תעשיית הסייבר של ישראל ממשיכה לבעבע, ומנפיקה אקזיט שני ביום אחד: סיסדיג הודיעה היום (ג') כי רכשה את אפוליסי הישראלית, שפועלת בתחום הגנת הסייבר ומספקת אבטחה במתכונת תשתית כקוד (Infrastructure as a Code), כמו גם תיקון אוטומטי של הפרות וחריגות אבטחה. היקף הרכישה לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותה בעשרות מיליוני דולרים. סיסדיג היא חברה אמריקנית שנוסדה ב-2013 ופועלת בעולם אבטחת ה-DevOps. הטכנולוגיה שלה מאפשרת לארגונים לאבטח קונטיינרים, קוברנטיס וסביבות ענן. מטה החברה נמצא בסן פרנסיסקו ובעקבות רכישת אפוליסי היא תקים מרכז פיתוח בישראל. לפי קראנץ' בייס, סיסדיג גייסה עד כה כ-380 מיליון דולר ממשקיעים כגון ביין קפיטל, גולדמן זאקס ונקסט 47. כחצי מהסכום – 189 מיליון דולר – גויס בסבב שהסתיים באפריל האחרון. זוהי הרכישה המשמעותית הראשונה של סיסדיג, שמסרה כי "כעת נוכל להוסיף יכולות אבטחה לניהול בעולמות הענן, התשתית כקוד והקוברנטיס, ולחזק את היכולות הקיימות בפלטפורמת Sysdig Secure". אפוליסי הוקמה ב-2019 על ידי כמה מומחים לאבטחת מידע: מאור גולדברג – המנכ"ל, ערן לייב – סמנכ"ל ניהול המוצר, ושלומי וקסלר – סמנכ"ל הפיתוח. השלושה הקימו בעבר את חברת אבטחת המידע וויטבוקס סקיוריטי, שנרכשה ב-2015 על ידי סיילפוינט טכנולוגיות תמורת עשרות מיליוני דולרים. אפוליסי גייסה כ-3.5 מיליון דולר עם הקמתה, בהובלת קרן סטייג' וואן ונצ'רס ובהשתתפות משקיעים פרטיים מתחום אבטחת המידע. מייסדי החברה, יחד עם צוות הפיתוח, יצטרפו לסיסדיג, והמוצר שלה יהווה חלק אינטגרלי מהפלטפורמה של הרוכשת. הנרכשת פיתחה פלטפורמה לניהול ושליטה במדיניות אבטחת מידע של סביבות קלאוד נייטיב, שמאפשרת ניתוח סיכונים מדויק, המשקף ומתייחס פרטנית לכלל האשכולות, עומסי העבודה והאפליקציות. היא בעלת יכולת להגדיר מדיניות כקוד (Policy as a Code) – בהתבסס על מחקר, המלצות השוק והמלצות מותאמות לפי שימושי השירותים והאפליקציות של הלקוחות. בנוסף, הפלטפורמה יכולה לספק דרכים מותאמות אישית לניהול תיקונים ותיעדוף של משימות לביצוע. "פתרון מרכזי לזיהוי חריגות" "מרבית הפריצות נגרמות על ידי חריגות, או טעויות במדיניות ניהול התצורה. לקוחות רוצים פתרון מרכזי לזיהוי חריגות ביצירה ובעדכון של התשתית, שכוללים זיהוי חריגות בין סביבת הריצה לקוד המקור", אמר סורש ואסודבן, מנכ"ל סיסדיג. "לנו יש פתרון אבטחה ל-DevOps, מהתשתית ועד האפליקציות, שכולל זיהוי חריגות בסביבת ריצה ותיקון אוטומטי של התשתית כקוד באופן מתאים". הוא ציין שההצטרפות של אפוליסי לחברה תסייע לה בכך. גולדברג אמר כי "כאשר ייסדנו את החברה, המטרה הייתה ליצור פתרון אבטחה שלם לקוברנטיס, עם כיסוי מקוד המקור ועד לסביבת הריצה, כדי לספק זיהוי סיכונים, תיקון חריגות ואכיפת מדיניות. נשלב כוחות עם סיסדיג ונציע פתרונות לאבטחת סביבת ריצה לקונטיינרים, עם הפתרון שלנו לניהול אבטחה בתשתית הענן. יחד, נספק ללקוחות פתרון הגנה מקצה לקצה עבור אפליקציות קלאוד נייטיב, שבנויות על תשתיות קוד פתוח". כאמור, מדובר באקזיט שני ביום אחד של חברת סייבר ישראלית. מוקדם יותר דווח כי סייבריזן – שגם היא ישראלית – קונה את Empow, שפיתחה מערכת לניהול, זיהוי ואוטומציה של איומי סייבר. גם במקרה זה סכום הרכישה לא פורסם, אך ההערכות הן שהוא עומד על עשרות מיליוני דולרים. המצולמים בתמונה שלמעלה: עומדים מימין – איתי שור, דימיטרי ריבקוב, מאור גולדברג, מנכ"ל אפוליסי, ערן לייב ועידו גולד. יושבים מימין – שלומי וקסלר, אביעד חן וחן שמילוביץ'.

