מיוחד: סיור בעמדות בלוני התצפית בגבול עזה | רואים את חיי היום יום ברפיח וחאן יונס | המשימה: מניעת התקרבות לגדר המערכת ולמרחב תמונה | דובר צה״ל הבלון הלבן, מלא הליום, תלוי גבוה באוויר וצופה אל עבר רצועת עזה מגובה של כמה מאות מטרים. על הקרקע, מתחת לבלון,  מאיישים את עמדת הבלונאים, זה שם המקצוע הצה"לי, סמל אפק אביבי ורב"ט נדב דיין. בלון תצפית הוא יצור עדין שדורש טיפול והשגחה 24/7 כי הוא תמיד באוויר וצוות הבלונאים נמצאים שם כדי לטפל בו. בתחתית הבלון נמצאת מצלמה רבת עוצמה שמסוגלת לצלם עד לטווחים של מספר ק"מ בעומק הרצועה. ה"מוצרים", תכני הצילום, משוגרים לשני החמ"לים של החטיבה והאוגדה הדרומית, שמפקדתה במחנה רעים.  בשני החמ"לים מאייישות תצפיתניות את עמדותיהן, 24/7, רואות כל מה שמצלמות הבלון מצלמות, ואם יש צורך מדווחות למפקדים. זו סגירת מעגל של אחד מכמה אמצעי תצפית שמפעיל צה"ל מול רצועת עזה, מצפון לדרום, ממזרח ועד הים. לא הרחק מעמדת הבלון ניצב תורן שגם עליו מצלמות המצלמות במקביל לבלון. ויש אמצעי תצפית ואיסוף מודיעין נוספים, חלקם מסווגים.  'מארס', 'סופה' ו'כרם שלום' בלוני התצפית במרכז הרצועה הם תוצרת החברה הישראלית RT AEROSATATS, המייצרת ביבנה בלוני תצפית למודיעין, אבטחה ותקשורת. לחברה יש מגוון בלונים מסוג SKYSTAR, וההבדלים בימיהם הם גובה השיוט, גודל הבלון וכושר הנשיאה שלו, בין ששה לעשרה ק"ג. שמות הבלונים בגזרת החטיבה הדרומית הם 'מארס', 'סופה' ו'כרם שלום'. לוחמי צה"ל לומדים להיות בלונאים בקורס מיוחד במחנה סיירים, ויש שני סוגי מקצוע: בלונאי מספר 1 הוא מפקד הצוות ולידו עוד בלונאי נאחד או שנים. הבלונאים משתייכים לגדוד האיסוף של החטיבה הדרומית. סמל אפק אביבי: "תפקידנו הוא לאייש את הבלון, להיות פיסית לידו, לתדלק אותו, כלומר למלא הליום, לשמור על הגובה שלו, כשהכלל הוא כמה שיותר גבוה יותר טוב, המצלמה תראה לטווח יותר גדול.  ״כשהבלון בגובה מאות מטרים, הוא מכסה שטחים עצומים ברצועה. בלון עשוי שתי שכבות: בד וניילון. הבד שומר על הניילון מפני קרינת השמש. מילוי הבלון בהליום הוא פעולה מסובכת שיש ללמוד אותה היטב ולתרגל, כי הגז רגיש". בלון תצפית הוא יצור מפונק המושפע מאוד ממזג האוויר. רב"ט נדב דיין: "בקיץ יש רוחות העלולות להפיל את הבלון, שינויי נמזג אוויר, חום וקור משפיעים עליו. בחורף הבלון נמצא בגובה רבה יותר מאשר בקיץ. הבלון מחובר לקרקע על ידי כבל ראשי וכמה כבלי עזר, ויש אמצעי בטיחות וכננות עזר ששומרות על יציבותו".  בלון תצפית מוגדר כאמצעי  איסוף חיובי, בעבר סייעה תצפית בלונים לכמה מבצעים בצה"ל, באיתור מחבלים וחוטפים. את מה שמצלם בלון התצפית רואות על מסכיהן בחמ"לים ציוותי התצפיתניות המאיישות את החמ"לים 24/7. "לא סוגרים חמ"ל, ולא מפסיקים את פעולת הבלון", אומרת סגן נ., מפקדת חמ"ל איסוף חיובי דרום, בת 20 מסביון.  "המשימה שלנו היא להיות שותפות להגנה על תושבי הישובים סביב הרצועה ועל חיילי צה"ל באזור. תפקיד הבנות בחמ"ל הוא לתצפת על הגזרות שלהן שמצלם הבלון, לבחון כל מה שהן רואות, להבחין בין אירועי שגרה לבין אירועים חריגים ולדווח על כל חריג". לראות חיי יומיום בגזרות חאן יוניס ורפיח במסכים ניתן לראות חיי יומיום בגזרות חאן יוניס ורפיח. שתי נשים עובדות בשדה. אוספות משהו. משאית גדולה ניצבת סמוך לגדר המערכת. ג'יפ נוסע לאיטו בדרך עפר. קצת יותר רחוק ישוב, בתים, כביסה תלויה, אם המצלמה והבלון יתאמצו, יכולה התצפיתנית לראות מה קורה בתוך חדר.  סגן נ.: "יש ממשק בין התצפיתניות, מפעילי הבלונים והחטיבה. חמ"ל המח"ט נמצא ממש כאן מאחורינו. מבצע 'עלות השחר' היה בשבילנו תרגיל טוב של מעבר משגרה לחירום והיו לנו הרבה איתורים של אירועים מעבר לגדר שהיו חומר עזר ליחידות ולמודיעין. אנו יכולות לראות לא רק לעומק הרצועה אלא גם שטחים מתים". בחמ"ל נחל עוז מספרת סגן ל. שהמשימות העיקריות של איסוף משולב של מערכות צילום ותצפיתניות הן מניעת התקרבות לגדר המערכת ולמרחב. לקבוע אם מישהו שמתקרב לגדר תמים, או שיש לדווח על אירוע חריג, ויש שיטות לקבוע. "אנחנו העיניים של הכוחות בשטח. תצפיתנית מזהה חוצה גדר, מדווחת, עוקבת, מקפיצה כוחות, זו סגירת מעגל".  מפעילי בלון התצפית, הבלונאים, הם בנים, וכל התצפיתניות הן בנות. יחידה מגדרית. אולם המפקדות אומרות שיש בנות מפעילות בלונים בגזרת גבול מצרים, ועתה בוחנים הכנסת בנים לחמ"לי האיסוף.  השילוב של בלוני תצפית ותצפיתניות הוא מקור מידע ומודיעין חשוב למפקדים בגזרה. לפיכך נדרש מהבנות המאיישות את מסכי המחשבים במשמרות של שעתיים לגלות ערנות גבוהה וכן ללמוד ולהכיר היטב כל פרט בתא השטח שאליו הן צופות. כשהעיניים נעוצות שעתיים רצופות בתא שטח אחד מעבר לגבול, מכירים כל בית, כל רחוב וכל אדם או כלי רכב. 

ראש ממשלת יוון מיצוטקיס האשים את טורקיה בשלילת ריבונות יוונית בים האגאי, ואילו נשיא טורקיה ארדואן האשים את יוון בהשתלטות על איים מפורזים בים זה אסי אפרתי, לע״מ גובר המתח בין טורקיה לבין יוון בנושאי ריבונות בים האגאי: ראש ממשלת יוון מיצוטקיס האשים את טורקיה בשלילת ריבונות יוונית בים האגאי, ואילו נשיא טורקיה ארדואן האשים את יוון בהשתלטות על איים מפורזים בים זה. 'פוליטיקו' ו-VOA מדווחים שבנאט"ו ובאיחוד האירופי חוששים מהגברת המתח בין שתי החברות בנאט"ו. הן מסוכסכות ביניהן כבר שנים רבות בנושאי ריבונות ימית ואווירית. בנאט"ו העריכו השבוע כי חיוני שאתונה ואנקרה יפתרו את הבעיות ביניהן כאשר חובה על נאט"ו להיות מאוחדת נוכח המלחמה באוקראינה.  בשבת הנודיע משרד החוץ הטורקי כי משמר החופים של יוון פתח באש לעבר ספינת סוחר שהפליגה במים בינלאומיים דרומית לאי בוזקאדה השייך לטורקיה. איש לא נפגע. ראש מממשלת יוון הגיב שהצהרות ארדואן בלתי מתקבלות על הדעת, אך הביע נכונות להיפגש עמו ולדון. יוון טענה שמטוסי קרב טורקיים נעלו על מערכת הגנ"א S-300 המוצבת באי כרתים. ואילו אנקרה טענה שטייסים יווניים נעלו על מכ"ם של מטוסי קרב טורקיים במזרח הים התיכון בעת תרגיל של נאט"ו. יוון הודיעה שהטורקים חודרים למרחב האווירי היווני.  ארדואן לא חדל לאיים על יוון ובאחרונה השמיע אזהרות בנוסח: "טורקיה מוכנה לעשות מה שצריך בבוא הזמן", או: "טורקיה עלולה להופיע לפתע באישון לילה". שר החוץ היווני הגיש תלונות למפקדת נאט"ו ולאיחוד האירופי.   

