בניסוי הטיסו המסוקים רכב משוריין קל במשקל של יותר מ-12 טונות מאניית הסער USS IWO JIMA לאזור נחיתה בחוף U.S. Navy photo by Mass Communication Specialist 2nd Class Joshua D. Petrosino יחידת הניסויים המבצעיים של המרינס ביצעה לראשונה משימת תובלה כבדה של הטסת כוחות מאנייה בלב ים ליבשה במסוקי CH-53K של לוקהיד מרטין סיקורסקי. הניסוי נערך באוקיאנוס האטלנטי. מסוקי K נבחרו לרכש בצה"ל, ויחליפו בעתיד את מסוקי יסעור המתיישנים. המסוקים בחדשים אמורים להגיע לארץ תוך כמה שנים. חיל הנחתים מסר כי תרגילים מסוג זה מיועדים לתרגל פריסה עתידית של כוחות מרינס במסוקים בהפעלה רחוקה מהבסיס או מעבר לים. הניסוי הוא חלק מסדרת טיסות הערכה כדי לוודא שהמסוק עומד בדרישות המבצעיות. בניסוי הטיסו המסוקים רכב משוריין קל במשקל של יותר מ-12 טונות מאניית הסער USS IWO JIMA לאזור נחיתה בחוף. מסוק אחר הטיס כוחות לחוף וחזר לאניה ללא תדלוק מרחק של 220 מייל ימי.  חיל הנחתים ממשיך בסדרות ניסויים כדי לבדוק את ביצועי המסוקים במגוון של מתארי טיסה.  

גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים בועדת החוץ והביטחון: ״כבוגר יום כיפור אני יכול להגיד שמצב שלנו יותר חמור מיום כיפור, חסרים 600 נהגים, ויש עשרות אוטובוסים ומשאיות ללא נהגים, עוד לפני הצורך הצבאי.״ קרדיט: דוברות הכנסת - דני שם טוב ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, קיימה אתמול (ב') דיון בנושא "פגיעה ביכולת המבצעית של צה"ל בעקבות אי התייצבות נהגי משאיות במבצע 'שומר חומות'" - על פי הצעה לדיון מהיר של חברי הכנסת אורית סטרוק, משה ארבל, קרן ברק ומאיר פרוש. יו"ר הוועדה פתח ואמר: הדיון מתקיים לבקשתם של מספר חברי כנסת, ובראשם ח"כ סטרוק, אשר לפי מידע שהגיע אליה בזמן מבצע 'שומר חומות' צה"ל זימן כ-500 נהגי משאיות ואוטובוסים להובלת טנקים ונגמ"שים, דרך חברות אזרחיות שקשורות במשרד הביטחון, הנשענות על נהגים ערבים ישראלים, ומתוכם התייצבו 40 בלבד. ח"כ סטרוק: התעקשתי על הדיון הזה כדי לאפשר לצה"ל לתפקד כמו שצריך ולנצח בעימות הבא. סיפור המובילים ב'שומר חומות' צריך להדיר שינה מעינינו, כי בלי עורף לוגיסטי החיילים הכי טובים לא יוכלו לנצח. שמענו בתקשורת שצה"ל אומר שהוא לא בודק לאום, אלא רק רישיון רכב, אבל באותה נשימה אלוף בצה"ל מתראיין ואומר שלא ייסע דרך ואדי ערה. כאשר מגיעים לביטחון ישראל, הפוליטיקלי קורקט צריך להיות מונח בצד והשכל הישר צריך לדבר. אם אתה לא יכול לסמוך על ערבים בחירום, ואתה לא יכול, אז חייבים לוודא היערכות לכך. ח"כ אופיר סופר: מאירוע הסלמה לאירוע הסלמה רואים מעורבות הולכת ועולה של ערביי ישראל. זה כבר לא צריך להפתיע אותנו. צה״ל לא צריך לפתור את הבעיה בוואדי ערה אלא רק להגיע צפונה או דרומה הכי מהר בעת מלחמה. את הכנסת והוועדה זה כן צריך להטריד. אי אפשר לשים את כל הביצים על איזו הרפתקה או אג'נדה וחזון שהיינו מאוד רוצים שיקרה מחר בבוקר, הגם שאני בעד שילובים של ערביי ישראל בצה"ל. תת אלוף פיני בן מויאל, ראש חטיבת  הלוגיסטיקה בצה"ל: צה"ל בונה ונערך לתרחישים מגוונים ואנחנו לא הולכים לישון בלי יכולת למש את המשימות שמוטלות עלינו. יש לנו יכולות הובלה מתפתחות משגרה לחירום בהתאם לצורך, כאשר הבסיס הוא אנשי הסדיר והמילואים של מרכז ההובלה, לאחר מכן יכולות משלימות דרך חוזים והתקשרויות דרך משרד הביטחון מול ספקים אזרחיים, ובהמשך יש גם ריתוק משקי, ואף גיוס רכבים. 