על פי הדיווח, המחסנים נמצאים כ-30 ק״מ ממרכז קהיר. המחסנים נבנו, על פי תמונות לווין, בתחילת 2015, מועד הרכישה של הסוללות מרוסיה. הסוללות הגיעו ב2017 למצרים  צילום מסך מגוגל מפות  על פי דיווח של sanders_IMINT, מצרים מאחסנת את סוללות ה- S-300 שרכשה מרוסיה בשנת 2015 בקרבת קהיר. אזכיר כי מצרים מעולם לא חשפה בפומבי את הסוללות הללו, גם לא בתרגילים מצולמים ופומביים של מערך ההגנה האווירית שלה.  על פי הדיווח, המחסנים נמצאים בנקודת ציון 30.044365° 30.906735°, כ-30 ק״מ ממרכז קהיר. ניתן להעריך כי בעת מתיחות ביטחונית, סוללות אלו ישמשו להגנה על קהיר ועל תחנת הכוח הגרעינית El Dabaa שמצרים בונה בסביבת אלכסנדריה. כאשר זו תהיה מבצעית.  על פי בחינה בתוכנה של גוגל, Google Earth, ניתן לראות כי הבסיס בתצורתו הנוכחית, מופיע החל מאוגוסט 2015. בנובמבר 2014, החלק שלכאורה מאחסן את הסוללות החדשות היה חסר. על פי פרסומים גלויים, מצרים רכשה את הסוללות מרוסיה במרץ 2015, כאשר קבלתן בפועל התבצעה בסביבות 2017.  לפי פרסום של רויטרס מ2015, ״בכיר במודיעין הישראלי שעוקב אחר מאזן הנשק האזורי אמר כי מצרים רוכשת את מערכת ההגנה האווירית המתקדמת של רוסיה, ה-S-300, עסקה שדווחה בתקשורת הרוסית אך לא אושרה על ידי קהיר.״ בפרסום נוסף מאותה שנה, אלוף (מיל׳) אמיר אשל, אז מפקד חיל האוויר וכיום מנכ״ל משרד הביטחון, טען בפני timesofisrael, בתשובה לשאלה האם ישראל מודאגת מדיווחים בחודש מרץ שהעלו כי מצרים רוכשת את המערכת, אמר אשל, "אתה צוחק עליי? אנחנו בשלום איתם". אם הפרסום של חוקר המודיעין הגלוי נכון, מצרים החלה לבנות את המחסנים עבור המערכת בצמוד למועד רכישתה, תחילת 2015. ושם, על פי הפרסום, מערכות אלו שוהות עד היום.   

שליפתו של מטוס הקרב בסך 100 מיליון ליש"ט הגיעה בעקבות מבצע חילוץ סודי בן שבעה ימים של צוותים בריטיים, איטלקים ואמריקאים אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל  ההריסות של מטוס F-35 שצלל מנושאת המטוסים של בריטניה, נמצאו במעמקי הים התיכון ומלח נעצר על הדלפת צילום וידאו של ההתרסקות. שליפתו של מטוס הקרב בסך 100 מיליון ליש"ט הגיעה בעקבות מבצע חילוץ סודי בן שבעה ימים של צוותים בריטיים, איטלקים ואמריקאים כדי למנוע מהמטוס והרדאר והחיישנים המתוחכמים שלו ליפול לידיים עוינות. מקורות הגנה אמרו שהם "הופתעו לטובה" מההתאוששות המהירה, והם "בטוחים" שהציוד הרגיש של ה-F-35 לא נפגע. המטוס היה יותר מקילומטר מתחת למים לאחר שנפל ממסלול ה-HMS המלכה אליזבת בחודש שעבר במהלך פעולות טיסה שגרתיות. מטוס ה-F-35B נפל לים מבלי להגיע לאוויר, על פי התמונות שדלפו, והטייס פלט בשלום. בתפנית נוספת, התברר ביום שלישי כי מלח נעצר על הדלפת קטע הווידאו של 16 שניות של התרסקות ה-F-35, שהפך ויראלי ברשתות החברתיות בשבוע שעבר. הצילומים הופיעו בטוויטר זמן קצר לאחר התקרית, לאחר שמישהו הרים טלפון אל מסך המחשב כדי להעתיק הקלטת טלוויזיה במעגל סגור ממגדל הפיקוח של המלכה אליזבת. על פי החשד, המלח שנעצר הוטס חזרה לבריטניה. למרות שהסרט היה באיכות ירודה ולא רגיש מבחינה מבצעית, ברור שהעובדה שהוא הודלף הכעיסה את ראשי הצי. לא ברור מה גרם להתרסקות אבל תיאוריה אחת שהועלתה היא שמשהו - כמו כיסוי גשם מפלסטיק - אולי נשאב לתוך מנוע המטוס, מה שגרם לו להיכשל.

