פרשת גלנט חשפה בפנינו את התופעה החמורה של גלגול האחריות-מסתבר כי המנהיגים בהם בחרנו, מועלים בתפקידם ובוחרים להטיל את האחריות על ההחלטות הגורליות בידיהם של פקידים עובדי מדינה - אשר לא זה תפקידם

"תקופת השיפוט שלי הייתה קשה מאוד-מאוד ואל תחשוב שקודם לכן ליקקתי דבש בעבודה. תמיד היה קשה ובלשכת השופט - קשה יותר", כך אמרה לי שופטת בדימוס * מסקנתי: המשפט בארץ הוא עניין זול מדי * אין תקציב להגדלת מס' השופטים? יש לייקר את השירות!

הלכה פסוקה היא, כי מומחה בית המשפט חייב להתנהג באובייקטיביות בכל הליכותיו, בכל מגעיו עם הצדדים לדיון, גם אם נטיית לבו נתונה לטובת צד לדיון בגלל שיקולים זרים, גם אם הוא בטוח כי יתגבר על נטיית לבו וישכיל לתת חוות דעת אובייקטיבית וחסרת פניות * כל זאת על-מנת שהצדק ייראה בבירור

ישנם שופטים שמאחרים בכתיבת פסקי דין כי הם סתם בטלנים, ולעומתם ישנם שופטים שמאחרים בכתיבת פסקי דין כי הם שופטים מעמיקים, טוטאליים, הופכים כל אבן, רודפים צדק ויושר ללא פשרות * השופט מוריס בן עטר נמנה ללא ספק עם הקבוצה השנייה

מדוע פרויקט הרכבת המהירה לבאר שבע נמשך ונמשך ונמשך? פסק דין מאפשר הצצה אל מה שהתרחש מאחורי הקלעים במכרז לעבודות באחד הקטעים במסילה ומגלה: כך בחרה הרכבת בהצעה תכסיסנית ופסולה, בניגוד לעמדתה של הוועדה המקצועית

קול המון, טלו קורה, מודה ועוזב, בין חכם לפיקח, החכם עיניו בראשו, בהצלחה * סיכום פרשת גלנט ותקווה שבשבוע הבא יהיה לנו רמטכ"ל שיוכל לעבוד בראש שקט

מבקר המדינה, או מדינה למבקר - זאת השאלה? * מאז קיום מוסד מבקר המדינה לא הייתה לו פריחה מוסדית ועוצמתית כה גדולה, כמו לעת הזאת * כמו בג"צ, לגביו טוענים ובצדק, שנטל לעצמו סמכויות נרחבות ופלש לתחומים לא לו - כך גם לגבי מוסד מבקר המדינה - שנדחף לשם בעל כורחו, מכוח הנסיבות * האשמים: זרועות השלטון - הכנסת והממשלה - שבורחות מאחריות ומפחדות להחליט ולשלוט ומחפשות סיוע וגיבוי חיצוני

מ-ט' עד ל' - חלק שני במילון הפלילי הממלכתי * הפעם מופיעים ברשימה השחורה: יעקב טירקל, אלי ישי, חיים כץ ואביגדור ליברמן * האחרון ממתין להכרעת היועץ המשפטי לממשלה אם יוגש נגדו כתב-אישום בגין עבירות פליליות חמורות * הערות אזהרה (72)