98% מסד"כ המילואים שנקרא לגיוס התייצב לשירות מילואים, ונהגי המילואים מגדילים את יכולות הסדיר להובלה כבדה ב-300%. ברכבי הובלה שצה"ל אינו מחזיק, אנו עובדים דרך אותם חוזים, אבל כל ספק שמשרד הביטחון חותם איתו, מעביר רשימת נהגים שעוברים סינון לקבלת הכשר ביטחוני. יש ספקים בכל התחומים שצריכים לתת מענה בחירום, ויש עליהם אכיפה חוזית וחוקית, וכל שנה אנו בוחנים את ההתקשרויות מולם לוודא שהם יכולים לעמוד בדרישות. אנחנו גם כמובן מקיימים למידה ותחקור אחרי כל אירוע משמעותי. ב'שומר חומות' אכן הופעל הפק"ל מול משרד הביטחון והספקים, בהצלחה, כפי שהיה בכל המבצעים בעשור האחרון. ביקשתי להפעיל את מדרגה א' בחוזה, שכולל שלבי התפתחות, קיבלתי את כל האמצעים, והסד"כ הגיע לגזרות הלחימה על פי ההנחיות וללא עיכובים. ח"כ עמיחי שיקלי: הדיון מתכנס על רקע שני אירועים חריגים שפורסמו. אירוע חריג אחד זה מאות של נהגים מחברה אחת שמתוכם התייצבו עשרות בודדות. והאירוע השני הוא בבסיס תובלה, ששם דווח על סירוב פקודה למשימת ההובלה, וגם זה בני מיעוטים שמשרתים בצה"ל. האם התרחשו האירועים ומה היה בהם? איציק לוי, ראש מערכת תובלה במשרד הביטחון: כל ספק שרוצה לעבוד איתנו מגיש רשימת נהגים ועובדים שאנחנו מעבירים לקב"ט, והם צריכים לאשר אותם. כל דרישות התובלה שצה"ל העביר לנו, הספקים נתנו מענה מלא. לא שמענו שום טענה שלא רוצים או לא יכולים. במקרים בהם המשק עובד באופן מלא תוך כדי מבצע או מלחמה, ייתכן שלספק מסוים לא יהיו רכבים פנויים, כי הם במשימות אחרות, אבל לשם כך יש לנו חוזים מול כ-80 ספקים. יו"ר הוועדה ביקש שיבהירו האם היה אירוע של סירוב פקודה מצד לובשי מדים שאינם יהודים. תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, השיב: צה"ל גאה בכך שכל שנה יש עלייה בהיקף הגיוס של בני מיעוטים. חלק לא מבוטל מהם רוצה להגיע למרכז התובלה ולרכוש מקצוע, אך הם עדיין לא מהווים מרכיב משמעותי מכח האדם שם. היו מעט יותר מ-20 מקרים של סירוב פקודה או נפקדות בכל הצבא בזמן 'שומר חומות'. רובם המוחלט חיילים בשלב ההכשרה הראשונית, כך שעוד לא נוצר חיבור חזק מספיק לצבא, והם היו תחת לחצים חברתיים. רוב המקרים אלה חיילים שהיו בחופשת סוף שבוע בבית, ובשל הלחץ לא חזרו. פקודות הצבא לגבי כל חייל כזה ברורות, קודם כל ביקור בית מצד המפקדים שמדברים איתו, ורובם באמת חזרו חזרה. היו רק שבעה מקרים של אנשים ששחררנו, מתוך מאות מגויסים כל שנה. המסקנה החד משמעית היא שיש לסמוך על מי שאנו מגייסים, ולהמשיך להרחיב את הגיוס. ח"כ יוסי שיין: קיבלנו תשובה מוחלטת מגורמי המקצוע וכל השאר זו מניפולציה. הטענות