"הבינה המלאכותית אינה עוד טכנולוגיה – היא תשנה את החיים של כל אחד ואחת מאיתנו, של הילדים שלנו ושל הדורות הבאים, והיא דומה לשינוי של המהפכה התעשייתית", כך אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בטקס שבו הושקה רשמית התוכנית להאצת ה-AI, הפועלת במסגרת המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה.  בטקס השתתפו בכירי כל משרדי הממשלה, נציבות שירות המדינה וגופי ממשלה נוספים. נתניהו הוסיף: "אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות היסטורי, אבל קצר מאוד, משום שקצב השינויים כה גדול שאם אתה לא שומר ומקדם את עצמך בגל הזה – אתה פשוט תישאר מאחור. אנחנו לא יכולים להישאר מאחור. אין לנו זמן לבזבז, ואנחנו לא רוצים רק לא להישאר מאחור, אלא להיות במקום מוביל". הוא המשיך: "אמרתי זאת בזמנו גם בנושא הסייבר, שאנחנו נהיה בין חמש המדינות המובילות בעולם. זה היה לפני עשר שנים בערך, והיום אנחנו במקום השני בהשקעות במיזמי סייבר. ישראל שנייה אחרי ארצות הברית. זה אומר שיש לנו יכולות עצומות". נתניהו סיכם: "אנחנו פועלים כדי לייצר את היתרון התחרותי שלנו, לשמר אותו ולהגדיל אותו. העתיד לא מחכה לנו, אנחנו יוצרים אותו. בעזרת המוחות המבריקים שלנו, הנחישות והחזון של כולנו, נבטיח את עתידה, ביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל כמעצמת בינה מלאכותית עולמית". ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית. צילום: פרטי "אני חושב שהתוצאות מדברות בעד עצמן" ראש המטה לבינה מלאכותית, ארז אסקל, אמר: "התוכנית מתחשבת ביתרונות המובהקים של מדינת ישראל בתחומי הסייבר, ב-Physical AI ובתחומים של פתרון בעיות חיים באמצעות בינה מלאכותית, תוך מתן תשתיות לצורך המדינה והמשק". הוא הוסיף: "התוכנית שאפתנית מאוד, אך היא רק מדרגה ראשונה. אנחנו כבר במצב טוב. שמנו משאבים רבים ותוכניות כדי לשים סטנדרט גבוה יותר, ובעיקר להגדיל את המספרים, כדי שמדינת ישראל תיכנס לעמדת הובלה משמעותית לעידן החשוב הזה".  אסקל ציין כי בין היתר מטרת התוכנית היא להעצים תשתיות מיחשוב, כגון מיחשוב קוונטי, וכן טיפול בהון האנושי. אסקל הודה לראש הממשלה על היוזמה והתמיכה בהקמת המטה לפני חצי שנה: "אני חושב שהתוצאות מדברות בעד עצמן. יש לנו תוכניות שנכנסות מעכשיו לשלב האופרטיבי, כדי להגדיר תוצאות ברורות שמשפיעות על החוסן של מדינת ישראל, ועל השירות שכל אזרח מקבל". ארז אסקל יהיה אחד הדוברים המרכזיים בוועידת Physical AI של אנשים ומחשבים שתתקיים ב-8.9 בשיתוף עם המטה הלאומי לבינה מלאכותית. הקליקו על הקישור לפרטים נוספים על האירוע

שופט פדרלי אישר את ההסדר שהוביל משרד המשפטים האמריקני, המאפשר לחברת HPE לרכוש את ג'וניפר (Juniper Networks), וזאת למרות התנגדות קבוצת תובעים. 13 תובעים כלליים, של 12 מדינות, וזה של מחוז קולומביה (DC, שם שוכנת וושינגטון), ביקשו מבית המשפט באוקטובר לדחות הסדר שאיפשר ל-HPE לרכוש את ג'וניפר תמורת 14 מיליארד דולר. בעבר, משרד המשפטים התנגד לעסקה ורצה לחסום אותה, אולם לבסוף אישר אותה – לאחר ש-HPE הסכימה למכור חלק מהיחידות העסקיות שלה. כאמור, 12 מדינות התנגדו להסכם, בטענה שהוא "אינו יעיל ומושחת". בעבר, ממשל טראמפ הגיש תביעה לחסום את העסקה בטענה שהיא תפגע בתחרות. במרץ, קבוצת תובעים כלליים של מדינות