני בינה מלאכותית בעלי יכולת אוטומציה לגלישה ברשת באמצעות דפדפנים וממשקי API, שמנווטים באתרים ומחפשים מידע באופן מהימן. לאחר שלב החיפוש ואימות המידע, הכלי של החברה משתמש ב-AI כדי להמיר דאטה גולמית מהאינטרנט לטבלאות מאורגנות, ומעבד אותן עם ניקוי פריטים לא רלוונטיים והסרת כפילויות, כך שהמידע יהיה נגיש ואמין לשימוש של עסקים בהחלטות קריטיות. מאות חברות מאמינות בפתרון של נימבל, בהן LG, דלויט, אובר, לוריאל, קוקה קולה ו-Trip Advisor. בנקים מבצעים באמצעותה בדיקות נאותות בזמן אמת, רשתות קמעונאיות המקבלות החלטות תמחור דינמיות, ואנליסטים מבצעים מחקרי שוק מהירים. קנורוביץ אמר כי "רשת האינטרנט היא מקור המידע הגדול ביותר למערכות ה-AI, אולם היא בנויה מדאטה דינמית, שקשה לאימות. לכן בנינו את נימבל". לדבריו, "ארגונים מפעילים כיום מערכות המשלבות סוכני AI רבים, שבהן סוכן אחד מחפש מידע, אחר מאמת את התוצאות ושלישי מבצע את הפעולה הנדרשת. החיפוש האייג’נטי שלנו מזין את הסוכנים במידע מאומת מהרשת. יכולת האימות מאפשרת להפוך מיליוני פעולות ביום לאוטומטיות, תוך חיסכון של עשרות מיליוני דולרים בשנה לחברות ותרומה משמעותית לשיפור התוצאות העסקיות".

בשנים האחרונות הבינה המלאכותית הרפואית עברה משלב המעבדה לשטח. יישומי AI כבר פועלים בקופות ובבתי חולים, והתוצאות מבטיחות – סיוע לצוותים בקבלת החלטות קליניות, "תרגום" של תוצאות בדיקות לשפה שהמטופל מבין, זיהוי דפוסים חבויים ברשומות רפואיות, ועוד. לאחרונה OpenAI ואנת'רופיק (Anthropic) הצטרפו לטרנד עם ההכרזות על ChatGPT Health ו-Claude for Life Sciences. ליכולת להפיק תובנות קליניות מתוך כמויות עצומות של מידע יש פוטנציאל ברור, אבל החסם המרכזי אינו היכולות של המודלים, אלא הדאטה עצמו. וזה לא שאין דאטה – להפך, יש המון. אבל הוא מפוזר, לא מובנה, לא נגיש, לעיתים קיים רק כ-PDF ולעיתים משוכפל. מודלים סטטיסטיים לא יודעים מה לעשות עם כל זה ואיזו משמעות לייחס לכל פרט בבליל המידע שהוזן אליהם. בתחומים כמו AdTech או מנועי המלצות, עמימות בנתונים היא מחיר נסבל. ברפואה, עמימות היא סכנה מוחשית רשומה רפואית היא לא טבלת SQL מסודרת רשומה רפואית היא יצור הטרוגני הנבנה לאורך עשורים במערכות שונות בבתי חולים, קופות, מעבדות ומכונים חיצוניים, כשלכל אחת מאותן רשומות דיאלקט משלה. כאשר מודל שפה פועל בתוך ארגון אחד, הוא לומד את מבנה הנתונים שלו. אבל כשהוא נדרש לעבד מידע ממקורות שונים, הוא צריך לנחש את המשמעות כמו גם את הקונטקסט: מה נחשב כ-"אבחנה פעילה" לעומת היסטוריה רפואית?  איך מבדילים בין תצפית (Observation) להערכה קלינית? והאם תרופה X נלקחת על ידי המטופל או שהוא אלרגי אליה? המודל אולי מזהה בקלות "אבחנה", אבל הוא צריך לנחש אם היא מייצגת מצב רפואי ודאי של המטופל, היסטוריה משפחתית או בכלל אינדיקציה לשלילה ("המטופל אינו סובל מ…"). מודלי שפה סטטיסטיים נוטים להיכשל בדיוק בנקודות האלו. בתחומים כמו AdTech או מנועי המלצות, עמימות בנתונים היא מחיר נסבל. ברפואה, עמימות היא סכנה מוחשית. צריכה כוונון מדויק. הבינה המלאכותית הרפואית. צילום: ImageFlow, Shutterstock OpenAPI של עולם הבריאות כאן נכנס לתמונה חוק ניוד מידע רפואי. החוק מחייב את ארגוני הבריאות בישראל להנגיש את המידע שברשותם למטופל, ולאפשר לו לניידו בין גופים שונים. מעבר להיבט הצרכני (הזכות של המטופל על המידע שלו), מטרת החוק היא גם לדחוף את המערכת לשפה משותפת. במקום שכל מקור מידע ידבר ב"דיאלקט" משלו, החוק מחייב סטנדרטיזציה באמצעות תקן בינלאומי בשם FHIR® כך שמידע יעבור כגרף נתונים מובנה עם משמעות ברורה. FHIR הוא לא עוד פורמט JSON למפתחים ולמדעני נתונים, אלא שהוא ה-OpenAPI של עולם הבריאות. בפועל, מדובר ביצירת חוזה נתונים משותף. בדיוק כפי שתקני OpenAPI בעולם הבנקאות הפתוחה הגדירו מהו "חשבון" ומהי "תנועה" כדי שאפליקציות צד-ג' לא יצטרכו לנחש הקשרים פיננסיים, תקן FHIR מנסה לעשות דבר דומה ברפואה – להגדיר ישויות, הקשרים קליניים