ה- OPV המצרי, המכונה CC-60, יהיה באורך של 60 מטרים ובדחי של 750 טון https://nvl.de/en/naval-vessels/offshore-patrol-vessels במסגרת התערוכה הביטחונית שהתקיימה בראשית דצמבר במצרים EDEX2021, הכריזו התעשיות הביטחוניות במצרים, כי במהלך השנה האחרונה הם החלו לראשונה בתכנון ובבנייה של שני כלי שיט מלחמתיים. שני הפרוייקטים הם בשיתוף המספנות הגרמניות NVL (Naval Vessels Lurssen).  הכלי הראשון הנבנה במצרים היא ספינת סיור מהירה, OPV (Offshore Patrol Vessel). ה- OPV המצרי, המכונה CC-60, יהיה באורך של 60 מטרים ובדחי של 750 טון. בנוסף בונה מצרים OPV נוסף, המכונה PV-43, באורך של כ- 43 מטרים ובדחי של 270 טון. כלי זה מבוסס על כלי שיט תוצרת קרואטיה.  על כלי השיט המצרי מדגם CC-60 יותקנו מכ"מים מתקדמים תוצרת חברת THALES הצרפתית מדגם 3D Smart Mk2, מערכת נשק משולבת במערכת שליטה ובקרה, מערכת לוחמה אלקטרונית, תותח 76 מ"מ, שני טילים נגד כלי שיט מדגם Marte תוצרת איטליה לטווח 25 ק"מ, ושמונה טילים נגד מטוסים מדגם Mica לטווח של כ- 11 ק"מ. כלי השיט יצוייד גם בסונאר נגרר ושני משגרי טורפדו קל נגד צוללות.  על הכלי ייבנה מנחת למסוקים קלים (במשקל של עד 15 טון) ותהיה לו יכולת שיגור כלי טיס בלתי מאויישים. למרות שהכלי מוגדר ככלי סיור מהיר, OPV, הרי שיש לו יכולות מלאות של ספינת טילים. כלים אלו צפויים לשמש את חיל הים המצרי בעיקר למשימות של הגנה על החוף ותשתיות האנרגיה בים. הכלים צפויים להחליף את כלי השיט הישנים של חיל הים המצרי מדגם OSA (תוצרת רוסיה) שעדיין פעילים מבצעית.  על הכלי השני, ה- PV-43 תותקן סוללת תותחים קלה של 12.7 מ"מ ו- 30 מ"מ. על הכלי תותקן מערכת לוחמה אלקטרונית בסיסית, להגנת כלי השיט מפני איומי טילים ימיים. שני הפרוייקטים מהווים אבן דרך נוספת בפיתוח יכולותיה העצמאיות של מצרים לתכנן ולבנות כלי שיט בכוחות עצמה ופיתוח צי המלחמה אדיר הממדים שלה, השישי בגודלו בעולם.  במסגרת הפרוייקט המספנות הגרמניות תספקנה ידע והכשרה, בעוד הספינות ייבנו על ידי המצרים במספנה באלכסנדריה. בשנים האחרונות המספנה באלכסנדריה אף רכשה ידע לבניית כלי שיט מלחמתיים גדולים יותר מארצות הברית ומצרפת, והפרוייקט הגרמני יקנה לה יכולות וידע נוספים.  הפרוייקט מהווה גם גשר נוסף לחיזוק יחסיה של מצרים עם גרמניה, החשובים למצרים לא רק רצונה לפתח צי חזק ומוביל, הנסמך על טכנולוגיות מערביות ומדינות שונות, אלא הקשר עם גרמניה חשוב למצרים לאור ההתעצמות הצבאית הטורקית בים. מצרים מבינה שגרמניה, בעלת ההשפעה הגדולה על טורקיה, עשויה למנוע מערכה צבאית בין המדינות.  מצרים הכריזה אף במהלך התערוכה כי היא מפתחת לבד כלי טיס בלתי מאוייש, מכ"מים, רכבים משוריינים ומערכת נגד רחפנים. 

על פי פרסומים בהודו, שר הביטחון של הודו, Rajnath Singh, הגיע לזירה ואמור לתדרך את הפרלמנט צילום מסך. https://twitter.com/htTweets/status/1468521814947098627?s=20 מסוק ועליו רמטכ״ל צבא הודו, Bipin Rawat ואשתו - התרסק. כך לפי דיווחים שמגיעים מהודו. טרם ברור מה עלה בגורלו.  על פי פרסומים בהודו, שר הביטחון של הודו, Rajnath Singh, הגיע לזירה ואמור לתדרך את הפרלמנט בחקירת האירוע.  התאונה ארעה באזור Nilgiris ב-Tamil Nadu.   

