עונת הדו"חות הכספיים הגיעה לסיומה וכל החברות הציבוריות שנסחרות בבורסה בתל אביב, כולל חברות ה-IT וה-ICT, פרסמו את התוצאות שלהן ל-2025. כמדי שנה, וכמתחייב מהיותן חברות בורסאיות בישראל (למעט חברות דואליות), הן פרסמו גם את עלות השכר השנתית של הבכירים שלהן. החברות הללו הן מענקיות ה-IT וה-ICT הישראליות: מטריקס, חילן, מלם תים, בזק, פרטנר, וואן טכנולוגיות ועוד. עלות השכר של כלל הבכירים שלהן ירדה אשתקד ב-8% ל-180.15 מיליון שקלים. מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. צילום: אינגה כמו בכל השנים האחרונות, בראש הדירוג ניצב מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, שעלות שכרו ירדה ב-2025 ב-23% ל-18.18 מיליון שקלים. שלושת המקומות הראשונים לא השתנו מהשנה שעברה, כשאחרי גוטמן, בפער, נמצאים אלי זיברט, מנכ"ל חילן, ותומר ראב"ד, יו"ר בזק. השנה יש ברשימה שבע נשים – עלייה לעומת חמש בלבד ברשימה של השנה הקודמת. אלא שמדובר בנתון נמוך מאוד – כ-12% בלבד מכלל השמות, כאשר הנשים מהוות יותר מ-50% מהאוכלוסיה. עוד נתון עגום הוא שהאישה הראשונה ברשימה – אפרת מדמוני, סמנכ"לית משאבי האנוש של סלקום – נמצאת במקום ה-28. לשם השוואה, בדירוג הקודם, האישה הראשונה ברשימה, דגנית קרמר, הגיעה למקום ה-11, אולם היא פרשה מתפקידה כמשנה למנכ"ל פרטנר בנובמבר 2024. אפרת מדמוני, סמנכ"לית משאבי האנוש של סלקום. צילום: רועי חרזי זה המקום להזכיר את החשיבות והיתרונות של שילוב נשים בצמרת תעשיית ההיי-טק – לארגונים ולחברה הישראלית בכללותה.   ** אלעד מערכות הפכה לחברה ציבורית ב-2025. *** לא נכלל.ה בין חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר ב-2024.

"MongoDB היא חברה ציבורית מאוד גדולה, עם עשרות אלפי לקוחות שרצים על התשתיות שלה. היכולות שאנחנו מספקים הן הרבה מעבר לבסיס נתונים (דאטה-בייס). אנחנו מספקים, לדוגמה, יכולת לבצע חיפוש חופשי גם בעברית, ממש כמו חוויה של אפליקציה. אנחנו יודעים לתת את השירות הכי טוב בעיתות שלום וגם במלחמה – והכלים שאנחנו מספקים מסייעים לפתח פתרונות מעולים, ובמהירות רבה, מה שבדרך כלל נדרש בתקופות מלחמה בהן צריך מענה זריז", כך אמר רועי מנדלר, ארכיטקט פתרונות בכיר ב-MongoDB, שסיפר כיצד אפשר לפתח פתרונות גם תחת התקפות טילים, ואפילו לעשות זאת בזמן שיא, כשכל רגע חשוב, באמצעות Atlas הפתרון שמציעה החברה. מנדלר אמר את הדברים במסגרת הוובינר "חוסן ושרידות הממשל בזמן מלחמה – וובינר נוסף שהפיקה אנשים ומחשבים כדי לבחון את החוסן ואת ההמשכיות העסקית במשק הישראלי, על כל הוורטיקלים שלו, וכמובן עם דגש על ההיבטים הטכנולוגיים. "אנחנו מציעים מה שנקרא סכמה גמישה" מנדלר סיפר באירוע כיצד הסיוע לפיתוח מהיר בא לידי ביטוי. "אנחנו מציעים מה שנקרא סכמה גמישה, וזה אומר שאפשר להתחיל לרוץ מבלי בהכרח לסגור את ההסכמה לפני שמתחילים את העבודה בפועל, מה שהרבה פעמים נדרש בתהליכי פיתוח. לצד זה יש לנו את Atlas, שהיא תשתית מנוהלת שמאפשר לעבוד עם כמה צמתים, עם שמירה באזורים נוספים – וכן, אפשר לעשות את הכל בישראל, אבל אנחנו במלחמה ויכולות להיות בעיות. לדוגמה, הדטה סנטר של אמזון שנפגע במפרץ… אז פתחתי עוד שני אזורים לצורך גיבוי", אמר. הוא הוסיף שזה לא דבר שמוגדר