סמסונג (Samsung) הודיעה באופן רשמי על אירוע ההכרזה הראשון שלה לשנת 2026. הוא יתרחש בסן פרנסיסקו ב-25 בפברואר, בשעה 20:00 שעון ישראל, והחברה תציג בו את סדרת טלפוני הדגל החדשה שלה, גלקסי S26. אירוע ה-גלקסי אנפאקד (Galaxy Unpacked) נערך השנה יחסית מאוחר לעומת שנים קודמות, והמשפחה החדשה תורכב משלושה טלפונים: הטלפון הבסיסי, גרסת הפלוס, וגרסת ה-S26 אולטרה המובילה.  שלא כמו בשנה שעברה, סמסונג לא מתכוונת להשיק טלפון דקיק לאחר שהמכירות של הטלפון הראשון, ה-S25 Edge, לא ממש צלחו – וייתכן שהיא גם לא מתכוונת לחזור יותר להרפתקה הזו. ???? like this post and be the first to see what’s coming. Join us at Samsung Galaxy Unpacked on February 25, 2026 to discover how easy and effortless your day can be with Galaxy AI. Keep watching this space for more Galaxy Unpacked updates! pic.twitter.com/QUJHQnXjaK — Samsung Mobile (@SamsungMobile) February 10, 2026 חידושים, מעבדים והשקה עולמית בין החידושים שיציעו מכשירי הסדרה החדשה תהיה טכנולוגיית פרטיות חדשה שתמנע הצצה מהצדדים למסך של המכשיר. מי שינסה להציץ מהצד יראה תמונה עמומה, בלי שזה יפגע בתצוגה עבור המשתמש שמביט ישירות אל המסך. מעבר לכך יש צפי לעוד תוספות של כלי AI. כמו כן בחרה הפעם החברה הדרום קוריאנית, בצעד מעורר תהיות, להשיק את הגרסה הבסיסית ואת גרסת הפלוס של ה-S26 עם מעבדיה מבית, Exynos 2600, וזאת בכל מקום אפשרי בעולם. בדורות הקודמים לקוחות התרעמו על הביצועים של מעבדי ה-אקסינוס, ולכן מדובר בסוג של החלטה אמיצה של החברה, שמביעה אמון מלא ביכולת שלה לסגור את הפער מול המעבדים של קוואלקום. עם זאת, דגם האולטרה יהיה גם הפעם מבוסס על מעבד העילית הנוכחי של קוואלקום, Snapdragon 8 Elite Gen 5. ניתן יהיה לצפות באירוע בערוץ היוטיוב של סמסונג או באתר של החברה, והטלפונים אמורים להגיע לשוק בפועל ב-11 במרץ. במקביל לטלפונים תציג סמסונג גם את שני הדגמים בדור החדש של אוזניות ה-TWS שלה, Galaxy Buds 4.

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי וועדת המדע והטכנולוגיה קיימו אתמול דיון משותף מיוחד בנושא "הצלת חיים ומניעת אלימות כלפי נשים באמצעות חדשנות וטכנולוגיה. בוועדה הופיעו נציגי חברות סטארט-אפ שפיתחו פתרונות שיאפשרו למנוע טוב יותר את האלימות כלפי נשים בכלל ובאלימות כלפי נשים בחברה הערבית בפרט. לילי בן עמי, מנ"כלית פורום מיכל סלע, אמרה בדיון: "אנחנו לוקחים את נושא ביטחון הנשים ומעבירים אותו מתחום הרווחה לשיח של טכנולוגיה ועוצמה. אני מקדישה את חיי להציל חיי נשים אחרות, כי את אחותי לא הצלחנו להציל, ואפשר היה להציל אותה. הגיעו לכאן צוותי סטארט-אפים שהרימו את הכפפה והמציאו פתרונות מתקדמים. יש לנו תוכניות האצה עם המשטרה, 8200, משרד המשפטים, מערך הסייבר ומערך הדיגיטל, השב"ס, משרד ראש הממשלה ועוד רבים. אנחנו מדינה שאמורה להיות מומחית בביטחון, אז הגיע הזמן שממשלת ישראל תרתום את המוחות המעולים שיש פה להצלת חיים של נשים בבית, כי אפשר למנוע את הרצח הבא", אמרה