הירי בתל אביב החל דקות אחדות אחרי שהחלה ההצגה "לעבור את הקיר" בתיאטרון הסמוך למקום הפיגוע, והמופע המשיך כמתוכנן בהתאם להנחיות המשטרה. אוולין הגואל: "אנחנו לחוצים מאוד מאחורי הקלעים. מניחה שנישאר פה כלואים". אחת הצופות: "הקהל לא היה מרוכז, כולם בטלפון"

כבר בשנת 1965 השפה של שלונסקי הייתה מורכבת מדי לילדים. אבל בדיוק כמו אז, השירים של דובי זלצר יחד עם התלבושות הצבעוניות והתפאורה הנהדרת הופכים את ההצגה הוותיקה של תיאטרון הקאמרי לאירוע שכל ילד ישראלי חייב לחוות

מהיר ועצבני? תושב חיפה נתפס על ידי המשטרה נוהג במהירות של 230 קמ"ש. ומה הוא אמר להגנתו? צפו בדיווח על האירוע מתוך "שש עם אמנון לוי" ברשת 13

האכזבה מהיחס של ישראל לפליטים מאוקראינה, ההסתייגות מהתנהגות גיל עופרים בן בעלה לשעבר, והתחושה אחרי 60 שנה בחו"ל שאין לה בית. ריאיון בלעדי עם אסתר עופרים האגדית לרגל הופעתה עם יוני רכטר בפסטיבל "ימי זמר בתיאטרון חולון"

המחזמר "צלילי המוזיקה" יעלה בבימויו של נתן דטנר בתיאטרון העברי. על תרגום המחזמר חתום אלי ביז'אווי, ועל העיבוד המוזיקלי יוסי בן נון. בימים אלה מחפש התיאטרון את השחקנית והזמרת שתגלם את הנזירה המזמרת, מריה פון טראפ

הגיטריסט אל דימיולה חוזר לסיבוב הופעות בישראל בין 16 ל-20 ביוני. וירטואוז הגיטרה הוותיק ישוב להופעות שיתקיימו בירושלים, חיפה, פארק אריאל שרון ובאר שבע. כרטיסים החל מ 199 ש"ח. דימיולה הוא אמריקאי ממוצא איטלקי הנחשב לאחד מהגיטריסטים הטובים בעולם. דימיולה הופיע בישראל פעמים רבות בעבר. בזמן מלחמת המפרץ ב-91 הוא חבר לדויד ברוזה וקיים סיבוב הופעות מרגש בבסיסים ובמקלטים. דימיולה הוציא למעלה מ-20 אלבומי סולו, מכר למעלה מ-20 מיליון עותקים, זכה ארבע זכיות רצופות בתואר "גיטריסט השנה" של מגזין guitar player והוא בעל תואר ד"ר של כבוד למוזיקה מאוניברסיטת ברקלי. ההופעות של דימיולה: 16 ביוני בבייני האומה ירושלים, 17 ביוני באודיטוריום חיפה, 18 ביוני בקו רקיע - פארק אריאל שרון וב-20 ביוני במשכן לאמנויות הבמה באר שבע.

הפנים של יעקב אחימאיר, בשבתו כפרשן באולפן של אמנון לוי ברשת, אומרות כנראה הכול. ביום של רעש תקשורתי בלתי נגמר, זה אולי היה הדימוי הכי חזק אתמול: עיתונאי ותיק, איש מקצוע שראה כבר הכול ודיווח כבר על הכול, יושב בפאנל הפרשנים, וממתין לתורו לדבר. יותר משהוא מדבר, המבט שלו צועק מיאוס. בשלב מסוים הוא מדבר על איך הפכה הפוליטיקה הישראלית "למעשה רמייה של הציבור". בהמשך יביע ייאוש מחוסר היציבות של השיטה הדמוקרטית בישראל. אבל יותר מכל, המבט זועק: בוז לשובו של הפלונטר הפוליטי, בוז להתנהלות נבחרי הציבור, בוז לחוסר הטעם שבעוד סיבוב בחירות ועוד אחד. נדמה שלתחושה הזאת שותפים כעת בימין ובשמאל כאחד, ללא קשר לעמדה. טעם השעה הוא טעם של אכזבה וסלידה מהאנשים שאנחנו אמורים לשאת אליהם עיניים. הטריגר למערבולת הנוכחית הוא פרישת יו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן מהקואליציה וחבירתה למחנה השני, במה שעשוי להוביל אולי לקריסת הממשלה הנוכחית ולפיזור הכנסת - דרך שבסופה ממתינות מן הסתם בחירות נוספות. ובישראל, בין אם אתם תומכי דרעי או הורוביץ, בחירות הן לא אירוע לאומי - אלא מצב נפשי. כשריח הקלפי עולה באוויר, עולים מחדש השדים הקמאיים, הקמפיינים הארסיים והקלישאות החבוטות. אנחנו לא צריכים ללכת רחוק כדי להיזכר. אולפני הטלוויזיה הם השדה שבו כל זה מלבלב במיוחד.

יעניין אתכן גם: לצפייה בפרק המלא של המסעדה הבאה למתחם המסעדות של המסעדה הבאה לכל המתכונים מתוך התוכנית