ומשמעות, כדי שמכונות יכולות להבין בלי לנחש. התקן מחלק את המידע הרפואי ל-Resources ומגדיר API מוסכם לביצוע פעולות שונות, אך ההבניה הסמנטית היא הכוח האמיתי שלו. ב-FHIR, לכל שדה בכל Resource יש משמעות מוסכמת, ולרוב נדרש לקודד את הערכים באמצעות קטלוגים סטנדרטיים בינלאומיים כמו SNOMED-CT לאבחנות, או LOINC לבדיקות מעבדה. בזכות נורמליזציה מובנית זו, המודל לא צריך להסיק בעצמו ש"גלוקוז" במעבדה A ו-GLU במעבדה B הם אותם נתונים, או לנחש באילו יחידות מידה מדובר. המבנה והקידוד הסטנדרטיים לא משאירים מקום לטעויות ולהזיות. תשתית לפני חוכמה הפיתוי האופנתי-טכנולוגי הוא לדחוף עוד שכבות של Deep Learning, Prompt Engineering, להזין עוד דאטה גולמי לעוד מנועי LLM וכדומה. אבל ברפואה, הסדר חייב להיות הפוך: מודל נתונים אחיד (Standardization) משמעות קלינית מוגדרת (Terminology) קישוריות רב-מערכתית (Interoperability) AI מניסיוננו בליווי ארגוני הבריאות בהטמעת החוק, האתגר הגדול הוא לקחת מידע ממערכות שונות (חלקן Legacy) ולעשות בו סדר. לא מדובר במאמץ חד-פעמי, כי מידע ממשיך להיווצר ולהתעדכן באופן שוטף. נדרשת התגייסות של מומחים קליניים ולא רק טכנולוגיים, ביצוע Reverse Engineering למערכות ותיקות ויצירת קישוריות בין נתונים ממערכות שלא דיברו אחת עם השנייה עד כה. כל אסטרטגיית הדאטה והארכיטקטורה דורשות בחינה מחדש. אנחנו משלבים פתרון טכנולוגי וייעוץ כדי להקל על המהלך המורכב הזה היכן שאפשר, ועדיין מדובר באתגר משמעותי הדורש משאבים רבים כדי להגיע לתוצאות אמינות. הבינה המלאכותית לא אמורה לפתור בעיות סמנטיקה, היא צריכה לעבוד על סמנטיקה מוגדרת היטב. AI היא המנוע, אבל הנתונים הם הדלק שלה. ללא דלק נקי ואיכותי, המנוע יחנק. הכותב הוא המייסד וה-CTO של אאוטברן (Outburn)

חברת פרולוג'יק (Prologic) תייצג ותפיץ בישראל את פתרונות חברת הסייבר האמריקנית פיירמון (FireMon). במסגרת ההסכם, תקים פרולוג'יק רשת של אינטגרטורים ושותפים שתעסוק במכירה, אינטגרציה, תמיכה ותחזוקה של הפתרונות של פיירמון בשוק המקומי. פיירמון היא ספקית של פלטפורמה לניהול מדיניות אבטחת מידע בארגונים גדולים, המתמקדת בתחום ניהול מדיניות הפיירוול NSPM (ר"ת Network Security Policy Management). היא פועלת כדי לסייע לארגונים להתמודד עם האתגר המרכזי של ניהול סביבות אבטחה מורכבות, המכילות לעיתים אלפי חוקי פיירוול בסביבות מקומיות, בענן ו/או היברידיות. הבעיה המרכזית בתחום זה נובעת מהצטברות של חוקים חריגים, זמניים או הרשאות רחבות מדי, אשר יוצרים קושי בניהול הגישה למערכות ומייצרים סיכוני אבטחת מידע. NSPM – מרכזת את כלל מדיניות הפיירוול הפלטפורמה של פיירמון מרכזת את כלל מדיניות הפיירוול, ממפה את החוקים ומזהה כפילויות או חשיפות מסוכנות. היא מאפשרת תהליך שינוי מנוהל בחוקה, ומעבירה את הארגון מניהול ידני של חוקת הפיירוול לשליטה מבוססת נתונים ואוטומציה במדיניות האבטחה. יכולות נוספות כוללות איתור ותיקון של תצורות שגויות (מיסקונפיגורציות), התרעה מפני שינויים בחוקה אשר עלולים ליצור סיכון, והפקת דו"חות תאימות לתקנים ורגולציות. כמו כן, הפלטפורמה מציעה יכולות לניהול סגמנטים ברשת הארגונית, במטרה לשפר את היכולת להתמודד עם פורצים. הפתרון משתלב עם מגוון רחב של יצרני אבטחה ורשתות. פיירמון הוקמה בשנת 2001, והמטה שלה ממוקם בטקסס, ארה"ב. החברה פעילה ביותר מ-70 מדינות ומשרתת למעלה מ-1,700 ארגוני אנטרפרייז גדולים ברחבי העולם, עבורם היא מבצעת אוטומציה של ניהול מדיניות אבטחת רשת. בין לקוחותיה נמנים ארגונים כמו לוקהיד מרטין, טסלה, יבמ, דל ותאגיד הפיננסים צ'ארלס שוואב. ליאור לוי, מייסד ומנכ"ל פרולוג'יק, התייחס להסכם ומסר כי "במציאות הנוכחית של מחסור בכוח אדם מיומן בעולמות הסייבר, היכולת לחסוך בזמן עבודה ובתהליכים באמצעות אוטומציה היא הכרחית. פיירמון מציעה פלטפורמה מוכחת, מבוססת אוטומציה, לניהול חוקת הפיירוול. אנו מאמינים כי השוק הישראלי ימצא בפתרון זה מענה הולם לצרכים של ארגונים רבים".