רד האט (Red Hat), הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, הכריזה על גרסאות Red Hat Enterprise Linux 10.2 ו-9.8. הגרסאות העדכניות יסייעו להתמודד עם איומי אבטחה מודרניים, להאיץ חדשנות באמצעות בינה מלאכותית ולהפחית סטייה תפעולית. הגרסאות החדשות של פלטפורמת הלינוקס הארגונית המובילה בעולם מחזקות את אבטחת המערכת מול איומים קוונטיים, הופכות תהליכי שדרוג ארוכים לאוטומטיים, מפחיתות תחזוקה ידנית ומאפשרות לצוותי IT להתמקד בפיתוח ארכיטקטורה אסטרטגית בעלת ערך גבוה. הן מהוות פלטפורמת מערכת הפעלה אסטרטגית ועמידה המאחדת את פעולות ה-IT בענן ההיברידי תוך התחשבות באבטחה. על ידי שיפור יכולות המחשוב בבסיס מערכת ההפעלה, רד האט מספקת סביבה אמינה לעומסי עבודה של בינה מלאכותית, המסייעת להגן על נתונים רגישים לארגון. תכונות אבטחה נוספות כמו קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית ואימג'ים חתומים תומכים באתגרי אבטחה חדשים עבור עומסי עבודה קריטיים. המשמעות בפועל היא, כי ארגונים יקבלו כעת שליטה הדוקה הרבה יותר על אבטחת התשתיות שלהם. חתימה של אימג'ים בשלב הפיתוח והבנייה מבטיחה, כי המערכת תפעיל אך ורק רכיבי תוכנה מאומתים שהארגון אישר מראש. "Red Hat Enterprise Linux 10.2 ו-9.8 מתמודדות ישירות עם האיזון בין מהירות החדשנות בבינה מלאכותית לבין קפדנות האבטחה הארגונית והופכות מכשולים תפעוליים מורכבים לתהליכים אוטומטיים וחוזרים", אמר גונאר הלקסון, סגן נשיא ומנכ"ל Red Hat Enterprise Linux ברד האט. "על ידי שילוב קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית וכלי שדרוג מונעי בינה מלאכותית, אנו מסייעים ללקוחותינו לדחוף בביטחון אל עתיד המחשוב עם הגנות מפני איומים מתהווים ויכולת להרחיב באופן עקבי ואמין את עומסי העבודה של הבינה המלאכותית בענן ההיברידי".

השימוש בבינה מלאכותית לצורכי מתקפות סייבר מזנק בקצב מדאיג, כאשר האקרים מנצלים כלי AI כדי לאתר פרצות אבטחה במהירות חסרת תקדים — כך עולה מדו"ח חדש של ענקית התקשורת ורייזון (Verizon). לפי הדו"ח השנתי של החברה, מתקפות המבוססות על ניצול חולשות תוכנה עקפו לראשונה מתקפות המבוססות על גניבת סיסמאות ואישורי גישה. מתוך יותר מ־31 אלף אירועי אבטחת מידע שנבדקו, 31% מכלל הפריצות החלו באמצעות ניצול פגיעויות בתוכנה. בוורייזון הזהירו, כי "הבינה המלאכותית משנה באופן יסודי את תעשיית הסייבר". הדו"ח מצביע על כך, שתוקפים משתמשים כיום בבינה מלאכותית יוצרת כמעט בכל שלבי המתקפה — החל מאיתור מטרות, דרך השגת גישה ראשונית למערכות ועד פיתוח נוזקות וכלי תקיפה מתקדמים. לפי החוקרים, AI מאפשרת להאיץ משמעותית את קצב ניצול חולשות האבטחה הידועות, כך ש"חלון הזמן להגנה הצטמצם מחודשים לשעות בודדות". גם עובדים מסכנים ארגונים באמצעות "Shadow AI" הדו"ח חושף תופעה נוספת שמדאיגה ארגונים: שימוש לא מאושר בכלי AI . המכונה "Shadow AI". לפי ורייזון, מדובר כיום בפעולה הפנימית הלא־זדונית השלישית בשכיחותה באירועי דליפת מידע. עובדים מעלים לכלי AI קוד מקור, תמונות ומידע ארגוני מובנה — לעיתים ללא אישור וללא הבנה מלאה של הסיכונים. הנתונים מצטרפים לשורת אזהרות שפורסמו בחודשים האחרונים לגבי השפעת הבינה המלאכותית על עולם הסייבר. מוקדם יותר השנה דיווחה חברת קראוסטרייק, כי במהלך 2025 חלה עלייה של 89% במתקפות שבוצעו על ידי תוקפים המשתמשים ב־AI. לפי החברה, כלי AI העצימו גם תוקפים פחות מתוחכמים