אייר קנדה מתכננת להוסיף לפחות שבעה מטוסים נוספים שיעברו הסבה בועז לוי, מנכ״ל תעשייה אווירית. צילום: תעשייה אווירית  אייר קנדה קיבלה מטוס תובלה חדש מסוג ה-B767-300, הראשון שלה, שהוסב על ידי תעשייה אווירית בישראל. המטוס בן ה-32.7 הופעל על ידי קנדיאן איירליינס ואייר קנדה בתצורת נוסעים עד מרץ 2020 והוצא לגמלאות כשהחלה מגיפת הקורונה. כעת הוא בבעלות Cargo Aircraft Management.  מודול לוחות הזמנים של ch-aviation מראה שאייר קנדה מתכננת לפרוס את המטוס בטיסות מטורונטו לפרנקפורט, מיאמי, קיטו ולימה. השירותים למקסיקו סיטי, גוודלחרה וסאן חואן לואיס מוניוז מרין אמורים להתחיל בינואר 2022. אייר קנדה מתכננת להוסיף לפחות שבעה מטוסים נוספים שיעברו הסבה. החברה השיקה לאחרונה בהשקעה של 16 מיליון דולר קנדי ​​(12.5 מיליון דולר) הרחבה של מתקני המטען שלה בטורונטו.  

שר הביטחון, בני גנץ: "בשם מערכת הביטחון ובשמי, אני מבקש להשתתף בצער העם ההודי ומערכת הביטחון בהודו, על מותו של מפקד הכוחות המזוינים ההודים צילום מסך. https://twitter.com/htTweets/status/1468521814947098627?s=20 רמטכ"ל ההודי הוטס יחד עם משלחת של 14 איש במסוק מדגם Mi-17 בחבל טאמיל נאדו שבדרום המדינה. על סיפונו של המסוק הצבאי של חיל האוויר ההודי היו אשתו ושני ילדיו של הרמטכ"ל, המזכיר הצבאי של שר הביטחון, אנשי אבטחה ואנשי צוות האוויר.  מבין 14 הנוסעים התגלו שלושה ניצולים, שהובלו במצב אנוש לבית החולים הקרוב. כוחות ההצלה המקומיים יחד עם תושבים שנחלצו לסיוע, נלחמו בלהבות, והצליחו לחלץ את שרידי גופותיהם של הנוסעים האחרים. סיבת התאונה אינה ברורה עדיין. הרמטכ"ל ראווט, גנרל ארבעה כוכבים בדרגתו, מונה לתפקידו בינואר 2020, לאחר ששירת כארבע שנים במפקד צבא היבשה. לראווט היסטוריה מפוארת של מגוון תפקידים ממפקד יחידות חיל רגליים ויחידות קומנדו, עד למפקד הפיקוד הדרומי של הצבא. ראווט אף פיקד ב- 2009 על כוח משימה בינלאומי של האו"ם בקונגו, במסגרתו פעלו למעלה מ- 7000 חיילים. ב- 2015 פיקד על חטיבת צנחנים הודית שפשטה על יעדי טרור במינאמר, לאחר שארגון הטרור UNLFW, הרג 18 חיילים הודים בעיר מאניפור ההודית. ראווט היה קצין מוערך שבמהלך שירותו זכה לעיטורים וציונים לשבח רבים.  שר הביטחון, בני גנץ: "בשם מערכת הביטחון ובשמי, אני מבקש להשתתף בצער העם ההודי ומערכת הביטחון בהודו, על מותו של מפקד הכוחות המזוינים ההודים, הגנרל ביפין ראוואט בתאונת מסוק, ביחד עם אשתו והצוות שהיה במסוק. הגנרל ראוואט היה שותף של צה"ל ומערכת הביטחון, ותרם רבות לחיזוק היחסים הביטחוניים בין המדינות ואף היה צפוי לבקר בארץ בקרוב. יהי זכרו וזכר כל הנספים ברוך."  

