חזרנו לשגרה אבל לא לזמן רב. תמיד יש לי תחושה שאחרי פסח השנה נעלמת לי בין הידיים, חג רודף חג, ימים עצובים, ימים שמחים וכבר אנחנו בשבועות. מזג האוויר המתחמם מרמז על הקיץ שיבוא, מאפסנים את הרדיאטורים במחסן, מאווררים את בגדי הים, בבתי הספר יתחילו חזרות אינסופיות למסיבות הסיום, ואני אשוטט באתרי האינטרנט לחפש יעד […]

ישנן דרכים רבות לשמר זיכרון, בציבור ובליבו של כל אדם. אחת מהן היא הדלקת נרות זיכרון. האש מסמלת מרחב רוחני, היא עולה מעלה ומותחת קו בלתי נראה בין שמיים לארץ. ואף שאנחנו רואים ומרגישים את האש, היא לא נראית לגמרי פיזית. אי אפשר לאחוז בה, וצורתה משתנה תדיר. "אנחנו מאמינים שהנשמה ממשיכה להתקיים גם לאחר […]

בסיפור "פרפר מלאכי" – אחד מעשרת הסיפורים שכונסו בקובץ "אושוויץ, עיר שלווה" מאת פרימו לוי – מתגלה בעל חיים קטן הדומה לסלמנדרה, אך נקרא אקסולוטל. הוא מתרבה במצבו הזוחלי, כלומר בטרם הפיכתו למשהו מוגדר כמו פרפר, ומהביצים נולדים זחלים אחרים, כי למה להפוך לחרק מושלם אם אפשר גם להסתדר אחרת בפחות מאמץ וחיות. זוהי תופעה […]

אחד הספרים החביבים עלי במדף ספרי הילדים שלנו הוא "שירים ופזמונות לילדים" המיתולוגי של ביאליק. מיטב שירי הילדים של המשורר הלאומי מכונסים בספר, החל מ"קן לציפור" ו"מקהלת נוגנים" ועד "הפרח לפרפר" ו"לכבוד החנוכה". איוריו של נחום גוטמן מלווים את השירים ברישומים מינימליסטיים והופכים את הספר לקלאסיקה עברית בניחוח של פעם. מטבע הדברים ולמרות מעמדו ואיכויותיו, […]