והפכו קבוצות מתקדמות למסוכנות עוד יותר". "להילחם ב-AI באמצעות AI" למרות העלייה באיומים, בוורייזון סבורים כי בשלב זה הבינה המלאכותית בעיקר מייעלת ומרחיבה שיטות תקיפה מוכרות ולא בהכרח יוצרת סוגי מתקפות חדשים לחלוטין. עם זאת, בחברה מזהירים כי ההערכה הזו עלולה להתיישן במהירות נוכח ההתקדמות המואצת בתחום. הדו"ח אינו כולל מידע על מיתוס – מודל ה-AI החדש שעורר לאחרונה חששות משמעותיים בעולם הסייבר. המודל, שנחשף ב־7 באפריל, מופעל במסגרת פרויקט Project Glasswing של חברת אנת'רופיק ובמסגרתו ארגונים נבחרים – ובהם ורייזון – מקבלים גישה מוגבלת לגרסת תצוגה מוקדמת של המודל לצורכי הגנת סייבר. לפי מומחים, יכולות התכנות המתקדמות של מיתוס מעניקות לו פוטנציאל חסר תקדים בזיהוי חולשות אבטחה ובפיתוח דרכי ניצול שלהן. נאסרין רזאי, מנהלת אבטחת המידע הראשית של ורייזון, אמרה לסוכנות הידיעות רויטרס, כי ארגונים חייבים להסתגל במהירות למציאות החדשה. “אנחנו צריכים להילחם ב־AI באמצעות AI", היא אמרה. "עלינו לשלב את הכלים האלה בתהליכי פיתוח התוכנה, בבדיקות האבטחה ובמערכי ההגנה שלנו — בקנה מידה שמעולם לא עשינו בעבר".

גוגל (Google) החליטה להסיר את גבולות הצ'טבוט המוכרים ולהפוך את הבינה המלאכותית לישות אקטיבית, שחיה בתוך החומרה ויוצאת למשימות עצמאיות ברשת. בכנס המפתחים השנתי שלה, Google I/O, שנערך בימים אלו, הציגה החברה חזון שבמסגרתו המקלדת והמסך מפנים את מקומם לטובת עוזרים קוליים מבוססי ראייה ממוחשבת, לצד ארגון מחדש של תיבת החיפוש ההיסטורית שלה, Google Search. המטרה המוצהרת של המהלכים הללו היא מעבר מוחלט מעידן הסיוע הפסיבי לעידן של סוכנים אוטונומיים, אשר מסוגלים לנהל שרשרת פעולות שלמה ללא התערבות אנושית. Introducing our brand new, intelligent Search box — totally reimagined with AI. This is the biggest upgrade to our Search box in 25 years and it’s starting to roll out today. Designed to anticipate your intent, the new Search box helps you formulate your question with AI-powered… pic.twitter.com/hgEI2BzhwV — Google (@Google) May 19, 2026 פירוק תיבת החיפוש ומעבר לממשק דינמי החיבור בין הדור החדש של ג'מיני לבין מנוע החיפוש הוותיק של גוגל הוביל לעיצוב מחדש של תיבת החיפוש. התיבה הסטנדרטית הוחלפה בממשק דינמי, המתרחב בהתאם לאורך השאילתה, ואשר מסוגל לקלוט קבצים, סרטונים וטאבים פתוחים של הדפדפן. המערכת החדשה משתמשת בבינה המלאכותית לא רק כדי להשלים מילים, אלא כדי להציע שאלות עומק והקשרים רחבים יותר. השינוי המרכזי הוא הפיכתו של מנוע החיפוש למנהל סוכנים (Search Agents); כך למשל, משתמשים יכולים להגדיר משימות מעקב ארוכות טווח – כמו חיפוש דירות פנויות בשכונה מסוימת או ניטור תנודות מחירים של מוצר שבו הם מתעניינים – והסוכן הדיגיטלי ימשיך לסרוק את הרשת באופן עצמאי, יבנה לוח בקרה ויזואלי מותאם אישית (Generative UI) ויקפיץ להם התרעות על עדכונים רלוונטיים, וכל זאת מבלי שהמשתמש יידרש לבצע את החיפוש מחדש. Gemini Omni doesn't just build scenes that look real, it reasons about what should happen next. It combines an intuitive understanding of physics with Gemini's knowledge of history, science, and cultural context. Rolling out today starting with video outputs to Google AI Plus,… pic.twitter.com/EkLjv5O0dN — Sundar Pichai (@sundarpichai) May 