חברת השירותים הפיננסיים רובין הוד, שפיתחה פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת מסחר במניות ללא עמלות, מתכננת הנפקה שבמסגרתה היא תגייס כ-2.3 מיליארד דולר לפי שווי שוק של 35 מיליארד. מדובר בקפיצה של פי שלושה לעומת שווי השוק הקודם, שנקבע בספטמבר אשתקד על 11.7 מיליארד דולר. המניות יונפקו בבורסת נסדא"ק והסימול יהיה HOOD. ההנפקה צפויה להתבצע בסוף השבוע הבא. על פי תשקיף מעודכן שרובין הוד פרסמה אתמול (ב'), החברה תציע למשקיעים 55 מיליון מניות במחיר של בין 38 ל-42 דולר ליחידה. החתמים יהיו גולדמן זאקס וזרועות ההנפקות של הבנקים סיטי גרופ ו-ג'יי.פי. מורגן. נתוני רובין הוד מראים כי בסוף הרבעון השני של השנה היו לה 22.5 מיליון חשבונות של משתמשים בשירותיה. מדובר בזינוק של כ-25% לעומת הרבעון שקדם לו. בתשקיף העריכה החברה את ההכנסות שלה ברבעון השני של השנה הכספית בסכום מקסימלי של 574 מיליון דולר – זינוק של 129% לעומת 244 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. למרות העלייה בהכנסות, החברה מעריכה שהיא תסגור את הרבעון עם הפסד נקי של עד 537 מיליון דולר לעומת רבעון רווחי בתקופה המקבילה בשנה שעברה, שנת הקורונה. שמה של רובין הוד נקשר בתחילת השנה בפרשיית מניות גיימסטופ, לאחר שמשקיעים רבים, בעיקר צעירים, זיהו את הפוטנציאל שקיים בחברת הקמעונאות בעולם הגיימינג, ביצעו ביחד רכישת ענק של מניות שלה – ולאחר מכן מכרו חלק ניכר מהן. כל זה בוצע בין היתר דרך האפליקציה של רובין הוד. כתוצאה ממהלכים אלה נרשמה תנודתיות רבה בשער המניה של גיימסטופ. במהלך אותה פרשייה ביצעה רובין הוד הפסקות מזומנות בשירותים שלה – מהלך שבעקבותיו החלה חקירה של הרגולטור האמריקני, בחשד להטעיית לקוחות. בסופו של דבר, לפני כמה שבועות הגיעו הרגולטור והחברה להסכם שבמסגרתו היא תשלם לרשויות קנס ענק של 70 מיליון דולר.