בן עמי. בן עמי הוסיפה, כי באמצעות בינה מלאכותית הצליחו באנגליה לזהות אלימות אפילו על בסיס כמות החלפת המשקופים בדלתות בתים. "אנחנו מעניקות סיוע ל-40 נשים חדשות בכל חודש באמצעות אמצעים טכנולוגיים, חברות אבטחה, כלבי הגנה ועורכי דין. הנתונים של הפעילות שלנו היו מדהימים ואנחנו מצילים מעל 300 נשים בכל שנה. היו לנו 14 מקרי אמת שמנענו רצח. אין שום חממה או קרן הון סיכון למאבק באלימות כנגד נשים, והגיע הזמן שהממשלה תגיד שביטחון נשים זה חשוב", אמרה בן עמי לאורך הדיון הוצגו מיזמים שמשלבים טכנולוגיה פורצת דרך על בסיס בינה מלאכותית, חינוך לביטחון מגיל צעיר באמצעות ניידים. חברי הכנסת שנכחו בדיון יצאו בקריאה להקצאת משאבים כספיים של המדינה כדי לסייע ליזמים. "אני לא הטייפקאסט של אישה שצריכה להיכנס לאלימות במשפחה ושאלתי למה זה קרה לי?", סיפרה יוזמת אפליקציית קריקט, שמחנכת ילדות וילדים בגילאי 12-15 לזהות סימני זוגיות אלימה כבר בגילאים צעירים. מיאדה בדארנה, שפיתחה אפליקציה להגנה על נשים בחברה הערבית, אמרה: "בזכות פורום מיכל סלע יצרתי אפליקציה ייעודית למגזר שלנו. בחברה הערבית אנחנו חווים עניין של ניכור ובושה סביב נושא האלימות ונותנים לנו להבין שאנחנו צריכות לשתוק ולסבול בשביל לשמור על המשפחה". יו"ר ועדת המדע, ח"כ יאסר חוג'יראת, אמר: "נתוני האלימות כנגד נשים מאוד קשים. 50% אחוז מהנרצחות הן מקרב החברה הערבית, שחלקה באוכלוסייה הוא 20%״. ממלאת מקום יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עדי עזוז, התלוננה, כי המשרד לביטחון פנים אינו מספק נתונים על אלימות כלפי נשים. "46 הנשים שנרצחו הן קצה הרצף, ואנחנו צריכים למצוא פתרונות בדומה לאיזוק האלקטרווני ולהתמודד עם מגבלות כדוגמת ה-15 קילומטר. משמח לקיים דיון על פתרונות ואפשרויות", אמרה ח"כ עזוז. ח"כ מירב בן ארי אמרה, כי היא נדהמה לגלות כי 26 נשים ערביות נרצחו לעומת 17 יהודיות, שלוש מהן נרצחו בנשק חם.

בצעד חסר תקדים, שיכול לשנות את כללי המשחק בעמק הסיליקון, צפוי אדם מוסרי, מי שעומד כבר שנים רבות בראש אינסטגרם, להגיע לבית המשפט בלוס אנג'לס ולמסור עדות פומבית בנוגע לאחריות הפלטפורמה למשבר בריאות הנפש בקרב בני נוער. השימוע הוא חלק ממשפט "בוחן" (Bellwether trial) המתמקד בטענה כי ענקיות הטכנולוגיה, ובראשן מטא (חברת האם של פייסבוק ואינסטגרם וחברות אחרות), תכננו את המוצרים שלהן כ"מכונות התמכרות" שנועדו ללכוד את תשומת הלב של ילדים על חשבון בטיחותם. ???? Meta researchers warn about 500K kids per day are victims of sexual exploitation and extortion in Facebook and Instagram. The case just got to the New Mexico court. Insane that we're talking about half a Million. A day… what must happen to keep kids off these platforms?