19, 2026 מהירות האור וסוכנים עצמאיים: השקת משפחת Gemini 3.5 בלב המהפכה הטכנולוגית שמאפשרת את היכולות הללו נמצאת השקת משפחת המודלים החדשה של ג'מיני, Gemini 3.5. הגרסה הראשונה הזמינה לציבור הרחב היא Gemini 3.5 Flash, שהפכה החל מהשבוע למודל ברירת המחדל בשירותי החברה. לפי גוגל, המודל מציג זינוק משמעותי ביכולות כתיבת הקוד ובהבנה הרב-מודלית, כשהוא פועל במהירות גבוהה פי ארבעה ממודלים מקבילים בשוק. לצידו נחשף מודל Gemini Omni, המסוגל, לדברי ענקית הטק, לעבד ולייצר וידיאו ואודיו תוך הבנה פיזיקלית עמוקה של תנועה והמשכיות, אשר מאפשרת למשתמשים לערוך סרטונים באמצעות פקודות קוליות אינטראקטיביות. פיתוח משמעותי נוסף הוא Gemini Spark – סוכן אישי הפועל באופן רציף בענן ומסוגל לרוץ ברקע גם כשהמחשב האישי כבוי, על מנת לנטר חשבונות אשראי, לארגן מסמכים מפוזרים או לנהל טבלאות מעקב. "עברנו ממצב של בינה מלאכותית שפשוט מסייעת לך, לסוכנים שיכולים לנווט באופן עצמאי במשימות מורכבות לאורך כל זרימת העבודה שלך", הכריז מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, בפתח דבריו בכנס. ????NEW: GOOGLE REVEALS NEXT-GEN AI GLASSES, TAKING ON META Google announced new AI-powered smart glasses in partnership with Samsung, Gentle Monster, and Warby Parker at Google I/O 2026, as the company moves to challenge Meta in the rapidly growing AI smart glasses market. pic.twitter.com/Y6Az2aUjPY — Coin Bureau (@coinbureau) May 20, 2026 אופנה, שמע ו-AI: מיזם המשקפיים של גוגל וסמסונג שיתוף הפעולה המתוקשר בין גוגל לענקית החומרה סמסונג (Samsung) הוליד את החשיפה המרכזית של האירוע אתמול (ג'): משקפי ה-AI החדשים, המבוססים על מערכת ההפעלה Android XR.  בשלב זה, החברות בחרו לוותר לחלוטין על מסכים או רכיבי מציאות רבודה המקרינים מידע ויזואלי על גבי העדשות, ובמקום זאת הן מתמקדות בפורמט של משקפי-שמע תבוניים.  המכשיר, שצפוי להגיע לשווקים נבחרים בסתיו הקרוב, כולל מצלמות קדמיות, רמקולים המוטמעים בזרועות ומיקרופונים רגישים. כדי למנוע את המראה המגושם שאפיין פרויקטים טכנולוגיים בעבר, נעשה חיבור למותגי האופנה Warby Parker ו-Gentle Monster, שעיצבו לגדג'ט מסגרות יומיומיות קלות משקל המיועדות לתפקד כאביזר אופנתי לכל דבר. המשקפיים פועלים כתוספת לסמארטפון ומחוברים ישירות לעוזר המנוהל בקול. הם מסוגלים לנתח את הסביבה הפיזית של מי שמרכיב אותם בזמן אמת. המערכת מסוגלת לתרגם שלטים ותפריטים המצויים מול פני המשתמש, להקריא הוראות ניווט מותאמות לכיוון המבט המדויק, ואפילו לפענח אותיות קטנות על תמרורי חניה כדי למנוע הסתבכות עם החוק בחניה אסורה. מעבר לכך, המכשיר מסוגל לבצע משימות רקע מורכבות; החברה הדגימה כיצד ניתן להורות למשקפיים להכין הזמנת קפה באפליקציות משלוחים בזמן הליכה, כאשר המשתמש נדרש רק ללחוץ על אישור סופי בצג הטלפון מבלי להוציא את המכשיר מהכיס לאורך התהליך. שחראם איזדי, סגן נשיא ומנהל חטיבת Android XR בגוגל, מסר בהודעה הרשמית כי "המשקפיים התבוניים מייצגים צעד עוצמתי קדימה בחזון המשותף שלנו עם סמסונג להפוך את הבינה המלאכותית לנגישה ומועילה יותר בחיי היום-יום". מצד השותפה, ג'יי קים, סגן נשיא בכיר בסמסונג, הוסיף כי "באמצעות הפלטפורמה הזו אנו מרחיבים את המערכת האקולוגית של מכשירי הגלקסי, שבה כל מכשיר מותאם לספק את חוויית ה-AI הייחודית והמתאימה לו ביותר".