על גיס חמישי ירדו מהפרק, וזה לא צריך להוריד מהחומרה של ההתנהגות של חלק מערבי ישראל בזמן שומר חומות, שם התגלו תופעות בלתי נסבלות, אבל לא הייתה כל סכנה ביטחונית בשל אי התייצבות של בני האוכלוסייה הערבית. גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים: לא מעניין אותי נושא המגזר, אבל הכל פה משחקי מילים וכבוגר יום כיפור אני יכול להגיד שמצב שלנו יותר חמור מיום כיפור, חסרים 600 נהגים, ויש עשרות אוטובוסים ומשאיות ללא נהגים, עוד לפני הצורך הצבאי. תא"ל בן מויאל: אלו אמירות לא אחראיות שאתה אומר מחוסר היכרות. אני זה שנושא באחריות ובדיון סגור מוכן לבוא ולהראות במספרים ברורים שאין כל ביסוס לטענות הללו. רק לדוגמה, אנחנו מכשירים בין 300 ל-500 נהגי סמי טריילר בשנה, אך באזרחות משרד התחבורה דורש מהם לעבור הכשרה נוספת. נשמח לעבוד על סוגיה זו מול משרד התחבורה, לטובת המשק. ח"כ קרן ברק: אין נאמנות כפולה פה. הם נאמנים ללאום שלהם ולכן ברגע האמת זה ייגבר. לא יודעת מה המניע שלהם להתגייסות, אם זה כלכלי, או מניעים מתוחכמים אף יותר לחדור לחברה, ויכול להיות שאלה מניעים טהורים, אבל אין מצב מבחינתי שצבא ההגנה לישראל, שלי, יהיה תלוי בהם בשום דבר ועניין. ח"כ שיקלי: שמח לשמוע פה שאירוע ההובלה לא היה ולא נברא ומדובר בדיווח כוזב. אני רואה ברכה בשילוב החשוב של מיעוטים בצה"ל כולל מוסלמים. עם זאת, במקרים שעולה אפס קצהו של ספק לנאמנות, אין לתת הזדמנות שניה. מי שלא מגיע בשעת מבצע, צריך לעוף על טיל, ומי שרוצה להשתלב, יש לעודד אותו. ח"כ סטרוק: ברוך השם אכן יש קבוצה של ערביי ישראל שרוצה וחפצה להיות חלק אינטגרלי מהמדינה, ואני מחזקת את ידיהם. לצערי הרב הם נדחקים לשוליים ואף נרמסים ע"י התנועה האיסלאמית, שחברה בממשלה הזו, וע"י המשותפת, וגורמים ערבים קיצוניים שנגד המדינה. שאלת ערבי ישראל הייתה צריכה לעלות עוד לפני שומר חומות, אבל עכשיו ודאי צריך לזהות את זה ולהטמיע את המצב, שלא נופתע ולא נעמוד בפני שוקת שבורה בשעת חירום. צה"ל הוא הדרך של ישראל לנצח במלחמה, ולא להגשים חלומות של מתגייסים. יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, סיכם ואמר:  הדיון עסק בנושא אי התייצבות נהגים במבצע 'שומר חומות, ולמדנו שלא הייתה קורלציה בין הפרסום לבין המציאות שהוצגה כאן. הדיון גם נגע בהיבטים של מוכנות אגף הלוגיסטיקה לחירום, ויכולות שינוע הכוחות שלו, כולל טענות מאוד חמורות שהועלו כאן ע"י יו"ר מועצת המובילים, ואנחנו נזמין אותו ואת נציגי צה"ל לדיון חסוי בוועדת המשנה למוכנות ונרד שם לעומקם של דברים. הדיון גם גלש לשאלה של כן או לא לגייס ערבים, ואני סבור שאוי למדינה דמוקרטית שתיתן לגורמים קיצוניים להוביל בה את קביעת המדיניות. אנחנו רוצים לשלב את כל האוכלוסיות, בכל מרקמי החיים בישראל, כמובן תוך שמירה על הביטחון. יש לבדוק הכשר ביטחוני של כולם, יהודים וערבים, ואני מקווה שהיקף הגיוס של ערביי ישראל לצה"ל רק יילך וייגבר, כי זה יחזק את ביטחון מדינת ישראל ויוביל למדינה טובה וחזקה יותר.