… pic.twitter.com/IvX8USzlpN — Mario Nawfal (@MarioNawfal) February 9, 2026 האם הבכירים ידעו על הנזקים הללו בזמן אמת? במרכז הדיון עומדת תביעתה של צעירה בת 20, הטוענת כי השימוש באפליקציה מגיל צעיר, ובפרט פיצ'רים אגרסיביים שמוצעים ונכללים בה, כמו "הגלילה האינסופית" (Endless Scroll) והתרעות בלתי פוסקות, הוביל אותה להתמכרות קשה, חרדות ודיכאון. עורכי הדין של התובעים טוענים כי החברות תיעדפו מדדי מעורבות (Engagement) וזמן מסך על פני רווחת המשתמשים, וכי המסמכים הפנימיים שייחשפו במשפט יוכיחו שהבכירים ידעו על הנזקים הללו בזמן אמת. יצוין כי פרנסיס האוגן, עובדת לשעבר במטא שהפכה לחושפת שחיתויות, טלטלה את עולם הטכנולוגיה בסוף 2021 כשחשפה אלפי מסמכים פנימיים המכונים "תיקי פייסבוק". האוגן הציגה בזמנו בפני הסנאט האמריקני והציבור ראיות לכך ש-מטא ידעה כי הפלטפורמות שלה, ובראשן אינסטגרם, פוגעות בבריאות הנפש של בני נוער. המסמכים גילו כי החברה הייתה מודעת לכך שבפועל אינסטגרם מחמירה בעיות דימוי גוף אצל אחת מכל שלוש נערות, וגורמת ל"סופה מושלמת" של התמכרות, הפרעות אכילה ודיכאון, אך בחרה להמשיך ולתעדף רווחים ומעורבות גולשים על פני בטיחות המשתמשים. מלבד מוסרי, גם מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, צפוי להיקרא למתן עדות בהמשך ההליכים, שיכולים להוות תקדים לאלפי תביעות דומות הממתינות ברחבי ארצות הברית.  ואולם ב-מטא הודפים את הטענות ומנסים להסיט את האחריות לגורמים סביבתיים ומשפחתיים בחיי המשתמשים. דובר מטעם החברה התייחס להליכים ומסר כי הם "חולקים בתוקף על הטענות הללו", והביע ביטחון כי הראיות שיוצגו יוכיחו את "המחויבות ארוכת השנים של החברה לתמיכה בצעירים", תוך שהוא מדגיש את כלי הפיקוח והבטיחות שהחברה מספקת להורים ולבני נוער.

מניית קינדריל (Kyndryl) צללה ביום שני ב־55% לאחר שהחברה דיווחה כי רשות ניירות הערך האמריקנית (ה-SEC) ביקשה ממנה מסמכים במסגרת בדיקה הנוגעת לניהול המזומנים שלה, לדיווחיה הכספיים ולבקרות הפנימיות. במקביל, הודיעה החברה על עזיבות פתאומיות של בכירים מרכזיים, ובהם סמנכ״ל הכספים והיועץ המשפטי של החברה. לפי דיווח רגולטורי שהגישה החברה, הבקשה מה־SEC נוגעת לנוהלי ניהול מזומנים, לגילוי מידע ולבקרה על הדיווח הכספי. קינדריל ציינה כי פתחה בבדיקה פנימית באמצעות ועדת הביקורת של הדירקטוריון, אך הדגישה כי אינה מצפה לשינויים בדו"חות הכספיים. עזיבות בכירים עם פרסום תוצאות הרבעון השלישי הפיסקלי, דיווחה קינדריל על שורת שינויים חדים בהנהלה: הרש צ'וג מונה לסמנכ״ל כספים זמני לאחר עזיבתו הפתאומית של דייוויד ווישנר; מארק רינגס מונה ליועץ משפטי זמני במקום אדוארד סבולד, שעזב במפתיע; בהוונה דוגר מונתה למבקרת חשבונות זמנית במקום וויניט חורנה, שפרש לתפקיד אחר. השינויים מצטרפים להודעת פרישה מוקדמת של מנהלת משאבי האנוש הראשית, מריג'ו שרבונייה, בחודש שעבר. דחיית הדו"ח הכספי קינדריל הודיעה כי תדחה את הגשת טופס 10‑Q  לרבעון, בין היתר בשל הבדיקה המתמשכת. המשקיעים הגיבו בחדות: המניה צנחה מ־23.60 דולר ל־10.59 דולר בתוך יום מסחר. מנכ״ל ויו״ר החברה, מרטין שרוטר, אמר בשיחת משקיעים, כי החברה משתפת פעולה עם ה־SEC וכי כל עוד הבדיקה נמשכת, היא לא תוכל למסור פרטים נוספים. דובר החברה הוסיף כי החברה מכינה תוכנית תיקון שתפורסם עם הגשת הדו״ח.