חברת הסטארט-אפ אנפריים (Unframe), שמפתחת פלטפורמת AI ארגונית, הודיעה על גיוס של 50 מיליון דולר בסבב B, בהובלת קרן Highland Europe ובהשתתפות המשקיעים הקיימים Bessemer Venture Partners, Craft Ventures, TLV Partners, Third Point Ventures, Cerca Partners ו-Vintage Investment Partners. סך ההון שגייסה החברה מאז הקמתה עומד על 100 מיליון דולר. החברה הודיעה גם, כי חצתה רף של 100 מיליון דולר בסך חוזים כולל (TCV) בתוך 12 חודשים בלבד, נתון שממקם אותה כאחת מחברות ה-AI הארגונית שצמחו במהירות הגבוהה ביותר. פלטפורמת ה-AI שהחברה מפתחת מאפשרת לארגונים להפוך צרכים עסקיים לפתרונות AI מותאמים ומבצעיים בתוך ימים במקום חודשים. שוק ה-AI הארגונית נמצא כיום בנקודת רתיחה, אך למרות ההשקעות האדירות ב-AI ארגונית, רוב הפרויקטים עדיין נתקעים בשלב הפיילוט ואינם מגיעים ליישום רחב בסביבה מבצעית. השוק מוצף כיום בפלטפורמות וכלים שמבטיחים מהפכת AI, אך בפועל מספקים שכבת ניהול או אוטומציה חלקית. אנפריים נועדה לפתור בדיוק את הפער הזה, בין רעיונות AI לבין מערכות פעילות שמייצרות ערך עסקי אמיתי. הפלטפורמה מבוססת על אבני בניין טכנולוגיות שפיתחה החברה ועל The Framery, פלטפורמת AI פתוחה שמתחברת באופן מלא למערכות הליבה ולתשתיות הקיימות של הלקוחות. הפתרונות פועלים בענן של הלקוח, בסביבה מקומית (On-Premises) או במודל SaaS מנוהל. אנפריים רשמה צמיחה של 400% בהכנסות מלקוחות קיימים, תוך עבודה עם ארגונים גלובליים ממגוון תחומים, בהם גם חברות Fortune 500. אנפריים הוקמה בשנת 2024 על ידי שי לוי, מנכ"ל, לריסה שניידר, סמנכ"לית התפעול, ועדי עזריה, במנכ" מו"פ. השלושה הם יוצאי חברת הסייבר נוניים סקיוריטי (Noname Security), שנמכרה לאקמאי בכ-500 מיליון דולר. לוי שימש כמייסד-שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של נוניים והיה שותף לצמיחתה המהירה להכנסות שנתיות משמעותיות. שניידר הובילה תהליכי שיווק גלובליים בחברה, ועזריה ניהל חלק מפעילות המחקר והפיתוח. אנפריים מעסיקה כיום כ-130 עובדים, כ-70 מהם בישראל והשאר בקליפורניה וברלין. כספי הגיוס האחרון ישמשו להרחבת צוותי המכירות, להעמקת ההשקעה הטכנולוגית ולהרחבת צוות ההנהלה הבכיר כחלק מהיערכותה לשלב הצמיחה הבא. שי לוי, מייסד שותף והמנכ"ל, ציין, כי "כמעט כל ארגון שאנחנו מדברים איתו כבר מזהה הרבה תחומים שבהם AI יכולה לייצר ערך אמיתי לחברה, אבל בפועל מעט מאוד פרויקטים מגיעים לשלב היישום. הקמנו את אנפריים כדי לסגור את הפער בין שאיפות AI לבין יישום בפועל, ולעזור לארגונים להפוך רעיונות לפתרונות AI מבצעיים. העובדה שחצינו בתוך שנה סך חוזים כולל של 100 מיליון דולר מראה שחברות מוכנות לאמץ AI בקצב מהיר, כשאפשר להטמיע פתרונות בצורה פשוטה ומעשית". ג'ייקוב ברנשטיין, פרינסיפל ב-Highland Europe: "כמעט כל חברה היום יכולה להצביע על תחומים שבהם AI עשויה לשנות משמעותית את הפעילות העסקית שלה, אבל המעבר מרעיון למערכת שעובדת בפועל בארגון עדיין מהווה אתגר עבור רוב החברות. מה שבלט לנו באנפריים הוא היכולת לקחת צורך עסקי אמיתי ולהפוך אותו לפתרון פעיל בתוך ימים, ולאחר מכן להרחיב אותו במהירות בתוך הארגון. החברה נמצאת בעינינו בעמדה מצוינת להוביל את התחום".