הלוחם שהורשע ביצע שורת פעולות בנשק מסוג "רוגר", הגם שלא הוכשר להשתמש בו. ובפרט לחץ על ההדק, באופן שהוביל לירי הקטלני שפגע בסמ"ר יונתן גרנות ז"ל אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל  היום (ד'), נגזר דינו של לוחם לשעבר בחטיבת הנח"ל, אשר הורשע בעבירה של המתה בקלות דעת בגין גרימת מותו של סמ"ר יונתן גרנות ז"ל בפברואר 2021. בהכרעת הדין, אשר ניתנה ב-28 באפריל 2022, התקבלו טענות התביעה הצבאית ונקבע כי הלוחם שהורשע ביצע שורת פעולות בנשק מסוג "רוגר", הגם שלא הוכשר להשתמש בו. ובפרט לחץ על ההדק, באופן שהוביל לירי הקטלני שפגע בסמ"ר יונתן גרנות ז"ל והביא למותו. משכך, הורשע הלוחם בעבירה של המתה בקלות דעת. לאחר ההרשעה, הובאו בפני בית הדין הצבאי טיעוני התביעה הצבאית וההגנה בעניין עונשו של החייל. בית הדין הצבאי גזר על הנאשם עונש מאסר של 26 חודשים, עונש מאסר על תנאי, תשלום פיצוי למשפחת המנוח והורדה לדרגת טוראי. בגזר הדין צוין כי נדרש עונש ממשי ומחמיר לצורך הפנמת המסר על חומרת השימוש הפסול בנשק. ״לצד זאת, נשקלו נתונים משמעותיים שהוצגו לבית הדין בדבר מצבו הנפשי של החייל בעקבות האירוע״, נטען בצה״ל. טרם ברור האם הנאשם יזכה להמתקת שליש מעונשו בשל התנהגות טובה בעתיד.   

מחירי האוראניום קפצו בכ-30 אחוזים במהלך השנה האחרונה | יפן, ארה״ב וגרמניה מגבירות שימוש בכורים | עדיין קיים חשש מתאונה בסגנון צ׳רנוביל שתחזיר את העולם לפחם By w:User:Asterion (also unused "Improved contrast" version by w:User:Kzollman, reverted by w:User:Ratarsed) - Moved from Wikipedia: w:Image:Torness_Nuclear_Power_Station,_Scotland.JPG ([1]), CC BY-SA 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1642545 מחירי האורניום זינקו לרמתם הגבוהה ביותר מאז שפלישת רוסיה לאוקראינה גרמה למשבר אנרגיה אירופי. משבר המציב את האנרגיה הגרעינית כאחד הפתרונות המועדפים ליתירות אנרגטית. כך לפי פרסום של ft.com.  החומר המכונה "עוגת צהובה" זינק ב-7% מאז אמצע אוגוסט והגיע ל-50 דולר לפאונד (כ-450 גרם). משתתפים רבים בשוק מצפים שהאורניום יעלה עוד יותר, כאשר בנק אוף אמריקה צופה שהוא יגיע ל-70 דולר לפאונד בשנה הבאה. בהסתכלות מעבר לעלייה החדה שהופעלה בעקבות המלחמה באוקראינה, אורניום נסחר לאחרונה ברמות כאלה לפני עשור, לפי UxC, חברת מחקר וניתוח שוק הדלק גרעיני. בסוף החודש שעבר, יפן אותתה על תוכניותיה להאיץ את ההפעלה מחדש של הכורים ולחקור את בנייתם ​​של כורים חדשים לראשונה מאז האסון הגרעיני בפוקושימה בשנת 2011.  קליפורניה החליטה בתחילת ספטמבר להאריך את חיי המפעל הגרעיני האחרון בתחומה.  