כחובה: "אם אי אפשר, אז לא. זה לא צריך, אבל זה כ משהו שהוא מאוד חשוב. תשתית כזו, היום לוקח לבצע בערך 5-10 דקות. פשוט אומרים איפה ומה להרים, מקבלים פרופיל התקשרות ומתחילים לעבוד. משהו מאוד פשוט שכמובן מביא איתו את כל מערך האבטחה והתשתיות שאנחנו יודעים לתת". הסכמה הגמישה, כך הוא הסביר, מאפשרת להתחיל לרוץ מהר ולממש אב-טיפוס של מוצר מבלי שיהיה צורך בעצירות לצורך הגירת נתונים. לדוגמה, "אפשר להתחיל לפתח משהו מאוד קטן ואז לבצע הגדלה לפי הצורך בהמשך", הוסיף ואמר. מנדלר הציג כדוגמה לפיתוח מערכת דמה של רשות המיסים, לכאורה, שמאפשרת להגיש תביעות בגין נזקי מלחמה, כסוג של אפליקציית רשת שלצורך הקמתה הוא השתמש גם ב-AI, "כי אי אפשר בלי", לדבריו. באתר הדוגמה שהוא הציג יש אפשרות לבדוק את כל התביעות שהוגשו, לסנן לפי נושאים, וכמובן – להגיש תביעות חדשות לפי כמה נושאים, עם כל הטפסים הנלווים. "לא חיברתי פה את הענן עד הסוף, אבל אפשר להעלות תמונות ובעצם לשמור את הקישורים לתמונות האלה בתוך הסכמה של MongoDB ישירות. זה בעצם היופי בסופו של דבר בתוך הפלטפורמה של Atlas, שמה שהיא יודעת לתת לנו זה פלטפורמה מנוהלת שהיא מערכת מאוד חזקה, שיכולה לרוץ בכל מקום שאתם צריכים", הוא סיפר. מנדלר המליץ במקביל לדאוג שיהיה גם גיבוי מקומי שמאפשר פיתוח מהיר מול Atlas, גם אם יש בעיה בגישה חיצונית, והוא הזכיר שוב את הפיתוח במקביל בכמה אזורים, כך שגם אם האתר בישראל נופל, ממשיכים לעבוד עם האתרים המרוחקים, כשהאפליקציה מבחינתה לא רואה שום הבדל. לסיום דבריו הוא הוסיף וסיפר כי "משתמשים ב-MongoDB גם בתוך המגזר הממשלתי, בין אם זה משרד המשפטים, משטרה או שב"ס, ויש דברים שרצים כבר היום, והם מכירים את היכולת הזו לפתח מהר".

לרגל יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם שיצוין בסוף השבוע (2.4.2026) ובצל המציאות הביטחונית, אלו"ט משיקה סוכנת AI בשם "ליאורה", שתנגיש מידע בנושא זכויות עבור עשרות אלפי משפחות לילדים ומבוגרים אוטיסטים. השם ליאורה נבחר לא במקרה. היא קרויה על שם אחת ממייסדות אלו"ט, ליאורה אביגדורי ז"ל. ליאורה הסוכנת תנהל שיחות אישיות עם הורים ותעניק מידע קריטי בארבע שפות: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית. אחד הקשיים המרכזיים שחווים הורים לילדים אוטיסטים בישראל הוא תהליך מיצוי הזכויות של ילדיהם: מדובר בהתמודדות מול ריבוי גופים ומידע בירוקרטי מבוזר ומורכב. המציאות הביטחונית רק מוסיפה קשיים על האתגרים הרבים שעומדים בפני ההורים ואוכלוסיית האוטיסטים. הנתונים מהשטח מצביעים על הצורך בשירות זה: ב-2025 אובחנו יותר מ-12 אלף ילדים – זינוק שממשיך את מגמת הצמיחה השנתית של כמעט 20% עם יותר מ-72 אלף ילדים מקבלי גמלה, והמענה הטכנולוגי הופך להכרחי. בשונה מכלי בינה מלאכותית אחרים, ליאורה הונדסה בסטנדרטים של "בינה מלאכותית אחראית". המערכת פועלת בסביבה סגורה, מה שמבטיח, כי הסוכנת נשענת אך ורק על מאגר הידע המפוקח של האגף לקידום זכויות באלו"ט ועוברת עדכונים שוטפים בהתאם לשינויי חקיקה ולמצבי חירום (כדוגמת זכויות הורים במילואים במסגרת מבצע "שאגת הארי"). בבדיקות פיילוט מקיפות שנערכו בקרב כ-2,000 נסיינים לקראת ההשקה, רשמה המערכת 95% הצלחה במתן מענה מדויק. זוהי אחת מיוזמות