זו הייתה פתיחה ברוטאלית לשבוע המסחר. שווקי אסיה קרסו בעקבות הצלילות החדות בוול סטריט ביום שישי ואפקט השרשרת נמשך, עבר דרך אירופה וחזר לשוק האמריקאי עצמו. גולת הכותרת: צניחת הביטקוין וכניסתו של מדד S&P לטריטוריה של "שוק דובי".

אל תשליכני לעת זיקנה? לא כשמדובר בקצבת הזיקנה, שהפער בינה לבין השכר הממוצע במשק רק הולך וגדל, ומשאיר מאחור את אוכלוסיית הגיל השלישי, שלא שפר עליה המזל ליהנות מפנסיה תקציבית. עתה בצל האינפלציה המטפסת, גובר החשש כי העלייה החדה ביוקר המחיה יכניס למעגל העוני קשישים נוספים. לפי נתוני הביטוח הלאומי, החל מה-1 לינואר השנה עומדת קצבת הזיקנה של כ-858 אלף בני הגיל השלישי בישראל על 1,569 שקל ליחיד ו-2,398 שקל לזוג. זאת לעומת שנת 2011, אז עמדה קצבת הזיקנה על 1,444 שקל - עלייה של כ-8.6% ב-11 השנים האחרונות. השכר הממוצע במשק, עם זאת, עמד על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על 12,672 שקל לשכיר במרץ האחרון, לעומת 8,307 שקל בשנת 2011 - עלייה של 52.5% לאותה תקופה. קצבת הזיקנה אמנם מתווספת לתשלומי הפנסיה של אוכלוסיית הפורשים מעבודה, העומדים על ממוצע של כ-8.1 אלפי שקלים לגברים שעבדו בישראל ועל כ-5.2 אלפי שקלים בממוצע לנשים, אבל - וזה אבל גדול מאוד: רוב אוכלוסיית הגיל השלישי כלל אינה נהנית מפנסיה.

איך יודעים שהחלה עונת הנסיעות וחופשות הקיץ? בנק לאומי משיק שירות דיגיטלי חדש ללקוחותיו עבור נסיעות לחו"ל, רכישות און-ליין באתרים בחו"ל ומסחר בניירות ערך זרים - "קונים במט"ח וחוסכים". מטרת השירות הייחודי היא להפחית עד 50% מעמלת ההמרה בעת חיוב כרטיס האשראי בדולר או באירו. השירות הוא חלק נוסף מאסטרטגיית הבנק להנגשת שירותים ללקוחותיו בצורה נוחה ופשוטה - ואנחנו נוסיף גם: ניסיון לקחת חלק בחגיגת הנסיעות לחו"ל, שהתעוררה מחדש בחודשים האחרונים - וצפויה רק להתגבר עם הכניסה לחודשי הקיץ והחגים.