שוק הקריפטו ממשיך לסעור והוא איבד נכון לשעות הבוקר היום (ג') סכום של קרוב ל-100 מיליארד דולר – 98 מיליארד, ליתר דיוק – ביממה אחת בלבד. השער של המטבע הווירטואלי המרכזי, הביטקוין, ירד אתמול אל מתחת ל-30 אלף דולר (ואל מתחת ל-100 אלף שקלים) ליחידה, אחרי שבמשך כחודש הוא היה מעליו. זאת, לאחר שהוא צנח ב-6%. נכון לכתיבת שורות אלה, לפי אתר CoinDesk, מטבע ביטקוין אחד שווה כ-29,400 דולר (שהם כ-97,700 שקלים). האת'ריום ירד ביממה האחרונה ב-7.33% וכעת עומד השער שלו על 1,740 דולר ליחידה. אנליסט מומחה בתחום הסביר את הסיבה לעצבנות בשוק באיומי הסייבר ובעיקר בווירוסים החדשים, שמביאים את המשקיעים למכור נכסים, כולל מטבעות ביטקוין. המומחה – אדוארד מויה, אנליסט בכיר באונדה – אמר ל-CoinDesk כי איומי הסייבר גורמים ללא פחות מאשר פאניקה בוול-סטריט. הוא העריך שהמטבע יצנח עוד, עד לשער של 20 אלף דולר ליחידה, ושגם האת'ריום יוסיף לרדת. מומחה אחר – פטריק הויסר, מנהל המסחר בקריפטו פייננס AG – נתן הערכה קצת יותר שמרנית וחוזה שהירידה בביטקוין תיעצר כשהמטבע יגיע ל-22 אלף דולר ליחידה. צניחה של יותר מ-50% בשלושה חודשים שוק הביטקוין רושם עצבנות די חריגה – אם כי מוכרת – מזה שלושה חודשים, עם צניחה של יותר מ-50%: באמצע אפריל עמד המטבע על 65 אלף דולר ליחידה ובחודשיים האחרונים הוא נע בטווח שבין 30 אלף ל-40 אלף דולר, עם יום אחד יוצא דופן – ה-22 ביוני – שבו הוא ירד לשער שמספר העשרות בו היה 2. ירידות נרשמו גם במדדים ה-"מסורתיים" בוול-סטריט, שמתבססים על המבעות הפיזיים. כך, הנסדא"ק קטן בין סגירת המסחר שלשום לפתיחתו אתמול ביותר מ-1%, אולם לאחר מכן תיקן את עצמו במקצת. בסיום המסחר המדד ירד ב-1.06%. הדאו ג'ונס רשם ביום המסחר אתמול ירידה גדולה יותר – של 2.1%. אנבל הואנג, שותפה בזרוע שירותי הקריפטו של קבוצת אמבר, תלתה את הירידות – הן בשוק הקריפטו והן במדדים ה-"מסורתיים" – בחשש בשוק שהכלכלה תתקשה להתאושש ממשבר הקורונה. בשוק הקריפטו, מצטרפת לכך "החולשה של הביטקוין", ציינה. אחת הסיבות לחולשה זו היא ההוראה של הרשויות במחוזות שונים בסין להפסיק לכרות מטבעות ביטקוין. אחד מאותם מחוזות הוא סצ'ואן, שנמנה על האזורים המרכזיים בסין שבהם מתבצעת כריית ביטקוינים. רגולטורים במדינות אחרות תורמים גם הם לירידות בשער הביטקוין: הרשויות בבריטניה הורו לבורסת הקריפטו הגדולה בעולם, ביננס, להפסיק לבצע "כל פעולה שדורשת רגולציה" ברחבי הממלכה, ועמיתיהם ביפן, קנדה ותאילנד הוציאו אזהרות למשקיעים במטבע הווירטואלי.

לפי כמה דיווחים, האחרון שבהם ב-DigiTimes, המתבסס על  מקורות בתעשיית השבבים, אפל תציג במחצית הראשונה של 2022 את דגם ה-iPhone SE 3 המוזל, בעל מסך 4.7 אינץ'. המכשיר יעודכן במעבד A14 Bionic של החברה, שכלול בדגמי ה-iPhone 12. הדיווח הזה תואם גם לדיווח של האנליסט מינג-צ'י קאו, הידוע בדיווחיו המתאמתים, שציין בחודש שעבר כי מכשיר ה-SE החדש יכלול מעבד דור 5 ויושק במועד המצוין לעיל. לדבריו, דגם ה-SE, שנמכר יפה בקרב לקוחות המעוניינים במכשירים קטנים, יהיה "טלפון דור 5 הזול ביותר אי פעם", שיחזק את מעמדה של אפל בשוק מכשירי דור 5 התחרותי. לבד מהשיפורים הללו, טוענים הדיווחים כי לא יהיו בו שינויים נוספים. כרגע הדגם הזה הוא היחיד בסידרת המכשירים של אפל שכולל חיישן טביעת אצבע וכפתור בית, ולפי הדיווחים גם זה לא ישתנה. בעתיד, הם טוענים, אפל מתכננת לעצב אותו מחדש ולכלול בו מסך עם גומה למצלמה ולא עם ה-Notch המפורסם שלה.