קבוצת נביוס (Nebius Group), הנסחרת בנאסד"ק, הודיעה על חתימת הסכם לרכישת חברת הסטארט-אפ הישראלית תביא-לי (Tavily), המפתחת מנועי חיפוש ייעודיים עבור סוכני בינה מלאכותית (Agentic AI). פרטיה הפיננסיים של העסקה לא נחשפו, אולם על פי דיווח של בלומברג, הרוכשת תשלם 275 מיליון ד' לצורך רכישת הסטארט-אפ הישראלי.  העסקה צפויה להיסגר בשבועות הקרובים ומטרתה לשלב את טכנולוגיית החיפוש בזמן אמת של תביא-לי ישירות לתוך פלטפורמת הענן של נביוס. המהלך נועד לספק למפתחים "חנות אחת" (One-stop-shop) לבניית מערכות AI מורכבות, כאשר הטכנולוגיה הנרכשת תשלים את יכולות העיבוד וההסקה (Inference) של נביוס באמצעות הוספת רובד של עובדות עדכניות מהרשת – וזוהי יכולת קריטית עבור סוכנים אוטונומיים הנדרשים לקבל החלטות מדויקות ללא התערבות אנושית. Nebius has agreed to acquire @tavilyai to bring real-time agentic search into our AI cloud platform. By combining high-performance inference with real-time web grounding, we are expanding the core infrastructure needed for autonomous AI agents. Read the PR:… pic.twitter.com/ZMGy9XxQob — Nebius (@nebiusai) February 10, 2026 "בונים את הפלטפורמה המלאה לכל מי שרוצה לייצר מוצרי AI" רומן צ'רנין, המייסד המשותף ומנהל העסקים הראשי של נביוס, התייחס לחזון מאחורי הרכישה ואמר בהודעת החברה: "אנחנו לא רק חברת תשתיות; אנחנו בונים את הפלטפורמה המלאה לכל מי שרוצה לייצר מוצרי AI, סוכנים או שירותים. האסטרטגיה שלנו ברורה: לספק פלטפורמה פתוחה שמשרתת את כולם, מסטארט-אפים ועד לארגונים הגדולים ביותר, ולהעניק להם את הכלים לשלוט בגורל ה-AI שלהם". המהלך העסקי המסוים מתרחש על רקע תחזיות צמיחה אגרסיביות לשוק ה-Agentic AI, אשר על פי הערכות מחקריות צפוי לזנק מהיקף של כ-7.5 מיליארד דולר ב-2025 לכ-199 מיליארד דולר בשנת 2034. מייסד ומנכ"ל תביא-לי, רותם וייס, שיצטרף לנביוס יחד עם צוותו כדי להמשיך ולפתח את המוצר, ציין כי "תביא-לי נמצאת במשימה לצרף את מיליארד סוכני ה-AI הבאים לאינטרנט. חיפוש עבור סוכנים הוא הזדמנות של מיליארדי דולרים, ואנחנו מאמינים שהשוק עומד בפני צמיחה אקספוננציאלית ככל שארגונים יטמיעו מערכות אוטונומיות". וייס הוסיף כי "איחוד הכוחות עם נביוס מאיץ את היכולת שלנו להתרחב גלובלית".  הטכנולוגיה של תביא-לי כבר נהנית מאימוץ נרחב עם למעלה מ-3 מיליון הורדות חודשיות ושימוש על ידי ענקיות כמו יבמ (IBM) וחברות AI מובילות כגון Cohere ו-Groq. במקביל לרכישה זו, נביוס מחזקת את מעמדה הפיננסי והעסקי בחזיתות נוספות; כפי שצוין על ידי אנליסטים בדיווחים על העסקה המתגבשת, ענקית תשתיות הענן סוגרת הסכמי ענן AI ארוכי-טווח בהיקף של מיליארדי דולרים עם ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט ומטא, כחלק מבניית התשתיות שלה. על פי הערכות, העסקה המדוברת עם תביא-לי תייצר שילוב זה בין טכנולוגיה חדשנית לבין קשרים עמוקים עם פלטפורמות גלובליות ושילוב זה עשוי, להערכת האנליסטים, להשפיע מהותית על האופן שבו נביוס תתחרה על תקציבי ה-AI של ארגונים גדולים בעתיד הקרוב.

מסע הפרסומות של OpenAI יצא לדרך עם מבחן גדול במיוחד שיערך בקרב המשתמשים ב-ChatGPT בארצות הברית. לפי הערכות, לחברה יש כ-800 מיליון משתמשים שבועיים בממוצע במדינה, וכ-90% מהם משתמשי חינם או משתמשים שמשלמים עבור מנוי ה-'Go' המינימלי. כל שאר המנויים המשלמים, מרמת פרו ומעלה, לא יראו את הפרסומות המשולבות – לא כעת במהלך הניסוי ולא לאחר מכן; כמו גם אלו שפועלים בצ'טבוט על בסיס חשבון ששייך למערכת ההוראה האמריקנית. הניסוי מתמקד בפרסומות שישולבו בתשובות שהמשתמשים מקבלים עבור השאילתות שלהם, כאחת מהדרכים ששוקלים ב-OpenAI, כפי שפורסם, כדי ליצור זרם של הכנסות שיעזור לחברה להתמודד עם התחייבויות הענק שלה מול ספקיות הענן והשרתים אצלן היא מריצה את פיתוח המודלים המודרניים שמאחורי ChatGPT. התחייבויות אלה יוצרות לחץ כלכלי עצום על החברה, וכן לחץ מצד בעלי העניין שרוצים להתחיל לראות הכנסות כבר עכשיו. We’re starting to roll out a test for ads in ChatGPT today to a subset of free and Go users in the U.S. Ads do not influence ChatGPT’s answers. Ads are labeled as sponsored and visually separate from the response. Our goal is to give everyone access to ChatGPT for free with… pic.twitter.com/S9BV24uJLb — OpenAI (@OpenAI) February 9, 2026 הפרסומות, לפי OpenAI, אמורות להיות מותאמות ברמה גבוהה ככל האפשר לנושא העיקרי של השאילתה, והן ישתלבו באופן טבעי ככל האפשר בשיחה עם הצ'טבוט – ובאופן אנונימי. ב-OpenAI שוב מציינים שהפרסומות לא ישפיעו על התשובות שהמשתמשים מקבלים, ובכל מקרה, השיחות בין המשתמש ל-ChatGPT נשארות פרטיות ולא עוברות למפרסמים. המפרסמים יוכלו לעקוב אחר הביצועים של הפרסום שלהם, כמו מספר ההופעות ומספר הלחיצות לאורך תקופת זמן מוגדרת. עם זאת, כאמור, לא תהיה להם גישה לשיחות של המשתמשים, להיסטוריה שלהם, לזיכרונות או לפרטים אישיים.

"ספיד-דייטינג" מסקרן שאינו מיועד לחיפושי אהבה, אלא מוקדש הפעם ליזמים וסטארט-אפים, יערך מחר במרכז החדשנות SeaNovation. יזמים וחוקרים מאזור אילת והערבה הוזמנו לראשונה ל"ספיד דייטינג" המדובר, שהוא למעשה מפגש עבודה אישי עם נציגי כל החטיבות של רשות החדשנות – וזאת כדי ליצור חיבור ישיר למענקים, מסלולי מימון ושיתופי פעולה בינלאומיים. באירוע הספיד דייטינג יערך מפגש עבודה אישי עם נציגי כל החטיבות שלה. רשות החדשנות במקום עוד כנס רגיל, המפגש מתוכנן כמרתון עבודה פרקטי. הוא יכלול סקירה קצרה של פעילות SeaNovation וסיפור הצלחה של סטארט-אפ מקומי, ולאחר מכן יתקיימו "שולחנות עגולים" בפורמט של "ספיד-דייטינג", שם יוכלו היזמים לשבת פנים מול פנים עם ראשי החטיבות הרלוונטיים עבורם, שיציעו להם ארגז כלים מלא לכל שלב בחיים של מיזם. במסגרת האירוע, בקטגוריה 'חטיבת הזנק' יוצעו מענקי תנופה וקרנות למיזמים בשלבי ה-Pre-Seed והרעיון; 'חטיבת צמיחה' מיועדת לתוכניות פיילוט ומימון מו"פ לחברות שכבר רצות קדימה; 'חטיבת תשתיות ובינלאומי' תעסוק בשיתופי פעולה אקדמיה-תעשייה וחיבור לתאגידים גלובליים; ואילו 'המסלול לאירופה' (ISERD) יעניק ליווי מלא להגשות לתוכנית היוקרתית Horizon Europe.  ממרכז SeaNovation נמסר כי המפגש "ספיד דייט" ליזמים נועד לקצר תהליכים עבור היזם האילתי: "החדשנות זקוקה לגישה לאנשים הנכונים ולמסלולי המימון הנכונים. אנחנו מביאים את רשות החדשנות עד אלינו, כדי לאפשר לכל חוקר או סטארט-אפיסט לקבל תשובות בלי ניחושים ובלי מתווכים". פרטי יתקיים מחר, יום ה', בין השעות 09:30-12:30. המיקום הוא מרכז SeaNovation, רחוב קאמפן 12, אילת. ההשתתפות היא ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש. מספר המקומות מוגבל!

מייסדי וויז (Wiz) הישראלית חטפו השבוע מכה קלה בכנף: לן בלווטניק, בעלי ערוץ 13, לא בחר בהם לרכישתו, למרות שהצעתם הייתה הגבוהה ביותר. אתמול (ג') אישר הרגולטור האירופי את עסקת הענק, לרכישת גוגל (Google) את וויז ב-32 מיליארד דולרים. ענקית הטק וענקית הסייבר ממתינות לאישורים מאוסטרליה ודרום אפריקה, אבל בפועל – העסקה קיבלה אור ירוק. היזמים אסף רפפורט, מ-וויז וניר צוק, מייסד פאלו אלטו (Palo Alto), חולקים קווי דמיון: צוק שירת בצבא כקצין ב-8200, ורפפורט, בוגר תלפיות, כקצין ביחידה הטכנולוגית במודיעין. השניים הקימו חברות אבטחת מידע: צוק את וואן-סיקיור (OneSecure) שנרכשה ואז שוב נרכשה על ידי ענקית היי-טק (ג'וניפר). רפפורט מכר את חברת אבטחת המידע אדאלום (Adallom), שהיה ממייסדיה, למיקרוסופט. צוק היה מנהל הפיתוח של הפיירוול הראשון בצ'ק פוינט (Check Point), ובמשך שנים ה-CTO של פאלו אלטו (Palo Alto Networks), ורפפורט היה מנכ"ל המו"פ של מיקרוסופט ישראל. השניים רכשו חברות הזנק רבות. שניהם גם ניסו את כוחם במדיה: צוק מימן את מיזם המדיה 'רלוונט' שנסגר לאחר הפסדים כבדים, ורפפורט, כאמור, ניסה אך לא הפך לבסוף להיות מבעלי רשת 13. צוק, אגב, השקיע בחברות היי-טק, ביניהן וויז. רכיב מרכזי באבטחת ענן וויז היא סיפור הצלחה ענק בעולם הגנת הסייבר התזזיתי. היא הפכה לרכיב מרכזי באבטחת ענן עבור ממשלות וארגונים. כשכבת אבטחה רב-עננית, היא מעניקה נראות בענני הענק הציבוריים המתחרים בה, AWS ואז'ור של מיקרוסופט. לא כולם חגגו אתמול: חלק מהאנליסטים העריכו ש"הנראות הנייטרלית הזו 'תיספג' בענן אחד, ותאפשר לגוגל ליישר את מוצריה ומפת הדרכים שלה עם אסטרטגיית הענן שלה… יש חשש שגוגל תשתלט ותהפוך לסוס טרויאני בענן של אירופה". לגוגל אסטרטגיה ארוכת שנים להרחבת האימפריה שלה: היא רכשה יותר מארבעים חברות מ-2019, והשקיעה בכמעט 6,000 חברות בעולם מ-2010. אנליסטים העלו חששות אמש: "היקף ההשתלטות הזו יוצר ניגוד עניינים מובנה: גוגל תעצב את כלי וויז כך שיעבדו טוב יותר עם הענן שלה, תשלב אותם בין הבינה המלאכותית ושירותים אחרים, או תכוון לפיתוח המוצר לטובת גוגל קלאוד (Google Cloud). חברות הגנת סייבר עצמאיות לא יכולות להציע יתרונות אלו, והעסקה תהפוך את הלקוחות שלהן ל"מופלים לרעה" עם פחות חלופות אבטחה. הרכישה מעניקה לגוגל גישה לאלפי פטנטים של וויז, ותהווה מעכב לחדשנות. "למה שוויז תפתח כלים שיפגעו באינטרסים המסחריים הרחבים של גוגל?" תמה אנליסט. "רגולטורים בעבר שגו לגבי ההשפעה המצטברת של רכישות גוגל בדרכה להובלה, זה כבר קרה בפרסום בדיגיטל עם רכישת דאבל-קליק (DoubleClick). העסקה תעוות את התחרות בשווקי הענן והאבטחה". גזר ו-IT ולא ענן ואבטחה יש שלושה מניעים לעסקה: הראשון הוא ש-גוגל רוצה לבנות פלטפורמת אבטחה מקיפה ומקצה לקצה, כדי לקדם את מעמדה בענן, שם היא אחרי AWS ומיקרוסופט; השני – גוגל תנצל את וויז כ"גזר", כדי לפתות ארגונים להגר לענן שלה; והמניע השלישי, וההגיוני ביניהם: גוגל משתמשת בנרכשת כדי להרחיב את אחיזתה בעולם ה-IT בכלל – לא באבטחה ולא בענן – כמו שעשתה בעבר עם מנוע החיפוש שלה ודפדפן כרום (Chrome), שצברו תאוצה בהדרגה בהיותם מהירים ונוחים יותר.  כך, גוגל – בעלת ההון והסבלנות להמר לטווח ארוך – תעתיק מהאסטרטגיה של מיקרוסופט, ותהפוך ל"חנות אחת" לכל הפתרונות הארגוניים. ביקורת נוספת נשמעה מצד מומחי אבטחה: "לא תמיד וויז עושה את העבודה. לעתים היא לא מספקת את העומק והגמישות שנדרשים… ארגונים אינם פועלים על פלטפורמה אחת – וויז נועלת ארגונים בפלטפורמה שלה… וויז התמקדה יותר במציאת תשומת הלב – מאשר בפתרון בעיות אבטחה". ומנגד: "אם המטרה היא להשתוות לחבילת התוכנות והשירותים הארגוניים של מיקרוסופט, וגוגל שחקנית למרחקים ארוכים – אז זה עשוי להיות צעד חכם". כעת, נחכה לראות מה יעשו המפסידות הפוטנציאליות: צ'ק פוינט הישראלית, שסגרה בעבר שותפות עם וויז למענה משותף לאבטחת הענן, מול הפתרון של המתחרה הגדולה, פאלו אלטו; פאלו אלטו עצמה וקראודסטרייק (CrowdStrike), הטוענות לכתר ההגנה בסייבר ולהובלה עם פלטפורמת הגנה אחודה; ענקיות הגנת סייבר אחרות, וגם ענקיות הענן AWS ומיקרוסופט. מי שבטוח מחייכים, חוץ ממייסדי ועובדי הנרכשת, הם אנשי רשות המסים: העסקה תזרים לקופת המדינה כעשרה (או יותר) מיליארדי שקלים, כ-2% מסך המסים השנתי – יותר מחצי טריליון דולרים. "עם וויז, גוגל משאירה אבק לענקיות הענן – וגם האבטחה", כתבתי עם פרסום העסקה במרץ 2025. "באקזיט הכי גדול בהיי-טק הישראלי, ענקית החיפוש והענן רוצה להיות הגוגל של הגנת הסייבר".