הגילוי באתנה כולל כמות גז המוערכת בכ-8 BCM, והוא מגדיל באופן משמעותי את הוודאות להימצאותם של 50 BCM נוספים בכלל אזור "אולימפוס" הכלול בזיכיון שמחזיקה החברה ואשר כולל את בלוק 12 ואת החלקים שטרם נקדחו בתנין

הפרשה הזו צריכה לעורר רעש גדול אבל תושתק במהרה בידי  אינטרסנטים. צווי השתקה משפטיים, לחצים על החוקרים, השפעה על הפרקליטות והתוצאה תהיה זניחה יחסית לחומרת השחיתות הגלומה בפרשה הזו. המשטרה ורשות המיסים הודיעו כי 21 חשודים נעצרו ועוכבו היום בחשד לשורת עבירות  בהן הלבנת הון של כחצי מיליארד שקל, עבור מימון והסתרה של פעילות פלילית… קראו עוד מקורב לבכיר ביותר בפוליטיקה בין החשודים בהלבנת חצי מיליארד שקלים

מדד ה-VIX מראה שבינתיים אין פאניקה בשווקים, מה אפשר ללמוד ממניית רובינהוד על ההתפכחות של הצעירים? האם הזהב מעניין לתיק? ומה עם SQ? וגם: פרויקט מיוחד: בית עולמי

בקידוח שבוצע בבאר "אתנה" נמצא 8 BCM • לטענת חברת אנרג'יאן הגילוי מגדיל את הוודאות לגבי הימצאותם של 50 BCM נוספים באזור • החברה בוחנת מספר אפשרויות למסחור הגז: מכירה מידית בישראל, מכירה למצרים, ייצוא לאירופה על ידי הנזלה או הסכמים חדשים בישראל

משרד הכלכלה ערך מכרז ליבוא ללא מכס בו זכו ויליפוד, נטו ושופרסל. הן מתחייבות למכור לצרכנים גבינות כמו קממבר, ברי, מוצרלה, צ'דר, פרמזן וגבינות מלוחות במחירים נמוכים שיפוקחו על-ידי המדינה. אלא שהמחירים הנמוכים להם התחייבו היבואניות כבר קיימים בשוק

שר החוץ של האיחוד אמר ל"פייננשל טיימס" כי כפי שארה"ב תפסה נכסים של הבנק המרכזי של אפגניסטאן, על האיחוד האירופי לנצל את יתרות הזהב והמט"ח של רוסיה שהוקפאו בתחילת המלחמה ■ מדינות G7 התחייבו להפסיק בהדרגה לרכוש נפט רוסי, באיחוד מתלבטים

החברה שהטיסה הכי הרבה נוסעים בחודש אפריל 2022 היא אל על עם כ-343 אלף נוסעים, שהיוו 22% מכלל תנועת הנוסעים בנתב"ג • סך הנוסעים שחלפו בנתב"ג מינואר ועד לסוף אפריל מגיע לכ-3.9 מיליון נוסעים • היעד הפופולרי ביותר: טורקיה

אחרי שנים של ירידה עקבית, מזנק הדולר לשער חליפין מול השקל, שלא ידענו כמוהו מאז 2009. תכף ניגע בסיבות להתחזקות המטבע האמריקאי שהפך לבנצ'מרק של שוק המטבעות העולמי, אבל קודם כל כמה מילים על איך זה משפיע עלינו. ראשית, עליה בשער הדולר (או היחלשות של השקל, שדווקא לטווח הארוך אמור להישאר חזק) משפיעה על כלל המט"ח. כך למשל התחזק גם היורו מול השקל. ההשפעה המיידית כמובן היא על עסקאות שנעשות במט"ח. במקרה של תעשיינים: עלייה במחירי חומרי הגלם שמיובאים ארצה לצורך הייצור, אבל גם תמורה משופרת עבור הסחורות שהם מייצאים מישראל, כלומר - הרווח הסופי מהמכירות בחו"ל, שמתקבל במט"ח, יהיה גבוה מהעלייה הקלה בעלויות הייצור והשינוע. יש לשים לב שבשנת 2021 עבר לראשונה ייצוא של שירותים (בכוונה בעיקר להייטק), על ייצוא של סחורות ומוצרים. כלומר - חברת הייטק ישראלית שמפתחת את המוצר שלה בישראל, משלמת משכורות בשקלים אך מכניסה בדולרים, צפויה ליהנות מרווחים משופרים (כמובן כל עוד מדובר רק על שער החליפין, שכן חברות הייטק חשופות לירידות בנאסד"ק כפי שיפורט בהמשך). מי מפסיד? ראשית - היבואנים. בין אם מדובר בחומרי גלם (שחלקם התייקרו מאוד בגלל עלויות שינוע גבוהות כתוצאה ממחירי הדלקים וכן כתוצאה מהוצאתה של יצרנית גדולה כרוסיה, בעיקר בכל הקשור לאנרגיה, מהשוק - בעקבות הסנקציות שהוטלו עליה) או מוצרים מוגמרים. משום כך, אם תימשך היחלשות השקל מול הדולר, צפויים להתייקר המוצרים שבייבוא. כזכור, לפני כמה חודשים עת עסק השיח הציבורי על יוקר המחייה, טענו יבואנים רבים שלא הוזילו את מוצריהם למרות השקל החזק כיוון שהוא עזר להם לספוג התייקרות שמחירי הסחורות והשינוע. עתה נותר לראות האם גם כאשר השער משתנה לרעתם, הם ימתינו עם עדכון המחירים... במילים אחרות: לא די באינפלציה - שלפחות עד לסוף 2022 אמורה להישאר גבוהה ולא די התייקרויות בגין משבר הקורונה, עלויות השינוע והמלחמה באוקראינה, עתה יש גורם חדש שעלול לגרום לעליית מחירים. .