ועדת הכספים של הכנסת שמעה אתמול (ב') סקירה על מצב המשק מפי ממלא מקום הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס. הסקירה כללה נתוני מאקרו והציגה את האתגרים שעומדים בפני המדינה לקראת השנים הבאות. היא אמנם לא עסקה ספציפית בהיי-טק ובטכנולוגיה, אבל עיון במצגת שהוגשה לוועדה מביא לכלל מסקנה שהמענה לאתגרים שהוצגו בה חייב לעבור דרך חדשנות טכנולוגית וטרנספורמציה דיגיטלית. גרדוס פתח את הסקירה בציינו את ההתכווצות בתוצר הלאומי שנרשמה ב-2020, לאחר שני עשורים של צמיחה. הסיבה לכך היא הקורונה והסגרים שהמגיפה הביאה איתה. אולם בהשוואה לעשור שקדם לקורונה, מצב המשק היה טוב יחסית גם בשנת המגיפה, רמת החיים עלתה באופן משמעותי וכך גם התוצר לנפש. האם התמונה ורודה? לא בהכרח: לפי נתוני ה-OCED, בהשוואה לאורך עשור – אנחנו דורכים במקום. בהמשך הציג גרדוס את הבעיות המבניות של המשק וציין שהן היו קיימות עוד לפני הקורונה. בין היתר צוינו פריון נמוך בענפים שונים, השתתפות נמוכה בשוק העבודה באוכלוסיות מסוימות ועודף רגולציה מכביד, שממקם את ישראל במדד של ה-OCED במקום נמוך ולא מכובד בכלל. פריון נמוך בענפים לא תחרותיים הוא קודם כל תוצאה של העדר השקעות מספיקות באוטומציה במפעלים, ושל העדר כלים שיכולים לייעל את תהליכי הייצור ובכך לאפשר לאותם מפעלים להיות תחרותיים יותר. בשנים האחרונות הממשלה הקצתה לא מעט משאבים להתייעלות טכנולוגית של אותם מפעלים. עד לקורונה, ההיענות שלהם לא הייתה גבוהה, אבל בעקבות המגיפה היא הולכת ועולה – בעיקר במפעלים שהייצור שלהם מרובה תהליכים ותלוי קשר עם שותפים ועסקים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המעבר של הקשר עימם, ועם הלקוחות, לפלטפורמות דיגיטליות. צריך לכדרר – ולעשות זאת נכון הקורונה המחישה לעסקים ולמפעלים שלא אימצו את הטרנספורמציה הדיגיטלית שהם טעו, וכיום הם מנסים להדביק את הפערים. זה לא פשוט כל כך ולא מיידי, כי הטכנולוגיה מתקדמת בקצבים מהירים הרבה יותר מהאנשים. שלא לדבר על ההתנגדויות שהדיגיטל עלול להעלות בהנהלות ובקרב העובדים. הממשלה חייבת להשקיע בתוכניות נוספות לעידוד אותם עסקים ומפעלים להשקיע בחדשנות, הן כדי לעזור להם לשרוד והן כדי לתרום לצמיחה במשק. אלא שדרושים שני כדורים: אחד שיהיה בצד המגרש של הממשלה ושני שיזמין את מנהלי המפעלים לכדרר בו. אם הם