בכל פעם שאתם צריכים הוכחה לכמה מפונקים נהיינו, תחשבו על מגבונים לחים. לפני שנות ה-80 הדבר הזה היה נחלתן של מסעדות בעיקר, והסוג שנכנס למיינסטרים היה מאוד חדגוני ועם ריח כימי חזק ודוחה. זה היה מוצר מאוד פריבילגי. היום יש מגבונים לכל מטרה - לניקוי משטחים, לניקוי חלונות, לניקוי ישבן ומה לא. כמו צפייה בפורנו, רק תחפשו ז'אנר ותהיו בטוחים שהוא קיים. שואבי האבק הם המטאפורה הטכנולוגית למגבונים. אם פעם היה שואב בעל קונספט אחיד, היום הם כבר באים בשלל צבעים וייעודים - שואב רובוט, שואב אלחוטי, שואב ציקלוני ידני, אפילו שואב למקלדת. הנוסחה האחרונה שהיצרנים מנסים להנחיל כבר מספר שנים היא של שואב-שוטף - All in One. במחי מכשיר אחד תוכלו להרים פירורים או שיערות של כלב וגם להעביר סמרטוט. נשמע כמו חלום, לא? עד כה הסיפור הזה נחל הצלחה חלקית בלבד. יש לא מעט חברות שמנסות את זה, אבל אם לא שמעתם על פריצת דרך בתחום, כנראה שיש לכך סיבה טובה. מניסיוני, הנשען על שימוש באחד השואבים הללו ועל מוצר משלים לדייסון (גאדג'ט מותאם שלא מסופק על ידי החברה עצמה), מדובר במכשירים שלא מצטיינים בשני התחומים: השאיבה לא עוצמתית והניקוי אינו יסודי. האם דווקא ה-FC7 של Karcher נושא את הבשורה?

הוויכוח על קליטת פליטים מאוקראינה פגש כמה עצבים חשופים אצל הישראלים. מהפקפוק הרבני בנוגע ליהדות העולים ממדינות בריה"מ לשעבר, שנמשך כבר יותר מ-30 שנה - ועד לשאלה למי יש לסייע, באילו היקפים והאם קליטה של פליטים שאינם יהודים בישראל היא סכנה לאופייה היהודי של המדינה. מעטים, אם בכלל, התייחסו למחיר הכלכלי של הקליטה. לאיזה סל קליטה יזכו העולים החדשים? היכן יעבדו הפליטים, עד שיחליטו (או יידרשו על ידי שלטונות ההגירה) לשוב לארצם ועוד. בעוד יש מי שמדבר כאן על "מדיניות הגירה", נדמה כי המלחמה באוקראינה, שייצרה כבר כשני מיליון פליטים, מלמדת שהיחס הישראלי למהגרים-פליטים נע על הציר שבין גזענות (שמפנה עורף לכל מי שאינו יהודי גם אם הוא נמלט על נפשו) לפופוליזם שדורש שיראל תפתח את גבולותיה לכל מי שרואה בעצמו פליט, בלי קשר למידת זיקתו למדינת היהודים. במילים אחרות: יש לנו כמעט הכל, חוץ ממדיניות הגירה סדורה. מעבר לסיסמאות שנזרקות לחלל האוויר על מי הוא ציוני אמיתי ומי הוא יהודי אמיתי, עולה השאלה הכלכלית האם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לקלוט עולים שהיא מחויבת לפי החוק לקלוט וכן פליטים שעה שישראל חתומה על האמנה של האו"ם בנושא.

המשפט הבא נכתב כבר כמה פעמים בשבוע האחרון, אבל כשמגיע-מגיע: ביצועי השיא של המשק הישראלי בשנת 2021 משתקפים היטב בדוחות המגזר הפיננסי, ובראשו הבנקים. ואם כבר בבנקים עסקינן, אזי נפל דבר: אחרי שאתמול הציג בנק הפועלים תוצאות שנתיות נפלאות עם רווח נקי של קרוב ל-5 מיליארד שקלים, עתה הגיעו התוצאות של בנק לאומי שמציגות רווח נקי גבוה אף יותר: כ-6 מיליארד שקל בשנת 2021. שנאמר בשפה לא כלכלית: וואו! לאומי מסכם את שנת 2021 עם ביצועי שיא ודיבידנד מצטבר של כ-2.6 מיליארדי שקל, צמיחה מרשימה בתיק האשראי - 16.1%, שיפור משמעותי ביחס היעילות - 46.8% ותשואה להון - 15%. לאור התוצאות המצוינות, אישר דירקטוריון הבנק חלוקת דיבידנד בסך של 588 מיליון שקל, בנוסף לדיבידנד בסך מצטבר של כ-2 מיליארדי שקל שחולק בגין תשעת החודשים הראשונים של השנה.