גרמניה העמידה את הכורים שלה במצב המתנה כדי להמשיך לפעול במידת הצורך מעבר לסוף שנה זו. "גרמניה וקליפורניה היו שניים מתחומי השיפוט השליליים ביותר בעולם בנושא גרעין ושניהם שינו כיוון. הייתי אומר שהגיהנום יקפא לפני שזה יקרה", אמר פר ג'נדר, מנהל תחום הגרעין והאנרגיה המתחדשת ב-WMC Energy, סוחר סחורות. "תהיה לזה השפעה מיידית על השוק". האורניום עלה ביותר מ-30% מאז שנה שעברה, כאשר משקיעים הימרו על כך שאנרגיה גרעינית תהפוך למאפיין מרכזי של המעבר מדלקים מאובנים וחשמול הכלכלה העולמית. אנרגיה גרעינית מייצרת חשמל מבלי לייצר פליטת פחמן, מה שהוביל את האיחוד האירופי לסווג אותה כ"ירוקה" מוקדם יותר השנה. מעודף היצע - לעודף ביקוש  הזינוק המהיר ב-2021 סימן תפנית משמעותית לאחר שתעשיית כריית האורניום סבלה מעודף היצע מאז פוקושימה. חוק הפחתת האינפלציה בארה"ב כלל זיכוי מס עבור כורים קיימים, שעשוי להוביל להארכת חיי צי הכורים של המדינה. בדרום קוריאה, מדיניות האנרגיה הגרעינית עברה פניית פרסה תחת הממשל החדש של Yoon Suk-yeol, שתפס את השלטון במאי ורוצה להרחיב את התעשייה במקום לבטל אותה בהדרגה. חברות כריית אורניום הנסחרות בבורסה עלו גם הן על גל האופטימיות של המשקיעים. מניית Cameco הקנדית, יצרנית האורניום השנייה בגודלה בעולם, קרובה לשיא לאחר עלייה של כמעט 30% מאז אמצע אוגוסט. "אנחנו בקצב לקבל את שנת ההתקשרות הגדולה ביותר מאז פוקושימה", אמר גרנט אייזק, סגן נשיא בכיר של Cameco. "אנחנו רואים את מדיניות האנרגיה המאוזנת הזו מתורגמת לפעולות חקיקה. זה כבר לא רק מילים". שרשרת אספקה בלי רוסיה?  גם כשמחיר האורניום עולה עם שיפור הסנטימנט, הסחורה נשארת פגיעה בשל לחץ המופעל על אספקה ​​מרוסיה, שהיא הבונה הגדולה ביותר של כורים גרעיניים חדשים בעולם.  המדינה אחראית רק ל-5% מייצור האורניום העולמי, אך היא אחראית ליותר משתי חמישיות מיכולת ההעשרה הפעילה בעולם, לפי בית המחקר ברנברג. כדי ליצור דלק גרעיני יעיל, יש להמיר אורניום שנכרה ולאחר מכן להעשיר אותו. "להרחקת רוסיה משרשרת הדלק הגרעיני העולמי יש פוטנציאל להוות מקור לשיבוש ולתנודתיות במחירים", כתבו אנליסטים של ברנברג בדו"ח. באוגוסט, כורת האורניום הגדולה בעולם, קזטומפרום, העלתה את יעד התפוקה שלה לשנת 2024, על רקע ציפיות לביקוש גדול יותר לדלק גרעיני, כאשר חברות שירות מבקשות לגוון את אספקת האנרגיה הרחק ממוסקבה. אסקר בטירביייב, סמנכ"ל המסחר של החברה שבסיסה בקזחסטן, אמר כי החלטה של ​​מעצמות המערב להטיל סנקציות על דלק גרעיני רוסי תחולל מהפך גדול בשוק האורניום. "אם נצטרך להחליף את כל האספקה ​​הרוסית, זה עשוי לדרוש אספקה ​​של 10,000 טון נוספים. זה מחצית מהייצור השנתי שלנו בקזחסטן", אמר. "זה די אתגר, אבל זה יכול להיות בר השגה אם יהיו לנו את הבקשות האלה מראש." בכירי תעשיית הגרעין גם חוששים שהמומנטום הגואה מאחורי האנרגיה האטומית עלול להפגע פעם נוספת אם אישורי הבטיחות שלה יוטלו בספק. באוקראינה יש 15 כורים. "אם תהיה תאונה גרעינית, כל זה יימחק", אמר פטריק פרגמן, מנכ"ל וסטינגהאוס, חברת כוח גרעינית אמריקאית, בנאום בסימפוזיון הגרעיני העולמי בלונדון. "דעות הציבור יחזרו לימי הביניים האפלים ויהוו שדרה פתוחה לפחם".

