הכירו את המתכון לסדרת מתח ישראלית קלאסית: שופכים לקערה כוס גדושה של דמויות מגוני הקשת הישראלית. מערבבים עם כפית של גיבור מיוסר, רצוי בעל עבר ביטחוני עשיר שנשבע שלעולם לא ישוב לתפקיד. מפזרים מעט סטריאוטיפים ויחסי יהודים-ערבים (במידה, לא להגזים).ולסיום אם רוצים – גם קורטוב של עוז זהבי שתמיד מוסיף טעם טוב. "בוגד" של רון […]

מוצש נולד לתוך משפחה יציבה ומרובת מילים: הורים חובבי אקטואליה, אח מספר סיפורים; אחות סנדוויץ' הגותית, חובבת אמנות ושירה, והוא – ילד מרד למתקדמים. כבר בצעדיו הראשונים מיתג עצמו בן הזקונים כבעל זהות מתריסה אך חיננית. זה שמותר לו לבדוק גבולות קצת יותר מהאחרים. נו, אתם מכירים את זה. צעיר הבנים שהאחים הבוגרים שלו מסתכלים […]

אני יודע שזה קצת מוזר, לכתוב על היתמות שלי בערב שמחת תורה, אבל מה אני אעשה שאבא שלי, חיים צפרירי זיכרונו לברכה נולד בשמחת תורה, ובעולם אחר, בגורל אחר, במציאות אחרת, גם השנה הייתי חוגג לו יום הולדת, בבית שלו, במושב. היינו אוכלים את הקובה של אשתו, רחל, ומשחקים שחמט, חמישה משחקים לפחות, ברצף. והילדים […]

כבר תקופה ארוכה שלא יוצא לי להתפלל כמו שצריך בבית הכנסת. את האשמה אפשר כמובן לתלות בגלי, שלאחרונה החליטה להתפתח וכבר לא בא לה לשבת בשקט בעזרת הנשים. הסיטואציה החדשה גרמה לי להתיידד באופן מפוקפק עם המבואה של בית הכנסת, המקום שבו יושבות בדרך כלל נשים שכמותי הנאחזות בתקוות השווא שמתישהו, בין קריאת התורה לקדושה, […]

אני לא יודע אם יצא לי לספר שכבר עשר שנים אני מלמד באולפנה, בתוכנית של שיעורי תורה לשמה. "אתר"ג" קוראים לזה, אל תשאלו למה. בקיצור יום אחד הזכרתי קטע ממורה הנבוכים שלמדנו לפני חודש. "מישהי זוכרת במקרה מה הרמב"ם אומר על זה?" אני שואל, ובכיתה דממה. "מישהי זוכרת משהו מן השיעור ההוא?" אני ממשיך לנסות, […]

מה את עושה? אני מוכרת סרטים וסדרות לרשתות שידור בינלאומיות, סינמטקים, פלטפורמות דיגיטליות ולעולם האקדמי. כל מי שמקרין סרט בעולם הוא לקוח פוטנציאלי. הפצה היא כמו מכירה של כל מוצר אחר. אנחנו קונים את הזכות למכור את הסרט, והתפקיד שלנו הוא למכור את הסרטים לכמה שיותר מקומות בעולם. אני מתעסקת בעיקר בקולנוע ישראלי, אבל יש […]

כשהתלמידות הטובות שלי רואות שלאחת מהן כבר ממש נגמר הכוח, הן עושות לה חתונה. זו הפקה אדירה: אוכל, לוקיישן, לאחרונה הן גם ארגנו לאחת מהן טיסה חגיגית מלאה בפרחים ודיילת שנתנה לה יחס מיוחד. כשהן סיפרו לי על זה בהתרגשות, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. לפעמים, השגרה מחפה על העובדה שאין עוד מישהו בחופה […]

עמנואל בינדר תכנן את הרגע הזה היטב. אני כמעט בטוח שמהיום הראשון של זמן אלול. וכשכולם מסביב קיבלו על עצמם קבלות חיזוק לשנה החדשה כמו לברך ברכת המזון מתוך ברכון או ללמוד בתענית דיבור לפחות סדר אחד ביום בלי נדר, או לא לשמוע יותר גלי צה״ל לפני השינה (עד מוצאי יום כיפור) עמנואל זמם בשקט […]