חברת תשתיות אנרגיה (לשעבר תש"ן) וחברת אנרג'יקס חנכו היום (ה', 10.3.22) שדה סולארי לייצור חשמל ירוק לאזרחי ישראל, במתקן האשל של חברת תשתיות אנרגיה, הממוקם צפונית לבאר שבע. בטקס השתתפו: שרת האנרגיה, קארין אלהרר, יו"ר דירקטוריון תשתיות אנרגיה, משה קלצ'ין, מנכ"ל תשתיות אנרגיה, ערן חיימוביץ, יו"ר דירקטוריון אנרג'יקס, נתן חץ, מנכ"ל אנרג'יקס, אסי לוינגר, ראש מועצה אזורית בני שמעון, ניר זמיר ואורחים נוספים. במסגרת המיזם החדשני, יוקמו שני מתקנים פוטו-וולטאיים במתח גבוה, בהספק של 16.5 מגה וואט ו-7.5 מגה וואט, על פני שטח של מאות דונמים, אחד במתקן האשל והשני במתקן אפרת של תשתיות אנרגיה. המדובר במיזם ראשון מסוגו בישראל, פרי שיתוף פעולה ארוך שנים של תשתיות אנרגיה ואנרג'יקס, המספק חשמל ירוק, נקי וידידותי לסביבה לטובת אזרחי מדינת ישראל, תוך ניצול של קרקע שאיננה שמישה לצרכים אחרים. החשמל שייוצר במתקנים יועבר לרשת ההולכה הארצית ויסופק לאזרחי ישראל. לצד זאת, יאפשר המיזם המשך רציפות תפעולית של מתקן אנרגיה אסטרטגי. מתקן האשל הוקם בשנות ה-70 במטרה לאחסן מוצרי דלק ולשנעם אל צרכני דלק בדרום הארץ, בהם תחנת טורבו-גז של חברת החשמל ברמת חובב.

הנה סיפור לא מאוד שגרתי, מתחילתו ועד סופו. מנהלי חברת הכספות בריקסטון, שחנכה לאחרונה מתחם כספות חדש ומודרני בבית כלל בירושלים, נתקלו בזמן שיפוץ המקום בשקית שבה היו לא פחות מ-180 אלף שקל. המתחם החדש של בריקסטון שוכן בשטח שבו היה בעבר מתחם כספות של אחד הבנקים הגדולים. . במתחם של "בריקסטון" היו בעבר מתחם כספות ישן של אחד הבנקים הגדולים. עו"ד דביר אינדיג, מנכ"ל בריקסטון, ניגש למשטרת ישראל למחלקת אבידות ונתן לשוטרים את השקית עם הכסף כדי למצוא את בעלי האבדה.

מלחמת רוסיה אוקראינה מסובבת את רולטת ההשקעות, ומזכירה כי בשוק ההון צריך כל הזמן להיות עם היד על הדופק, ועם העיניים על האופק, זה שמעבר לו כבר מצנצות ההזדמנויות הבאות. וכך, בעוד משבר בינלאומי מטלטל את שווקי העולם לא פחות מהקורונה שפרצה לחיינו כשנתיים לפני כן, בשוק ההון יש כבר מי שפועלים להפוך את הלימון הפסימי ללימונדה אופטימית. סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר: "בחינת התנהגות הבורסות במלחמות העבר מלמדת ששוק ההון לא מגיב למלחמות כמו הכלכלות עצמן. לכן, אולי לפני בחינת החברות הנסחרות, כדאי להסתכל על הכלכלות בהן הן פועלות. אם נבחן את שתי הבורסות בשני קטבי המלחמה הקרה, אזי בעוד שוק ההון הרוסי מתרסק יחד עם הכלכלה הרוסית בצל הסנקציות הבינלאומיות, הבורסה בארה"ב פחות. זאת כיוון שכלכלתה פחות חשופה לרוסיה. שווקי אירופה, עם זאת, ובעיקר סקטור הבנקאות בה, צפויים לספוג קשיים גדולים יותר, שכן הם חשופים יותר ליבשת הגדולה בעולם. בהנחה שהמשבר לא יסתיים במהרה, ולעת זו ההערכות אינן מעודדות בהיבט הזה, אזי הצפי הוא כי שוק ההון הרוסי יפעל בדומה לזה המתקיים באיראן או צפון קוריאה, שהרי אי אפשר יהיה לסחור בבורסת מוסקבה לאור הסנקציות".

שנת 2021 מצטיירת כשנה מצוינת למשק הישראלי, עם עלייה משמעותית כמעט בכל הפרמטרים המעידים על מצב המשק. היום מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עוד מספר נתונים שמחזקים את מה שכבר ידוע: השנה שעברה הייתה אחת הטובות לכלכלת ישראל. לפי הלמ"ס התוצר המקומי הגולמי עלה ב-8.2% בשנת 2021 בהשוואה לשנת 2020 שהתאפיינה בהתכווצות הפעילות הכלכלית, שנגרמה ממשבר הקורונה ונקיטת הצעדים של הממשלה לבלימת הנגיף ולתמיכה באזרחים ובעסקים.