דלויט ישראל ערכה בדיפלומט פרויקט לשדרוג מערכת ה-ERP שלה, מבית סאפ (SAP) – לענן. הפרויקט – שנערך בשיתוף אנשי סאפ וצוות ה-IT של דיפלומט – החל ביוני האחרון ועלה לאוויר בימים אלה. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במיליוני שקלים. דיפלומט פועלת בעולם הפצת מוצרי צריכה ומזון. במסגרת הפרויקט שודרגה מערכת ה-ERP שלה מ-ECC ל-RISE with SAP. מטרת המהלך הייתה לאפשר לארגון מעבר לענן, לתשתיות מתקדמות ולשדרוג היכולות של המערכת בעולמות ה-ERP, הדאטה וה-AI. זאת לטובת התפתחות טכנולוגית, הרחבת היכולות הפונקציונליות, והגדלת הגמישות התפעולית, תוך התאמה לצרכים עתידיים. עופר מילבסקי, מנכ"ל סאפ ישראל. צילום: מתן תמקרין כיצד בוצע הפרויקט? זהו הפרויקט הראשון בישראל בו הושלמו שתי משימות-על במקביל: הועברה מערכת ERP של ארגון לגרסה SAP S/4HANA, יחד עם מעבר לסביבת הענן, Rise with SAP. כך, הפרויקט בוצע בסביבת הענן של AWS ב"פעימה אחת", והושלם בהתאם לתכנון, למרות המצב ששרר בישראל בחודשים האחרונים. אתגר נוסף היה בעריכת הפרויקט בארבע מדינות וביותר מ-20 חברות בו-זמנית – תוך עמידה בלוחות הזמנים, וגם במסגרת התקציבית שהוגדרה מראש. הפרויקט נחלק לארבעה שלבים. הראשון, שלב מקדים של תכנון, במסגרתו נעשה שימוש בכלי AI שאנשי דלויט (Deloitte) בעולם עשו בהם כבר שימוש וצברו בהם ניסיון. אז נעשו מיפוי וניתוח המצב הקיים, וגובשה תוכנית עבודה, פעילויות קדם ותכנון משאבים. הפרויקט נוהל על פלטפורמת Deloitte Ascend, הכוללת כלים ומתודולוגיות, לרבות כלי AI. בשלב השני, המכונה "בנייה", כל הקוד תוקן ונערכו שינויים בתהליכים שהצריכו זאת. השלב השלישי, של הבדיקות, החל בנובמבר והסתיים בפברואר השנה. במרץ השנה נערכו חזרות גנרליות והמערכת עלתה לאוויר באפריל. עם השלמת הפרויקט, בדיפלומט החלו לבחון הטמעה של יכולות נוספות, לרבות אוטומציות ו-AI. סיגל אדניה, ראשת חטיבת הייעוץ ב-דלויט ישראל. צילום: אלמוג סוגבקר "תשתית טכנולוגית לצמיחת החברה בעשורים הבאים" לדברי צביקה ברוטמן, סמנכ"ל מערכות מידע ומנמ"ר דיפלומט, "הפרויקט היה יעד אסטרטגי עבורנו, כי אנו ארגון שמציב יצירת ערך באמצעות טכנולוגיה בראש סדר העדיפויות. ההגירה של ליבת המחשוב הארגוני לענן מניחה תשתית טכנולוגית לצמיחת החברה בעשורים הבאים. הפרויקט מאפשר לדיפלומט קפיצת מדרגה בשיפור הרציפות התפעולית, בזמני התגובה, וביכולת לנהל תהליכים חוצי-ארגון בצורה שקופה ואמינה מול לקוחותינו וספקינו". ברוטמן סיים באומרו כי "הפרויקט הביא לחווית משתמש מתקדמת, להטמעת בינה מלאכותית בתהליכים העסקיים ולגישה לנתונים בזמן אמת – לטובת קבלת החלטות עסקיות מיטבית". סיגל אדניה, ראשת חטיבת הייעוץ ב-דלויט ישראל ציינה כי "הצלחת הפרויקט היא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק, המבוסס על שקיפות, מקצועיות ונחישות. הנהלת דיפלומט הפגינה גישה פתוחה וחשיבה חדשנית. השימוש בנכסים, במתודולוגיה, בניהול מוקפד, תוך אימוץ ה-AI במסגרת התהליך, סייעו לנו לממש את היכולת שלנו בדלויט להביא כל פרויקט – מורכב ככל שיהיה – לחוף מבטחים". עופר מילבסקי, מנכ"ל סאפ ישראל, אמר כי "השלמת הפרויקט מסמלת צעד משמעותי במסע הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגון. השדרוג והמעבר לענן יעניק לדיפלומט גמישות עסקית, חדשנות מתמשכת ותשתית טכנולוגית מתקדמת, שתתמוך בצמיחה העתידית שלה".

