הסרט "מוות על הנילוס" בכיכובה של גל גדות (יחד עם שלל כוכבים) נמצא בבתי הקולנוע רק כמה ימים, ולא בדיוק זוכה לשבחי המבקרים והקהל - והוא מראש נידון לכשלון בשל העובדה שהוא מציג באחד התפקידים הראשיים את השחקן ארמי האמר, שמעט לאחר הצילומים התחילו להתפרסם נגדו רצף של עדויות לפיהן הוא התעלל בנשים בצורה מחרידה. אבל יש מצב שהוא בכל זאת יהפוך ללהיט בגלל משפט אחד. אלפי אנשים כבר הפכו לאובססיביים לשורה אחת מהסרט שזוכה במהירות למעמד אייקוני והפכה ללהיט ברשת עם ממים וגיפים - ועליה אחראית כמובן גל גדות. המשפט שאומרת הדמות של גדות, שהוצגה גם בטריילר, היא שיש להם "מספיק שמפניה כדי למלא את הנילוס" והיא הפכה ללהיט מיידי בעיקר בגלל הדרך הקאמפית והמוגזמת בה גל אומרת אותה.

בניסיון לעצור את הצניחה באחוזי הרייטינג, האקדמיה האמריקאית לקולנוע הכריזה על שני צעדים דרמטיים לקראת הטקס הקרוב: שלישיית מנחות, ופרס חביב הקהל שייקבע בטוויטר (וככל הנראה יוענק ל"ספיידרמן: אין דרך הביתה")

השחקנית והדוגמנית גאלה קוגן חשפה בחשבון האינסטגרם שלה כי יש לה גידול במוח ושהיא עומדת לקראת ניתוח להוציאו. "אני מלאת אמון ואמונה שהכול יהיה בסדר, שיוציאו את זה ממני, ושישאירו אותי בדגם משופר. מפחיד. אני רוצה בעיקר שלילדים שלי תהיה תמיכה הורית טובה", אמרה

סיפורה הקשה של תקווה סבאן, שהתאבדה לאחר שהתלוננה שוב ושוב על בעיות נפשיות ולא זכתה למענה, זעזע את המדינה. חברתה הטובה סיפרה על ההתמודדות של השתיים עם הכאב הנפשי, על ניסיונות ההתאבדות ועל המאבק לקבל עזרה וטיפול ראוי. צפו בכתבה מתוך חדשות 13

להקת הרוק הגרמנית הסקורפיונז תשוב לישראל ותופיע ב-9 ביולי בהיכל מנורה מבטחים. זאת במסגרת סיבוב ההופעות העולמי הנושא את שם האלבום האולפן ה-20 שלהם, "ROCK BELIEVER", שייצא החודש. סיבוב ההופעות הנוכחי יתקיים 50 שנה לאחר סיבוב ההופעות הראשון באירופה של הלהקה

כולנו רוצים לאהוב ולהיות נאהבים, אבל המציאות מלמדת שלמרות הכמיהה שלנו להיקשרות, קשה לנו להיקשר ולמרות הרצון שלנו להיות נאהבים, קשה לנו לאהוב. ד"ר קרן אור חן הגיעה לאולפן טוקי סטייל כדי להכיר לנו את השאלון שיעזור לנו למצוא אהבה נכונה

אחרי שזכה ב"כוכב הבא" ושטף את המדינה בהופעות סולדאאוט, תמיר גרינברג מוציא סופסוף סינגל ראשון. בריאיון הוא מדבר על הסיכונים לזמר מתחיל שהולך לריאליטי, על הזוגיות עם זמרת הליווי שלו, על הרגע הקסום שבו כל האורות נפלו במהלך מופע ועל הסיכוי שישיר גם בעברית

זוכרים את סוף 2019? זה היה בקושי לפני שנתיים וקצת, אבל מרגיש כמו לפני עשור. זה עולם שאנחנו מזהים, אבל נראה כל כך רחוק, זיכרון תמים ומתוק של עידן אחר. נגיף הקורונה, שהשמועות עליו החלו לצוץ אז עד שהמציאות העגומה היכתה בעולם כולו בתחילת 2020, גרם לעולם לעצור בבת אחת תוכניות, חלומות ואירועים, גם עבור מי שחייו ממש לא היו מונחים על הכף. אחד המקורות שדרכם אפשר להבין היטב את החיים בזמן משברים וקטסטרופות הוא יומנים שנכתבים במהלכם. למרות שהסוגה הזאת יצאה מהאופנה, יש לה תחליפים (פוסט) מודרניים - בלוגים וחשבונות ברשתות החברתיות, שם יש מי שמעדכן במחשבות, בתחושות ובחוויות על בסיס יומיומי את כל מי שרק רוצה לשמוע. במילים אחרות, מי שרוצה להבין מה עשתה הקורונה לצעירים ברחבי העולם, יכול פשוט להסתכל ביוטיוב. הכל נמצא שם. אלה בעצם החומרים שמרכיבים את "חלומות ויראליים", הסדרה התיעודית הקצרה שיצרו אודי ניר ושגיא בורנשטיין ועלתה אתמול בהוט 8. סדרה זאת מילה גדולה: זה בעצם קולאז', ערוך באופן מרהיב מתוך חשבונות יוטיוב של קצת פחות מעשרה צעירים שמפעילים שם חשבונות אישיים - חלקם פופולריים מאוד מלכתחילה, חלקם תפסו תאוצה תוך כדי המשבר ואחרים אזוטריים לחלוטין.