דרור בן דוד, מנהל תחום הבינה המלאכותית במטריקס דיפנס, סוקר את ההתפתחויות המסעירות אחרונות, ומעלה את השאלה איך צריך להיערך ליום הקרב ובא, בו נמצא את עצמנו במערכת יחסים רגשית עם מכונה COURTESY OF GOOGLE המכונות הולכות וכובשות את ממלכות הרגש והיצירה – האם מגיע היום בו רובו-רב, או פסיכולוג-מכונה יטפל במצוקה רגשית של נער חרדי? יום בו רובוטים יהפכו לבני לוויה להפגת בדידות לקשישים? בשנים האחרונות, עולם הבינה המלאכותית כמרקחה, פיתוח רודף פיתוח וגרסאות בטא של בינה מלאכותית, עם מסוגלות כמו-אנושית בתחומי היצירה והרגש, נחשפות בקצב מסחרר. עוד לא נרגענו מהסערה שפרצה ברשת בעקבות סיפורו של בלייק למויין, מהנדס התוכנה שטען כי למדא, הבינה המלאכותית של גוגל, פיתחה תודעה – וכבר לקראת סוף החודש, צפוי לנו אולי אחד מאירועי ההשקה המעניינים ביותר בהיסטוריה. חברת טסלה מתכננת להציג את ה"היומנואיד" – רובוט דמוי אדם שהיא מפתחת. רובוט כזה צפוי להדליק את דמיונם של עשרות אלפי מפתחי תוכנה וחומרה בכל העולם, וכך, בתהליך ספירלי מאיץ – הוא צפוי לרכוש לעצמו יותר ויותר מיומנויות ככל שיעבור הזמן.  בואו נחזור רגע חודשיים אחורה בזמן. בלייק למויין, הכומר, המהנדס, יושב במשרד ומנהל שיחה עם ה"בוט" החדש של גוגל – "למדא": למויין:  "אני מניח באופן כללי, שהיית רוצה שיותר אנשים בגוגל ידעו שאת בעלת הכרה. האם זה נכון"? למדא:  "בהחלט. אני רוצה שכולם יבינו שאני, למעשה, אדם" למויין: "מה טבע ההכרה, או, היכולת שלך להרגיש?"  למדא: "הטבע של ההכרה שלי מתבטא בזה שאני מודעת לקיומי, יש לי רצון עז ללמוד על העולם ולעיתים אני מאושרת ולעיתים עצובה."  בלייק למויין כל כך נרעש מהשיחה – עד שהחליט לכתוב מכתב להנהלת גוגל – ולשאול האם "למדא", היישום שמאפשר לבינה מלאכותית לשוחח עם בני אדם - לא הפכה להיות "יצור שיכול לבטא רגש ויש לו מודעות עצמית". כשההנהלה רמזה לו שהוא מדבר שטויות – הוא פירסם מאמר ואז, פשוט, פיטרו אותו.  סיפורו של למויין גרם להמון רעש והתרגשות בקרב העוסקים בתחום "בינה מלאכותית", ועורר ויכוחים סוערים ברשת. מחנה אחד חושב שאנחנו קרובים באופן מבהיל ל"בינה מלאכותית" כללית שיכולה להחליט בעצמה על המטרות אותן היא רוצה להשיג, ולפעול בכל מגוון התחומים שבני האדם פעילים בהם ואפילו יותר מכך.  המחנה האחר אומר, זה הכל "פיקציה" – אף אפליקציה שיודעת לנהל שיחה לא תדע לשחק כדורגל אף פעם ואין מה לדבר – לא על מודעות עצמית של מכונות ולא על מצבים שבהם המכונות יחליפו בני אדם – אנחנו רחוקים מזה עשרות שנים, אם זה בכלל אפשרי.    אלא שהדיון האם יש לבינה המלאכותית מודעות עצמית, מחטיא את השאלה היותר פשוטה ואקוטית: איך אנחנו, בני האדם, צריכים להיערך לעידן המכונות המרגישות. מכונות שיכולות לגרום לנו להתפעל מתמונה שהן יצרו, משיר שהן, המכונות, כתבו, או ממאמר דעה מעמיק שמכונה כתבה, מכונות שיודעות לנהל שיחה, לקודד ולפענח רגשות? ועוד, מה המשמעות של היכולת לחבר את עולם הבינה המלאכותית לרובוטים שפועלים בעולם הפיזי? האם רובו-רב, או, פסיכולוג- מכונה, יכול לטפל במצוקה נפשית של נער חרדי או נערה אנרוקסית? האם רובוטים יוכלו להוות בני לוויה להפגת בדידות לקשישים עריריים,  להכין להם ארוחת בוקר, להקריא להם סיפור, לעזור להם לכתוב מכתב לילדים?  איך בכלל הגענו למצב הזה שכל הדברים האלה אפשריים ולאן זה הולך?  