חברת HPE אספה כ-60 מובילים טכנולוגיים, ארכיטקטים ומהנדסי מערכות מקרב קהילת השותפים של החברה בישראל ו"העלימה" אותם לאילת, לכנס ייעודי לשותפי HPE Networking. אבל אווירת הבטלה האילתית הייתה רק מסווה לדבר האמיתי: מרתון טכנולוגי אינטנסיבי במיוחד. הכנס התמקד במגמות המרכזיות בעולם התקשורת הארגונית, חדשנות בתשתיות רשת, אבטחת מידע, פתרונות AI Networking וטכנולוגיות מתקדמות לניהול ואוטומציה של סביבות IT מודרניות. לצד הרצאות מקצועיות ומפגשי עומק עם מומחי HPE, התקיימו גם סדנאות טכנולוגיות, שעסקו באתגרים האמיתיים של ארגוני אנטרפרייז בעידן ה-AI. בין המשתתפים שנצפו מחליפים תובנות מקצועיות ליד הבריכה ובין ההרצאות: שותפים ומשווקים ממטריקס, בזק בינלאומי, בינת, מלם, וואן, דורקום, טלדור ועוד. במהלך הכנס הדגישה חטיבת HPE Networking את מחויבותה להעמקת הידע המקצועי של קהילת השותפים בישראל ולחיזוק שיתופי הפעולה הטכנולוגיים והעסקיים, במטרה לסייע ללקוחות להתמודד עם אתגרי הדור הבא של תשתיות הדיגיטל והענן.

בימים שבהם מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים, קל לשקוע בשיח על קשיים, מגבלות וחוסר ודאות. בדימונה ראינו תמונה אחרת לגמרי. כשעמדתי מול 26 יזמי הנגב שסיימו את תוכנית ההאצה הלאומית BoostCamp DAROM, בהם מילואימניקים שעדיין נמצאים בשירות פעיל – הבנתי שוב, שהחוסן הלאומי האמיתי שלנו נבנה בדיוק במפגש שבין חזון טכנולוגי לבין נחישות בלתי מתפשרת. סיומו של מחזור נוסף בתוכנית אינו רק אירוע חגיגי; הוא הצהרת כוונות. בזמן שחלקים מהמשק מחפשים יציבות, אנחנו בונים כאן את התשתית לדור הבא של התעשייה הישראלית. אנחנו לא מדברים רק על "אקזיטים" או אפליקציות צרכניות, אלא על פתרונות Deep-Tech, שמשנים מציאות מתעשייה מתקדמת ורובוטיקה, דרך ניהול חכם של מרחבים אקולוגיים ועד טכנולוגיות ניווט אוטונומיות. יש סמליות עמוקה בכך, שחלק משמעותי מהיזמים שלנו הם חיילים משוחררים ומילואימניקים. האנשים שהגנו על הבית בשדות הקרב הם גם אלו שבונים אותו מחדש דרך המעבדה, פס הייצור והמקלדת. הם מביאים איתם את היכולת לפעול תחת לחץ, את תחושת השליחות ואת היצירתיות הישראלית שפורצת שוב ושוב גבולות. הקואליציה שמשנה את כללי המשחק ההצלחה הזו אינה מתרחשת בחלל ריק. היא תוצאה של מודל עבודה ייחודי שנבנה כאן בנגב שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הציבורי, הממשלתי והעסקי. אשכול רשויות הנגב המזרחי, בראשות ראש עיריית דימונה בני ביטון, שמוביל קואליציה אזורית רחבה יחד עם התעשייה האווירית, רשות החדשנות, משרד הביטחון ושותפים נוספים, במטרה להפוך את הנגב למרחב מוביל של חדשנות יישומית ותעשייה מתקדמת. במקביל, מוקם במרחב הנגב המזרחי מתחם רחב היקף לניסויים, פיילוטים והדגמות טכנולוגיות, מרחב שאין לו אח ורע בישראל, שיאפשר לחברות לבחון ולפתח טכנולוגיות מתקדמות בתנאי שטח אמיתיים ועל פני אלפי דונמים. העשייה שלנו אינה רק טכנולוגית, היא ערכית ובעלת יעד ברור: להפוך את הנגב המזרחי למוקד משיכה לחברות ולטכנולוגיות פורצות דרך, ולייצר בו תעסוקה איכותית שתהווה מנוע צמיחה אזורי ארוך טווח. כחלק מהחזון הזה, המרחב מקים בימים אלה מתחמי ניסוי והדגמה על פני מאות דונמים, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. זהו לא רק פרויקט תשתיתי, אלא לב פועם של חדשנות יישומית, כזה שיאפשר פיתוח והטמעה של פתרונות לתעשייה מתקדמת, אנרגיה ירוקה ומימן, מערכות כטב"ם לשימושים אזרחיים וביטחוניים, וטכנולוגיות נוספות שימשכו לנגב כישרונות, יזמים וחברות מהארץ ומהעולם. עד סוף 2026 צפוי לקום גם המבנה החדש של מרכז החדשנות דרום, קמפוס חדשנות בהיקף של כ־5,000 מ"ר בנויים על פני 13 דונמים, שיאפשר להרחיב משמעותית את פעילות החדשנות ואת המחקר והפיתוח באזור. זה לא רק בניין; זו אמירה. אמירה שלפיה עתיד התעשייה הישראלית לא חייב להיכתב רק במרכז הארץ. בוגרי תכנית ההאצה BoostCamp. צילום: רוסלן קמינקוביץ' מובילים בפיתוח כלכלי־אזורי בשעה שמדינות רבות בעולם עדיין מתאמצות לבנות מנועי חדשנות סביב מרכזי הכלכלה שלהן, בישראל כבר נבנית בשנים האחרונות תפיסה אחרת – תפיסה שמבקשת לייצר צמיחה דווקא מחוץ לאזורי הביקוש המסורתיים. זהו תהליך ארוך ומתמשך, שבו מדינת ישראל, הרשויות המקומיות והמגזר העסקי פועלים יחד ליצירת תשתית אמיתית לחדשנות אזורית. לאורך השנים הוקמו חללי עבודה משותפים בפריפריה, תוכניות לעידוד יזמות וקהילות חדשנות מקומיות, ובהמשך גם רשת ארצית של מרכזי חדשנות בשיתוף משרדי ממשלה ורשות החדשנות. מרכז החדשנות דרום הוא חלק מאותו מהלך לאומי, שמבין כי חדשנות אינה יכולה להישאר נחלתם של אזורי המרכז בלבד. בזמן שמדינות אחרות נאבקות לייצר מוקדי חדשנות חדשים, בישראל כבר מונחת תשתית משמעותית לפיתוח כלכלי־אזורי באמצעות טכנולוגיה, תעשייה ויזמות. יש בכך לא רק היגיון כלכלי, אלא גם אמירה ציונית עמוקה.   הכותב הוא מנכ"ל מרכז החדשנות דרום. בוגרי תכנית ההאצה BoostCamp. רוסלן קמינקוביץ' רוסלן קמינקוביץ'

"ל-AI אין נשמה", "זו לא אמנות – זו העתקה", "הרובוטים בדרך לחסל את הקריאייטיב" – אלו חלק מהמשפטים שמהדהדים כיום במשרדי פרסום, בסטודיואים לעיצוב ובבתי ספר לקולנוע. החשש מובן: בניגוד לטירוף ה-NFT, שהתברר כבועה ספקולטיבית של קופים מפוקסלים וקזינו דיגיטלי, הבינה המלאכותית מפחידה אותנו מהסיבה ההפוכה לחלוטין: היא פשוט עובדת. שוק ה-Generative AI הפך בשנה האחרונה מדיון תיאורטי, למנוע צמיחה בפועל. שוק הבינה המלאכותית הגיע לכ-390 מיליארד דולר ב-2025, וצפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-30% ולחצות את רף ה-3.5 טריליון דולר עד 2033. מבט על הדו"חות של אנבידיה, גוגל ומיקרוסופט, מראה כי התשתית כבר כאן. אבל לצד הנסיקה במניות, נשמעים קולות אחרים לגמרי ממסדרונות משרדי פרסום, סטודיואים לעיצוב או בתי ספר לקולנוע – שם, החשש הוא לא מהיעדר תקציבים, אלא מהיעדר רלוונטיות. ה-AI שקיימת היום לא רק מסירה חסמי כניסה לעולם היצירה, אלא גם מאפשרת דמוקרטיזציה של כישרון. אדם עם חזון גדול, גם ללא יכולת טכנית לצייר או להלחין, יכול כעת להפיח חיים בסיפור שלו ולהוציא לפועל רעיונות