יעשו זאת וינצלו את המומנטום, הם יפגשו מגוון רחב של אנשי היי-טק, יזמים ואנשי מקצוע שיסייעו להם ביישום החדשנות. להיי-טק יש תפקיד מרכזי גם בנוגע לשיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה בקרב מגזרים מסוימים. עובדי ההיי-טק מהווים רק 10% מכלל המועסקים במשק. היעד שהממשלה הציבה לחמש השנים הבאות הוא הגדלת הנתון הזה ל-15%, אבל לא מספיק רק להציב אותו. כאשר מדברים על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה חייבים להתייחס לאוכלוסיות המודרות מענף ההיי-טק (ולא רק ממנו), ובעיקר נשים, חרדים.ות ובני.ות החברה הערבית. נעשים אמנם מאמצים בתחום, אבל ראשי ההיי-טק יכולים לעשות הרבה יותר. יש לא מעט א.נשים באוכלוסיות אלה שיכולים להשתלב בתעשייה, וזה לא קורה כי עדיין יש למנהלים רבים בארגונים רבים חסמים מלהעסיק אותם, לעתים מבלי שהם מודעים לכך. גם כאן דרושה הפנייה של תקציבים ממשלתיים (נוספים), שיעודדו מעסיקים לקלוט את אותם עובדים. שר האוצר, אביגדור ליברמן – לתשומת ליבך. צילום: מתוך ויקיפדיה חשיבה מחוץ לקופסה – לצמצום הרגולציה והביורוקרטיה הנושא האחרון הוא הרגולציה והביורוקרטיה. הממשלה פרסמה לא מכבר תוכנית לטפל בחסם זה. כמו תוכניות רבות, היא נועדה לטווח הארוך, אבל יש לחשוב גם על צעדים בטווח הקצר – שלא דורשים יותר מדי השקעות, אלא בעיקר מודעות. הכוונה היא לצעדים שיקלו ברגולציה, בין היתר על ידי חשיבה מחוץ לקופסה, ולא יגרמו לכך שחלילה, משקיעים יצאו מהשוק הישראלי או יוותרו עליו מראש, בגלל הביורוקרטיה. זה נכון לכל תחום אבל בולט בהיי-טק, שמבוסס על השקעות. השורה התחתונה: המשק נמצא כעת בשלבים מתקדמים של צמיחה, תוך כדי הסתגלות למציאות של חיים לצד הקורונה. זאת, במטרה להמשיך לצמוח, למרות ועל אף נתוני התחלואה שעולים. הדרך לעשות זאת היא על ידי הגברת ההשקעות בתעשייה, במגזר השירותים, במגזר הציבורי – ובענף החדשנות וההיי-טק. בכל אלה ישראל לא ממוקמת במקום טוב, והיא יכולה להשתפר, כי יש לה הון אנושי טוב ומעלה וחברות שהפתרונות שלהן מבוקשים בכל העולם, ואין כל סיבה שגם אנחנו לא נהנה מהם. זה מתחיל בהצבת הנושא על סדר היום, בגיבוש מדיניות ובהכוונה. משרד האוצר הוא אחד הגורמים המרכזיים בכך. רוח השינוי מורגשת באוצר היטב, ויש לקוות שהיא תחלחל גם להשקעות בהיי-טק. לתשומת לב הקורא אביגדור ליברמן.

יבמ פתחה אמש (ב') את עונת הדו"חות הכספיים של ענקיות הטק בוול-סטריט והציגה מגמה מעורבת: היא רשמה הן ברבעון השני של השנה והן במחצית הראשונה שלה עליות בהכנסות וירידות ברווח הנקי, לרבות ברווח למניה. עם זה, החברה עקפה את תחזיות האנליסטים – בדומה למגמה בארבעת הרבעונים הקודמים. למרות זאת, המניה של החברה עלתה פחות מהממוצע בשוק: היא גדלה ב-10.3% לעומת עלייה של 15.2% במדד ה-S&P 500. ההוצאות של יבמ במחצית הראשונה של 2021 נותרו כמעט ללא שינוי – הן ירדו ב-0.5% ל-34 מיליארד דולר. לעומת זאת, ההכנסות גדלו ב-2.2% ל-36.5 מיליארד. על רקע זה, הרווח התפעולי החצי שנתי זינק ב-61.4% לכמעט 2.5 מיליארד דולר. לעומתו, הרווח הנקי ירד ב-10.2% ל-2.3 מיליארד דולר, מאחר שהענק הכחול עבר לחבות מס של 177 מיליון דולר לעומת החזר מס של מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2020. הענן בעלייה במהלך הרבעון השני, ההוצאות רשמו עלייה של 3.9% ל-17.2 מיליארד דולר. ההכנסות רשמו עלייה של 3.4% ל-18.75 מיליארד דולר – לעומת צפי אנליסטי להכנסות של 18.12 מיליארד. חלוקה לסעיפים מראה עלייה של 6.1% בפעילות הענן של יבמ, שהכניסה לה במהלך הרבעון 6.1 מיליארד דולר. תחום שגדל בשיעור ניכר יותר הוא מכירות השירותים העסקיים: אלה עלו ב-11.6% ל-4.3 מיליארד. תחום נוסף שעלה הוא מכירות השירותים הטכנולוגיים, שגדלו ב-4.4% ל-6.3 מיליארד. מנגד, ההכנסות ממכירת מערכות רשמו ירידה של 7.3% ל-1.7 מיליארד דולר, מכירות שירותי המימון הגלובליים קטנו ב-8.7% ל-242 מיליון וההכנסות מסעיפים אחרים צנחו ב-90% לחמישה מיליון דולר בלבד. בדומה למחצית הראשונה של השנה, הרווח הנקי של יבמ ירד ברבעון השני – הפעם ב-2.7% ל-1.33 מיליארד דולר. הרווח הנקי למניה לפי GAAP ירד ב-3.3% ל-1.47 דולר והרווח הנקי שלא לפי חישוב זה עלה ב-6.9% ל-2.33 דולר – שמונה סנט יותר מהצפי של האנליסטים. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות גדלו ברבעון ב-3.4% ל-9.7 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-3.5% לתשעה מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 48.03%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 4.5% ל-7.45 מיליארד דולר ובניגוד למחצית הראשונה, הרווח פחת ב-1.2% ל-1.55 מיליארד. מנכ"ל יבמ, ארבינד קרישנה, ציין את העלייה בענן של החברה וציין כי "זה בא לידי ביטוי בשיפור בהכנסות הכלליות. במקביל, סייענו ללקוחות לשלב את טכנולוגיות הבינה המלאכותית שלנו. אנחנו ממוקדים כדי לעמוד ביעדי ההכנסות ותזרים המזומנים במהלך כל 2021".

"לפשעי הסייבר אין גבולות ופושעי הסייבר משתוללים בכל מקום. רק בניית והעמקת שיתופי פעולה בין מדינות ובתוך מדינות הם שיעניקו לנו את הניצחון, רק כך בני האור יצליחו לגבור על בני החושך", כך אמר השר לביטחון פנים, עומר בר לב. השר בר לב דיבר היום (ג') במסגרת שבוע הסייבר הישראלי, שנערך זו השנה ה-11, בהובלת המרכז למחקר סייבר בינתחומי על שם בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, מערך הסייבר הלאומי, משרד הכלכלה ומשרד החוץ. לדבריו, "האינטרנט היה לחלק מהמרחב הציבורי, וככזה הוא הפך למרחב המשמש תשתית לפשיעת הסייבר. פשע הסייבר מחליף אט אט את הפשע ה-'מסורתי', והפושעים מנצלים אותו לטובתם. זהו מרחב התארגנות פורה ונוח". הוא פירט את עבירות הסייבר שגופי האכיפה מטפלים בהם: "פשע פיננסי, מירמה, הלבנת