בעוד מדינת ישראל מתמודדת עם עלייה בתחלואה בנגיף הקורונה (אם כי בשלב הזה הגבלות אינן על השולחן), נדמה כי הפיצוי בגין הגל הקודם, גל האומיקרון שהתפרץ בשלהי נובמבר 2021 ונמשך עד לתחילת מרץ 2022, מגיע לישורת האחרונה, רגע לפני שיגשים את ייעודו המקורי ויסייע לעסקים שנפגעו כתוצאה ממדיניות הבידודים. ועדת הכספים אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את חוק המענקים לעסקים בגין תקופת האומיקרון. המענק, נוגע לעסקים בעלי מחזורים של בין 18 אלף ל-60 מיליון שקל שנפגעו בחודשים ינואר-פברואר 2022 לעומת החודשים ינואר עד פברואר 2019 וספגו ירידה במחזור. מדובר במענק חד-פעמי, כלומר כזה שיינתן לעומדים בתנאי הזכאות בתשלום אחד. לגבי עסקים קטנים עם מחזור של עד 300 אלף שקל בשנה הרלוונטית, הוסכם לדרישת הוועדה על הורדת אחוז הפגיעה המזכה במענק, וזה יעמוד על 25% במקום 35% בנוסח החוק המקורי. עוד סוכם לדרישת הוועדה כי לעניין העסקים הקטנים, סכום המענקים יעלה ב-15% על הסכום שהוצע בנוסח החוק המקורי, כך שבמקום שגובה המענק יעמוד מהסכום המינימלי של 3,000 שקל ועד לגובה הסכום המקסימלי של 8,100 שקל כפי שתוכן בהתחלה, גובה המענק המינימלי יעמוד על 4,350 ואילו גובה המענק המקסימלי יעמוד על 9,350 שקל לעסק (לאותם עסקים קטנים). לגבי עסקים עם מחזור שנתי של 300 אלף שקל עד 60 מיליון שקל - המענק יחושב לפי גובה הפגיעה במחזור העסק, כאשר הזכאות הינה מפגיעה המתחילה ב-25% ירידה במחזור העסק בתקופה הרלוונטית לעומת תקופת הבסיס, במקום 35% בנוסח החוק המקורי. זאת ועוד: ככל שאחוז הפגיעה גדל, כך יגדל אחוז הפיצוי. המענק המרבי שאפשר יהיה להגיע אליו יהיה בגובה 20% מהמחזור הדו חודשי בתקופת הבסיס, וסכום המענק המרבי יכול להגיע עד 600 אלף ולא יפחת מ-9,350 שקל, כאשר גם סכום המינימום הוגדל בעקבות עדכון הפיצוי לעסקים הקטנים, כאשר זה עמד בנוסח החוק המקורי על 8,600 שקל. לדרישת הוועדה נקבע כי לגבי איחוד עוסקים יעמוד גובה המחזור המרבי לזכאות למענק על 150 מיליון שקל.

שלושת החששות שגורמות לשווקים לרדת ברורים: אינפלציה, מיתון, רווחי החברות. בעוד ששני החששות הראשונים נמצאים על הרדאר של כולם, האחרון מוזכר הרבה פחות למרות שרווחיות החברות נשענת על אינפלציה וצמיחה כלכלית. יחד עם זאת, נושא הרווחיות עשוי להיות במרכז תשומת הלב בקרוב, לאור העובדה שתיקוני האנליסטים לרווחיות הצפויה בעתיד מאבדים מומנטום. במהלך החודש האחרון קונצנזוס האנליסטים שידרגו כלפי מעלה את תחזית הרווח של האס אנד פי 500 בשיעור זניח של 0.1%. התיקון לשנת 2023 היה ללא שינוי ועבור שנת 2024 נרשם תיקון שלילי בשיעור של 0.5%. למרות כל זה הקונצנזוס עדיין מצפה לגידול ברווחי החברות בשיעור של 10.7% בשנה הזאת, 9.6% בשנה הבאה ו 8.7% בשנת 2024, משמעותית מעל המגמה של 85 השנים האחרונות שבה נרשם גידול של 6.5%. זה עשוי להיות אפשרי אך אופטימי למדי. ירידה ברווחיות תפעיל לחץ גם על פרמיית נכסי הסיכון (ERP) שנמדדת על ידי הפער בין התשואה המתקבלת מרווחיות החברות לבין התשואה של אגרת חוב ממשלתית לתקופה של 10 שנים. הפער הזה הוא התוספת שהמשקיעים מבקשים לקבל עבור השקעה בנכס סיכון לעומת נכס חסר סיכון. הפער עומד כיום על 2.7%. למרות שהרמה גבוהה במעט מהרמה הנמוכה ביותר ב-15 השנים האחרונות שהייתה באפריל -2.3%, ה-ERP היה גבוה יותר כמעט בכל ימי המסחר מאז שנת 2007. בשביל שהפער יחזור לרדת או במילים אחרות שהאס אנד פי 500 יעלה בהתחשב בתחזיות הרווח העתידיות ותשואות אגרות החוב, יידרש שילוב של היפוך משכנע בתוואי האינפלציה וירידה בחששות מפני מיתון. פעם נוספת: אפשרי אבל אופטימי ביותר. בינתיים, המצב באירופה נראה טוב יותר. תחזיות הרווח העתידיות ממשיכות להתעדכן כלפי מעלה למרות שהמומנטום נחלש גם כן. ואף על פי שה-ERP ירד לרמות הנמוכה ביותר מאז אמצע שנת 2014, הוא עדיין גבוה ב-13% מהממוצע מאז שנת 2004. לכן על פי האינדיקטור הזה, השקעה בשווקי אירופה עדיפה על ארצות הברית.