שאלו"ט מקיימת כיום בתחום הבינה המלאכותית. לצורך כך הקימה העמותה ועדה מקצועית, שבה חברים, בין היתר, עינת שמעוני – סמנכ״לית בכירה ב-STKI; אמיר שבט – משקיע ובכיר לשעבר בטוויטר, טוויץ׳ וגוגל; יהונתן וקסלר – CTO וממייסדי Q-AI; אפרת מנצור – יועצת אסטרטגית בתחום ה-AI; ושירי טלר – מנהלת בכירה בתחום התפעול בחברת למונייד (Lemonade) דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט: "אנו ניצבים בנקודת מפנה, שבה הטכנולוגיה הופכת לגשר הכרחי בין המשפחות לבין הזכויות המגיעות להן. בימים של חירום ומלחמה, כשהמשפחות זקוקות למענה זמין יותר מתמיד, החשיבות של כלי כזה מתחדדת אף יותר". עו"ד מיכאל זץ, מנהל חטיבת קהילה ומדיניות באלו"ט: "זהו כלי שמעניק כוח להורים ומבטיח שהזכויות של האוטיסטים בישראל לא יישארו ללא מענה מעשי".

שם ותפקיד: "רונית פטר, סמנכ"לית טכנולוגיות במימון ישיר". ותק בתפקיד: "18 שנים כסמנכ"לית טכנולוגיות, וכ-20 שנה בחברה". תפקידים קודמים: "לאורך השנים במימון ישיר הובלתי את הקמת מערכות הליבה של החברה ואת התפתחותה כחברת אשראי חוץ-בנקאי בתחומי הרכב והמשכנתאות, מבוססת טכנולוגיה ודאטה. במסגרת התפקיד אני אחראית על תחומי הפיתוח, הדאטה, התשתיות והחדשנות הטכנולוגית בארגון, ומובילה עשרות פרויקטים וצוותים טכנולוגיים במימון ישיר ובמימון ישיר משכנתאות". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "הגעתי לעולם הזה מתוך תחום ניהול הפרויקטים והחיבור בין ביזנס לטכנולוגיה. כבר בתחילת הדרך נחשפתי לעוצמה שיש לטכנולוגיה וליכולתה להשפיע על כל תחומי הפעילות של הארגון – על תהליכים, על קבלת החלטות ועל חוויית הלקוח וכלל העובדים והמנהלים בחברה. מה שמושך אותי בתחום עד היום הוא השילוב בין חשיבה עסקית לחדשנות טכנולוגית: הדינמיות, הצורך לעבוד במקביל על עשרות נושאים, לקבל החלטות תחת לחץ, ובעיקר – ללמוד כל הזמן. זה תחום שמחייב סקרנות מתמדת ויכולת להסתכל קדימה – וזה בדיוק מה שהופך אותו לכל כך מעניין ומרכזי. אם ניקח את התקופה האחרונה – שהיא ללא ספק מהפכה ארגונית – הובלת הכנסת יכולות AI (בינה מלאכותית) לארגון זאת משימה מאתגרת ובעלת חשיבות עליונה בכל ארגון". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני חושבת שהמציאות משתנה, אבל עדיין יש פערים בייצוג נשים בתעשיית הטכנולוגיה, במיוחד בתפקידי הנהלה. אחד הדברים החשובים בעיניי הוא יצירת סביבה ארגונית שמקדמת מגוון והזדמנויות אמיתיות. במימון ישיר אנחנו רואים את זה גם במספרים: כ-55.5% משדרת הניהול באגף הטכנולוגיה הן נשים. בעיניי זה לא רק עניין של שוויון – אלא גם של איכות. ארגונים שמביאים מגוון נקודות מבט מקבלים החלטות טובות יותר ומייצרים משמעות אמיתית". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "באופן אישי אני יכולה לומר שבמהלך הקריירה שלי נמדדתי תמיד לפי התוצאות והיכולת להוביל. עבדתי בסביבה מקצועית, שבה מי שמביא ערך ומוביל עשייה – מתקדם. יחד עם זאת, אני בהחלט חושבת שחשוב להמשיך לעודד נשים לבחור במסלולים טכנולוגיים ולהיכנס לעמדות השפעה. הבעיה שאני יותר נתקלת בה היא היכולת של נשים לראות את עצמן שוות לגברים בכל מה שקשור לקידום ותגמול, ועל זה יש לנו עוד עבודה לעשות, בעיקר בחינוך של הגיל הצעיר".