גם המומחים הכי אופטימיים מסכימים שאין מנוס - התייקרות המחירים כבר כאן - והיא תהיה חדה, כואבת ועולמית. אפשר להודות בלב כבד שהמלחמה ביוקר המחיה בישראל לא רלוונטית כרגע, בגלל הקרבות באוקראינה והמחסור הגלובלי. כשאין מספיק חיטה, דגנים, תירס, תפוחי אדמה, ביצים וגבינות, כשאספקת הגז והנפט מאוקראינה מושבתת ומרוסיה - מוחרמת, - ועמם נעצרת גם אספקת הברזל והפחם, הכל עולה (ועוד יעלה) הרבה יותר. ליבואניות ויצרניות המזון המקומיות, שהתכוונו להעלות מחירים ונבלמו על ידי המחאה הצרכנית, יש עכשיו סיבה אמיתית לעשות את זה, כי קודם, איכשהו, רוב הטיעונים שלהם נשמעו כמו אוסף תירוצים שליקטו מפה ומשם כדי להצדיק את ההתייקרות, מה שהביא חלק ממנהליהן לחקירה ברשות התחרות. אבל אחרי הפלישה של פוטין לארצו של זלנסקי משפטי מחץ שעבדו מצוין כמו "התייקרות עלויות השינוע" ו"עליית מחירי הסחורות", נשמעים כמו הכותרות של אתמול. עכשיו מדברים על מחיר חבית הנפט, שטס למעלה אחרי האמברגו שהטילה ארה"ב על הנפט הרוסי, (נושק, נכון לרגע זה, ל - 123 דולר). וכשכל זה קורה, אך הגיוני הוא הגיוני שגרף עלויות הייצור יזנק בגלל עלייה במחירי הדלק, החשמל, המים, לאורך כל שרשרת הערך, עד לכיסו של הצרכן.

בדרך להפרטה מלאה של חברת הדואר, שוק הדואר נפתח לתחרות: הרפורמה בדואר, שהוביל שר התקשורת יועז הנדל, אושרה בקריאה שנייה ושלישית. במסגרת התיקון לחוק יתבצעו מספר שינויים מבניים: ⁃ פתיחת שוק המכתבים לתחרות מלאה יאפשר לבעלי היתר לחלוקת דואר להיכנס לתחום פעילות שעד כה היה בבלעדיות חברת הדואר. ⁃ גמישות ניהולית לחברת דואר ישראל שתגדיל את חופש הפעולה לפתח עסקים נוספים ולהרחיב את השירותים. ⁃ תינתן גמישות תעריפים לחברת הדואר שתגדיל את התחרות, תוך קביעת מחירי מינימום ומקסימום שיבטיחו מחירים הוגנים לציבור. ⁃ עיגון סמכויות פיקוח ואכיפה נרחבות על שוק הדואר. ⁃ הרפורמה המשלימה תכלול את שיפור השירות לציבור תוך הנגשת השירותים בערוצים ישירים ומקוונים חדשניים לכל המעוניינים בכך.

הסניף החדש של 'הסטוק' שייפתח בקניון סביונים, הוא הסניף הראשון של הרשת באזור יהוד ועל פי נציגי הרשת הוא יעניק חווית לקוח ברמה גבוהה מבחינת מגוון, עיצוב ומחיר. הסניף יכלול מחלקות ספורט, כלי עבודה לבית, מחלק גינון וכי בהמשך אף תרחיב הרשת את ההיצע עם מחלקות חדשות שנמצאות בפיתוח. קולקציית מוצרי הספורט תהיה רחבה ומגוונת ובה יהיה ניתן למצוא מוצרי כושר ביתיים כמו מתקנים למתח, מזרוני יוגה, משקולות במשקלים שונים, גומיות TRX, גלגלי אימון, מדרגות אירוביות ועוד. בגזרת כלי העבודה ניתן למצוא סוגי שפכטל שונים, רולרים לצבע, פלאיירים בגדלים שונים, פטישים, מברגים ועוד.

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשות סיגלית בן-חיון, ציין את יום האישה הבינלאומי, במפגש של מנכ"ליות משרדי הממשלה בוגרות האוניברסיטה. כיכבו באירוע: נעמה שולץ מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, בוגרת הפקולטה למדעי החברה; לירן אבישר-בן חורין מנכ"לית משרד התקשורת, בוגרת הפקולטה למשפטים והפקולטה לניהול; והילה חדד-חמלניק מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בוגרת הפקולטה למדעי החברה והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. בחלקו האמנותי של הערב נערך מופע מוסיקלי "הכל אודות חווה" מבית היוצר של ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה. המופע הוא הומאז' ליצירתה של הזמרת חווה אלברשטיין, הכולל מסע מוזיקלי אל מיטב שיריה, בליווי חמישיית מיתרים ופסנתר.

את חופי לוס אנג'לס החליפה הפרזנטורית, שנחתה בארץ במיוחד לצילומים, בחופי יפו שם צולמה הפרסומת החדשה ל-BMW X3. היום התחיל במלון jaffa בסט צילומים מלכותי בהשראת המאה ה-18, בסצנה שכאילו נלקחה מסט של סרט תקופתי, בה הפכה איילת למלכה בשמלה, איפור, תסרוקת ומיטב התכשיטים כיאה למעמד.