כשאמא שלה נפטרה, נחטפה ממש, על ידי המחלה הארורה, היה לה תינוק ראשון. היא הייתה צעירה כל כך. הכול היה נורא. חוסר האונים של אמהות טרייה, חוסר הביטחון. רק עכשיו שינתה סטטוס לאמא, מה הקשר יתומה. זה היה הזמן האחרון לאבד בו אמא. להלך בעולם בלי עמוד אש וענן. כל "לפחות" שאמרו לה בשבעה, רק […]

לפני שנים עברנו, זוג צעיר עם שני ילדים קטנטנים, למושב יונתן ברמת הגולן. בשנה הראשונה, בטקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות, התנהל הטקס כמיטב המסורת: הנפת הדגל לראש התורן, פרקי שירה, מצגת על מדינת ישראל וכל פלאיה. בסופו של הטקס, הדובדבן שבקצפת, עלו ילדי הגנים ושרו "חי חי חי, כן אני עוד חי, זה השיר […]

באחד הסיורים השוטפים בכפרים הערביים שליד ירושלים, בחיפוש אחר ספי קינן, החייל שנחטף על ידי ארגון טרור, מושלכת על הרכב הממוגן של השב"כ מכונת כביסה. גיבור הרומן, המאבטח איתי עברון, קופץ החוצה כדי לנסות לנטרל את מי שהשליך את המכונה, אך רכז המודיעין של שב"כ ירושלים, המכונה "קפטן בילאל", שואל אותו: "איך יצאת מהרכב? אתה […]

ספר זה הוא מחוות הערכה לפרופ' ירון צור, שפרש לפני שנים אחדות לגמלאות לאחר עשרות שנות הוראה באוניברסיטה הפתוחה, שהיה ממקימיה, ומהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. פרופ' צור הוא מחשובי החוקרים של תולדות יהודי צפון אפריקה במאות התשע־עשרה והעשרים. חידושיו תוכניים ומתודולוגיים כאחד, וניכרת גישתו שרואה בחקר ההיסטוריה חלק מחֵקר התרבות, ועל […]

תכולת הספרייה: ספריית הבית מכילה ספרים רבים, החל מתלמוד ומשנה וספרים על ארץ ישראל, דרך ספרי חינוך מהארץ ומהעולם, ספרי שירה וספרים מתורגמים ועד מגוון רחב של יצירה ישראלית. מדף קרוב ללב: התנ"ך צריך להיות נגיש לי כי אני משתמשת בו באופן קבוע. יש לי כמה תנ"כים בגדלים שונים. כך גם המדף של ספרי המנהיגות. […]

ביום שלישי האחרון התרחש אירוע מוזר שלא קרה כבר הרבה זמן: נשארתי לבד בבית. הילדים הלכו לחברים, הכביסה הייתה מקופלת, ופתאום מצאתי את עצמי לבד עם גלי, התינוקת שלי, מול שקט משונה שכזה. שקט של בית בלי ילדים גדולים. השמש קרצה אליי מבחוץ, והאביב שנחת על הרי בנימין אמר לי "בואי. בואי לפארק פנינה". אז […]

זה קרה לפני כמה שבועות, בימי חופשת הפסח, שיזינג ואני טיילנו עם הילדים בנחל יפהפה בגליל התחתון, והגענו, לגמרי במקרה, למין בריכה כזאת, צלולה ויפה ועמוקה, שאפשר ממש לשחות בה! והבריכה הייתה ריקה יחסית, אז שיזינג אמרה, חייבים להיכנס למים! והילדים שלנו, חיה ונוייחל, התלהבו, כן! כן! אנחנו רוצים להיכנס! ואני הסתכלתי עליהם ואמרתי, אני […]

התלמידות שלי יודעות היטב שאני לא מרשה לומר "נשים מוכות". זה לא יכול להיות שם תואר כמו "רזה", "נמוכה", "מוכה". היא לא מוכת גורל בהגדרה. היא גם לא אישה "מוכה" כאילו היא זו שאחראית לסיטואציה. זה הוא האיש שהיכה ושם איש ישראל המכה: איש מכה. והיא? אישה שהיכו אותה. ולפעמים הזוגיות מוכה. השנים חבטו בה, […]