ההסכם יאפשר שיתופי פעולה בתחום המחקר המדעי והטכנולוגיה בין שתי המדינות לקידום המצוינות המדעית של ישראל וקפריסין קרדיט: עמוס בן גרשום /לע"מ היום, יום שלישי, 7.12.21, בנוכחות נשיא קפריסין וראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, חתמו שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן, וסגן שר החדשנות והטכנולוגיה של קפריסין, Kyriacos Kokkinos על הסכם לשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי בין ישראל לקפריסין במסגרת הפגישה טרילטראלי ישראל-יוון-קפריסין. ההסכם מחזק את שיתופי הפעולה המדעיים והטכנולוגיים בין המדינות, ומספק מסגרת חדשה לקידום ותמיכה של רעיונות ומחקרים מדעיים, טכנולוגיים בין שתי הממשלות. ההסכם יעודד גם שיתופי פעולה בין מוסדות מחקר מדעיים של שתי המדינות, מימוש תכניות ופרויקטים מדעיים וטכנולוגיים משותפים, חילופי מדענים וסטודנטים ויצירת מחקרים מדעיים יזומים בתחומי עניין משותפים כפי שיסכימו עליהם הצדדים, וביניהם למשל היערכות לאסונות טבע (רעידות אדמה, שריפות, צונאמי), חקר מדעי הים ועוד.   שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן: ״שמחה לחתום על ההסכם החשוב הזה. המוח הישראלי והשגיו בעולמות המדע והייטק מהווים נכס אסטרטגי ליחסי החוץ של מדינת ישראל. ההסכם יחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות ויעזור לחוקרים שלנו לקדם פרוייקטים קיימים ונוספים.״   במסגרת פעילות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לחיזוק הקשרים המדעיים של ישראל בעולם, פעילים יותר מ-20 הסכמים לשיתופי פעולה מדעיים עם כ-15 מדינות נוספות ובהן: איטליה, צרפת, גרמניה, סין, הודו, דרום קוריאה, יפן, בריטניה ורוסיה.

על פי הדיווחים, נגרם נזק למספר מכולות ושריפות פרצו בנמל אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל דיווחים בסוריה טוענים כי חיל האוויר הישראלי תקף בלילה באזור נמל לטקייה. על פי הדיווחים, בנמל נפגעו מכולות ונגרם מזק לרכוש. בנמל פרצו חמש דליקות גדולות שכובו – כך הודיעה התקשורת הממלכתית בדמשק. הטלוויזיה של סוריה מסרה שהמטוסים הישראליים תקפו ממערב. הנמל נמצא קרוב לבסיס האוויר המיימים שם חונות יחידות של חיל האוויר הרוסי.   

החוזה הוא למשך 15 שנים ושוויו 3.18 מיליארד דולרים https://twitter.com/BritishArmy/status/1463852968109907969?s=20 חברת BAE Systems הבריטית זכתה בחוזה בשווי של 3.18 מיליארד דולרים לאספקת תחמושת במשך 15 שנים למשרד ההגנה הבריטי. חוזה זה מחליף את החוזה הנוכחי לאספקת תחמושת שעתיד להסתיים בסוף שנת 2022. על פי האתר Armyrecognition.com, חוזה זה הקרוי "פתרון החימוש של הדור-הבא" (NGMS), אמור להתחיל בינואר 2023 ויירש פרויקט בשם MASS שהחל בשנת 2008.  

