01 זיכרון ילדות תרבותי: אני זוכר היטב את היום הראשון ב"חדר". קנו לי בגד חדש ועל צווארי חוט שממנו נתלה על ליבי לוח, ובו כתב לי אבא א"ב ג"ד ה"ו וכו'. ואני זוכר את ההצגה בבית הספר הצרפתי בסוף שנת הלימודים 1949, כשהצרפתים "ניצחו" במלחמת העולם השנייה את הגרמנים. כבר אז בחור יהודי אחד סיפר […]

הנער בן ה־17 בערך שישב לידי במטוס לניו־יורק צפה כל הדרך בסדרת סרטי "אושן". יפה בעיניי שחברות תעופה מקרינות קלאסיקות ותיקות, להרביץ קצת תורה בדור הצעיר אשר לא ידע את טרי בנדיקט. בקיצור, לא יכולתי לא להציץ מאחורי גבו ולגנוב כמה סצנות, ובפרט זו שבה ג'וליה רוברטס וג'ורג' קלוני נוסעים יחד ברכב, אחרי שהוא גייס […]

שאלתי השבוע ראש ישיבה כמה תלמידים יהיו לו בשנת הלימודים הקרבה. הוא משך בכתפיו ואמר: מי יודע, שנת הלימודים מתחילה בא' באלול, אז אולי שבוע לאחר מכן החבר'ה סוף־סוף יחליטו. אף פעם לא היה קל לקבל החלטות, אך נדמה שבזמן האחרון התחלנו לסגוד להתלבטות. גם אחרי שהחלטנו, אנחנו נוטים להתכחש לכך. אני שואל אנשים איפה […]

קמאלה קאן (אימאן ולאני) היא נערה אמריקנית מוסלמית ממוצא פקיסטני שגרה בניו־ג'רזי ומעריצה את הנוקמים, ובמיוחד את קפטן מארוול. החברה הכי טובה שלה חובשת חיג'אב, החבר הכי טוב שלה הוא אמריקני לבן, ויש לה אח אדוק עם זקן ארוך חצי היפסטרי ואמא שאוהבת את בון ג'ובי. אה, ואם כל זה לא מספיק, היא גם מוצאת […]

לקח לתור לא מעט זמן למצוא את המוג'ו שלו. איירון מן פגע בול מהסרט הראשון. כך גם קפטן אמריקה, שסרטו השני הוא עד היום אחד הטובים ביקום הקולנועי של מארוול. לעומתם "תור" הראשון היה בינוני, ו"תור: העולם האפל" נחשב לסרט הגרוע בזיכיון. אבל אז הגיע הבמאי טאיקה וואיטיטי עם הטאץ' הקומי המקסים שלו והמציא את […]

שמאי ימרום מוביל אותי לחדר קטן בביתו שבצור־הדסה. מתחת למיטה ניצב שולחן עמוס גביעים מוזהבים ולצידו נרתיק קשיח שמתוכו נשלפת קשת גדולה. משם ואילך הוא פוצח בהסברים שלאוזן בלתי מקצועית יישמעו כמו סינית. "בעצם יש שני סוגי קשתות עיקריים", הוא מתחיל. "הראשון נקרא ריקרב, יש לו כנפיים מעוגלות, והוא מזכיר יותר את הסוג המסורתי של […]

התקופה הצחיחה בשנה הגיעה, ועם השרב המהביל והלחות המוגזמת של שיא הקיץ מזדחלים לעברנו גם מנהגי האבלות של שלושת השבועות ותשעת הימים. בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב נאסרה שמיעת כלי נגינה. חכמינו ידעו עד כמה הופעה טובה מרחיבה את הלב ועד כמה הצלילים מנחמים ומרימים את מצב הרוח, ולכן בשיא הקיץ החתונות מושבתות, המסיבות […]

גיום מוסו הוא מהסופרים הצרפתים האהובים בעולם, וגם בישראל יש לו קהל קוראים נאמן יחסית. בצדק: ספריו מותאמים לקורא הישראלי הממוצע, שאוהב עלילת מתח לא כבדה מדי, לא ארוכה מדי, עם קצת רומנטיקה – מה יכול להיות רע. ספרו "הרגע הנוכחי", שראה אור לא מזמן בעברית, יצא בצרפתית לפני יותר משבע שנים. קצת מוזר בהתחשב […]