כל חקיקה שאינה מגייסת צעירים חרדים למאמץ המלחמתי היא עיוות מוסרי, חברתי וציוני. הפתרון הנכון הוא חוק שיעניק הטבות מופלגות מהמדינה לכל מי שיתגייס, ולא יעניק אף הטבה למי שישתמט – אבל אין מה לצפות מהקואליציה הזו לעשות את הדבר הנכון. לכן, יש לשמור לכל הפחות על המצב הנוכחי, שבו לא נחקק עדיין חוק השתמטות – בתקווה שהמגמה החיובית המתונה תימשך, ויותר ויותר צעירים חרדים יראו בגיוס לצבא משהו חיובי שיש לשאוף אליו

כשעסקינן בבחירת השופטות והשופטים, נראה כאילו נשכח מן הלבבות נושא אחד: איכותם. המלים הדומיננטיות בהסדר המוצג הן "קואליציה" ו"אופוזיציה", הן בנציגות הפרלמנטרית והן בבחירת עורכי הדין בוועדה. הכל פוליטי

מתווה לוין-סער ראוי לדיון ציבורי ומקצועי רציני. בניגוד לרפורמת לוין, ההצעה הנוכחית זהירה ושקולה. היא מבקשת איזונים, כראוי

קידום "חוק יסוד: החקיקה" וההבנה שרפורמות חוקתיות צריכות להיות מוחלות מהכנסת הבאה הם רעיונות בכיוון הראוי, אולם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יביא לפוליטיזציה של בית המשפט העליון ולהקצנה ולהגברת הקיטוב

לוין וסער עשויים להשיב את שיטת המשטר הנוהגת בישראל להיות דמוקרטיה ליברלית, במובן המקובל בעולם המערבי

הסכסוך המתוקשר בין ישראל כ"ץ לרמטכ"ל מציף את שידענו מאז פיטורי גלנט הרשמיים. הוא אולי מונה לתפקיד שר הביטחון, אך בפועל הוא השר לחוק הגיוס. כעת הוא ניצב בפני מבחן חייו – מחויבותו לצורכי הצבא או נאמנותו לראש הממשלה

נתניהו יעשה הכל כדי שהמלחמה לא תסתיים. אם ניתן יהיה להחזיר את כל החטופים ולהמשיך את המלחמה - תהיה עסקת חטופים מלאה. אם ניתן יהיה להמשיך את המלחמה ולהחזיר את חלקם בלבד - זו תהיה העסקה

מאחורי ההודעה של ממשלת פולין שלפיה נתניהו יוכל להגיע לטקס הזיכרון המרכזי באושוויץ, 80 שנה לאחר שחרור המחנה, נמצאת לא מעט פוליטיקה פנימית פולנית - אבל גם קריצה לנשיא האמריקאי החדש, והחלטה תקדימית אחת יקרה מפז