לרגל חג הפורים, יפתח לראשונה בארץ 'בית חרושת לממתקים' בתל אביב מדובר במתחם פעילות חוויתי לילדים ולכל המשפחה, שעוצב כבית חרושת "אמיתי" ויציע סדנאות, פעילויות והופעות במהלך 3 ימי החג בקניון עופר רמת אביב

שר האוצר, אביגדור ליברמן, בתיאום עם שר החקלאות, עודד פורר, פרסם להערות הציבור את הצו המבטל את המכס על יבוא דגים טריים, קפואים, מעובדים ומאכלי-ים במטרה להוזיל את המחירים ולהפחית את יוקר המחייה. הצו כולל ביטול של המכס על מגוון דגים כגון: דניס, לברק, לוקוס, טונה ומאכלי-ים נוספים. על פי הודעת משרד האוצר, מחירי הדגים בישראל גבוהים ב-24% בהשוואה למדינות ה-OECD, כך שהצרכן הישראלי נאלץ לרכוש מוצרים אלו במחיר גבוה. כיום, המכס על יבוא דגים האו גבוה במיוחד. כך למשל, המכס על יבוא פילה דג טרי עשוי להגיע ל-11 שקל לקילו ולייקר באופן משמעותי את המחיר לצרכן. בדומה להפחתות מכסים שבוצעו בעבר, ביטול המכס על יבוא דגים צפוי להוזיל את המחיר לצרכן ולהגדיל את הצריכה. כמו כן, ביטול המכס יגדיל את מגוון הדגים המיובאים לישראל, כך שהצרכן הישראלי יוכל להנות ממבחר רחב יותר של דגים ומוצרי דגים.

בלעדי: משרד החדשנות, עתיד לפרסם היום לראשונה קריאה לחברות ההייטק בבקשה להביא רעיונות טכנולוגיים יצירתיים ללימודי "הייטק" בגני הילדים כחלק מתכנית יוניקוד, ששמה: "יוניקוד" נחשף כעת. מאז הקמת הממשלה, מקדמות שרת החדשנות ושרת החינוך תכניות לימוד, מגן ועד לכיתה ח', שמטרתן להטמיע לימודי קוד והכרת מחשב לכלל ילדי ישראל, ככלי לשינוי חברתי ולהקניית כישורים למאה ה-21. השרות החליטו כי כבר בשנת הלימודים הקרובה תיכנס התכנית לפועל ב- 150 ישובי בפריפריה שייבחרו בכיתות ח' ובגני חובה. כחלק מקידום והטמעת התכנית ייבחרו מיזמים טכנולוגיים שמטרתם היא לימוד קוד ו/או חשיבה חישובית לילדים בגילאי גן חובה, ברמת בשלות של מוצר מוגמר ושעומדים ביכולת להפעיל מיזם בכמות גדולה של גנים (סקיילביליות), בעלי מקוריות וחדשנות, רמת לימוד וערך ללומד. כן נדרשת יכולת שילוב בין תחומים, שיבטיחו את המשך המוביליות חברתית, תוך מתן הזדמנויות שוות לכל תלמידי ישראל בנגישות ללימודי טכנולוגיה, קוד ושפות תכנות, כבסיס ליכולת השתלבותם העתידית בשוק העבודה, בכל מקצוע אותו יבחרו לרבות תעשיית ההייטק.

עסקת החבילה במשק תקועה, משמעות הדבר היא ששכר המינימום לא יעלה ב-1 לאפריל, והעובדים שמשתכרים שכר מינימום כ-40% מהעובדים בישראל, לא יהנו אפילו מהעלייה הזעומה בסך 100 שקלים בחודש. אתמול נפגשו ראשי הועדות הכלכליות בכנסת, ח"כ אפרת רייטן מרום, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה, וח"כ אלכס קושניר יו"ר ועדת הכספים. בעקבות השיחה הבינו אנשיו של שר האוצר כי לא יצליחו להעביר את עסקת החבילה בכנסת. למרות זאת, גורמים בסביבתו נשמעו מפויסים ואמרו לוואלה!: "בגלל לוח הזמנים והפגרה בכנסת עסקת החבילה לא בערה במועד, השאיפה היא להעביר את זה בתחילת מאי". מה פוצץ את הסיכוי להעביר את העסקה כבר אתמול? הפערים בין הצדדים כוללים מספר נקודות, כמו למשל העלאת הגבלת שעות העבודה מ-12 שעות ל-13.5 שעות, וכן 'שעון העבודה הגמיש' שמאפשר העסקה גלובלית ל-17 שעות חודשיות ללא תשלום שעות נוספות. סוגיה נוספת שנמצאת במחלוקת בין הצדדים היא תקנון ההצמדה שנמצא בחוק ולפיו צריך להצמיד את שכר המינימום ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק. ויש עוד סיבה, הפעם לא עניינית: גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה! שהבחירות להסתדרות, שהיא צד להסכם, יתקיימו בחודש מאי הקרוב ואפשר שלא ניתן יהיה להעביר את העסקה קודם לכן.