המטרה של ליאת בריאיון הזה הייתה ברורה: "אני רוצה להעלות מודעות לא רק לרווקות מאוחרת אלא גם להחלטה להביא ילד באופן יחידני". לאחרונה היא חזרה לבית הוריה, שם היא גרה עם בנה בן השנה וארבעה חודשים. "ההחלטה להביא ילד הייתה הרבה יותר קלה מהרבה החלטות שעשיתי בחיים שלי. תמיד אמרתי את זה בבית. ההורים שלי […]

חברים, אני רוצה לדבר איתכם על המקרה המוזר של הילדים שלי, שהתבגרו בשעת לילה מאוחרת. למעשה זה לא קרה בשעת לילה. אם אתם נושקים לארבעים או יותר, בעלי שיער מאפיר ומתחילים לגלות עניין משונה בקיסמי שיניים, כנראה מתישהו זה יקרה לכם. זה יתפוס אתכם כשתבואו לסדר כביסה בחדר שלהם ותגלו שם בליל מוזר של ריחות […]

אוקטובר 1973. באישון לילה נפתחה דלת התא בכלא אל־מאזה בדמשק, שבו רוכזו 28 שבויים ישראלים. שני סוהרים סורים קשוחים הרעימו בקולם: "מין האדא אפרים זינגר?" הם הניחו על ראשו של זינגר שק שחור המיועד לנידונים למוות, והוליכו אותו החוצה מהתא. זינגר חשב שהוא בדרך לגרדום כמו המרגל אלי כהן הי"ד, אבל למזלו הייתה זו "רק" […]

היא אומנם אחד הצעצועים הנמכרים ביותר בהיסטוריה, אך החיים של ברבי מעולם לא היו פשוטים. מהיום שבו הוצגה הבובה המהפכנית ב־1959 בדמות אישה בוגרת ולא עוד תינוק או ילד – הותקפה ברבי על ממדיה הנשיים הלא מציאותיים, על כך שהיא לבנה באופן סטריאוטיפי ועל היותה סמל פטריארכלי. גם ניסיונותיה המרובים להתאים את עצמה לשיח הפוליטי […]

כל ירושלמי יודע שוופל בלגי זה ״החגיגה של בבט״. מקום קטן ומיוחד שפעל בתחילת שנות האלפיים בירושלים והגיש רק דבר אחד: ופלים בלגים. ומה הבעיה? שאחרי שאוכלים את הוופלים של בבט, ממש קשה לאכול ופלים אחרים. נילי, בעלת המקום, הייתה משקיעה בכל ופל, והקרמים והתוספות שהיו מוגשות לצידם היו עיקר החגיגה. בימים היפים היינו מחכים […]

זוהי השנה הראשונה בה התחילו הסטודנטים ב"בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים" ללמוד בקמפוס החדש שממוקם בלב ליבה של הבירה, במגרש הרוסים. המעבר מהר הצופים למרכז העיר הביא איתו לא רק נוף חדש אלא גם מבנה בעל אופי שונה לחלוטין ותפיסה שהפנים והחוץ אחד הם. מבנה גדול שכולו בטון וזכוכית נותן תחושה שבכל נקודה בה נמצאים, […]