באחרונה התחוללה דרמה משפטית יוצאת דופן בבית המשפט לצ'נסרי של דלאוור (Delaware Court of Chancery), כאשר הנשיאה והשופטת הבכירה קתלין מק'קורמיק, הודיעה כי תעביר מספר תביעות מרכזיות נגד אילון מאסק וחבר המנהלים של טסלה (Tesla) לידיהם של שופטים אחרים. התיקים המדוברים עוסקים בתביעות מאוחדות של בעלי מניות, ביניהם קרן פנסיה מדטרויט, הטוענים להפרת חובות אמון, כמו גם לאישור חבילות תגמול מוגזמות לבכירי החברה וכן שעוסקים בסוגיות חופפות הנוגעות לרכישת הרשת החברתית טוויטר בשנת 2022. Justice isn’t impartial. A Delaware judge who previously ruled against @elonmusk and still oversees all of his Delaware cases was caught openly celebrating the trial attorneys against him in another case. Kate McCormick should be disbarred & thrown off the bench. Also, why is… https://t.co/4WOGQ7jw1d pic.twitter.com/ACJkMJxva4 — Katie Miller (@KatieMiller) March 25, 2026 אימוג'י הלב של השופטת עורר מהומה ההחלטה הדרמטית להתרחק מתיקים אלו הגיעה בעקבות דרישה תקיפה מצד עורכי דינו של מאסק, אשר האשימו את השופטת במשוא פנים בגלל פעילותה ברשת החברתית לינקדאין (Linkedin).  הצוות המשפטי של יזם הטק הדומיננטי גילה כי הפרופיל של מק'קורמיק סימן "תמיכה" (באמצעות אימוג'י של לב) לפוסט שחגג את הפסדו של מאסק בבית משפט פדרלי בסן פרנסיסקו, שם נקבע כי הונה את משקיעי טוויטר. צוות ההגנה של מייסד ומנכ"ל ענקית כלי הרכב החשמליים לא עבר על כך בשתיקה – בדיווח של רשת פוקס ביזנס צוטטו עורכי הדין מתוך הבקשה הרשמית לפסילה, שם כתבו כי " למרות שהסכימה בסופו של דבר להעביר את התיקים לשלושה שופטים אחרים, מק'קורמיק הכחישה בתוקף כל טענה להטיה מצידה. בהודעה רשמית לבית המשפט, שצוטטה באתר טסלראטי (Teslarati) – המוקדש ברובו לסיקור של רכבים חשמליים ולחברות ומיזמים הקשורים ל-מאסק, כמו טסלה ו-SpaceX – היא הבהירה: "הבקשה לפסילה נשענת על הנחת יסוד שגויה – שאני תומכת בפוסט על מר מאסק, שבו אינני תומכת כלל. אינני מוטה נגד הנתבעים בהליכים אלה". מק'קורמיק הציעה מספר הסברים אפשריים לתקרית, כולל לחיצה בטעות על כפתור התמיכה, או לחלופין פעילות חשודה בחשבונה, מה שהוביל אותה לנעול אותו. בנוסף, בציטוט שפורסם במגזין פאסט קומפני (Fast Company) היא ציינה: "לא קראתי את יצוין כי מק'קורמיק הדגישה כי בסופו של דבר הסיבה המרכזית שהובילה אותה לוותר על ניהול התיקים לא הייתה הודאה באשמה, אלא הרצון להגן על טוהר ההליך המשפטי. לדבריה, כפי שהובאו ב-פוקס ביזנס, תשומת הלב התקשורתית חסרת הפרופורציה סביב מעורבותה הפכה ל"מזיקה לעשיית צדק". היא חתמה את החלטתה בהבעת אמון מלא בקולגות שלה שייקחו את המושכות: "למרבה המזל, בית המשפט לצ'נסרי גדול בהרבה מכל אדם אחד", ציינה.