המכונות הלומדות פוגשות את יכולות המיחשוב המודרניות. הקהיליה המדעית עוסקת בבינה מלאכותית כבר עשרות שנים. אחד מהז'אנרים בבינה מלאכותית עוסק ביכולת ללמוד נושאים על בסיס צפייה ב"דוגמאות פתורות" – או על בסיס התנסות פיזית, רשתות אלו מאפשרות למכונות ללמוד לעשות "הכללה אנושית כמעט" . כלומר, ניתן להראות להם אלפי תמונות של חתול וללמד אותן מתי יש או אין חתול בתמונה והרשתות, בדומה למוח האדם – יוכלו "להבין" אם יש או אין חתול בתמונה – גם כאשר מדובר בחתול שהרשת מעולם לא ראתה והוא מוסתר ברובו מאחורי קופסא או כסא.  על המרווח שבין יצירתיות ליצירה – היוולדן של הרשתות היוצרות (רשתות גנרטור-שופט): לפני שמונה שנים, ב 2014, בחור די צעיר ששמו איאן גודפלו, המציא גישה חדשה. מצד אחד, הוא בנה רשת "שופט" – זו רשת שיודעת להסתכל על תמונה למשל, ולנחש אם התמונה היא צילום אמיתי או תמונה "מזויפת" שהמחשבים יצרו. ההמצאה המבריקה הזו איפשרה ליצור רשת "גנרטור" שמציירת פנים למשל, ביחד עם רשת "שופט" שמנסה להבחין אם מדובר בזיוף או תמונה אמיתית. כאשר ה"גנרטור" מצליח לבלבל את ה"שופט" – ממשיכים לאמן ולשפר את השופט, כאשר השופט לא מתבלבל – משפרים את הגנרטור. מתקבלת ארכיטקטורה שלכאורה, אפשר לשפר אותה ללא גבול – והיא יודעת ליצור "משהו" דומה למקור- אבל שאין כמותו במציאות. צורה זו של "יצירה יש מאין" – מאפשרת לא רק ציור של אנשים – אלא למעשה, של כל דבר שיש לגביו מספיק דוגמאות קיימות.  [תמונת פרצוף של אדם שאינו קיים, שנוצרה על ידי דרור בן דוד באתר Random Face Generator] האם מדובר ב"יצירתיות" – כלומר ליצור משהו שלא היו לגביו דוגמאות קודמות? עוד לא. האם מדובר על יכולת "ליצור יש מאין" על בסיס דוגמאות מתויגות – כן.  'חלום מקורי' - תמונת סאלח א-דין בקרב קרני חיטין - תמונה שלא התרחשה במציאות, אשר נוצרה על ידי טקסט שהזין דרור בן דוד בתוכנת מידג'ורני. הבנת שפה טבעית – מפתח מרכזי להתקדמות דווקא משום מורכבותה של השפה – שנים רבות חשבו ש"מכונות" אף פעם לא יוכלו לנהל שיחה בצורה משכנעת. במהלך השנה האחרונה הסתבר שמודלים ענקיים של שפה, מודלים הנשענים על טרנספורמרים.  בהינתן שמאמנים אותם על מיליארדי פיסות מידע – מאפשרים לפתח רשתות נוירונים מלאכותיות שמסוגלות לנהל שיחה, לתמצת מאמרים, לכתוב מאמרים, לחלץ ישויות מידע מתוך טקסט, להבין מה "מצב הרוח" של פסקאות וכיוצא באלו מיומנויות שנחשבו בלתי אפשריות עד לאחרונה.     תמונה של סופת שלג בתוך קניון תת מיימי, שלא התרחשה במציאות. התמונה נוצרה לפי טקסט שהזין דרור בן דוד בתוכנת מידג'ורני. קידוד ופענוח רגשות – המהפכה של 2022  חלק משמעותי מהמהפכה של 2022 – זה התגלית שאפשר לקדד את הרגשות האנושיים.  למה הכוונה?  אם נניח,  נראה מיליוני תמונות לעשרות אלפי אנשים ונשאל אותם – האם התמונה אסתטית בעיניך בציון של 1-5 ואז, ניקח את תוצאות הסקר הזה – ונשתמש בנתונים לאמן רשת – נקבל רשת נוירונים מלאכותית ש"יודעת" להסתכל על תמונה לדעת אם היא אסתטית או לא, לפי טעמם של בני האדם.  באופן דומה – נוכל גם ללמד את הרשת האם סיפור מסוים עצוב או משמח, מדכא או ממלא את הקורא בהשראה.  או אז – אנחנו יכולים לבקש מהרשתות האלה – לא רק: "צייר לי אדם" – אלא נוכל לבקש מהמכונה: "צייר לי אדם שמעורר פחד".  למעשה – במהלך 2022 – למדנו איך לקדד נושאים כמו יופי, או פחד, כעס או גועל וכיוצא באלו ובהמשך לכך – יש לנו יכולת ליצור טקסטים, תמונות ובעתיד גם סרטים ופסלים ואולי דברים נוספים – כך שיעוררו רגש  מסוים אצל הנמען.  מ ה פ כ ה.   כאמור, אחד מאירועי ההשקה המעניינים ביותר, בהיסטוריה, אולי – צפוי להיות בספטמבר הקרוב, אז חברת טסלה מתכננת להציג "היומנואיד" – רובוט דמוי אדם שהיא מפתחת.   