יצירתיים במיוחד הבינה המלאכותית כותבת, מציירת ומלחינה תוך שניות. עבור רבים, זה מרגיש כמו קץ היצירתיות האנושית, אבל כשצוללים להיסטוריה של הטכנולוגיה מגלים שאנו לא עדים למותה של האמנות, אלא לנקודת כניסה לרנסנס חדש. הבינה המלאכותית לא כאן כדי להחליף את האמן, היא כאן כדי להעצים את היצירתיות שלו ולשחרר אותו מהמגבלות הטכניות שעיכבו יוצרים בעבר. אילון מאסק תמצת את האיום הקיומי הזה בפסגת ה-AI בבריטניה כשאמר "יגיע רגע שבו לא יהיה צורך בשום עבודה". אבל ההיסטוריה רצופה בנבואות זעם כלכליות שמעולם לא התממשו. ב-1589 המלכה אליזבת הראשונה סירבה להעניק פטנט למכונת הסריגה, מחשש שתהפוך את נתיניה לקבצנים, וב-1930 הזהיר ג'ון מיינרד קיינס מ"אבטלה טכנולוגית". בפועל, המכונות לא יצרו אבטלה המונית אלא הולידו תעשיות חדשות, הזניקו את רמת החיים ואפשרו לנו להפסיק לבצע משימות שאינן ראויות לזמננו. מעצימה את היצירתיות האנושית. הבינה המלאכותית. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT הגורם המשבש לא רק מחליף – הוא מכפיל המחזוריות של "הטכנולוגיה שהורגת את האמנות" היא ריטואל קבוע. כשנחשף הדאגרוטיפ (תהליך הצילום המוקדם והמסחרי הראשון) ב-1839, הכריז הצייר פול דלארוש על מותו של הציור, ושארל בודלר כינה את הצילום ׳אויבה המושבע של האמנות׳. האם הציור מת? להפך. הצילום שחרר את הציירים מהצורך לתפקד כמכונת צילום אנושית המנציחה מציאות, ודחף אותם להמציא את האימפרסיוניזם, הקוביזם והסגנון המופשט. הגורם המשבש לא רק מחליף – הוא מכפיל. הבינה המלאכותית שקיימת היום לא רק מסירה חסמי כניסה לעולם היצירה, אלא גם מאפשרת דמוקרטיזציה של כישרון. אדם עם חזון גדול, גם ללא יכולת טכנית לצייר או להלחין, יכול כעת להפיח חיים בסיפור שלו ולהוציא לפועל רעיונות יצירתיים במיוחד. דוגמה חיה לכך ראינו לאחרונה, כשפול טרילו יצר את הקליפ הרשמי של Washed Out באמצעות 'סורה' (Sora). טרילו השתמש ב-AI כדי לייצר שפה ויזואלית סוריאליסטית שאי אפשר היה להשיג באמצעים מסורתיים. מה שדרש בעבר תקציבי ענק וצוותי VFX עצומים, הפך לאפשרי עבור צוות קטן. הרף המקצועי לא ירד, להיפך, החיכוך הטכני הוסר והבמאי יכול להתמקד ברגש ובחזון. יצירתיות שפועלת כעת בקצב חדש זהו השינוי שבאמת שווה לשים לב אליו. לא ה-AI כקיצור דרך, אלא כגורם שסוף סוף פונה מהדרך. בדיוק כפי שהמצאת הגלגל לא הפחיתה את התנועה אלא יצרה עולם נייד, כך הבינה המלאכותית היא "הגלגל" של היצירה האנושית. היא לא איום על היצירתיות, אלא יצירתיות שפועלת כעת בקצב חדש – כזו שמשחררת אותנו מהביצוע הטכני החזרתי לטובת השקעה במשאב היקר ביותר שלנו: הדמיון. כשהטכניקה מפסיקה להוות מכשול, אנחנו נשארים עם השאלה שתמיד הייתה הקשה מכולן: לא איך ליצור את זה, אלא למה זה חשוב. בעולם שבו לכולם יש גישה לאותם כלים עוצמתיים, יאבדו את מקומם דווקא אלו שחסרה להם היכולת לספר סיפור. הבידול היחיד שנותר הוא נקודת המבט. המהפכה כבר כאן, והיא לא באה להחליף את האמן, היא באה להעצים את היכולת שלנו לממש רעיון. הכותב הוא סמנכ"ל שיווק (CMO) ב-ארטליסט