זירוקס מינתה למנכ"ל החדש שלה את לואי פסטור, לאחר שסטיב בנדרוצ'אק התפטר מתפקידו. המינוי נכנס לתוקף מיידי. ענקית ההדפסה הודיעה על כך אתמול (ב'). פסטור החל לעבוד בזירוקס בסוף 2018 כסגן נשיא בכיר ויועץ משפטי ראשי. עד לא מכבר הוא היה נשיא החברה ומנהל התפעול הראשי שלה. סקוט לטייר, יו"ר זירוקס, אמר שבנדרוצ'אק הוביל את החברה בתקופה של שינוי וציין כי "פסטור מביא לתפקיד שילוב של משמעת תפעולית, תובנות אסטרטגיות והיכרות עמוקה עם החברה. במהלך תקופתו בחברה הוא מילא תפקיד מרכזי בקידום האסטרטגיה שלנו, בחיזוק מודל התפעול שלנו ובהובלת טרנספורמציה ארגונית רחבה". בנדרוצ'אק עבד בזירוקס יותר משבע שנים והיה מנכ"ל מאז אוגוסט 2022. הוא מונה לתפקיד לאחר מותו של ג'ון וידנטין, המנכ"ל, ביוני אותה שנה. מומחים ציינו כי עזיבתו הפתאומית של בנדרוצ'אק נראית ידידותית, ולא על רקע חילוקי דעות או משבר כלשהו. המנכ"ל הפורש ציין בהודעה כי "בשנים האחרונות נקטנו צעדים חשובים לחיזוק החברה, ואני גאה בעמידות של הצוות שלנו". תקופה מאתגרת עבור זירוקס פסטור נכנס לתפקידו החדש בתקופה מאתגרת עבור זירוקס, שעוברת כמה שינויים שהחלו להתחולל תחת הנהגת בנדרוצ'אק. המקור של שניים מאותם שינויים הוא ברכישות: בדצמבר 2024 הודיעה זירוקס על רכישת לקסמרק עבור 1.5 מיליארד דולר. העסקה, שמיזגה שתי חברות שפעלו כיריבות וגם כשותפות, נסגרה ביולי 2025. באוקטובר 2024 היא קנתה את ITsavvy, ספקית פתרונות IT שממוקמת באילינוי, תמורת 400 מיליון דולר. לפני כחודשיים דיווחה זירוקס על הכנסות של 7.02 מיליארד דולר בשנת הכספים 2025 שלה – נתון שמשקף עלייה של 12.9% לעומת השנה הקודמת. ההפסד הנקי עמד על 1.03 מיליארד דולר – ירידה של קרוב ל-300 מיליון דולר לעומת הפסד של 1.32 מיליארד בשנת הכספים 2024 של החברה. אלא שהנתונים לא מציגים את התמונה במלואה: לו דו"חות זירוקס לשנה החולפת היו כוללים את שתי החברות שרכשה, הרי שהכנסותיה היו יורדות ב-7.6%. מהלך נוסף שבנדרוצ'אק היה אחראי עליו כמנכ"ל היה גיוס של 450 מיליון דולר באמצעות כניסה למיזם משותף עם TPG, מנהלת נכסים אלטרנטיביים גלובלית מסן פרנסיסקו. לפי הסכם זה, TPG ומשקיעים נוספים גייסו את הסכום שניתן לזירוקס למטרות "תאגידיות כלליות", כלומר – הגדלת הנזילות ומטרות נוספות. בתמורה לסכום הגיוס, חברות בת של זירוקס העבירו נכסי קניין רוחני ספציפיים למיזם המשותף.