בארה"ב טענה שההסדר אינו לגיטימי ובית המשפט צריך לבטל אותו ולגבש הסכם חדש. 12 התובעים הכלליים ביקשו מהשופט לחסום את ההסדר, בטענה ש-HPE לחצה באופן לא תקין על בכירים במשרד המשפטים כדי להגיע להסכם זה. אנטוניו נרי, מנכ"ל HPE. צילום: יח"צ השלכות משפטיות ורגולטוריות השופט קייסי פיטס מבית המשפט הפדרלי המחוזי של המחוז הצפוני של קליפורניה אמר בפסיקתו בשבוע שעבר כי "(התובעים של המדינות – י"ה) ביצעו שירות ציבורי יקר ערך בכך שהציפו פרטים נוספים על המזימות במשרד המשפטים… אך הם לא הוכיחו שההסדר פוגע בטובת הציבור".  השופט הוסיף וכתב כי "לפי החוק הפדרלי, משרד המשפטים והחברות היו צריכים לחשוף פרטים נוספים על המשא ומתן על ההסדר. העובדה שהם נכשלו בחשיפת מידע זה – לא אומרת שיש לדחות את ההסדר". מ-HPE נמסר כי "החברה מרוצה מההחלטה". סטנלי וודוורד, סגן התובע הכללי של משרד המשפטים, אמר כי "ההצגה הפוליטית הזו צריכה סוף סוף להסתיים". פיל וויזר, התובע הכללי מקולורדו, שהוביל את ההתנגדות להסדר, אמר כי "המדינה בוחנת את ההחלטה ושוקלת את האפשרויות". מומחים ציינו כי תובעים של מדינות התערבו יותר ויותר כדי לערער על כמה עסקאות מיזוגים, לרבות עסקת אולפני פרמאונט (Paramount Studios). הם הוסיפו כי הבדיקות לגבי העסקה האמורה היו העמוקות והמשמעותיות ביותר של הסכם הגבלים עסקיים בין הממשלה לחברת טק ב-30 השנים האחרונות. הן נערכו בדקדקנות בשל תסכול גובר מצד מדינות מסוימות ומבקרי ממשל בנוגע למאמצי הממשל לאפשר מיזוגים.  ההכרזה על העסקה נערכה בינואר 2024, ומאז עברה אישורים ובקרות רגולטוריות בבריטניה, באיחוד האירופי ובארה"ב. ארה"ב הייתה המחסום האחרון, כאשר משרד המשפטים תבע תחילה כדי לחסום את ההסכם. אז, משרד המשפטים אמר שהפחתת התחרות בשוק האלחוטי תהיה הבעיה הגדולה ביותר שבעסקה: "HPE וג'וניפר הן הספקיות השנייה והשלישית בגודלן, בהתאמה, של פתרונות WLAN לארגונים בארה"ב, אחרי מובילת השוק סיסקו (Cisco)", נכתב. הבעיות הללו נפתרו בסופו של דבר ביוני 2025. HPE הכחישה בעבר את הטענות הקשורות לכך שעשתה לובינג לרכישה, וטענה כי "לא נמצא עד כלשהו, או מסמך, שמאשש את הרמיזות השקריות של המדינות לגבי 'שחיתות' או הסכם צד 'סודי'. המדינות השקיעו שעות רבות בניסיון למצוא כזה, אך לא הצליחו בכך".

במסגרת פעילות משולבת של שירות הביטחון הכללי ומערך הסייבר הלאומי, זוהה בתקופה האחרונה גל נוסף של ניסיונות של גורמי מודיעין איראניים למקד מתקפות פישינג (דיוג) כלפי עיתונאים ואנשי תקשורת בישראל, זאת במטרה להשיג מידע על רקע ההתפתחויות המדיניות והביטחוניות בתקופה האחרונה.  המערך והשב"כ מסרו כי זיהו את הניסיונות והם פועלים כדי למנוע ולסכל אותם. בשיטת הפישינג הממוקד נעשית פנייה לעיתונאים – בעיקר באמצעות ווטסאפ (WhatsApp) או טלגרם (Telegram) – תוך התחזות לגורמים מוכרים וניסוח הודעות המותאמות באופן אישי לתחומי העניין והעיסוק של היעד, כגון הצעה לשיתוף פעולה, הזמנה לראיון או לשיחה. מאמץ להשיג גישה למקורות עיתונאיים, לחומרי עבודה ולהתכתבויות מטרת ההודעות ליצור קשר אמין לכאורה ולהוביל ללחיצה על קישור לפגישה, שמוביל לדף מתחזה המבקש פרטי התחברות לחשבונות גוגל (Google), או שמוביל לפתיחת קישורים וקבצים זדוניים שעשויים להשתלט על הטלפון הנייד. לעיתים הפנייה לכתבים נעשית על ידי התחזות לכתבים מוכרים אחרים. ההערכה היא כי באמצעות שיטה זו מנסים גורמי המודיעין האיראניים לאסוף מידע רגיש הקשור להתפתחויות הביטחוניות והמדיניות, להשיג גישה למקורות עיתונאיים, לחומרי עבודה, להתכתבויות ולמידע נוסף שעשוי לשמש את גורמי המודיעין האיראניים לצורכי טרור, ריגול, איסוף מודיעין ופעילות השפעה.  