איש בפוליטיקה או בתקשורת הישראלית לא מגלה סימפטיה לעם המצרי, שמאס בשלטונו הדיקטטורי של מובארק וחבורתו. במקום לשמור על שתיקה, בישראל יוצאים בהצהרות נגד הדמוקרטיזציה בעולם הערבי

מה שעשה גלנט הוא מהלך רגיל למדי למי שמכיר את המציאות ביישובים החקלאיים, בהם המגעים מול המינהל מתקיימים בקריצה ובעצימות עין. ואיך זה קשור לחוק ועדות הקבלה?

לכאורה כולם יודעים מה הפתרון, זה שיקרה אי שם בעתיד. העולם בהפיכות וסערות, אבל הפתרון שלנו נח בכספת. רק במציאות המצב שונה: יש מדינה אחת, מהים עד הירדן, עם קבוצות אוכלוסייה רבות וממודרות