רה"מ בנט: "בזמן שבו כוחות הרסניים מנסים להפוך להרסניים עוד יותר, חשוב ביותר שאנו, הכוחות החיוביים, נעבוד יחד בשמירה על השגשוג, ההגנה והכלכלה במזרח התיכון" סטילס: עמוס בן גרשום /לע"מ ראש הממשלה, נפתלי בנט, נפגש היום (ג'), עם נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדיס, במסגרת המפגש הטרילטרלי ישראל-יוון-קפריסין. בפגישה השתתפה גם שרת האנרגיה, קארין אלהרר. "ברוך הבא לירושלים, ידידי ניקוס. נהדר לארח אותך. היחסים בין האומות שלנו חזקים מתמיד, הרבה מזה בזכות היוזמה והמנהיגות שלך. אנו מבינים ומעריכים זאת״, אמר בנט.   ״בזמן שבו כוחות הרסניים מנסים להפוך להרסניים עוד יותר, חשוב ביותר שאנו, הכוחות החיוביים, נעבוד יחד בשמירה על השגשוג, ההגנה והכלכלה באזור מזרח הים התיכון. ״היחסים בין שתי האומות שלנו הם מעבר לאינטרסים המשותפים. אנחנו חולקים ערכים משותפים ולעיתים, גם בעיות משותפות. אני מצפה מאוד לוועידה הבילטרלית היום בהשתתפות יוון, קפריסין וישראל. ברוך הבא לירושלים, אדוני הנשיא". בתום המפגש חתמו שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן, וסגן שר החדשנות והטכנולוגיה הקפריסאי, Kyriakos Kokkinos, על הסכם שיתופי פעולה בתחום המחקר המדעי והטכנולוגיה לקידום המצוינות המדעית של ישראל וקפריסין. ההסכם מחזק את שיתופי הפעולה המדעיים והטכנולוגיים בין ישראל לקפריסין, ומספק מסגרת חדשה לקידום רעיונות ומחקרים בין שתי הממשלות. 

אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני פרסם נוסח מעודכן של הצהרת המשתמש, המחדדת את הגבלות הייצוא ואת הגדרות השימוש. צעד זה ננקט שלושה ימים לפני פסגה קריטית שתעסוק גם בסייבר התקפי הפגנה מחוץ למשרדי NSO, ביולי האחרון. צילום: REUTERS/Nir Elias אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ״י) של משרד הביטחון הודיע אתמול (ב׳) על הידוק הפיקוח על יצואני סייבר, ופרסם נוסח מעודכן של הצהרת המשתמש הסופי עליה נדרשת לחתום כל מדינה כתנאי למתן רישיון לייצוא מערכות סייבר איסופי ו/או מערכות מודיעין – לשון נקייה יותר ל״סייבר התקפי״. ממשרד הביטחון נמסר ההצהרה המעודכנת גובשה יחד עם משרד החוץ, ״כחלק מעדכון מדיניות הפיקוח של ישראל על ייצוא של מערכות סייבר״. ״ההצהרה המעודכנת מיישמת את מדיניות משרד הביטחון להגביל את השימוש הסופי המותר במערכות סייבר. במסגרתה, מדינה רוכשת מתחייבת להגביל את השימוש במערכת הסייבר לחקירה ומניעה של פעולות טרור ופשעים בלבד. בד בבד, חודדו ההגדרות לפשעים חמורים ופעולות טרור, במטרה למנוע טשטוש גבולות בהקשר זה״, נכתב בפרסום של משרד הביטחון. ומהן ההגדרות הללו? על פי משהב״ט, מדובר ב״מעשה מכוון, המוגדר כעבירה על פי החוק הלאומי, אשר בהינתן אופיו או הקשרו עלול לפגוע קשות במדינה או בארגון בינ״ל״. ההצהרה מונה גם מטרות המוגדרות כטרור, ביניהן איום על אוכלוסיות, פגיעה פיזית, מוות, לקיחת בני ערובה, גרימת הרס למתקן ממשלתי, ועוד. רוחו של חשקוג׳י מרחפת מעל ההגדרות מעניין להציץ לרגע בהצהרת המשתמש הסופי המעודכנת. עוד לפני כל הפירוט הזה, מיד תחת הכותרת ״מעשי טרור, כפי שמוגדרים להלן״, מופיע המשפט הבא: ״פעולה של הבעת דעה או ביקורת, וכן הצגת נתונים בנוגע למדינה, לרבות כל אחד ממוסדותיה, לכשעצמם לא יוגדרו כפעולת טרור״. הרפרור כאן ברור: תחקירים שונים קושרים חברות סייבר התקפי ישראלי שונות, ולא רק את ״פגסוס״ של קבוצת NSO, לפריצות לטלפונים של שורת עיתונאים, פעילי זכויות אדם, ומתנגדי משטר ברחבי העולם – ממעקב אחר פעילים פלסטיניים ועיתונאים ממקסיקו (NSO) לפריצה לטלפונים של תומכי האופוזיציה ברוסיה ובלארוס (סלברייט). מעל הכול מרחפת רוחו של ג׳מאל חשקוג׳י, העיתונאי הסעודי שהשתמש בקולמוסו על מנת לבקר את המשטר, והפך בעיני המערב לאייקון אמיתי של חירות ונאורות לאחר הירצחו. קבוצת NSO טוענת שוב ושוב שלא היה לטכנולוגיה שלה כל קשר לרצח זה, אך את שטף העדויות לפיהן נעשה בהחלט כן שימוש ב״פגסוס״ על מנת לעקוב אחרי חשקוג׳י, ככל הנראה על ידי משפחת המלוכה, לא ניתן לעצור. ומצד שני, תחת הגדרת הטרור נכנס המשפט הבא: ״ערעור או הרס רציני של היסודות הפוליטיים, חוקתיים, כלכליים או חברתיים של מדינה או ארגון בינ״ל״. האם מדינות מסוימות יכולות לטעון שביקורת מסוימת מהווה ערעור של היסודות הפוליטי, ומכך יכולה להיחשב כטרור? זו כבר התפלפלות (או התפתלות) משפטית שלא מן הנמנע שעוד נגיע אליה.   השערה: ישראל רוצה להגיע ל״פסגת הדמוקרטיות״ עם הישג ניתן לשער מדוע דווקא עכשיו החליטה ישראל על הצעד של עדכון ההצהרה. נכון, קבוצת NSO גורמת לאחרונה להרבה כאבי ראש לאותם אנשים שמנסים לשווק את ישראל כאומת הסייבר המתקדמת, אור לגויים. כדור השלג התחיל להתגלגל עם פרסום תחקיר הענק ״פרויקט פגסוס״ בחודש יולי, ומאז דבר רודף דבר – תביעה של פייסבוק, תביעה של אפל, הכנסה לרשימה השחורה של מחלקת הסחר האמריקנית (יחד עם קנדירו) בשל פעילות נגד האינטרס הלאומי, האשמות כי נעשה שימוש בטכנולוגיה למעקב אחרי פלסטינים, והיד עוד נטויה. אבל ישנם שני אלמנטים, שבשל היותם תלויי זמן, ניתן לכרוך אותם זה בזה. הראשון: ביום שישי האחרון דווח כי ״פגסוס״ שימשה לפריצה למכשירי אייפון של לפחות תשעה עובדים של מחלקת המדינה האמריקנית באוגנדה – הפעם הראשונה בה מתפרסם דיווח מוצק על פריצה לגורמים אמריקניים (בעבר היו פרסומים מעורפלים יותר). מבחינת האמריקנים, צעד כזה כבר עובר כל הגדרה של קו אדום (למרות שהפריצות לכאורה נעשו לטלפונים בעלי קידומת מקומית, ולא +1 של ארה״ב), וצריך לחזור לצד הטוב שלהם.  האלמנט השני: בסוף השבוע הקרוב יארח נשיא ארה״ב ביידן פסגה וירטואלית בהשתתפות כמאה מדינות, תחת הכותרת ״פסגת הדמוקרטיה״. במסגרת הפסגה, צפוי הנשיא להכריז על הקמת קואליציה גלובלית שתגביל מכירה של כלי מעקב וריגול למשטרים אוטוריטריים. במסגרת היוזמה, יוסכם על מערך כללים בנוגע לייצוא כלי מעקב דיגיטליים למדינות שעלולות להשתמש בהן להפרת זכויות אדם, כולל הגבלות. מדובר ב״קבוצה של ממשלות בעלות חשיבה דומה, שיתחייבו לעבוד ביחד על מנת לקבוע כיצד יכולה להתבצע בקרת ייצוא טובה יותר, ובמידת האפשר – להגביל התפשטות טכנולוגיות כאלה לאור השימוש לרעה ההולך וגובר בהן על ידי משתמשי קצה״, כך לדברי מקור ששוחח עם הוול סטריט ג׳ורנל. פסגה של מאה מדינות. בפשטות, זה מחלק את העולם ל״טובים״ מול ״רעים״. ישראל, שגם הוזמנה לפסגת הגנת הסייבר הבינ״ל המצומצמת יותר שנערכה לפני כחודשיים, כמובן מוזמנת גם הפעם. היא בצד של הטובים. החבר׳ה הרעים, שנשארו מחוץ למסיבה, כוללים את סין, רוסיה, סעודיה, טורקיה, ואיחוד האמירויות, למשל. בהתחשב בשלל הכותרות הלא מחמיאות האחרונות, סביר שישראל – שמדגישה שוב ושוב כי היא פועלת על סמך עקרונות הסדר ואסנאר, למרות שאינה חלק ממנו – רוצה להופיע בוושינגטון (וירטואלית) עם איזשהו הישג, הוכחה שהיא שחקנית קבוצתית שלוקחת אחריות על הפשלות שלה, שמתקנת ואף מחמירה, ויכולה להיות חלק מ״קבוצת הממשלות בעלות החשיבה הדומה״.

אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני פרסם נוסח מעודכן של הצהרת המשתמש, המחדדת את הגבלות הייצוא ואת הגדרות השימוש. צעד זה ננקט שלושה ימים לפני פסגה קריטית שתעסוק גם בסייבר התקפי הפגנה מחוץ למשרדי NSO, ביולי האחרון. צילום: REUTERS/Nir Elias אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ״י) של משרד הביטחון הודיע אתמול (ב׳) על הידוק הפיקוח על יצואני סייבר, ופרסם נוסח מעודכן של הצהרת המשתמש הסופי עליה נדרשת לחתום כל מדינה כתנאי למתן רישיון לייצוא מערכות סייבר איסופי ו/או מערכות מודיעין – לשון נקייה יותר ל״סייבר התקפי״. ממשרד הביטחון נמסר ההצהרה המעודכנת גובשה יחד עם משרד החוץ, ״כחלק מעדכון מדיניות הפיקוח של ישראל על ייצוא של מערכות סייבר״. ״ההצהרה המעודכנת מיישמת את מדיניות משרד הביטחון להגביל את השימוש הסופי המותר במערכות סייבר. במסגרתה, מדינה רוכשת מתחייבת להגביל את השימוש במערכת הסייבר לחקירה ומניעה של פעולות טרור ופשעים בלבד. בד בבד, חודדו ההגדרות לפשעים חמורים ופעולות טרור, במטרה למנוע טשטוש גבולות בהקשר זה״, נכתב בפרסום של משרד הביטחון. ומהן ההגדרות הללו? על פי משהב״ט, מדובר ב״מעשה מכוון, המוגדר כעבירה על פי החוק הלאומי, אשר בהינתן אופיו או הקשרו עלול לפגוע קשות במדינה או בארגון בינ״ל״. ההצהרה מונה גם מטרות המוגדרות כטרור, ביניהן איום על אוכלוסיות, פגיעה פיזית, מוות, לקיחת בני ערובה, גרימת הרס למתקן ממשלתי, ועוד. רוחו של חשקוג׳י מרחפת מעל ההגדרות מעניין להציץ לרגע בהצהרת המשתמש הסופי המעודכנת. עוד לפני כל הפירוט הזה, מיד תחת הכותרת ״מעשי טרור, כפי שמוגדרים להלן״, מופיע המשפט הבא: ״פעולה של הבעת דעה או ביקורת, וכן הצגת נתונים בנוגע למדינה, לרבות כל אחד ממוסדותיה, לכשעצמם לא יוגדרו כפעולת טרור״. הרפרור כאן ברור: תחקירים שונים קושרים חברות סייבר התקפי ישראלי שונות, ולא רק את ״פגסוס״ של קבוצת NSO, לפריצות לטלפונים של שורת עיתונאים, פעילי זכויות אדם, ומתנגדי משטר ברחבי העולם – ממעקב אחר פעילים פלסטיניים ועיתונאים ממקסיקו (NSO) לפריצה לטלפונים של תומכי האופוזיציה ברוסיה ובלארוס (סלברייט). מעל הכול מרחפת רוחו של ג׳מאל חשקוג׳י, העיתונאי הסעודי שהשתמש בקולמוסו על מנת לבקר את המשטר, והפך בעיני המערב לאייקון אמיתי של חירות ונאורות לאחר הירצחו. קבוצת NSO טוענת שוב ושוב שלא היה לטכנולוגיה שלה כל קשר לרצח זה, אך את שטף העדויות לפיהן נעשה בהחלט כן שימוש ב״פגסוס״ על מנת לעקוב אחרי חשקוג׳י, ככל הנראה על ידי משפחת המלוכה, לא ניתן לעצור. ומצד שני, תחת הגדרת הטרור נכנס המשפט הבא: ״ערעור או הרס רציני של היסודות הפוליטיים, חוקתיים, כלכליים או חברתיים של מדינה או ארגון בינ״ל״. האם מדינות מסוימות יכולות לטעון שביקורת מסוימת מהווה ערעור של היסודות הפוליטי, ומכך יכולה להיחשב כטרור? זו כבר התפלפלות (או התפתלות) משפטית שלא מן הנמנע שעוד נגיע אליה.   