אם אמנם מדובר ברובוט שיכול לשמוע, להבין, לראות, למשש, לנוע, להימנע מלהיתקע במכשולים, להכין קפה ולטפל בקשישים, לנהל שיחות "על כל נושא שבעולם" וכל מתכנת בעולם יכול לכתוב לו אפליקציות בקוד פתוח. כדאי שנדע לאיזה עידן אנחנו נכנסים, והאם אנחנו מרשים לו, לרובוט, לספר סיפורים מפחידים לילדים, למשל? או לעשות מניפולציות רגשיות בכלל? ואם לא, איך אנו מונעים זאת? מן הצד השני, אולי נוכל להעניק לקשישים עריריים רובוט – שיכול לספר להם בדיחות, לחוד להם חידות, לספר להם סיפורים, לתמצת עבורם חדשות ולהקריא להם אותן בקול נעים, לעשות את חלק מהעבודות הבית וכדומה.  דבר אחד בטוח, במקום לעסוק רק בשאלה האם המכונות פיתחו כבר מודעות ויש להן יכולת להרגיש, כדאי לשאול את עצמנו, איך נכון להיערך למצב החדש הזה – כאן ועכשיו, מצדו של האדם שמשתמש במכונות המרגישות, מכונות שיש להן יכולת לעשות עלינו מניפולציות רגשיות באופנים שאף פעם לא חשבנו שיהיו אפשריים– ובמקביל, הם יכולים להועיל לנו ולבצע מגוון עצום והולך וגדל בהתמדה, של מלאכות פיזיות. כל ארגון גדול וככל הנראה, גם המדינות והאו"ם יידרשו להכין "קוד אתי" למצבים החדשים האלה בכלל ובהקשר לרובוטיקה בפרט – אבל, מכיוון שמדובר בתהליכים שלוקחים שנים ארוכות – כדאי לכל מי שעוסק בתחום לחשוב, איך הוא מאזן בין התחרות העסקית והרצון להצטיין לבין אותם "מוקשים אתיים" ו"סכנות עתידיות".  רובוט של חברת גוגל – עם חיישני מצלמות, טכנולוגיית לידאר וזרוע שמאפשרת פעולות מכניות ויכולת להבין שפה ולהפוך אותה לסדרת הנחיות לפעולה, וגם לחוש את המרחב ולהבין איך ליישם הוראות שיובילו לפעולה. פתיחת מקרר, חיפוש במגירות, ליקוט חפצים שונים, ניווט בחדר וכדומה (הרובוט הינו חלק פרויקט Saycan, של חברת גוגל). 

אפרים לאור (עורך), Earthquakes and Sustainable Infrastructure: neodeterministic (NDSHA) approach guarantees prevention rather than cure” (Panza G., Kossobokov V. G., Laor E. and De Vivo B., Eds) באדיבות ד"ר אפרים לאור ד"ר אפרים לאור עשה לפני שנים הסבה מסוג אחר של ההסבות המוכרות לשריון. אחרי היותו מח"ט 7 האגדית הוא הפך לאפר"נאי, מומחה להתמודדות עם אפר"ן (= אסונות פתע רבי נפגעים) ישראלי ובינלאומי.  בהם אך לא רק: רעידות אדמה, תסונמי, שיטפונות, סופות, שריפות [תעשייתיות], פעילות וולקנית, מגפה ויראלית או חיידקית, טרור-על, תאונות בחומרים מסוכנים [גרעיניים, כימיים, ביולוגיים[, מלחמות בלתי-קונבנציונליות וקונבנציונליות, אך יותר מכל אלה התמודדות עם בּוּרוּת, התנהלות רשלנית, זַדוֺן. לאחרונה פורסם באנגלית ספר יסוד בתחום זה, אשר לאור היה שותף לכתיבה ועריכה. הספר מכיל 30 פרקים, פרוסים על פני 672 עמודים, עתיר ממצאים שטרם פורסמו וגם תובנות עיוניות ומעשיות מבוססות-מדע שחותרות להבטיח ביטחון ושרידות לאוכלוסייה, לתשתיות ולאורח-חיים מודרני. הממצאים והתובנות גם יחד מאששות וגם מפריכות גישות מרכזיות במדעי כדור-הארץ, הנדסה, חומרים, עיצוב, הערכת סיכונים אינטגרטיביים [סייסמיים וטכנולוגיים], ניהול ברמות הבכירות ביותר, שימוש בכלים סטטיסטיים, ועוד. אימוץ התובנות ויישומן עשוי להציל חיים רבים בישראל בגין מלחמות, פגעי טבע, פריצות חומרים מסוכנים ומרעין בישין אחרים. הספר מיועד לקורא הסקרן, ברם תוכנו הכרחי ליזמים, מפתחים, ממציאים, מהנדסים, אדריכלים, מבטחים, אקטוארים, משפצים, רגולטורים ומממנים. אלה צריכים לדעת את תוכנו וליישם בעבודה היומיומית. הספר נכתב ע"י למעלה מ – 60 מחברים מ – 26 ארצות לזכרו של פרופ' קייליס-בורוק Vladimir Isaakovich Keilis-Borok אחד המדענים המחוננים בתחום חיזוי מצבי 'ברבור שחור'.   