מאמצים אלו נעשים גם כלפי יעדים בתחומים נוספים, ולכן נדרשת ערנות ומודעות מוגברת מכלל הגורמים שעוסקים כיום בפעילות פוליטית, ציבורית, ממשלתית וביטחונית. מערך הסייבר הלאומי פרסם המלצות להגנה על החשבונות ובהן הוא מציע: יש לאמת את זהות הפונה באמצעי תקשורת נוסף – במיוחד כאשר מתקבלת פנייה בלתי צפויה המכילה קישור, קובץ או בקשה לפרטים אישיים.  בנוסף, אין להזין סיסמאות או קודי אימות בעקבות קישור שהתקבל בהודעה, גם לא כדי להתחבר לשיחת וידאו. עוד נמסר כי מומלץ להפעיל אימות דו-שלבי בכל החשבונות המרכזיים באמצעות מאמת קודים – בעיקר בגוגל ובווטסאפ – וכן להגדיר דוא"ל לשחזור.  עוד כדאי לבצע בדיקה תקופתית של ההתחברות לחשבונות ולהסיר מכשירים או חיבורים שאינם מוכרים, ולדווח באופן מיידי על כל ניסיון חשוד לגורמי האבטחה בארגון ולמרכז 119 של מערך הסייבר הלאומי.

עונת הדו"חות של הרבעון השני לשנת 2026 בוול סטריט נכנסת לישורת האחרונה, כאשר הרוב המכריע (כ-90%) מחברות מדד ה-S&P 500 כבר דיווחו על תוצאותיהן. התמונה המצטיירת מציגה עונה חזקה במיוחד, המעידה על עמידות מרשימה של התאגידים האמריקניים, לצד מהפך סנטימנטלי דרמטי כלפי ענקיות הטכנולוגיה. קרוב לשמונים אחוזים מהחברות הכו את תחזיות הרווח, ורוב מובהק מתוכן הכו את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה. שורת ההכנסות המצרפית צמחה ב-14.6% – הקצב הגבוה ביותר מאז רבעון 4 ב-2021 –  ובמקביל, רווחי החברות זינקו בלמעלה מחמישים אחוזים. בשנתיים האחרונות ביצעו חברות המדד מהלכי התייעלות עמוקים שהקטינו את בסיס ההוצאות הקבועות. כעת, כשההכנסות חזרו לצמוח במהירות, כל דולר נוסף שנכנס לקופה זורם כמעט במלואו לשורת הרווח גם בנטרול רווחי הון חד-פעמיים של ענקיות הטכנולוגיה, צמיחת הליבה ברווחים עומדת על כ-25%, ושולי הרווח הנקי במדד טיפסו לרמתם הגבוהה ביותר מזה כחמש עשרה שנה. הקפיצה החדה ברווחיות אינה מקרית, והיא נשענת בראש ובראשונה על אפקט המינוף התפעולי. בשנתיים האחרונות ביצעו חברות המדד מהלכי התייעלות עמוקים שהקטינו את בסיס ההוצאות הקבועות. כעת, כשההכנסות חזרו לצמוח במהירות, כל דולר נוסף שנכנס לקופה זורם כמעט במלואו לשורת הרווח. אל המגמה הזו הצטרפו אירועים חשבונאיים יוצאי דופן, כאשר חברות כמו גוגל (Google), אמזון (Amazon) ו-מיקרוסופט (Microsoft) רשמו רווחי הון עצומים, משערוך ורווחים לא ממומשים על השקעותיהן המוקדמות בחברות SpaceX, אנת'רופיק (Anthropic), ו-OpenAI.  מנוע נוסף לרווחיות המצרפית הגיע מסקטור האנרגיה, שם עליית מחירי הנפט לממוצע של למעלה מ-92 דולר לחבית פגשה עלויות הפקה יציבות, מה שהוביל לזינוק של כ-146% ברווחי הסקטור שזרמו ישירות לשורה התחתונה. הדו"חות שלהן הובילו למהפך של ממש בסנטימנט. חברות הביג טק האמריקניות. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT דו"חות הביג טק הובילו למהפך של ממש בסנטימנט הדו"חות הכספיים של חברות הביג טק הובילו למהפך של ממש בסנטימנט. השבועות שקדמו לעונת הדו"חות התאפיינו בפסימיות וחששות מבועת השקעות, מתוך פחד שהחברות שורפות הון עתק על תשתיות ללא מודל עסקי ברור להחזר השקעה. אולם, הדו"חות טרפו את הקלפים והוכיחו כי ההשקעות מאיצות באופן ישיר את שירותי הענן שלהן. החותמת לשינוי הסנטימנט הגיעה משוק החוב הקונצרני. אם לפני הדו"חות משקיעי החוב חששו משריפת המזומנים של חברות הענן הגדולות, וקיבלו, למשל, בקרירות הנפקת אג"ח של חברת אמזון בחודש יולי, הרי שלאחר הדו"חות, גוגל זכתה לביקושי שיא של מוסדיים להנפקת החוב שלה.  עובדה זו מעידה על כך שהשוק מעניק כעת תמחור חיובי יותר ורמת ביטחון גבוהה לתזרימי המזומנים העתידיים של חברות הטכנולוגיה ומאשרר את אסטרטגיית ההשקעות שלהן בשלב זה. במבט אל תוך הסקטורים, ניכר בבירור היכן מרוכז ההון בשוק. בסקטור הטכנולוגיה, ענף השבבים רשם זינוק של 73% צמיחה בשורת ההכנסות בהובלת הביקוש למעבדים וזיכרונות למרכזי נתונים. זאת בניגוד לתחום התוכנה ושירותי ה-IT המגוון שצמח "רק" ב-14% בהכנסות, עדות לכך שארגונים מקצצים בייעוץ ואינטגרציה לטובת רכש ישיר של תשתיות.   בסקטור הפיננסים, הבנקים ובתי ההשקעות הגדולים הפיגו לחלוטין את החששות מהאטה. הם הציגו התאוששות דרמטית בבנקאות ההשקעות עם זינוק בעמלות חיתום וייעוץ, יציבות בהכנסות הריבית נטו, ונהנו מהוודאות שסיפקה החקיקה הכלכלית האחרונה. סקטור נוסף שהפגין אף הוא עמידות מרשימה הוא סקטור התעשייה, כאשר המתיחות הגיאופוליטית תדלקה את חברות הביטחון, ותמריצים ממשלתיים האיצו את מגמת החזרת קווי הייצור לארצות הברית. בד בבד, חברות המספקות תשתיות נהנו מהוצאות הענק (Capex) של חברות הביג טק לבניית מרכזי נתונים, ורשמו אף הן צמיחה ניכרת בהכנסותיהן. דוגמה מובהקת למגמה זו היא ענקית הציוד המכני קטרפילר (Caterpillar), אשר הציגה עלייה בהכנסות של 25% ו-73% ברווחיות; היא נהנית מהביקוש האדיר לציוד בנייה מסיבי, גנרטורים ופתרונות גיבוי אנרגיה, הנדרשים כולם לשם הקמה ולתפעול השוטף של חוות השרתים. החולשה האמיתית של הכלכלה מתגלה בניתוח סקטור הצריכה המחזורית, במיוחד כאשר מנטרלים ממנו את ההשפעה העצומה של אמזון. הנתונים חושפים צרכן אשר נמצא תחת לחץ. על אף התמריצים, החזרי המס והפיצויים הממשלתיים שנועדו להקל על האזרחים, מחירי האנרגיה הגבוהים שאבו אליהם חלק ניכר מתוספת ההכנסה הזו; כתוצאה מכך הצרכנים נאלצים לשמור את כספם למוצרי בסיס ולא מפנים אותם לצריכת מותרות. קמעונאיות האופנה סובלות מהצטברות מלאים, חולשה במכירות בחנויות זהות ומעבר של קונים למותגי דיסקאונט. בדומה להן, רשתות המסעדות והמזון המהיר נאלצות להשיק או להמשיך עם תפריטי מבצע, שפוגעים ישירות ברווחיותן, רק כדי להתמודד עם הירידה בתנועת הלקוחות שנשחקו מהאינפלציה. בסופו של דבר, עונת הדו"חות של הרבעון השני ממחישה היטב כלכלה של פערים – מצד אחד, אנו עדים לתאגידי ענק הנהנים ממינוף תפעולי חזק, מונטיזציה של טכנולוגיה, מחירי נפט גבוהים ותמריצי מאקרו שדוחפים אותם לשיאי רווחיות היסטוריים. מצד שני, ניצב הצרכן האמריקני הממוצע, שעדיין מתקשה להתאושש מהאינפלציה המצטברת, ומותיר את סקטור הצריכה להיאבק מאחור. אלו הם הפערים המהותיים שצפויים להכתיב את המגמות בשוק ההון גם ברבעונים הבאים.  הכותב הוא מנהל דסק חו"ל, פעילים ניהול תיקי השקעות