הסמל המיתולוגי של קופת חולים כללית - הילד "חמודי" - הולבש בכובע בברכה ארצית של הקופה לשר הבריאות הטרי אריה דרעי. בעקבות הסערה שהתעוררה אחרי הפרסום בוואלה! ברנז'ה, הגיבה יוצרת "חמודי", הקומיקסאית והאמנית דניאלה לונדון-דקל: "אם זה היה תלוי בי, חמודי היה מקבל את שר הבריאות החדש עם שתי ידיים מושטות קדימה כשעליהן מונחים מדי אסיר כתומים. את הדמות מכרתי לפני שנים לשירותי בריאות כללית, אותה קופה שהיום חבשה לו כובע על הראש מטעמי דת, הבל, חנופה, ונמיכות רוח. אין לי שום יכולת למחות. הדמות כבר לא שלי. מזמן לא. אבל בכל זאת התחשק לי להזכיר שחמודי המקורי היה ילד חצוף, בוטה, חילוני למהדרין ואין מצב בעולם שעבריין מורשע היה מצליח להניח לו כובע על הראש". כזכור, הבוקר פורסם בוואלה! ברנז'ה כי בקבוצות הווטסאפ של רופאי קופת חולים כללית הרוחות סערו לאחר שבמסגרת ברכה לשר הבריאות החדש הרב אריה דרעי, הסמל המיתוגי של הקבוצה "חמודי" הפך לדתי. לא מדובר בדמות חדשה של "חמודי", אלא בדמות בה משתמשת הקופה במסגרת יחסי הציבור והפרסום הנישתיים לקהל החרדי, אלא שהפעם מדובר בברכה רשמית של הקופה, הנחשבת לגדולה בישראל מבחינת מספר הלקוחות.

השבט בהנהגתה של דורין (בייבאין, אני כבר יודעת איך קוראים להם) הפסיד בשלוש משימות רצופות, היה בשתי מועצות שבט יום אחרי יום, והדיח שני גברים פיזיים להפליא - מאור נזרק על גבריות רעילה, ונבו השתחרר על סעיף נפשי. הם נותרו שבעה אנשים רעבים, כך שסבירות גבוהה שגם במשימה הבאה נכונה להם עבודה קשה, במקרה הטוב. חייבים לומר שגם כשמאור ונבו עדיין היו בשבט, בייבאין לא ניצחו במשימות, לכן אפשר להניח שיש להם עוד כמה בעיות חוץ ממחסור בכוח פיזי. הם גם לא מאורגנים, ובעיקר - לא מאוחדים. ה"מנהיגות" של דורין לא טובה. לא טובה בכלל - היא מושתתת על הרחקה, הפחדה ופירוד, והתוכן היחיד בה הוא העובדה שהיא רגילה לקחת בחשבון בעיקר את הרצונות האנוכיים שלה. אני לא קונה את כל הדקלומים שלה על השבט ועל טובת הכלל, ובעיקר המהלכים שעשתה מוכיחים שרק טובתה האישית הייתה לנגד עיניה. משום מה היא בכלל בטוחה שהיא בגמר, ושהבעיה היחידה שעומדת בפניה היא את מי היא תיקח איתה לשם. חיה בסרט. יעניין אתכם גם: בלי סמים, בלי סצינות סקס לסביות - הסרט על ויטני פשוט לא אמין "הלוטוס הלבן" מקום שלישי: 10 הסדרות הטובות של השנה

"ויטני - I Wanna Dance with Somebody", הסרט העלילתי החדש על ויטני יוסטון, נעשה במטרה מוצהרת "לתקן" את הסרטים הקודמים על אודותיה, שהתמקדו בצדדים האפלים של חייה. התוצאה כושלת מבחינה מסחרית - וגם מבחינה אמנותית