הנשיא ביידן הזהיר את הנשיא פוטין שארה"ב מוכנה להטיל "אמצעים כלכליים חמורים". פוטין הדגיש בתגובתו שאין מלהטיל על רוסיה את האחריות כיוון שארגון נאט"ו הוא העושה ניסיונות להשתלט על אוקראינה http://kremlin.ru הנשיא ביידן הזהיר את הנשיא פוטין שארה"ב מוכנה להטיל "אמצעים כלכליים חמורים" אם רוסיה תפלוש לאוקראינה, ורמז שהסנקציות יהיו חזקות יותר מאלו שהוטלו על רוסיה בשנת 2014. היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן אמר לכתבים בבית הלבן אחרי שיחת הוודיאו בין ביידן לפוטין אתמול: "אני מביט בכם בעיניים כשם שביידן הביט בעיניו של פוטין כאשר אמר לו שמה שעשינו ב-2014 אנו מוכנים לעשות שוב".  רשת CNN מוסרת מפי מקורות ביון אמריקניים כי בחודשים האחרונים הקימו הרוסים קווי אספקה, כולל יחידות רפואה ודלק, למקרה של מתקפה באוקראינה. המודיעין האמריקני מעריך כי יתכן שרוסיה תפתח במתקפה תוך כמה חודשים, כאשר יהיו לאורך הגבול 175 אלף לוחמים. לדעת הממשל, אמר סאליבן, פוטין עדיין לא קיבל החלטה לפתוח במתקפה צבאית. ביידן הודיע לפוטין שארה"ב תספק לאוקראינה את כל הדרוש לה, ואף יותר, וכי ארה"ב "תבצר" את בעלות בריתה בנאט"ו באגף המזרחי ותעניק להם יכולות נוספות במקרה של הסלמה. ביידן ופוטין שוחחו במשך כשעתיים בנושאי "דיאלוג אסטרטגי" בין שתי המעצמות, וכן שוחחו על "עבודה משותפת" בנושאים אזוריים כמו איראן. הרוסים הודיעו אחרי הפגישה כי ביידן אמנם הדגיש את האופי המאיים כביכול של תנועות הצבא הרוסי ודיבר על הטלת סנקציות, אולם פוטין הדגיש בתגובתו שאין מלהטיל על רוסיה את האחריות כיוון שארגון נאט"ו הוא העושה ניסיונות להשתלט על אוקראינה ולבנות שם עוצמה צבאית. הקרמלין מעוניין שנאט"ו תחדל מצעדים אלו. עוזרו של פוטין, יורי אושאקוב, אמר ש"מוסקווה דואגת לביטחונה במובן הגלובלי" ודחה את הטענות בדבר פלישה אפשרית לאוקראינה.   

חמושים בלגיטימציה: הצדקות לאלימות הצבאית בחברה בישראל, עורכים: עפרה בן ישי ויגיל לוי, הוצאת פרדס, 2021 באדיבות הוצאת פרדס ככלל, החברה הישראלית מצליחה עם השנים להסתגל רגשית ובאופן שכלתני למציאות של הפעלת אלימות ע"י חיילים בהתמודדות הבלתי נפסקת עם טרור. אלימות המתבצעת על ידי חיילים נתפסת כלגיטימית, תוך שמנסים בשיח הציבורי להצדיק את המעשה ברמה האידיאולוגית ולהסתיר את האלימות עצמה. תובנה זו נכונה בעיקר כאשר האלימות מופנית כלפי פלסטינים בשטחים, ולעתים גם בפעולות השיטור ב"קו הירוק". אובדן חיי אדם של פלסטינים, גם אם לא היו "מעורבים", עובר בדעת הקהל בהבנה כי "כשחוטבים עצים נופלים שבבים". "פרשת  אלאור אזריה" היוותה בנושא זה אבן דרך בדיון הפומבי וברשתות. עורכי קובץ המאמרים, חברים פעילים באגודת חוקרי צבא-חברה, רואים בפרשה זו תמריץ להוצאת הספר, בעיקר על רקע הבדלי ההשקפות שהתעוררו בסוגייה זו. לסדר היום החברתי-צבאי הצטרפו בשנים האחרונות נושאים חמים אחרים, כמו המחלוקת שעוררה סיסמתו של הרמטכ"ל כוכבי  "צבא קטלני"; הוויכוח  על הוראות פתיחה באש; החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לחקור חשדות בדבר הפרות של המשפט הבינלאומי בגדה וברצועת עזה וסוגיית כשירותן של נשים למלא תפקידים בדרג המסתער.   בספר עולה קריאה לחקור אקדמית את הלגיטימציה להפעלת אלימות. הספר עוסק בשלושה נדבכים: המשגה של הלגיטימציה לאלימות; תהליך ניהול הלגיטימציה לאלימות ברמת הכוחות וברמת הארגון הצבאי, והמיקוח החברתי והפוליטי על הלגיטימציה לאלימות.  המאמרים בספר נכתבו ע"י חוקרים ממגוון זוויות ראייה. העורכים הם פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה-פוליטיקה באוניברסיטה הפתוחה  וסגן נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית, ואל"מ מיל'  ד"ר עפרה בן ישי אף היא חוקרת יחסי צבא וחברה בישראל ומרצה באוניברסיטה הפתוחה, שמשה בעבר המדריכה הראשית במכללה לביטחון לאומי וראש מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל.