נס וסטילה – הלא הם הראפרית נסיה לוי והראפר המפיק דור סורוקר – זכו להיות מוכתרים כ"אנשי השנה" של ישראל בראש השנה האחרון והלהיט ההיסטרי שלהם "חרבו דרבו" נבחר כשיר השנה בגלגל"צ, בין השאר. "חרבו דרבו" הוא שיר ראפ קצבי ומלא אנרגיות שיצא לאור בנובמבר 2023, זמן קצר לאחר האירועים הנוראיים של ה-7 באוקטובר. השיר, לפי עדות האמנים, נוצר מתוך זעם ותחושת חוסר אונים בעקבות אירועי השבת השחורה, שאותה תיאר סורוקר כתחושה של תבוסה והשפלה לאומית. לדבריו, היצירה נועדה להרים את מורל העם, והוא אף סבור שהמשימה הצליחה בגדול. ואכן, השיר זכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו וכבש את המצעדים ואפילו הוביל את חברת פרטנר לרכוש את הזכויות לשימוש בו בפרסומת בעבור סכום נכבד. עם זאת, אל ההצלחה המסחררת של "חרבו דרבו" נלוותה לא מעט מחלוקת. הביקורת על השיר, שהוגדר כ"אגרסיבי" ו"תוקפני", נשמעה בעיקר מחוץ לישראל. ספוטיפיי נהגה הפעם באופן משונה וחשאי ולא עדכנה איש בהחלטתה להעלים שיר דומיננטי מהשנה החולפת בלי הסברים או התנצלויות. בנוסף, כולנו יודעים כי בשירות ההזרמות עדיין נמצא שפע של שירים מיזוגניים, סקסיסטיים ואלימים שפשוט מתנגנים להם בשלווה ובלי הפרעות. בעקבות מילות השיר – כמו: "הבאנו את כל הצבא עליכם ונשבע לא תהיה מחילה/ טפיייי, יבני עמלק! כל היחידות מוכנות??!… כל היחידות בצה"ל במוד לחרבו דרבו על הראש ש'ך" – רבים טענו שמדובר בשיר שנאה המכוון לכלל הפלסטינים. הטענות הללו הובילו אפילו לסערה פנימית ביוטיוב, כאשר עובדים בפלטפורמה קראו להסרת השיר בטענה שהוא מהווה "הסתה לרצח עם". מצד שני, סורוקר תיאר בתקשורת בעבר את האיומים שקיבל בעקבות השיר וציטט את שנכתב לו: "אנחנו יודעים מי אתה בדיוק, אנחנו יודעים איפה המשפחה שלך, יש לך אח כזה ואחות כזאת ואנחנו נהרוג את כולם". נס וסטילה הגיבו לביקורת והסבירו כי שהשיר נועד לתמוך בעם ישראל. הם שבו והדגישו כי "חרבו דרבו" לא מכוון כדי לפגוע בפלסטינים, אלא נועד להביע את כאב ותסכול בעקבות מתקפת הטרור, וכי הביטוי "עמלק" המופיע בו מתייחס לחמאס בלבד. כל זה לא עזר, ולמרות ההצלחה בארץ, "חרבו דרבו" הוביל גם לאירועים לא נעימים נוספים עבור הצמד, ששיאם היה כשארצות הברית סירבה להעניק להם ויזות אמן, מה שהוביל לביטול סיבוב הופעות מתוכנן של השניים במיאמי ובניו יורק. "חרבו דרבו" פשוט נעלם לחלוטין ובלי הסברים ואולם ממש בימים אלו, כשכבר חשבנו ששיא ההתנגדות העולמית ל"חרבו דרבו" מאחורינו, בחרה פלטפורמת הזרמות המוזיקה ספוטיפיי שלא לכלול את השיר המאוד מצליח ברשימת "השירים המושמעים של השנה בישראל", שהיא פרסמה כחלק מפרויקט ה-Wrapped שלה. בעוד ששירים אחרים של הצמד, כמו "מגדלים" ו"באמפרים", נכללו ברשימה – "חרבו דרבו" פשוט נעלם ממנה לחלוטין, וזאת בלי נימוקים, אך ככל הנראה בשל תוכנו השנוי במחלוקת. הפרשה הזו מעלה מחשבות – מורכבות ולא לגמרי נחרצות, יש להודות – אודות כללי המוסר העולמיים, ומי אמור להיות הקובע והאוכף שלהם. אז ראשית כדאי לדעת קצת על מדיניות צנזור התוכן של ספוטיפיי ותפקידה כשומרת סף – ספוטיפיי, כפלטפורמה דיגיטלית גדולה, מוגדרת כיום, לפחות בגבולות האיחוד האירופי, עקב חוק השווקים הדיגידטליים שלו (DMA), כ'שומרת סף' שמארחת תכנים של יוצרים רבים. לכן היא נושאת באחריות מסוימת, ואפילו די גבוהה, לתכנים הללו. החברה מחויבת לשמור על ניקיון השירות שלה, כפי שבא לידי ביטוי בגישתה כלפי תוכן קיצוני אותה תיארה כך: "ספוטיפיי שואפת לאפשר לאמנים להתפרנס מאומנותם ולמיליארדי מעריצים ליהנות ולספוג השראה ממנה. לשם כך, צוותינו ברחבי העולם פועלים מסביב לשעון כדי להבטיח שהחוויה לאורך הדרך תהיה בטוחה ומהנה עבור יוצרים, מאזינים ומפרסמים". בעקרון ספוטיפיי אוסרת על תכנים המקדמים טרור או אקסטרימיזם אלים, ופועלת להסרת תכנים המפרים את כללי הפלטפורמה או את החוק. החברה משתמשת בשיטות פיקוח יזומות, במומחיות אנושית ובדיווחי משתמשים כדי לזהות תוכן פוגעני אפשרי – ולמחוק אותו. כדי להיות הוגנים כדאי לספר כי ספוטיפיי, לפי דיווחים שונים, התמודדה גם עם לחצים מצד קבוצות אינטרסים שונות, כגון קבוצות ציוניות מבריטניה, שדחקו בה להסרת מוזיקה פלסטינית תומכת-התנגדות. לפיכך, אפשר שהמהלכים של החברה השוודית מקורם הן ברצונה להפגין איזון בין אפשור חופש הביטוי לאמנים לבין מניעת הסתה ותוכן פוגעני, פשוט כציות לחוק. אלא ש-ספוטיפיי נהגה הפעם באופן משונה וחשאי ולא עדכנה איש בהחלטתה להעלים שיר דומיננטי מהשנה החולפת בלי הסברים או התנצלויות. בנוסף, כולנו יודעים כי בשירות ההזרמות עדיין נמצא שפע של שירים מיזוגניים, סקסיסטיים ואלימים שפשוט מתנגנים להם בשלווה ובלי הפרעות. אז מחד אני שמחה על הדרישה של ממשלות ויבשות משירותי ענק אונליין להפגין אחריות לתוכן שמתפרסם בהם. אבל מאידך, או שאתם באמת מצנזרים כל סוג של קריאה לאלימות או נקמה ודיבור שנאה – או שלא. ספוטיפיי, הגיע הזמן להחליט אם אתם זורמים עם לאומנות, גזענות, אלימות ויתר רעות חולות של החברה, שמשתקפות במוזיקה, אם לאו. כי כשאתם נוהגים בחוסר עקביות, זה משדר ניהול של איפה ואיפה, וזה, יש להודות, לא ממש קונספט מוצלח, לא עבורכם ולא בשביל האמנים והיוצרים או המאזינים שלכם.

גוגל החלה להפיץ גירסה פרטית למודלי ה-Veo וה-Imagen 3 Generative AI שלה. החל מאתמול, לקוחות חבילת Vertex AI Google Cloud של החברה יכולים להתחיל להשתמש ב-Veo כדי ליצור סרטונים מתוך הודעות טקסט ותמונות. לאחר מכן, החל מהשבוע הבא, גוגל תהפוך את הגירסה האחרונה של Imagen 3 – כלי להפיכת טקסט לתמונה, לזמינה לאותם משתמשים. נראה כי גוגל מעוניינת להשיג כמה שיותר לקוחות ארגוניים של בינה מלאכותית יוצרת. ענקית הטכנולוגיה, שמצטטת מחקר שערכה, אומרת כי בקרב חברות המשתמשות בבינה מלאכותית יוצרת, 86% מדווחים על עלייה בהכנסות. עם זאת, סקר שנערך לאחרונה על ידי Appen מצא, כי התשואה על ההשקעה מפרויקטי בינה מלאכותית ירדה ב-4.6% אחוז מ-2023 ל-2024. עם השקת Veo, גוגל מציינת שהיא ספקית הענן הראשונה שמציעה מודל תמונה לווידיאו. בשלב זה, מודל SORA של OpenAI עדיין זמין רק לאמנים, אקדמאים וחוקרים נבחרים – אם כי זה יכול להשתנות במהירות בהתחשב בכך שהחבר תציג החל מהיום ולמשך 12 ימים הדגמות של מוצרים לפי גוגל, Veo יוצר קטעי וידיאו של 1080p "שהם עקביים וזורמים" באורך של "יותר מדקה". הכלי מסוגל לעבוד גם עם הנחיות טקסט ותמונות. בעבודה עם תמונות, ניתן להשתמש בתמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית או כאלה שנוצרו על ידי אנשים כנקודת ההתחלה של סרטון וידיאו. מתמונה והנחיות – לווידיאו. דוגמה של Veo. צילום: גוגל באשר ל-Imagen 3 גוגל אומרת, כי המודל מייצר את "התמונות הריאליסטיות והאיכותיות ביותר עם הנחיות טקסט פשוטות, ועוקף את הגרסאות הקודמות של Imagen בנושאי פרטים, ותאורה". מטקסט לתמונה. דוגמה של Imagen 3. צילום: גוגל

"חשבנו ב-7 באוקטובר שהעולם יהיה איתנו אחרי הטבח הנורא, שהוא יבין מה קרה ויעמוד לצידנו. צדקנו, אבל ליום אחד בלבד. כבר למחרת ראינו הפגנות המוניות בלונדון ובקמפוסים בארצות הברית שעובדות לטובת החמאס, מאדירות אותו ומצדיקות את מה שקרה. הבנו שזה הטבע של העולם וגילינו כמה אנחנו, כמדינת ישראל, מפסידים במה שאמורה הייתה להיות הזירה המיידית הבאה, זירת ההסברה. אנחנו מפסידים בזירה הזו רק מאחר שאנחנו מעטים מול רבים, רק בגלל יתרון הגודל הטבעי שיש לצד שפוגע בנו", כך אמרה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין, כשעלתה על הבמה בכנס Top Summit של אנשים ומחשבים מוקדם יותר השבוע כדי לומר שזה הזמן שלנו להגיב, גם בעזרת העולם הטכנולוגי. ועידת הפסגה השנתית, שהציגה, כמו בכל פעם, את נקודת הפתיחה העסקית והטכנולוגית לקראת עוד שנה חדשה, נערכה לפני אולם מלא מפה לפה. עו"ד דרשן-לייטנר אמרה לנוכחים, ובעצם לכולנו, ש-"כמו שצה"ל הוכיח שהוא יכול לאויבים בשדה הקרב, אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו יכולים לאויבים שלנו בזירה הבינלאומית, והזירה הבינלאומית המרכזית היא זו של הדיגיטל, של הרשתות החברתיות. עלינו למצוא את הפתרונות ואת המנגנון כדי לעשות זאת". הדרך לעשות זאת, לפי דרשן-לייטנר, היא לגייס את מה שמדינת ישראל מתגאה בו גם כך: "תמיד היינו מעטים מול רבים, אבל אנחנו אומת הסטארט-אפ. יש לנו יש את הבינה, את הידע ואת היצירתיות להחזיר מלחמה שערה בתחום ההסברה, ולהשתמש לצורך כך באמצעים טכנולוגיים. המטרה היא שכל התקפה שהיא נגד ישראל, בכל פינה ברשת, תזכה למענה מיידי. אנחנו, בשורת הדין, מארגנים האקתון בנושא, וקוראים לכל מי שיכול לבוא ולנסות להציג דרכים איך להתגבר על החיסרון המספרי של ישראל בעזרת היתרון הטכנולוגי". מהו ארגון שורת הדין? דרשן-לייטנר הציגה בדבריה את ארגון שורת הדין ואת הפעילות שלו. "אנחנו ארגון שנלחם למען ישראל בזירה המשפטית. אם לומר זאת בפשטות, אנחנו תובעים את אויבי מדינת ישראל", סיפרה. "התחלנו בשנת 2000, עם תחילת האינתיפאדה השנייה, אחרי הלינץ' המזעזע והזכור לרע ברמאללה של שני חיילי צה"ל שתעו בדרך. היינו עורכי דין צעירים והחלטנו להילחם בזה. בסופו של דבר, כסף יענה לכל, ובלי כסף אין טרור, והגשנו בפעם הראשונה תביעה נגד הרשות הפלסטינית. הבנו שמישהו חייב לשלם על רצח יהודים". היא סיפרה שלאחר כמה ניצחונות משפטיים החל שיתוף פעולה עם הרשויות הרלוונטיות במדינה, על מנת להתחקות אחרי כספי הטרור – "מה שאפשר לנו להתנהל בצורה מושכלת". דרשן-לייטנר ציינה שהארגון החל לתבוע גם אנשים וגופים שמסייעים לארגוני הטרור בצורה זו או אחרת. "זכינו נגד הרשות הפלסטינית במעל 250 מיליון שקלים בארץ וביותר מ-350 מיליון דולר בארצות הברית, וקורבנות הטרור ומשפחותיהם מקבלים כסף בגין הפגיעה בהם. תבענו גם בנקים והם מתפשרים, אבל זה לא רק הכסף שהם משלמים, זה משנה את התמונה – כעת הבנקים לא מוכנים לסייע לגופי טרור ולא פועלים באזורי טרור". גם איראן בנתבעות בדבריה אמרה דרשן-לייטנר כי גם איראן הייתה בנתבעות ונאלצה להיפרד ממאות מילוני דולרים בנכסים ברחבי העולם. "אף אחד לא חשב שזה אפשרי, אבל תבענו גם את גוגל, טוויטר ופייסבוק בגין הסיוע לטרור. המדיה החברתית הייתה זו שפתחה את הדלת לאינתיפאדת הסכינים ב-2015. החברות האלה חשבו שהן חסינות נגד תביעות. הגשנו תביעות שהגיעו בארצות הברית עד לבית המשפט העליון, ובזכות זה התקיים דיון רציני ויחסית ממושך בשאלה האם אפשר לפטור את הרשתות החברתיות מאשמה או האם, בפעם הראשונה, צריך למצוא אותן אחראיות להסתה לרצח, לטרור ולאלימות שמתנהלת בפלטפורמות שלהן". הארגון לא עוצר, והמלחמה הנוכחית ממלאת את ידיו בעבודה. "אנחנו לא נחים לרגע. כשראינו מה החמאס ביצע, ידענו שאנחנו חייבים להיכנס גם למערכה הזו, והתחלנו לתבוע אנשים שמימנו וממשיכים לממן אותו. תבענו, למשל, אגודת צדקה מקטאר שהעבירה מאות מיליוני דולרים לחמאס. אנחנו תובעים חברות קריפטו שמאפשרות מימון והסתרת כספים באמצעות מטבעות וירטואליים. תבענו את הצלב האדום על שלא אפשר ליצור קשר עם החטופים, והוכחנו שזו מדיניות של הארגון לא לסייע ליהודים ולישראל (הארגון מכחיש את הטענה – צ"ק), ואנחנו תובעים את אונר"א בגלל העזרה שלהם לחמאס", סיכמה.

מי שמכיר את שיטות הסימון של לנובו, אם זה בכלל מעניין אותו, יודע שליד שם המחשב יש לפעמים אות קטנה. לדוגמה, במחשב נשוא הסקירה הנוכחית, השם מכיל s כחלק משם הדגם – ThinkPad T14s. ה-s הזו מייצגת את המילה Snapdragon ורומזת היטב על הנייד המסוים הזה במשפחת המחשבים הכה אייקונית של לנובו ומבוסס על Snapdragon X, משפחת מעבדי הבינה המלאכותית של קוואלקום. מדובר בעוד ניצחון קטן עבור קוואלקום. סדרת ה-ThinkPad T, אם אפשר להגדיר זאת, היא אבן הבניין של משפחות הניידים העסקיים של לנובו. לא שאין פה חשיבה על עיצוב, ולא שלא חושבים על יחידת הקצה האנושית שצריכה להפעיל אותו, אבל ההשקעה היא קודם כל באמינות ובביצועים הנדרשים לעבודה בסביבה עסקית, כולל עיצוב קשיח, ופחות בעובי המחשב וכמה הוא שוקל. ההחלטה של לנובו להשתמש במעבד של קאוולקום, Snapdragon X Elite X1E78100 עם 12 הליבות במהירות של 3.4 גיגה-הרץ, אומרת, שהיא חושבת שאפשר בהחלט להציע אותו במחשב המיועד באופן מובהק למיינסטרים בשוק העסקי – עבודה, עבודה ועוד עבודה, הרבה פחות יצירת תוכן ועוד הרבה פחות צריכת מדיה, לפחות לאורך רוב היום. על התצורה הדגם שהגיע לבדיקה היה מצויד במסך IPS תומך מגע בגודל 14 אינץ' וברזולוציה של 1920×1200 פיקסלים בקצב רענון בסיסי של 60 הרץ, ציפוי נגד השתקפויות שעוזר למדי ועם בהירות סטנדרטית של 400 ניט. לצד המעבד שהוזכר לעיל, שמשולב בו גם שבב NPU שמציע עוצמת עיבוד בינה מלאכותית של 45TOPS, וכבר אפשר לכתוב כזכור, יש 32 גיגה-בייט של זיכרון LPDDR5x במהירות של 8,448 מגה-הרץ וכן 1 טרה-בייט של זיכרון אחסון בתצורת M.2 2242. חיבורים לא חסר במחשב הזה. יש שני חיבורי USB-C בתקן USB4 שתומכים בטעינה ובהעברת כוח, לדוגמה לצורך הטענת טלפון חכם, וכן תומכים ב-DisplayPort לחיבור מסכים תומכים. יש גם שני חיבורי USB-A כמו גם חיבור HDMI 2.1 בגודל מלא. הסוללה מציעה נפח עבודה של 58 Whr וגם אם זה קטן יחסית למחשבים שיש בסביבה, עם הרבה סיוע של מעבד הבינה המלאכותית זה מספיק לזמן עבודה של יותר מיום וחצי בלי להתאמץ יותר מדי – והכוונה, כמובן, לעבודה שוטפת ולא לאימוץ בלתי פוסק של המחשב. הטמפרטורה, גם במהלך המבחנים הכי קשים, לא ממש הגיעה לגבהים שמציקים לידיים, וזה טוב. מבחינת קישוריות, ה-ThinkPad T14s מציע תמיכה ב-Wi-Fi 7 וב-Bluetooth 5.3 וכמובן שהוא תומך בכל הכלים שמציעה Windows 11 כחלק מגישת Copilot+ PC בכל הכוח, כולל המקש המוגדר במקלדת שפותח את האפליקציה החדשה של החברה. וקצת על העיצוב אם אינכם מאלה שבמקום העבודה, או שאתם בעצמכם, מחליפים את המחשב שלכם פעם בשנה או שנתיים, ייתכן שגם תשימו לב שיש קצת הבדלים בעיצוב של ה-T14s. כפתור ההפעלה נמצא מימין למקלדת, ממש בקצה הגובה שלה, והוא מכיל חיישן טביעת אצבע שפשוט עובד מצוין. הוא גם נמצא מעל החורים שמאפשרים מצד אחד את פלט הקול של הרמקול הימני ומצד שני הכנסת עוד אוויר לקירור המערכת – עם פס זהה מצד שמאל, כמובן, וכל רמקול מספק הספק של 2 ואט עם תמיכה ב-Dolby Atmos. גם אי אפשר לפספס את הידית האדומה הכה מוכרת באמצע המקלדת, עוד מהימים שמשטח שליטה היה רק בגדר מחשבה, אבל הפעם לחיצה כפולה מהירה פותחת את סייע שיחות הווידעאו של לנובו, שמסתייע בפני עצמו בצמד מיקרופונים, שיחד עם Voice Focus של מיקרוסופט דואגים לנקות את הרעשים מהשיחה, וכמובן במצלמת 1080p שמלווה בחיישן אינפרה אדום לצורך שימושי Windows Hello, ומסתתרת בעת הצורך מאחורי תריס פרטיות, ידני במקרה הזה. כאמור המראה של המחשב הזה קצת מוצק, אם כי המקלדת הנהדרת שלו, כמו בכל דור ודור של המחשב, מפצה על כך היטב – רק יכול להיות שאפשר היה קצת להתקדם עם משטח השליטה. כן, נכון אי אפשר, חייבים לשמור על המסורת. הוא שוקל 1.24 ק"ג ועוביו מגיע ל-16.9 מ"מ ויש לו ציר קשוח מאוד, שדואג שהמסך לא יזוז ללא צורך וללא כוונה ברורה – וזה כמובן מאוד חשוב במקרה של תמיכה במגע, והוא עולה כ-8,300 ש"ח ומוכיח שבינה המלאכותית לא באה עדיין בצד של הזול, אלא של המאוד ביוקר.

השכר הממוצע של שכיר בהיי-טק עלה ב-6%, ל-31,237 שקלים – כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנכונים לחודש ספטמבר. זאת, לעומת 29,475 שקלים בספטמבר אשתקד – החודש המלא האחרון לפני המלחמה. התחום בעל השכר הממוצע הגבוה ביותר בעולמות ההיי-טק הוא המו"פ, עם 33,701 שקלים בחודש. גם אנשי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים נמצאים מעל לממוצע של כלל הענף, עם 33,374 שקלים. מתחת לממוצע נמצאים אנשי ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי עם 29,194 אלף שקלים, כשאחריהם אנשי ה-IT עם 24,706 שקלים, וכן העובדים והמנהלים בתחומי ייצור כלי התחבורה וההובלה, ייצור התרופות, כולל התרופות ההומיאופתיות, ושירותי התקשורת. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עוד עולה מהנתונים כי שכירי ההיי-טק ממשיכים להוות 10% מכלל השכירים במשק. מספר משרות השכיר בענף עמד בספטמבר על 402.5 אלף – עלייה קלה, של 0.4%, לעומת אוגוסט וגידול של 1.4% בהשוואה לספטמבר אשתקד. העלייה בשכר הממוצע בהיי-טק בספטמבר מהווה המשך מגמה, שכן באוגוסט עלה הנתון ב-4% ועמד על 30,190 שקלים. השכר הממוצע בכלל המשק עלה ב-4.7% ל-13,522 שקלים – עלייה קטנה יותר מאשר בתחום ההיי-טק.

2024 היא – ועוד מעט אפשר יהיה לומר הייתה – עוד שנה מאתגרת, ונמשכה בה אווירת אי הוודאות. אנחנו, באנשים ומחשבים, שבחודש שעבר ציינו 43 שנים שבהן אנחנו מלווים את קהילת ה-IT וההיי-טק, מתחילים לסכם את השנה. אנחנו יכולים לציין בגאווה שלמרות המצב המשכנו לשרת את הקהילה, בין היתר על ידי שורה של ועידות, שזכו להצלחה גדולה ולא מובנת מאליה. האלפים הרבים של האנשים שפקדו את אולמות הכנסים שלנו, בסדרה של אירועים שקיימנו גם בימים מתוחים ולא הכי שמחים אלה, הוכיחו שענף ההיי-טק הוא העורף הכלכלי של מדינת ישראל. הוא בין הגורמים המרכזיים, אם לא הגורם המרכזי, שמאפשרים לצה"ל ולמערכת הביטחון להתמודד עם שמונה זירות לחימה, ולמדינה להמשיך בשגרת חיים סדירה, פחות או יותר. כל זאת בשעה שחיילינו עדיין נלחמים בחזיתות השונות, רוב התושבים בצפון ולא כל התושבים בדרום חזרו לבתיהם, ו-101 חטופים עדיין סובלים בשבי החמאס בעזה. אנחנו לא שוכחים, ומקפידים לציין זאת בכל כנס וכנס. בחודש שעבר ובשבוע הראשון של שבוע זה ערכנו כמה ועידות גדולות, שעסקו בנושאים הכי חמים שעומדים על סדר היום הטכנולוגי והלאומי. הקהל הצביע ברגליים והביע אמון בנו – וחשוב מזה בהיי-טק הישראלי – שוב ושוב. ניתן היה לפגוש בכנסים אנשים שסוגרים שנה ויותר במילואים, ובין לבין מנסים להמשיך לתפקד, וכחלק מזה מגיעים לכנסים. אוהד חמו, הפרשן לענייני ערבים של חדשות 12, מרצה בפני הקהל בכנס Top Summit של אנשים ומחשבים, השבוע. צילום: ניב קנטור ועידת הפסגה של ענף במלחמה ביום א' השבוע ערכנו את ועידת הפסגה השנתית של הענף, Top Summit, שהגיעו אליה משתתפים מקצוענים רבים: מנמ"רים, מנכ"לי חברות ה-IT המובילות בישראל, ספקים ולקוחות. בפאנלים שנערכו במסגרת הוועידה, שאותה הנחתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12, ציינו המשתתפים את העובדה שלמרות המצב, הארגונים המשיכו לעבוד, ואיתם גם החברות הספקיות. זה לא היה פשוט: גם חברות אלה התמודדו עם הגיוס הנרחב של עובדים למילואים, ועם הצורך לשנות תוכניות ולהתאים את עצמן למציאות המשתנה. ההמשכיות התפקודית, הסבירו הדוברים, חשובה לא רק לעורף בישראל, אלא גם כלפי העולם. והרי עיקר הלקוחות של חלק ניכר מחברות ההיי-טק הישראליות נמצאות בחו"ל, שלא לדבר על כך שרוב ההשקעות בסטארט-אפים כחול לבן מגיעות מעבר לים. במהלך האירוע קיבל ד"ר נחמן אורון, מוותיקי ה-IT בממשלה, את אות יקיר התעשייה, על פועלו הנמרץ וארוך השנים למען התקשוב הממשלתי. בחודש שעבר קיימנו אירוע שיוחד לתקשוב הממשלתי – את הכנס השנתי eGov, שהשנה שונה שמו ל-AIGov. הכנס הזה מתקיים מעל 20 שנים ברציפות, והוא נעשה בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי ובסיוע ד"ר אורון. לאירוע הגיעו בכירים בתחום התקשוב בממשלה ובמגזר הציבורי, והוצגו בו תוכניות העבודה של המשרדים השונים בתחומי הבינה המלאכותית, ענן הנימבוס והאצת הדיגיטציה של שירותי הממשלה. מימין: פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ומקבל האות, ד"ר נחמן אורון. צילום: ניב קנטור בשבוע השני של נובמבר התקיים בהפקת אנשים ומחשבים כנס שנתי נוסף – של עמותת בוגרי ממר"ם. המועד המקורי לקיומו היה כמה שבועות קודם לכן, אולם הוא נדחה כמעט ברגע האחרון, עקב האיומים האיראניים לירות טילים על ישראל, שלמרבה הצער התממשו. במפגש ניתן היה לראות, ולא במקרה, בעלי תפקידים רבים ששירתו בממר"ם וכיום נמצאים בצמרת ה-IT בישראל – הן בשוק הארגוני, הן בממשלה והן בחברות שעובדות עם הענף. זהו פסיפס שמייצג נדבך חשוב מאוד בסיפור הגדול של אומת הסטארט-אפ. מה בשנה הקרובה? עם הפנים קדימה לשנת 2025, שכבר נוקשת בדלת, השלמנו את התוכניות לוועידות, לכנסים ולמפגשי הפורומים שנקיים במהלכה. בתחילת ינואר נערוך את הוועידה השנתית ICS, שעוסקת בסייבר ובתשתיות, בהובלת יועץ הסייבר הוותיק והבכיר דניאל ארנרייך. באותו החודש תתקיים ועידת GenAI, שתעסוק בתחום החם ביותר כיום, שמאתגר את הארגונים ואת התעשייה – הבינה המלאכותית היוצרת. כמו כן, נקיים באותו החודש את הכנס השנתי של לשכת המבקרים הפנימיים – IIA. בסוף פברואר ייערך בפעם השנייה כנס הנימבוס, שירכז אליו את האנשים שעוסקים באחד המיזמים הלאומיים המשמעותיים ביותר: הענן הממשלתי הציבורי. זו עוד דוגמה למשקל החשוב שיש לממשלה בהנעת המגזר הטכנולוגי, מאחר שפרויקט נימבוס מאפשר לשורה ארוכה של חברות להשתתף בחלקים שונים של המכרז. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שהצליחו לשכנע שתי חברות ענן וטק גדולות – AWS וגוגל קלאוד – להקים בה דאטה סנטרים. נוסיף להיות חלק מסיפור ההצלחה של אומת החדשנות, שגם בתקופת חירום, תוך התמודדות עם אתגרים לא פשוטים, מהווה הקטר שיוביל את המשק להתאוששות עם סיום המלחמה. התקווה היא שבשנה הבאה נראה פה איתנו את 101 החטופים והחטופות, שנמצאים מאז ה-7 באוקטובר במרתפי ובמנהרות החמאס עוד אירוע שנקיים בחודש פברואר הוא טקס מצטייני המחשוב השנתי, IT Awards. אירוע זה נחשב למרכזי ביותר בענף ובמשק בכלל, ובאה בו לידי ביטוי הפעילות של מאות ארגוני IT, שפיתחו וסייעו לארגונים שלהם לממש את ליבתם העסקית. זהו אחד הטקסים היותר מרגשים, ובאופן טבעי, הוא מרכז אליו משתתפים רבים. האירוע מבטא את הרצון של מנהלי הטכנולוגיה לפרגן ולהודות לצוותים ולעובדים שלהם, שבדרך כלל נמצאים מאחורי הקלעים. לצד הטקס הזה ייערך טקס המנמ"ר המצטיין, שבו מוענקים אותות הערכה למנמ"רים שהוכיח מנהיגות טכנולוגית, יוזמה וחדשנות. בהמשך השנה מתוכננים עוד שורה ארוכה של כנסי לקוחות, ועידות מגזריות, וכן המשך התנופה בפעילות של הפורומים של אנשים ומחשבים, ביניהם פורום המנמ"רים C3, שמוביל התכנים שלו הוא רונן זרצקי, ופורום הסייבר, בהובלה של גיא מזרחי. כמו כן, מתוכננים כמה פורומים חדשים, שעליהם נעדכן בהמשך. משתתפים בכנס Lynx DevCon. צילום: תומר פולטין עד סוף השנה הנוכחית ובשנה הבאה נמשיך לקיים גם את הכנסים של המותג היחסית חדש שלנו, Lynx, שגם הם מושכים אליהם קהל רב. רק בשלושת החודשים הקרובים יתקיימו חמישה כנסים כאלה: ביום ראשון הקרוב נקיים את כנס Lynx DevOps, שבו יטלו חלק מפתחים, מנהלים ובכירים בעולמות הפיתוח ממיטב החברות, שיבואו להתעדכן בהתפתחויות החדשות ובפתרונות החמים בתחום. פחות משבועיים לאחר מכן, ב-19 בדצמבר, נקיים את כנס Lynx SaaS, שיעסוק בעולמות התוכנה כשירות. ב-15 בינואר נערוך כנס חדש – Lynx Proptech, שיעסוק בתחום המתפתח של טכנולוגיה לעולם הנדל"ן. שני כנסים נוספים יתקיימו במרץ – Lynx Security Summit ו-Fintech Junction, שכבר הפך למסורת בעולם הפינטק ונחשב לכנס המרכזי של ענף הטכנולוגיה למגזר הפיננסי. האתר של הענף את כל הפעילות הזו מלווה מערכת אנשים ומחשבים, באמצעות הפורטל הפופולרי, שאתם קוראים בו עכשיו, והניזולטר הוותיק DailyMaily. שניהם מסקרים את עולמות ה-IT והטכנולוגיה לגווניהם, בישראל ובעולם, ומהווים מקור המידע המרכזי של קהילת ההיי-טק הישראלית. בשנה הקרובה נרחיב את מיזם הפודקאסט שלנו, שמעמיד את המיקרופון לטובת גיבורי הקהילה. השורה התחתונה: אנחנו, באנשים ומחשבים, גאים להיות חלק מהאקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי, שהמשיך לפתח, לשרת ולייצא השנה תחת אש, בתנאים כמעט בלתי אפשריים. נוסיף להיות חלק מסיפור ההצלחה של אומת החדשנות, שגם בתקופת חירום, תוך התמודדות עם אתגרים לא פשוטים, מהווה הקטר שיוביל את המשק להתאוששות עם סיום המלחמה. התקווה היא שבשנה הבאה נראה פה איתנו את 101 החטופים והחטופות, שנמצאים מאז ה-7 באוקטובר במרתפי ובמנהרות החמאס.

מחוז קולומביה של ארה"ב הגיש השבוע (ד') תביעה נגד ענקית הקמעונאות המקוונת, אמזון, בטענה כי החברה הפסיקה לספק שירותי משלוח מהירים (Amazon Prime) לתושבים בשני אזורים בעלי רוב של אוכלוסייה שחורה. התביעה, שהוגשה על ידי התובע הכללי של המחוז, בריאן שוואל, טוענת כי אמזון הטעתה צרכנים בכך שהמשיכה וגבתה מהם תשלום מלא עבור שירותי פריים, מבלי לספק להם את מלוא היתרונות שהמנוי אמור לכלול. "אמזון גובה מעשרות אלפי תושבים חרוצים בשכונות 7 ו-8 תשלום עבור שירות משלוחים מהיר אותו היא מבטיחה – אך לא מספקת. אמנם לאמזון יש את הזכות לבצע שינויים תפעוליים, אך היא אינה יכולה להחליט בסתר שדולר בקוד ZIP אחד שווה פחות מדולר בקוד ZIP אחר", אמר שוואל בהצהרה רשמית. "אנו תובעים כדי לעצור את ההתנהלות המטעה הזו ולהבטיח שתושבי המחוז יקבלו את מה שהם משלמים עבורו", הסביר את הסיבה למהלך המשפטי. לטענת התביעה, בשנת 2022 החלה אמזון ליישם באופן סודי מדיניות "הדרה", במסגרתה הפסיקה להשתמש במשאיות שלה למשלוחי פריים לשני אזורי המיקוד המדוברים (20019 ו-20020). במקום זאת, החברה החלה להשתמש בשירותי משלוח של צד שלישי, כמו UPS ודואר ארצות הברית, הידועים כאיטיים יותר משירותי המשלוחים של אמזון עצמה. כתוצאה מכך, חוו תושבי האזורים זמני משלוח ארוכים משמעותית משכניהם באזורים אחרים במחוז, למרות ששילמו את אותו מחיר עבור שירותי פריים. Wow. The @DCAttorneyGen has sued Amazon for covertly redlining two zip codes in D.C. (majority Black). Starting in 2021, Amazon dramatically slowed deliveries while still charging residents the full cost of Prime. When residents complained, Amazon gaslit them. pic.twitter.com/6WuCWgQm0c — Stacy Mitchell (@stacyfmitchell) December 4, 2024 השינוי התרחש – אבל מאילו טעמים? הנתונים שהוצגו בתביעה מצביעים על ירידה דרמטית במהירות המשלוחים לשני אזורי המיקוד המדוברים לאחר כניסת מדיניות ההדרה לתוקף. לפי הנתונים, בעוד שבשנת 2021, לפני יישום המדיניות, מעל 72% מחבילות הפריים באזורים אלה סופקו בתוך יומיים, בשנת 2023 ירד שיעור זה ל-25% בלבד, ובמקביל, מהירות המשלוחים בשאר אזורי המחוז השתפרה, עם למעלה מ-74% מהחבילות המסופקות תוך יומיים. אמזון, מצידה, מכחישה את הטענות לאפליה וטוענת כי השינויים שבוצעו בנהלי המשלוח נועדו להגן על בטיחות הנהגים, וכי לא ננקטו מתוך כוונה להפלות תושבים באזורים מסוימים. "טענותיו של התובע הכללי, לפיהן נהלי העסק שלנו מפלים או מטעים, שקריות לחלוטין", אמרה קלי נאנטל, דוברת אמזון, בתגובה לתביעה. "עשינו בחירה מודעת להתאים את פעילותנו, כולל מסלולי וזמני משלוח, אך ורק מסיבה של הגנה על בטיחות הנהגים". אמזון ציינה כי פשעים נגד נהגים באזורי המיקוד המדוברים כוללים מקרים חוזרים ונשנים של גניבת רכב, שוד מזוין וגניבה. עם זאת, התביעה שהוגשה על ידי מחוז קולומביה מעלה שאלות חשובות בנוגע למחויבותה של אמזון לשוויון ולצדק חברתי. האם אכן מדובר בצעד תמים שננקט למען בטיחותם של נהגים, או שמא מדובר בניסיון מוסווה לחסוך בעלויות על חשבון תושבים מוחלשים? נמתין להחלטת בית המשפט.

קופה ראשית ואושר כהן ממשיכים לכבוש את העיניים והאוזניים של המשתמשים הישראליים ביוטיוב – כך עולה מסיכום השנה שהוציא האתר אתמול (ד'). נתון מטריד הוא שנשים כמעט שלא נכנסו לרשימות בישראל – בניגוד למגמה העולמית. הן קופה ראשית והן אושר כהן כובשים את הרשימה של יוטיוב זו השנה השנייה ברציפות. פרק מלחמה של הסדרה הפופולרית הוא הסרטון הישראלי הנצפה ביותר השנה וכהן מוביל את רשימת השירים עם הלהיט שלו, מנגן ושר. יש לו עוד שני שירים בעשרת השירים המושמעים ביותר – פלסטרים במקום החמישי והדואט עם נועה קירל אין אותי במקום התשיעי. האישה היחידה שנמצאת בעשרת הראשונים בלהיט סולו היא עדן בן זקן, עם חיפשתי אותו בנרות במקום השמיני. מדובר בהמשך מגמת הירידה שנרשמה בשנה הקודמת: ברשימת עשרת השירים הגדולים של 2022 היו ארבע יוצרות וברשימה אשתקד – שתיים. גם לעומר אדם יש שלושה שירים ב-"מצעד": שיתוף הפעולה המוזיקלי שלו עם אודיה ושרק, צמוד צמוד, במקום השני, רק שלך במקום השלישי ולילות וקללות – בשישי. זמר נוסף שיכול להתגאות בהישג הוא פאר טסי, עם שני שירים ברשימה – רוז במקום השביעי ומלודי בעשירי. מסכמת עוד שנה. יוטיוב. צילום: ShutterStock. באשר לסרטונים, במקום השני ברשימה זו נמצא הסרטון אינדל של הוט, שמתמקד בגזענות ובאלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה בישראל. שגעון הבראול סטארס תפס ארבעה מקומות בעשירייה: סרטון Mega boxes are back בערוץ הרשמי של משחק המחשב הגיע למקום השלישי, ההפקה בראול סטארס במציאות של משפיען הרשת קווין רובין במקום השישי, אוכלים רק אוכל של בראול סטארס במשך 24 שעות בשמיני ואוכל במשך יום שלם רק לפי הצבע של הסטארדרופ – בעשירי. בצמרת רשימת היוצרים הטרנדיים התמקם היוטיובר TheCohen, שיצא השנה מהרשת אל הממד הפיזי וקיים מופע מצליח – מנורה סטארס – ביחד עם יוטיובר אחר, MasterOhad, שהגיע למקום השישי ברשימה. כדי ליצור את רשימת הסרטונים המובילים, צוות יוטיוב מנתח מגוון גורמים, ביניהם צפיות מישראל, כמה מהר הן נצברו וכמה פעמים הסרטון שותף או זכה למעורבות. דירוג היוצרים המובילים מתבסס על מספר המנויים שנצברו בארץ בשנה האחרונה. רשימת השירים המובילים מתבססת על צפיות מישראל בשירים שיצאו ב-2024 או חוו צמיחה משמעותית משנה לשנה. מה בעולם? יוטיוב פרסמה רשימות שנוגעות למדינות ואזורים נוספים בעולם. מעניין לציין שהגולשים ביוטיוב מהמזרח התיכון וצפון אפריקה התעניינו במלחמה בין ישראל לעזה ולבנון, אבל לא מאוד: את המקום הראשון ברשימת הטרנדים כבש המשחק EA Sports FC 24. ה-"טרנדים" שקשורים למלחמה נמצאים ב-"מקום טוב באמצע" עשרת הגדולים: רפיח במקום הרביעי, החות'ים בחמישי ודרום לבנון בשישי. המתאגרפת האלג'יראית אימאן ח'ליף, שהסעירה השנה, שלא בטובתה, את עולם הספורט (ולא רק), הגיעה למקום התשיעי. הן בארצות הברית והן בבריטניה, הטרנד שהגיע למקום הראשון הוא הבחירות שהיו השנה לבית הלבן. המלחמה באזורנו אפילו לא נכנסה לעשרת הגדולים באף לא אחת משתי המדינות. היוטיובר האהוב ביותר על ידי גולשי האתר האמריקניים הוא MrBeast (שהגיע למקום השביעי בישראל), השיר המושמע ביותר שם הוא Not like us של קנדריק לאמאר והשיר המושמע ביותר בשורטים – הסרטונים הקצרים – הוא Million dollar baby של טומי ריצ'מן. השיר האהוב ביותר על משתמשי היוטיוב הבריטיים הוא Beautiful things של בנסון בון.