מסביב לחנוכייה בעיר מיקולאייב המופגזת והחשוכה, התאספו מאות יהודים שביקשו מעט אור. במולדובה הדליקה את הנר השלישי אלה סמירנובה, פליטה המרותקת למיטה שנמלטה מאודסה – רגע לפני שהיא עולה לישראל. בשגרירות האמריקנית בדוחא אירחו את הנציגים הישראלים – וצפו: כיצד שרים 50 שגרירים זרים "מעוז צור" בעברית

עמותת תקוה ומרפא בנתה את חנוכיה הגדולה בעולם מבלונים. עשרות מתנדבים עבדו כל הלילה, ובסופו עמדה חנוכיה בגובה של יותר מ-12 מטר בלובי בית חולים שניידר

את פסל המנורה המפורסם מול המשכן, כולם מכירים. את המחלוקת הסוערת שהייתה סביבו, פחות. לרגל חנוכה חושפים בכנסת את הסיפורים שמאחורי המנורות הרבות במשכן – בהן זו שהתאומה שלה שרדה את הפיגוע הנורא בשגרירות ישראל בארגנטינה, ואף מנורה שמסתתרת בצורת סידור המושבים במליאת הכנסת

חיה בלאו ותאומתה רחל עברו גיהינום בחייהן, הוריהן נרצחו והן נשלחו לצריף הניסויים של מנגלה. בין שלל הזיכרונות הקשים, נצרב בתודעה של בלאו זיכרון ילדות שהחיה אותה: רגעי הדלקת נרות החנוכה, כשכל בני המשפחה עוד היו בחיים. אחרי כמעט 80 שנה, היא זכתה להדליק נרות בדגם משוחזר של החנוכייה המשפחתית האבודה, על סמך ציור שציירה

מקורם העיקרי של החגים, וחג החנוכה בכללם, הוא במסורת הדתית המקנה להם את משמעותם וערכם וממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב תכניהם. למרות תהליכי החילון המתקיימים החברה המודרנית, היא עשויה להוסיף ולהיזקק לחגים ולסמליהם גם לאחר שאבדה או נחלשה הזיקה למשמעותם הדתית המקורית. אם תרצו, אולי זו אגדה: האלטרנטיבה של הרצל מתי ואיך הומצא המזרוחניק? הסופגניות של […]