לריסה אמיר (55) מונתה למנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח הישראלי בחטיבת הפארמה בתאגיד Merck הבינלאומי. במסגרת תפקידה לריסה אחראית על ניהול המרכז במגוון תחומים כגון: קידום המחקר, התשתיות, ההשקעות וההיבטים הפיננסיים והמשפטיים של פעילותו. בנוסף, לריסה אמיר מתמקדת בחדשנות הן בתוך הארגון והן מחוצה לו ופועלת לאיתור טכנולוגיות ויכולות חדשניות בגופים בתחום הביוטק בישראל, כגון: חברות סטארט אפ, האקדמיה, בתי חולים ועוד, במטרה לקדם את המו"פ בחטיבת הפארמה של Merck. לריסה חברה בצוות המנהיגות של Merck Global Healthcare Discovery Technology, חלק מהמו"פ הגלובאלי של חברת Merck.

על מצוקת כוח האדם בהייטק כבר שמענו, אבל בימים האחרונים התעוררו רבים מתושבי הדרום לקמפיין גיוס עובדים חדש, כחלק מהמאבק על העובדים והמפתחים בהייטק הישראלי. תחנות הרכבת בדרום ושלטי החוצות בערים הגדולות נצבעו כולן בשורת האשטג חתרנית: "הייטיקס.ת - מה יש לך לחפש בגוש דן?! חפש.י אותנו בגוגל עם ההאשטאג #חודש_חיים_במתנה". על פי הערכות, עלות השלב הראשון של הקמפיין היא מאות אלפי שקלים - לא סכום עתק במשוגי עולם הפרסום, אבל בהחלט תקציב נאה לקמפיין גיוס מקומי. חברת LSports, חברת הספורט-טק מאשקלון פתחה בקמפיין גיוס מסיבי לכל חטיבות החברה עם מסר לא קונבנציונלי לעובדים בענף ההייטק: שובו אל הזמן הפנוי האמיתי שלכם ואל הבסיס המשפחתי- אישי - ושימו קץ לבזבוז הזמן הנוראי בדרך לגוש דן. ההיגיון מאחורי המסר לעובדי ההייטק בדרום הוא פשוט: כל דקה מבוזבזת בדרך לעבודה בגוש דן היא שוות ערך לזמן איכות אמיתי שניתן לכם בחינם אצלנו. במציאות שבה הרוב המוחלט של חברות ההייטק ממוקם באזור המרכז, מציעה חברת ההייטק מאשקלון משוואה תעסוקתית חדשה: מינימום זמן בכבישים ומקסימום זמן איכות מחוץ לגבולות המשרד.

בשישי בערב התקיים ערב ההתרמה השנתי למען המרכז ע"ש מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים. את ערב ההתרמה ארגנה דרורית ניצני והוא נערך בביתם של טובה ורביב שוורץ בגני יהודה. התרומות שנאספו מבאי האירוע יועברו לטיפול בחיילים בודדים ללא עורף משפחתי. בין האומנים שלקחו חלק והופיעו על הבמה: חנן יובל, דפנה ארמוני, דייויד ברוזה, דני בסן ויאיר ניצני, אריק סיני, סלעית וצליל בירן ועוד. הפתעת הערב נרשמה כשארמוני, בסן וברוזה עלו לשיר משותף, מימי שירותם בלהקה צבאית לפני כ-45 שנים. בין האורחים שהגיעו ותרמו: דני ודוריס טוקטלי, איתן ואורה וסטיבה, רון צוקרמן ומיכאלה ברקו, לימור והראל ויזל, אודי אנג'ל, מיה ויפתח ויזל, רנדי ורונן פלד, ירון משורר, ליהיא לפיד, לילך סיגן וליגד רוטלוי, ציפי ויגאל לנדאו, יעל אלמוג-זכאי, תמי ואייל חומסקי, השופטת בדימוס הילה גרסטל, חנה וקובי אלכסנדר, עופר איתני, ברק מטלון, אילנית ורמי בז'ה, ישראלה שטיר ועוד.