פושעי סייבר אימצו את הבינה המלאכותית כמרכיב מרכזי במסעות התקיפה שלהם. כך, AI מאפשרת, אפילו להאקרים ברמה נמוכה – לבצע מתקפות מתוחכמות ופוריות בהרבה; הזהירה PwC. דו"ח שנתי חדש של צוות התגובה לאירועים בחברת הייעוץ הגלובלית חשף, כי העלייה באיומים מונעי בינה מלאכותית – היא הדאגה הנפוצה ביותר בקרב הלקוחות הארגוניים. עם זאת, האנליסטים מציעים כי הבינה המלאכותית תשמש כמאפשרת עבור מגיני הסייבר. לפי הדו"ח, "הבינה המלאכותית הפכה למכפיל כוח עבור שחקני האיומים בסייבר, שהפכו אותה לנשק – כדי לשפר את יכולותיהם". המחקר מעלה, כי הפושעים עושים שימוש בבינה מלאכותית לכמה מטרות, ובראשן – האצת פיתוח נוזקות ומיכון של פעילות ריגול ואיסוף מודיעין. מודלי שפה גדולים שיש ברשת האפלה מסייעים גם הם לפושעי סייבר ליצור פיתויי פישינג משכנעים, וכן להרחיב את יכולות ההנדסה החברתית בין פלטפורמות ובכמה שפות. "ככל שהיכולות של הבינה המלאכותית משתפרות וחברות AI גדולות משחררות מוצרים לציבור", נכתב, "שחקני האיום מנצלים במהירות כלים אלה כדי להפוך אותם לנשק תקיפה ולמטרות זדוניות. זה היה בולט במיוחד במקרה של בינה מלאכותית סוכנית". כך, חוקרי PwC פירטו מקרה: הושק, סוכן בינה מלאכותית בשם ReaperAI הושק לאחר לאחר שנבדק. הסוכן תוכנן לשמש כבודק חדירה. מיד לאחר ההשקה, "שחקן איום מסין השיק קמפיין פריצה נגד ארגונים, המשתמשים בכלי בעל יכולות דומות מאוד". "המשך אימוץ הבינה המלאכותית על ידי יריבים צפוי להוביל לעלייה מתמשכת בנפח ובמורכבות האיומים שמקורם במאגר רחב בהרבה של שחקני איום", הזהירו חוקרי PwC, "ארגונים צריכים להיערך לקראת הופעת נוזקות שמשלבות באופן טבעי AI כדי להתחמק מזיהוי. אלו יכוונו לנתונים בעלי ערך גבוה. היקף שחקני האיום שהם פחות מיומנים ולכן מנצלים את הבינה המלאכותית – יגדל". עם זאת, "הבינה המלאכותית מייצגת גם את ההזדמנות הגדולה ביותר למגנים להדביק את הפער. היא מאפשרת גילוי מהיר יותר, בידוד אוטומטי וקבלת החלטות מונחית מודיעין בהיקף רחב. היתרון יגיע לארגונים שמתייחסים לאבטחה לא כמערכת קבועה של בקרות, אלא כמערכת בעלת ביצועים גבוהים. כזו השולטת בזהות במהירות, מאמתת אמון בכל שלב, ומתאימה אסטרטגיית סייבר, עסקית וגיאו-פוליטית – כדי להישאר צעד אחד קדימה לפני התוקפים. סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים, המסוגלים לבצע רצפי תקיפה שלמים, בלא התערבות אנושית – הם הדאגה המרכזית".

מאת פיט ג'ונסון אין כמו חדשות רעות כדי למשוך תשומת לב, ובזמן האחרון מובילי טכנולוגיה בכל העולם עסוקים בנתונים מרעישים למדי סביב ההתפתחות הטכנולוגית שהצליחה לערער תחומים ואת היומיום של כולנו. מחקר של MIT מצא לאחרונה, כי כמעט כל הפיילוטים בתחום הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) נכשלים במבחן התוצאה הכלכלית – 95% מהם, ליתר דיוק, לא מניבים רווחים ממשיים. מחקר של RAND Corporation הציג תמונה עגומה דומה, שלפיה ארבעה מתוך חמישה פרויקטים של AI פשוט נתקעים בדרך. אם זה לא מספיק, נתונים של S&P Global מראים, שארגונים נוטשים יוזמות AI בקצב כפול מזה שראינו בשנה שעברה. קל לרדד את הדיון ולקטלג במהירות את הטכנולוגיה בכך שהיא רק "טרנד שיעבור", ורבים אכן טוענים שהמודלים כרגע חלשים מדי או שהכלים לא