השערה: ישראל רוצה להגיע ל״פסגת הדמוקרטיות״ עם הישג ניתן לשער מדוע דווקא עכשיו החליטה ישראל על הצעד של עדכון ההצהרה. נכון, קבוצת NSO גורמת לאחרונה להרבה כאבי ראש לאותם אנשים שמנסים לשווק את ישראל כאומת הסייבר המתקדמת, אור לגויים. כדור השלג התחיל להתגלגל עם פרסום תחקיר הענק ״פרויקט פגסוס״ בחודש יולי, ומאז דבר רודף דבר – תביעה של פייסבוק, תביעה של אפל, הכנסה לרשימה השחורה של מחלקת הסחר האמריקנית (יחד עם קנדירו) בשל פעילות נגד האינטרס הלאומי, האשמות כי נעשה שימוש בטכנולוגיה למעקב אחרי פלסטינים, והיד עוד נטויה. אבל ישנם שני אלמנטים, שבשל היותם תלויי זמן, ניתן לכרוך אותם זה בזה. הראשון: ביום שישי האחרון דווח כי ״פגסוס״ שימשה לפריצה למכשירי אייפון של לפחות תשעה עובדים של מחלקת המדינה האמריקנית באוגנדה – הפעם הראשונה בה מתפרסם דיווח מוצק על פריצה לגורמים אמריקניים (בעבר היו פרסומים מעורפלים יותר). מבחינת האמריקנים, צעד כזה כבר עובר כל הגדרה של קו אדום (למרות שהפריצות לכאורה נעשו לטלפונים בעלי קידומת מקומית, ולא +1 של ארה״ב), וצריך לחזור לצד הטוב שלהם.  האלמנט השני: בסוף השבוע הקרוב יארח נשיא ארה״ב ביידן פסגה וירטואלית בהשתתפות כמאה מדינות, תחת הכותרת ״פסגת הדמוקרטיה״. במסגרת הפסגה, צפוי הנשיא להכריז על הקמת קואליציה גלובלית שתגביל מכירה של כלי מעקב וריגול למשטרים אוטוריטריים. במסגרת היוזמה, יוסכם על מערך כללים בנוגע לייצוא כלי מעקב דיגיטליים למדינות שעלולות להשתמש בהן להפרת זכויות אדם, כולל הגבלות. מדובר ב״קבוצה של ממשלות בעלות חשיבה דומה, שיתחייבו לעבוד ביחד על מנת לקבוע כיצד יכולה להתבצע בקרת ייצוא טובה יותר, ובמידת האפשר – להגביל התפשטות טכנולוגיות כאלה לאור השימוש לרעה ההולך וגובר בהן על ידי משתמשי קצה״, כך לדברי מקור ששוחח עם הוול סטריט ג׳ורנל. פסגה של מאה מדינות. בפשטות, זה מחלק את העולם ל״טובים״ מול ״רעים״. ישראל, שגם הוזמנה לפסגת הגנת הסייבר הבינ״ל המצומצמת יותר שנערכה לפני כחודשיים, כמובן מוזמנת גם הפעם. היא בצד של הטובים. החבר׳ה הרעים, שנשארו מחוץ למסיבה, כוללים את סין, רוסיה, סעודיה, טורקיה, ואיחוד האמירויות, למשל. בהתחשב בשלל הכותרות הלא מחמיאות האחרונות, סביר שישראל – שמדגישה שוב ושוב כי היא פועלת על סמך עקרונות הסדר ואסנאר, למרות שאינה חלק ממנו – רוצה להופיע בוושינגטון (וירטואלית) עם איזשהו הישג, הוכחה שהיא שחקנית קבוצתית שלוקחת אחריות על הפשלות שלה, שמתקנת ואף מחמירה, ויכולה להיות חלק מ״קבוצת הממשלות בעלות החשיבה הדומה״.