הון, סחיטה, פריצה למערכות מידע ולרשתות תקשורת, ולמחשבי הקצה, וחדירה למאגרי מידע לטובת גניבה שלהם, או לשם עיוות נתונים". הקורונה: פחות עבירות "מסורתיות", יותר פשעי סייבר השר לביטחון פנים אמר כי "הקורונה הביאה לגידול בפשעי הסייבר, על חשבון ירידה ביכולת הפושעים לבצע עבירות מהסוג ה-'מסורתי'. המעבר לעבודה מרחוק הגדיל את משטחי התקיפה והאיץ את פעילות פושעי הסייבר במרחב". הוא ציין ש-"מדובר בפשיעה בהיקף נרחב, שמערבת סמי אמצעי לחימה, הימורים ופרוטקשן. כולם יחד מסבים נזקים של עשרות מיליארדי דולרים – וזהו רק קצה הקרחון". "המאבק בפשיעה המקוונת הוא אתגר גדול", אמר בר לב. "החקירות, האכיפות והמאבק בעבריינות רשת הם דברים מאוד מורכבים. לתוקף קל יותר להסתתר מפני אימת הדין בחסות האפילה. האתגר צפוי להתעצם עם גידול הפשע הקיברנטי". "בישראל", הוסיף, "יש שיתופי פעולה בין הגורמים השונים שעוסקים בתחום הסייבר – המשרד לביטחון פנים, המשטרה, מערך הסייבר הלאומי וגופי הביטחון. כל אחד מהם מביא את המומחיות שלו לשולחן. בנוסף, יש לנו שיתופי פעולה רבים ברמה הבינלאומית – ויש לכך חשיבות בעולם שבו פשיעת סייבר נעשית על גבי פלטפורמות שאנונימיות היא המאפיין שלהן. כך היה במקרים רבים. רק באחרונה נציג משטרת ישראל השתתף בפורום שהתכנס באיחוד האמירויות, שבמהלכו מוסד הקשר בין משטרות ישראל, דובאי ואבו דאבי. העולם הקיברנטי הוא נטול גבולות – לא פיזיים ולא ערכיים. לכן, אנחנו זקוקים להרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים – רק כך נוכל לנצח".

בימים האחרונים הועלו טענות שלפיהן הקורונה, ובמיוחד זן הדלתא שלה, מתפשטת מאחר שחייבי בידוד מפרים אותו, לרבות אלה מהם שחזרו מחו"ל. כדי לנסות ולמנוע את המשך ההתפשטות הורה ראש הממשלה, נפתלי בנט, למשטרת ישראל להגביר את אכיפת הבידודים. כאן באה הטכנולוגיה לעזרה. אגף הטכנולוגיה והתקשוב של המשטרה, בראשותו של ניצב שי קופרמן, פיתח באחרונה יישום בשם הסכמון לאכיפה יעילה יותר של מבודדים. היישום מבוסס על שליחת SMS לאזרח, שמסביר לו את מחויבותו להישאר בביתו עד לסיום ימי הבידוד. בתוך הטקסט, המבודד נדרש ללחוץ על אישור, וזו מאפשרת למשטרה לקבל את מיקומו באמצעות GPS, וכך לוודא שהוא אמנם בבית. במידה שקיים פער בין הכתובת שהאזרח דיווח שהוא יימצא בה בעת הבידוד למיקום שהתקבל מה-GPS, נשלחת התרעה. ניצב שי קופרמן, מנהל אגף הטכנולוגיה והתקשוב של המשטרה. צילום: דוברות משטרת ישראל לדברי קופרמן, "שליחת ה-SMS לאזרחים נעשית על ידי בוט לכלל המבודדים, כולל לחוזרים מחו"ל, בכל ימי הבידוד, כפי שקבע משרד הבריאות". הוא ציין בנוסף שהמערכת יודעת לזהות הפרות של מבודדים וממליצה על פעולות בהתאם לכללים שנקבעו, "כולל שליחה של מסרון נוסף ושליחת ניידת לביתו של המבודד". המשטרה מקבלת את נתוני המבודדים בממשק ממוחשב ממשרד הבריאות בכל כמה שעות. קופרמן הדגיש שהמערכת לא שומרת את המיקומים שהתקבלו בה, למעט במקרים של הפרת הבידוד. "זאת לא אפליקציה לסמארטפון" "חשוב להדגיש שהיישום הוא לא אפליקציה לסמארטפון, ולכן לא נדרש מהאזרח להוריד אפליקציה. היישום המשטרתי עובד ברקע ומתאים לכל סוגי הטלפונים החכמים", הסביר קופרמן. הוא ציין שהאגף יגבש פתרון ייחודי לטלפונים הכשרים. משך פיתוח ההסכמון עד לשלב ההעלאה לייצור עמד על כשבועיים וחצי. ההפעלה של היישום תבוצע רק לאחר אישור של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. ,