בשלים. עם זאת, האמת פשוטה יותר ואולי אף פחות נוחה לעיכול: רוב פרויקטי ה-AI נכשלים לא בגלל המורכבות הטכנולוגית, אלא בגלל האסטרטגיה – או חוסר האסטרטגיה – שעומדת מאחוריהם. הבעיה המרכזית מתחילה כשמתייחסים לבינה מלאכותית כאל מוצר "מכולת" או פריט מדף פשוט. כל מי שמבקר בכנסי טכנולוגיה פוגש אינספור ספקים המציעים "פתרונות AI" מוכנים מראש, כשהמסר הסמוי הוא שניתן פשוט לרכוש מוצר, לחבר אותו למערכת ולראות איך היעילות משתפרת מאליה. ההתייחסות הזו ל-AI כאל עוד סעיף רכש קטלוגי שניתן להזמין ולשכוח ממנוהיא הסיבה לכך, שפרויקטים רבים מתפרקים זמן קצר לאחר הרכישה. חשוב להבין שבינה מלאכותית אינה תשובה ארוזה שמתאימה לכל בעיה. מדובר למעשה במערכת של טכניקות, שמייצרות ערך רק כאשר הן מיושמות על בעיה עסקית ספציפית ומדויקת. ללא נתיב ברור שמראה איך ההשקעה תחזיר את עצמה כבר מהיום הראשון, הסבירות לכישלון גבוהה מאוד. כשארגונים שוכחים את העיקרון הזה, הם נופלים למלכודת שניתן לכנותה "הניסוי המדעי". לפעמים זה מתחיל כהתלהבות של עובדים ממודל חדש ומסקרן שזוכה למימון ולהדגמה מרשימה, אך תוך חודשים ספורים הפרויקט דועך כי אף אחד לא מצליח להסביר מה הוא באמת תרם לחברה. המחקר של MIT תומך בכך ומראה, שכלי AI מוכנים שנרכשו מספקים מצליחים ב-67% מהמקרים פשוט כי הם מגיעים מראש עם הגדרות ברורות למה שהם אמורים להשיג. במקרים אחרים, המלכודת מתחילה מהחלטה של ההנהלה ש"צריך אסטרטגיית AI". כדי להראות עשייה מהירה, הארגון רוכש חומרה או תוכנה שנראות מרשימות על הנייר, ורק לאחר שהן מגיעות הצוות מבין שאין להן שימוש אמיתי או שהן לא מספקות את הסחורה. בשני המקרים הסיפור זהה: כאשר הבעיה העסקית מגיעה בסוף הרשימה, אין מקום ליצירת ערך אמיתי. הדרך הנכונה להעריך השקעות בבינה מלאכותית דורשת מצוותים ומנהלים להגדיר מחדש את הטכנולוגיה סביב המציאות העסקית שלהם, ולהבחין בין רעיונות שנראים מלהיבים תיאורטית לבין אלו שבאמת שווה להשקיע בהם. התהליך הבריא חייב להתחיל בזיהוי האתגרים הגדולים ביותר של הארגון – האם מדובר בצמיחת הכנסות, יעילות תפעולית, או שביעות רצון של לקוחות? השיחה חייבת להתמקד בצורך העסקי ולא בסקרנות הטכנולוגית. לאחר מכן, יש להעריך את איכות הנתונים שעליהם ירוץ כלי ה-AI ואת תשתית הדאטה של הארגון. בארגונים רבים הנתונים מפוזרים או כלואים במערכות מיושנות, וכל עוד הם לא מאוחדים ונקיים, שום מודל בינה מלאכותית לא יוכל לעבוד איתם ביעילות. לבסוף, יש לוודא שקיימת יכולת מדידה ברורה לאורך תהליך הטמעת ה-AI בארגון. קביעת נקודות מוצא מאפשרת להדגים בבירור כל שיפור, בין אם מדובר בזמן עבודה שנחסך, בשיפור בדיוק או בהוזלה של עלויות. לסיכום, כאשר מיישמים את השיקולים העסקיים הללו, סביר להניח שמספר פרויקטי ה-AI הפוטנציאליים יצטמצם – וזה דווקא דבר חיובי. הפרויקטים שיישארו יהיו אלו שקשורים ישירות לערך האמיתי של החברה ונתמכים בנתונים מתאימים. בדרך זו, הבינה המלאכותית מפסיקה להיות ניסוי יקר והופכת לכלי שבאמת תורם לצמיחה, ורק כך היא תוכל לקיים את הבטחת השינוי הגדול שהיא מציעה לעולם הארגוני. סדרת ה-MongoDB Skill Badge בעברית: כל מה שמפתחים צריכים כדי לבלוט בעולם הדאטה המודרני – הירשמו עכשיו!   הכותב הוא Field CTO, בינה מלאכותית, MongoDB.