החוק, מרכיב אחד ברפורמה השנויה במחלוקת של שר התרבות, יאפשר לקרנות הקולנוע הנתמכות בידי הממשלה לבחור לקטורים כרצונן, במקום דרך המאגר הממשלתי

על רקע הקאמבק בקריירה ולאחר הטלטלה בחייה האישיים, בר מוציאה מיני אלבום עם שלושה שירים המתארים המתארים אהבה שנשחקה והפכה לכלוב, עייפות רגשית, געגוע והתפכחות. בר: "עם השנים למדתי להקשיב לעצמי יותר". האזינו לשיר הנושא, "לא נשארו בי דמעות"

ההוליווד רפורטר מדווח כי היוצרות של "ציידות השדים של הקיי-פופ" פיתחו בעבר תסריט לסרט על הלורד פרקווד המרושע מסדרת הסרטים המצליחה. "שרק 5" עתיד להגיע בשנה הבאה

שפת הביבים שבה קילל אייל גולן את ערן סויסה, השיר של שלמה ארצי שאיתי לוי ויתר עליו - ועוד כמה רגעים שאולי עברו מתחת לרדאר השבוע

"הקריינית" האוסטרלית משלבת נפלא בין אירועים עולמיים לדמויות מרתקות ושחזור תקופתי מדוקדק. "לילות שטופי שמש" דורשת סבלנות בפרק הראשון, אבל ממריאה בשני ומתגלה כממתק של ממש. "תמיד אישה" מתארת עולם זר מרתק ומרגש. ביקורות קצרות על 3 סדרות חדשות

עונת הפרסים נמצאת בעיצומה, והמירוץ לאוסקר מתחמם: מי הסרטים המובילים? אילו הפתעות צפויות ומה קורה מבחינתנו בחזית הפרובינציאלית? וואלה תרבות עושה סדר

"זמן אמת" הציג את מכונת הרעל של לשכת נתניהו כפי שהיא: קמפיין שיטתי להסטת אחריות מראש הממשלה לכל מי שאפשר להאשים. אבל החלק המדאיג באמת היה דווקא מה שעוד לא קרה - ההכנה לטענות על גניבת בחירות ב-2026. מי שצפה בפרק יודע שלא מדובר בפרנויה, אלא בלוח זמנים

אחד השיעורים הכי חשובים שמלמדים בבית ספר לעיתונות הוא שהכותב הוא אף פעם לא הסיפור. הייתי חולה באותו יום שלימדו את זה, ולכן אני חייב לשתף אתכם קוראים נכבדים ש"ביקור התזמורת" זה אחד מהסרטים הישראלים האהובים עליי בכל הזמנים. ראיתי אותו בקולנוע בלי לדעת עליו דבר, והתאהבתי. כל כך אהבתי אותו שהלכתי שוב, והפעם הכרחתי את החבר רונן להצטרף אליי. גם הוא התאהב, בסאלח בכרי, אבל זה סיפור אחר שיסופר בהזדמנות אחרת. האגדה מספרת שהבמאי ערן קולירין כמעט השתכנע לשכתב את התסריט של הסרט, ולהוסיף לו התייחסות לקונפליקט הערבי-ישראלי, אך בסוף חזר לבסיס המינורי שמחזיק את הסרט. הבסיס האנושי. איזה מזל שכך קרה. לא חסרים לנו סרטים על הסכסוך, כן חסרים לנו יותר סרטים כאלה על החיים עצמם. על אהבה, על אובדן, על מוזיקה. אני משוכנע שהוא היה זוכה בפרס הסרט הזר באוסקר, אם לא היו שמים שם לב הגויים שרוב הסרט בעצם באנגלית ולכן הוא לא יכול להיות מועמד. כשהוחלט לעבד את הסרט לבמה ולקחת אותו לברודווי לפני עשור, קצת התפלאתי. איך קולירין, שהמצפן האמנותי שלו כיוון אותו ליצירת סרט שהכוח שלו הוא בפשטות שלו, הופך את יצירת המופת שלו למיוזיקל? שיהיה ברור, אני מאוד אוהב מחזות זמר, אבל מה לסרט הקטן והאנושי הזה ולשואו טיונס גדולים מהחיים? ואז המחזמר עלה וכבש את אמריקה, תרתי משמע.