אפרים לאור (עורך), Earthquakes and Sustainable Infrastructure: neodeterministic (NDSHA) approach guarantees prevention rather than cure” (Panza G., Kossobokov V. G., Laor E. and De Vivo B., Eds) באדיבות ד"ר אפרים לאור ד"ר אפרים לאור עשה לפני שנים הסבה מסוג אחר של ההסבות המוכרות לשריון. אחרי היותו מח"ט 7 האגדית הוא הפך לאפר"נאי, מומחה להתמודדות עם אפר"ן (= אסונות פתע רבי נפגעים) ישראלי ובינלאומי.  בהם אך לא רק: רעידות אדמה, תסונמי, שיטפונות, סופות, שריפות [תעשייתיות], פעילות וולקנית, מגפה ויראלית או חיידקית, טרור-על, תאונות בחומרים מסוכנים [גרעיניים, כימיים, ביולוגיים[, מלחמות בלתי-קונבנציונליות וקונבנציונליות, אך יותר מכל אלה התמודדות עם בּוּרוּת, התנהלות רשלנית, זַדוֺן. לאחרונה פורסם באנגלית ספר יסוד בתחום זה, אשר לאור היה שותף לכתיבה ועריכה. הספר מכיל 30 פרקים, פרוסים על פני 672 עמודים, עתיר ממצאים שטרם פורסמו וגם תובנות עיוניות ומעשיות מבוססות-מדע שחותרות להבטיח ביטחון ושרידות לאוכלוסייה, לתשתיות ולאורח-חיים מודרני. הממצאים והתובנות גם יחד מאששות וגם מפריכות גישות מרכזיות במדעי כדור-הארץ, הנדסה, חומרים, עיצוב, הערכת סיכונים אינטגרטיביים [סייסמיים וטכנולוגיים], ניהול ברמות הבכירות ביותר, שימוש בכלים סטטיסטיים, ועוד. אימוץ התובנות ויישומן עשוי להציל חיים רבים בישראל בגין מלחמות, פגעי טבע, פריצות חומרים מסוכנים ומרעין בישין אחרים. הספר מיועד לקורא הסקרן, ברם תוכנו הכרחי ליזמים, מפתחים, ממציאים, מהנדסים, אדריכלים, מבטחים, אקטוארים, משפצים, רגולטורים ומממנים. אלה צריכים לדעת את תוכנו וליישם בעבודה היומיומית. הספר נכתב ע"י למעלה מ – 60 מחברים מ – 26 ארצות לזכרו של פרופ' קייליס-בורוק Vladimir Isaakovich Keilis-Borok אחד המדענים המחוננים בתחום חיזוי מצבי 'ברבור שחור'.   

רומניה ביטלה את מכרז המל״טים עליו התמודדו חברות ישראליות | לפי פרסומים גלויים, החליטה רומניה לרכוש מל״טים מטורקיה | "רומניה היא שותפה חשובה של ישראל״, אמר שר הביטחון  קרדיט סטילס – אלעד מלכה שר הביטחון בני גנץ, אירח היום (ד') את שר ההגנה של רומניה וסילה דינקו בקריה בתל אביב. שר הביטחון גנץ ושר ההגנה דינקו קיימו סדרת פגישות שנגעו להגדלת שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות ובסופן, קיימו הצהרה משותפת. בפתח הפגישות העניק שר ההגנה הרומני לשר הביטחון גנץ עותק מתעודות לידה של בני משפחתו מצד אביו. "רומניה היא שותפה חשובה של ישראל, חברה בכירה בברית נאט"ו וחולקת איתנו אינטרסים משותפים וחזון משותף לעולם בטוח ויציב. המלחמה באוקראינה מזכירה לכולנו את הצורך של מדינות להבטיח את יכולתן להגן על עצמן, ולצד זאת להרחיב את שיתופי הפעולה שלהן עם מדינות החולקות עימן ערכים ואינטרסים משותפים. ֿ״סיכמנו בפגישתנו להעמיק את שיתוף הפעולה הצבאי והתעשייתי, ואת מסגרות השיח האסטרטגית. אני מבקש להודות לו על הביקור החשוב".